יש לי שאלה. מה אתם אומרים על לתת לילדים זרים אוכל, בלי הרשותחסדי הים
של הוריהם? היום נתתי שתי פיצות לילדים קטנים. אחרי קצת זמן חששתי לעשות זאת, כי אולי זה ירגיל אותם לקחת מזרים, שיכולים להביא להם אוכל מזוהם בכוונה או שלא בכוונה.

אבל לכאורה זה גמרא מפורשת שמותר [שבת י:]: "ארשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו", והגמרא שם אומרת שמודיעים לאמו על ידי סימן ששמים על הילד, ומרש"י מבואר שכל הצורך להודיע לאמא, זה כדי שהיא תחזיק טובה לנותן. אבל כעיקרון אין בעיה סתם לתת לילד אוכל, ונגיד נ"מ שבצדקה צריך "מתן בסתר", אז לא עושים סימן להודיע לאמא, ומותר לתת לילד סתם אוכל, כמו שמבואר בתוס' ד"ה "הנותן מתנה לחבירו צריך להודיעו".

{זה לא קשור למסכת 'דרך ארץ': "ר' מאיר אומר: אף המוטל מלפניו ונותן לבן בעל הבית הרי זה מגונה, מעשה היה והרג בעל הבית את בנו." [דרך ארץ ז,ט]
ויש ביאור לזה: "אורחין הנכנסין אצל בעל הבית אינן רשאין ליתן מלפניהם כלום, לא לבנו של בעל הבית, ולא לעבדו, ולא לשלוחו, אלא אם כן שיטול רשות מבעל הבית. ומעשה באדם אחד שנכנסו אצלו שלושה אורחים בשני בצורת, והיו לו שלוש בצים, והניחן לפניהם. ובא בנו של בעל הבית ועמד לפניהם, ונטל אחד מהן חלקו ונתן לו, וכן השני, וכן השלישי, וכיון שראה בעל הבית שלש ביצים ביד בנו, עמד והגביהו מלא קומתו וחבטו בארץ ומת. אף אמו כיון שראתה שמת בנה, עמד ונפלה מן הגג ומתה. אף אביו כיון שראה כך, עמד ונפל מן הגג ומת. ראב"ע שלש נפשות נהרגו על דבר זה." [דרך ארץ, פרקי בן עזאי, ז,ג]
כי שם הבעל הבית מתבייש, כי הוא חושב שהילד לקח מהאורחים את חלקם, אבל כאן זה סתם אדם שנותן לילד.}

מה אתם אומרים?
אמא שלי הקפידה והנהיגה גם אותנו - החינוך תמיד עדיף.בקצרה
לא נותנים לילד שלא בנוכחות הוריו.
ומהגמרא תיקח את העיקרון של הכרת הטוב, ואל תסיק מהמציאות דאז.
אני חושב שכדאי לשאול את הןריהם לפנינפשי תערוג
אא"כ מכירים את ההורים ויודעים שיסכימו
^^אביגיל.
יש ילדים אלרגים, רגישים, סוכרתיים, ילדים שאסור להם ממתקים/רבנות/חלב נוכרי...
לא רעיון טוב.שירוש16

הסיבה העיקרית שמייד עולה לי היא "אלרגיות" למאכלים.

במיוחד ילדים שלא תמיד מודעים לגופם וק"ו לא למצבם הרפואי.

ילד שאלרגי לחלב/אגוזים/בוטנים/ביצים ברמה גבוה עלול לחטוף הלם אנפילקטי במגע עם אחד מהמאכלים הללו.

אומנם מדובר באחוזים בודדים של האוכלוסיה שאלרגים ברמה הזו. והסיכויים שבידיוק הילד שתיתן לו פיצה יהיה אלרגי לחלב הוא כמעט אפסי. אבל בכל מקרה- לא מומלץ לקחת סיכון.

 

לענ"ד אין בעיה לתת לילד סוכריה או מאכל מסוים ארוז בניילון ולשלוח אותם להוריהם לקבל רשות לפתוח את העטיפה.

לרוב הילדים כבר מודעים למה שאסור להם לאכול...את פניך אבקש
תלוי בגיל.שירוש16
אני לא מצפה מילד בן 5 להבין את מורכבות מצבו הרפואי.
גם אם הרוב מודעים וערניים (אגב, ילד שאלרגי לחלב לא תמיד יחשוב פעמיים לפני נגיסה בעוגייה עם ממרח חלבי) תמיד יש מיעוט שלא מודעים. (או מתאלמים...).

