בס"ד
אני חושבץ שכדי לכבד הורים כארוי צריך לזכור כמה דברים,
ולשים דברים בפרופורציות.
א. ההורים שלך נתנו לך את חייך.
כן. אני יודעת שזה לא חידוש, אבל אם תחשבי על זה ברצינות,
תקדישי רגע של מחשבה לכך שבךעדיהם לא היית פה בעולם- זה יעזור להרגיש התחלה של רצון לכבד.
ב. ההורים שלך גידלו אותך, ננו לך הכל! מאז שנולדת (ועם אימא זה עוד לפני..) ועד עכשיו,
דאגו לכל צורך. אם זה לפרנס אותך, לקנות כל מה שצריך, להאכיל להלביש, לתת תשומת לב,
ךדאוג למסגרות לימוד טובות, לדאוג שיהיה לך טוב חברתית ולימודית, אספות הורים,
מסיבות יום הולדת, הם אלו שטיפלו בך כשחלית, הם נתנו לך ה-כ-ל.
ואת ההכל הזה אני מציעה לך לפרט. להתחיל להבין כמה השקעב זה. ולהבין שהשקעה זו היא בדרך כלל,
לא על רקע זרי דפנה וצוות משרתים, אלא תוך כדי שהם עובדים ומטפלים בעוד דברים רבים.
תחשבי כמה שעות מצטברות מהזמן שהם השקיעו בך באופן ישיר, (תומת לב וכ') או עקיף (פרנסת הבית, הדאגה לכל התנאים בבית וכ') . אם תחשבי על שעות ההשקעה האינסופיות שלהם כלפייך תוכלי להעריך קצת יותר את האנשים האלו,
שנתנו לך בעצם כל מה שיש לך, ואת האפשרות להגיע לדברים שהגעת אליהם בכוחות עצמך.
כעת, לאחר שקצת נזכרנו מי הם ההורים שלנו,
אפשר גם לחשבו על מערכת היחסים.
אבא שלך אדם ציני?
זה הוא. לאדם הזה נולדת, זה אופן התקשורת שלו.
הוא לא אדם רע, ככה הוא מתקשר, והוא וודאי לא מתכוון לרעתך.
(אגב, לעיתים אנשים מגיבים בציניות כשהם נפגעים, כדאי גם לבדוק אם זו לא תגובה פגועה,)
אך בכל אופן, זה אבא שלך. ואהבתך, הערכתך מגיעות חלו גם אם הוא ציני באופיו.
מצד שני אם מכל הציניות שלו מה שפוגע בך זה עניין השידוכים שהוא מכניס- אולי שווה פעם לדבר איתו ביחידות, לא כתגובה למשהו, אלא ליזום שיחה ולספר לו על גישותייך, שהנושא הזה די רגיש אצלך,
ומכאיב לך כשמעלים את זה, בבדיחות הדעת בסיטואציות שלו באמת קשורות לכך.
מנסיוני לעיתים הורים מרבים בדיחות על העניין כסוג של הכנה עצמית לכך שהילד באמת הגיע לגיל שידוכים.
(תחשבי מה זה בשביל הורה, שרק אתמול הביא אותך בסלקל מבית הרפואה עם אימא שלך,
פתאום לחתן אותך, או להבין שאת כבר לא התינוקת שלו..)
בכל אופן הוא בוודאי לא עושה זאת כדי להכאיב לך, אם תביני שהכל ברוח טובה,
ולא בציניות עוקצנית אולי לא תפגעי בכל פעם מחדש, ואולי אם תסבירי לו איך את מרגישה,
בלי להאשים אותו, אלא לדבר על התחושות שלך- זה גם יכול לעזור לו לא לצחוק על הנושא.
כשהם מברכים אותך שתזכי לכבד הורים, ממליצה לך לענות אמן, מכל הלב.
שיראו שגם את בעניין. שאת לא שמחה עם המצב איך שהוא,
שאת רוצה לכבד אותם יותר, שאת לא אנטי.
לא קל בגיל הזה להתנהג באופן מכבד להורים,
קשה עוד יותר, להיות הורים לילד בוגר או מתבגר.
אבל כשמסדרים כל דבר במקומו,
נזכרים מי הם ומה עשו בשבילך,
כמה הם אוהבים אותך- בין אם הם מביעים את זה באופן שאת מקבלת,
ובין אם לא בדיוק מצליחים-
הם הורייך.
אין אדם בעולם שיאהב אותך יותר מהם.
ואין אדם שראוי לאהבתך הערכתך וכיבודך יותר מהם.
אחלה החלטה טובה לעשרת ימי תשובה.
בהצלחה!!
להעיר לו הערות מהותיות- כמו שאמרו כאן זה לא תפקידך.
אנחנו לא מחנכים את ההורים שלנו. הלוואי ונצליח לחנך את עצמינו.
הקושי הוא עצום ,והקוטביות מובהקת איך לגשר בין הקושי למצווה הכל כך משמעותית וחשובה הזאת ?
)..!!
|, סרטים מעודכנים (למעוניינים) ו... ש ק ט)
