שמעתי את זה כמה וכמה פעמים בהזדמנויות שונות מאנשים שונים.
מאיפה זה בא? שמעת על משהו כזה?
זה מאוד מוזר לומר את זה בהתחשב שיהודים *כן* מאמינים ב hell. לא? מה אני מפספס?
@חסדי הים
שגוי ישאל רב לגבי גהינום
וישאר בספק.. אולי רבנים רפורמים
היה לנו ארוע ,וכחלק מההכנות המישפחה מהצד של האמא והאבא נרתמו לעזרה.
לראות את זה מהצד העלה בי דמעות.
כולנו כאחד.
הזכייה של ישראל בארווזיון.
אני התכוונתי שיש איזה משהו שאתה מסתכל ומכלול של סיבות ודברים גורם לך פשוט להתרגש מרגע קטן פשוט.
נוכחות חובה יש במקצועות טיפוליים, בשיעורים מסוג סדנא, סמינריון ומעבדה.
באופן פרטי צריך לברר, כי כל מרצה יכול לקבוע שזאת דרישה.
אם יש לך כיוון לאיזה מסלול פחות או יותר כוונה, הכי טוב למצוא סטודנטים שבו עכשיו ולברר.
לא מכירה אף אחד..
ביררתי עם מזכירת החוג שאני מתעניינת בו ואמרה לי שיש חובת נוכחות מלאה ומותר להחסיר רק 2 פעמים.
לא יודעת מה לעשות איףף
רבנים גדולים נפטרים
איזה אבידות 
הרב שטרנברג ועכשיו הרב דרוקמן בד"ה
הלב מסרב להאמין!
שני גדולים עוזבים אותנו
כאלה שנגעו לך בנשמה שעולים לך לבד בתפילה? מכניסים אותך חזרה לכוונה?
אצלי לרוב זה פיוטים, ככה זה כשאתה מתחזק על הספרדיות שלך ובו זמנית בייניש... או שאולי זה פחות קשור לבייניש.
אילו שירים תוספים אתכם ככה? חזקו אותי קצת.. אותי לאחרונה תפס השיר הזה:
לא הסגנון שאני שומעת בדרך כלל אבל השיר הזה לא יוצא לי מהראש מאז יצא..
קודם רק שמעתי אותו ברקע תוך כדי עבודה כי פחות מעניינים אותי קליפים. אבל אחרי כמה פעמים רציתי להבין מילה ויש שם תרגום ונסחפתי לצפות מהתחלה והכל מתחבר כל כך חזק - המילים, המסר, הקליפ, האיש, הקול, הכל.
וזה זה
באמת אחד המרגשים
אותי מרגש השיר הזה:
גם אלו:
תילי חורבות
אם יש לך לפעמים עוד כמה כאלה עדכן אותי בתיוג או באישי..
להפסיק לרדוף אחרי עצמנו אלא להבין שאנחנו שליחים, ולהתחיל להבין מה השליחות שלנו ומה התיקון שלנו.



אנחנו בעצמנו צריכים להפנים שאנחנו בעלי הבית.
ולצערנו הרב, זה עדיין ממש לא ברור..
וזו הסיבה שחצי מהעם שמאלנים
אז זה קצת מוציא את הרוח מהמפרשים..
בינתיים הדבר העיקרי שאנחנו צריכים להתמקד בו זה הנגשת אותם תכנים לכל אלו שאדישים ובורים בנושא. להפיץ את זה. והיום יש הרבה דרכים לעשות את זה עם המדיה, צריך פשוט לקום ולעשות
תילי חורבותאמרו שאולי יהיה חוג שחמט בגן של הבת שלי אבל בסוף אין. אולי כי יש שוברים לחוגים, אז כאילו אפשר לשלוח לבד (אבל אני לא חושבת שחוג בגיל הזה זה רעיון כל-כך טוב).
חבל...
נראה לי להיכנע? 
אם כי לא התעמקתי

טיפ 2
עתיד אל מול הווה. או למה אנחנו לא רוצים לאכול הרבה סופגניות בחנוכה
ברוכים הבאים ל61 המשתתפים החדשים ותודה לכל מי ששיתף.