אישית אני לא מוכנה לקחת סיכון. אא''כ אני מכירה את הילד (משפחה/חברים/שכנים) ומודעת בצורה שיטחית למצבו הרפואי.
גם אם הם מודעים יש עניין של עלול להכילת.מ.
למשל אם ילד יודע שהוא אלרגי לבוטנים וחלב ומציעים לו בסקויט הוא יכול לקחת כי אמא נתנה לו בבית אבל בבסקויט שאמא נתנה לו היא בדקה שאין חשש לדברים האלו ולחברה אחרת (או אפילו לאותה חברה בתקופה שונה) יש פס יצור זהה לבסקויט חלבי ולפרווה ושאריות כאלה יכולות להרוג אותו בחלק מהמקרים...
הסיפור הכי מצחיק שהיה לי עם זה: בחנוכה הייתי ברכבת הקלהחסדי הים
ואכלתי סופגניות. ראיתי ילד שמחזיק ביד של אמא שלו, אבל הגב שלו אליה, והוא הסתכל עלי כאילו הוא רוצה סופגניה. התלבטתי אם לתת לו, והחלטתי שכן. בדיוק שהחלטתי לתת לו, הם התחילו לרדת מהרכבת, אז שמתי לו מהר את הסופגנייה ביד הפנוי שלו. האמא לא ראתה, כי היא מיהרה לרדת מהרכבת, והגב שלה היה מופנה אלינו. דמיינתי את הפנים של האמא, כשהיא פתאום רואה את הבן שלה עם סופגנייה ביד. .
ואם הוא חולה צליאק או סכרת?אלעד

ואם אמא שלו בדיוק הענישה אותו שהוא לא יקבל סופגניה או אמרה לו שיקבל רק בבית?

ואם הם מקפידים על כשרות מסויימת?

לדעתי לא נכון לתת אוכל לילדים שאינך מכיר

לא מצחיק בכללט'

מצטרפת למה שאלעד כתב ומוסיפה שאם הילד אלרגי התחנה הבאה שלהם תהיה בטיפול נמרץ.

 

 

אם הוא יספיק להגיע.שירוש16
ילד בהלם אנפילקטיס נמצא בסכנה ממשית.
(ובמקרים חמורים) ללא אפי-פן בקרבת מקום הוא עלול למות עוד לפני שמד''א (בממוצע) יספיקו להגיע אליו... .
בוא נגיד ככה, הרבה יותר אכזרי מבחינתי לראות ילד שמשתוקקחסדי הים
למשהו, והוא לא מקבל שזה 99.99% (ובמיוחד כשהוא בא מאוכלוסייה ענייה), לבין הפסיק 0.001 שהוא ילך לבית-חולים.
גם הילד שהיה אתיופי בכלל, שלא נראה לי מחלות כאלו מצויות אצלם בכלל, וגם אמא שלו ראתה מיד אחרי שירדה מהרכבת, ויכלה להחליט לקחת ממנו מיד.

אני מסכים שאם יש אפשרות צריך לשאול, אבל לא רואה בעיה כשהילד משתוקק לזה, ואין אפשרות לשאול את ההורים.
אתה לא אמור לחנך ילד זר!! זה לא התפקיד שלך!!ט'

יש לו הורים והם אלו שיחליטו מה הוא יאכל ומתי.

 

אתה מוכן לקחת את הצ'אנס של הפרומיל הזה שבגלל ש*אתה* לא יכול להתאפק מלתת לילד זר משהו אז *הוא* ייפגע??

 

 

*לא מדובר כאן בחינוך. זה סה"כ להביא לו משהו קטןחסדי הים
שברוב המקרים רק יעשה לו טוב, ולא יזיק, וברוב המקרים ההורים גם היו מסכימים שיקבל את זה.

*מאיפה הבאת, שאני נותן לו, כי אני לא יכול להתאפק. אני נותן לו, כי אני חושב שזה הדבר הנכון.
תקרא שוב את מה שאלעד כתב. זה כן עניין של חינוך וגם של בריאותט'

מזל שבתור ילדה ידעתי שאסור לקחת אף מאכל מאנשים זרים וגם לא בתוך המשפחה. 

אם ההורים שלי לא היו מקפידים איתי על זה לא הייתי פה היום.

 

 

הבורות בנושא האלרגיות בארץ מתסכלת נורא.

 

אתה יודע שהיום יש תקנים מיוחדים של משרד החינוך לסייעות לילדים אלרגים למוצרי חלב ובוטנים?

בארה"ב אסור להביא לבית הספר ממרח בוטנים או מאכל עם בוטנים מכל סוג. זה החוק.

 

אבל אתה תראה ילד ותתן לו חתיכת במבה ותהרוס לו את החיים כי זה נראה לך נכון.

 

 

 

לגמרי! הבורות בארץ בנושא מזעזעת!ת.מ.
גם של החברות הגדטלות גם של המסעדות וגם של האדם הפרטי...
כבר כמה פעמים עצרתי ברגע האחרון מתן של אלרגנים לילדי/לילדים אחרים בלי רשות ההורים...
וזה לא כזה נדיר כמו שנוטים לחשוב למשל רק פה ברחוב שלנו אני יודעת על ילדה נוספת שאלרגית לחלב עוד אחת לתות הילד שלי לחלב וסויה עוד ילד שרגיש לחלב ואני לא מכירה כ'כ את האנשים...
בדיוק קראתי אתמול על בית ספר בארץ שאסרותן טל
להביא בוטנים (אם אני לא טועה,אבל זה לא משנה מה בדיוק) בכלל בכלל בשום צורה שהיא לבית הספר, כי יש שם ילד שאלרגיורגיש בצורה חריפה לזה ואפילו קרבה לזה יכולה לגרום לו לתגובות חריפות מאוד. אז "כולם בשביל אחד".
ולעומת זה בקיץ היה בלאגן עם גננות שלא הסכימוט'

לקבל לגם שלהן ילדים אלרגיים.

