פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1545)

היו דברים הרבה יותר פיקנטים!

זה מה שאתה מביא להם

הדבק של הסוליה נהרס

זה בקירוב..

את יודעת איזה קשה זה לקרב את הבקבוק מים מקצה השולחן?

שלא לדבר על לקרב אנשים ליהדות...

בשביל א' יש לי בעל (ומזל שהוא לא קורא פה..)

ובשביל ב' אני מהווה דוגמא אישית מצוינת שאני בכלל לא צריכה להתאמץ.. אנשים רואים אותי ברחוב וישר מקבלים עליהם עול מלכות שמים, עול מצוות, עולה של תורה ועול-ים בסערה השמיימה.

כן, כזאת מדהימה אני..

מה הפלא אז, שלספור בקירוב 300 עמודים זה ממש פשוט לי? מבין?

אז מה הבעיה בשבילך לקרוא את כל המאמרים?

להבין את המשמעות הנסתרת של מה שרצו החוקרים מחיי זה כבר הרבה יותר קשה..

כמו שאמר איינשטיין (?) "ההבדל בין טיפשות לגאונות היא שלגאונות יש גבולות"

אני מתה על חוקרים שכותבים מאמרים בלשון גבוהה וכאילו מקצועית ובעצם מבזבזים משפטים שלמים מבלי לומר שום דבר משמעותי..

דווקא אני לא ממש...

כי הדף הוא קטן ואם שנינו נמות עליהם לא יהיה מקום..

תחשוב רגע, אנחנו צריכים גם מקום למות 1, גם רווח של שמירת נגיעה וגם מקום למות 2.

וכל זה על A4...

לא קצת צפוף??

גם במוות לא יניחו לי?

עזבו אותי..

|הולכת לאכול לבד|

אם אין זה קורע את הדף..

ואיך אני אקרא את המאמרים אם הדף יהיה קרוע?

בקצב הזה גם בעולם הבא אני לא אנוח..

|פולניה|

שנאמר-

יש שלושה דברים שאי אפשר להפסיק להסתכל עליהם..

אש דולקת, מיים זורמים וחבר עובד..

אבל אני לא רוצה שתטרחי מידי..

להגיב בפורום זו בקשה גדולה מידי לבקש..

אני אסתפק בעזרה קטנה יותר.. אולי תקראי בשבילי את המאמרים או משהו...

"הפתגם משמש כסמן בסיטואציה של אינטרקציה קונקרטית, שהיא אנלוגית לסיטואציית הייחוס הקונקרטית"

עברי דבר עיברית!

אגב, אני במאמר השלישי!!

|מחכה לכפיים|

חן חן

לא אמרתי שקראתי 3 מאמרים, אמרתי שאני בשלישי.. (משמע קראתי 2 וקצת..)

אבל עכשיו באמת סיימתי את השלישי,השבח לאל...

הוא דג, והוא מצא שם גופנים

דג סקרן שט לו בים זך אך לפתע מצא חבורה נחמדה שצצה כך. 1234567890

למשתמשי וורד.

כל האותיות כולן במשפט חמוד אחד

דג סקרן שט לו בים זך ולפתע מצא חבורה נחמדה".

The quick brown fox jumps over a lazy dog

הסבר קצר קודם: פנגרמה זה משפט הכולל בתוכו את כל אותיות האלף בית. (בכל שפה בפני עצמה).

פנגרמה מושלמת היא משימה יותר מסובכת - משפט הכולל בתוכו את כל האותיות כאשר כל אות מופיעה רק פעם אחת, ויש לו משמעות הגיונית כלשהיא.