אתמול דיברנו על העקרון הפשוט לכאורה שאומר 'אתה לא יכול להוציא יותר ממה שאתה מכניס' 🫵
לפני 4 שנים כשהתחלתי ללוות כלכלית משפחות שהיו בגירעון חודשי כרוני הייתי צעיר ותמים וחשבתי שאם אני רק אצליח להסביר להם את המשוואה הפשוטה הזו ש2=1+1 הם ישר יבינו ויעשו הכל כדי להוציא פחות ולהכניס יותר. וזהו, אני עשיתי את שלי והוצאתי אותם מהבוץ🤯
כמה טעיתי😷🤕
מתברר שהמציאות קצת שונה. מאז השתדרגתי עוד הרבה ולמדתי את הפסיכולוגיה שמאחורי תהליך התייעלות כלכלית וגיליתי שזה ממש כמו בחנוכה. 🕎
כל שנה, כשמתקרב חג החנוכה כמעט כולנו אומרים לעצמנו 'השנה אני לא מכניסה סופגניה לפה' או 'יש לי הקצבה של 3 סופגניות לכל החג' או אפילו 'מקסימום סופגניה אחת ביום' 🍩🍩🍩
ואז מתקרב חנוכה, לפעמים הוא עוד לא מתחיל ואנחנו כבר מתחילים לתרץ לעצמנו תירוצים.
'אמרתי 'סופגניה' מישהו שמע מילה על ספינג'ים?' או 'רק אחת, זה מצוות היום' או 'וואו השקיעו כאן בסופגניות עם פררו רושה קינדר ומחית פיסטוק... לא לזה התכוונתי'🧁
או בקיצור זורקים את התכנון המקורי שלנו לדאוג לבריאות ולעתיד שלנו תמורת הנאה רגעית עכשיו. מוכרים את העתיד תמורת ההווה⌛
ככה בדיוק זה גם בתכנון כלכלי. תכנון נכון אומר לצפות קדימה, לעתיד. לראות אילו הוצאות מחכות לנו שם. לרוב זה 'הוצאות בלתי צפויות' כמו בר מצווה לילד, כי מי דמיין שרק 13 שנה אחרי שהוא נולד הוא כבר יהיה בר מצווה❓❓❓👶🏻
כשאנחנו מתכננים קדימה אנחנו צריכים לעשות משהו שהוא קל מאד בשכל אבל קשה מנטלית - להעביר כסף מעכשיו לשנים הבאות 💸
כי את ההוצאות האלו נצטרך להוציא.
השאלה היא פשוטה.
מה אתם מעדיפים? כל חודש 'להלוות' ל'עצמכם בעתיד' סכום קטן ויחסית זניח, או להגיע חצי שנה לפני האירוע ואין לכם מושג מאיפה אתם מביאים את הכסף?🥴🥴
ברור שבשכל כדאי לחסוך מראש. אפילו יש רווח נוסף. את הכסף שחוסכים מראש אפשר להשקיע בצורה שהוא יעבוד בשבילנו וירוויח עבורנו עוד כסף.
מה שאומר שסך ההוצאה שלנו יהיה פחות ממה שתכננו להוציא בסוף.📈
אבל עדיין זה קשה, הסופגניה קורצת לי. ולעזאזל העובדה שסופגניה זה 'דקה בפה שנה על המותניים'.🫃🏻
אז איך אנחנו מתגברים על התחושה הזו? התשובה הבסיסית היא שאנחנו מזכירים לעצמנו את העתיד.
חושבים רחוק. וזוכרים שיש לנו מטרה להגיע אליה. חושבים על הרגע שבו נתחיל לתכנן את הבר מצווה/חתונה/מעבר דירה מתוך רוגע ונחת כי יש לי את כל הכסף. נושמים עמוק. כי וויתרנו על פיסת הווה קטנה לטובת הרבה עתיד.📆
עם כל זאת, אנחנו כן נפנק את עצמנו גם בהווה. כי ממש כמו בחנוכה או בדיאטה. כאסח מידי פשוט לא מחזיק מספיק זמן. זה יעבוד תקופה קצרה ואז נתייאש...
מותר וצריך להנות גם עכשיו. וגם לזה אנחנו מקצים תקציב, תקציב מיוחד לפינוקים האלו. העיקר שהוא יהיה מאוזן בין הווה לעתיד(מישהו אמר סופגניה ביום?)💰⚖️🗓️
(אם שאלתם את עצמכם איך בונים תקציב זה בפעם אחרת)
➖➖➖➖➖➖➖➖➖
ועכשיו תגידו, אתם נהנים מהקבוצה?
זה המקום ללחוץ לחיצה ארוכה על ההודעה ולהעביר לחברים שלכם.
כאן נלמד על 💸
אבל לא תאוריות או דברים רחוקים.
ללמוד ממש על הכסף שלכם .
על הפנסיה שלכם, יודעים מה קורה איתה? איך לקרוא את תלוש השכר?
