ואולי זה כן אבל זה בטוח לא בעייתי.

זה לא שאני האידיאל אבל אני לפחות (בהגדרה) שואף לאידיאל והוא לא.

והתורה היא היא הדרך הנכונה.

זו לא דעה שלי או שלו. זו דעה של מי שאמר :והיה העולם.

אא"כ אתה מדבר על רפורמים.

הם סיפור אחר.

ועל פי הברייתות לפחות מאז יש שתי גישות לקירוב.

להגיד שהיהדות היא אחת זו סיסמה יפה לסטיקר אבל הבעיה היא שזה לא נכון.

ישנה יהדות אחת.

אך דרכים שונות ליישם אותה. ולחיות על פיה.

מי אמר שהדרך שלך להבין את היהדות היא הנכונה?

אם תרצה באישי.

אשכרה הערתי מישהו בבית מרוב צחוק...

אם אתה לא בטוח במאת אחוזים שהיהדות אכן נכונה- אז בשביל מה להילחם על הר שאגב- מתבססת על היהדות...?

אבל לא חפץ להגיד למה כי זה עלול לעצבן את דמי ולגרום לו לכתוב שטויות.

כלומר- לא לך.

אגב- אשמח גם לדעת מהי ההוכחה שלך לאמיתות היהדות...

אני שואלת את מי שהתחזה לדימ וכתב במקומו...

ואם לא היה מובן עד כאן אז- <צ>

אא"כ יש לך פצל"ש שדומה להפליא לניק שלך התכוונתי לאמירה/שאלה שלך שנכתבה למעלה.

אז יש לי שאלה אחרת. אבל לא אנצל"ש...

היהדות- מושג גג לכל מה שקשור לתורה ולמצוות.

לא דרך ספיציפית כלשהי.

אבל אם טוב לי עם זה- אז מה רע?

בסופו של יום כולנו רוצים להפיק את המירב/מיטב מהחיים.

וזו דרכי להשיג אותה.

אם יש לך דרך חלופית- אתה מוזמן להציג אותה.

תהום פעורה בין הגדרה מידתית של זרמים לבין יסודות חשיבה שהתבטאו ע"י בית הלל ובית שמאי,זאת מבלי להכנס לעובדה שהלכה כ.. . אי אפשר לקרוא למושג יהדות, רב פנים בשל כך,יש בזה הגזמה

אתה מציג ברירה בין דרך ללא מוצא ובין דרך עם מוצא כלשהו.אותו מוצא יכול להיות נע בין קשת רחבה ממוצא דל עד למוצא עשיר,ובדר"כ הממוצע הוא בהחלט בעל משקל חיובי.אז איפה כאן ההתלבטות ? אדם צריך להיות מושלם כדי לעזור לאחרים במה שהוא יכול ? זה לא מתקבל

"הכל סובב את האשכנזים". 

אדם כן צריך להאמין שהדרך שהוא הולך בה היא האידאל. אחרת למה הוא הולך בה?

נכון שיש גם דגשים הנובעים מנטיות נפשיות, אבל יש הרבה שנוגע לאמת מוחלטת ולהשקפות. לא צריך לפסול דרך אחרת, אבל בהחלט אפשר להאמין שהדרך שלי היא האמת, וממילא גם לנסות לשכנע אנשים ללכת בה. 

מסופר על הלך אחד שנקלע לקלוייז במהלך יום הכיפורים. חזותו של אותו הלך הייתה

מרשימה מאוד וכולה אמרה כבוד. הדרת פניו וזקנו היורד על פי מידותיו המריצו את הגבאי

למצוא לו מקום בקלוייז לפי כבודו ומעלתו. ואכן, ההלך שכבר הספיק לרכוש לו מוניטין לא

איכזב. כל תפילותיו היו בדביקות עילאית. ציבור המתפללים שזכה להיות בקרבתו שמעו

את מילותיו היוצאות מפיו כמונה מרגליות. במיוחד שמו לב שכאשר הוא מגיע באלקי נצור

למילים "ונפשי כעפר לכל תהיה" הוא חוזר עליהן בהתלהבות שגדלה מפעם לפעם עד

שכמעט היה ניתן לחשוב שכאילו התאדה והפך להיות אוויר. וכנראה... היה באמת מי שחשב כך.

אורח נוסף שנקלע אף הוא לעיירה הקטנטנה החליט לבא לאחת התפילות ביום הקדוש.

בעוד הראשון היה אחוז בסרעפיו השני סירך את דרכו למצוא לו מקום מנוחה בקלוייז

עד שמצא כמובן את מקומו הפנוי לעת עתה של הראשון, מבלי לדעת שזה רק לעת עתה.

הוא התיישב במקומו בשיא הטבעיות. כשסיים ההלך את תפילתו וראה שיושבים במקומו

נתקף בחמת זעם על האורח השני והחל לירות מטחים של נזיפות על הפגיעה בכבודו.

לאחר התפילה ניגש אליו אחד המתפללים ושאלה בפיו: הרי אתה בתפילתך עשית את עצמן לאין

ואפס וכ"כ הקטנת את עצמך, ולמה זה פתאום כילית את חמתך באורח שפגע בכבודך?

ענה לו הלה: בתפילה הייתי לפני הקב"ה. לפניו אני באמת לא כלום. אך לפני אותו נבל - שווה גם שווה!...

ודון מינה ואוקי באתרין.

כלפי הזולת, ואתה פטרת את זה ע"י שפלות כלפי הקב"ה.

אריק רוצה שנפשנו כעפר לכל תהיה.

אך מה שטענתי שרק "פסחת" על שאלתו של אריק.

"הקב"ה זיכה אותך" - מי אמר שאותך הוא זיכה ואת השני לא?

"מתוך אכפתיות כלפיהם" - מי אמר שהם צריכים את האכפתיות שלך? מהי ההנחה העומדת בבסיס האמירה הזאת?

זה נכון שהאדם, ע"פ תפיסת עולמו שלו, עושה חסד עם הזולת אך:

א. זה רק ע"פ תפיסת עולמו (כל עוד לא הביא את האחר לחשוב כמותו...).

ב. החסד לא בהכרח מחפה על תחושת עליונות.

אנן סהדי שהוא לא בעל אמונה

2. אמונה היא דבר חיוני, ואם אכפת לי מחברי ואני אוהב אותו,

אעשה כפי יכולתי לאפשר לו אותה.

הבחירה לחלוטין בידו אם לקחת או לא.

מקווה שייקח, ממני או מטובים ממני.

3.

א. אני באמת מאמין בתפיסת העולם של היהדות, 

ומי שבאמת מאמין בתפיסת עולמו - ישתדל ליישמה במעשים.

[כל עוד מישהו אחר לא שיכנע אותו בתפיסת עולם אחרת.

שיכנע באמת - ייגש לחיות וליישם את תפיסתו החדשה.]

וכל מי ששותף לאותה תפיסה ייקח אותה גם כהנחת יסוד בדיון.

ב. זו נקודה חשובה בפני עצמה, שעליה צריך לעורר. אה"נ.

