פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1339)

"גוגל פלוס" (כך, לפחות לפי מה שעלה כשלחצתי על התמונה).

נגיד שיר שכששומעים אותו נתקפים רגשות נוסטלגיה לילדות, או ספר או תכנית טלויזיה (למי מאתנו שלא עלינו גדל בבית עם טלויזיה, ה' ישמור)  או כל דבר אחר שמזכיר את הילדות ומעורר נוסטלגיה.
דברים שכשאנחנו רואים או שומעים או חווים אותם אנחנו נתקפים בגעגוע עז לפעם.

שיר. ריח. מראה. התרכזות בזיכרון מסויים מאי שם מהעבר. ועוד ועוד.

יש לי איזו תזה סביב התופעה הזאת, אך אכמ"ל.

אני מאוד נוסטלגית. אני חושבת שהבנתי את זה כבר בתור ילדה, ולכן הכנתי לי לי כל מיני 'מכתבים לעתיד' וכאלה, שיהיה לי על מה להתרפק בתור בוגרת

למה אני לא עשיתי את זה כשהייתי ילד?

בס״ד

היישוב שבו גרנו כשנולדתי.

זה קצת פסיכי..

גרנו שם בערך שנה

אבל כל פעם שאני מגיעה לשם אני פשוט מרגישה בבית...ומתמלא געגועים..

 השבוע נפגשתי בפתאומיות בשיר  שהעלה בי רגשות נוסטלגיה חזקים.

איזו התרגשות היתה  להיזכר במילים, שהולכות בערך ככה:

''...דורי מת

אם תירה בי, אל תירה בי, דורי מת.

חמם לו, חמם לו אורז,

חמם לו דורי מת,

חמם לו עוף.  (אחותי בטוחה שיש גם : חמם לו דג)

....''  

[מעניין אם מישהו מכיר... ]

אם אני שומע מוסיקה ששמעתי הרבה לפני חצי שנה או שנה אני גם נתקף נוסטלגיה כזאת, למרות שבקושי זמן עבר מאז.
ואצלי זה קורה גם עם סרטים.

בעניין הזה פעם שמעתי ריאיון עם מרדכי בן דוד והוא אמר שם שהרבה אנשים שואלים אותו למה הוא לא שר בהופעות את השיר הזה או את השיר הזה שלו. אז הוא אמר שתכל'ס כשאנשים רוצים שהוא ישיר בהופעות שירים מסוימים שלו מהעבר זה לא בגלל השירים אלא כי זה מזכיר להם את התקופות שאהבו בחייהם.

אנשים היו לוקחים שירים לועזיים ומנסים לדמיין מילים בעברית ואז עורכים את זה בסרטוני פלאש מהימים שהפלאש עוד היה בחיתוליו.
עשו את זה להרבה שירים.
היה איזה שיר הודי אחד, משהו "אג'ה אג'ה" כזה עם המילים "חומוס עושה כאב בטן", מישהו יכול לקשר לשיר המקורי?
ולגבי השיר הזה, בטח שאני זוכר, אחד הידועים שתמיד דיכא אותי (אני לא יודע אם זה המנגינה או המילים בעברית שהוצמדו).
אגב, זה "חמם עוד עוף" לדעתי, לא "חמם לו עוף". אבל בל ניתפס לקטנות.

דוקא אני אוהבת את סגנון המוזיקה הזאת. ביחוד את השירה.

רק חבל שזה נוצרי כזה... 

עושה ריאקציה.

כן, מה לעשות. חזנות אשכנזית דומה בסגנונה למוזיקה הכנסייתית.
ואני אומר את זה בתור אשכנזי.

איפה אפשר להשיג מוזיקה יהודית ברמת מקהלה כזו גבוהה?

אחת מאהבות חיי...

את מה שכתבת אני זוכרת!

אני זוכרת "חמם לו גם פירה... חמם לו גם פירה..." ואכן בסוף - "חמם לו דג!"

לגבי שאר המילים אני לא בטוחה ונראה לי שגם אז לא ידעתי את כולן.

אחח, נוסטלגיה 

"חכם לו גם פירה" היתה הגרסא במקומותינו במקום "חמם לו דורי מת" שאת כתבת.

ובנימה נוסטלגית זו... ליל מנוחה!

מוזיקה...

אני חושבת גם שזה חלק מההצלחה של GLEE, כ"כ הרבה שירים מהממים וישנים פחות או יותר הסדרה הזו חידשה....

ודג' טרייה... לפני 2 חורפים היה שיר שהייתי שומעת בנסיעות בגשם, ובערך כל פעם שהייתי שומעת אותו הייתי מתחילה למרר בבכי..[ולא, זה לא היה קשור לחוויה אישית, פשוט התוכן שלו העציב אותי כ"כ, למרות שזה משהו שמעולם לא חוויתי זה נגע בי דיי עמוק] , היום יצא לי לשמוע אותו שוב- ושוב דמעות ושוב נזכרתי באותן נסיעות בגשם, ובאיזה מקומות שמעתי אותו, מי שלא מזהה מדובר בsay something....

אגב, אני היחידה כאן שבוכה בשירים עד שהמסקרה נמרחת?  סתם, אבל באמת בוכה בשירים, גם כשלא מדובר במשהו שמתקשר לאיזה חוויה?

ודג' אחרת- ויש הרבה כאלה, שיר מתוך GLEE שאפילו שימש לי בתור צלצול בפלאפון בזמנו, ומזכיר לי תקופות רחוקות רחוקות מאוד.... וכששמעתי אותו בGLEE  ממש התרגשתי! [קול אישה וכאלה...]:

בעיקר מסרטים ישנים. סדרות וכדומה.

כשיוצא לי להקריא לילד בן 5 ספרים ששימשו אותי בילדותי. ובמקום לקרוא את המילים יותר זורם פשוט לדקלם את כל הספר בע"פ.

הריח של ההסקה בבית, כשיורד גשם בחוץ. מזכיר לי את הימים שהיינו חוזרים מבית-ספר, מורידים את הגרביים הרטובים ונצמדים להסקות כדי להפשיר. בכלל, חורף זה זמן מלא בנוסטלגיות.
שרשור כיפי, תודה.

(לא יודעת אם צריך להכריז על זה, אבל.. חדשה פה )  

בס"ד ובהשתדלותי

הוא לחן שגורם לעונג והתרגשות. זה מה שאני מחפשת בלחנים - שאני "אתחבר" אליהם - שיהיה לי כיף לשמוע אותם.  לחן שסתם נתקע בראש אבל לא כיפי הוא סתם מעצבן. 

לא בקטע מעיק ומעצבן.
יותר דיברתי על שיר שנהנים ממנו יותר לאחר השמיעה שלו כשהוא מלווה אותך לכל היום.

אז לא מגיע לזה קצת תשומת לב?

אם הייתי מלחינה הייתי מעדיפה שזה יישאר לאחרים בתא אחר במח.. אולי בתא בלב..

אני מקשיבה למילים, לפעמים המחבר של השיר כותב עצות חכמות הוא לא סתם תקע מילים, הוא כתב גם מסקנות על החיים וזה.
אבל אני אוהבת גם שירים בלי תוכן שיש להם מנגינה יפה וזה נתקע לי בראש.

ומה יותר טוב- גלידה או שווארמה?

לשאלתך- תלוי מה המטרה שלשמה הייתי מלחינה (חחחחחחח...)

אם המטרה היא לחזק בעבודת ה'- לחן שחודר ללב

אם המטרה היא להרקיד- לחן שלא נותן לי להשאר מהצד בלי להרקיד איזו רגל לפחות

אם המטרה היא פרסום (פרסום אישי או פרסום מוצר/חברה)- לחן שלא יוצא מהראש

וכן הלאה...

זה סוג אחר של הצלחה, טיב ומקצועיות.

לחן שמרגש ברגע ששומעים אותו...למרות שבדרך כלל לחן שריגש ממילא ייזכר ויזדמזם לו אח"כ אין... מוסיקה... פשוט דבר מדהיםם!!!

התעניינתי אז מאוד בברסלב ואחד הספרים שאני זוכר את עצמי הרבה מעיין בהם זה ספר המידות.
אמנם מדובר בספר שרבי נחמן לא ממש חיבר, מדובר יותר על ליקוטים מאמרות חז"ל.
הייתי נהנה לעבור ערך ערך, למרות שלפעמים קצת היה מוזר לי השוני בין האמרות; היו ביניהם אמרות חכמה כאלה והיו סגולות יותר מעשיות.
וואו, איזה נוסטלגיה.......

רמב"ם איסורי ביאה יג, י-יג

בפועל, נישואים לגיורת לא נחשבים נישואי תערובת.

(אני חושבת שיש על הנישואים עצמם יש גם דעות לחיוב אבל שוב, זה לא הדיון על נישואי תערובת)

לפי הרד"ק -

חטא לא היה בכל מקרה- כי גייר אותם. המעשה היה בסדר.

הכוונה בהתחלה היתה קדושה וטובה.להצלת העם.

כך שגם המעשה וגם הכוונה חיוביים.

רק שבסוף התערבה התאווה הגשמית בכוונה החיובית ועל זה היה העונש. (כידוע שה' מדקד עם צדיקים)

ואז נשארנו רק עם מעשה מותר אבל עם כוונה לא מתאימה.

וכן אמר הכתוב: כי מה' היא, כלומר לקחתו אשה מבנות פלשתים מה' היתה ורצון האל ית' היה בזה, כי בודאי היה מגייר אותן ומשיבן אל דת ישראל ואף על פי כן סבה היתה מאת השם לקחת אשה מפלשתים להנקם בהם, כי נראה כי ישראל שבאותו הדור לא היו יראים השם כל כך שיושיעם תשועה שלימה מיד פלשתים, כי כל ימי שמשון היו מושלים פלשתים בישראל, כי מה שאמר הכתוב: ויתנם ה' ביד פלשתים ארבעים שנה - עשרים של שמשון בכללם, על כרחך לפי חשבון השנים ולא היו ישראל נלחמים בהם כי אם שמשון לבדו, ולפיכך לא היה לפלשתים טענה להלחם בישראל מפני שמשון, כי לא היה ברשותם והוא לבדו היה עושה הרעות בפלשתים ועם פלשתים היה שוכן בעוד שהיה מריע להם ומיראתם אותו גם כן, היו נמנעים מלהילחם בישראל, לפיכך כשבקשוהו פלשתים מבני יהודה כשהלך לסלע עיטם מסרוהו להם, וכן עדת דבורים בגוית האריה ודבש וכן היות אשת שמשון למרעהו, הכל סבה להנקם מפלשתים יתברך האל אשר לו נתכנו עלילות וסבות ומאתו הכל, אבל עונש נקירת עיניו, לפי שאמר: ותישר בעיני שמשון ואמר: אותה קח לי כי היא ישרה בעיני, ידמה כי חשק בה ליופיה וכן באחרות אשר חשק ולקח לתאותו אליהן, והנה הפסיד כוונתו הראשונה הטובה שהיתה רצון האל, כמו שכתוב: כי מה' היתה כי תואנה הוא מבקש מפלשתים,נראה כי בתחילה היתה כוונתו לטובה לבקש תואנה מפלשתים ואחר כך גברה עליו התאוה בראותו אותה וישרה בעיניו, והפסיד כוונתו האלהית בכוונתו הגופנית הבהמית אשר התערבה בה, ולפיכך נענש ונקרו פלשתים את עיניו מדה כנגד מדה. 

החרדים דאז (מי סיפק להם זנבות שועלים לשטריימיל? שמשון?) היו פוסלים את הגיור מיניה וביה

[אגב לפי המדרש הראשונה התגיירה אבל דלילה לא]

אני רואה שיש לי אחלה מחליפה 

בעיני מי שנשאר חי זה נורא ואיום, אבל אסור לשכוח שבעיני המת יום מותו הוא היום המשמעותי ביותר בחייו, אז הוא באמת מתחיל לחיות.
העולם הזה הוא רק פרוזדור בפני העולם הבא שהוא הטרקלין.
אדם שמגיע לגן עדן לא מתגעגע כלל לחיים פה בעולם הזה, הוא מאושר עכשיו יותר מאי פעם.
כך שמוות זה לא דבר רע לאדם שמת, עבורו זה דבר נפלא ואדיר. רק לנו, שנשארים לחיות המוות קשה.

"רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חברך בשעת כעסו ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו" [אבות ד, יח].

נכון שהמת כבר לא מוטל לפניהם, אבל יש כאן עיקרון מהותי:

יש דברים שלמרות שהם נכונים - זה לא הזמן לומר אותם.

כולנו מכירים את דברי הרב באורות הקודש שהמות הוא חזיון שווא,

ועדיין לא שמעתי באף 'שבעה' שהייתי שמישהו אומר שהמנוח נמצא ב'תגבורת החיים ותעצומתם'...

זה מסוג הדברים שאדם צריך לומר אותם לעצמו,

אבל אסור לנו לומר לו אותם.

אולי כחלק משיעור תורה, לא כנחמה.

שנשמע בשורות טובות!

הכוונה כמובן ל"עברה שנה".

בכל מקרה, לא הייתה לי כוונה לפגוע, הנחתי שאחרי שנה כבר אפשר לומר דברים כאלה.
קיצר, אם פגעתי אני מתנצל.

@מקרוני בשמנת

בדקה  4:10

יש כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְאֹרְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ -
זֹאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא

מי היה מאמין...

לא כזה שונה ממה שחדש היום....

לדג' השיר שכתבתי עליו, לא כזה שונה בסגנון מהלו , ושניהם נחרשו באותה מידה...

השיר היותר ותיק הוא נוסטלגי בשבילך.. אני לקחתי  מזה מסקנה ששירים נוסטלגיים יפים יותר. 

השאלה היא מה זה נחשב "ישן".
אם כל השירים שיצאו עד השנה האחרונה נחשבים בעיני dora לישנים, אז ברור שהשירים שארוון שומעת נחשבים לישנים.
פה השאלה מה זה "ישן" ומה זה "עכשווי"

גם הלילה ארווווווווווווווווך.....

לכתוב הודעות כאלה זו לא חוכמה.

לפענח אותן לעומת זאת...

בנסיו"פ זה לא נחשב!!!

ולשאלתך שם-
תלוי מאוד איפה הם גרים, מה רמת החיים שלהם, ועוד.

בכלל, מורה מקצועי בתיכון מקבל יותר. אל תתן שיעבדו עליך.

כדאי מאוד לעבור על תלוש המשכורת לא לאבד שום שקל סתם.

בהצלחה!

בסך הכל אמרתי שחב"ד יותר קרובים לציונות משאר החרדים ובוודאי מסאטמר.
כל מה שאמרת פה נגד המדינה, זו גם העמדה של כל שאר החרדים.
אלא שחב"ד יותר הרשו לעצמם להתקרב למדינה מאשר החרדים האחרים שמתבדלים מהמדינה.
חב"דניקים מתגייסים לצבא, הרבי מיליובביץ' היה בקשר גדול עם בכירי המדינה לדורותיה, חב"ד מאמינים בחשיבות שליטת המדינה בארץ ישראל ונאבקים נגד מסירת שטחים (בזמן שלרוב החרדים ממש לא אכפת מי ישלוט בארץ, מבחינתם שהערבים ישלטו, זה אותו דבר לדעתם).
אז כל מה שאמרתי הוא שחב"ד יותר קרובים לציונות מאשר שאר החרדים, לא שהם ציונים או תומכים בציונות, אלא שהם פחות אנטי כמו שאר החרדים.
אז להגיד שלא רק שהם יותר אנטי ציוניים מרוב החרדים, אלא שהם אנטי ציוניים ברמות של סאטמר, זה כבר ממש מוגזם.

כל אחת ודרכה שלה?

חוגגי כ"ט בנובמבר אנשי ארץ ישראל וכו' וכו'

אם כבר תביא סקירה  מקיפה מה הגישה של כל החסידוית המרכזיות או הקרובות לאותה השקפה  

אחרת זו סתם השקפה צרה שאינה מצדיקה דיון מיוחד

http://www.chabad.org.il/News/NewsItem.asp?CategoryID=11&ArticleID=541&SearchParam=%E9%E5%ED%20%E4%F2%F6%EE%E0%E5%FA

א. בהשקפה החבדית אכן המדינה אינה גאולה. אבל לא נכון לומר שאין ערך בעיני חבד לכך שיהודים חזרו לארץ ולומדים בה תורה. ארץ ישראל חשובה גם בפני עצמה. גם חייל יהודי שמגן על יהודים נקרא קדוש אצל הרבי.

ב. כשאומרים שחב"ד יותר אנטי ציונים מסאטמר מדובר בפנים מסוימים של העניין. וישנם פנים נוספים.

הפן העיקרי שבו מתייחסים לזה כך- ההתייחסות למושג יהודי כמשהו חיצוני יותר. אם מדבר על לאומיות ואם מדובר בסיסמא- ציוני- לא יהודי, יהודי- לא ציוני של סאטמר ודומיהם. גם סאטמר כאן בעצם מתייחסים ליהודי כגוי בשל דעות או מעשים חיצוניים. אותו רעיון רק בכיוון ההפוך. הנקודה הזו ספציפית עומדת יותר מול הציונות החילונית והטענה כאן היא יותר נגד השיטה של סאטמר שעושה אותו דבר למושג יהודי.

ג. הרבי אכן ראה בעליות והמלחמות וכו ניסים. ניסים אלוקיים. הרבי אומר שהמלך נתן לבן להיכנס לארמון. רק שהבן מעדיף כאן בלי המלך.... (להשקפתנו. אתם תטענו אחרת, אבל אני רק באה לדייק מה השיטה עצמה)

ד. בנוגע לעידוד עליה לארץ- מעבר לחסידים בבודדים ובקבוצות שהרבי עודד לעלות אפשר לראות 2 קווים. ליהודים שהתחילו תהליך של החזקות וחזרה בתשובה הרבה פעמים התשובה הייתה להישאר בחו"ל כי שם הסביבה מחזקת אותם בתורה ומצוות ובארץ הם יקבלו הרגשה שהם גם ככה יהודים ותקשורת עוינת ועוד. לעומת זאת, יהודים שאינם שומרים מצוות בכלל- הרבי עודד לעלות בארץ וציין שכאן הם גם יאכלו יותר כשר, ישמרו יותר שבת וכדומה בדרך אגב מההתנהלות כאן. 

מעבר לזה- אכן השיטה הציונית עצמה- אם החילונית שלהשקפת חבד רוקנה את המושג יהודי והעבירה יהודים על דתם ואם הדתית שרואה בזה קדושה וכו וכו חב"ד אכן מתנגדת גדולה מאוד.