אולי מגיע לכם החזרי מס?
מי זכאי למענק עבודה?
רוצים לשמוע עוד?
מוזמנים להצטרף לקבוצה שלי. קבוצה שקטה בה אני כותב כל שבוע על נושא אחר בשפה פשוטה ומובנת לכולם. ומשתף בניסיון שלי כמאמן מרצה ויועץ לכלכלת משפחה. ומידי פעם הקבוצה תפתח גם לשאלות שלכם.
ועכשיו לכבוד חנוכה פוסט בכל יום
אז אחרי שתכנסו מוזמנים להעביר גם לחברים שלכם את ההודעה
מחכה לכם.
נחשון
💰תכל'ס כלכלה💰
נ.ב. זה פעם אחרונה שאני מעלה כאן את התוכן בעז''ה. רוצים עוד? בואו לוואצאפ

נחשון מהרחברוןאחרונהפתחתי קבוצת וואצאפ. ב''ה כבר יותר ממאה אנשים הצטרפו רק אתמול.
מוזמנים להצטרף והאנונימיות שלכם מובטחת.
עד סוף החג פוסט כל יום ואח''כ פוסט כל שבוע
הטיפ של אתמול
דמי חנוכה - הזדמנות לחינוך פיננסי. כסף זה כן משחק ילדים
לפני שנה בדיוק במוצאי שבת חנוכה סבא שלי חילק דמי חנוכה לכל הצאצאים שלו. ביניהם היו גם שני הילדים שלי. אזמרה הגדולה בת 4 ושמעי הקטן בן שנתיים וחצי. כל אחד מהם קיבל שטר אדום ויפה של 20 שקלים.
כשיצאנו מסבא וסבתא שאלו אותי הילדים באוטו 'אבא, מה זה הדבר הזה שסבא חילק לנו?'
הבנתי שלילדים שלי אין מושג מה זה כסף.💸
החלטתי למנף את זה לחינוך פיננסי. הסברתי להם שזה כסף. ואפשר לקנות עם זה ומחר נלך לחנות.
בבית פרטנו להם את השטר ל20 מטבעות של שקל. והסברנו להם שזה שווה אותו הדבר.
למדנו על מעשר כספים וכל אחד הפריש 2 שקלים לצדקה.🗳️
לקחנו אותם לחנות שם הם קנו מכספם שלהם לראשונה ארנק, קופת חיסכון ועוד צעצוע קטן. הם לא גמרו את כל הכסף. אבל כשאמרנו להם שהקופה עולה 7 שקלים הם ספרו 7 שקלים והביאו למוכר (תודה על הסבלנות🙏) וככה הם הבינו לראשונה את המגלה של כמות כסף. הם ממש פחדו שיגמר להם הכסף ולא רצו לקנות. אז לימדנו אותם על האפשרות לחסוך לזמנים אחרים ונתנו לכל אחד להחליט כמה הוא חוסך💰
מאז כל ראש חודש הם מקבלים עשרה שקלים. נותנים שקל לצדקה, חלק לחיסכון ואת מה שנשאר הם 'מבזבזים' איתנו בחנות צעצועים.🏀🛝🛹
מתברר שילדים קטנים לומדים טוב מאד על כסף.
לא מזמן כשנתתי להם את הכסף בראש חודש שאלתי את הגדולה שלי (בת 5) אם היא יכולה לקנות משהו ב7 שקלים. היא לא היתה צריכה לחשוב ואמרה לי שכן. המשכתי לשאול, וב8 שקלים? היא שוב ענתה במהירות 'כן'. ובעשרה שקלים? שאלתי אותה, היא חשבה שניה ואז ענתה לי 'לא'. למה לא? שאלתי (האמת קצת מופתע.) 'כי צריך לשים שקל אחד בצדקה' ענתה לי הצדיקה הזו😍
המשכתי והקשתי עליה - וב11 שקלים את יכולה לקנות? היא התחילה לצחוק וענתה לי ' אבא, אתה מבולבל! איך אני אקנה באחת עשרה אם נתת לי רק עשר?'😝
אני התרגשתי.
בתור מאמן שליווה לא מעט משפחות בתהליך גמילה ממינוס וחובות ראיתי שהילדה הקטנה הזו הבינה מה שהרבה אנשים מתעקשים שלא להבין.
היא הבינה שאי אפשר להוציא יותר ממה שאנחנו מכניסים. לא משנה איך ננסה להסתכל על זה.
אפשר להגדיל הכנסה (אבא, אולי תקנה לי אתה🤩) או פשוט לא לקנות. אבל נס פך השמן שהתרחש לפני 2000 שם משהו שמספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים לא קורה אצלנו בחשבון הבנק...
🎫כרטיסי האשראי, המינוס וההלוואות שמאפשרים לנו לקנות גם כשאין לנו רק יעמיקו את הבור שלנו אם לא נפנים את הדבר הפשוט שילדה בת 5 הסבירה לנו.
אי אפשר להוציא יותר ממה שאתה מכניס.🎯
כמה פשוט ככה נכון.
חנוכה שמח!
רוצים ללמוד על כסף?
אבל לא תאוריות או דברים רחוקים.
ללמוד ממש על הכסף שלכם .
על הפנסיה שלכם. יודעים מה קורה איתה? איך לקרוא את תלוש השכר.
האם מגיע לכם החזרי מס?
מי זכאי למענק עבודה?
רוצים לשמוע עוד?
מוזמנים להצטרף לקבוצה שלי. קבוצה שקטה בה אני כותב כל שבוע על נושא אחר בשפה פשוטה ומובנת לכולם. ומשתף בניסיון שלי כמאמן מרצה ויועץ לכלכלת משפחה. ומידי פעם הקבוצה תפתח גם לשאלות שלכם.
ועכשיו לכבוד חנוכה פוסט בכל יום
אז אחרי שתכנסו מוזמנים להעביר גם לחברים שלכם את ההודעה
מחכה לכם.
נחשון
💰תכל'ס כלכלה💰
אבל התשובההאמיתית היא 'תלוי'
למתי הכסף, איזהסיכוניםרוציםלקחת וכו
דמי ניהול זהשיקול חשובאבל לפניו שיקול של מסלול
ב כן. סבלנות זה כלי חושבמאדבהשקעות לטווח ארוך.
קרןהשתלמות ל'לפחות עוד 4 שנים' זה לא אמירה נכונה
אז היארמשתחררת. השאלה מתי את בוחרת להוציא את הכסף
כללי האצבע הם לטווח רחוק אחוז מניות גבוה. לטווח קרובאחוז מניות נמוך
תשלחי לאנשים נוספים להצטרף.
את הפוסט של היום הספקת לקרוא? הוא קצתמדבר על ההסתכלות קדימה לעתיד
בדמי ניהול הנמוכים ביותר שמצאתי
קצת לא נעים אבל יעבור מהר
יכולה לשים במים חמים(שהיד שורדת אותם) אפילו שקצת ישרוף.
אחרי זה יעבור, וגם אלוורה זה מרגיע
אבל הנקודה שחום מוציא חום, זה כלל
מה זה אומר חום מוציא חום?
איפה @פשוט אני.. כשצריך אותו..
אתה מבין בזה אני מאמין
לא ראית
מבקש אמונה
לא טוב - כל השאר
מבקש אמונהעדיף לשים מים חמים
מים קרים ירגיעו לטווח הקצר, אחרי זה יחזור לשרוף
ההמלצה הכי טובה היא חום גוף(שמעתי חלב אם/מי שתן)
אבל אם לא(ובצדק לא, בעעע), לשים במים חמימים, ישרוף קצת ואחרי זה לא ישרוף לטווח הארוך
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
הפיואם לא, תמיד תוכלי להמציא איזה סיפור גבורה הירואי שבו קיבלת את הכוויה הזאת, למשל תוך כדי שהשתטחת על זקנה נכה ברחוב וספגת עבורה את ההדף של הגראד בימי שומר חומות.

יפה מצידך לומר
שנזכה לראות את הגאולה בעיניים
שיתמלא הלב באור
שאור החנוכה יהפוך לאור הגאולה במהרה
ושנזכה!
וואו בע"ה שחנוכה הזה ימלא אותך (אתכם) בכל כך הרבה אור, טוהר ושמחה. שמחה פנימית, עמוקה, שמחה של חנוכה..
חום וקדושה
תוכל להסביר על אדם הראשון?חייב לפצלשקראתי בשיחות הר"ן
שחנוכה זה כמו ביקור חולים, כי זה דווקא בימי חול, אז ה' בא להאיר ולקרב אותנו דווקא בימים הכי רגילים של השנה, בשיא החורף החשוך והגשום והשגרה. ולהיאר לנו את המקומות הכי חשוכים
בנפש ובנשמה. ובכלל.
וגם באותו עניין שהעניין של חנוכה זה החיבור של העליונים ותחתונים
שהיה במקדש,
הקורבנות, בהמה, הכי גשמי שיש. מעלים אותה לקורבן למקום הכי גבוה שיש, לה'.
ומצד שני ה' דווקא במקום הזה ה' בוחר לדור ולשכון בגשמיות בצורה גלויה
וזה מה שמבטא המקדש שטוהר מהחילול שנעשה שם עד אז.
ואני מברכת אותך שתרגיש את החום והאור של חנוכה
בצורה הכי שלימה שאפשר
ושהם יאירו לך את הלב ואת הנפש ואת הנשמה באור כזה שימלא אותך עד שנה הבאה
ועד בכלל
ושתזכה בקרוב לראות ולהנאות מהאור של מנורת המקדש השלישי
ושהנפש שלי לא מתייעצת איתך לפני שעולים בה תהיות על מהות החיים.
אבל לא חבל לנצלש ולהרוס לו את השירשור המאיר שפתח בציניות דוקרנית?
רץ-הולךשיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
חושבת בקופסאאו שכן יש לך חוש הומור
אבל לא אהבתי את זה.
אולי זה "מושב לצים", אולי זה קצת יותר גרוע, ואולי קצת פחות. אין לי "ליצנומטר".
ואני לא מתבייש בעובדה שלא אהבתי את זה.
נ.ב. יש לי חוש הומור, אבל יש לי גם רגשות. וצחוק מקהה רגשות. אז צריך למצוא את האיזון שבין הדברים.
לגבי א,ב,ג- לא מצאנו שחייבים שלטון. העיקר שלא נהיה עבדי אחשוורוש והדומים לו, ונוכל לומר בפה מלא- "הללו עבדי ה' ". אין פה שום קשר לשלטון. אם נהיה חסרי שלטון כמו בימי השופטים, בהחלט מתקיים בנו עבדי ה' ולא עבדים לעבדים.
(ובכל מקרה זה רק תנאי הכרחי לאמירת ההלל, אבל אף אחד לא אמר שזה תנאי מספיק. דבר שאני חוזר עליו כבר כמה פעמים)
ד. אני מכיר את ההיסטוריה בגדול, זה לא שאני בור בתחום. אבל לא למדתי קורס בהיסטוריה. אם יש לך משהו לחדש לי- אתה מוזמן לכתוב פה בראשי פרקים. ממה שאני מכיר, היו מלכים רבים מושחתים, והיו מאבקים רבים נגד הצדוקים. אך היה ברור לכולם שעם ישראל הוא דתי (לא כל כך היה מושג אחר בכלל), והיה ברור לרוב ככל העם שהפרושים הם המייצגים הרשמיים של הדת. הצדוקים אולי תפסו עמדות בכירות ועשו הרבה רעש, אבל לא יותר מזה. זוהי גם הסיבה שינאי והורדוס שרצו ללכת נגד חכמי ישראל נאלצו להרוג אותם. כוחם של החכמים אכן היה כל כך גדול. (אגב, גם הסיפור שרגמוהו כל העם באתרוגיהם, מלמד אותך עד כמה היה כוחם של הפרושים הכוח החזק בעם)
ח. אגיד בכנות, זה מפריע לי מאד שאתה ממשיך את הדיון על זה. מבחינתי זה סוג של דמגוגיה. הבהרתי היטב שאיני בא לומר האם צריך ו/או נכון לומר הלל ביום העצמאות. הבהרתי שהדיון הוא האם מחנוכה אפשר ללמוד על יום העצמאות, ושאם רוצים לדון בשאלה אחרת- אפשר לעשות זאת בנפרד. מבחינתי, ניסיון להביא ראיות לטובת יום העצמאות שאינן קשורות לחנוכה הן שימוש במניפולציה שכביכול מחזקת את הצד שלכם בדיון, בזמן שהדיון הוא בכלל סביב שאלה אחרת. וזה גם מתיש אותי בטענות לא רלוונטיות.
צר לי מאד שאתה לא מכבד את בקשתי המפורשת שלא לעסוק בזה בדיון הנוכחי.
(את הטענה שאני לא יכול לבקש לא לדון על יום העצמאות, קיבלתי. אבל הדיון עדיין מתמקד בהשוואה בין חנוכה ליום העצמאות. טענות על יום העצמאות שאינן קשורות לחנוכה- רק מפריעות לדיון. וכמובן, טענות מהתבנית- בחנוכה קרו דברים טובים ולכן אומרים הלל, וגם ביום העצמאות קרו דברים טובים ולכן צריך לומר הלל, הן לא טענות קבילות בלי הוכחה שההשוואה הזו היא הכרחית.)