חור שני ושלישי עשיתי בערך בגיל 13...

אז אם הייתי עושה היום- הייתי עושה הכול [כולל נזם]..

ב"ה

נגד עגילים בכלל. כל חור בכל מקום. מניעים פמיניסטיים. מניחה שלך זה לא רלוונטי כי מדובר על חור שני.

מצחיק שכתבת את זה אחרי...

לא ממניעים פמיניסטיים, אלא ממניעים של "למה לעשות חורים בגוף??"

ואז עברתי ניתוח (קל, אל דאגה) ואמרתי לעצמי-"עצמי, אם כבר עשו לי חורים שלא בטובתי, אעשה נוספים מרצוני החופשי.

קמתי ועשיתי מעשה- ניגשתי לדוכן ותמורת שלושים וחמישה שקלים טבין ותקלין, גברת חביבה חוררה באזניי שלושה חורים.

ב"ה

מניעים פמיניסטיים: אני נגד לחורר את האוזנים לבת כי היא בת.

מותר לא להסכים איתי.

לדעתי 'מודל  היופי' חייב להשתנות, ממניעים מוסריים.

לי מעולם לא היו חורים אז השאלה היא לא הם עגילים זה יפה אלא אם חור באוזן זה יפה. התשובה שלי היא לא. 

היום גם בנים מחוררים את עצמם..

יופי זה דבר אישי

לכן כמובן את יכולה לא להסכים לזה שעגיל הוא דבר יפה, אבל לא הבנתי את הקשר לפמינזם..

כאילו

מעמד האשה, כבוד האשה ועגיל באוזן - איך זה מתקשר כאילו?

לא ראית בנים עם עגילים במקרה?

כי אני ראיתי כמה, ועוד עם יהלומים באוזניים.

את מבינה כמה זה אבסורדי שרשמת את זה מיד אחרי התגובה שלי, בתור אחד האנשים שהכי תומכים והכי מדברים כאן על פמיניזם.

הקשר לכך שמדובר בבנות: בהקשר המקורי, מעדיפה שלא להזכיר ממתי בנות התחילו להתקשט בתכשיטים.

בנים: ראיתי בנים שמחוררים את עצמם בשביל עגילים, לא סותר את מה שאמרתי. ולא יסתור גם יהיה מקובל בכל הציבור. אז, ההקשר התרבותי יהיה שונה.

יופי: עד כמה שזה ישמע מוזר- לא מדברת על יופי כטעם אישי. מדברת על ענין המוסרי שביופי. יש דברים מרשימים בחיצונויותם שבפנים- רקובים. וצריך שלא להתרשם מהמראה החיצוני. בעיניי, עגילים זה אחד מהם.

פמיניזם- ובכן, מותר שיהיו כמה סוגים של דתיים, מותר לדתיים לחלוק  זה על זה, מותר גם בפמיניזם. בעיניי זה מזעזע שכשנולדת בת מחוררים את אוזניה. 

יום טוב.

תני לה לבחור,

ושוב מכירה כמה בנים שחולקים עלייך בעניין העגילים והתכשיטים.

וכן, זה מייפה, ופמיניזם הוא לא הסתירה ליופי.

חבל שהתנועה הרדיקלית דווקא בזה בחרה להתמקד....

היא שאלה את דעת הקהל. דעתי בקהל.

אם את רוצה- תעשי.

אני עשיתי אחרי מלא התלבטות,

ואני שמחה על זה..

זה עדין וחביב.

ומגוון..

את בסביבה שלי בעל כורחי

כל עוד את לא שמה עגילים בגודל גשר המיתרים  או בצבעים של מחזיר אור הכל בסדר

תעשי מה שמתאים לך, מה שגורם לך להרגיש טוב.

די להתחשב בנורמות החברתיות האלו, זה פשוט נורא.

זה גוזל מאתנו את כל המיוחדות שלנו.

