מישהו יודע איך אפשר להשיג אותו?
יש לי חניכה שמאוד רוצה ללמוד אותו ולא מוצאת.
מישהו יודע איך אפשר להשיג אותו?
יש לי חניכה שמאוד רוצה ללמוד אותו ולא מוצאת.
1. להגביה את עצמך.
2. לכרות בור מתחת לשני.
במקום לחזק את נקודות הטובות בציבור הדתי לאומי (ולא חסר כאלה) בחרת לציין דווקא את נקודות התורפה (השגויות להפליא) של הציבור החרדי.
מבלי להיכנס לעובדה שגוף ההודעה הוא (ברובו) שיכפול סיסמאות של חילוניות-על-חרדים חסרי בסיס ומעוותות (כמעט לחלוטין).
נערת טבעהאמת, הרבה זמן רציתי לפתוח את השירשור הזה, כבר תוך כדי סוכות, ולא מצאתי פניות לכך, ועכשיו סופסוף זה בא![]()
זוכרים את השרשורים האלה?
/Forum/Forum.aspx/t682140#7542245
אז-- שירשור היציאות הגדול, מתחיל ע--כ--ש--י--ו![]()
סוכות.
מישהו אירגן שכל הילדים הקטנים יישבו ביחד בשולחן מחוץ לסוכה, ואחותי ואני ישבנו שם גם כדי לעזור בהגשה.
פתאום אני קולטת שאחותי מתחילה להישפך מצחוק....
מה מסתבר? היא קלטה שיחה של הבנידודים הקטנים (תאומים בני 3.5) שבה אחד מהם מסביר לאחיו ברוב נחרצות וחשיבות ש:
" אוריאל (-הבנדוד התורן שמשרת כקצין בצבא) הוא נלחם נגד הרעים, והוא יותר גיבור אפילו מה'!! "
אחותי מושיבה את הבנדוד על הברכיים ומקפיצה אותו. בשלב מסויים הוא רואה לנכון להתוודות:
" את יודעת, כיף איתך, וממש התגעגעתי אלייך, אבל אני לא זוכר איך קוראים לך"...
מוצאי החג, כל הילדים מתקבצים בחדר המשחקים.
בנדוד מתוק בן 4 מבקש לשחק בפלאפון שלי, שלצורך העניין נציין שהוא "טיפש", קר- פלאפון מהדור הישן, ללא מסך מגע![]()
אז החמוד מנסה לשחק במירוץ מכוניות, ואחרי 5 דק' מזעיק אותי בצעקות. אני מוצאת אותו יושב על המיטה, ומנער את הפלאפון היטב לכל הכיוונים:
"זרובבלה, המשחק הזה מקולקל. אני לא מבין איך מזיזים את האוטו"
צהרי החג. שוב, הילדים בחדר המשחקים.
בן 3.5 (מהתאומים, זוכרים?) מנסה לבנות פירמידה, ובנדוד אחר נחלץ לעזור לו.
כשהפירמידה בנויה, אבא של הבנאי הראשון נכנס לחדר, והצוציק מתלהב:
"אבא, תראה, עשיתי פירמידה"
-איזה יופי!! מה , לבד בנית?
- לא, מישהו עזר לי.
- מישהו מהילדים? מי עזר לך?
(...המתוק לא זוכר איך קוראים לבנדוד שעזר לו.)
כעבור 5 דק' הבנדוד שעזר חוזר לחדר, והקטנצי'ק גורר ראותו לסלון בצווחת ניצחון:
"אבא, הנה, זה המישו שעזר לי!!"
שיחה מחכימה עם בן דוד שנון , מוצאי החג:
" תני, אולי תבוא איתי לבית שלי?"
-הוא: (מושך כתפיים) לאאא...
" אתה יודע מי יהיה בבית שלי? אריאל!!"(אח שלי, שבנדוד שלי מעריץ אותו עד כלות..)
- מה, אריאל הוא ישן בחדר של הבנים?
" לא, אין לנו חדר בנים, הוא ישן בחדר לבד.ואתה יודע מי ישן בחדר של הבנות?"
(התשובה, למתקשים, הייתה אמורה להיות פשוטה- 'את'.)
הוא: (לגמרי משוכנע) - מיכל!!! (-גיסתי החדשה, אחות בעלי.)
אותו בן דוד שנון, שמעריץ את אחי.
לוקחת אותו להגיד שלום לאמא שלי.
" תמי, אתה מכיר את אמא שלי? קוראים לה רינה."
- היי, גם לאמא של אריאל קוראים רינה!
בת דודה מתוקה בת 4 יושבת עליי.
פתאום היא קולטת שהתברכתי בגומות.
היא:( תוקעת לי אצבעות קטנות בתוך הלחיים) "מה, באו ועשו לך ככה?!"
צהריים. אחותי מנסה להרדים את הבדודה.
"מוריילי, איפה את רוצה לישון, כאן או כאן"?
- אני רוצה שגם את תישכבי לידי.
אחותי מספרת לה סיפור, ופתאום הקטנה תופסת יוזמה-
" אולי אם תישכבי אולי את תירדמי קודם"..
בוקר. שומרים על בנדוד מתוק בן כמעט שנה, בזמן שאימו נחה.
פתאום המתוק מתחיל לבכות בזעקות שבר, ולדרוש את "א-מה." (-אמא.)
מנסים לבדוק- לא קיבל מכה, אף אחד לא גנב לו צעצוע, לא אמור להיות רעב..
מה קרה??
אחרי כמה דק' התעלומה נפתרה.
מסתבר שהסתובבו איתו במטבח והקטני פשוט קלט את המגנט מהחתונה של אבא ואמא מתנוסס בגאון על המקרר.
התגעגע המסכן..![]()
שבת בנידודים אצל הבדודה הגדולה.
כל הילדודס מתקבצים בגג, שם פרסו להם מזרונים, והם חוגגים יופי.
בנדוד בובון ניגש אליי ומבקש יפה: " זרובבלה, תדלדלי אותי"!
..לקח לי הרבה זמן להבין שהמתוק לא יודע להגות גימל...
דלדלתי אותו, ברור.
מעתיקה מחברה, ברשות.
יושבת עם בת דודה בת 5.
היא: (מסתכלת על הבטן) "יש לך תינוק בבטן"?
-לא... אני לא אמא.... אני לא התחתנתי.. מה, את היית בחתונה שלי? אולי את יודעת מי החתן שלי? את יודעת איפה הוא?
-" כן"
- איפה? תגידי לי, אני מחפשת אותו!
- " למה את צריכה לחפש את החתן שלך?! הוא מחפש אותך!"
ולסיום, איך אפשר בלי ביביסיטר???![]()
ביביסיטר מתוק מתוק, בן שנה ו3 חודשים. חולה עם חום גבוה.
בנסיון להעסיק אותו עד שהחום יירד, אני מספרת לו סיפור.
זה ספר מגניב למדיי, עם מעטפות שנפתחות ובתוכן מכתבים אמיתיים.
אממה? הקטני לא ממש מתעניין בסיפור.
אני כבר כמעט מתייאשת, עד שהוא מעביר דף, מוצא את המעטפה וצועק בשיא ההתרגשות- "וווווווואווווווווו"~!
עוד מאותו ביקור- כל פעם שהחום עלה והקטן רצה את אמא, הוא פשוט הלך לחדר שלה והביא לי משם פריט לבוש שלה.
בסופו של דבר היו אצלי הכפכפים שלה, חולצת פיג'מה ומברשת שיער![]()
מוזמנים לזרום ולשתף, לשיפור מצב רוחנו, יציאות, פאדיחות, וסתם סיפורים משעשעים.
משלכם, של האחיינים/הילדים/השכנים....
שמעי את באמת חזרת בידיוק אחרי שנה..! כמעט חחח ![]()
חח נ.ב נשמע שיש לך שם גנון במשפחה ![]()
ב"ה משפחה גדולה, הרבה נכדים וניניםנערת טבע
הייזל
מצחיקולה... קטעים הקטנים האלה. חמודים.נפש חיה.אצלינו הילדה [צוציקית בת שנתיים וקצת...]
קורעת.

מוטיבציהאחרונהאיתן (שצריך מזמן ללכת לישון) נמצא לידי.
מתיישב ליד המחשב שלו (הכבוי), משחק במקלדת מגומי: "אני עובד במחשב".
adarכנראה שכל הניקים עשו משמר אתמול
אושר תמידיאחרונה
ותן טל
אביה_אזכיתי
הרבה.
בס"ד
אני פה במשך כל תהליך ההתבגרות שלי כך שקשה לומר מה חלק מהתהליך הכללי ומה מהפורום
אבל בכללי אפשר לומר שהמקום דחף אותי לחשוב ועזר לי לגלות כשרונות בעצמי
הכרתי יותר טוב את העולם הדתי,
הכרתי חברות מדהימות מדהימות
(לא מתחילה לתייג כי אני לא אגמור) ואנשים מדהימים.

)

את תמצאי, מותק. תמצאי מהר-מהר בעז"ה! (ומהר-מהר כבר לא תצטרכי אותה גם כן, כי כבר תעברי לביתך-שלך.
)

עזרה לזולתאחרונהוהמחמיר
תעב"ט 
שתזכה לשמח ככה הרבה ילדים.
]מישי' מאפושו'
אוריה,
נפש חיה.
ואכן, כיוון ששם הספר
ואחד המשפטים מתוכו דומים...
שוין.
שזה יהיה הצרות, אה?
ובע"ה
שתזכה לספר אותו לילדים משלך
בנחת ובשמחה.

...
נפש חיה.
בקצרהאחרונהוזה...
ותן טל
נפש חיה.

ותן טל
נפש חיה.
נדנדה כתומה.
בקצרהאחרונהופתאום קלטתי, גם בזכות הסטטוס של הרב חיים נבון,שאחותי בסך הכל ישבה שניה מול העמוד הראשי של ערוץ 7 ומה שהיא ראתה זה דם ושאריות מפיגוע.
אז נכון, זה לא נורמאלי איך שאנחנו חיים פה ומלחמה והכל, אבל אנחנו צריכים גם לחשוב על הילדים.
של ההורים שצריכים לנסות כמה שאפשר לווסת את המידע שמגיע לילדים. ערוץ שבע הוא אתר חדשות, זה לא "מוגובי" שבו אחותך יכולה לשחק במנותק מהמתרחש בעולם...
באופן כללי, לדעתי, קשה מאוד "לחסום" את הידיעה של הילדים ואת מה שהם נחשפים לו - בעולם שבו המידע רץ במהירויות של אלפיות השנייה ותוך חצי דקה מפיגוע כבר עולים סרטונים ממקום האירוע לכל הרשת - קשה, קשה מאוד לחסום ילד. לא יראה בבית - יראה אצל חבר, או בטלוויזיה בקופת חולים. או ישמע משיחת מכולת תמימה.
לכן חשוב, לדעתי, פשוט להסביר לילדים כל ילד ברמתו, את המצב, ולהסביר לו שמנסים להגן עליו, אבל לא לזלזל בו. חשוב גם שידע, למשל, כללי בטיחות ברחוב...ילד שחי בעולם "אוטופי" לא ידע להיזהר כל כך ברחוב...
אנלא חושב שצריך לחסום לגמרי, אבל למה גם אנחנו צריכים לראות תמונות של דם במרכז?
זה לא רק על ערוץ 7. הפייסבוק מלא בדברים גרועים הרבה יותר. זה תרבות.
אכן מדובר באחריות הדדית.
גם אתה (אין כאן פניה למישהו ספיציפי) מרשה לילד שלך לראות סרטון מסוים לא בטוח שההורים של החבר שיושב לידו יקפצו על הרעיון.
אתם נמצאים בחברת ילדים? המנעו מלדבר על המצב ככל שניתן. לפחות תחסכו תיאורים וגידופים. (בתכלס- זה מה שהם לומדים יותר משאר הדברים).
אגב- קופ"ח של ילדים אמורה לצנזר ערוצי חדשות עם תמונות/סרטונים שאינם מתאימים לאותם גילאים.
ואפילו אם הילד ישמע בכל זאת על אירוע כלשהו- מדובר בבנ"א אחד. סיפור אחד. לא תיאור המצב העכשווי ברחובות.
לפחות כך זה נראה בעיני הילד.
אם ילד בכל זאת שומע על סיפור קשה ניתן להסביר לו שככה הם החיים ולפעמים אנשים לא טובים מציקים ופוגעים באנשים טובים. ואם הוא יותר גדול ניתן להכניס את גרסת ה"ערבים" מול "היהודים".
אך לנסות לתאר לילד שמדובר ברצף אירועים הקשורים אחד לשני ומגדירים את המצב הביטחוני- זה מעל ומעבר ליכולתו של ילד לקלוט ולהבין.
ילד לא צריך לחיות במצב של "כל יודע" בכדי להבין שכעת צריך להיזהר ברחוב. למה? כי הרחוב הוא מקום מסוכן. וצריך להיזהר.
כמובן להדגיש שמדובר בנסיבות או במקום ולא בזמן או בתקופה.
ילד יכול להבין שברחוב מסוים נזהרים/לא הולכים וכו'. אבל לא שמדובר ב"תקופה קשה". כי לילד מאוד קשה המושג של זמן.
בנוסף- מבוגרים יכולים לחיות עם האי וודאות הזאת (האם מחר יהיה טוב או האם הבוקר יקדם אותנו עם שלל פיגועים ורדיפות). ילד צריך להרגיש ביטחון וודאות בכל מקום ובכל זמן. (גם אם כרגע המצרך הזה נדיר מאוד).
הלוואי ונקום מחר וכבר לא יהיו תמונות כאלה בחדשות. תיגמר התקופה הזו ושלום על ישראל.
והיו (א)נשים שהתחננו שלא יפרסמו אותו.
לא יודע מה נכון או לא.
שבו רואים את כל התרחשות פיגוע הדריסה והדקירה במלכי ישראל.
התמונה נמצאת בעמוד הראשי.
כמובן שאין אפשרות לשלוט על כל הנעשה במדיה החברתית. אך ניתן למנוע מהילדים חשיפה לתכנים לא ראויים.
כמו שדיבורים על פרנסה/משכנתא/חובות וכו' לא מתאימים לאוזניים קטנות כך גם לא חדשות מצמררות עם תמונות זוועתיות.
אפשר לקרוא חדשות מאוחר בלילה, בפלאפון אישי שאין לילדים גישה אליו/לסגור חלונית של ערוצים כלשהם לפני שהילד ניגש למחשב וכו'.
כל זה לגבי ההורים.
לגבי ההנהלה- אולי ניתן לטשטש באמצעים שונים ו/או להציג את התמונות בשחור-לבן.
כך שהתמונה נשארת בשלמותה אך ההשפעה השלילית שלה על ילד קטן פחותה.
אני אישית מאמינה שמדובר באחריות ההורים.
בכלל- זו תקופה לא פשוטה. ילדים (עם כל הכבוד לפתיחות וכו') לא צריכים לדעת הכל. ממש לא.
אין להם את הכלים להתמודד עם המידע בצורה מושכלת ונבונה.
כמובן שאין צורך להכניס לראש שלהם תמונות וסיפורים שילוו אותם לנצח.
עדיף למנוע מהם חשיפה לתכנים שמסתובבים כעת ברשת.
או להפך,
האשליה שאנחנו חיים בעולם סטרילי, כך שכל אירוע אלים מזעזע אותנו, אינה עיוות ועצימת עיניים מהעולם האמיתי
אבל כעיקרון,
בוודאי שדברים מזוויעים מידי,
צריך להשתדל לא להראות.
אם כי יש כעת סרטים ממצלמות, שרואים לא במדויק אירוע דקירה והחיסול שבעקבותיו. יש ענין גם שאנשים יהיו מודעים למציאות, שיתקוממו, ולאידך שישמחו ברוח המתחדשת של חיסול האויב.
התרגלנו לכל הזוועות האלה - אבל על נפש הילדים צריך לשמור.
גם למבוגרים זה לא דבר בריא לראות.
סתם צהבת מהסוג הכי הכי הכי נמוך בעיני.
(הסיבה שזה אכן פורסם- כי הערבים טענו שסתם הרגו את הילד שדקר- וזה הוכיח ל"עולם" שהוא אכן דקר.. לא סיבה שאנחנו צריכים לצפות בזה..)
מה קרה לנו? איך הגענו למצב הזה? הגיע הזמן לפתוח את העניים.
אתמול סיפרו בחדשות על כמה חברים מבית ספר המואשמים באונס קבוצתי של נערה חברתם לכיתה בבית הספר, כל הנערים והנערה קטינים מתחת גיל שמונה עשרה, הכתב שתיאר את המקרה האיום הזה סיים בדבריו כי אינו מבין איך בני נוער קטינים עושים מעשים כאלו, בשידור השתתפה מנהלת בית ספר של אותם תלמידים אשר טענה שמשקיעים רבות בחינוך נגד דברים כאלו והשדר הסביבתי אותו מקבלים כל התלמידים הוא שזה פשע וזה אסור.
במאמר הזה אנסה להסביר שהשדר הסביבתי אותו מקבלים התלמידים ושאר בני הנוער במדינה הוא הפוך מדברי המנהלת, אונס, והטרדה מינית לא רק שהחברה לא מתנגדת להם אלא אף מעודדת אותם.
אני יודע שברגע כזה כל מי שקורא את המילים הללו בטוחים שאני כותב על המצב המתואר בסוריה או במדינות עולם שלישי אז לא! ממש לא אני מדבר על מדינת ישראל שנת 2015.
מי מאיתנו לא גדל על התוכנית הסאטירית 'ארץ נהדרת'? לפני כמה שנים צפיתי בתוכנית הזו, ואחד הקטעים האהובים עליי ואני מניח שעל רובנו היה "הבלוג של מאי", החברה בארץ נהדרת יצרו קטע סאטירי המספר על שלוש חברות בשיא התקופה ה"טינאייג'רית" אשר מתמודדות עם הבעיות הכרוכות בתקופה הזאת. חיצוניות, מיניות, בנים, שופינג, חברתיות, השמנת יתר וכו. מה שמולי ושגב וחבריו לא שמו לב זה שהם לא ייצרו בדיחה סאטירית על מעטים בדור, והלעג החברתי כנגד התופעה החברתית העגומה הזאת של "פקאציות", מיניות וחיצוניות מוגזמת. ארץ נהדרת פשוט כתבו את העתיד, "הבלוג של מאי" הוא כבר ממזמן לא בדיחה סאטירית אלא המציאות המקיפה אותנו ושואבת אותנו לתוכה. וכמו שאומרים אם אתה לא כאן אתה לא קיים.
בימנו מהדורת חדשות יכולה להיפתח בתיאור מעשה אונס נפשע ולסיים בקליפ חמוד ומשעשע המסקר את התקדמותה האומנותית של זמרת אשר רק לפני שנה חגגה בת מצווה, אך הופיעה בקליפ עם מילים טיפשיות, לבוש חושפני ופרובוקטיבי. ובקיצור סרטון שמוכר מיניות.
השאלה המעניינת אותי היא איך הציבור לא עושה אחד ועוד אחד? איך הציבור כה עיוור ולא מבין את המתמטיקה הפשוטה שסוף מהדורת החדשות הוא הסיבה למקרה שייפתח את חדשות המחר. איך לא מבינים שאותם נערים המואשמים באונס קבוצתי של חברתם לכיתה הם רק התוצאה של אותו קליפ שבו שרה ומשחקת ילדה בת שלוש עשרה?
האם יכול להיות שהרגע האשמתי ילדה בת שלוש עשרה שבסך הכול מנסה להגשים חלום ולהיות זמרת? ושבסך הכול רוצה שיאהבו אותה? האם ייתכן שילדה שרק לפני שנה חגגה בת מצווה ועדיין חושבת שלשחק עם ברביות זה לגיטימי, האם היא אשמה בסטטיסטיקה המטילה כתם שחור על מוסריות המין האנושי שקובעת כי ההטרדות המיניות הן 'אחת מתוך אחת'?
כן! אני מאשים, וכך כולנו צריכים. בפעם הבאה שמהדורת החדשות תיפתח בתיאור מקרה אונס מזוויע, כולנו צריכים להפנות אצבע מאשימה לארבע זמרות פופ מתחילות אשר בסך הכול רוצות להיות מפורסמות, אך הקליפים אותם הן מעלות לרשתות החברתיות הורסות את הנוער שלנו, ומשחיתות אותו.
איפה ההורים של אותן זמרות אתם בוודאי שואלים? בדיוק מאחורה עם תמיכה רגשית וכלכלית. הוריה של אחת מהזמרות האלה החליטו לעשות הכול למען פרסום ביתם. הם התחילו בשכירה של יחצ"ן, מפיק, במאי, מומחית לרשתות חברתיות, משרד פרסום, סטייליסטית ואף מנהל יחסי ציבור אשר לא מתבייש לומר למצלמות בצורה מפורשת כי הוא מנסה למתג את הילדה בת השלוש עשרה כמוכרת מין כי זה מה שכולם רוצים ומחפשים, והם פשוט לא רוצים לפגר מאחור.
עכשיו בטח תגידו כי בכול חברה יש משוגעים והם המיעוט, האמנם? אותה ילדה היא ממש לא היחידה. עוד מקרה מצער הוא ילדה טיפה יותר גדולה עוד מעט כבר בת ארבע עשרה, אשר פשוט חוזרת על מעשיה של חברתה אך לצערנו לוקחת את זה שלב קדימה. בקליפ עם שם המורכב ממשחק אותיות של שם משפחתה הגיעה אותה ילדה למעל מליון וארבע מאות אלף צפיות בתוך חודש. (זאת אומרת 34 צפיות בכול דקה) בקליפ שלה מופיעות סצנות שחד משמעית לא מתאימות לגיל כזה ובעצם לא מתאימות לשום גיל. דור דפוק כבר אמרנו? העיקר למכור כמה שיותר, ומה מוכר הכי טוב אם לא מין?!
את הזמרת הקודמת המושקעת במעל מיליון שקל שניסו למתג אותה כבובת ברבי מוכרת מין, הגיעה בשניים מהשירים המרכזיים שלה בתוך שנה למעל שתיים ושש מאות אלף צפיות לכל אחד! בעוד שיר שהוציאה לפני חודש הספיקה הזמרת הצעירה להגיע למעל מיליון צפיות. (בכל דקה יש לה 23 צפיות לאותו שיר).
לשני אלו קדמו זוג תאומות אשר למרבה הפלא היום כבר מתחילות את כיתה י"א. אם חשבתם שרק בגילאים הנמוכים המצב כה רע, אז הרשו לי לבשר לכם שגם בגילאי התיכון המתקדמים מה שמוכר הכי טוב הוא איך לא מין. התאומות הללו מתרכזות פחות בפרובוקטיביות מינית, ויותר במילים טיפשיות וריקניות. המיניות אינה מדלגת מהם אך שלא כמו חברותיהן למקצוע זה בהחלט פחות ניכר.
לפני כמה חודשים עלתה סדרה על שתי התאומות הללו עם שם ומוטיב של איך להיות כמונו. אני אישית חשבתי שיש פה תוכנית סאטירה של 'ארץ נהדרת' עם מחווה למקור 'הבלוג של מאי', אך כמו שכבר כתבתי בהתחלה, זה כבר לא בדיחה, והיום כבר לא צוחקים על הפקאצ'ה השכונתית אלא מחקים ורוצים להיות כמוה. ואותן התאומות לא הסתפקו בזה הן המשיכו לפרסומת שמכרה אותן כבובות מין בשלטי חוצות. אך את מי זה מעניין, אם נכנס כסף ופרסום.
ילדינו הצעירים והתמימים מתיישבים מול מסך המחשב ומה שמוחם הצעיר קולט זה אם אתה רוצה להיות מגניב, ויפה ומקובל תעשה כמונו. ומה זה כמונו? מבחר מהפנינים שלהם כולל, מעקב קבוע אחר כמות הלייקים שלהם בפייסבוק, התמכרות לסמארטפון כמו לתרופה מצילת חיים, וכאשר הן נואתות סוף סוף להשתחרר ממנו הן דנות באיך להיראות בספר הפנים (פייסבוק למתקשים), וחשוב לדעת להעלות תמונה שמראה אותי יפה לפייסבוק (אני חייב לצטט כי יש מצב שלא תאמינו לי אבל המשפט הוא) "להעלות תמונה לפייסבוק זה יותר חשוב מאיך שאת נראית במציאות".
איפה דרווין נמצא עכשיו? אולי הוא יכול להסביר איך האנושות מתקדמת. כי מהתמונה שנראית אנו רק חוזרים אחורה לכיוון מח של קוף.
נשאל שוב איפה ההורים? ואני אענה שוב, ההורים בדיוק מאחורה עם גב ופושריות חסרת מעצורים. לא רק שההורים לא עוצרים או לפחות מרסנים, ההורים דוחפים כמה שיותר בלא לעצור רגע ולחשוב האם זה לגיטימי לשים את הבת שלי בקליפ עם לבוש מיני פרובוקטיבי, לשיר מילים חסרות טעם, ולעשות מופע שמוכר מין? אחד מהאבות התראיין ואמר "כי אנחנו נותנים לקהל המערצים לנו את מה שהם רוצים לראות". מה אני יאמר האבא האידאלי לא? טובת הבת שלו היא מה שמנחה אותו בעבודת הקודש שהוא עושה.
אנסה לשים את האצבע מדוע מין כה מוכר, ולמה בכול שיר ובכול פרסום נוכל לראות את זה, מדוע כאשר אני רוצה לקנות אוטו אני צריך לקבל בפרסומת בחורה בבגד ים? או בפרסומת לשעון גברים אפשר להרגיש כמו בסרטון שצולם באוגוסט, בחוף הים בתל אביב?
המטרה של אותם זמרות פופ, הוא פרסום. הוא להתחבר, למשוך. כאשר אנו רוצים להגיע למכנה משותף גדול כמה שיותר עלינו למצוא נקודת חיבור שתמשוך כמה שיותר ובכח גדול וחזק כמה שיותר. ומה מושך את כולם אם לא תאוות המין? היצר הכי נמוך הוא שיא השיאים. בתרבות של ימינו כמה שיורדים יותר נמוך זה יותר מושך, רוצים לעשות סרט, חייבים להכניס בו קצת מין וכמה שנכניס יותר ככה הוא יותר מושך. כמה שנראה את החלק הנמוך יותר באדם ככה נוכל למשוך אותו יותר. הסרטים הגסים ביותר הם גם משום מה בין הנמכרים ביותר, כי כמו שאמרנו המכנה המשותף הנמוך ביותר הוא תאוות המין, ואותן זמרות פופ הבינו את זה טוב מאוד.
חברים יקרים הגיע הזמן להתעורר, הגיע הזמן שנפקח את העניים ונבין שהתרבות הזאת ממוטטת אותנו ומובילה אותנו שאולה. הילדים שלנו צופים בדברים האלו ומה שהם לומדים מזה, זה שהם צריכים להיות מיניים. חיצוניים. שהם צריכים לבוש חשוף, התנהגות מינית. הם רואים את הבנות על המסך בנות הגיל שלהם ואף נמוכות מהם וחושבים שככה צריך להתנהג וזה הנורמה, אז אנחנו שומעים על אונס קבוצתי, הטרדות מיניות ועוד ועוד, ואנחנו נדהמים ולא מבינים איך זה קורה.
אז הנה ככה זה קורה, השירים האלה הם מה שהורס את הנוער שלנו, מזהם את העולם שלנו ומדרדר אותו. הגיע הזמן להפסיק את זה, להגיד לא ולעצור את זה. לפנות לילדות האלה ולהחרים אותם, להראות לילדים שלנו שההתנהגות הבזויה הזו היא לא אצלנו אין לה מקום בעולם שלנו והן פשוט טועות, הן פשוט שיכורות מתאוות הפרסום אשר מסמא את העניים שלהן.
אם לא נתעורר עכשיו ונעצור את זה, נמשיך לשמוע בחדשות על הטרדות ועל אונס ולא להבין איך. ולא להבין שזה רק התוצאה והסיבה היא הסרטון שהילד שומע בסמארטפון מיוטיוב פעם אחר פעם 34 פעמים בכול דקה, והוא משרש את הכול אל תוך הראש שלו, למחרת כאשר הוא ייראה את חברתו לכיתה לבושה באותה צורה ועושה את אותן תנועות הוא פשוט ייזרום עם זה. ואנחנו נבכה למחרת בתחנת המשטרה, כאשר נבוא לשחרר אותו בערבות.
החולי נגרם מהשדר התרבותי שמתבטא בפרסמות ועכשיו הקש ששבר את גב הגמל בקליפים האלה.

https://www.facebook.com/100010134012941/videos/164208993926900/
להחרים אותם עד שהשמאלני הבוגד הזה לא מפוטר
ותן טל(וואי, איזו ירייה באפלה...)
אונטערן
(הוי"ו בשורוק)
שאמא שלך תבורך בכל הברכות! שה' יפנק אותה ויאיר לה! ![]()
ברכה מיוחדת קצת ![]()
נולאיתומה שקורה היום ברחובות זו לא מלחמה??
ניהלנו ניתוח כירורגי ולא מלחמה..~א.ליוצאים למלחמה משיקולים ציניים ומנהלים אותה באופן ציני להחריד. לא בשביל לנצח.
הגדרות עמומות של מי האויב
מוסר לחימה מבולבל
הגדרת מטרות לא ברורה.
אנשים מבינים שמוטב לא לצאת למלחמה במצב כזה.
אנשים לא רוצים להלחם, גם אם היו מנהיגים חזקים
להפך, זה היה מעורר יותר חרדות והתנגדויות..
לב אמיץאני לא מדברת על מנהיג חזק או כריזמטי מבחינת היכולת לסחוף אחריו או היכולת לכפות מהלכים.
ואני לא מדברת רק על ההנהגה אלא גם על הציבור.
אני מדברת על הדבר הפשוט ביותר - היכולת להגדיר מטרות ברורות, שאינן מתכחשות לאמת, כפי שהיא נובעת מן המציאות.
כמובן שיש חשש טבעי מלצאת למלחמה, אבל כשהמטרה מוגדרת ויש לה צידוק מוסרי, עם ישראל לא מהסס ומתמלא רוח גבורה. ראינו את זה בצוק איתן.
אלא שההנהגה דואגת בכל פעם מחדש לא להשיג את המטרות שלשמן עם ישראל מתגייס בכל מאודו מתוך מסירות נפש גדולה.
פלא שאנשים נרתעים מן המחירים הכבדים של המלחמה במצב כזה?
מצד אחד נכון. וגם אני כתבתי שאני מדברת גם על הציבור.
ודאי בעם ישראל שהמנהיגים הם כפי המעלה של העם.
מצד שני, כשהעם כבר מתגייס במסירות נפש ויוצא למלחמה, אני חושבת שהציפיה הרווחת מההנהגה היתה להישגים הרבה יותר משמעותיים.
וביבי נבחר שוב כי (משמים) כרגע (או לפחות עד לפני שבועיים) הוא נחשב האלטרנטיבה הטובה ביותר.
אם כולם היו באמת רוצים שינוי- הוא היה קורה.
לא נכון לומר, שלא היו אופציות אחרות ושהוא היה האופציה הטובה ביותר. כי היו
אבל זה לא העניין כאן..
בעייתי לעשות חישובים כאלה כי מדובר בחיי אדם, אבל נראה שגם אם חלילה כל תוכניות
המרצחים היו מתגשמות, לא היינו מגיעים למספר כ"כ גדול של הרוגים.
למה להקריב עוד בחורים רח"ל במקום להכות באויב????????????????????????
מלחמה? לא צריך מלחמה. צריך להרוג כפר שלם ממנו יוצא המרצח הבא. כפר שלם,
לא לרחם על איש.
ולהזהיר: אם אתם עושים עוד פיגוע, כל הכפר ייהרג.
אחרי דבר כזה, כמות הפיגעים תצטמצם באופן משמעותי, ואולי אף תיעלם לגמרי.
אבל רוב הציבור לא רצה שינוי. לא ראה צורך בשינוי. העדיפו את הישן (והטוב?
).
משמים הדברים הולכים ומתחדדים מרגע לרגע.
אבל שאדם יפחד ממוות שלו עצמו? למה?
בנוסף, חייל צריך לדעת שהוא עלול למות.
אני חושב לא כמו מי שהחליט בזמנו לא לתת "גט על תנאי" ללוחמים כיוון שזה פוגע במורל, אנשים מודעים גם לדסקית שסביב צווארם, ויודעים שמוות זו אפשרות, והכל זאת הולכים להילחם
אינו יכול להלחם, ולהיות חלק מהמערך הכולל שנקרא צבא