ספר שמיועד לקהל רחב מאוד צריך להיות קריא גם לכאלו שלא בדיוק מבינים(זה על עניין הרדידות), אני גם לא אוהב
ספרי "מדע לעם", בד"כ הם רדודים יחסית, אבל זה בעיקר בגלל קהל היעד וקשה להתייחס לכותב מתוך כך.
לא קראתי את הספר הזה ספציפית- לא עניין אותי כל-כך...
על אמירותיו-
1) שינויים בהלכה. שינויים בהלכה נעשים ע"י פוסקי הדור, לצערנו, כשאין סנהדרין וסמיכה, גם עניין הפסיקה נהיה מסובך.
לכן, גדולי כל דור צריכים להיות אחראיים ולהיות מסוגלים לשבת זה עם זה ולהוציא עמדה הלכתית אחידה. כיום המצב לא
כך, לצערנו, ולכל ציבור יש את רבותיו וגדוליו. כאן הם נכנסים לתמונה. בעניין פסיקה "חדשנית" בעניין אמירות של חז"ל בעניינים מסויימים שעוסקים בעובדות, יש מקום להתייחס גם ל"השתנו הטבעים"(רמב"ם מביא את הטיעון הזה) ולדברים נוספים. זהו בדיוק תפקידם של מנהיגי הציבור- להתאים את עקרונות ורוח ההלכה למציאויות החיים.
דוגמא מובהקת היא היתר אכילת חלב נוכרי, של הרב פינשטיין שהביא כמה וכמה סיבות ללמה יהיה מותר בהתבסס על כך
שהאיסור הוא מחשש שהנוכרי ישים חלב איסור, והוא הוכיח שבמציאות ימיו אין לחשוש לזה והתיר.
2) אנוסי התבונה- לא מכיר את החברה החרדית מבפנים. לא יכול להעיד או להגיד.
3) כאן באמת יראה מהציטוט שכתבת ששיטת רבותי אינה כך בשום צורה. אני לא יודע מה כוונת דבריו, ואיך הוא מגדיר את החיוב שלו למצוות התורה כיום. אבל להגיד ש"הקב"ה לא חשב עליהם" זה קצת מוזר, כי הרי הקב"ה הוא היה הווה ויהיה ולא נסתר ממנו דבר. אפשר לצאת מנק' הנחה שהוא מרגיש מחוייב לתורה מצד העובדה שאותו גרעין שהתקבל בסיני מחייב אותו לכל ענפי כשיצמח, ואז העניין הוא יותר שאלה של ניסוח מאשר שאחה עקרונית.
)