אך יושם לב (ונראה לי ששמת לב) שדבריך הם כ"מערכה על הדרוש":

היגד: מעשי ההחזרה בתשובה לחיק היהדות לא נושאים איתם עליונות משום שהם

מביאים לדרך טובה.

הבעייה היא שכל עוד האדם לא חזר בתשובה החלק השני של המשפט לא בהכרח נכון אצלו.

או במילים אחרת: הטענה שלך מתבססת, בצורה מעגלית, על הטענה עצמה. 

דומני השאלה הניצבת בתחילת הדיון היא מנקודת מבט אובייקטיבית של המשקיף מהצד.

שיש בך מספיק ידע למכור את דרך החיים הנכונה לכל מי שנקלע לדוכן שלך, אתה יוצא מנקודת הנחה שיש לך את כל העושר התרבותי להאכיל אותו יהדות בכפית ולהביאו לחיי העולם הבא מי אמר שהוא לא בנשמתו חסיד סאטמר?

זאת ועוד, האינטרס לחברות הנרקמת בין חילוני לדתי בארגון כזה הוא לא חברות אמיתית אלא חברות לשם מצווה של להחזיר יהודים בתשובה שזו בעיה אחרת נסתרת גם היא.

בס"ד

כל יהודי קרוב לה',

כי יש בו חלק אלוקא ממעל.

כל יהודי הוא בן יקר של הקב"ה, ואח שלי.

להראות ליהודי אחר את הדרך לבטא את החלק האלוקי שבו,

ממש ממש לא קשורה בהתנשאות.

להפך ההתנשאות אומרת-
"אני תלמיד חכם יקר וחשוב, מה אכפת לי אם יהודי רחוק ומתבולל הניח תפילין או לא?

מי צריך את קיום המצוות שלו?
רגע אחד של לימוד תורה שלי שווה הרבה יותר מהנחות תפילין של יהודים שלא מבינים מה הם עושים"

אבל אם אכפת לי מיהודי שני,

ואני מעריך את חסדי ה' שנתן לי את הדרך להתקרב אליו עוד ועוד,
ולהפוך את זה ממשהו פנימי שטבוע בי למשהו מודע שמנהל אותי,

אז אני לא אהיה מה שנקרא בחסידות "צדיק בפרווה",

אלא אבין שכל יהודי אחר יקר לקב"ה לא פחות ואולי יותר,

ולכן ישמח את הקב"ה שאני אעזור לו להתקרב אליו.

קירוב כאלו שנראים רחוקים,

זה לא לקרב אותם אליי, למה שאני מאמינה בו וכ',

אלא לקרב אותם לעצמם האמיתי.
לחלק אלוקא ממעל שגלום בהם.

אם אני הייתי ממציאה את התורה, וחושבת שהיא מופלאה וכל אחד צריך ללמוד אותה עוד מילא,

אפשר להסתכל על זה כעל שחצנות, (אם כי אפשר לראות את זה גם כרצון להעניק)

אבל היות והקב"ה הוא זה שכתב את התורה,

והוא זה שאליו אנו מקרבים את התודעה של יהודי שני,

והוא נמצא בתוך אותו יהודי לא פחות מאשר בי,
אין שום מקום של התנשאות, אלא רק אהבת ה'- שרוצה לראות את בניו יותר קרובים אליו,
 ואהבת ישראל.

ברור לי מאד שנשים הבאות לשיעורים שלי קרובות לה' מאד מאד.

אני לומדת מכל אחת מהן בלי סוף, ויש עוד הרבה מה ללמוד.

כי לכל יהודי יש מה לתת ליהודי שני.
מצד שני אם בהשגחה פרטית זכיתי להתוודע לתורה,

אז לשמור את זה לעצמי??

ולסיום

אם היית מוצא עמותה שנותנת שק זהב לכל יהודי שגר בארץ ישראל,

וקיבלת את השק שלך, וראית שזה אמתי וללא שום כוונות צדדיות,

היית מספר על זה לכמה שיותר יהודים שיבואו להינות מיזה,

או שהיית חושב שזו התנשאות לחשוב שהם לא ימצאו את זה לבד?

זה לא נכון להשוות דווקא בגלל מה ששינית, זהב איננו יהדות, כשאני מחלק זהב אני לא בא בשם ערכי הזהב.

את כל שאר העולם למצב שלך,

זו אכן שחצנות ולא נראה לי שתצליח בדרך הזו לשכנע אנשים ללכת איתך..

רק שהמטרה של ארגוני קרוב הרחוקים שונה-

הם יוצאים מתוך נקודת ההנחה (שאני מקווה שאתה מסכים איתה) שהתורה היא האמת והאור

ושכל מטרתנו בעולם זה לפעול על פי התורה, כי ככה יהיה הכי טוב לאדם כפרט ולעולם כולו

ולכן הם רוצים להראות לאנשים אחרים את האור הזה שהם נחשפו אליו

אבל אף אחד לא חושב שהוא מושלם, להפך, לדתיים יש לא פחות מה לתקן מאשר לחילונים,

רק שדתיים בעיקרון אמורים לדעת מה האמת רק שקשה להם לפעול לפיה, וחילונים לרוב לא יודעים בכלל מה האמת

לכן רוב הארגונים פועלים דווקא מול חילונים כי זה השלב הראשון- "וידעת היום והשבות אל לבבך..." קודם כל לדעת

אגב, מסכימה שחשוב לא פחות לקרב דתיים ולעזור לכולם, כולל האדם עצמו, להתקרב לקב"ה

לרוב ארגונים אלה הם סקטוריאליים להחריד שמנסים להראות רק פן אחד ביהדות ורק אני הוא הצודק, אם כי יש מעט שכן רבגוניים עד כמה שאפשר אבל הם מועטים מאוד.

ארגונים אלה לרוב רוצים להראות לא למה היהדות צודקת אלא למה היהדות לפי תפיסת ראש הארגון או החסידות צודקים.

הרי אתה בעצמך אמרת שיש דרכי קירוב שונים...

כלומר - האם אתה רוצה שכל "מקרב", יציג כמו בתערוכה בפני ה"מתקרב" את כל מגוון השיטות הרחב שיש ביהדות?

דבר כזה לעניות דעתי יגרום לכאב ראש רציני למתקרב ורק ירחיק אותו...

מה גם שכמובן, כל "מקרב" כזה בקיא בדרך כלל בעיקר בשיטתו הוא... נראה לי שלא יהיה קל לחב"דניק או לברסלבר או לרב אמנון יצחק להסביר למתקרב מהי, למשל, שיטתו של הרב קוק בנוגע ליהדות...

אז ענה רק על זאת - האם יש "יהדות" שהיא דבר בסיסי בפני עצמה שאפשר להוכיח "עליה" שהיא האמת, או שה"יהדות" היא לפי תפיסתו של כל אדם, ולפי ה"זרם" אליו הוא משתייך ואז בהכרח שהוא חייב להסביר למי שהוא רוצה לקרב, את היהדות על פי תפיסתו...

