פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1661)

ונראה לי שהצלחתי עכשיו... זה אומר שהתבגרתי? (או שהתייאשתי מהחברה?)

שבת שלום!

היכולת להכיל טיפה מעבר בלי לזרוק מיד את כל הנושא, לפני שהוא 'ייצור איום'.

ברכותיי

נועם, פעם הייתי ה-מ-ו-ן פה בפורומים (נדמה לי שאפילו דיברנו בטלפון פעם או פעמיים לפני כמה שנים ), כל דבר שהזכיר לי את זה שאבא שלי מת ישר הייתי קוטלת.. סתם כי זה כואב אז אני רוצה לבטא את זה. הבעיה שזה לא נעשה עם המון התחשבות באיך זה משפיע על אחרים... התלבטתי אם התבגרתי בלהפסיק לפגוע אולי באחרים, או שפשוט התייאשתי מיזה שיבינו אותי כשאני מגיבה ככה.

ותובנה כן קצת מאוחרת)

השנה נגמרה!!!!    יש!!!!!

מקווה שלא לאורך זמן..

ערות מוצש"ית ארצישראלית מצויה...

עבדתי כמה שעות חביבות הערב

בס"ד

תהייה-

שבועות, לא ישנתי.

מוצאי שבועות, לא נרדמתי (אחרי השינה בשבועות בצהריים).

יום חמישי - ישנתי מעט (משמר).

ערב שבת קודש - נפלתי על המיטה.

עכשיו, מוצ"ש, עדיין ער ולא נראה שאלך לישון בקרוב בעקבות השינה בשבת בצהריים.

אז אולי היה כדאי לוותר על השינה בצהריים בשביל שאוכל לחזור למצב שינה נורמאלי וסדיר?

זה אפשרי בכלל לא לישון שבת בצהריים?

מי שטרח בערב שבת - יאכל בשבת,

מי שישן בשבת - איך ישם במוצאי שבת?

בס"ד

זה הדבר היחיד שיכול לקרות שמקשרים את 'תקומה' ואת 'עוצמה' ל'מרדכי' 

בס"ד

שאביא את כל ההוכחות לכך?

בס"ד

מה הלאה? 

טוב שלא הקמת אותי מהמיטה במרץ לעבודה בתנועה קדימה.

בס"ד

אם כך... 

בס"ד

וזה מעל אחזו החסימה .

חוץ מזה שלנץ כבר קמתי ביום חמישי, עוד סיבה למה לא ישנתי מספיק בליל שישי.

בס"ד

זה כבר יותר מוקדם

וזה בלי לקחת בחשבון את העובדה שבשעת הנץ צריך להיות בשמונה עשרה,

כך שזה עוד יותר מוקדם.

אבל אם שמונה עשרה לנץ זה כבר סיבה להיות מעודד

לעבודה בתנועת מרץ?

הולך?

תובנה עם חברה:

אנחנו רוצות כבר להתחתן אבל לא באמת 

תובנה נוספת (אותה חברה) :

למצוא נושאי שיחה חדשים בינינו

דחוףףףף

תובנה:

בא לי ממתקים!!!

וחבילת גלישה נורמלית!!

איפה השוקולדים האלה כשצריכים אותם? (יעני מחפש שוקולדים)

"מנהג" אותיות "גהנם".

מה העניין לצער מישהו בחג? והלא אסור לצער אפילו במעט
אוי ואבוי

אני לא יודע באיזה גיל היו הנערים , ולצערי בעיות טאקט ומחסור באינטליגנציה רגשית  נפוצות בבני הנוער שלנו.

אני מבין אותך לגמרי וכאב לי לשמוע על שעשו לך , תנסי לדון אותם לכף זכות כי הם לא מבינים את המשמעות של מה שהם עשו

אם הם היו יודעים כמה הם ציערו אתכן , מן הסתם הם לא היו עושים את זה.

אבל אני חושב שהמשחק הזה כשלעצמו אינו פסול

הוא סה"כ שעשוע , פשוט צריך לדעת עם מי מתאים לשחק את זה

למשל אם ילדים היו שופכים עלי מים כנראה שהייתי משחק איתם או מקבל את זה בהבנה

רק שלא ראוי לשפוך על בנות מים (אני מניח שגם הן פחות יקבלו את זה בהבנה)

אני מסכים לגבי הצניעות ולכן כתבתי שגם (בנוסף לבעיית הצניעות )  הם פחות יקבלו את זה בהבנה

 כי אני חושב שלבנות זה יותר ביג דיל , בגלל דברים כמו לבוש ואיפור שיותר יושפעו ממים.

ומה שהילדים ידעו או לא , רק בא להסביר איך קרה דבר כזה שהם ציערו אותה כל כך , כי כמו שאמרתי אני מאמין שאם הם היו יודעים כמה הם ציערו הם לא היו עושים את זה , זה נקרא לדון לכף זכות , לא באתי להתיר את זה

לדון לכף זכות אין פרושו להיות מרוצה מכך.

אם אתה מרוצה מכך שאנשים מתנהגים כלפיך באלימות,....

היא לא הביעה שנאה כלפיהם.

היא אמרה שהם עשו משהו לא בסדר והציגה את ההשלכות שהיא ראתה של הדבר הזה.

אולי כדאי להתמודד עם ההשלכות של מה שעושים?

מה פתאום שאנשים ישפכו מים על אנשים אחרים? למה זה צריך להיות מקובל?

*מנהג אותיות גהנם*

גדולי ישראל לאורך הדורות נתנו חשיבות גדולה למנהג, כמובן שלא מנהג שנוגד את ההלכה כמו במקרה הזה שזה בין אדם לחבירו ואיסור גמור, אבל סתם מנהג שהשתרש בקהילות ישראל יש חשיבות גדולה ואוכל להרחיב בזה עז"ה אם תרצה..

אם כבר אפשר להסביר בשביל מה, אבל זה ממש לא חמור מאד... מותר לשאול על מצוות בשביל מה, ובטח פה כשזאת לא ממש מצווה, ועוד יותר פה כשזאת אולי מצווה - שבאה בעבירה.

והדגשתי בהודעה שאין הכוונה למעשה השטות שהילדים עשו אלא למנהגים אמיתיים..

זה לא זלזול ברעיון, זאת עובדה.

מעניין מתי יהיה לי פחות קשה עם לחץ דתי...

גדולי ישראל לאורך הדורות כתבו גם שמנהג אותיות גהנם.

תלוי איזה מנהג - אם הוא גורם לתוספת קדושה או שהוא מביא לאיסור

המנהג הגרוע הזה הוא מנהג איסור. מי שנוהג אותו עובר על איסור דאורייתא

מי התיר לך לשפוך מים על מישהו שלא רוצה בזה? שאלת אותו קודם?

אז המנהג הזה לא רק אותיות גהנם - הוא הדרך הוודאית לגהנם!

ומקרוני, אני לא אשה, לא משקיע בבגדים ובאיפור, ובכל זאת אני לא מסכים שיזרקו עלי מים, ובטח לא ביצים

מה זה אמור להביע?!

אם הלכנו יחד לדשא והחלטנו לעשות מלחמת מים - אין בעיה, אבל כל מי שמלכתחילה לא הביע את הסכמתו להצטרף למשחק - מה פתאום שיהיה איזה שהוא היתר להציק לו לחינם?

דוקא קראתי עד הסוף, אבל לא את האמצע...

פהhttp://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t643828#7178461

שאנחנו יותר מסכימים מאשר לא מסכימים (ואין לי התנגדות גם לא להסכים).

-קוראת את המקורות-

אישית, לא חוזרת בי מהדברים שכתבתי.

המשפט הזה לא שלי, לא יודעת של מי הוא במקור. ויש רגעים שהוא מתאים, כמו זה שתארה d.i.d.

מופים- אהבתי את הניסוח

נקודה טובה- נכון.

קראתי את כל ההודעה ןנשמט לי האמצע שלה

(ואף פעם לא הבנתי מה שיך לכתוב "סתם.." בהודעה. לא התכוונת ברצינות? אז מה כן? אם התחרטת למה את לא מוחקת? לא ברור!)

עם השנים נמאס לי מחפיות של סופרים שחוזרים על עצמם שוב ושוב

ה  ב  נ  נ  ו !!!!!!

במשפט אחד יכלת לכתוב מה שכתבת בעמוד שלם

זה משעמם!

אז התרגלתי לדלג על צאי משפטים

ואני צריך להכריח את עצמי לא לעשות את זה כשאני לומד...

בכל דבר (אני לא מוצא יוצא מהכלל) צריך לדון לכף זכות ("והוי דן את כל האדם...")

ולדון לכף זכות לא אומר להיות מרוצה ממה שקרה , ממש לא!

לדון לכף זכות משמעותו להסתכל על המקרה דרך נקודה מסוימת ובצורה מסוימת ( אמיתית כמובן) שדרכה יתברר המעשה הפחות טוב , כטוב , או לכל הפחות כפחות רע

ואני מסכים שלא שופכים סתם כך מים על אנשים אחרים ולכן כתבתי שצריך לדעת עם מי לשחק את זה

כמו שהגיוני שמבוגר/זקן הוא לא האדם המתאים למשחק הזה , ולכן גם אמרתי שאני למשל בד"כ כן הייתי זורם עם זה

ובלי קשר לכל המקרה הנ"ל, את כותבת יפה, חשבת על הכיוון הזה?...

במסגרת שבה אני נמצא (לא רוצה בינתיים לפרט...)

אבל אין לי חברים, לא במסגרת הזאת, לא ביישוב שלי, ולא במסגרת אחרת

לא הייתי בתנועת נוער, ואין לי חברים ביישוב או בבית הכנסת או משהו כזה...

כמו "עמיתים לטיולים", וכו'

תמצא נושא לשיחה משותפת עם מישהו, תאזור קצת אומץ, ופתח בשיחה.

בהצלחה!

אני מתכוון להצעה להצטרף לטיולים של עמיתים לטיולים או שאר הקבוצות...

ממליצה למצוא אנשים שיש לכם תחומי עניין משותפים.

אם אתה לומד / עובד, תוכל לנסות להעמיק את הקשרים מעבר למסגרת המצומצמת.

לקבוע להיפגש אחה"צ, לארגן מפגש אצלך בבית, לשתף ולהביע דעות ועוד.

בהצלחה.

באמת מפתיע שהוא לא עשה קיים את השיעור למרות הגשר...

אבל משעשע, בלי ספק.

שהודיעו לי מאוחר מדי שאין לימודים

לפחות היה נחמד

בס"ד

בכיתה א' עליתי להסעה.. והשארתי את התיק על הגדר בתחנה

מזל שהנהג שם לב ושאל "מי שכח תיק?"

עוד מל"ג בעומר אנשים בנו על הגשר הזה!

קרה לי פעם באולפנא....

בס"ד

בשבוע שהיה שלג ביום ראשון, קמתי בבוקר ושאלתי את עצמי אם יש לימודים, באינטרנט לא היה כתוב כלום ואז אמרתי לעצמי "טוב, מי יבטל לימודים באזור המרכז בגלל שלג???"

כשהגעתי וראיתי שדי ריק עוד חשבתי שאולי אנשים מהשומרון\ירושלים וכו' מתעכבים בדרך בגלל השלג

ואז פתחתי ווי-פי (בפלאפון) ובאתר של האוניברסיטה היה כתוב שאין לימודים...

אני כבר לא לא ממש לועסת מסטיים אבל גם כשכן, עוטפת בתוך נייר ומחכה לסוף השיעור לשים בפח.

זה ממש מגעיל ששמים מתחת לשולחן, הייתי בטוחה שרק בבי"ס היו עושים את זה.. 

בעיטה וסטירה

(וכן אוהב לגרד מתחת לשולחן, אז ....

)

סתם, סתם.. אבל תכלס אם הייתי מגיעה לסיטואציה של או שולחן או לבלוע, מוסרית הייתי מעדיפה לבלוע.

אני משער שמגלגל אותו ביד במשך כל השיעור, ואח"כ זורק.

הרי גם ככה אני כמעט תמיד צריק להתעסק ביד עם חתיכת נייר או משהו כזה. ועד שיש משהו לשחק בו שלא 'נגמר'...

אם זה לא לעניין, הייתי עוטף בנייר כנראה.

ואז פותחים את החלון, והם פורחים החוצה, אל שמיי אין סוף, לנצח... 

ניגשים לפח- יורקים. 

לוקחים חתיכת דף- עוטפים בה את המסטיק, מניחים בצד, זורקים אחרי השיעור.

יוצאים לשירותים, נפתרים ממנו בדרך.

לועסים. לנצח.

או פשוט לא אוכלים מסטיקים. כמוני.

אצלי זה גם זה וגם זה 

אני גם חווה את הספר בתור סרט ורואה אותו מול העינים ובד"כ, אם זה שייך גם מזדהה עם אחת הדמויות (בד"כ הגיבור, אבל לא תמיד) ומרגישה שאני חווה את החוויות שלה.. (לכן אני לא אוהבת ספרים עצובים )

אין ספק שכשקוראים ככה ספר הוא הופך לחוויה (ובמיוחד ספרים על מקומות מיוחדים ועם אנשים חמודים)

במיוחד כשיש פירוט על הסביבה וחיצוניות הדמויות.

יחי שר הטבעות!

לרוב עיקר ההנאה שלי מהסיפור לא נעוצה בזה שאני חווה דרכו חוויות אלא שאני מנתח חוויות/רגשות/מערכות בין אישיות של עולם שעד לפני כמה דקות לא הכרתי.

המחשבות של הדמויות, העובדות וכו'.

לפעמים אני "בתוך הסיפור", מנסה לחוות את העלילה מנקודת המבט של הדמויות / מנקודת המבט שלי.

אבל אם אני מזדהה מאוד עם גיבורי הסיפור אז אולי האופציה השניה..

שאלה מעניינת

סתם, פשוט הדמיון שלי עובד ממש חזק בקריאה.

כשאני קוראת, אני חייבת לנסות לתאר לעצמי ממש איך הכל נראה.

הדמויות, המקום, הכל!

לפעמים זה מחרפן..כי מתארים נגיד הליכה של מישהו בתוך מבנה,

ואז אני צריכה גם לפתח כישורי אדריכלות..

ולא תמיד הולך לי.

ואז התיאור בספר לא תואם את המבנה שבניתי בראש..

עזבו,

זה היה הצצה להגיגי מוחי הקודח.

אל תתאמצו לרדת לסוף דעתי..

בעיקרון,

הזווית שלי בסרט היא כשותפה.

הולכת עם הדמויות. לא בתוכם, אבל כאחת מהן. צופה ביחד איתם.

או מאחוריהם.

בכולנו יש את כל התכונות האלה, אבל לכל אחד יש סגנון דומיננטי יותר... בין השאר זה מתבטא במה קורה לך כשאתה קורא ספר: רואה את הדברים מהצד, שומע את הסיפור כמו בהקראה, או מרגיש גיבור העלילה. קראתי על זה איפושהו פעם.

וברוכה המתראה!

אולי חודש הספר העברי מתחיל קודם

מתי שבוע הספר?! איפה יש פרסומים??

אני מרגיש צורך להתאכזב כל שנה מחדש...

את תגמרי לקרוא אותם מהר

תתחדשי!

כי דעת לא יושבת על ריק... היא חייבת להשען על תומך כלשהו

באמת מעניין מאיפה אנשים "נצמדים" לדעות מסוימות-

האם הדעות נובעות מהלימוד שרכשו לאורך השנים ועיצב להם את אישיותם,

או שבעצם הדעות עיצבו באדם את תכונות אופיו והובילו למידות שיש לו?

אין לי תשובה בעניין,

רק חידדתי את השאלה (בעיקר לעצמי)..

בס"ד

בספר התניא מובא סדר הההשפעות. והדעת קודמת למידות. המידות כשמם כן הם הם כלים להכלה.

אז אם אני מבין שהכל מאיתו יתברך- ובאמת מבין זאת- אז הכלי של הכעס, גאווה וכו'  יצטמצם מאוד.. זה יסוד גדול. כמובן שיש גם השפעה ספירלית. אך בשורשי הדברים זהו הסדר.

האם דעה במשמעות opinion?

או דעה במשמעות knowledge?

אפשר בבקשה הסבר בעברית לשתי האפשרויות?

knowledge = להכיר, לדעת

שתי האפשרויות מובילות לשתי שאלות שונות...

בכל אופן בעיני שניהם מושפעים מאוד מהסביבה ולכן הבחירה החופשית האמיתית היא בחירת הסביבה.

דרך ארץ קדמה לתורה

המידות הטובות הן הקומה הבסיסית

ועל גביה יש קומות נוספות,גבוהות יותר

של ידיעת התורה וקיום המצוות

מי שאין בו מידות טובות-

לא יוכל לקלוט\להוציא מתוכו דעת טובה

(מזכיר לי קטע במחשבת שלימדתי השבוע

לא זוכרת את המקור)

בס"ד

השאלה היא מה הוליד את מה.. הרמב"ם כותב בהקדמה לפרק חלק (נ"ל) שכדי ללמוד תורה יש צורך בהכשר מידותי כלשהו אך בפועל- התיקון המידותי המרכזי מגיע אחרי הלמידה- כי המשפיעה העיקרית..

שהמוח (הדיעות) משפיע על הלב (על המידות)- כפי שכתוב בתניא:"מוח שליט על הלב". לכן נברא האדם בשונה מבעהח"י שראשו -פיזית מעל שאר גופו.

ולפי האדמור הזקן הדרך הכי קצרה ללב עוברת דרך המוח.

אבל יש מצב, פחות מתוקן שבו ,כאשר האדם לא חי לפי מה שהוא מאמין 'אז הוא מתחיל לעצב אמונות בהתאם למעשיו ולחולשותיו, הופך את החולשה לאידיאל- ואז המידות משפיעות על הדיעות.

על כגון זה נאמר לא עשו להם ישראל ע"ז /העגל אלא להתיר את העריות.

לא עוברת דרך הקיבה?  <צ>

ועכשיו ברצינות: מה שכתבת פשוט נהדר!

יצאת רבנית!

אז נראה לי הגיוני שדעות למידות. למרות שלא הייתי מגדירה את זה "דעות"..

אבל אני לא מתחייב שישאר ככה לעד.

אולי הוא התכוין שהוא טרחן?

כנראה צודקות הטענות באותו שרשור ידוע...

"אמר ליה להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא, אמר ליה על דא ודאי קא בכית, ובכו תרוויהו" (בבלי ברכות ה ע"ב)

"ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה רק שהיתה באה מטיפה סרוחה שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי עפרא" (בבלי עבודה זרה כ ע"א)

גם אם הם ניתלים באילן כגדול באמירה שלהם- מה הגדולים התכוונו בזה? 

חבל עליהם. מבזבזים את זמנם בלדבר על יופי של בני אדם במקום להיות עסוקים ב- מה זה אומר להיות בני אדם.

לאקטואליה.

או שזה על הבדלי התרבות והבדל הניסוח, נו נו

כמה סיקור בערוץ 7 היה לכל פעולות ה"תג מחיר" לאחרונה?

וכאן בפורום?

דורשים יושר? - זה כולל אתכם.

בלי קשר לנושא הספציפי.

אתה לא יכול לטעון על "הארץ" שהם מוטים, כאשר גם החדשות של גורמי הימין מוטים. זה הכל. (ואגב, ב"הארץ" עוד יש מאמרי דעה לטובת הימין. כגון - בעצמי קראתי שם מאמר שיש להתנגד לחוק נגד ישראל היום, משום שהוא פגיעה בחופש הביטוי העיתונות וכו'. אבל כמעט מעולם(!) לא ראיתי באתר ימני ביקורת על הימין, מלבד אולי, שהוא לא ימני מספיק...).

ואגב, תפסיק להיתמם. "נערים עם צבע". - היו כבר המון הצתות, שרק במקרה לא הסתיימו במוות של ערבים. וכן - הם בני אדם.

היו נגד התופעה, הרבה יותר ממה שהייתי מצפה לשמוע מאתר ימני (והיו הרבה כתבות על זה)

ולא הבנתי איך המאמר על החוק נגד ישראל היום הוא דוגמא לדעה לטובת הימין..

והמשטרה עוצרת הרבה נערים סתם, בלי סיבה (מכירה כמה מקרוב, בדוק) שאותם מפרסמים, לעומת זורקי האבנים שעליהם לא רואים כמעט פרסום (כי הם ערבים ולא יהודים)

נראה לי שמי שהכי מוטה פה זה אתה..

יש לי חשד שאת לא רוצה להבין.

כגון, את כותבת: "ולא הבנתי איך המאמר על החוק נגד ישראל היום הוא דוגמא לדעה לטובת הימין.."

מה יש לא להבין? את מדמיינת לך שהיו רוצים לפגוע ב"הארץ" והימין היה מתנגד?...

הרי יש להם אינטרס שישראל היום תפגע. הן כלכלית, והן בנושא האג'נדה. ואעפ"כ - הם ישרים מספיק לכתוב שזה לא עולה בקנה אחד עם הנורמות (לדעת כותב טור הדעה אז).

בס"ד

כמה ערבים נהרגו או נפגעו פיזית בגלל פעולת תג מחיר? 0

כמה יהודים מתו מטרור רק בשנה האחרונה? יופי.

כמה נצלו בנס? כל יום המספר רק עולה ללא הפסקה.

אין פה בכלל מה להשוות.

והייתי כותב עוד כמה דברים לגבי "הם גם בני אדם" אבל זה כרוך אולי בהסטה ואין לי כוח להסתבך...

עד לא מזמן ישראל היום הודפס בבית הדפוס של הארץ והיה אחד ממקורות ההכנסה העיקריים שלהם. לפי הטור של גדעון לוי אני מניח שהיחס החם בין שני העיתונים עדיין קיים.

בוודאי שאפשר (וצריך) לטעון על "הארץ" שהם "מוטים"  בלשון המעטה.

1) כמו שאמרה לך שיר ידידת : אל תשווה בין זה שנערים עם צבע , שפוגעים ברכוש (של אויבים) לא מקבלים התייחסות כל כך מקיפה , לבין עיתון שמצדד באויבים שלנו (זה מתבטא בתמיכה בענת קם , ופרסום מאמרים תומכי אויב בשעות מלחמה ועוד) לא קרב זה אל זה! (אין מקום להשוואה) ;

* ההתנגדות לחוק "ישראל היום " היא טענה כל כך חלשה ובטלה לעומת רוע העיתון הזה , שאפילו כעלה תאנה היא לא תשמש!

עניין נוסף והכי משמעותי : מעבר לדרך ההסתכלות על "תג מחיר" ועל חומרתם ומשמעותם , יש צורך לאזן את המערכת התקשורתית , שרובה ככולה שמאלנית . וערכים שפעם היו יפים , ערכים שהקריבו חיים למענם נעשו ע"י התקשורת לביטויים כמעט גסים (ע"ע מתנחל , התנחלות , היאחזות , כיבוש ) ,

וכמו במכניקה  : כשיש כמה כוחות שמושכים חזק שמאלה  , ע"מ לאזן את המערכת למרכז , צריך למשוך חזק ימינה! 

(אני מאחל לך שתתפכח ותבדיל בין אוהב לאויב , בין הטוב לרע  ובין המר למתוק )

הוא נתן דוג' לסיקור פסול אחר.

השוואה בין חוסר סיקור לפעולות "תג מחיר " לבין צידוד באויב , ופרשנות עקומה לגמרי במקרי רצח! 

להשוות את חומרת ומשמעות העניין זה פשוט מגוחך!

חומרת משמעות הענין? מה את מנסה לומר בזה בכלל?.

הוא השווה את עצם הסיקור. אין ממה להתלהב

בס"ד

ולהזכיר את הגינויים שמתפרסמים פה אחד אחרי השני ללא הפסקה.

כמו זה לדוגמה http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/12347

וזה מחיפוש פשוט במערכת של הערוץ.

הכל נראה לו וורוד.

ואתה מסתכל בעיניים לאומניות. זה הכל.

רק טענתי שכשמחנכים ללאומניות חסרת גבולות (כנ"ל אצל שמאלנים קיצוניים, אלא שאצלם מעצם הגדרתם, הם נותנים לילד עוד הסתכלויות, ולכן קיים פחות), ואנשים נעשים לא ביקורתיים, אז - הם לא יוכלו לדון אובייקטיבית.

הביטחון והזהות הלאומית והם מתעלמים מהמורכבות וההשפעות לטווח הארוך.  (עם תפיסות כאלה קל יותר לבקר את השלטון)

אמממ השערה.

(ואני לא מתייחסת לעם ישראל, אצלנו הסיפור שונה ומורכב יותר)

גם אם תרתיח חלב, יצא לך בסופו של דבר איכסה כזה.

וגם אם תבשל-למוות עוף,

או בשר

או אפונה....

כל דבר שמתעללים במרכיביו יצא משהו מגעיל.

|הכותבת מודעת לנזקי הקולה, ומנסה מאוד להמנע מכל מה שאינו מים|

אבל פה מדובר על כמות גדולה של סוכר שהופך לקרמל ולא סתם ג'לטין..

לא שאני חושב שקולה זה בריא (אבל זה טעים ) אבל הסרטון הזה ודומיו לא מוכיחים כלום.

הכי בריא זה מים מורתחים ומסוננים 8 פעמים.

ושמונה פעמים לסנן?

נשאר מים בסוף?

עיסוק בתחביבים אחרים?) יש אנשים שדיבור הוא לא הצד החזק שלהם...ניסית?

וכמובן,שבקשת העזרה לא תהיה בצורה מאולצת

לבקש ממנו עזרה בתחום שהוא טוב בו

אם זה עזרה בלימוד\נתינת עצה טובה\עזרה פיזית וכו

ואל תנסה להפוך אותו למה שהוא לא.

אם הוא אדם מוזר ולא בריא זה משהו אחד, אבל אם הוא במצב שככה נח וטוב לו כרגע, לנסות להוציא אותו מזה בכח לא יהיה נכון.

המסגרת שאתם נמצאים בה- היא פלטפורמה מצויינת לדיבורים

ישיבה, המקום הכי טוב לדבר בו! לשבת לחברותא- בכלל.... 

תציע לו ללמוד ביחד- אבל תבחר ספר שפותח לדיבור, משהוא שאפשר לגלוש ממנו קצת... שהוא לא רחוק מידי מהחיים הריגשיים של אנשים (לא בבא קמא- אוקי? ) 

עיצה כדי לדובב אנשים- להתחיל לספר להם מהחיים של עצמך. לא דברים אישיים מידי, דברים פשוטים. 

מתוך זה שאתה מספר- יבואו 2 תועלות- 

א יהיה אווירה של קירבה ופתיחות ואמון- שלך בו כמקשיב לך 

ב הוא יקבל דוגמא אישית איך מדברים, יראה ממך דפוס ויעתיק 

(זה^ עיצה שלקחתי במקור מאימהות- איך לגרום לילד לספר מה היה לו היום? לספר לו מה היה לך היום....) 

לפעמים- לשקף

לעבוד לידו- "אני רואה שקשה לך, אתה רוצה לדבר?" 

ואז לשבת לידו, לדבר, או לשתוק ביחד (לשתוק ביחד שווה המון! אם שותקים בצורה נינוחה, אני פה לידך, ואתה לא חייב לדבר אם אתה לא רוצה.) 

לתת לבנאדם תחושה של ניראות- יש מי שרואה את הקושי שלי, יש מי שעוצר רגע כדי להרגיש איתי.... 

כשחבורה יוצאים ביחד לטייל או משהוא- לדאוג (וקצת לתעקש) שהוא יבוא גם, אמנם הוא ישתוק כל הדרך- אבל החבורה תהיה לו טובה 

דבר ראשון, יפה לך על הרגישות, זה לא מובן מאליו...

אין דרך אחת שמתאימה לכולם, ואני לא בטוחה שאתה צריך לשים לך מטרה "לפתוח אותו", יש כנראה סיבה שהוא בחר בהגנה הזו, הוא צריך אותה מאיזו סיבה, כך שצריך זהירות לא להכניס אותו בכוח למקום שעדיין לא מתאים לו.

אם הוא ירגיש שאתה מרגיש לא בנוח עם הסגירות/השקט שלו- זה רק יסגור אותו וירחיק יותר.

תשדר כמה שיותר שזה בסדר גמור, שאתה לא נבהל מזה.

אני לא הייתי מתחילה איתו בשחנ"שים או בלימוד של ענייני הנפש, להיפך, זה מקום שהוא כנראה מרגיש בו לא בטוח, מאויים, נסה שיחות/לימוד טכני, קליל יותר, יכול להיות שיהיה לו טוב שתשתוק מידי פעם (גם אם זה לזמן ארוך יחסית כדי שהוא יצליח להוציא מעצמו משהו), אולי יקל עליו דווקא שתשאל אותו (אבל לא שאלות פתוחות מידי, אלא ממוקדות דווקא), אפשר אפילו לשאול אותו מה הוא מעדיף.

לא לשדר רחמים, זה מקטין, כמה שיותר בגובה העיניים.

נסה אולי ליזום איתו תקשורת בהתכתבות, יש כאלה שקל להם יותר בדרך הזו, סמסים/מיילים/ ואפילו לימוד בהתכתבות, זה יכול להיות התחלה טובה.

אם אתה יוזם  איזו יציאה שיחה קלה או משהו חברתי אחר, נסה לראות אם מתאים לו שמישהו נוסף יצטרף, בילוי בשניים עלול לגרום לו להרגיש פחות בנוח, כי האחריות לשיחה היא 50% עליו, כשיש אדם נעים נוסף זה יוריד ממנו, ואולי ירגיש יותר בנוח ותהיה לו את האפשרות לפרוש מתי שהוא ירגיש צורך.

ז"א - אל תנסה לפתוח אותו בכוח, אם הוא לא מעוניין בכך...

לדעתי - שב איתו, שאל אותו אם זה בסדר שתשב לידו..ופשוט תשתוק!! אל תדבר כלום... תן לו לפתוח איתך את הדיבור...

אם לא ברגע זה, אז בזמן אחר... תאמין לי שהוא רוצה להיפתח, אבל, אף-אחד לא נותן לו את המרחב השקט שלו לעצמו...

כולם רק חושבים על איך לגרום לו לדבר, במקום להקשיב למצוקה שלו...

ב"הצלחה!

הוא לא איזה אוביקט שאתה צריך לפצח. או הקליינט שלך שביקש ממך לעשות לו כאן (או בכל מקום אחר) 'ניתוח-לב-פתוח'.

אם אתה סגור חברתית אתה יכול לנסות לפתוח את עצמך. 

ככלל אני לא ככ מבינה מה זה "סגור חברתית", אולי סגור רגשית? כי חברתית זו זכותו למקם עצמו במקום כלשהו על מפת החברה, וזה כנראה בגלל האישיות שלו. למה זה נושא לדיון? וגם אדם ביישן הוא לא נושא לדיון, זו אישיות שלו והוא יעשה בה כנפשו. כל עוד הוא לא ילד קטן שאתה מופקד על החינוך שלו- אתה (וכל אדם אחר) לא קשור לבעיות/יתרונות החברתיות רגשיות פסיכולוגיות שלו בכהוא זה.

עריכה: מעונינת להשאיר את התגובה אע"פ שכעת ראיתי שהיא אינה מתאימה להודעה של פותח השרשור בה הוא אמר שיש לו בעיות בבריאות הנפש. לגבי זה- לא יודעת איך מישהו שלא למד את הנושא יכול לעזור.  

לרגל משהו שלכם?

אפשר לשתף כ"א בארגון של משהו (אולי זה לא רעיון מוצלח כי אנשים שמרגישים שאין להם מספיק מה לתרום לחברה, יכול להיות שזה ילחיץ אותם, אולי  אני טועה)

אפשר להכין משחקים שבהם משתפים בדברים אישיים.

יותר מכל הסכמתי עם מי שאמר/ה לבקש ממנו עזרה.

וזה צריך להיות דבר שבו אתה באמת, באמת-באמת תשמח לקבל ממנו עזרה. (אולי התנדבות במשהו).

אחרת, הוא ירגיש שזה מלאכותי (זה מחזק את התחושות  ש "אין לי באמת מה לתרום לסביבה וכולם שמים לב ומרחמים עלי"). שזה זבל של תחושה.