אני עם חור שני ונזם,

ואני יכולה להגיד לך שאם יש דברים שאני רוצה להתקדם בחיים ולהשתפר ולעבוד על דברים, להתחזק, להתגדל וכו' וכו' - זה לא קשור בגרוש לא לנזם, ולא לחור השני.

יש לנו נשמה גדולה

ויש לנו צניעות שמתבטאת בפנים (ובחוץ!!!!!!) ולא לפי מה שהנורמות של החברה משדרת שלנו

יש לנו תורה, ויש לנו אותנו באמת, מבפנים.

ולפעמים בא לי ללכת בצורה X ואני אעבוד קשה ולא אעשה זאת כי התורה מסבירה לי מה נכון

אבל דברים שהם פרשנויות של החברה?..

לא בשבילי, בכל אופן

שאוסרים את זה הלכתית משום חוקות הגויים - הרב אבינר

(אצלנו זה לא שאלה בכלל...)

אני מניח שתמצאי רבנים שיתירו

אבל בלי לשאול רב - ברור שאי אפשר, הרי יש רבנים שאוסרים, אולי הרב שלך חושב כך?

אבל לדעתי גם אם הרב יתיר עדיף להחמיר בדבר שיש אומרים שהוא איסור דאורייתא

במיוחד שאין שום צורך בזה, את לא יותר יפה עם חורים.

אני חושב שהקב"ה יותר ישמח אם תחמירי באיסורים שלו. לא סתם הפוסקים כותבים על מחלוקות שהחמיר תבוא עליו ברכה, כי הקב"ה באמת נותן על זה ברכה מיוחדת

איפה זה כתוב מופים?

ונראה לי שבמקום לחפש החמרות איפה להחמיר ואיפה להחמיר

כדאי לנו להתעסק בעבודה פנימית

יש הלכה ברורה לא צריך ליצור גדרות מבטון מומצאים סבבה?

יופי

כדאי שאני אלך לישון למה הכל מעצבן אותי בעולם הזה

(ואם אתה יכול אז תענה רק מחר כדי שאני אענה רגוע

זה יישמח אותי מאוד)

(או שתענה עכשיו ואני אצטרך לעשות עבודת המידות )

רק הבאתי שיש כאלה שאומרים כך

[אני מתנצל שוברת, אל תקראי היום. פשוט את לא היחידה כאן)

אני אישית לא מספיק למדתי את הנושא בשביל לגבש דעה, אבל במפורש יש מקום לדבריהם

האיסור הזה מקורו בפסוק "ובחוקותיהם לא תלכו"
שהוא איסור לעשות מעשים כמו הגויים

אז מה? כל מה שגוי עושה אסור לעשות? אסור גם לאכול עם מזלג כי הגוי אוכל כך?
נו באמת מופים, אתה לא חושב שאתה מגזים?

אז יש תשובה של התרומת הדשן שיש שני מקרים שנאסר כשהגוי עושה
1. כשזה "חוק" - דהיינו מנהג שאין בו הגיון ברור, וזה מעשה שכולם עושים כי כך החליטו, וכנראה זה חוק של העבודה זרה שלהם
2. דברים שמתאימים לגויים - שהם לא "אסורים" מצד צניעות, אבל מתאים מבחינת צניעות להימנע מהם, והגויים עושים אותם, אז זה אוסר ליהודים (גם גברים!) לעשות אותם.
לדוגמא - לדעת הרמב"ם אסור לשים שרוכים אדומים בגלל האיסור הזה, כי זה יותר סולידי לשים שרוכים שחורים, והגויים בזמנם היו שמים שרוכים אדומים, אז יש בזה איסור של ובחוקותיהם לא תלכו (אפילו שברור שאף אחד לא יאמר ששרוכים אדומים זה "לא צנוע")

עד כאן זה דברים פשוטים, שאין עליהם ויכוח

השאלה הגדולה האם לעשות מספר חורים באוזן זה בכלל האיסור הזה או לא היא שאלה של שיקול דעת
אבל אני מבין שיש רבנים שיחשבו ש"מתאים מבחינת צניעות" לא לעשות את זה, ולכן זה יחשב מנהג של גויים שאסור

וכך אומר באמת הרב אבינר

לגבי ההודעה שלך - לדעתי יש כאן טעות יסודית
להחמיר בהלכה זה לא גדרות, זה בדיוק העבודה הפנימית - לחפש איפה אפשר לשמח את ה', איפה יש מקום שאני אהיה לארג' איתו, ולא אחפש להיות בדיוק בדיוק על הגבול של המצוות שלו

וואו!!! 