 

בעיניי זה יותר מלא בסדר, התנהגות כזו.

 

 

 

הרחמים שלך יכולים להרוג מישהו.שירוש16

לעומת זאת, האכזריות במקרה כזה יכולה להציל חיים.

 

מספיק פעם אחת לתת לילד אחד עם אלרגיה לחלב סופגניה חלבית וזה עלול להרוג אותו.

במקרה הנ"ל אין תירוצים ואין הסברים. הילד ייכנס לשוק ותוך כמה שניות כבר לא יוכל לנשום,

תאי המוח יתחילו למות- מצב בלתי הפיך.

אחרי 2 דק' ללא טיפול מתאים תאי גזע המוח ייתנוונו. לא יהיה ניתן לעזור לו.

והילד המתוק והנחמד ההוא יהיה מוטל על המדרכה ללא דופק וללא נשימה- מת.

 

זו לא בדיחה או הקצנה. אנשים אלרגיים חיים עם העול הזה יום יום.

הם מודעים למצבם ומסוגלים (במקרה של התקף) להסתדר בכוחות עצמם.

ילדים לא יכולים.

ולכן לעולם (לעולם!) לא לוקחים את הסיכון הזה איתם.

שים לב חסדי שאף אחד פה בשרשור לא אמר שזהותן טל
בסדר לחלוטין שתביא משהו לילד בלי שום ידיעה של הוריו.

יתרה מכן,אני בטוח שאם תעשה מדגם לא מייצג בקרב 500 הורים בסביבתך, יהיו בערך 499 הורים לפחות שיגידו לך שבחיים אסור לאדם זר להביא משהו לילד בלי ידיעה של הוריו.

אז עם כל הכבוד לידיעות שלך ולסברות שלך הן לא מבטלות את רובא דעלמא והן לא מבטלות את השכל הישר על מגוון הסיבות שניתנו כאן.

וביום שלא עלינו תהרוג ילד מתגובה אלרגית חריפה כזאת בגלל ש"מה כבר יקרה" אז אולי תבין מה שאמרנו פה לעומק (ואני מאוד מקווה שהיום הזה לא יקרה לעולם) - אבל אז זה כבר יהיה מאוחר מידי. כי כן, גם כיום יש אנשים שמתים מתגובות אלרגניות חריפות למאכלים כאלו ואחרים.
אתה אמיתי???מבקש אמונה

אתה באמת מוכן לקחת סיכון (ואפילו הקטן ביותר) להרוג ילד ובלבד שלא תרגיש רע עם עצמך?

כשאתה תהיה הורה, אתה גם לא תאהב את זה. וגם תבין לעומק~א.ל

יותר מדוע. לצורך העניין אם נכתוב את זה יותר חריף: אתה לא ההורה, וראוי לכבד את זה

ואהבת לרעך כמוך

חסדי הים, תקשיב רגע-הקולה טובה

דוקא בעדה האתיופית יש הרבה סכרת למרבה הצער.

זו עדה שהיתה רגילה לתרבות אכילה הרבה יותר בריאה ממה שיש פה בארץ- והם מגיבים ממש לא טוב לאוכל פה.

הרבה מהאתיופים בארץ עדיין משתדלים בבית לאכול כמו באתיופיה- לחם מטף, אוכל בלי סוכר ושמן.

ואז אתה נותן לו את הדבר הכי גרוע לגוף שלו!

קמח לבן (מכירה הרבה אתיופים שלא נוגעים בזה. הגוף שלהם לא יודע איך להתמודד עם קמח חיטה לבן! אין דבר כזה באתיופיה)

מרגרינה (שזה לא בריא לאף אחד..)

סוכר (שזה גם לא בריא בכללי, אבל אתיופים במיוחד לא יודעים להתמודד עם כמויות גדולות של סוכר ומפתחים סכרת)

והמון שמן..

 

וגם אלרגיות יש לכולם. בלי קשר לעדות.

 

אני לא מקנאה באותה אמא שפתאום ראתה שהילד שלה אוכל סופגניה והיתה צריכה בכאב לב ולהכריח אותו לזרוק אותה. 

ציערת ילד וציערת אמא.

 

פעם הבאה תשאל קודם את האמא!

@חסדי הים

הרבה פעמים אכלתי עם אתיופים סופגניות, ילדים ומבוגריםחסדי הים
ולא קרה להם שום דבר (אלו היו חברים שלי). פה, אם יכולתי לשאול את האמא, הייתי שואל, אבל הם בדיוק ירדו מהרכבת.

[התגובות בשרשור הזה, הם מוגזמות וקיצוניות (שלך דווקא פחות קיצוני), וברור לי מאיפה זה נובע כפי עדות הפסוק על טבע הנשים העבריות "כי חיות הנה"- שהן שומרות על בניהן בקנאות, ובתוספת הטרנד הבריאות המודרני המוגזם, לכן אני אפילו לא לוקח ללב את רוב התגובות בשרשור זה. בעז"ה אשאל רופא מנוסה ומתון, מהו אומר על זה.]
חסדי, לא מתאים לך העקשנות וה...חוצפה (?) הזאת.שמן פשתן

הגיבו כאן גברים ונשים, נשואים עם ילדים ורווקים, ורוב רובם טענו חד משמעית- לא לתת!

