פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 141)

בבחינת-"ויוסף... הוא המשביר לכל עם הארץ" (בראשית מב, ו) וכידוע בזוהר שהוא כנגד מידת היסוד שממשיך שפע מזון ושאר השפע לכל השנה כולה.
וזה בחינת סוכות שהחג שבו נידונים על המים, בא לרצות על מים, ארבעת המינים, ניסוך המים, הקרבנות ותפילת מוריד הגשם ביום שמיני עצרת, כל זה כדי שיהיה גשם ושפע מזון לכל השנה כולה.

ודלא מוסיף - יסף.

פוטיפר.
שמונת ימי הסוכה הם במקביל לשמונת ימי המילה:
"תן חלק לשבעה וגם לשמונה ר' אליעזר אומר שבעה אלו ז' ימי בראשית שמונה אלו ח' ימי מילה ר' יהושע אומר שבעה אלו שבעה ימי פסח שמונה אלו שמונה ימי החג."
(עירובין מ ע"ב)
שניהם הם מעל הטבע כמספר שמונה כפי שהיא המהר"ל. אדם ששומר את בריתו מתעלה מעל הטבע של תאוות לרוחניות. אדם שיוצא מביתו לצל השכינה, מתעלה לרוחניות עליונה.

הסוכה הוא כנגד המשכן והארון שנמצא במשכן זה כנגד התורה שבעל פה שמדברים בסוכה וארונו של יוסף מתהלך עם הארון:
"ולא עוד, אלא שהיה מהלך ארונו של יוסף עם ארון חי העולמים, והיו עוברים ושבים אומרים: מה טיבן של שני ארונות הללו? והם אומרים להם: זה ארונו של מת, וזה ארונו של חי העולמים. ואומרים להם: מה טיבו של מת להלוך עם ארון חי העולמים? - ואומרים להם: המונח בארון זה - קיים מה שכתוב במונח בארון זה." (מכילתא שמות יג יט)

דרך האמצע.. נראה לי.

גם וגם

לרוב יותר מתוכננת מאשר ספונטנית
במקרה הצורך- ספונטנית ביותר. בעיקר עם חברות ולא דבר שמצריך ממני להתכונן רגשית או טכנית לפני..

ספונטני של החיים

לק"י

יותר מתוכננת.

אני פצצת אטום של ספונטניות
האם גם החיים שלכם נראים ככה? - צעירים מעל עשרים
פעם התלבטתי האם לעבור דירה והחלטתי לעבור באותו יום שעברתי. מיד אחרי ההחלטה התחלתי לארוז ואחרי כמה שעות הבית היה ריק וניתקתי את המקרר מחשמל.
תכניות שלי לשבוע זזות מפה לשם בקצב מהיר. פה ושם אני מתכנן ועושה בלי תזוזות, משלים פערים ועובד יותר יעיל ממה שאני עובד בדרך כלל.

אוהבת להיות מתוכננת מראש, אבל גם זורמת בספונטני

ספונטנית ממש

אבל מאז שיש ילדים - הרבה הרבה יותר מתוכננת מספונטנית

חשבתי היום על מה המשמעות של האושפיזין, מה בעצם אנחנו עושים המנהג הזה. והבנתי שאנחנו בעצם מכניסים את האושפיזין אלינו, מכניסים אלינו את ההתנהגות והמידות של האושפיזין האלה.
אז אולי בהתאם למה שכתבת אפשר לקחת מהאושפיזין של יעקב את ההליכה אחר האמת האמיתית, לא להיסחף אחרי דברים צדדיים שלוקחים אותנו לכיוונים אחרים למרות שהם נראים נכונים, ללכת אחרי האמת.

חסר, וזה כמו 'ארח' מלשון הנהגה כמו "ארח לצדיק מישרים". זאת אומרת שלומדים מאורחים הנהגות טובות.

אם כי הפשט שאורחים הולכים באורח-בדרך.

אממ... חשבתי שאני הורדתי את זה לעולם ביום טוב של החג. אולי. ואולי מישהו קדמון יותר כבר כותב את זה..

@רץ-הולך?

אבל זה נראה לי מאוד הגיוני ומסתדר

שבנה סוכות החזרתו לארץ ישראל.