אני אגיב לך בע"ה מחר אבל אתה כל כך טועה בגישה שלך (סליחה.. כן? ממש סליחה.. )

ה' יעזור, אגיב  בצורה נורמלית.

אגב, תנ"ך אתה לומד?

אני חושבת ששם המקור לתכשיטים שלנו, וואלה הגויים לא מזיזים לי את הרשתית של העין. שתדע!

איך את יוצאת עלי!

אני ממש לא אמרתי שום דבר

בסך הכל הבאתי דעה, ואמרתי שאני יכול להבין אותה

האמת - חשבתי על מה שאת אומרת לגבי נזם, שמבואר בפסוקים שהיו לישראל בזמנים קדומים

וכבר המון שנים שזה יצא מהאופנה, ואז זה חזר לגויים

האם זה נקרא חוקות הגויים כיון שהיום זה הגויים שעושים את זה או לא

לא יודע!!!

לא מבין בזה!

אבל אני רואה אפשרות להסתפק. ועד כמה שזכור לי - הרב אבינר אוסר גם נזם, כך שהוא סבר שגם זה בכלל זה

אבל רוב הרבנים- לא פוסקים בצורה מחמירה כל כך כל כך כל כך כמו הרב אבינר

והרבה מאוד אנשים- לא הולכים כמוהו בכלל... אלא הולכים לפי רבנים אחרים...

אני יכולה לומר- שמכל הקונטרס שהרב שאני הולכת לפיו (בד"כ...) - לא מוזכר כלום על נזם או עגילים וכולי

גם יכולה לומר שאני מכירה כמה וכמה נשים שהן  בנות\ נשות ת"ח\ תלמידות חכמים בעצמן\ אברכיות צדיקות\\ שיש להן חור שני, לפעמים שלישי, לפעמים נזם, לפעמים צמיד ברגל.... כל מיני תכשיטים שאולי אצל אנשים אחרים זה לא מקובל,

אבל בעיה הלכתית אין בזה

האיסור דאוריתא היחיד שעולה לי- בנושא של לעשות חור שני באוזן- או חור בכלל- זה האיסור לפגוע ולפגוף בגוף המהממם שהשם נתן לנו....

שאלה כזאת

זה פשוט לא נושא

אז מצאתי רבנים שלכם שמדברים על הנושא

(אגב לא מצאתי את זה לבד, הביאו את זה כאן פעם באיזה שירשור)

לכי תתלונני לרב אבינר, תשאלי אותו אם הוא כתב את זה בטעות

רק ציטטתי!

א. מה זה "אצלכם", קשה לי להאמין שרב חרדי שקול ומחושב וישר יתנגד נמרצות ל"חור שני", מקסימום הוא יגיד שהציבור לא אוהב את זה, הלכתית (צניעות) אין בזה בעיה, חוקות הגויים? עיין במקורות.

ב. אין שום עניין לשאול *כל* רב כמה חורים לעשות. זה מגוחך וטיפשי ומבזה.

ג. הקב"ה יותר ישמח? אתה רוצה לחזור בך ומהר? מנין לך? ואיפה זה המקום שלך או שלנו להיכנס אל תוך עבודת השם שלה- "מה הקב"ה רוצה ממני"- (משמע עניין אפור, לא לכאן ולא לכאן, איך אתה יכול להכריע בזה?)

כבר אמרתי מה כוונתי

על ב - אם יש רבנים שאוסרים - צריך לשאול! לא מוחקים כך דיעה של רב!