אמנם עבדתי בארגוני קירוב רחוקים כמעט שלוש שנים אבל קטונתי מלהגיד להם איך לפעול אבל אני מספיק מעורה כדי להבין שיש כאן משהו חזק ומפוספס בגישה שלהם.

אני לא מכיר אדם שיוכל לעמוד בצורה מיטיבית ומושלמת בגדרים שנראה שבשבילך "יספיקו" כדי לא לקרוא לו "שחצן" ש"מאמין שרק הדרך שלו נכונה".
או כמו שכתבת כאן באחת התגובות: "ואולי הוא בכלל חסיד סאטמר בנשמתו". סורי, לא מוצא דרך שהמקרב יסביר בערך 30-40 שיטות (לפחות) למתקרב בעת הקירוב. לא יעבוד...

אז כאשר זה או שיהיה קירוב עם מעט "שחצנות" כהגדרתך, או שלא יהיה קירוב העיקר שלא תהיה ה"שחצנות" הזאת - לפחות לי אישית ברור מה עדיף. מה אתה חושב שעדיף? (משתי האפשרויות הנ"ל בשורה הקודמת שלי...)

אני חושב שישנם ארגונים שמצליחים יפה מאוד לקרב בלי הגישה הזאת.

מי שמתנשא לא משפיע. חד משמעית.

מי שבא עם לב פחות ממקום של שווה

טעמתי טוב ומוכן לחלוק עם אחרים

למה שאני אהנה לבד?
הוא ישפיע

הלב מדבר. השאר שטויות

ראיתי כמה מתנשאים שמעבירים שיעורים לאלפים.

אני לא חושב שלאדם הממוצע יש חושים בריאים לעמוד מול רב כריזמטי.

(והפצצה הזאת, אגב, כבר התפוצצה מזמן).

כל מערכת של משפיע-מושפע בעולם עובדת כך, גם אם לא נעים לחשוב על זה.

רב מלמד תלמיד כי הוא חושב שהוא יודע יותר.

אבא מחנך את בנו כי הוא משוכנע שהוא מבין את המציאות יותר טוב מבנו.

בעל מנהיג את ביתו כי יש לו בטחון בדרכו ובשאיפותיו.

ראש ממשלה מנהיג מדינה כי לפי דעתו יש לו כישרונות ויכולות שלשאר הציבור אין והציבור צריך אותו.

בקיצור היתרון הוא עובדה קיימת. אם זה גורם לניפוח החזה ולתפיחת האגו, זאת כבר שאלה אחרת

שנכונה באותה מידה לכל כישרון שהאדם ניחן בו.

ולא לרוחי הן אותן תשובות מתחנפות לשאלה הזאת, דוגמת: גם לי יש הרבה מה ללמוד ממנו, זאת רק הידברות

הדדית וכד'. שאולי נכונות הן כשלעצמן, אך הן מתחמקות מגוף השאלה.

וכמובן אי אפשר להתעלם מההיבט הפוסטמודרניסטי של השאלה ששוטף אותנו מכל צד,

ביודעין ושלא ביודעין.

האם עשיר שנותן צדקה לעני הוא שחצן ? 

- התשובה היא שא' זה לא מוכרח, וב' גם אם כן זה לא משנה.

ואסביר: עדיף לעני לפעמים לקבל את הצדקה יחד עם התופעת לוואי הזאת.  

וגם מצד העשיר נניח שהוא לא התגבר על כל הצדדים הנמוכים שלו על הגאווה ועל האגו, האם יעלה על הדעת שכאשר עני יבקש ממנו צדקה הוא יענה ויאמר, הבט ידידי אני בשום אופן לא מוכן להתנשא עליך, מצטער לא אתן. אלא יתן ויתן ויעשה תשובה על הגאוה ויתקן את מידותיו הרעות.  

ולעניננו, הגישה שלי לקרוב היא בדיוק כמו בדוגמא של העשיר, אני אומר לעצמי שאני זכיתי למשהו שחברי לא זכה ואני משתדל לתת לו, וגם אם מתגנבות לכאן אי אילו נגיעות של גאווה והתנשאות - לא זה מה שיקבע.

ובנוסף צריך לזכור וזה מה שלמדתי באי אילו ספרים בתורת החסידות - שגם אם אתה יודע יותר מיהודי אחר, שומר יותר מצוות למדת יותר תורה - חייבת להיות איזו נקודה שהוא משלים אותך, שאתה יכול לקבל ממנו - שהוא יותר ממך. 

ולכן עליך להיות כלפיו  בענווה ועל זה נאמר בפרקי אבות והוי שפל רוח בפני כל אדם.   

לעניות דעתי - לשאלה הזו אין נפקא מינה למעשה.

כלומר גם אם הגישה היא של עשיר מתנשא - יש מקום להשפיע, כמו גם חובה לעשות תשובה על הגאווה הזו. (אלא אם כן הגישה הזו גופא גורמת לאנשים להתרחק, ואז וודאי שאין טעם כי בכל מקרה צריך להיות באופן המתקבל ).

ואם נדייק בדבריך, נבוא ונשאל מה ההבדל בין המושגים: "משפיע מתודעה של עשיר", או "חבר אוהב ודואג". 

הרי גם עשיר משפיע מן הסתם בגלל שהוא דואג לעני, וגם החבר הדואג - דואג כי חברו מסכן ועני ( = ואין עני אלא בדעת כדברי חז"ל).  אז אני לא רואה הבדל גדול. 

והכלל שאמרתי תקף: לעולם בין עשיר בממון ובין עשיר בדעת, עליו לתרום לעני ממנו, ועל גאוותו והתנשאותו יעשה תשובה בינו לבין קונו.  

אם אדם חי בתודעת התנשאות,

יש לו הרבה מה להרוויח מההודעה שלך -

יטהר את תודעתו ויישר את ליבו

מה ההבדל ביניהם?

עשיר נמצא בעמדה יותר מוצלחת וחזקה, בכך אין ספק.

חבר נמצא באותו הגובה.

והעשירוּת הזו, במקרה שלנו קיימת קודם כל בתודעה:

אם אדם רואה עצמו כעשיר,

הוא יצפה להכרת הטוב על שיצא מגדרו והעניק את אשר הרויח ביושר לזולתו.

אם אדם רואה עצמו כחבר, 

הוא יתאמץ באהבה להטיב עם חברו מתוך עניין אישי,

ולא יצפה לגמול - משום שגם עבורו זה המובן מאליו.

וגם לעצם השפע שחננו ה' - הוא יזכור שהכול מהקב"ה,

ומעצם זה שהוא קיבל את השפע מהקב"ה יש לו אחריות כלפי חבריו.

שהרי גם הוא קיבל אמונה דרך שליחים אחרים (במקרה שלו - אולי הוריו או מוריו)

כשאת מלווה לחברה כסף את שחצנית?

קודם עליך להפסיק להשתחצן.

תימהוני אם יש בדור הזה שיודע להוכיח.

אבל בכל מקרה, אם נחזור לעניין - קירוב אינו "הוכח תוכיח". אתה לא מוכיח כאן אנשים, אלא עוזר להם מרצונם, להתקרב לתורה ולמצוות ולאבא שבשמיים.