 

לא משנה מה הסיבה...

לחשוב שמישהו יתנהג עם הילד שלי בניגוד לרצוני ולרצונם של רב אנשי העולם, ועוד יחשוב שהוא נדיב ועושה טובה. 

זה מרגיז ומתנשא!

 

מה שהיא אמרה^^ט'

אני לא אמא של אף ילד, אני אלרגית בעצמי וגדלתי בבית שמקפיד על כשרויות שונות מהסביבה,

אתה לא יכול לצאת לשניה מהעקשנות שלך ולהבין את אמא שלי שלא הרשתה לקחת אף מאכל מאנשים זרים?

 

אולי כשתגדל תבין

 

 

למעשה, כמו שאמרתי אני ישאל רופא מתון. יש פהחסדי הים
כמה תגובות נורמליות, כמו של ד. ששיכנעו אותי לעשות זאת.

להגיד, שזה נגד דעת רוב הורי העולם, זאת גם אמירה בומבסתית, וחסרת בסיס. אולי אף פעם לא היית באפריקה או באסיה, ששם זה נורמלי לתת לאנשים זרים, כולל ילדים.

ומה יעזור אם תשאל רופא מתון?ת.מ.
תשאל והוא יגיד לך שרוב הילדים לא ינזקו ואתה תיפול חלילה דווקא על הילד שלי או ילד אלרגי אחר ותתן לו משהו שמכיל את האלרגן שהוא מגיב אליו ובמקרה הטוב נמצא את עצמנו במיון ואתה אולי אפילו לא תדע ותמשיך לחלק לעוד ילדים ואולי זה יקרה שוב... במקרה הפחות טוב זה עלול להסתיים במוות!
(או סתם ילד סוכרתי שבמקרה הטוב יצטרך לקבל עוד זריקת אינסולין בגללך או סתם ילד שסוכר גורם לו להיות היפר ובגללך יכשל במבחן או סתם ילד ששברת להורים שלו את המילה והערערת את הסמכות ההורית שלהם וכו')
באמירה ה''בומבסטית'' התכוונתי שרב אנשי העולם מעוניינים להיותשמן פשתן

האחראים הבלעדיים והמחליטים הבלעדיים על ילדיהם הקטנים.

 

ואולי לקרוא לרב תגובות השירשור כאן , בצורה עקיפה, 'תגובות לא נורמליות', גם זו אמירה בומבסטית?

 

טוב, חלאס, אתה בדעת מיעוט+ חוסר ניסיון בגידול ילדים משלך כרגע.

אם זה לא היית אתה, לא הייתי כלל טורחת להגיב.  (זו<  היתה סוג של מחמאה)

לא התכוונתי לקרוא לתגובות כאן 'לא נורמליות', אני מכבדחסדי הים
את דעתכם, ומבין שאני במיעוט, וחסר ניסיון כמו שכתבת.

[רק כתבתי את נקודת מבטי על העניין ועל התגובות של הרוב כאן איך הן מתיישבות אצלי, ואת צודקת שאין לי את התמונה השלמה, כי אני עדיין לא הורה. בעז"ה למעשה אשאל רופא מתון, ועד אז לא אביא לילד בלי אישור ההורה.]
לא נותנים שום דבר לילד בלי ידיעה שהם מרשים. מידיעה.ותן טל
אתה לא יכול לדעת למשל למה ילד אלרגי ולמה לא וילד לא תמיד זוכר ו/או עומד בפיתוי.

ויש הורים שלא רוצים שילדיהם יאכלו ג'אנק...

אני בעבר הייתי מחלק סוכריות לפעמים לילדים בבית הכנסת. הייתי מקפיד לשאול את ההורים אם הם מסכימים. יש לפחות שני הורים שלא רצו שאתן להם סוכריות בצורה ספציפית אז הייתי יכול להביא להם משהונאחר,למשל ופל שוקולד.

בקיצור, לא מביאים וזה לא קשור לזר או לא זר.
הבעיה היא לא רק עניין של הרגל אולי אחד מהם אלרגי?ת.מ.
בתור אמא לאלרגי הייתי מאוד מאוד כועסת אם מישהי בגינה הייתה מגישה לו משהו בלי שאבדוק אותו גם אם מדובר בשכנה...
וכבר קרה שמישהי ניסתה להביא לו משהו שהוא טרם נחשף אליו וישר קפצתי כי לא הייתי מעונינת בחשיפה ראשונה לאלרגן כשאין לי כלים לפעול למענו במידה ותתפתח אלרגיה...
אני מקפידה לא להגיש לילד משהו ללא רשות אמו או המבוגר האחראי גם כשאני מכירה אותם היטב...
כל החששות שהעלו המתנגדים לתת, לפענ"ד הם חששותחסדי הים
רחוקים, מה גם שמדובר לא באכילה תמידית, אלא באכילה חד-פעמית, ויש גם צדדים טובים לנתינה, שהיא נותנת הרגשה טובה לילד, ובצורה כללית מקרבת לבבות, כפי שהבאתי מבבלי שבת י:, וכן מופיע סנהדרין קג:-קד. "ומקרבת את הקרובים".

בוודאי לי שכאשר הילד מתאווה לאוכל, צריכים לתת לו כדברי הבבלי כתובות סא.: "ללא דמילתא, כל דאית ליה ריחא ואית ליה קיוהא", ואם לא נותנים יש מקרים שהילד יכול לבוא לידי סכנה, כמו שבואר בבבלי שם.
זה לא נכון לימינוקראנץ שוקולד

היום כשיש כל כך הרבה סכנות בחוץ ומחנכים את הילדים לא לקחת כלום מזרים הדבר שאתה עושה בעייתי

ואם מישהו היה עושה ככה בניגוד למה שאני מחנך את ילדיי הייתי ממש כועס

מעבר למה שכתבו פה בנוגע לבריאות וכשרות שזה ממש לא חששות רחוקים ואין לך דרך לדעת מה קורה עם הילד.

יש מקרים שגרגיר קמח לחולה ציליאק יכול לשלוח אותו לקבר, זה לא משחק! כנ"ל רגישות ללקטוז ושאר אלרגיות.

אשריך שאתה דן לפי המקורות....ד.

ובכ"ז, דומני שהכי טוב להגיד לאמא, בסבר פנים יפות: יש לי כמה ואני רואה שהוא ישמח - את מרשה לתת לו?...

 

ככה גם יש סיכוי שלא תגרום ל"בל תשחית".. וגם יהיה קירוב לבבות, וגם הרגשה טובה לילד וכו'..

 

כי אמא ממוצעת שתראה סופגניה אצל הבן שלה, והוא יגיד "מישהו נתן לי".. עלולה מיד להיבהל, לזרוק את זה - ואז הוא גם יבכה..

 

בטוחני בכשרונך הטוב, שתמצא מהמקורות גם את האישוש לבעייתיות בצד הזה של הענין..

יש לך גאווה מופרזת. למדת משהו קצת בישיבה ועכשיו אתהl666

מחליט לתת לילדים לא שלך בלי לשאול את הוריהם ועוד משתמש במקורות ולא מתבייש

אני כבר לא מדברת על סטיגמה גזענית שאם ילד אתיופי אז בטוח אין לו אלרגיה ולא נותנים לו לאכול בבית

כנראה עדיף היה שלא היית לומד כלום

 

 

 

את כל המקורות הללו תגיד לאחראי חדר קירוראלעד


חה, איזה שחור אתה!מודדת כובעים


ספר את זה לאדם שיתן לבן הסוכרתי שלך סוכריה.ותן טל
תגיד לו שאין לך שום בעיה עם זה כי וודאי לך שאנשים זרים צריכים לתת אוכל לילדים דלא שלהם בלי לדעת מה מותר להם ומה אסור.

בטח ובטח כשאפילו לא התחלנו לדבר על כך שאם ילד יתרגל לקבל דברים מזרים זה יוכל להגיע למצב שפדופיל יוכל לנצל אותו בהמשך.

בקיצור עם כל הכבוד אף אחד מהמקורות שהבאת כאן לא רלוונטי ולא קשור ולא יכול להכשיר היום לתת משהו לילד בלי ידיעה שהוריו מרשים.
ואם מעניינת אותך באמת ההלכה אז בבקשה בבקשה תשאל רב לפני שאתה עושה דברים כאלו על דעת עצמך.

(הבהרה:חלילה לא איחלתי שיהיה לך ילד סוכרתי אלא זה היה על דרך ההשאלה)
בשום פנים ואופן לא לתת!שמן פשתן

מצד הנותן- אתה אף פעם לא יכול לדעת אם לילד יש רגישות למרכיב מסוים,

אם הכשרות של המאכל מספקת את ההורים של הילד וכד'.

וכן, כמו שכתבת-

אדם זר, אל תתנחמד עם ילדים כשהם לבדם בלי סיבה מיוחדת.

 

מצד הילד והורה- צריך לחנך את הילד לא לקבל שום דבר מזרים, בוודאי לא דבר מאכל. 

(אני בכלל בהתלבטות. מצד אחד מחנכת את הילד שלי לבקש מאנשים שיחצו איתו את הכביש, מצד שני מזהירה לא לדבר עם זרים. ....)

 

מזכיר לי שבילדותי, סבתאלה אחת שעבדה עם אבא שלי, נתנה לי מסטיק.

שעה שלמה אבא שלי חיפש איזו נקודה שחורה במסטיק ושכנע אותי שהוא מקולקל.

כתחליף הביא לי שוקולד שווה מהקופסא הסודית של אבא שלו.

המקרה חרוט לי במוח!

 

 

 

לשאול. לא לתת על דעת עצמך~א.ל


בכללי צריך אישור מההוריםלטובה
את לא יודעת אם הם אלרגים וכו '. . לא טוב להרגיל שמותר לקחת אוכל מזרים.
כמה סיבות למה לא לעשות זאת:מתואמת

1. אלרגיות, כמו שכתבו פה.

2. כשרות. גם אם אתה חושב שאתה אוכל את הכשרות הכי מהודרת שבעולם. (ואם נתת פיצות לילדים שהיו, למשל, בשריים באותה העת?)

3. חינוך. אולי בדיוק ההורים החליטו שלילד לא "מגיע" את המאכל הזה שאתה נותן לו?

4. חינוך 2 - שהילד ילמד לא לקבל מתנות מזרים.

5. הרגשה של ההורים. כאילו אתה עושה מחטף מתחת לעיניהם, ומחליט על דעת עצמך מה מגיע לילדים שלהם.

 

בקיצור, המקורות שהבאת יפים מאוד, אבל לא מתאימים למה שקורה במציאות היום.

ואם אתה רוצה להתייחס אליהם - אז כן, צריך להודיע להורים שאתה נותן מתנה לילדם, כדי שיודו לך...

מכיוון אחר, אם היו נותנים לבת שלי במבה למשל בלי לשאול אותי*קומי אורי*
היו הורגים לי אותה כמעט. היום זה במבה אבל בעבר הלא רחוק זה היה עוד מאכלים שהיא הייתה אלרגית אליהם.
ולא כל הילדים יודעים מה מותר ומה אסור להם לאכול.

(העלתי עוד כיוון אבל מסכימה עם כיוונים אחרים שנתנו כאן)
לא לתת...לך תדע אם יש אלרגיה או רגישות למשהויעל מהדרום
לק"י

וגם בצד החינוכי- שלא לוקחים מזרים
מה שמעניין, שאלו שטוענים בשרשור שיש חשש לאלרגיה וכדומהחסדי הים
וסכנה למוות ר"ל, הם גם צריכים להתנגד למנהג החמוד הזה שבו ילדים חברים מחלקים אוכל אחד עם השני, כי לך תדעו מה אחד הילדים הביא.

לי נשמע קיצוני, לאסור באופן מוחלט הכנסת אוכל לפה של הילד, רק באישור ההורים. תחשבו על זה, 13 שנים +-, אין לו שום חירות עצמאית במצרך הכי בסיסי שלו.
נראה לי דרך יותר נרמלית, להגיד לילד אלו ואלו אוכלים אסורים לך, בשאר דברי המאכל תשתמש באינטואיציה הבריאה שלך, אם לקחת או לא מאדם אחר.
רואים שאין לך ניסיון עדייןl666

גם אם אין סכנת חיים מידית יכול להיות שלשול, יכול להיות אלרגיה פחות מסוכנת, יכול להיות שהוא בדיוק לפני ארוחה, שהוא עם השמנת יתר, או בעיות קיבה שזה גם לא נדיר, יכול להיות שהוא בשרי וממתק חלבי, יכול להיות שהוא אוכל רק הכשר מסוים

אגב אני לא מרשה לילדים לקחת אוכל מזרים, אתה בן אדם זר ולא חבר מהכיתה,

אגב אני מכירה אישית ילד אתיופי עם אלרגיה לגלוטן ועוד כמה דברים

אתה יודע שכוונות טובות מביאות לגיהינום

לא נעים לך שילד מתגרה אז אל תוכל ברכבת, תוכל בבית ואו בבית קפה

אגב ילדים קטנים מתגרים בקלות על כל דבר, אז אם אני לוקחת פרות לילדים שלי לטיול או חטיף אז אני צריכה להביא כמה שקים לכל הילדים בגינה או ברחוב שירצו גם? נגיד יש להם בבית היום תפוז ולא תפוח ובא להם תפוח כי הם ראו והתגרו

זה גם חוסר כבוד להורים של ילד ואולי זה אפילו מעליב אותם, הרי בשמים רואים הכל, אולי אותה אימא מרכבת ראתה סופגניה שלך והרגישה מושפלת ובכתה? בגללך. במיוחד עכשיו שהסבירו לך ואתה תעשה את זה עוד פעם כבר לא בתמימות אלא מתוך עקשנות

 

כשתהיה הורה- תנהג כך כלפי ילדיך, בנתיים עליך לכבד~א.ל

את דעתם של מרבית ההורים. זה ממש לא משנה אם זה נכון בעיניך או לא..

אני דווקא חושב שמקובל לתת אצל רוב ההוריםלשם שבו ואחלמה
תלוי מי נותן...אנשים זרים- לאיעל מהדרום
התכוונתי לעקרון, שהורים הם האחראים העיקריים על ילדיהם~א.ל


הגבתי ללשם...שלא נראה לי שמקובל אצל רוב ההוריםיעל מהדרום
לק"י

לאפשר לאנשים זרים לתת לילדים שלהם דברים.
צודקת, זרים לא.לשם שבו ואחלמהאחרונה


כאמא לילד אלרגית, ברור שזה כך.DvorW

קיצוני? שיהיה קיצוני.

 

הבת שלי קיבלה ביסקויט בגיל שנה ממישהו באוטובוס.

לפני שהספקתי להושיט יד, היא נתנה ביס, ואחרי חמש דקות הקיאה.

 

אוקיי, לא נעים לא נורא.

 

הבן של חברה קיבל 'כיף כף' מטרמפיסטית נחמדה שישבה מאחורה.

אמא שלו הספיקה לצעוק, והילד אפילו לא בלע.

 

זה הספיק לאשפוז חרום.

 

 

אלרגיות זה לא משחק ילדים.

בסביבה הרגילה של הילד כולם יודעים שהוא אלרגי והמבוגריםלשם שבו ואחלמה

שומרים עליו. 

המורים יודעים ומיידעים את החברים

בגן הגננת שומרת שחברים לא יתנו לו אוכל

הרבה מאוד פעמים יש גם סייעת צמודה כשהם במסגרת מחוץ לבית שהיא שומרת עליהם. 

 

כל עניין האלרגיות גם הרבה יותר נפוץ מפעם. 

תתייחס לזה כמו התפרצות של מחלה שדורשת 

מאיתנו כחברה התייחסות אחרת וחדשה. 

תמיד צריך להזהר.הקולה טובה

פעם חבר שלנו קפץ לבקר עם הילד, אני פתחתי חבילת במבה- ונס ששאלתי את האבא- כי מיד הוא קפץ ואמר לי להרחיק אותה- הילד שלהם אלרגי לבוטנים.

 

וזה ילד שבא אלינו הביתה- לא זרים.

ולא ידעתי שהוא אלרגי.

אולי הילד אלרגי לאוכל שמוגש לו? אולי הוא חולה סכרת?חכמת ישישים

צריך להיזהר ולשאול קודם רשות מהאם או האב. ילד שאלרגי לאגוזים, למשל, עלול למות מהם כמעט מיד. ילד חולה סכרת  שמקבל מאכל המכיל סוכר -- עלול לאבד את הכרתו ואף למות. חוץ מזה, יש מצבים שבהם לא מדובר בסכנת חיים אבל ההורה מתנגד  בגלל שאלות כשרות או בגלל חשש השמנה או בגלל סיבות אחרות, למשל, רצונו של ההורה שהילד יאכל דיאטה מאוזנת מבחינה בריאותית [תלוי בהשקפתו של ההורה בקשר לשאלה מה בריאותי ומה לא ואיזה כמויות מותר לאכל ובאיזו תכיפות...]

מה הלוז שלכם במוצאי שבתות של חורף?זיויק
זה יוצא חצי יום לפעמים.
זה ברכהפצל🤫

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

יפה ממשזיויק
תודה רבהנחלת

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

השאלה שלךנחלת

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

אה פספסתי טיפהזיויקאחרונה
חח
סקר שמעניין אותי על תורה ועל דתמרגול

כותבת בלשון נקבה, מיועד לכולם כמובן.


1. האם את מרגישה שהחברה החרדית מייצגת את היהדות כפי שאת מאמינה בה?

2. האם את מרגישה שיש סתירה בין היהדות לבין הדרך של החברה החרדית?

3. האם את לוקחת דעות של פוסקים חרדיים בחשבון? האם אותם הפוסקים לוקחים דעות של הרבנים שלך בחשבון?


ואגיד גם למה אני שואלת.

פתאום הגעתי למסקנה שמדייקת את הקושי שלי עם החברה החרדית.

זה שהם (כחברה) לא מתגייסים, נגד גיוס וכו- מובן בעיניי הקושי.

הקושי שלי הוא עם האמירה שהם "מחזיקים את עולם התורה", או שומרים על היהדות וכו. וגם שצריך לתת להם חופש דת…


כשהאמת עבורי היא, שהחברה החרדית לא מייצגת את היהדות כפי שאני ורבנים ורבניות שאני מעריכה תופסים אותה.

ואף לעתים נוגד.

ואפשר כמובן להגיד שהכל טוב כל עוד גם לי וגם לחרדים יש חופש דת. אבל החברה החרדית לעתים לא מאפשרת את חופש הדת שלי.


ובטח שלא נושאת את לפיד היהדות.

אז האמירה שאולי אנחנו כחברה צריכים "להחזיק" אותם כי הם תורמים לעולם הרוחני והיהודי במדינה, לא רלוונטית עבורי, כי הם מקדמים גישות נוגדות יהדות.

הם מייצגים את עצמם. ויש עוד אנשים שמזדהים איתם. אבל הם לא "היהדות", ולעתים אף להפך 

אולינחלת

אתה מבין בנצרות, באלילות, אבל ביהדות, כפי שמתבטאת למשל באורח החיים והתפישה החרדית, ולא רק, משהו מאוד מעוות,  ידידי.....רחמנות. באמת.

חבל.

 

לא רוצה להתעסק עם זה יותר. זה הביא לכל כך הרבה דברים לא נכונים, ומכוערים (!), שחבל שהתחלנו עם זה.

חודש טוב לכולם! 

וואו, מחזק כלכךךך, תודה רבה ששלחת🙏תמימלה..?אחרונה
הייתם מוותרים על הקשיים שעברתם בחיים?זיויק
על מה שזה בנה בכם? לימד אתכם?
שאלה טובהoo

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת


קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים


זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כתבת מדויק ולא ממש עניתזיויק
כי נשארת בדילמה
אני בסדר עם דילמותoo
יש בזה אמתזיויק
צודקת
"קשיים" זה בעצם החזית שבה אנחנו מתקדמיםמשה

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

 

 

השאלהoo

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני באמת בהרבה מחשבות על זהמשה

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

 

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

 

פחות להתנגדoo

הגדרה טובה


כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

קושי צפוימשה

איך את מגדירה את זה?

 

אםoo

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם


אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אני חושב שאחת המתנות הגדולות שקיבלתימשה

אי אז בגיל 30 וקצת.