על ג - רצון הקב"ה הוא דבר שקל מאד לדעת מהו, פשוט צריך ללמוד תורה

ואני חוזר ואמר, אם הפוסקים אומרים "המחמיר תבוא עליו ברכה" גם כשמותר מעיקר הדין, הם מתכוונים שהקב"ה יתן שכר מיוחד על זה

מה שייך כאן "להיכנס לעבודת ה' שלה" כאילו נכנסתי לה לפרטיות?

ההלכה היא לא משהו אישי, היא הנחיה לרבים

יש כמה דרכים אישיות איך להגיע לרגש של קרבה לה', אבל ה"עבודה" עצמה היא הוראות שהקב"ה נתן, והם לא אישיות

לא שייך להלכה- וכן שייך לפרטיות

מה ה' רוצה ממני שייך לתורה באופן כללי

בהודעה שלך עצמך אתה כתבת את זה באופן נפרד

בעיקר כשלא יודעים...

אבל אנחנו ב"ה יודעים הלכה ולכן אין לנו צורך להחמיר.

זה הלשון של הרב אבינר

נזם
ש: האם מותר לעשות נזם באף? הרי רבקה עשתה?
ת: לא. אסור משום חוקות הגויים, מדין שחץ. וכן עגיל בטבור, בלשון, בגבה וכדומה. בזמן רבקה אמנו, זה היה דבר רגיל (עי' שו"ת שאילת שלמה א, שלט אות ב).

אגב מחיפוש קצר ברשת, מצאתי כמה וכמה שהתירו, ברמות שונות של הסתייגות

אם יש לישהו מקור שמדבר על הנושא בהרחבה, ולא רק כן לא שחור לבן

אני אשמח

למרות שנזם זה אכן יפה בלי קשר...

את רואה הבדל?

(נזם לדעתי יותר קל, כי היתה תקופה שיהודיות שמו נזם, כמו שרבקה עשתה)

בכל צקרה אני לא רואה הבדל.

אם תמצאי הבדל תאמרי

http://www.yeshiva.org.il/ask/?id=2841

בוא בתנוך בדיוק כמו הראשון- לא כמו חורים בסחוס.

וגם מאיפה לך שהנזם שדובר עליו זה מה שאנחנו היום מתייחסים אליו...

אני יודע שזה לא אותו איבר

אני מתכוין שיהיה הבדל שיכול לשנות משהו לגבי "חוקות הגויים"

מה זה משנה אם אתה מנקב תנוך או סחוס? הנושא האם זה משהו שגויים עושים ויש אנשים שמקבלים מזה "אמירה" מסוימת, לא איזה קרום בגוף נחתך

ולכן גם לא כל כך משנה אם הנזם של רבקה היה עם חור באף או לא, כי הנושא הוא טכני אלא מה עומד מאחורי המעשה מבחינה חברתית

(אגב, הרב אבינר שם הניח כדבר פשוט שלרבקה היה נזם כמו שיש בימינו)

השני קרוב לראשון- כמעט אותו מקום, נזם- לא.

ובכלל הנזם של רבקה היה לפני מתן תורה אז מה זה משנה איפה היה..

[נכון שיש אומרים שהאבות שמרו את כל המצוות, אבל זה היה לפני שהתחתנה...]

וגם חתונה לא משנה

זה פשוט לא קשור לענין

האלה היא איך זה נתפס, והאם זה מנהג של גויים.

אם זה קרוב זה לא מנהג של גויים?

אם היא לא התחתנה זה לא משדר אמירה מסוימת?

את מחלקת חילוקים שלא קשורים לענין!

בנוגע לאם האבות שמרו מצוות התורה לפני נתינתה-

בכל מקרה לפני שרבקה התחתנה היא לא הייתה קשורה לשושלת מאברהם שהתחילה, אחרי החתונה יכול להיות שקיבלה על עצמה גם. זאת השערה למקרה שהיית מעלה זאת כטיעון.

וברגע שזה כמעט באותו מקום אז זה כן משנה[יש כאלה שמכל מיני סיבות- חור שנסתם, יצא עקום וכו' למעשה החור הראשון שלהם באזור של השני..] 

באמת ברור שאין שום בעיה

הבעיה לא המיקום של החור, אלא שיש כאן שניים שמשתמשים בהם יחד, לכן זה לא משנה בכלל אם הם קרובים או רחוקים

מנזם לחור שני, ועוד מחליט שנזם יותר קל כי לרבקה היה, כשתשובת הרב על נזם

עוד לא ענית על זה ומשם התחיל כל הדיון הזה.

אני מסיק מנזם לחור שני כי אני לא רואה הבדל ביניהם, בשניהם הסעיקרון אותו עיקור, גם אם יש שינויים חיצוניים-טכניים ביניהם

בכומז כיום?

זה לא נפוץ אצל הגויים, כך שאין בזה חוקות הגויים

ולגבי צניעות - במילא אף אחד לא רואה את זה...

כל חוקי הצניעות כבר נפרצו מזמן בכל המגזרים בכל העולם, עד שרק נשים כמעט בודדות בארץ הולכות באמת צנוע ומתנהגות בצניעות, ומה שמפריע זה עוד חור קטן באוזן?

זה כמו שמישהו בסוריה של היום ישאל אם יש בעיה מוסרית בהריגת נמלה.

רק מי שחי את הזוהמה המערבית על הצדדים הכי רקובים שלה יכול לראות בעיה בעוד עגיל באוזן או חור יותר או פחות.

חור שני לא יפה לאף אחת! נקודה!

וזה שאנחנו לא משקיעים ביופי, לא אומר שאנחנו לא מבינים בו!

את יכולה לחלום שיהיה נושא שנשים יבינו יותר מגברים!

אני מניחה שאתה לא נוהג להסתכל על כל הבנות שיש להן חור שני,

אבל אני כן.

אולי יש כמה שזה לא יפה להן,

אבל יש הרבה מאד שכן!

אני מקווה שאת החצי השני כתבת בצחוק,

כי אחרת, אני חוששת שניאלץ לדווח למישהו שהשתבשה עליך דעתך.

(כן, שני המשפטים האחרונים, לא רק אחד מהם)

אבל את האמצע לא

לדעתי יופי הוא ענין סובייקטיבי, 

כל אחד יכול להבין רק ביופי מנקודת מבטו, כך שכולם מבינים ביופי לגבי עצמם

הדבר האובייקטיבי היחיד ששייך ביופי זה לנסות לקלוע לטעם של רוב האנשים

האם נשים יותר טובות בזה? האם הן מנסות בכלל לקלוע לטעם של הרוב, או שהן עושות מה שיפה בעיניהן, ושכל העולם יקפוץ?

אין לי מושג!

אז תגיד שזו דעתך שחור שני לא יפה. שזה לטעמך לא יפה.

אתה מביא את זה בין כל הדברים האחרים שהבאת מרבנים,

וזה נראה קשור אליהם.

בקשר ללקלוע לטעם של אחרים-

חבל שככה, אבל כ"כ הרבה מנסות לרצות אחרים,

והולכות לפי צו האופנה.

ומצד שני מזל, כי מי יודע איזה רצונות מוזרים יש לכל אחת..

מזל שאני לא שמה על אחרים, רק על הקב"ה

[ואת החור השני שלי עשיתי בידיעה שאין איסור כזה,

רק שאולי זה ישדר משהו שאני לא רוצה לשדר.

ואני בסדר עם זה..]

אם את אוהבת- תעשי, אם לא- לא.

אם את מפחדת- (מהחברה כמובן) אל תעשי, 

אם את חושבת שהחברה לא אמורה להתערב בטעם האישי שלך- תעשי.

בעיה מבחינה הלכתית- באותה המידה שיש בעיה עם הבד ג'ינס. (אין כלומר)

אין יותר ככ מה לומר, זה תלוי בהרגשה שלך ובטעם שלך.

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים