אני מורה חדשה בבית ספר חדש,
מתחילת שנה אני שומעת על כמה הכיתה שלי קשה וכמה שאני חדשה ולא מנוסה.
היום התברר לי שהמנהלת חושבת שאני בכלל לא מתאימה לתפקיד.
אני מרגישה שכן התקדמתי מתחילת שנה. ושזה תפקיד קשה שלא בטוח שיש מישהו שיכול להצליח בו.
אבל, מצד שני אם אני באמת לא מתאימה אני לא רוצה לכפות את עצמי על בית הספר ועל הכיתה.
יש לי מחויבות כלפי התלמידים, ואם אני לא טובה עדיף להם למצוא מורה אחרת שכן תוכל לקדם אותם.
מה אתם אומרים?
איך התברר לך? אם לא שמעת מפורשות אין סיבה לחשוב כך
או שאת כבר שנה שלישית בעצם- ועשית כבר את כל השנים של סטאז והליווי של זה, ושנה ראשונה והליווי שיש עם זה ?
מה לגבי המורה המקבילה שאיתך- את עובדת איתה? יש לך משוב או פירגון ממנה?
יש גם אפשרות אחרת להבין את המשפט ששמעת
שזו כיתה קשה, כן
ואת מורה חדשה, כן
וזה לא ממש פייר לתת לך- מורה חדשה -כיתה קשה... ולמנהלת יש קצת מצפון בלב שהיא נתנה לך אתגר כזה
הגיע לידי מכתב שהמנהלת כתבה עלי, בקיצור- מכתב לא מחמיא בעליל. ויותר מזה היא מנפחת ומשקרת בקשר לדברים.
אני מנסה להוציא ממנה מילה טובה ולא מצליחה.
אני השנה בסטאז.
מצד הצוות יש פרגון והערכה-הצוות בבית הספר באמת מקסים ותומך. אבל אני מפחדת לשפוך בפניהם את הלב כדי שזה לא ישמע שאני מלכלכת על המנהלת מאחורי הגב.
זה נורא מתסכל להשקיע את הנשמה ולעשות את מירב המאמצים והיא לא רואה את זה בכלל.
אני ממש לא יודעת מה לעשות.
אני יודעת שזה נשמע ילדותי- אבל אני כרגע לא רוצה לראות אותה.
תדעי שבשנה הראשונה עלולים לעשות את כל הטעויות, אבל זו רק שנה אחת שתביא אחריה בעז"ה הרבה שנים טובות וקלות יותר.
תכניסי למנהלת טוב טוב לראש שאת כולה בסטאז', ומשתדלת מאד, ומוציאה את הנשמה על הכיתה הקשה הזו.
תפרגני לעצמך בפניה כשאת כן מצליחה - ובטוח יש נקודות שאת מצליחה בהן
ואת יכולה לדבר עם הצוות. גם הם בטח מתלוננים לפעמים. איך אפשר לא לעבוד בלי להתלונן? הרי כל מקום עבודה מזמין התמודדויות קשות וקלות..
תחזיקי מעמד
את רוצה להמשיך שם בשנה הבאה? אם לא, אולי תנסי להחליט שלא אכפת לך ממנה? מה היא כבר יכולה לעשות לך?
אל תגידי שום דבר ביקורתי מידי על המנהלת לשום גורם בתוך בית הספר, גם לא למורה-מנחה שלך
אל תגידי יותר מידי דברים על כמה קשה לך לשום גורם בבית הספר- גם לא למורה מנחה שלך
תיעזרי המון, תבכי לה חופשי, תפרקי את כל הביקורת- אצל המנחה של הסדנאת סטאז שלך
היא שם כדי לעזור לך בזה,
היא לא תדפוק אותך בהערכות שהיא כותבת לך כי הסגרת יותר מידי קשיים...