להוכיח זה לבוא לאדם שעבר עבירה, ולהוכיח אותו על העבירה שעשה. ממה שאני מכיר את ארגוני הקירוב, הם לא פועלים ככה. מיעוטם אולי כן, אבל מה שאני מכיר - לא.

קירוב רחקוים אין אפשרות לעשות נגד רצונו של מישהו אחר. עוד לא ראיתי מישהו שמקרב בכוח רחוקים שלא רוצים להתקרב, ושזה עובד.

זה בשונה ממצוות ההוכחה שהיא גם לא קשורה בכלל לתוצאה - עצם המצווה הוא להוכיח.

​

ובכל זאת, מצינו דיונים בגדרי המצווה בדורות האמוראים. כך שנראה שלא הבינו את הדברים כביטול המצווה.

ואתה זה שתדליק ניצוץ?? מי אתה בכלל? למה הניצוץ שלך דלוק??

את הניצוץ גם אצל עצמו

אמונה בקב"ה זה ניצוץ לא רע בכלל

בין השחצנות הזאת (לי יש ניצוץ דלוק, לך לא, אני צריך להדליק לך),

לבין השחצנות ההיא (אני קרוב, אתה רחוק, אני צריך לקרב אותך).

אפשר להגיד שבשניהם אנחנו שחצנים (אני חושב שזה מגיע מנקודה אחרת, ממש לא משתחצנת, אבל לומשנה), או שבשניהם אנחנו לא שחצנים ואז השאלה היא רק מה האמת, באנו לקרב או להדליק ניצוץ (גם כאן, לא בדיוק הבנתי את הנפק"מ, וגם כאן לומשנה), אבל אני רואה חילוק לומר שאם ההסתכלות היא ניצוץ - אז אנחנו לא שחצנים, ואם ההסתכלות היא קירוב אז אנחנו שחצנים.

אבל זה לא עונה לשאלותי..

סליחה?

מי אמר שאתה הבנת נכון???

הוא לא מבין ואתה מבין??? שחצנות.

אם מישהו אומר לכם שהוא נוסע לירושלים ואתם רואים אותו נוסע לכיוון ההפוך, אל תתקנו!

שחצנות שכזו. הוא לא יודע ואתם כן?

בס"ד

פעם נכנס אל הרבי יהודי מבוגר מאד,

הוא דיבר עם הרבי על עינייניו האישיים, על החלום שלו וכ'.

בסיום שאל היהודי את הרבי מה החלום של הרבי.

אמר הרבי שבכל יהודי יש נר, וצריך להדליק אותו.
והחלום של הרבי זה שכל הנרות בליבם של כל היהודים ידלקו-

ואז תהייה הגאולה אמתית והשלימה.

 לאחר רגע של מחשבה שאל היהודי "רבי, ואת הניצוץ שלי, כבר הדלקת?"

אמר לו הרבי :"לא, אבל נתתי לך את הגפרור."

בשיחה של הרבי לפרשת בהעלותך הוא מסביר איך מדליקים ניצוץ בלב של יהודי אחר,

ואומר כמו במנורת המקדש, על ידי קירוב השלהבת שלך אל הנר שלו.

על ידי קירבה ואהבה.

הוא יופנה אל הישיבה הליטאית הקרובה או שינסו לסדרו נשמה של חבדניק?

ולחשוב שאני קיסם לפחות... אין בזה גאווה כי לא אני בראתי את עצמי 

אלא ה' יתברך נטע בי חלק אלוה ממעל, וזה הניצוץ... ואם אני לא מאמין שהניצוץ קיים

אני בעצם לא מאמין בקב"ה...

אתה יוצא מנקודת הנחה שכל המקרבים, בעצם, באים מתוך תחושות ש"להם" כיביכול יש משהו למכור. ולכן הם נחשבים ליותר עקב ה"סחורה" שיש באמתחתם.

אז ככה-

בקירוב רחוקים, אין מושג של נתינה. יש מושג של גילוי. (לגלות ליהודי את עולם התורה). עד עכשיו הוא התהלך בעולם והיה עיוור לחלוטין וכעת אני (או כל אחד אחר) בעצם מגלה לו עולם נפלא שתמיד הייתה בהישג ידו.

פעולה זו נקראת "עזרה". לא "נתינה".

הקב"ה ברא את העולם ונתן לנו, כבנים לה', את ספר ההוראות כיצד להפיק את המירב והמיטב מהחיים= התורה.

מי שהולך עפ"י ספר ההוראות: יכול להפיק את המירב מהמכשיר לעומת אחר שמתמש במוצר כפי ראות עיניו.

יוצא- שאני בתור אחת שהולכת עפ"י התורה, לעומת החוזר/ת בתשובה, חייה ברמת איכותית גבוה משלו/ה.

יהודי שומר תורה ומצוות שמקרב רחוקים- חי עפ"י אטוס שנותן לו להפיק את המיטב מהחיים. 

מעלה זו לא הגיעה בכוחות עצמו. מעלה זו הגיעה תודות לה' שנתן לנו את התורה.

שחצנות מגיעה מתוך ייחוס תכונות ויתרונות להישגים פרטיים של האדם עצמו.

יהודי שמחזיק בתשובה אומר ההפך: היתרונות הללו אינם הישיג פרטי-אישי, אלא הן מתנת שמיים בלבד.

אותה מתנה- מגלים לחוזר בתשובה. לא כהתנשאות, אלה כהכרה באמת.

יהודי רחוק גם עמד בהר סיני ואמר "נעשה ונשמע". אז מה אין לחילוני- שלי יש?

התורה נתנה לשנינו באותה מידה. שנינו "בנים לה'", גם לחילוני בסוף אנטארקטיקה. 

התנשאות ושחצנות אלו מידות אנושיות. בלי קשר לקבוצת אנשים או לגישה מסוימת.

הגישה עצמה (של חזקה בתשובה) היא של קרבה וערבות הדדית. אין פה גישה שחצנית או מתנשאת. (על יהודים. על גויים ודאי שיש. זה חלק מהגאווה היהודית ששומרת עלינו מפני התבוללות. ובמילים אחרות: אם היהודי לא יעשה קידוש הגוי יעשה הבדלה).

יהודי העוסק בקירוב רחוקים ומרגיש תחושות התנשאות- זו בעיה אישית שלו מול עצמו. הוא מושחט במידה זו.

אבל הגישה עצמה- לא קשורה כלל לתחושות הללו.

אני מדברת בכללי...

אם יש לך אירגון ספיציפי אתה מוזמן למקד את ההיצע.

אני מדברת על האווירה הכללית של אירוגוני התשובה.

המטרה והסיבה להקמתם היא לשם שמיים. בכדי לקרב יהודים.

לא בכדי לבטא עמדות שחצניות ומתנשאות.

להגיד: אני שומרת תורה ומצוות- בואי אלמד אותך גם- לא נקרא שחצנות.

זה^^^ נקרא ערבות הדדית של כלל ישראל.

