פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1487)

צריך עזרה הדדית בהשכמה

לכל אלו ששרות, ולא משנה איפה- על במות, במקהלה, במקלחת... 

בקרוב ייפתח בעז"ה פורום סגור לכל הנשים בכל גיל שהשירה בנשמתן, ושם נוכל להעלות קטעי שמע, להגיב לשירה של אחרות ולתת טיפים...

בקיצור, בשביל לפתוח את הפורום (המאד שימושי, תסלחו לי) צריך כמות מינימאלית של לפחות עשר בנות שרוצות להשתתף באופן פעיל בפורום.

ולכן, כל מי שרוצה שתכתוב בתגובה או שתשלח אלי מסר, ובעז"ה בהתאם לביקוש נפתח את הפורום!
 

אז יאללה... לא להתעצל! יהיה כיף!

יום נעים

שנים אני חושבת על העניין והגיע הזמן לשאול חד וחלק בלי להתחמק.

האם השתתפתם\מכירים מישהו שהשתתף בסרט שלום לך אורחת?

העניין הוא שפרח מזכרוני מתי הסרט צולם כך שאין לי כיוון בני כמה המשתתפים היום.

אז מנסה קודם פה.

מעניינים אותי בעיקר-

ורד מ"לבד לבד"

הבת מ"נרות שבת"

הבן מ"מהר מהר"

תמר מ"תמר"

(דן מ"יום הולדת")

זהו

תודה מראש

 

אה ואם מישו יודע אם הג'ינג'ית מ"שלום שלום" היא אחות של ורד זה גם יהיה נחמד לדעת

(אני; למה?)

אף שהרופאים אמרו לו להפסיק. איך אני משכנע אותו להפסיק?

מה שיותר חמור, שחבר שלי גם ממשיך לעשן, והם באותו בית, ויש להם אמא זקנה באותו בית. הקיצור סכנה מידית לאח שחולה סרטן, וסכנה קרובה לחבר שלי ולאמו הזקנה. איך אני משכנע אותם?

אני מנסה להתחבר לגימייל/גוגל ולעוד אתרים וזה מה שהוא כותב לי:

זה כבר יומיים ככה, ואני צריכה את המייל דחוף. דרך אקספלורר אני גם  לא מצליחה להיכנס. מה עושים?

אולי אני צריכה להחליף סיסמה באינטרנט האלחוטי? ואם כן, איך עושים את זה?

 

ערב טוב!

 

אני רוצה להכין משחק רביעיות משפחתיות- רביעיות עם כל העניינים והצחוקים של המשפחה

רביעיות לדוגמא- מקומות שביקרנו, מאכלים אהובים, תחביבים... וכו'

אין לי כרגע בכלל מספיק קטגרויות 

 

אשמח ממש לשמוע רעיונות 

 

(כל דבר- גם דברים כמו "סיבות לריב באוטו"...)

כתבתי על הדף כ״כ הרבה??

שמעתי שיעור מאיזה רב. והוא הזכיר משהו שהרב קוק אומר, שאם לא היה מוות בעולם, האדם לבטח היה ממציא אותו.
כי זאת האפשרות להתקדם.. דור הולך דור בא, והמוות הוא זה שמאפשר זאת.מישהו יודע איפה הרב קוק כתב את זה? אני מחפשת למאמר שאני כותבת..

כל המשתתפים במושב מקבלים את החד מיניים וגם את מעשיהם, כמעט ללא שום הסתייגות.
כלומר, חוץ ממס שפתיים של מיעוט שם שקשה לו בפירוש להתיר את האסור, כולם רואים במציאות הזו יותר מלגיטימית.
אבל גם מושב כזה, שכל כולו תמיכה בלתי מסויגת כמעט במשכב זכר, זוכה לנאצות מאותם להט"בים על כך שהוא קיצוני מדי.
כלומר, כל עוד יישאר אדם דתי אחד שלא יחשוב שהם ומעשיהם לגיטימיים - הם ימשיכו להגדיר כל מי שלא כמוהם במאת האחוזים כקיצוני, וינסו להשתיקו בכל דרך.
ואם זו החברה הדתית והחרדית, מה יאמרו חילוניים ולהבדיל גויים?

הזהו אדר

כך שאלתי

עת החודש

הוריק פניו

 

הזהו אדר

כך הוספתי

ונבוך החודש

נבוך הסתיו

 

הן אדר-

ענות צחוק

וקול שמחה

אזי נשמע

 

ואילו עתה

רק כהד הוא

קול עצבות

נהי-בכייה

 

על אורי

וגם אדל

עם-בני

במר יבכו

 

ועל סבי

אשר מאל

חייו נהיו

וגם הלכו

 

ועוד דקירה

ועוד שיברון

זאב רצוץ

ממשיך לנהום

 

כאב דמים

זועק-לוחש

וכיסופים

נהיים פתאום

 

ועד מתי

המן יצהל

מוטט צהלו ורינתו

 

ולקול עמך

פנה עתה

ובא גואל

להיכלו.

ברגע אחד העולם, כמו עצר מלכת.

סבא? סבא איננו?!

אז איך יתכן שהעולם ממשיך לנוע?!

איך בכבישים עוד נוהרות מכוניות?!

כיצד עוד אנשים ממהרים לעבודת יומם?!

הרי סבא-סבא איננו!

נזכר איך רק לפני ארבעה ימים,

רקדתי איתך בחתונת אח הגדול.

למרות כל העיכובים שהיו בדרך,

אתה שמרת על אופטימיות ושמחה.

אחרי שהרמנו אותך עם הכסא גלגלים,

לתוך ההסעה, כי הרמפה לא עבדה.

אתה התחלת לשיר ואני התפלאתי,

איך אתה מצליח להישאר כל כך שמח,

שכולם עצבניים.

שעברנו ליד הבסיס הקודם שלי,

נדהמתי שאף על גילך המופלג,

זכרת ששם שהיתי עד לפני זמן לא רב.

אני זוכר שסיפרו שכשהגיעו לאולם,

הורידו לך את הזרמת החמצן למינמום.

ולמרות זאת אחוזי הדם בגופך היו,

הגבוהים ביותר בחודשים האחרונים.

וכשסיפרנו לך על כך אמרת שזה מרוב שמחה.

שברכת את הברכה הראשונה והשניה מתחת לחופה,

ההתרגשות שלך הייתה ניכרת לכל,

ולמרות זאת בירכת בקול ברור וחזק שכולם שמעו.

כמה שמחת והתרגשת שבגילך המופלג

זכית להיות בחתונה הזאת.

שלקחנו אותך בכסא גלגלים

לתוך רחבת הריקודים, לקחתי אותך למרכז הרחבה

וכולם רקדו מסביבך.

היית נראה כמו אבוקה של אש.

כולך זהרת מרוב חדווה ושמחה

משל הייתה זו חתונתך שלך.

אני נזכר בלומדי בתיכון,

עת למדתי מסכת סוכה.

שכל פעם שהייתי בא לבקר אותך,

ואת סבתא תבדל לחיים ארוכים,

היית מבקש שנלמד ביחד.

כמה אושר ושמחה היה מסב לך,

הלימוד המשותף שלנו!

אתה כבר בקושי ראית באותה תקופה,

אך מוחך היה חד וצלול עם רגעיך האחרונים,

ובכוח זכרונך החד כתער היית

מתקן ומעיר לי על דברים לא מדויקים.

כשהייתי הולך היית מספר לכולם,

על הנכד שלך שלומד איתך גמרא.

כמה היית שמח ומאושר מכך.

אחרי שהתגייסתי והייתי בא עם המדים,

איזו גאווה ואושר היו שפוכים על פניך.

נהירת אושר שלא נראתה כדוגמתה.

אתה שנולדת ב1920 בברלין,

נאלצת לברוח משם עם עלית הנאצים ימ"ש לשלטון.

ואני נכדך זכיתי להיות בצבא היהודי,

בארץ ישראל ארץ אליה נכספת ונכספו אבותייך,

כל ימי חייהם.

נחישותך ונשמתך הגדולה שגברה על מכאובי

הגוף השבור ששכנה בתוכו היו לשם דבר.

ששאלו אותך מה שלומך הייתי עונה שב"ה הכל בסדר.

היה לך חשוב לא להתלונן, לא להגיד שכואב לך.

בגיל 90 עוד היית מתעקש שיקחו אותך עם הכסא גלגלים

לבית הכנסת לתפילות ולאחר מכן היית נשאר לשיעור

מיוחד של הדף היומי.

ואף בשנותיך האחרונות שלא יכולת ללכת כל יום לבית הכנסת.

הקפדת לשמוע כל יום בטלפון שיעור של כשעה על הדף היומי.

ובשבתות על אף הקושי הרב שהיו גורמים לך טילטולי הדרך

היית מתעקש שיקחו אותך לישיבה שתוכל להתפלל בשבת

עם מנין בשמחה.

האהבה שלך לסבתא, ההקפדה שלך שכולנו נכבד אותה

ובבד בבד ההקפדה שלך שלא להטריח אחרים בשבילך

הם דברים שאני מקווה לנצור איתי לעולמי עולמים

והלוואי ואזכה להוריש לעצמי ולצאצאי מעט מגדולתך

וענקיותך, חוכמת החיים והשמחה שלך.

נוח בשלום על משכבך

יהיה זכרך ברוך סבא.

 

ת.נ.צ.ב.ה

 

 

 

 

 

 

 

 

באמצע הלילה 
אני מתעורר 
הלב מלא 
אני מוזר לכולם 
וזר לעצמי 
בלי מקום בעולם 
אולי צריך להיגמר 
כדי מחר להתחיל 
במקום אחר 
הגיעה השעה 
משליך גפרור בכוונה 

יומנים נשרפים 
אותיות פורחות באוויר... 

אנ'לא יודע לאן 
אני ממשיך מכאן 
פשוט מוכרח ללכת 
משאיר זאב בודד 
וערפל כבד 
תמונות על הקירות 
מדליק את האש 
ומבקש 
לא להביט לאחור 
עזה כמוות אהבה 
שלהבתיה 

 

יומנים נשרפים 
אותיות פורחות באוויר... 

והאדם היחיד שיש דרך להודיע לו ישן

לא מאוד יקר.. ילדה מתוקה, חכמה וחרוצה..
תודה!

על מגילת אסתר

היכן יש 8 מילים שהן בעצם 4 ?

אם ישנים מאוחר קשה יותר לקום מוקדם! גאון

התובנה הבאה: למצוא דרך לישון מוקדם ועוד מסיים לעבוד ב00:00...

כָּל הַתְּנוּעוֹת וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְכָל מִינֵי הָעֲבוֹדוֹת שֶׁעוֹשִׂין בִּשְׁבִיל אֵיזֶה עֻבְדָּא [מעשה] שֶׁבִּקְדֻשָּׁה -

אֵין שׁוּם תְּנוּעָה וְלֹא שׁוּם מַחֲשָׁבָה נֶאֱבֶדֶת כְּלָל.

וּכְשֶׁזּוֹכִין לִשְׁבֹּר כָּל-הַמְּנִיעוֹת וְלִגְמֹר הַעֻבְדָּא שֶׁבִּקְדֻשָּׁה,

אֲזַי

נַעֲשִׂין מִכֹּל הַתְּנוּעוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהָיָה לוֹ בְּעִנְיָן זֶה קֹדֶם שֶׁשָּׁבַר וְעָבַר עַל-כָּל-הַמְּנִיעוֹת, בְּעֵת שֶׁהָיָה מְסֻפָּק וּמְבֻלְבָּל וְהָיָה עוֹמֵד עַל-הַמִּשְׁקָל אִם לַעֲשׂוֹת דָּבָר זֶה, וְהַמְּנִיעוֹת הָיוּ מוֹנְעִים אוֹתוֹ מִכָּל-צַד -

אַחַר-כָּךְ

כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲבֹר עַל-כָּל-זֶה וְלִשְׁבֹּר הַכֹּל

אֲזַי נַעֲשִׂין מִכָּל-הַמְּנִיעוֹת וּמִכֹּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהַתְּנוּעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים הַנַּ"ל

דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים לְמַעְלָה בַּקְּדֻשָּׁה, וְהַכֹּל נִרְשָׁם לְמַעְלָה לְטוֹבָה,

כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהָיָה לוֹ מִקֹּדֶם כַּנַּ"ל.

אַשְׁרֵי כְּשֶׁזּוֹכִין לִקְפֹּץ וּלְדַלֵּג עַל-כָּל-הַמְּנִיעוֹת, וְזוֹכִין לִגְמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֻבְדָּא טוֹבָה. 


(שיחות הר"ן, יא)