פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1667)

פעם הייתי מרגיש בתוך סרט או את רגשות הגיבור.

היום לא זה ולא זה. רק חוויה מסויימת...

אצלי זה גם זה וגם זה 

אני גם חווה את הספר בתור סרט ורואה אותו מול העינים ובד"כ, אם זה שייך גם מזדהה עם אחת הדמויות (בד"כ הגיבור, אבל לא תמיד) ומרגישה שאני חווה את החוויות שלה.. (לכן אני לא אוהבת ספרים עצובים )

אין ספק שכשקוראים ככה ספר הוא הופך לחוויה (ובמיוחד ספרים על מקומות מיוחדים ועם אנשים חמודים)

במיוחד כשיש פירוט על הסביבה וחיצוניות הדמויות.

 

יחי שר הטבעות!

לרוב עיקר ההנאה שלי מהסיפור לא נעוצה בזה שאני חווה דרכו חוויות אלא שאני מנתח חוויות/רגשות/מערכות בין אישיות של עולם שעד לפני כמה דקות לא הכרתי.

 

 

המחשבות של הדמויות, העובדות וכו'.

לפעמים אני "בתוך הסיפור", מנסה לחוות את העלילה מנקודת המבט של הדמויות / מנקודת המבט שלי.

 

אבל אם אני מזדהה מאוד עם גיבורי הסיפור אז אולי האופציה השניה..

שאלה מעניינת

סתם, פשוט הדמיון שלי עובד ממש חזק בקריאה.

כשאני קוראת, אני חייבת לנסות לתאר לעצמי ממש איך הכל נראה.

הדמויות, המקום, הכל!

לפעמים זה מחרפן..כי מתארים נגיד הליכה של מישהו בתוך מבנה,

ואז אני צריכה גם לפתח כישורי אדריכלות..

ולא תמיד הולך לי.

ואז התיאור בספר לא תואם את המבנה שבניתי בראש..

עזבו,

זה היה הצצה להגיגי מוחי הקודח.

אל תתאמצו לרדת לסוף דעתי..

 

 

 

 

 

בעיקרון,

הזווית שלי בסרט היא כשותפה.

הולכת עם הדמויות. לא בתוכם, אבל כאחת מהן. צופה ביחד איתם.

או מאחוריהם.

 

בכולנו יש את כל התכונות האלה, אבל לכל אחד יש סגנון דומיננטי יותר... בין השאר זה מתבטא במה קורה לך כשאתה קורא ספר: רואה את הדברים מהצד, שומע את הסיפור כמו בהקראה, או מרגיש גיבור העלילה. קראתי על זה איפושהו פעם.

וברוכה המתראה!

אולי חודש הספר העברי מתחיל קודם

מתי שבוע הספר?! איפה יש פרסומים??

 

 

אני מרגיש צורך להתאכזב כל שנה מחדש...

 

לילה טוב

ואיזה כיףףף!! 5 ספרים ודיסק בכ"כ זולללל!! יצאתי מאושרת...

אני צריכה להוסיף מדף לספריה

את תגמרי לקרוא אותם מהר

 

תתחדשי!

יצאתי מקטע של סתם סיפורים...זה ספרים שצריך בהם הרבה מחשבה..אז יקח קצת יותר זמן

לא זוכרת..
כשאהיה בקרבתם, תדעי

האם היא מושפעת בגלל עצם הנטיה שלנו לצד מסויים, או הפוך- הדעה משפיעה על המידות שלנו...

זה לא שיש מניעה ממשהו להשפיע על משהו אחר
וכמובן שכל אחד הוא רק גורם אחד במשוואה של השני

כי דעת לא יושבת על ריק... היא חייבת להשען על תומך כלשהו

 

 

השפעה הדדית.

חא ציטוט

באמת מעניין מאיפה אנשים "נצמדים" לדעות מסוימות-

 

האם הדעות נובעות מהלימוד שרכשו לאורך השנים ועיצב להם את אישיותם,

 

או שבעצם הדעות עיצבו באדם את תכונות אופיו והובילו למידות שיש לו?

 

אין לי תשובה בעניין,

רק חידדתי את השאלה (בעיקר לעצמי)..

בס"ד

בספר התניא מובא סדר הההשפעות. והדעת קודמת למידות. המידות כשמם כן הם הם כלים להכלה.

אז אם אני מבין שהכל מאיתו יתברך- ובאמת מבין זאת- אז הכלי של הכעס, גאווה וכו'  יצטמצם מאוד.. זה יסוד גדול. כמובן שיש גם השפעה ספירלית. אך בשורשי הדברים זהו הסדר.

המחשבות שלנו מייצרות את הרגשות, התפישה שלנו מייצרת את המידות

האם דעה במשמעות opinion?

 

או דעה במשמעות knowledge?

אפשר בבקשה הסבר בעברית לשתי האפשרויות?

knowledge = להכיר, לדעת

שתי האפשרויות מובילות לשתי שאלות שונות...

הילד חסר ביטחון ולכן הוא נגד הצעות נישואין....

בכל אופן בעיני שניהם מושפעים מאוד מהסביבה ולכן הבחירה החופשית האמיתית היא בחירת הסביבה.

דרך ארץ קדמה לתורה

המידות הטובות הן הקומה הבסיסית

ועל גביה יש קומות נוספות,גבוהות יותר

של ידיעת התורה וקיום המצוות

 

מי שאין בו מידות טובות-

לא יוכל לקלוט\להוציא מתוכו דעת טובה

(מזכיר לי קטע במחשבת שלימדתי השבוע

לא זוכרת את המקור)

בס"ד

השאלה היא מה הוליד את מה.. הרמב"ם כותב בהקדמה לפרק חלק (נ"ל) שכדי ללמוד תורה יש צורך בהכשר מידותי כלשהו אך בפועל- התיקון המידותי המרכזי מגיע אחרי הלמידה- כי המשפיעה העיקרית..

שהמוח (הדיעות) משפיע על הלב (על המידות)- כפי שכתוב בתניא:"מוח שליט על הלב". לכן נברא האדם בשונה מבעהח"י שראשו -פיזית מעל שאר גופו.

ולפי האדמור הזקן הדרך הכי קצרה ללב עוברת דרך המוח.

אבל יש מצב, פחות מתוקן שבו ,כאשר האדם לא חי לפי מה שהוא מאמין 'אז הוא מתחיל לעצב אמונות בהתאם למעשיו ולחולשותיו, הופך את החולשה לאידיאל- ואז המידות משפיעות על הדיעות.

על כגון זה נאמר לא עשו להם ישראל ע"ז /העגל אלא להתיר את העריות.

לא עוברת דרך הקיבה?  <צ>

 

ועכשיו ברצינות: מה שכתבת פשוט נהדר!

 

יצאת רבנית!

אז נראה לי הגיוני שדעות למידות. למרות שלא הייתי מגדירה את זה "דעות"..

של עוגי?

אין לי כוח לעבור בשביל זה למחשב...

אבל אני לא מתחייב שישאר ככה לעד.

(עכשיו צריך מתנדבים לתרגום...)

עוגי רשאי להחליף חתימה...

אולי הוא התכוין שהוא טרחן?

לא הייתי מהמר

איסור שימוש במילים ארמיות(?)...
לא פייר..

כנראה צודקות הטענות באותו שרשור ידוע...

לפתוח שרשור כזה, (ו"להתעצבן" על אמירה כזאת...)

 

"אמר ליה להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא, אמר ליה על דא ודאי קא בכית, ובכו תרוויהו" (בבלי ברכות ה ע"ב)

 

"ואף ר"ע ראה אשת טורנוסרופוס הרשע רק שחק ובכה רק שהיתה באה מטיפה סרוחה שחק דעתידה דמגיירא ונסיב לה בכה דהאי שופרא בלי עפרא" (בבלי עבודה זרה כ ע"א)

גם אם הם ניתלים באילן כגדול באמירה שלהם- מה הגדולים התכוונו בזה? 

 

אולי יפה במידות?

חבל עליהם. מבזבזים את זמנם בלדבר על יופי של בני אדם במקום להיות עסוקים ב- מה זה אומר להיות בני אדם.

לאקטואליה.

 

או שזה על הבדלי התרבות והבדל הניסוח, נו נו

כמה סיקור בערוץ 7 היה לכל פעולות ה"תג מחיר" לאחרונה?

וכאן בפורום?

..

דורשים יושר? - זה כולל אתכם.

בלי קשר לנושא הספציפי.

 

אתה לא יכול לטעון על "הארץ" שהם מוטים, כאשר גם החדשות של גורמי הימין מוטים. זה הכל. (ואגב, ב"הארץ" עוד יש מאמרי דעה לטובת הימין. כגון - בעצמי קראתי שם מאמר שיש להתנגד לחוק נגד ישראל היום, משום שהוא פגיעה בחופש הביטוי העיתונות וכו'. אבל כמעט מעולם(!) לא ראיתי באתר ימני ביקורת על הימין, מלבד אולי, שהוא לא ימני מספיק...).

 

ואגב, תפסיק להיתמם. "נערים עם צבע". - היו כבר המון הצתות, שרק במקרה לא הסתיימו במוות של ערבים. וכן - הם בני אדם.

בעיתון בשבע נותנים במה באופן קבוע לאנטשימים משמאל הקיצוני.
בישראל היום כותבים כל יום אנטישמים מהשמאל הקיצוני.
בהארץ שהוא שופר התעמול של האויב הערבי בכלל וחמאס בפרט, יש מקסימום פעם בכמה זמן מאמר של משה ארנס שנחשב ל׳ימין׳ אעלק, וזה הכל בערך.
תג מחיר מעולם לא הגיע לכדי ׳כמעט רצח׳.
תג מחיר היום זה נערה שכותבת בטוש על הכביש, פינצ׳ור צמיגים והמקסימום: שריפת רבע שטיחון במסגד נטוש.
ארורה ארכי אנטישמית כמו אביטל לב רן שמשווה את אותם יהודים אכפתיניקים לניאו נאצים.

היו נגד התופעה, הרבה יותר ממה שהייתי מצפה לשמוע מאתר ימני (והיו הרבה כתבות על זה)

ולא הבנתי איך המאמר על החוק נגד ישראל היום הוא דוגמא לדעה לטובת הימין..

 

והמשטרה עוצרת הרבה נערים סתם, בלי סיבה (מכירה כמה מקרוב, בדוק) שאותם מפרסמים, לעומת זורקי האבנים שעליהם לא רואים כמעט פרסום (כי הם ערבים ולא יהודים)

נראה לי שמי שהכי מוטה פה זה אתה..

 

יש לי חשד שאת לא רוצה להבין.

כגון, את כותבת: "ולא הבנתי איך המאמר על החוק נגד ישראל היום הוא דוגמא לדעה לטובת הימין.."

 

מה יש לא להבין? את מדמיינת לך שהיו רוצים לפגוע ב"הארץ" והימין היה מתנגד?...

הרי יש להם אינטרס שישראל היום תפגע. הן כלכלית, והן בנושא האג'נדה. ואעפ"כ - הם ישרים מספיק לכתוב שזה לא עולה בקנה אחד עם הנורמות (לדעת כותב טור הדעה אז).

בס"ד

 

כמה ערבים נהרגו או נפגעו פיזית בגלל פעולת תג מחיר? 0

כמה יהודים מתו מטרור רק בשנה האחרונה? יופי.

כמה נצלו בנס? כל יום המספר רק עולה ללא הפסקה.

 

אין פה בכלל מה להשוות.

והייתי כותב עוד כמה דברים לגבי "הם גם בני אדם" אבל זה כרוך אולי בהסטה ואין לי כוח להסתבך...

עד לא מזמן ישראל היום הודפס בבית הדפוס של הארץ והיה אחד ממקורות ההכנסה העיקריים שלהם. לפי הטור של גדעון לוי אני מניח שהיחס החם בין שני העיתונים עדיין קיים.

בוודאי שאפשר (וצריך) לטעון על "הארץ" שהם "מוטים"  בלשון המעטה.

 

1) כמו שאמרה לך שיר ידידת : אל תשווה בין זה שנערים עם צבע , שפוגעים ברכוש (של אויבים) לא מקבלים התייחסות כל כך מקיפה , לבין עיתון שמצדד באויבים שלנו (זה מתבטא בתמיכה בענת קם , ופרסום מאמרים תומכי אויב בשעות מלחמה ועוד) לא קרב זה אל זה! (אין מקום להשוואה) ;

 

* ההתנגדות לחוק "ישראל היום " היא טענה כל כך חלשה ובטלה לעומת רוע העיתון הזה , שאפילו כעלה תאנה היא לא תשמש!

 

עניין נוסף והכי משמעותי : מעבר לדרך ההסתכלות על "תג מחיר" ועל חומרתם ומשמעותם , יש צורך לאזן את המערכת התקשורתית , שרובה ככולה שמאלנית . וערכים שפעם היו יפים , ערכים שהקריבו חיים למענם נעשו ע"י התקשורת לביטויים כמעט גסים (ע"ע מתנחל , התנחלות , היאחזות , כיבוש ) ,

 

וכמו במכניקה  : כשיש כמה כוחות שמושכים חזק שמאלה  , ע"מ לאזן את המערכת למרכז , צריך למשוך חזק ימינה! 

 

(אני מאחל לך שתתפכח ותבדיל בין אוהב לאויב , בין הטוב לרע  ובין המר למתוק )

הוא נתן דוג' לסיקור פסול אחר.

השוואה בין חוסר סיקור לפעולות "תג מחיר " לבין צידוד באויב , ופרשנות עקומה לגמרי במקרי רצח! 

 

להשוות את חומרת ומשמעות העניין זה פשוט מגוחך!

חומרת משמעות הענין? מה את מנסה לומר בזה בכלל?.

 

 

הוא השווה את עצם הסיקור. אין ממה להתלהב

בס"ד

 

ולהזכיר את הגינויים שמתפרסמים פה אחד אחרי השני ללא הפסקה.

כמו זה לדוגמה http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/12347

וזה מחיפוש פשוט במערכת של הערוץ.

הכל נראה לו וורוד.

 

ואתה מסתכל בעיניים לאומניות. זה הכל.

]דרך אגב אני לא מסכים עם הקביעה בהודעה, שאדם לא יכול להגיע להשקפה אוביקטיבית]

רק טענתי שכשמחנכים ללאומניות חסרת גבולות (כנ"ל אצל שמאלנים קיצוניים, אלא שאצלם מעצם הגדרתם, הם נותנים לילד עוד הסתכלויות, ולכן קיים פחות), ואנשים נעשים לא ביקורתיים, אז - הם לא יוכלו לדון אובייקטיבית.

לעניינים של זהות שלא משחקים במגרש הרציונלי

אני לא חושב שאני מעדיף את המגמות הימניות
בעמי אירופה והעולם

אגב עיין בעניין הרב דניאל שליט, שיחות פנים
על יום ירושלים

הביטחון והזהות הלאומית והם מתעלמים מהמורכבות וההשפעות לטווח הארוך.  (עם תפיסות כאלה קל יותר לבקר את השלטון)

 

אמממ השערה.

 

(ואני לא מתייחסת לעם ישראל, אצלנו הסיפור שונה ומורכב יותר)

של ארץ ישראל השלמה

גם אם תרתיח חלב, יצא לך בסופו של דבר איכסה כזה.

וגם אם תבשל-למוות עוף,

או בשר

או אפונה....

 

כל דבר שמתעללים במרכיביו יצא משהו מגעיל.

 

|הכותבת מודעת לנזקי הקולה, ומנסה מאוד להמנע מכל מה שאינו מים|

אבל פה מדובר על כמות גדולה של סוכר שהופך לקרמל ולא סתם ג'לטין..

זוועה

לא נגעתי בזה כמה חודשים טובים

שנזכהה

לא שאני חושב שקולה זה בריא (אבל זה טעים ) אבל הסרטון הזה ודומיו לא מוכיחים כלום.

 

הכי בריא זה מים מורתחים ומסוננים 8 פעמים.

 

ושמונה פעמים לסנן?

נשאר מים בסוף?

אבל הוא לא אוהב אוכל כ"כ. קצת עזר שנתתי לו קצת מחטיפים, אבל הוא נשאר די סגור.

מה היחס בינכם?

עיסוק בתחביבים אחרים?) יש אנשים שדיבור הוא לא הצד החזק שלהם...ניסית?

חלופיות. רעיון טוב!

אנשים לא אוהבים להיות במקום נזקק ואוהבים לתת לאחרים.
אבל באמת לבקש עזרה

וכמובן,שבקשת העזרה לא תהיה בצורה מאולצת

לבקש ממנו עזרה בתחום שהוא טוב בו

אם זה עזרה בלימוד\נתינת עצה טובה\עזרה פיזית וכו

אחד הדברים שגורמים לי להתרחק מאנשים זה כשמנסים לדובב אותי ולגרום לי להיפתח. שונאת את זה.

תחייך, תזרום איתו, וזהו.

מדבר, כמעט ואין לו חברותות, אין לו אשה, אין לו עבודה ככל הידוע לי, יושב הרבה לבד ופשוט בוהה לא עושה כלום לפחות למראית עין. כמעט ולא יוצא מהישיבה, כשבישיבה הוא לא עם החברה.
חייבים לטובתו לשנות משהו.

ואל תנסה להפוך אותו למה שהוא לא.

 

אם הוא אדם מוזר ולא בריא זה משהו אחד, אבל אם הוא במצב שככה נח וטוב לו כרגע, לנסות להוציא אותו מזה בכח לא יהיה נכון.

 

פותח אותו. נראה לי שהוא לא בריא כ"כ, לפחות כרגע, ואני מרחם עליו ורוצה שיהיה לו טוב, כי במצב כרגע לא טוב לו.

המסגרת שאתם נמצאים בה- היא פלטפורמה מצויינת לדיבורים

ישיבה, המקום הכי טוב לדבר בו! לשבת לחברותא- בכלל.... 

 

תציע לו ללמוד ביחד- אבל תבחר ספר שפותח לדיבור, משהוא שאפשר לגלוש ממנו קצת... שהוא לא רחוק מידי מהחיים הריגשיים של אנשים (לא בבא קמא- אוקי? ) 

 

עיצה כדי לדובב אנשים- להתחיל לספר להם מהחיים של עצמך. לא דברים אישיים מידי, דברים פשוטים. 

מתוך זה שאתה מספר- יבואו 2 תועלות- 

א יהיה אווירה של קירבה ופתיחות ואמון- שלך בו כמקשיב לך 

ב הוא יקבל דוגמא אישית איך מדברים, יראה ממך דפוס ויעתיק 

 

(זה^ עיצה שלקחתי במקור מאימהות- איך לגרום לילד לספר מה היה לו היום? לספר לו מה היה לך היום....) 

 

לפעמים- לשקף

לעבוד לידו- "אני רואה שקשה לך, אתה רוצה לדבר?" 

ואז לשבת לידו, לדבר, או לשתוק ביחד (לשתוק ביחד שווה המון! אם שותקים בצורה נינוחה, אני פה לידך, ואתה לא חייב לדבר אם אתה לא רוצה.) 

לתת לבנאדם תחושה של ניראות- יש מי שרואה את הקושי שלי, יש מי שעוצר רגע כדי להרגיש איתי.... 

 

כשחבורה יוצאים ביחד לטייל או משהוא- לדאוג (וקצת לתעקש) שהוא יבוא גם, אמנם הוא ישתוק כל הדרך- אבל החבורה תהיה לו טובה 

 

 

לדאוג שהוא לא מרגיש שהוא נעלם שם.

בס"ד

זה עובד לאט לאט

 

דבר ראשון, יפה לך על הרגישות, זה לא מובן מאליו...

 

אין דרך אחת שמתאימה לכולם, ואני לא בטוחה שאתה צריך לשים לך מטרה "לפתוח אותו", יש כנראה סיבה שהוא בחר בהגנה הזו, הוא צריך אותה מאיזו סיבה, כך שצריך זהירות לא להכניס אותו בכוח למקום שעדיין לא מתאים לו.

אם הוא ירגיש שאתה מרגיש לא בנוח עם הסגירות/השקט שלו- זה רק יסגור אותו וירחיק יותר.

תשדר כמה שיותר שזה בסדר גמור, שאתה לא נבהל מזה.

 

אני לא הייתי מתחילה איתו בשחנ"שים או בלימוד של ענייני הנפש, להיפך, זה מקום שהוא כנראה מרגיש בו לא בטוח, מאויים, נסה שיחות/לימוד טכני, קליל יותר, יכול להיות שיהיה לו טוב שתשתוק מידי פעם (גם אם זה לזמן ארוך יחסית כדי שהוא יצליח להוציא מעצמו משהו), אולי יקל עליו דווקא שתשאל אותו (אבל לא שאלות פתוחות מידי, אלא ממוקדות דווקא), אפשר אפילו לשאול אותו מה הוא מעדיף.

 

לא לשדר רחמים, זה מקטין, כמה שיותר בגובה העיניים.

 

נסה אולי ליזום איתו תקשורת בהתכתבות, יש כאלה שקל להם יותר בדרך הזו, סמסים/מיילים/ ואפילו לימוד בהתכתבות, זה יכול להיות התחלה טובה.

 

אם אתה יוזם  איזו יציאה שיחה קלה או משהו חברתי אחר, נסה לראות אם מתאים לו שמישהו נוסף יצטרף, בילוי בשניים עלול לגרום לו להרגיש פחות בנוח, כי האחריות לשיחה היא 50% עליו, כשיש אדם נעים נוסף זה יוריד ממנו, ואולי ירגיש יותר בנוח ותהיה לו את האפשרות לפרוש מתי שהוא ירגיש צורך.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ז"א - אל תנסה לפתוח אותו בכוח, אם הוא לא מעוניין בכך...

 

לדעתי - שב איתו, שאל אותו אם זה בסדר שתשב לידו..ופשוט תשתוק!! אל תדבר כלום... תן לו לפתוח איתך את הדיבור...

אם לא ברגע זה, אז בזמן אחר... תאמין לי שהוא רוצה להיפתח, אבל, אף-אחד לא נותן לו את המרחב השקט שלו לעצמו...

כולם רק חושבים על איך לגרום לו לדבר, במקום להקשיב למצוקה שלו...

 

ב"הצלחה!

הוא לא איזה אוביקט שאתה צריך לפצח. או הקליינט שלך שביקש ממך לעשות לו כאן (או בכל מקום אחר) 'ניתוח-לב-פתוח'.

 

אם אתה סגור חברתית אתה יכול לנסות לפתוח את עצמך. 

ככלל אני לא ככ מבינה מה זה "סגור חברתית", אולי סגור רגשית? כי חברתית זו זכותו למקם עצמו במקום כלשהו על מפת החברה, וזה כנראה בגלל האישיות שלו. למה זה נושא לדיון? וגם אדם ביישן הוא לא נושא לדיון, זו אישיות שלו והוא יעשה בה כנפשו. כל עוד הוא לא ילד קטן שאתה מופקד על החינוך שלו- אתה (וכל אדם אחר) לא קשור לבעיות/יתרונות החברתיות רגשיות פסיכולוגיות שלו בכהוא זה.

 

 

עריכה: מעונינת להשאיר את התגובה אע"פ שכעת ראיתי שהיא אינה מתאימה להודעה של פותח השרשור בה הוא אמר שיש לו בעיות בבריאות הנפש. לגבי זה- לא יודעת איך מישהו שלא למד את הנושא יכול לעזור.  

לרגל משהו שלכם?

אפשר לשתף כ"א בארגון של משהו (אולי זה לא רעיון מוצלח כי אנשים שמרגישים שאין להם מספיק מה לתרום לחברה, יכול להיות שזה ילחיץ אותם, אולי  אני טועה)

אפשר להכין משחקים שבהם משתפים בדברים אישיים.

 

יותר מכל הסכמתי עם מי שאמר/ה לבקש ממנו עזרה.

וזה צריך להיות דבר שבו אתה באמת, באמת-באמת תשמח לקבל ממנו עזרה. (אולי התנדבות במשהו).

אחרת, הוא ירגיש שזה מלאכותי (זה מחזק את התחושות  ש "אין לי באמת מה לתרום לסביבה וכולם שמים לב ומרחמים עלי"). שזה זבל של תחושה.

 

 

שתהיה רפו"ש ובשו"ט!!

נתפלל..

בס"ד

ער כבר למעלה משעתיים (04:35)
איזה מבאס זה להתפלל בנץ ודווקא בשמונה עשרה לא להיות עם הציבור. העיקר הכוונה ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה

ב"ה טרמפ מצוין על הבוקר

בס"ד

 

ב"ה היה מהיר

אז משהו חלם על התוספות או על עופות?
(מי שלא מבין שיסתכל בשרשור "נכנסתי במיוחד בשביל...")

אני כבר חזרתי מהטיולים.... 

 

לק"י

לפני יום גדוש בעבודה..
ובקושי התחלתי.

שהאושר ירבה כמו גרעיני הרימון

בס"ד

 

שתזכי לעוד הרבה שנים טובות ורבות!

ברכה והצלחה בקלות ובשמחה!!

(שוב אני שואל את עצמי כמה סימני קריאה לשים בברכת מזל טוב)

(ולפותח השרשור...)

כל האיחולים

אושר ושמחה

שנתנסה בעשרה נסיונות!

 

זה נכון?

אצלינו הבחורים בפנימיה היו מדברים בדיוק כך, ומתווכחים עד לב השמים

אני אישית משתדל להתבסס על מקורות, בשביל שזה לא יהפוך לדיון של המצאות

אבל אין סיבה שלא נדבר על דברים עמוקים רק כי הם עמוקים

אדרבה, זה כל השיחת חולין של תלמידי חכמים!

בס"ד

התכוונת שהדיונים הם חצויים- חצאי מקורות, שבבי ידע... לא שיטה מקיפה ומעמיקה כמו שיש בארונות הספרים היהודיים השונים לדורתם ולשיטותיהם השונות. וכן בדורנו אנו בהמוני בתי מדרשות לגווניהם. ..ולכן זה לא נראה לי שיחת חולין אלא בעיקר שבבי תובנות.. שטוב  להם שילובנו ביסודיות. חבל ששאלות כה מהותיות יסתכמו בכמה אמירות של צעירים... (מעל עשרים??)

תרצה - תקרא, לא תרצה -לא

יש אנשים שנהנים לדון בדברים גם אם לא לומדים עכשיו את הסוגיה לפניהם

אתה אף פעם לא מדבר עם חברים על מה שלמדת בלי לפתוח ספר? לא יוצא לכם להתווכח?

זכותך, אבל רוב העולם כן עושה את זה

אולי אין לחבר'ה שפה היכולת לברר דברים באופן מושלם , אבל הדיונים בהחלט מפרים ומועילים גם כשמדובר בשבבי מידע וידיעות חלקיות (כמו שנאמר על תלמידי חכמים שמחדדים אחד את השני )

 

ולגבי הגיל אומר : איזהו חכם הלומד מכל אדם , וכן : קבל האמת ממי שאמרה (ואפילו אם הוא בן 4! )

בכותרת שונה: http://n2.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t643589#7175994

משהו לספר- היום עשיתי את כללל השבת.

והתובנה- כיף לעשות בשביל מישהי שבטוח תבוא ותעריך- שבת.

הגבת

אין על אקדמות

אקדמות תשע"ד!!

בס"ד

שמריצים את תפילת שחרית,
אבל מה לעשות? לא שרוטים כמוני בכל הנוגע לשנה...

זה שאמא שלי מזמינה בשבועות, בחורה שגדלה ב "Texas" בעומק ה"bible belt" והיתה מוקפת בנוצרים אדוקים, ועכשיו היא בארץ ובתהליכי גיור ולומדת עם אמא שלי.
מדהים אותי אנשים שמצליחים לעשות מהפכים כאלו בחיים כדי להגיע לאמת, כמו רות המואביה!

אני מנסה להגיד לעצמי בשבועות גם אתה כיהודי מלידה יכול לעשות מהפכים כאלו בעצמך, כדי לשנות דברים המצריכים תיקון, ולהיות ראוי לתורה!

פסטיבל החלבי מתרחש פעם בשנה אבל תורה יש כל הזמן..

הגבינות זה רק חלק מההתרגשות..

מי במגילת רות מעלת גרה?

הסבר- נעמי העלתה איתה את רות הגרה.
נסיון כושל?

שבאים לקבל גלידה (יאמי)