זה דיון נפרד לגמרי.

1.

"כל מפעל ארגוני קירוב רחוקים יוצאים מנקודת המוצא הזאת:
אני קרוב והחילוני רחוק, מסכן החילוני בואו נעזור לו להתקרב. " 

 מה זה המסכן הזה ?

 הוא רחוק מהתורה שהיא נכונה . טוב שכל יהודי יהיה קרוב לתורה אז בואו נקרב אותו .

 "נעזור לו להתקרב" זה מריח קצת מהדיבורים הלא נכונים  שכאילו כל יהודי רוצה להתקרב . ואל תגידו לי שפלוני או אלמוני אומר שככה זה במציאות. המציאות אומרת אחרת

2." במילים אחרות:
אני האידאל ויש יהודי שעדיין לא הגיע לאידאל, בואו נעזור לו להשלים את עצמו."

זה לא אומר בכלל שאני האידיאל , זה אומר שאני רוצה שהיהודים יהיו בסדר.

3

"במילים אחרות:
זה לא שחצנות וחוצפה לצאת מנקודת מוצא זו? "

 לא שחצנות ולא נעליים  ולא חוצפה . זה פשוט ככה שאנחנו ( אם להכליל)  כללית קרובים לתורה וטוב שנקרב גם אחרים .

4.

"טוב, הטלתי פצצה, נחכה לבוקר, לילה טוב. "

 לא פצצה סתם הרהורים שלך , זה בסדר גמור שאתה מהרהר ככה בגלל שזה מה שבא לך להרהר , ואם אתה משתף אחרים זה גם בסדר.

 אז שנה טובה לכל היהודים הטובים ונשתדל שכמה שיותר יהודים יהיו טובים .

 ( כמובן שטוב שכל העולם יהיה טוב, אבל לא צריך להגזים , אם אתה ואני והוא ביחד נקרב יהודי אחד להיות קצת יותר טוב - זה כבר הישג גדול)

אלה לא הרהורים שלי והם לא מוגזמים, אפילו שמעתי אדם העומד בראש ארגון כזה אומר זאת במפורש.

אם תקרא שוב תראה שכתבתי להפך. כתבתי שזה לגמרי טבעי שאתה חושב ככה.

אלא על האנשים שחושבים שצריך למסחר רק פן אחד שבה.

מה נעשה וחב"דניק הוא לא ברסלבר?

גם הילל, שומו שמיים קירב בדרכו ולא בדרכו של שמאי - האם הילל היה שחצן?

גם שמאי, שומו שמיים, קירב בדרכו שלו ולא בדרכו של הילל - האם שמאי היה שחצן?

לא. כל אחד לומד את התורה בדרכו ובזרם שלו, ועל פי זה מלמד את האחרים שרוצים ללמוד ממנו. לא מחייב אף אחד, מי שרוצה... ואם ירצה אותו אחד, ילך לאחר מכן לאחרים, ללמוד מהם.

מה רצית, שחב"דניק ילמד את התורות של ברסלב והרב קוק? שמרכזניק יחזיר בתשובה דרך התניא והאדמו"ר מסאטמר?

תהיה ברור, כי לא מובן מה בעצם אתה מבקש/אומר/מצהיר כאן...

חלק ניכר מחילונים לא יודע כלום על יהדות

חלקם חיים בשביל הצלחה - מי שמצביע יש עתיד

חלקם מתפללים לבודהה, ניו- איז', שלום ועוד כל מיני

וזה לגמרי לא יפה להאשים בן אדם שתורם מזמנו ומכוחות נפש, מארח ומלווה ומסביר בתור שחצן

ואגב איך חילוני אמור ללמוד על יהדות אם אף אחד לא יספר? לפחות שידע שיש אופציה כזאת

אדרבא כן, אני גאה בזה שאני קרובה. אבל........

בגלל שאני אוהבת את אחים שלי (עמישראללל) אז אני ארצה שגם תהיה לי סיבה להתגאות בהם!!

מישראל ואכפת לי ממנו, ואני באמת אוהב את ה' והתורה וכל מטרתי היא לקרב אותם זה לזה-לטובתו, שיהיה לו טוב- זה אחרת לגמרי.

יש ב"קטמנדו" את הפרק האחרון או לפני האחרון- אחרי כל הפרקים שמושקי ובעלה באמת אוהבים את החבר'ה ועוזרים, בא המחליף שלהם ומתייחס  חילוני כמו פודל-הנה, תניח תפילין, כן כן, כל הכבוד חמוד..

"אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"=אוהב את הבריות וגם קרבן לתורה, ללא-אוהב כדי לקרב אלא פשוט אוהב. וכמובן גם ה"רחוק" מרגיש אם אתה בשבילו אובייקט או אדם אהוב.

כל חוסיד רואה את הרבי שלו כאילו הוא "הרבי".

 זה בסדר בתוך המסגרת של החסידות , אבל מחוץ למסגרתץ כמו בפורום מוכרחים לפרט לאיזה רבי מתכוונים אחרת זו שחצנות נוראית ועלבון כלפי כל שאר הרביים כאילו הם פחות במשהו מהרבי שלך

חשבת מה חושב חסיד גור , שמישהו רומז כאילו רבים של משהו אחר ( נניח חבד) יותר מגדולי עולם שלהם ?

זה ממש מעליב ופוגע בו .

 וכך כם לגבי החסידים של הרבי מצ'יבין.

אז תיזהר בבקשה ולהבא אם את כותב על הרבי המנוח של החבדים ץתכתוב בפרוש : של החבדים

 תודה

ואם במשך הרבה שנים מבזים תלמידי חכמים , כמו הרבי מ'יבין והרבי מגור והרבי מבלז זה עדין ביזוי תחמידי חכמים.

הבנת עכשיו ?

ואני עדיין לא רואה בזה ביזוי בתלמידי חכמים.

הבנת עכשיו?

מתוך אכפתיות ויציאה מאגואיזם זה מקסים.

העיקר הוא שנקודת המוצא שלו תהיה שהוא חלק מאותם אלה שהוא מנסה לקרב, שיתכן שהם במעלה גדולה משלו כי גם באמתחתם יש מצוות, ובכל זאת אכפת לו שיכירו יותר את היהדות כמו שהוא זכה.

שמצוות הן כמו גוף, והכוונה היא כמו נשמה.

מצוות ללא כוונה הן כמו גוף בלי נשמה. אבל כשאין גוף - אין לנשמה על מה לחול.

זה נכון שיש חילונים שנמצאים בדרגה רוחנית גבוהה יותר מאשר דתיים מסויימים (ובכלל הגדרת "דתי" היום היא מאוד גמישה), אבל חשוב גם לזכור שיש כאן מלחמת אידאולוגיות, ואסור למסמס אותה ולטשטש אותה.

רוב גדול של החילונים אינם אידאולוגים, אלא סתם תועים וטועים, ויש לקרבם בעבותות של אהבה. אבל חשוב לזכור שיש כאן גם קומץ של אידאליסטים שנלחמים ביד רמה.