אז ויקיפדיה כנראה ליקטו הרבה זמן, או המציאו בעצמם, והביאו רשימה די מרשימה של פנגרמות מושלמות בעברית, והנה הן:

דוגמאות לפנגרמה מושלמת (ללא חשיבות לסופיות)[עריכת קוד מקור | עריכה]

• איך בלש תפס גמד רוצח עז קטנה.
• שפן אכל קצת גזר בטעם חסה, ודי.
• השפן טעם ביס ואכל קצת גזר חד.
• החזיר שמצא כספת ובלע דג קטן.
• כפיל שקט נסע בגדה, צרח ואז מת.
• צפע חזק נשך דג מת באוסטרליה.
• איש עם זקן טס לצרפת ודג בחכה.
• פגז מחק את העצל שבכורדיסטן.
• הקצין גד חזר ותבע כיסא למשפט.
• חלזון גֹרש כי התעסק בצדף טמא.
• עצבת-חטא סרק, יזום כנגד פשלה.
• לביא טרף גמד זקן שחסך הצעות.
• הצדק פגש את טמבל נוסע כחזיר.
• גנב שהעז אכל חנם צדף קר וטס.
• איש מצטדק פגע בזונה חסרת כל.
• זקן גס ליטף את הכרוב עד שצמח.
• זקן, אך גס-רוח בדם, יעץ להתפשט.
• חסכן קל דעת בארץ פשוט הגזים.
• הזר שטיגן תפוד בכלא צעק חמס.
• אין חזך רופס למעט קצת גב השד.

הים נראה מדהים בגשם!!

אילו יכלתי פשוט לשבת לידו ולבהות.... 

דייט?

איזה עוד? לא זוכר עכשיו...לא בדיוק ביקרתי בהמוני מוזיאונים באיזור המרכז בחיי...אני פריפריאלי . אבל אני יודע שיש המון. שיטוט קצר ברחבי האינטרנט ובטח תמצא לא מעט (אבל אני מניח שרובם בתשלום...)

דיאלוג בחשיכה (לא הייתי, אבל שמעתי שמדהים שם)

מוזיאון הפלמ"ח (מיוחד ממש, צריך להתקשר מראש לקבוע זמן)

לא ברור אם כשהיית שם היה כמו עכשיו.

בעצם זה מיצג אור קולי לאורך כל המוזיאון. מעוצב יפה ומיוחד.

(זה לא מוזיאון שרואים בו דברים או משהו, המטרה שם זה ליצור לך חוויה)

אה, בעצם אם חושבים על זה יש שם שירת נשים (מעורבת עם גברים), קח בחשבון

אני צריכה להזהיר כדי שלא יכשלו. ולא משנה מה זה (הייתי מציינת גם דברים אחרים שמקפידים עליהם, כולל חומרות).

במקרה הזה אין לי מושג מה ההלכה והאם מותר לבוא למקום כזה ולא להקשיב כששומעים (יש שם שירה בשני מקומות עד כמה שזכור לי) או אם הלכתית מכיוון שהשירה מעורבת גם עם בנים זה מותר (או אסור).

אני פשוט לא טורחת לברר הלכות שלא נוגעות אלי (תסכים איתי שבתור בת אין לי בעיה לשמוע שירת נשים?)

אבל חשוב לציין את זה, ולכן ברגע שנזכרתי בזה- ציינתי. (מכיוון שזה לא נוגע אלי לא זכרתי מיד, לכן כתבתי רק בהמשך)

ואגב, אתה קצת פסימי מדי. באמת שהמציאות הרבה פחות גרועה ממה שאתה חושב, וב"ה יש הרבה אנשים שרוצים לעבוד את ה' באמת (אני מכירה הרבה כאלה). רק שהאנשים האלה צנועים ושקטים יותר ולא מתפרסמים בתקשורת (ואפילו לא בסקרים), לכן אתה לא רואה אותם ולא יודע מהם. (כמובן שכל אחד נופל לפעמים- 7 יפול צדיק וקם.. אבל השאלה היא מה המטרה שלהם בחיים בסופו של דבר ומה הרצון והמעשים)

חבל לראות רק את הצד השלילי של החיים, הרבה יותר קשה לחיות ככה..

"אבק?!"
"כן!      - קמצוץ קטן של אבקת פיות."

אבלאולי יהיה לך יעיל לשישי הבא,

ביום שישי יש שוק איכרים בנמל, אם יש לך מצלמה טובה, זאת חוויה יותר שווה

יש בשוק הזה את כל הירקות שמדברים עליהם בתוכניות מפוצצות של אוכל שם פוגשים בהם בלייב.

ואז יש שם גם ים, ומתקני כושר (בחיבור של הירקון לרידנג.

אם את רוצה יש גם אופניים להשכרה.

יש עוד שוק ביום שישי (ושלישי) בת"א, שוק אומנים בנחלת בנימין, גם שם מצלמה משדרגת את החוויה. ברחוב המקביל יש לך את שוק הכרמל, בשישי עמוס שם, אבל עדיין שווה, ויש בסמוך את שוק בצלאל אם רוצים לקנות פיג'מות בזול

וחוצמזה שחורף זה יותר זמן להסתובב בתל אביב, האנשים שם פחות ערומים.

אין לי מושג מה קורה שם כשיורד גשם. (מנהסתם אין שוק)

ואם אתה מחובבי הסקייטבורד, רולרבליידס, קורקינט, אופניים, אז יש מקום מגניב באזור של היכל נוקיה שמיעוד במיוחד לספורט מהסוג הזה עם כל מיני עליות ומורדות. והכל מקושט בגרפיטי מהמם. מקום שמח, עם ילדים (אמיתיים) שמשחקים. לראאות דבר כזה בתל אביב זה משמח

אני מצטער שלא בירכתי (אפילו לבד) באחד מימי השבוע הקודם.. היה יום אחד שמאוד התפעלתי מהסהר (אולי לילה רביעי מהמולד), בעיקרון זאת ברכה שאמורים לברך על ראיה - לכאורה ראיה ראשונה (שעומדת בתנאים..).                 זה שדוחים אותה למוצאי שבת, אמנם זה משום ברוב עם הדרת מלך, אבל זה קצת מוזר.

[עריכה: אין להסיק מלשוני ״בירכתי״ שאני ספרדי!]

צריך מניין בשביל הקדיש בסוף, זה נכון.

כמובן שאם אין ברירה, יותר טוב להתפלל ביחיד מאשר לא להתפלל

בכלל, אך זה בדיעבד.

כשכולם מתפללים יחד, יש כח עצום

ראית את הלבנה ושכחת לברך? או ששכחת לצאת ולחפש את הלבנה?

ובכל זאת לא קרה כלום.

פורשת לישון

מתי קוראים לזה גמבה ומתי פלפל??? 

(ולא, התשובה שפלפל זה רק חריף, הקטן הזה - לא מתקבלת!!! )

|סטייל כל אלו שמעלים תמונות של האוכל שהם מכינים...|

(כבר סיכמנו שאין לך טעםׂ)

משהו שנתקלתי בו הערב - 

מקור

גרפיטי, למרות המוניטין המפוקפק, הוא סוג של אמנות. אז נכון שלא כל מי שמרוקן ספריי צבע בסמטה חשוכה הוא פיקאסו של חומות בטון, אבל יש לא מעט שהם דווקא כן. כמו למשל, הבחור הזה, בנקסי.

ועכשיו, אחרי שביססנו את הלגיטימיות של הגרפיטי, אפשר לעבור לדבר על מה הסיבה שלשמה התכנסנו: גרפיטי אקולוגי. שזה אומר גרפיטי שעשוי מירוקת (הדבר הזה שצומח על ברזיות ובכל מקום עם מים עומדים וגם כאן בתמונה), כזה שאחרי שמציירים אותו, הוא פשוט ממשיך לצמוח על הקיר והופך את הגרפיטי למשהו עם עומק. או במילים אחרות: תלת מימד.

ואם כל זה לא שכנע את חובבי הציור על קירות לנסות את הגרסה האקולוגית, אז כדאי להזכיר שכאן אין צבעים עם ריח מגעיל ובטח שלא בקבוקי ספריי שגורמים נזק לאוזון. דאבל ווין.

אז למקרה שיש לכם לילה פנוי, רעיון טוב וחומה או קיר ריקים, הנה המתכון לגרפיטי ירוקת:

* 3 כוסות של ירוקת, שטופה משאריות אדמה ולכלוך
* 2 כוסות של רוויון או יוגורט (רגיל, לא אפרסק מאוהב או משהו כזה)
* 2 כוסות של מים או בירה
* חצי כפית סוכר
* סירופ תירס (לא חובה)
* 1 בלנדר שתהיו מוכנים להקריב למען המטרה הזאת, כי נראה שלא תוכלו להכין בו שייקים אחרי זה.

באשר לתהליך ההכנה – נורא נורא פשוט: רק תכניסו הכל לבלנדר, תנו ערבוב עד שיוצאת לכם תערובת כמו בתמונה ולכו לצייר.

זאת התוצאה הסופית רגע לאחר הציור, וכמה ימים אחר כך, כשהירוקת כבר קיבלה חיים משלה. אדיר לא?

הגולש שישלח לנו גרפיטי של "עם ישראל חי – צומח" עשוי מירוקת יזכה להערצתנו הנצחית ולתהילת עולם.

זו הייתה סדרת חוברות ללימוד לשון בבתי הספר. בחוברת שעסקה בהפכים ומילים נרדפות היה קטע מסויים מאד מצחיק, שאני זוכר אותו עד היום.(דוגמא מצחיקה להפכים)..

ואני העיקר עדיין מחפשת לה עבודה..

שונא ואוהב הם שני קיצונויוות של אותו רגש..מסובך להסביר...אבל ההיפך משניהם הוא אדיש. אדם שאתה אוהב, ההיפך מלאהוב זה להיות אדיש אליו, וככה גם לשונא, ההיפך מלשנוא זה להיות אדיש.

אין הרבה מקרים כאלו שיש שני דברים שיש להם היפך אחד, אבל, כאמור, זה בגלל מה שאמרתי - למעשה בשורש אוהב ושונא הם מאוד קרובים, רק הם קיצוניות של אותו רגש.

ע"פ המשנה במסכת אבות: נח לכעוס וקשה לרצות וכו'.

(עכשיו ראיתי שקדמוני).

אחותי מכינה פה מרק ויש ריח טוב בכל הבית. (דומה למה שהכנו כשהייתי אצלך)

יש "טיפוסים" בעולם...

אולי עוד מעט יראו אותך בטלוויזיה...

בכללי, אנשים כאלו לא מובנים לי..

כשהייתי באולפנה הייתי כמעט קבוע נוסעת בטרמפים (חור עולם שאין ממנו אוטובים כמעט) והיו מלא פעמים שעליתי וזכיתי לשטיפה מהנהג/ת על זה שאני נוסעת בטרמפים..

כאילו.. לא אוהב את זה? אל תתן לזה יד!

אם אתה חושב שזה לא בסדר, למה אתה עוזר לי?

אני למשל, חושבת שעישון זה לא בסדר. אז אני בחיים לא אתן למישהו מצית או גפרורים גם אם יש לי. כי זה לא בסדר.

העלית אותי כבר? אז יאאלה, שתהיה נסיעה נעימה לשנינו..

(כמובן שאני עדיין מעריכה אותם שעצרו לי ולא כופרת בטובה חס ושלום. אבל קשה לי דרך המחשבה שלהם..)

מעירים על הזהירות.

אבל דווקא בגלל אותה אחריות - מעלים.

כי הרי מעירים בגלל שחוששים. אז הנהג/ת - שיודע/ת שאיתו/ה אין סכנה - לוקח ממחשבה שמי יודע מי יהיה הבא שיעצור - ומעיר..

אבל כאן לא מדובר על להעיד לאחרים,

אלא על מישהו שרואה דבר כזה, והוא יודע על עצמו שאיתו אין בעיה.

אז מעלה את הבחורה, ומזהיר אותה להבא - בדיוק מהחשש שמא פעם אחרת תיקלע למישהו לא כמותו.. "מישהו שהוא לא טוב"..

ובדיוק מאותה סיבה, הוא מזדרז לקחת אותה..

מה הייתי עושה? כלום!

כל עוד הוא לא תקף אותה - הוא סתם חוצפן, שתסתדר איתו, זה לא אחריותי

בס"ד

לפי החפץ חיים כנראה יש בעיה להגיד שהיא צודקת כי זה לחזק את דבריה שהם לשון הרע.

ת'כלס לא יודעת מה הייתי עושה במקומך... כנראה מה שדן הציע

ואני דווקא מרחמת על הטרמפיסט ההוא, למרות שזה לא בסדר שהוא דרש ממנה לרדת במחלף.

לא אוהב להיות תלוי במישהו, לא אוהב שאני צריך לא לעשות כלום בזמן הנסיעה, אסור להיות בפלאפון, אפילו להקשיב למוזיקה זה לא מנומס, אסור לדבר, אם חם לך זה לא מנומס לבקש לפתוח את החלון, ואם הנהג מחליט שהוא רוצה לדבר איתך, אתה חייב מדין הנימוס לדבר איתו כי הוא העלה אותך בתורת טובה לאוטו שלו, והוא בעל הבית.

לא אוהב את כל זה. אוהב להיות עצמאי לחלוטין, לפחות במקומות שיש אוטובוסים בתדירות הגיונית (וכן, כל שלושתרבעי שעה אוטובוס זאת תדירות די הגיונית, ואני פשוט מתזמן את הנסיעות שלי ביחס לזמני האוטובוסים). - ולנסוע רק בתחבורה ציבורית.

חוץ מזה כמובן שבטרמפים יכולים פתאום להתפתח המון מקרים לא נעימים - פתאום הנהג שם שירת נשים ברדיו, או תוכנית שמדברת על תכנים לא צנועים, או מתחיל לעשן, או נוסע במהירות משוגעת (שלא ידעת מראש) ועוה דברים מסוכנים - ומה לעשות שהמון פעמים אחרי שכבר אמרת את היעד שלך אתה מתפדח לבקש לרדת באמצע וגם לפעמים זה במקום עוד יותר חור אז אתה מעדיף לסבול בשקט ולרדת איפה שביקשת מראש.

יש המון המון חסרונות בטרמפים, ואני לא אוהב להרגיש שמישהו חייב לי משהו, או שאני חייב למישהו משהו וחייב לנהוג בדיוק כמו שהוא רוצה כי זה האוטו שלו

(ובנוגע ללהרגיש שמישהו חייב לי משהו - זאת התנהגות בוטה וחוצפנית של המון טרמפיסטים שבטוחים שכל הנהגים חייבים הלכתית לעצור להם, ומנסים ללמד זכות על מי שלא עצר להם, ולעיתים לא מלמדים זכות - י'חצופים! אף אחד לא חייב לעצור לך! וזה בהחלט זה נהנה וזה חסר בהמון מקרים! אז אל תנסה ללמד זכות ואל כלום - תבין שעקרונית אף אחד לא חייב הלכתית לעצור לך לטרמפ, ומי שכבר עושה את זה, הוא במדרגה מעל למה שנדרש - אם תסתכל ככה על טרמפים, תהיה אדם טוב יותר, בלי קשר לנהג שעוצר או לא עוצר לך)

ואיך הגעתי? פשוט לא אוהב להיכנס לטרמפים..כל הסיפור עם הטרמפים העלה לי את זה,, הדרישות החצופות של טרמפיסטים, ומצד שני חוסר הנעימות שטרמפיסט כזה או אחר יכול להרגיש, ואפילו בשביל זה לחשוב דברים "רעים" על נותן הטרמפ.

לא צריך את זה. אז נכון, משלמים כסף על האוטובוס - אבל זה כמו כל דבר בחיים. לעבור ממקום למקום - עולה כסף.

אם מישהו חלילה הבין ככה - אז אני ממש מתנצל. הדברים שכתבתי הם כלליים, פשוט כל מה שהוא כתב על טרמפים הציף בי את זה שוב... זה דברים שאני חושב שנים.

ואגב, כן - לדעת הרב אבינר לפחות, ואני מאמין שעוד רבנים, רק שאותם לא ראיתי שענו על שאלה כזאת - אם הנהג מחליט לדבר איתך, אתה חייב לענות לו מדין נימוס, ולדבר איתו כמה שהוא ירצה, כי זה האוטו שלו.

לגבי לבקש בקשות, כן, אם ב-א-מ-ת מבקשים יפה, זה בסדר. רק שלא כ-ל טרמפיסט יודע לבקש יפה, ולכן ההוראה הכללית היא, להבין, שאם אתה טרמפיסט באוטו לא שלך, אתה צריך לדעת את מקומך. את לעצמך אם את טרמפיסטית ומבקשת יפה לפתוח/לסגור חלון - זה בסדר, רק אחרי תשובה ראשונית שנגיד היא לא, אל תמשיכי "לבקש בנימוס", אלא "תקבלי את הדין" .

כנראה שבאיזה שהוא שלב ה' גואל אותך מההתלבטות על ידי קביעה מלמעלה לגבי דברים כאלו ואחרים, ואתה מבין שזהו.

אבל בגדול אני חושב שכל עוד פועלים בגבולות ההלכה, ולא "מגזימים", וכן, חושבים ברצינות שיש למה שאתם רוצים מטרה ראויה ומוצדקת - אז לא צריכים לעשות את החשבונות של ה'. אתה משתדל, מנסה, ואם ה' גזר שזה לא יהיה, אז אתה לא תצליח.

ככה אני חושב.

וכמובן, כמו שאמרתי בהתחלה - אם ה' ירצה, הוא יוכיח לך באופן חד משמעי שזה לא זה, באופן שיהיה קשה להתווכח, וזה בסוף יעזור להתנתק.

אז תעצור. רמזים - משמעותם יכולה להיות לשני הכיוונים.

משה רבנו התפלל עד שהקב"ה ציווה אותו "אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה". אברהם אבינו המשיך להתפלל גם אחרי הרבה "רמזים".. בני ישראל במלחמה נגד בנימין המשיכו לנסות לשאול באו"ת ולעלות למלחמה גם בפעם השלישית.                        (אני לא נכנס כרגע לשאלה של תפילה "נגד רצון ה'" וביטול גזרות, דבר שגם אני מתקשה בו)

מה עושים? מה שאפשר, בגדר מקובל (בדרך כלל כך ראוי) ושאינו מזיק.

איך יודעים? חושבים - 1. מה נצרך ומחויב. 2. מה יביא טוב וברכה.

יש מצבים שאני פשוט לא יודעת מה הקב"ה רוצה ממני,לא יודעת מה לעשות...
אני יושבת וחושבת עם עצמי מה נכון לי (ולפעמים מגלה שמה שחשבתי שהוא נכון-הוא לא!) וחושבת מה הקב"ה רוצה שאני יעשה ברגע הנתון הזה ופשוט אין לי מושג!! וזה כזה מתסכל!! כי הוא נתן לי את היכולת לבחור אבל אני לא יודעת מה לבחור,אז מה זה שווה??
גם חשבתי על זה שאם ה' רוצה שיקרה משהו אז הוא יקרה בכל מקרה ואם בחרתי מדבר הלא נכון, ה' יגלגל את זה ככה שבסוף אחרי ההחלטה הראשונה אני אתחרט ואבחר בשניה ולפעמים זה מלווה בהרבה צער שהלוואי שיכולתי למנוע אם רק הייתי יודעת מה ה' רוצה!!
מה בקשתי...רק לעשות את מה שה' רוצה ולחסוך לעצמי טעויות...

זה שתנסי, לבד. יכול להיות שהוא יתן בך בינה - בלבוש של החלטה שלך. יכול אפילו להיות שהוא ישמח בכל בחירה שלך.

בהצלחה רבה!!

ממך לא ציפיתי להפגנת ממלכתיות כזאת...