המדרש מביא הקשר מוקדם יותר:
"מה טבו אהליך. בזכות שישב יעקב בהם, שנאמר 'ויעקב איש תם יושב אוהלים' (בראשית כה, כז), ועל זה זכו ישראל לישב באוהלים במדבר." [מדרש אגדה (בובר) בלק כד]
זאת אומרת שבזכות שיעקב התמיד באהלי תורה, זכו בניו לשבת באהלי סוכה במדבר (לפחות לפי הדעה שהיו סוכות).

צריך לעיין מה הקשר בין התמדת יעקב באהלי תורה לסוכות?
סוכות באה אחרי מתן הלוחות השניים עם תורה שבעל פה ביום כיפור. בכמה ספרים כתוב שסוכות זה שמחת תורה שבעל פה, בניגוד לשבועות שזה תורה שבכתב. מכמה הלכות בגמרא רואים שיש דימוי של הסוכה למשכן. הלוחות שנמצאים במשכן זה התורה שבעל פה שמחדשים בסוכה.
יעקב אבינו מזוהה עם תורה שבעל פה (תנא דבי אליהו אליהו רבה פרק ו):
"שהיה בבית המדרש מקטנותו ועד זקנותו בקי במקרא ובמשנה במדרש ובהלכות ובאגדות, שנאמר ויעקב איש תם יושב אוהלים".
לכן בזכותו זכינו לשבת באוהלי הסוכה שבמדבר. זכותו נמשכת עד ימינו כשאנחנו יושבים בצל הסוכה.

המדרש ילקוט שמעוני ירמיהו רמז שי"ב כותב שהגאולה יהיה בזכות יעקב ששקד באהלי תורה:
 "כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי יעקב, לפי שנאמר 'ויעקב איש תם יושב אהלים', א"ל הקב"ה אתה התחלת באהלים חייך כשנשוב אל ירושלים בזכותך אני חוזר, אמר ר' שמואל בר נחמני כה אמר ה' הנני שב שבות אהלי אברהם ויצחק אין כתיב כאן אלא אהלי יעקב ומשכנותיו ארחם. וכה"א 'מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל' ".
לעתיד בית המקדש קרוי בעמוס (ט, יא): "ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת", לכן בזכות יעקב שמסמל שקידה בתורה שבעל פה יבנה המקדש.

לא ברור לי מה זה בדיוק, אבל זה קצת מזעזע.

אפשר הסבר?

זה שלמדתי שנה ראשונה בישיבה רק מבחירה עצמית ולשמה ולא מתוך מחויבות כלשהי לצבא

חתונה בע"ה (לא בטוח בכלל ולא נראה כרגע בשום צורה לעין אבל זה לא מונע ממני להמשיך לצפות לזה)

הלימוד בישיבה, היה ממש טוב בחסדי ה'.

שתהיה שנה טובה לעם ישראל ולתורה ונתקדם לכיוון הגאולה השלמה בעז"ה.
אני גם מחכה לשמחת תורה כי זה חג ממש כיפי.

היו הרבה 

 

 

אני מחכה לגשם

וללממש את מה שאני רוצה

לא זוכר 

שראיתי תוצאות מהמאמץ.
לתחילת הלימודים.

לסיים ללמוד ולהתחיל ללמוד מתוך עבודה.
מחכה לעשות משהו ספיציפי שיקרה רק עם סיעתא דישמיא גדולה🙏

להסתכל אחורה ולשמוח ולהיות מסופקת במה שעשיתי

מחכה להתחיל לראות תוצאות ולהרגיש בטוחה בבחירות שלי גם השנה.

אמן

אבל הדבר המשמח ביותר מהשנה החולפת הוא שהתחלתי לעבוד בתן ביס

עובד בתן ביס הוא שכיר ובוולט הוא עצמאי.
אפשר להרוויח המון בוולט עם אופנוע בשעות העומס של תל אביב, אבל במצבים אחרים זה לא משתלם במיוחד.
עצמאי משלם מע"מ (במידה ומרוויח הרבה) ובנוסף אמור לשלם כפול ביטוח לאומי ולשכור רואה חשבון.
בשורה התחתונה שליח וולט שמרוויח ברוטו 8 יכניס הביתה 6.5.
ועוד חיסרון הוא שאין ימי חופש וימי מחלה.
זה מאוד משתלם כעבודה שניה או כסטונדט (מה שמעבר לשעות העומס) ודי משתלם גם כעבודה יחידה אבל בתנאי שיש אופנוע ובאיזור של הרבה משלוחים.
מאחר ואני מדווש באופניים רגילים אין לי בכלל מה לחשוב עליהם

אצלי השמחה. נקווה לתמידיות.

משתדלת כמה שיותר

הדברים נאמרו כהסבר למה שאמרתי -

שחב"ד לא טוענים שקישוט סוכה או שינה בסוכה הם דברים לא ראויים בעצם, 

אלא הטענה היא שהם הופכים לכאלה אם העושה אותם הוא בדרגה נמוכה.

 

לגבי נוי ראינו שכך כתוב במאמר שמסביר למה לא מקשטים:

שיש ההבדל בין דורות ראשונים לאחרונים לגבי היחס לקישוט והביטול של הנוי לסוכה עצמה

 

ולגבי שינה בסוכה, במאמר המפורסם על השינה בסוכה מובא בהערה 13 למטה

שדורות ראשונים ישנו כי הם השינה שלהם הייתה עבודת ה' וכו'

שלא אצטרך לקפוץ לשם כל פעם שארצה להסתכל בה.

זה כן, ההסברים האלה הם בדיוק הגישה הנ''ל.

 

הרי מה שאמרת לא כתוב בחז"ל - רק בחב"ד.

כל הדברים האלה הם מעשים טובים בעצם וחז"ל לא חילקו למי זה ראוי.

חב"ד לא טוענים שחז"ל טעו וכל מי שקישט עד זמנם או ישן עד זמנם בסוכה עשה מעשה לא ראוי

(לגבי נוי כבר מבואר, ולגבי שינה זה מבואר בהערה 13 במאמר של הרבי בעניין..

גם אני קראתי את המאמר )

כנ"ל תפילה בזמנה, חז"ל בפשטות אמרו להתפלל בזמן- ובוודאי שיש מצווה מפורשת לסמוך גאולה לתפילה בנץ.  

 

רק הגישה הנ"ל היא זאת שבאה ואומרת שעדיף לוותר על מעשה טוב כי אם הוא לא מושלם זה יותר רע מטוב.

נתחיל את הדיון מהתגובה הזאת.. 

אני רק לא מבין למה אתה משתמש במילים האלו, כדי לבטא את השאלה שלך? 

- ''רק הגישה הנ"ל היא זאת שבאה ואומרת שעדיף לוותר על מעשה טוב כי אם הוא לא מושלם זה יותר רע מטוב.''

 

כי לפי מה שכתבת לפני, לא נשמע שזו השאלה, 

אלא נשמע, שהשאלה היא, אולי איך חב''ד מחלקת כשחז''ל לא חילקו וכו', ואיך זה מסתדר עם פשט דרישת חז''ל, אבל זה לא נשמע קשור למשפט שבו אתה משתמש לשאלתך.

 

בפרט, שלמשפט הזה עניתי, שהשיטה היא לא ש'אמנם יש פה משהו טוב, אבל נוותר עליו כי הוא לא מושלם', אלא ש[אדגיש שוב, כפי הנראה מהשיחה כרגע]מי שבדרגא נמוכה יותר, במעשהו, אין משהו טוב, אלא להיפך.

 

או שלא הבנתי אותה נכון..

אז בוודאי שזה מעשה טוב בעצם.

אם בדרגה מסויימת לא היה בזה טוב בכלל אלא להיפך - ממילא זה היה אסור. ובוודאי שחז"ל היו מזהירים אותנו מאיסור...

חז"ל דווקא אמרו "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות אפילו שלא לשמה שמתוך וכו'"  

 

(אתה יכול גם לענות על השאלה שכתבת: "איך חב"ד מחלקים כשחז"ל לא חילקו")

זה קצת יותר מורכב אז נעזוב את זה...

 

וגם של תפילה בזמנה

 קוראים לזה שיחה,  לא מאמר..

 

להבדל שבין שיחה למאמר - 

 

מאמר – חב"דפדיה

 

שיחה – חב"דפדיה

 

 

רצית לטוס לתשרי כאילו?