פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1388)

וזה "תירוץ", כלומר סיבה - מספיק טובה!

מצד שני, אם את מחליטה ללכת כי תחושי תחושת החמצה במקרה שלא, זה גם בסדר.

לגבי לחיצת יד: לא מתקרבים יותר מדיי, ידיים מאחורי הגב, מחייכים ומחווים מעין עשירית קידה מנומסת עם מנוד ראש של ברכה. אז הוא יושיט לך את התעודה מן הסתם, את לוקחת אותה וזהו. זה בערך מה שאני עשיתי. 

ממה שאני נתקלתי, רוב האנשים היום מודעים לנושא. אפילו לגבי ייחוד הרבה אנשים הפתיעו אותי במודעות (לגבי מי שלא, ובכן, תרמתי את חלקי להגברתה)

מזל טוב!

ומנסיון עוד לפני שהמרצה חושב על לשלוח יד ללחיצה,

ברגע שאת משדרת שלא, הם מבינים היטב..

וגם אם ישלח יד ללחיצה, תחייכי בנימוס ותגידי תודה. הוא כבר יבין..

"תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא לאדם נטל עפריה מאתר דמקדשא ובנה גופיה מארבע סטרין דעלמא" [תרגום: בוא וראה, כאשר ברא הקב"ה את האדם נטל עפרו ממקום המקדש ובנה את גופו מארבע רוחות העולם].

אבל אם אני זוכר נכון מדובר פה על בית המקדש הרוחני בעולם היצירה ..

שוב אני לא משוכנע במה שאני אומר אבל בגדול זה רק עניין רוחני נטו

בס"ד

תקראי עד המשפט האחרון

"

ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור. הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא"; ואין כל ה"נעשה" – תחת השמש או למעלה – הווה מן האין התחלה ראשונה. אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כוח ממציא, מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכוח אל הפועל. והוא החומר הראשון, נקרא ליוונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן אותן.

ודע, כי השמים וכל אשר בהם – חומר אחד, והארץ וכל אשר בה – חומר אחד. והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם.

והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תֹּהוּ", והמלה נגזרה מלשונם (קידושין מ ב): "בתוהא על הראשונות". מפני שאם בא אדם לגזור בו שֵם, תוהא ונמלך לקוראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל. והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש "בֹּהוּ", והמלה מורכבת, כלומר "בּוֹ הוּא", כמלת "לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ" (שמות יח יח), שמחוסר הו"ו והאל"ף, עֲשׂוֹ הוּא.

וזהו שאמר הכתוב (ישעיהו לד יא): "וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ", כי הוא הקו אשר בו יתחם האומן מחשבת בניינו ומה שיקוה לעשות, נגזר מן "קַוֵּה אֶל ה'" (תהלים כז יד), והאבנים הם צורות בבניין. וכן כתוב: "מֵאֶפֶס וָתֹהוּ נֶחְשְׁבוּ לוֹ" (ישעיהו מ יז), כי התוהו אחר האפס, ואיננו דבר. וכך אמרו בספר יצירה: "יצר מתהו ממש ועשה אינו ישנו".

ועוד אמרו במדרש רבי נחוניא בן הקנה (ספר הבהיר): אמר רבי ברכיה, מאי דכתיב: "והארץ היתה תהו ובהו"? מאי משמע "היתה"? שכבר היתה תהו. ומאי "בֹהוּ"? אלא תהו היתה, ומאי "תֹהוּ"? דבר המתהא בני אדם, וחזרה לבהו. ומאי "בֹהוּ"? דבר שיש בו ממש, דכתיב "בּוֹ הוּא".

ואמר "אֱלֹהִים", בעל הכחות כלם, כי המלה עיקרה "אל", שהוא כח, והיא מלה מורכבת, "אל הם", כאלו "אל" סמוך, "והם" ירמוז לכל שאר הכוחות; כלומר, כוח הכוחות כולם. ועוד יתבאר סוד בזה.