(מישי שאני מכירה קצת נדפקה על זה... היא הייתה כנה קצת יותר מידי ונתנו לה ציון "בסדר" ולא "טוב" )
מעשית-
תיעזרי בכל מי שאמור להיות שם כדי לעזור לך
מורה מנחה באמורה להיות לך בתוך בית הספר
המורה המקבילה
מדריכות ורכזות מקצוע בתוך בי"ס
היועצת של ביס
המדריכה של סדנאת סטאז, מפית של עבודה מעשית מפעם שאת יכולה מידי פעם להתייעץ איתה, מורה וותיקה שאת סתם מכירה מהחיים
תלמדי גם לשווק את העשיה וההשקעה וההצלחות שלך
למשל אם הכנת משו יפה- תדאגי לעבור אצל המנהלת להראות לה, אם היה לך מבחנים עם הרבה ציונים טובים- תדאגי שהמנהלת תראה את הגליון סיכום ציונים שלהם... דברים כאילו
בהערכה מעצבת שעושים לך- תדאגי להזמין לפגישה כמה שיותר גורמים מלבד המנהלת שהם מליצים טובים שלך בתוך בי"ס (מורה מאמנת, מורה מקבילה שלך, מורה אחרת שעבדת איתה המון...)
שווה לך להתייעץ עם המרצה של הקורס.
היא/הוא ירדו איתך לפרטי המקרה וייעצו לך כיצד לנהוג .
שמעתי לא מעט מקרים שבהם המכללה התערבה התערב לטובת הסטודנטית מול הנהלת בי"ס.
לא הייתי ממליצה לפרוש.
את תשארי עם טעם מאוד מר ומנוצח. לא מגיע לך. ולא שווה את זה
(בעיקר שאת בוודאי חייבת את השעות האלה לקבלת התואר)
תנסי ל"ייחצן "הצלחות. דפי עבודה מושקעים. מסיבת חנוכה מושקעת עם ההורים ובכלל יחסים טובים איתם.
אני מכירה את הנושא מקרוב כי בת דודה שלי בדיוק עברה תקופה קשה.היא מלמדת באולפנא בדרום שנחשבת טובה והיתה בשוק שהצליחה בכלל לקבל שם שעות (חברות טובות שלה בלי עבודה עדיין ולחוצות מאוד) אבל הבנות עושות לה את המוות.
לסיכום- את לא היחידה. המכללה נמצאת כאן לעזור בך ולתמוך בך.
בהצלחה רבה!
את ממש לא היחידה בענין...
מכירה מקרוב מישהי שעברה משהו ממש דומה, היתה לה שנת חינוך ראשונה עם כיתה קשה מאוד, בית ספר תובעני ביותר והורים קשים... וגם היא קיבלה ביקורות לא מועטות.
היה לה קשה ברמה שהיא הייתה חוזרת הביתה בלי שום כוחות להתייחס לילדים ולבית. היא ממש היתה נראית צל של עצמה, כל הדאגות שלה וכו הסתובבו סביב זה.
וגם היא כל קצת זמן שאלה את עצמה אם להתפטר, אם זה מתאים לה ואולי כדאי שתפרוש וכו'...
בכל אופן עכשיו היא עברה בי"ס, ופשוט רואים בנאדם חדש- היא מצליחה מאוד, הכיתה אוהבת אותה, ההורים, הצוות, כולם מרוצים ומעל לכל היא מרוצה מעצמה ויודעת שהיא במקום הנכון. כמובן שיש קשיים כמו בכל עבודה אבל היא מרגישה שהשנה הקשה שעברה רק העשירה אותה ונתנה לה כוחות להתמודד.
ככה שלפעמים זה קשיים של התחלה, שאין מה לעשות וחייבים לעבור אותם... שורדים וזה עובר..
לא מציעה לך לחתוך מיוזמתך.
בהצלחה!!
מקריאת דברייך, רואים מה קרה וצריך לדעת איך להתייחס לדברים בפרופורציות.
את אומרת שיש לך כיתה קשה ונראה שאת לוקחת אחריות על כך.
"כיתה קשה" זה צירוף של תלמידים מורכבים שאינו תלוי בטיב המורה או ניסיונו.
דבר נוסף, סביר להניח, מהיכרות עם המערכת, שלא במקרה קיבלת את "הכיתה הקשה", כנראה, המקבילה שלך, בשל הותק שלה וההיכרות עם מקבלי ההחלטות, בחרה את הכיתה השניה.
לך, השאירו להתמודד עם הקשיים הגדולים, האחריות, הכישלונות - והכי כיף - הטלת האשמה עליך.
אני מסכים עם כל המפרגנים.
שנה ראשונה וגם שניה ושלישית הן לא דוגמא.
וגם יש להדגיש שלא להתייאש מביקורת פה ושם. אדרבה, כדאי להקשיב לזה וללמוד ולהיבנות מההערות, ואפילו אם הן לא נאמרות ברוח טובה.
אבל אני כן פונה לאלה מהקוראים שהם וותיקים יותר ולא רואים ברכה בעמלם: צריך לדעת לפעמים להודות באמת שאני לא מתאים/ה.
במשך שנים שימשתי כמורה עם הצלחות לא מועטות, אבל בסוף הבנתי שעדיין אי-ההצלחות היו יותר משמעותיות מההצלחות. ואני שמח שהיה לי את האומץ להודות בכך ולקום לעזוב לפני שמישהו יגיד לי את זה בפירוש.
והיום, עוד כמה שנים אחר כך, אני שמח מאוד על הצעד שעשיתי.
זה נכון בכל תפקיד, אבל במיוחד בתפקידי הוראה - שהרי יש כאן נזק לילדים אם "נתקע" איתם מישהו לא מי-יודע-מה (גם אם אינו גרוע ממש), ומצד שני יש היצע גדול של מורים שמחפשים עבודה, וביניהם אפשר כנראה למצוא את הטובים ביותר.
התקדמות. רוב המורים שאני מכירה לא ממש גאים בשנה הראשונה שלהם.. אז לא פלא שקשה לך כי נראה שאכן קבלת את הכיתה שאף אחד בבית הספר לא רצה..
המשיכי להשקיע מתוך רצון לתרום לילדי ישראל ותרגישי שאת את שלך עשית , אין ספק שפרגון מהמנהלת היה מועיל אך לא תמיד אנו שולטים במציאות שסביבנו.
בהצלחה רבה
הוא הכרחי
הוא הכרחי כדי למלא את הטפסים המחוייבים של סדנת סטאז - עם משוב שלה
הוא הכרחי כדי לקבל שם טוב למצוא עבודה שנה הבאה
הוא הכרחי כדי להצליח לעבוד השנה- מול ההורים, מול הצוות, מול עצמה שיהיה לך מוטיבציה לבוא לעבוד...
ולכן כדאי מאוד לעשות דברים כדי לקדם אותו
ממש לא העריכה אותה והיא כמעט לא עברה את הסטאז' בגללה,
אבל שנה אח"כ מצאה בי"ס אחר ונשארה בו כמה שנים והיתה מאד מוערכת שם.
הפרגון של המנהלת מועיל אבל לא הכרחי.
היא נאלצה לעבוד במשך כמה שנים עם מנהל שהשפיל אותה בכל הזדמנות אפשרית.
זו באמת הייתה תקופה נוראה בשבילה.
אחרי כמה שנים הוא עבר לבית ספר אחר, ומאז החיים שלה השתנו.
יש לה מנהלת שמעריכה אותה, מכבדת ומתייחסת נורמלי.
יש לפעמים אנשים שמגיעים לניהול למרות שיחסי האנוש שלהם לקויים.
אילו היית עובדת במקום עם מנהלת נעימה ומפרגנת, ושם היו לך כשלונות אז היה מקום לשקול הסבה מקצועית, אבל במצב הקיים זה לא אומר כלום, לענ"ד.
חשוב שתהיה לך חברה או בן זוג שיוכל/ תוכל לתמוך בך.
בהצלחה!
זו שנה שלא סופרים.
תאהבי את התלמידים. זה מה שהם יזכרו לטווח הארוך, וזה בעיקר מה שחסר להם
אני צריכה עמוד מסויים בספר מסויים...
אין לי מנוי שלהם אז זה נותן לי לפתוח רק 40 דפים ראשונים בספר...
וזכות זיכוי הרבים תעמוד לכם וכו'...
הסתדרתי...טאבולה ראסהאחרונהלמה בזמן האחרון (כמעט) כל נסיעה לירושלים הפכה לרכבת הרים?
למה צריך לשלם שקל שלם לשירותים כדי לגלות שרק תא אחד פתוח?