וכדברי הרמב"ם בהל' תשובה שרק אל דעות יודע משקל כל מצווה וכל עבירה.

דוגמא קיצונית:

חילוני שבאמתחת מצוותיו הדלות נמצאת גם המצווה למות על קידוש ה'.

חילוני שנפל על קידוש השם לעומת דתי שעושה הרבה מאוד חילול השם, מי לדעתך בדרגא גבוהה יותר?

שהנביא ירמיהו טעה?

זה לא רק שיעקב ראה שצדקו ושמה שעשו היה 100% בסדר , התורה מדגישה "ולא רדף איש אחריהם"!

 גם יעקב אבינו ראה שהם צודקיםפ ובברכתו הדגיש "שמעון ולוי אחים" - אחים לדינה , והיו בסדר אז ( רק יש לו ביקורת על ענין מכירת יוסף).

הוא עבר על רצון ה', וכעונש ה' פילג את הממלכה. לא החל שום פירוד לפני כן.

יש כל כך הרבה מקורות בתנ"ך ובחז"ל על כך שעשיית רצון ה' חשובה הרבה יותר מלכידות, ושלכידות שלא סביב התורה אין סופה להתקיים, שאני לא יודע מאיפה להתחיל.

"חָבֵר אָנִי לְכָל אֲשֶׁר יְרֵאוּךָ וּלְשֹׁמְרֵי פִּקּוּדֶיךָ" - מכירה?

בהחלט 70 פנים לתורה, ויש מקום לכולם. כולם אהובים, כולם ברורים.

אבל יש כאלו שהם לא בפנים: מינים, אפיקורסים, כופרים בתורה, משומדים וכו'. אין להם קנה במנורה, אין להן פן בתורה. הם בחוץ וזהו.

זה נכון כזרם, כהשקפה. ברמה האידאולוגית - בהחלט שופטים יהודים. וכשמישהו בפועל מזיק ומחטיא את הרבים - צריך להילחם בו ולא לזמזם פיס אנד לאב. לגבי אנשים פרטיים שלא מחטיאים את הרבים, רובם הגדול הם תינוקות שנשבו, ובהחלט צריך לקרב אותם.

בחז"ל ובגדולי כל הדורות, הן מבחינה הלכתית, והן מבחינה רעיונית.

אבל אין לי פנאי כרגע להתחיל להביא לך מקורות.

היו על כך הרבה שרשורים בעבר, את מוזמן לעשות חיפוש כאן באתר עם המחרוזת "כותב:7013 רשעים"

היא רק דוגמא קטנה ובוטה, אבל לצערנו יש עוד רבים מאוד כמוה.

http://www.kipa.co.il/now/35916.html

"הכל סובב את האשכנזים". 

תחקרי ותגיעי לאמת.

אבל זה לא נושא הדיון כאן.

אחד מאירגוני התשובה הגדולים בעולם.

במקרה אני מכירה אותו מ-מש מקרוב, ויכולה לומר לך בוודאות שהם לא באים מהגישה הזו.

זו סבירות הגיונית בדבר קרבה או ריחוק באופן יחסי,מובן שמבחינה ודאית או מוחלטת רק הקב"ה יודע,אך מבחינה סבירה כללית אני לא מבין מה המקום לבלבול.. 

אלא שהתורה האידאל.

במקרה, אני זכיתי לטעום ממנו. (אני לא מייחס את האידאליות לי)

וכולנו צריכים לנסות להתקרב לתורה כמה שיותר, ואם אני רואה מישהו שמצליח/יודע פחות ממני אני אעזור לו.

יש לי אוצר ביד.

האוצר שייך גם ליהודי שמולי.

זה יהיה פשוט אגואיזם לא לגלות לו ולהתחלק אתו באוצר.

עומד מולי בנו של המלך. אחי.

יש לי בשבילו מסר מהמלך. מסר שנשלח לשנינו יחד.

זה יהיה ממש לא משפחתי מצידי לא לגלות לו את זה.

אני מאמינה בתורה. מאמינה במצוות. מאמינה שזו חובה. שזה אוצר ושזה מחבר אותנו לאבא-המלך.

נובע מזה...

מי שרוצה לשמור את האוצר לעצמו, שישמור. אבל שלא יקרא לזה ענווה.

ופיצויים בשווי עלות ותכולת המזוודה במידה ולא מוצאים עד גבול כספי מסוים (די גבוה) ולדעתי גם על הוצאות שרכשת בגלל אובדן המזוודה.

הגשתם דו"ח בשדה? לא טלפונית.

יום לאלפי אנשים.

יש כל כך אפשרויות של נקודות כשל בדרך שהמזוודה עוברת, מנקודת המסירה בדלפק בשדה התעופה ועד לקבלתה בנמל היעד, שזה בגדר כמעט נס שהמזוודה מצליחה להגיע בשלום.

הפעם כנראה העניין אבוד. אם לא הצליחו בכלל לאתר את המזוודה במשך ימים רבים, כנראה כבר לא תימצא.

ייתכן והתג עם הבר-קוד, מהנייר, שהוצמד בדלפק מסירת המזוודות, נתלש, נקרע וכבר לא על המזוודה. בלי זה לא ניתן לאתר אותה. אף אחד לא יטרח לחפש מזוודה לפי התווית הפרטית שבעלי המזוודה מצמידים בבית, בתוך ים המזוודות האבודות בשדות תעופה.

כיום יש פתרונות פשוטים לבעיית איבוד מזוודות.

מזה מספר שנים שקיימים אמצעי איתור מצויינים, מבוססי מיקום - AirTag של חברת Apple ו SmartTag של חברת סמסונג.

מוצר בגודל של כפתור גדול.

שמים אותו בתוך המזוודה, ואפשר לעקוב אחריו בקלות מטלפון חכם, וקצת פחות בקלות באמצעות אפליקציה ייעודית במחשב, למי שאין סמארטפון.

מאז שזה יצא, אנחנו במשפחה משתמשים בזה באופן קבוע.

העניין הוא שהלכתי לאולם המזוודות האבודות, גם אצלנו וגם בחו"ל, והיא לא נמצאת. עדיין איני

רוצה להתייאש ממנה (ממנו - טרולי). ואיני יודעת אם כדי לנסוע לבן גוריון שוב ולחפש.

מרגישה קצת כמו בחלם; אומרים לי שהאחראית היא חברת התעופה בה טסתי, וקשה

להשיג אותם - אין להם נציגות בארץ, מלבד QAS שמטפל בהם.

זו חברת התעופה WIZZ. הם יצאו בדיוק בזמן והיו ממש בסדר, עד...

לא אכפת לי ללכת ולכתת רגליים שוב (בעצם, אכפת לי, אבל מי יתן לי להיכנס בלי שיש

לי כרטיס טיסה עכשיו לאן שהוא....)

כפרת עוונות. זו פעם שנייה שמשתבש משהו בטיסה; בפעם הראשונה, זה היה קשור

לטיסה.....אולי השם אומר: אל תסעו לחו"ל? באמת קשה לדעת למה זה מתרחש ...

אני חושבת שזה קרה בגלל שחשבתי שאי אפשר להעלות טרולי למטוס, ואמרתי

להכניס אותה לבטן המטוס, רק בבידוק השני. אז עצר הסורק את הטרולי כי

מצא סכין מטבח בגלל כשרות (קהה, לא חדה), קרא לאיש הבטחון שהוציא את הסכין

וזרק אותה. הסורק שאל קצת בתמיהה אם אני רוצה להכניס לבטן המטוס,

וכשעניתי בחיוב, שלח אותה על המסוע לשמאלו, שם נבלעה במכונה, לכיוון

של הבידוק הראשון...

מעניין מי יהיה.

בפעם הבאה (אם תהיה בעזרת השם), ניסע עם תרמיל גב, ביגוד וחפצים

בסיסיים וזהו. מקסימום נכבס שם....

או שיבוא סוף סוף המשיח והתאווררות בחו"ל כלל לא תעלה על דעתנו....

הלוואי. לא יכולה כבר לשמוע על בחירות, ערבים....די!

חורף טוב לכולם ותודה על התגובות!

אלא רק בבידוק בהמשך - והטרולי שלך לא היה עם תג זיהוי עם בר קוד של שדה התעופה.

מסביר את האובדן שלו…

כספית את אמורה להיות מבוטחת. יש הרבה טארראם ובירוקרטיה, מול חברת התעופה להוכיח את תכולת המזוודה והשווי.

אם עשית ביטוח אובדן מזוודה בביטוח נסיעות לחו"ל - זה כמובן יכול לעזור עוד יותר לקבלת פיצוי הוגן.

עשיתי ביטוח אבל הם מסרבים לבטח כי אין לי העתק של הדו"ח מלרנקה (טסתי לקפריסין)

הגיוני וטבעית אפשר לנתח את זה, אבל אני חושבת שאני צריכה להסתכל על זה בצורה

אמונית, נכון? הרי הכל היה יכול להסתדר אחרת....מפריע לי שאני תמיד מסתפקת

רוצה מאה מאה מאה אחוז להאמין ולדעת ולהרגיש שגם הטבעי הוא מהשם.

עלינו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם - וגם השתדלות לשמירה הרכוש והכסף.

מצד שני - צריך לקבל את הדבר באמונה, מתוך הבנה שהכסף הוא פיקדון וההפסד מכפר ומדויק עבור האדם משמיים

מאחל לך שלפחות מול Wizz תגיעי להסדר ופיצוי מניח את הדעת.

הטרולי. חברת התעופה יכולה לטעון שהיא אינה אחראית, אותו דבר גם לגבי שדה התעופה - אז למי

פונים? כל אחד שולח אותי למשנהו.....לחברת התעופה אפשר לפנות רק בwhat'up - עונה רובוט

שמציג 4 שאלות, שאינן מתאימות למצב. לבסוף לחצנו על "נשכח בשדה התעופה" (אין אפשרות

להסביר שזה לא נשכח על ידי ואז הוא עונה: מצטערים. לא באחריותינו.

הlost and found שולח שוב אליהם, וחוזר חלילה...

אין בכיר שאפשר לדבר איתו? כל כך קשה לברר את הסורק וקצין הבטחון ביום שני ב1150

בבוקר בטיסה ל.......?

שייך להגיש תביעה במצב כזה? ואם כן, נגד מי בדיוק?

סליחה על הנדנוד, קשה לי להשלים עם זה שהדבר הזה התאייד...

תודה!

בשדה התעופה שאליו הגעת - מה שמסבך כפליים את היכולת לקבל פיצוי.

מקרה שבו כבודה נלקחת לבטן המטוס בשער העלייה לטיסה (Gate Delivery או Gate Check) ללא תג רגיל שניתן בדלפק הצ'ק-אין הוא תרחיש מוכר, אך הוא מדאיג משום שאין בידיך קבלה (Baggage Claim Tag).

הדבר החשוב ביותר הוא ליצור תיעוד רשמי מיידי (דו"ח PIR) ולעבוד דרך הצינורות הנכונים מול שדות התעופה וחברת Wizz Air.

מה עושים עכשיו? צעד אחר צעד

1. היית אמורה לפנות מיידית למחלקת הכבודה בלרנקה (Lost & Found) פעולה קריטית בשדה היעד
אם אתם עדיין בשדה התעופה בלרנקה, גשו מיד למחלקת הכבודה האבודה (Lost & Found / Baggage Service) באולם איסוף המזעודות. • מילוי דו"ח PIR (Property Irregularity Report): הוציאו טופס זה מהנציג בשדה. זהו המסמך הרשמי היחיד שמכיר באובדן המזוודה. • תיאור המזוודה: ספקו תיאור מדויק (צבע, גודל, יצרן, סימנים מזהים מיוחדים). • תיוג שער: הסבירו לנציג שהמזוודה נלקחה בשער/בשיקוף ללא תג דלפק standard. לצוות הקרקע בשער יש רישומים נפרדים לגבי כבודה שנאספה בשער.

2. 
Verification: קיבלתם לידכם טופס PIR חתום בעל קוד זיהוי ייחודי (למשל LCAWZ12345).

3. דיווח מקוון במערכת של Wizz Air


במידה שכבר עזבתם את שדה התעופה
אם עזבתם את שדה התעופה בלרנקה מבלי למלא דו"ח PIR:

• חובה לדווח בתוך 21 יום (מומלץ בתוך 24 שעות) דרך אתר Wizz Air או האפליקציה בפרק הכבודה האבודה.

• היכנסו להזמנה שלכם באתר Wizz Air, עברו לעמוד העזרה והתלונות (Help & Contact -> Baggage) ומלאו טופס אובדן כבודה.

• ציינו במפורש בתיאור המקרה: "Hand luggage checked-in at security/gate due to cabin space "limitations

4. Verification: קיבלתם אישור במייל מ-Wizz Air עם מספר פנייה (Case Number) המתעד את הדיווח.

5. יצירת קשר עם Wizz Air ללא מענה אנושי בטלפון
עקיפת בעיית השירות הטלפוני
חברת Wizz Air מתבססת כמעט לחלוטין על דיגיטל, והגעה לנציג אנושי בטלפון הרגיל כרוכה בעלויות גבוהות או בחוסר מענה. להלן הדרכים האפקטיביות ליצירת קשר:

• Chatbot Amelia: היכנסו לאתר Wizz Air, פתחו את הצ'אט, וכתבו בלולאה Agent או Human Representative עד שהמערכת מעבירה אתכם לנציג צ'אט חי.

• פנייה בטופס תלונות מיוחד (Claim Form): פתחו פנייה רשמית תחת קטגוריית "Baggage Claim" דרך האזור האישי.

• צוות הקרקע בנתב"ג (Laufer GHI / QAS): המזוודה עשויה הייתה לא לעלות כלל על המטוס בתל אביב. חברת שירותי הקרקע שמעניקה שירות ל-Wizz Air בנתב"ג היא Laufer GHI. מומלץ ליצור קשר עם מחלקת כבודה של לאופר בנתב"ג או להגיע לדלפק שלהם אם יש מישהו שנמצא בארץ.

6. רכישת ציוד בסיסי ושמירת קבלות


זכויות נוסעים
לפי אמנת מונטריאול, אתם זכאים להחזר כספי על ציוד חיוני (כלי רחצה, הלבשה תחתונה, בגדים בסיסיים) שנרכש בזמן שהמזוודה מעוכבת. • שמרו את כל הקבלות המקוריות (Receipts/Tax Invoices). • אל תרכשו מוצרי מותרות או ביגוד יקר ערך, שכן החברה תבחן את סבירות ההוצאה.

7. 
Verification: כל קבלה מצולמת ושמורה בקובץ דיגיטלי ייעודי. דגשים חשובים למקרה של "טרולי שנלקח בשער"

⚠️

IMPORTANT: איתור לפי חפצים פנימיים מכיוון שאין תג חיצוני רשמי של דלפק הצ'ק-אין, סביר להניח שלמזוודה הודבק תג י ידני זמני (Gate Tag) בלבד, או שהיא הועברה ללא תג כלל.

בשדות התעופה פותחים מזוודות שלא מזוהות חיצונית כדי לחפש תגיות השם של הנוסע או חפצים מזהים בתוכן.

בעת דיווח בדו"ח ה-PIR, פרטו חפץ ייחודי וברור שנמצא בתוך המזוודה (למשל: "ספר בעברית בשם X", "זוג נעליים אדומות מותג Y"). זהו המפתח העיקרי לשיוך המזוודה אליכם במערכת WorldTracer.

הביטוח הפרטי אם רכשתם ביטוח נסיעות לחו"ל:

1. עדכנו את חברת הביטוח מיד על עיכוב/אובדן הכבודה.

2. רוב פוליסות הביטוח מעניקות החזר מיידי (בין $150 ל-$500) עבור עיכוב כבודה מעל 12–24 שעות לרכישת ציוד ראשוני.

3. הביטוח יבקש מכם את אישור ה-PIR שקיבלתם בשדה או מ-Wizz Air. >> אישור, שלמרבה הצער, הבנתי שאין לך.

החשבון של WIZZ הכוונה למס' החשבון שדרכו הזמנו את הטיסה?

כלתי עשתה זאת. אשאל אותה, בלי נדר.

באמת תודה רבה מאוד על הטרחה לכתוב ולהציע!

אחרי נסיונות מתישים חוזרים ונשנים, מיילים וטלפונים (ותהליך של פינג פונג), השם עזר, כדרכו, בדרך

מופלאה, והטרולי נמצא במח' האבידות של שדה התעופה. לא שייך לWIZZ.

הבטחון הביא אותו לשם - ובאמת, לא היה מתוייג בשום מקום, כפי שחשבת.

מעניין שבתי התקשרה אליהם עוד כשהייתי בחו'ל והטרולי לא היה שם....

עכשיו איני יודעת למי לפנות כדי לקבל חזרה את ההוצאות שהייתי צריכה להוציא

בלרנקה. אשאל את הAI.

חן חן.

תודה רבה על העדכון המשמח

לא יותר גרוע. על העצים והאבנים...

(אבל אני מתגעגעת לבגדים שלי וכיסויי הראש שלי והיה שם ספר

על שמירת הלשון שדווקא הוא עוזר לי להתאפק קצת....)

אבל, היה לי גם הרבה סד"ש שם בלרנקה. בלי פלאפון חכם. לא היתה

לי ברירה רק להיזרק על השם;

הם לא מבטאים את המילים באנגלית

(לפחות חלק מהן) כמונו. ואם רציתי להגיע לרח' שעל הכתב נקרא

אפוליניאוס, ננעצו בי מבטים חסרי הבנה....כך הלכתי בשמש קופחת

כ40-50 דקות למקום שאם היו מבינים את כוונתי, הייתי מגיעה כנראה

יותר מהר....הם מבטאים את זה: אפולודו....

נוסף לכל הצרות, יש הרבה מאוד עובדים זרים - קוריאה, בהוטן, הודו, אפגניסטן,

מאפריקה: קונגו, קמרון...בקושי ראיתי ילידים.... הם בדרך כלל לא ממש מעורים בשמות הרחובות

ואם מישהו מתכונן לטוס לשם, נוהגים כמו בבריטניה, משמאל.

ואם ישבתי וחיכיתי לאוטובוס שיגיע משמאל, קפצתי ממקומי

בתחנה, כי הוא הגיע בדיוק מהצד השני, קרוב מאוד אלי -

המדרכות באזור בו שהיתי כל כך צרות, שצריך לפסוע עליהן

כמו בציורים המצרים העתיקים - רגל אחת לפני השניה...

בחנות פרחים אחת קטנה (המוכרת מרוסיה) היה חדר

קטן - בעלי חיים. בשני הכלובים שכנו בעלי חיים שאיני

זוכרת כרגע את שמותיהם; משהו המתחיל בק או בכ

הם דומים לנימיות ועומדים לפעמים על שתי רגליים...

לא הייתי מעלה על דעתי שמישהו מגדל חיה כזו...

טוב - קיבלתם סקירה קצרה על קפריסין. על קצה

המזלג. אין הרבה מה לראות, וזה לא מקום יפה -

משהו כמו רמלה אצלנו. אולי יש מקומות יפים,

אני לא ראיתי. הייתי רק בעיר אחת.

אבל נקי. הרחובות נקיים. ויש מן אווירה של

עצלתיים כזז. הכל נסגר מוקדם וביום רביעי

בתי המרקחת וחנויות מסוימות סגורים...

שמעתי שהיוונים לא כל כך אוהבים לעבוד....

בפעם הבאה, אם תהיה כזו, אולי אסע לחלק

התורכי. מבחינת עבודה זרה, זה פחות צורם

אבל לשמוע כל היום אללה אכבר...

לא. אסע לארץ שהנצרות לא נתקעת

בעיניים על כל צעד ושעל, ואין או כמעט

ואין מסגדים!

רגע, יש ארץ כזו, והיא דווקא לא כל כך

רחוקה.... אמנם יש בה עכשיו (ובדרך כלל)

באלגאן גדול, אבל לפחות בלי צלבים, כמעט

(תלוי היכן מתגוררים) ללא מואזינים,

והמדרכות די רחבות כך שלא צריך לרדת

כל פעם לכביש...

הא, ולא צריך לקחת מזוודה כדי

שיהיה לך מה ללבוש....

!ובכל זאת, שלושה ימים ללא חדשות כל שעה,

ללא מתח, לא לזקוף אוזניים כל פעם שעובר

מטוס, ללא התעוררות באמצע הלילה כי

נדמה לך ששמעת אתרעה בפל'...

כן. אולי זה לא נשמע יפה, ובודאי

לא מתאים לפורום הנכבד והנחמד הזה -

לא הייתי מתנגדת לגיחות קצרות בנות

כמה ימי הפוגה, אחת ל.....חודש בערך!

שבוע טוב!

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח