משחק! משחק! משחק!!
משחק! משחק! משחק!!
קווה קווה דה לה אומה.
אנשים כאן בפורום דנים על דברים שעוברים עליהם ומעניינים אותם ביומיום. בתקופה כזאת טבעי שהבחירות יתפסו נפח גדול מהעניין ולכן גם ישפיעו על השרשורים.
ולכן, כן - פורום או"ח לקח הרבה מנפח הפעילות כאן, כי אתם המנהלים רציתם בכך 

תולעת השני
ותן טלולילה טוב!
ברוקוליוהתחביב שלי זה ניקיון והייתי שמחה לעזור לכם. אבל א. לי כרגע זה לא ככ מתאים אה וגם.. אני עובדת..חחח.
ב. נראלי שמישהי פדנטית לא ככ תסכים ב40... בכמ בהצלחה!!
נקודה למחשבה
מאמע צאדיקה


כל אחד לא מספיק מנוסה עלול חלילה מרוב רצון טוב, יותר להזיק מלהועיל...
גם שינוי סטטוס בחיים יכול לעזור - שיעזוב את מה שהוא עושה עכשיו ויעשה משהו שכבר שנים חלם לעשות ולא הצליח בגלל טרדות החיים.
עוגי פלצתהיה לנו מצב בטיחותי בקומה של המשרד
כולנו כבר יצאנו למסדרון לחפש את מדרגות החירום...
ואז נזכרו להכריז ברמקול שזה רק "בדיקה"...
ממש מגניביוני
אושר תמידי
עוגי פלצת
נקודה טובה
מאטנגענס עצמו לדעת..יוניאחרונה
מכירים את זה,
כשאת נותנת לאבא שלך צלחת.
והוא רועד.
מכירים את זה?
כשאמא מדברת בשיא הטבעיות על התוכניות שלה לשינוי הבית, כי עוד מעט הם יגיעו לגיל.. של קושי בהליכה, וליווי.
מכירים את זה?
מכירים את זה, כשאחרי זמן מה, המקלחות מורחבות, הכניסות מתרחבות, ואת יודעת את הסיבה לכך?
מכירים את זה?
מכירים את זה שפתאום, את מוצאת עלון ל'אנשים המבוגרים' של השכונה, בסלון של אמא ואבא.
מכירים את זה?
מכירים את זה, כשאבא שלך חוטף כמעט התקף לב, ואמא מספרת לך אחרי שהוא כבר בבית החולים,
שכמעט אבא כבר לא היה?
מכירים את זה?
מכירים את זה, שכשאבא נוסע את חייבת להישאר ערה ולוודא שהכול בסדר אתו, כי הוא יצא מאירוע משפחתי יותר מוקדם כי הרגיש פחות טוב?
מכירים את זה?
מכירים את זה שההורים מתחילים להיות יותר איטיים, יותר חלשים, יותר......
מבוגרים?
מכירים את זה?
מכירים את זה שכשיובים ביחד בשולחן שבת ושרים, פתאום מתחילים לפרוץ בבכי, כי פתאום מבינים שזה השנים האחרונות שתזכו לעשות את זה עם ההורים, כשהם עוד מודעים לסביבה וחיים?
מכירים את זה?
מכירים את זה, שאתם מתגעגעים להורים שלכם, כבר מעכשיו?
מכירים את זה?
ב"ה לא בדיוק ברמה אותה את מתארת, אבל כן, מכירה.
בעז"ה שנצליח לספוג את נוכחותם של האנשים החשובים בחיינו ולהביע את הערכתנו ואהבתנו אליהם כבר עכשיו.
לחשוב שאלו "השנים האחרונות שתזכו לעשות את זזה עם ההורים כשהם עוד מודעים לסביבה ולחיים"?... חס ושלום.
שום הכרח כך.
אבל אם "מתכננים" כך מראש- זה עלול להביא את זה.
אני מכיר בני למעלה מ80, חכמים, נוהגים ברכב, אהובים, מודעים לגמרי "לחיים ולסביבה" - כנראה יותר מהרבה צעירים..
לא להיבהל. להרבות הערכה, כבוד, אהבה, התייעצות, רוח חיובית. זה מוסיף חיים.
לפותחת- לא מכירה ומתפללת כל יום שלא אכיר.
מכירה רק מצב של אבא שהמוטו של חייו היה אל תשליכני לעת זיקנה.
הוא באמת לא זכה להזדקן... ![]()
אני יכולה רק להתגעגע.
יש הרבה אנשים שממשיכים לתפקד שנים רבות אחרי שהתחילו הסימנים הראשונים של הזקנה.
אז לא באותו כושר של פעם, והרבה פעמים עם בעיות בריאות כאלה ואחרות, אבל ממשיכים לתפקד, ולהיות צלולים, ולהנות מהמשפחה.
אבל את היכולת להעריך את הדברים, שמקבלים מתוך ההרגשה שפתאום זה לא מובן מאליו, כדאי לשמור.
נראה שה"חששות" שם, זה מרכיב די-עיקרי. גם אצלה, גם אצלם.
לכן הערתי. לפעמים זה עצמו פועל.. ולהיפך - מידה טובה מרובה.
[ומאד מצער מה שכתבת. ה' ישמחך תמיד]
פורום למשפחות החולים, ולחולים עצמם (במונח מחלה נכנסים גם מחלות כרוניות, נכויות, וכו'...)
שם אני יודע שיש עוד משתמשים ומשתמשות שעוברים בחיים שלהם דברים דומים, ואולי אולי השיתוף שם יהיה קל יותר, כיוון שמדובר בציבור שמכיר את הדברים האלו מקרוב...
החבר'ה (ובעיקר הבנות, למען האמת) שם מקסימים מאוד, ומהר מאוד מרגישים בבית, מניסיון.
אם את רוצה להיכנס לשם, תשלחי מסר לאחת מהמשתמשות הבאות: ליבי/יטבתה (יטבתה עדיף, יותר מתחברת) - ותבקשי להיכנס לפורום.
במובן אבסורדי משהו, אנחנו מאוד שמחים לצרף אנשים חדשים לפורום (לא שמחים על המחלה/הקושי - אלא על כך שה"משפחה" שלנו מתרחבת, ועוד אנשים שהיו זקוקים ממילא לתמיכה מתוודעים אלינו...)
אני מבינה ... שהם פשוט מזדקנים, זה ברור, אבל עדיין קשה לי.
קשה לי לחשוב שהם לא יהיו פה. קשה לי עם הכדורים שלהם, עם בדיקות הלחץ דם,
ועם הערות 'אבא לא חזק כמו שהוא היה פעם','חלק מהחברים שלנו אולי לא נפגוש שוב' (יש להם חברים בכל מני מקומות בעולם, אבל עדיין) הם סה"כ די מתנהגים רגיל, אבל זה קשה, זה קשה שפתאום איזה חולשה של אחד מהם מזכירה לך את מה שאת והאחים שלך בוחרים לא לשים לב לזה.
אולי הם יישארו בחיים עוד כמה הרבה שנים טובות,,, אבל עדיין יש הרגשה שבאמת הולכים לאבד אותם.
אירוני, שאני זאת שאמרה להם הרבה פעמים כשהייתי ילדה (בעוונותי) הלוואי שתמ---- וגם חשבתי כך,
אבל עכשיו כשאני מרגישה שבאמת אני יכולה לאבד אותם, אני לא רוצה, ואני מצטערת.
כמחלה..
אבל מבין את כוונתך כמובן. אני רק הצעתי הצעה למקרה שתחשבי ששם תוכלי לשתף יותר...
ובעזרת ה' הם יחיו באושר ובבריאות עד 120 ויראו נינים ובני נינים... 
חבל...
אל תקלקלי לעצמך.
לדעתי כדאי לעבוד על שינוי מבט.
ותן טללא רוצה לחשוב על זה בכלל, זה מפחיד.
(טוב נו, וגם האגדה ההיא על מוחמד, אבל אנחנו שונאים ערבים אז נדמיין שאין אגדה כזאת, טוב?
)

|סותם את האוזניים חזק ומסרב להאמין|. פרסי ג'קסון זה פשוטו כמשמעו לא תעשו לכם אלוהים אחרים.
(ועכשיו תקשי עלי מנרניה, ואני אענה - שאסלן מעולם לא הציג עצמו כאל, אלא הוא קוסם רב עוצמה
וקסמים זה דבר שתמיד היה קיים...אומנם ליהודים אסור לפנות אליהם, אבל גויים, כידוע, כמו בלעם, כן משתמשים בקוסמויות וכו'...)
(לא להאמין לאן הגענו מתעופה אחת קצרה...
)
|מתכחש|ותן טלאחרונה
ובמיוחד קוסם רב כוח כמו אסלן...שירתו של הקוסם, כידוע, מגייסת את כוחות ההטומאה הרבים שבעולם, שבונים למראית עין עולם יפיפה אך בפועל בליבו של העולם מתגלה בסוף המכשפה הלבנה ויסוד הרוע...
ולמען האמת חייבים לציין שהספר הרביעי (אם הוא באמת נכתב רביעי אני לא זוכר) - "אחיינו של הקוסם" - הוא באמת הספר הראשון בסדר הזמן הכרונולוגי, אבל בפועל באמת נכתב לקראת סוף הסדרה.
ותן טלועצם זה שרק מי שראה מוות יכול לראות אותו מוכיח את מה שאני אומר. הוא בכלל לא מזן הסוסים המעופפים של נרניה - הוא כבר יצור מוזר וחדש אחר 
עם שוט מאיים בצורת המילה פוליטיקה|
אם יש משהו שאתה לא אוהב ולא רוצה להיכנס אליו, "תקנוס" את עצמך כל פעם שאתה מגיע אליו. אם תהיה רציני מספיק והקנס יהיה כואב מספיק, אתה תלמד לא להתקרב אליו וככה יהיה לך נוח ונחמד בסופו של דבר.
ב"הצלחה.
אושר תמידי![]()
אושר תמידי
נגיד אתם מאוד מאוד אוהבים מישהו, לאו דווקא בן בני זוג.
ואתם רוצים לכתוב לו מכתב. ארוך. כדי לתאר את מה שאתם מרגישים.
תשלחו לו? בדואר או דרך מישהו.
או שזה פרימיטיבי ולא שייך?
משיח נאו בפומ!ואפשר לשלוח בדואר או להביא לו בתוך מעטפה באופן אישי ואולי בתוספת איזו מתנה מהלב.
דרך נהדרת לתחזק אהבה - כל סוג של אהבה, לאו דווקא רומנטית.
היא פשוט כל כך אדירה שאני לא יכולה שלא לכתוב לה! וSMS זה קצר ובאמצע היום ולא תמיד מתעמקים בו....
ואף על פי כן!
ואני בטוח שאם היא באמת אוהבת אותך ממש, מחווה כזאת רק תרגש אותה ממש ותעצים את הקשר ביניכן.
ב"הצלחה! 
ואפשר לשלוח בדואר או להביא לו בתוך מעטפה באופן אישי ואולי בתוספת איזו מתנה מהלב.
דרך נהדרת לתחזק אהבה - כל סוג של אהבה, לאו דווקא רומנטית.
![]()
איך היה לכם היום?
אני כל כך שמחה שאני רשומה לסדנת כתיבה בהנחיית הרב אנגלמן. מקבלת משם הרבה, ועל הדרך הכתיבה משתפרת...
לילה טוב אנשים!
![]()
ותן טלמחר יום ארוך, והיום היה טוב! מלא מלא הפתתעות לאחיינים שליי ![]()
![]()
ט'
נולאית
ותן טל
ותן טל
והמבין/ה יבין/תבין
<פותן טלאחרונה
בת-שבע77הילדים האלה שלא מפסיקים לעשות שטויות,
לא מפסיקים לעשות פדיחות
ובכל זאת,אי אפשר להעיר להם!!
בדר"כ אני מחייכת במקרה הטוב
ובמקרה הפחות טוב מתאפקת שלא להתפוצץ מצחוק![]()
מזל שאני לא גננת
ת.מ.
יעל מהדרוםבס"ד
נוזפים, מסתובבים לצד השני ונשפכים מצחוק בשקט.. ![]()
כשאחיין שלי העיר על מישהו מהמשפחה שהוא קצת שמנמן, נקרעתי מצחוק, והערתי לו.
אותו אחד קיבל את זה ברוח טובה, אבל לא כדאי שהילד ילמד לדבר ככה...
כל פעם שאני רואה אותו-אני מתאפקת שלא לצחוק
עוד לפני שהוא בכלל התחיל את הפדיחה
אם באלי לצחוק פתאום-רק המחשבה עליו גורמת לי לצחוק (בשקט)
לפחות הוא זוכה לשמח יהודים![]()
אלעזר300אחרונה
תולעת השני
חרותיקאחרונהומרגש.
(על משקל- מי שמצביע מקבל זכות מהמורה לצאת לשירותים... נכון שזה נוהל הזוי לגמרי???)
יש דברים שהינם נכונים, ועדיין לא ניתנו להיאמר.
ולו בגלל ההרגשה הרעה שיתנו לשומעים, מבחוץ.
גם חשיפה חלקית במקרים כאלה צובטת עוד יותר:
אני בטוח שהפנימיים בני-הבית יוכלו לשמוח ביתרון שלהם גם בלי להדגיש אותו יותר מדי.
משמעויות נסתרות, לרוב מוטב שכך יישארו.
לא משהו מסוים שאני רוצה להעלות עכשיו, רק נקודה כללית לתשומת הלב.
לא נוהגים אצלכם בשבת לאכול?! ![]()
חיה רוזיאלה לכי לאכול...