גוואלד,למה שולחים אותי לסיור (שרובו) באידיש? (לפחות למדתי כמה מילים חדשות
:גושמאק,קיכלה,הייס,שטיב.מוזמנים להוסיף )
נראלי כדי שלא יצטרכו לטרוח לנקות אח"כ...
הלליש
בת-שבע77זה מה שהבנתי:בוקר טוב
משהו עם עשרה למניין של שחרית כדי שיהיה אפשר להתחיל להתפלל
ובסוף שאלת:בסדר? והלליש ענתה בסדר
(נורא בא לי לחפור כל מיני דברים... אבל תכלס אא אלא לכבד את ההחלטה שלך)
אולי יש דרך לתאם להיות איתם יום אחד גם השנה?
(כותבת לך באישי עוד כמה דברים על זה)
משיח נאו בפומ!בס"ד
עוגי פלצתאלעד
אלעד
בת-שבע77ואיך בדיוק הם יעברו את אחוז החסימה?
מרדכיבס"ד
"קבלו עצה של חבר. תנתקו לגמרי מכל המדיה , רדיו אינטרנט ועיתונים בחודשיים הקרובים. זה יחסוך לכם הרבה כאב ראש לשון הרע ושאר מרעין בישין".. משו כזה. בכל מקרה כדאי לעבור מהפורום אל עולם התפילה. ולהתפלל שה' יזמן לנו מנהיגים ראויים. במקום לשבת ולעסוק באינסוף תרחישי בחירות. וספקולציות. ובשתי מילים זה: יצר הרע!
בת-שבע77^זה היה רק בשביל שתכנסו..
לא מצאתי מספר
מקרוני בשמנתשימי לב על איזה ריבוע את לוחצת כי אליו הכל מתכווץ
ט'חבל שהוא סגר מיד על ה10 הראשון
תולעת השניכי חיבור הוא בין שני דברים שונים, הנכפל נכפל רק על עצמו.
לילה טוב!
ליל"ט...ותן טל ליל"ט...ותן טל ליל"ט...ותן טל
נפש חיה.תילה אנשים מקסימים.בו תכתבי עד כמה לא נעים לשמוע אותה.
או לחילופין תאיימי בפניה למשרד הרווחה
ולכי אליה לשיחת שכנות.
אוכל תמיד מקרב ופותח את הלב
.. 
מיעקב אבינו -
תכיני עצמך בשלוש דרכים -
תפילה(שהקב"ה ייתן לך את המילים הנכונות לומר לה).
דורון(זה העוגה, כן?).
ואם עד כאן לא עובד-
מלחמה (אם היא תמשיך את תצעקי יותר חזק מהחלון
).
זו העצה כרגע. מאמינה שיש כאן מנוסות ממני בעניין. בכל אופן אנסה לחשוב ואחזור אלייך. את על ממתינה
כל שבוע פרוסת עוגה,
וחסל סדר צעקות
מסוכן אתה 
אני מאמין שזה יעביר את המסר
עוגת הצ, זו עוגה שמי שאוכל אותה לא מספיק להגיד הצילו וכבר נחנק... 
(מרוב שהעוגה טעימה..)
אלעזר300רק לומר לכם שאתם נהדרים,
ודרישת שלום. בינתיים.
לילה טוב לכם, רבותי.
תולעת השניתולעת השני
אושר תמידיתולעת השני
אושר תמידי רפואה שלמה.תולעת השניאושר תמידיתולעת השניאושר תמידיאחרונהערוצניקים בערוץ
ערוצניקים בפייסבוק
ערוצניקים בווצאפ
ערוצניקים אצל המשפחה של אשתי
ערוצניק בעבודה
ערוצניקית בבית
אם לרגע ארצה להתנתק, אין לי סיכוי.
אמא, אשתי, 5 אחים ואחיות, גיסה, גיס, ומי יודע עוד מי נמצאים פה...
יעל מהדרום מוכר...מרדכיבס"ד
תולעת השניעוגי פלצתשאפשר להתפרע בסעודת שבת, ולהרדם מוקדם, ולקום בקלות לותיקין
אושר תמידיבעיקר את ההתכרבלות בפוך;ׂׂ)
וזה כייף שבליל שבת אפשר לצאת לטייל, ולחזור מוקדם... (ככה ישנים יותרׂׂ)
ותן טלאחרונהתולעת השני עוד לילה לבן.. בן של מלךtin manותן טלאחרונהתולעת השניכף, כרגע. כי יש למילה הרבה נגזרות מגניבות. (כְּפִיפוּת, כִּפָּה, כְּפִיָּה)
יותר פרקטית. יותר קל לאכול בה
or
מבינים למה התכוונתי?
תודה!
הם לא עונים שם בחב"ד....
זה בכלל לא קשור לחינוך.
המטרה זה לא לחנך אותם אלא פשוט לא להיפגע מהסיגריות שלהם!!!
וזאת ממש חוצפה
יש אנשים שממש בסכנת חיים מזה.
כמו אדם שהוא אסמתי!!
הבן שלי למשל יכול לקבל התקף מאוד קשה בגלל סיגריות. והם מסכנים זה הציבור.
ותן טלאבל אשתדל מאוד לתפוס מקום שלא קרוב אליו, ולא מופנה לכיוון הרוח שעשן הסיגריה הולך אליו.
אני חייב לעבוד על הרגשת הביטחון שלי והתעוזה
לצערי לא עשיתי את זה במקרים אחרים.
אבל כן הערתי לאנשים שרואים סרטים באוטובוס בלי אוזניות, אז זה לא עניין של להתבייש.
לפעמים אני מתרחקת
לפעמים אין לאן להתרחק- יש גשם בחוץ או שגם בצד השני יש עוד מעשן (כבר קרה לי- ישבתי ובא מישהו עם סיגריה. הלכתי לתחנה השניה- ובא לשם עוד אחד. ביקשתי שיצטרף למעשן השני..)
לפעמים אני משתעלת\שמה יד על הפה ואנשים מבינים לבד.
ולפעמים אני מבקשת יפה- שילכו להרעיל את עצמם לא לידי.
דוקא אין לי בעיה עם הריח, לא מגעיל אותי. וכבר עבדתי עם נוער מעשן- שעישן לידי.
אבל בריאותית אני משתדלת להתרחק מזה.
ולפעמים מעקמת את האף
אבל מתי אני הכי מגיבה? כשזה מישהו עם כלב
בשבילי כל כלב-זה הפרת חוק
אלה שמעשנים תוך כדי הליכה
מתקרבים אליך כשהפה שלהם נוטף את העשן הכי שחור שיש
לפחות שיעשו את זה בצד
טיפת דרך ארץ
והם מבינים לבד.
(שיעול ספונטני.. לא האמ האמ)
קשור בקשר ישיר לסבירות (לדעתי) שהדברים שלי יגיעו לאוזניים פתוחות
טנגענסבס"ד
אבל אני חושב שבעבר ביקשתי ממנו לעבור מקום, וכך נראה לי נכון לעשות.
אבל כזה ערסים..... חחח אני לא מנסה יותר מלהשתעל ולהראות שזה מציק 
בס"ד
בסופו של דבר אני אוהב את הריח הזה.
לצערי חייתי למעלה מחצי שנה עם אנשים שעישנו לידי 24/6.5 וגם אז זה לא כ"כ הפריע לי.
מעישון עצמי. אתה "מעשן פאסיבי", וגם יכול לחלות במחלות לא עלינו, חס וחלילה...
לא טוב להתרגל לריח הזה, לא טוב להתעלם מזה.
מעשן רגיל הוא לא מעשן פסיבי?!
כאילו זה שאומרים שזה יותר גרוע. איך יכול להיות יותר גרוע הרי המעשן מכניס לריאותיו גם את העשן שהוא מפזר בחלל העולם.
גם לא טוב לסבול מהריח הזה, ודווקא נראלי שזה טוב להתרגל לריח. לדוג' אתה נמצא במקום ציבורי ואנשים מעשנים לידך ואין לך כ"כ ברירה מה לעשות.
וכן גם לא כדאי להעיר לאנשים על עישון. (לפעמים כדאי שהסובל מהריח וכו' יסבול, ולא אותו אחד שמעשן)
העישון גורם לאנשים להירגע מאוד (עדיף להימנע לגמרי אבל...)
עוגת גבינה.עדיף להתייחס בסלחנות.