אם כן יהיה פשט הכתובים על נכון, משמעותו, בתחילה "בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם", כי הוציא חומר שלהם מאין, "וְאֵת הָאָרֶץ", שהוציא החומר שלה מאין. "וְהָאָרֶץ" תכלול ארבע היסודות כולם, כמו "וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם" (להלן ב א), שתכלול כל הכדור התחתון. וכן "הַלְלוּ אֶת ה' מִן הָאָרֶץ תַּנִּינִים וְכָל תְּהֹמוֹת" (תהלים קמח ז), וזולתם רבים. והנה בבריאה הזאת, שהיא כנקודה קטנה דקה ואין בה ממש, נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ.

ומלת "אֵת", כמו עצם הדבר. ודרשו בה שהיא לעולם לרבות, כי היא נגזרה מן "אָתָה בֹקֶר וְגַם לָיְלָה" (ישעיהו כא יב). וכן אמרו רבותינו (ברשית רבה פרשה א): "אֵת הַשָּׁמַיִם", לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות; "וְאֵת הָאָרֶץ", לרבות האילנות ודשאים וגן עדן. ואלו כלל כל הנבראים בעל הגוף.

ואחר שאמר כי בתחילה – במאמר אחד ברא אלהים השמים והארץ וכל צבאם, חזר ופירש, כי הארץ אחר הבריאה הזו היתה "תהו", כלומר, חומר אין בו ממש; והיתה "בֹהוּ", כי הלביש אותה צורה. ופירש שבצורה הזו צורת ד' יסודות, שהם האש והמים והעפר והאויר, ומלת "הָאָרֶץ" תכלול ארבעת אלה. והאש נקראת "חֹשֶׁךְ", מפני שהאש היסודית חשוכה; ואלו היתה אדומה, היתה מאדימה לנו הלילה. והמים שנגבל בהם העפר יקרא "תְהוֹם", ולכן יקראו מי הים "תְּהֹמוֹת", כדכתיב (שמות טו ה): "תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ"; "קָפְאוּ תְהֹמֹת" (שם ח); "תְּהוֹם יְסֹבְבֵנִי" (יונה ב ו). ויקרא קרקע הים "תְּהוֹם": "וַיִּגְעַר בְּיַם סוּף וַיֶּחֱרָב וַיּוֹלִיכֵם בַּתְּהֹמוֹת כַּמִּדְבָּר" (תהלים קו ט); "מוֹלִיכָם בַּתְּהֹמוֹת כַּסּוּס בַּמִּדְבָּר" (ישעיהו סג יג). והאוויר יקרא "רוּחַ".

וכבר נודע כי היסודות הארבעה – מקשה אחת, והעמוד שלה הוא עיגול הארץ. והמים מקיפין על הארץ, והאוויר מקיף על המים, והאש מקיף על האוויר. ואמר הכתוב כי הארץ לבשה צורה, והיה האש מקיף למעלה על המים והעפר המעורבים, והרוח מנשבת ותיכנס בחושך ותרחף על המים.

ויראה לי שהנקודה הזאת, בלובשה הצורה והיתה בהו, היא שהחכמים קורין אותה "אבן שתיה" (יומא נד ב) שממנה נשתת העולם.

"

מקור

פה יש ברחוב מקומות עם תרנגולים לכפרות.

אתה רוצה גם לשחוט אותם אח"כ?

http://he.bcdn.biz/Images/2012/3/21/09522e2a-de19-4785-9ff8-a51d7bc978da.jpg

והוא שחוט, מרוט ומלוחו אותו

פיתה זה 29

לאפה 40

סליחה אם הגבתי לא בסדר למשהו מהפורום

סליחה 

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה 

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה 

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה 

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה

סליחה

מנסה להגיע לכיסא בקולנוע 

(ווטסאפ)

חכה שהארוחה תיגמר או אם אתה אוכל לבד אז אחרי שסיימת לגמרי ורק כמה שעות אח"כ או אפילו יום אחרי תתעניין מה היה באוכל איזה תבלינים וכו'.. תתן את העיצות שלך תוך כדי שאתה כאילו מתייעץ.. 

(אני יכולה להגיד לך בתור אחת שמכינה מידי פעם דברים אז אם מישו מעיז ישר להעיר בחיים לא אקבל את מה שאמר, חוץ מזה שזה מבאס )

אז יהיה קצת פחות טעים - עדיף מאשר ייפגעו. וכנראה אכן ייפגעו. 

תגיד תודה רבה מעומק הלב - וזהו.

כמובן, אם יש אפשרות "להזמין" משהו - אתה יכול לומר מה אתה אוהב. ובלבד שלא ייראה "הערה" על מה שעושים בדרך כלל..

בתיאבון.

כמובן במקרה שהמתכון ידוע רק הפעם התפשל משהו.. אין צורך 

אני מדבר על מקרה שהם הוסיפו משהו למתכון... והם בטוחים שהם עלו על משהו חדש 

או שזה בכלל סוג חדש של מתכון

שמישהו פעם התבייש להגיד לאמא שלו שהוא לא אוהב את המרק שלה (או כל אוכל אחר) אז הוא אמר לה שהמרק מאוד טעים. ואז היא חשבה שהוא מאוד אוהב את זה, והכינה לו את זה כל יום.

כשהוא התחתן, היא אמרה לכלה שלה (זאת שהתחתנה איתו) שהוא מאוד אוהב את המרק הזה, אז היא גם הכינה לו כל יום את המרק הזה 

ולגבי השאלה שלך- לדעתי יש מקרים מסוימים שמותר לשקר בפני השלום. כי להתחיל להתבחבש בשאלה עד כמה סוכר / מלח חסרים- זה עדיין פוגע.

אני אישית עוד בתחילת קריירת הבישול שלי, כך שאם יגידו לי שמשהו לא טעים זה די יעליב אותי...

לא בזמן אמת, אלא בדיעבד, ובצורה מנומסת.

עשיתי את זה כמה פעמים עם כל מיני סיפורים. אחרי שבוע ה"עוקץ" כבר לא רלוונטי.

או שתלמד להכין לעצמך

לא סוף העולם

כל דבר שלא יוצא להם טעים אני אתחיל לבשל לעצמי?!

כבד עלי...

זה ממש דוחה! 

אצלנו גם יום אחד ניהיה חידוש כזה..וזה מגעיל!

אפשר להוסיף תבלין כזה או בכלל לאפות במקום לטגן.... כל מקרה לגופו

אם אני אבשל זה יצא עוד יותר לא טעים... 

אני לא מתלונן בקטע שאני כועס שיצא לא טעים... פשוט אם אפשר לשפר למה לא?

דבר שני, אם אם עכשיו היית באוטובוס והנהג גרם לך בחילה.. או העיף אותך עם ברקס חזק

לא תגידי כלום בגלל שאת לא יודעת לנהוג באוטובוס? 

ספרי את זה לחברות שלך... אני בטח לא מאמין 

אבל לא לי".

(סתם. אין לי דבר רציני להוסיף. כבר כתבו מספיק)

בעה''י אשתך תזכה

ממש כל הכבוד זה לא ברור מאליו שאתה ככה חושב על זה

ולא אומר ועוד מעלה כשאלה

יפה ממש יפה!

אבל שכחתי הלגיד פרט שיוכל מאוד להקל על הפתרון (בעצמי שמתי לב אליו מאוחר, ונראה לי שהתחלתי להתקרב לפיתרון, אם כי הוא עדיין לא מושלם). לכל סדרה יש מחזוריות ברורה מאוד של קפיצה ממספר למספר בעלייה קבועה של בדיוק אותו מספר. ככה שזה בערך למעשה בסופו של דבר למצוא כמה פעמים שני מספרים מסויימים נכנסים בתוך מספר מסויים.

לא כזה קשה אבל עדיין מעצבן, ובלי קשר זה מגניב לדעת אם יש תוכנות שבודקות דברים כאלו (כלומר, ברור שיש - השאלה היא אם יש כאן כאלו שיודעים לעשות אותן...)

ועל סמך זה בנו הרבה אלגוריתמי אבטחה

היום, האבטחה הזאת היא פשוט בדיחה למחשבים

לדוג' האניגמה של גרמניה

שהיתה כמעט בלתי ניתנת לפיצוח

היום זה אפילו לא מהווה בעיה קטנה למחשב

for(a=0;a<25;a++)
 for(b=0;b<25;b++)
  for(c=0;c<25;c++)
   for(d=0;d<25;d++)
    if (i[a]+j[b]+m[c]+n[d]==number)
     return i[a],j[b],m[c],n[d];

זה מה שהתכוונת?

הוא ביקש את כל הצירופים האפשריים

ככה:

for(a=0;a<25;a++)
 for(b=0;b<25;b++)
  for(c=0;c<25;c++)
   for(d=0;d<25;d++)
    if (i[a]+j[b]+m[c]+n[d]==number)
     System.out.println(i[a]+","+j[b]+","+m[c]+","+n[d]);

ביום שישי. שבת חורף מוקדמת.

רחוק מהבית..

אני חושבת שזה היה השלב שהפסקתי להעביר למצב טיסה בלילות..

הלשונית של הדלת השתחררה ועפה פנימה.

ה' שלח לו בדיוק אותי עם החוש הטכני שלי, ובדיוק עם הרכב של אבא שלי עם כל הכלים.

סתם, לא בדיוק. דלת הבית שלנו ננעלה הרמטית משומה, וכל המשפחה פשוט הייתה בהסגר עד ששכנענו אותה להיפתח.

בזבזתי סיגריה שלמה עד שהצלחתי לגרום לגלאי עשן לצפצף.

ואני הייתי "צריכה", לא "צריך".

בס"ד

האמונה מנחה אותנו בחיים אבל יחד עם זאת יש פעמים שאומרים דיי עד כאן עם זה אני כבר לא יכול/יכולה להתמודד.

לכאורה זה כבר גדול עלי.

לדוגמא בהתמודדות עם היצר:

האדם ההוא מתמודד כבר כמה שנים עם התאווה ההיא ועוד לא הצליח לגמרי לנצחה

וההוא מתמודד עם התאווה ההיא

וההיא עם היצר ההוא....

ויגיד האדם:

רבונו של עולם באמת בשכל אני מבין עד כמה התאווה הזאת באופן כזה זה אסור ופסול ורע ומרחיק ממך אבל מה אני יעשה רבש"ע יש לי יצר. וואלה לא מצליח להתגבר עליו לא משנה כמעט כמה אני משתדל... מה לעשות אני נופל/מה לעשות אני נופלת קשה לי!!!!!!

ולדעתי העצה הניפלאה והטובה ביותר היא עניין ההתבודדות שמלמד אותנו רבי נחמן.

ככה ללכת למקום מבודד (כמובן בלי לסכן את הנפש) בלילה ואז פתאום כל דברי התורה שהשכל הבין אבל הלב לא הצליח להכניס לתוכו וליישמם כן נכנסים ללב - ממש ככה שהאדם מקשיב לשקט של השדה ,לרישרוש הצמחים והעשבים הירוקים הרבים שבו, מהתבוננות בשמיים האדירים, מהסתכלות על פנימיות החיים....

אין שום הבטחה שהשינוי יהיה בבום ככה. מניסיון להפך כל התבודדות לילה ועוד לילה ועוד לילה והדברים כאילו נכנסים בסוף טיפין טיפין ללב האבן.... זה יכול לקחת חודשים עד שנשיג את הדרגה הרצויה אבל החכמה היא לא לוותר על ההתבודדות גם שקשה ומרגישים נפילה רוחנית בדבר אע"פ שמתפללים עליו כבר כל כך הרבה זמן....

ושם מתוך כך שהלב ניפתח מתפללים אל אבא ומבקשים בבקשה תעזור לי אבא,קשה לי אני סובל.....

שהתאווה הזאת לא תשלוט בי

בבקשה תן בי את הכוח גם אם אפול שלא אתייאש

.....וכך התפילה נובעת מתוך הלב פעם ועוד פעם ועוד פעם ובסוף מבטיח רבי נחמן שכאשר האדם ישיג את מניין התפילות הניצרך האדם יקבל את הדבר רק חשוב לא לוותר וחשוב להתמיד.

לעצות נוספות עייני ולימדי את הספר "בשדי יער של הרב שלום ארוש"

http://www.breslev.co.il/store/%D7%91%D7%A9%D7%93%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A8_%D7%91%D7%92%D7%9F_%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94_%D7%95%D7%94%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA__%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D.aspx?id=7538&language=hebrew