 

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

יפה ממשזיויק
הייתי מוותרת. בהחלט. למרות שזה מחשל וכו'נחלת
What doesn't kill you makes you strongerאריק מהדרום

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

תלוי איזהרקאני

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

כן חדמשSeven
שילמתי מחירים גבוהים מדי
כן, לא, לאמבולבלת מאדדדד

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…


כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

תשובה יפהזיויק
תודה
בדיעבד חלקם לא. לכתחילא כן.נפש חיה.

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)


בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום


מה כן ומה לא?זיויק
מה העיקרון?
העיקרון הואנפש חיה.

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת


בבחינת "לא הם ולא שכרם"


אבל


בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.


לא.אשר ברא

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

אם בא לך תדביקי כאן את עיקרי הדבריםזיויק
מה שזה בנה בי שייך לבדיעבדוהוא ישמיענו

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

על חלקם כןhodayabאחרונה

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

POVבין הבור למים
חיכיתי שש שנים להגיע לגיל עשרים ולהיות מורשית בפורום אבל משרשרת בדיליי של שנתיים
תוסיפי לווידוי ביו"כפצל🤫
מזעזעזיויק
ברוכה הבאהארץ השוקולדאחרונה
שהכתיבה שלך תמיד תהיה טובה עבורך ועבור הקוראים
נדרש מנהל פורום לפורום בצמיחהאריק מהדרום
/forum/f115


נראה לי @פשוט אני.. יכול להיות אחלה מנהל שם.

לרפאה מהטבע צריך טבעוני … ואולי גם מתנגד חיסונים…זמירות
הלכתי להביא פופקורןקפיץ
עוד מישהו רוצה?
איך רואים שזה נושא נפיץ?פצל🤫
עבר עריכה על ידי פצל🤫 בתאריך כ"ד בטבת תשפ"ו 0:25

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

//הרמוניה

 

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

שכר חודשי?זיויק
😆
וכל העוסקים בצרכי ציבור באמונה, הקב"ה ישלם שכרםזמירות

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

נשמע טובזיויק
חחחחחחחח אנונימי 2 בא לרמוסססצדיק יסוד עלום

אני מדמיין שזה אותו אחד שפותח תשירשוריםפצל🤫

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

נע,צדיק יסוד עלום
זה פשוט מישהו שאהב את הפורום ונהיה מריר כשהגיע לשם משווק תוכן להשתלט עליו. רואים שלאחרים הוא דווקא עונה יפה
😅 ממש טרחת לבדוק?פצל🤫

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

מי המוזר ההזוי שכותב שדובדבנים זה מגעיל???אורין
במלחמה עיקשת החיילים דורכים על הפרחיםצדיק יסוד עלוםאחרונה
הכיבוש משחית
מישהו יודענחלת

לאן נעלמו מגיבים שעד לא מכבר, היו?

הנני כאינני, והים נסוג.... הכל בסדר?

הזכרת לי את הסצנה הזאתפשוט אני..

לא הבנתי.נחלת
לא הופיע דברנחלת
את בטוחה שאלו היו ניקים כאן?פ.א.

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

בטח שישנחלת

תשאל את משה

 

 

 

מה יש לשאול את משה? מקישים את השם והוא לא קייםפ.א.

איפה מקישים את זה?קעלעברימבאר
בשורת החיפוש בשיחות האישיותפ.א.
החיפוש תמיד מציג ניקים שתוצאת החיפוש מוצאת התאמה לכינוי שהוקלד
כן נמצאים כאן. דפדפו בפורומים קודמיםנחלת
מה זה קודמים? אולי התכוונת לאחרים?פ.א.
לפורומים אחרים?


כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  


כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

נכון. היא נדמה לי בפורום של פרוזה. סליחה.נחלת
הו ואו מישהו קורא אותיבין הבור למים
פעילה באופן מאוד לא רציף, אבל גם בלתי נמנע, כנראה שזה לתמיד
אולי התכוונתקעלעברימבאר
לחסדי הים והינני כאני?  מוכר לי השם האחרון. והראשון עוד קיים
אולי באמת חסדי הים… הוא פעיל כאן on & offפ.א.
לא הצלחתי לנחש שזה חסדי היםמבולבלת מאדדדד
והוא מדי פעם עוד כותב.


ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

יש לך זיכרון צילומי לניקים …פ.א.

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

מבולבלת מאדדדד
החמאתי לו שהצליח להבין את ההקשר😂
...אני הנני כאינני
פופולריים? 🤭
היא התכוונה ל@בין הבור למיםצדיק יסוד עלום
שהמשפט "גם הים נסוג" בחתימתה
נכון נכון. תודה!נחלת
לא לחסדי היםנחלת

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

 

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

אבל הם לא מוכרים כאן…זמירות
נתקלת בניקים בפורומים אחרים, והם בכלל לא מוכרים כאן, ואת שואלת בפורום הזה איפה הם, זה מוזר …
לשאלתך, ורק על עצמי לספר ידעתיבין הבור למים
גם במציאות אני שקטה


העיקרהעיקרנחלתאחרונה

העיקר שהכל בסדר

התכוונת למשתמש "בין הבור למים"? כיקעלעברימבאר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

 

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

קורה שאנשים לוקחים הפסקה או עוזבים את הפורוםברגוע
כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

כן כתבתי בצחוק. אבל העקרון מובןקעלעברימבאר

אולי יעניין אותך