פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1668)

אמרו לי שהזמר הצעיר והחדש אליקם בוטה - יש לו קול שדי דומה לקול של זמר מוכר מאוד בישראל (צבע קול, גוון וכו'...). אחרי זה כאשר שמעתי אותו שוב באמת הצלחתי לדמות ביניהם, אבל התלבטתי אם זה בגלל שכבר אמרו לי שהם דומים בקול...

אז החידה:

מי שחושב שהקול של אליקם דומה לקול של זמר מוכר אחר, שיכתוב מי הזמר בתוך ההודעה ולא בכותרת, וככה נראה אם באמת אנשים חושבים שהזמר שאמרו לי ואליקם,  דומים בקול

אליקם - קול פעמונים:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t642375#7163743

כן,היו פה המון שרשורים על מקקים

אבל השבת זה היה משהו בסדר גודל אחר

מקקים ענקיים שרצו כמעט בקצב של בנ"א

ואני לא מגזימה!!

ואחרי זה עוד ביקשתי מאבא

שיבדוק לי את הנעל פעמיים (!!)

כדי לוודא שלא מסתתר שם מקק

בשביל זה יש אבא

מוזמן לשלוח למייל adielh@gmail.com

שבת ארוכה מדי, כרגיל.

אבל לפחות היה נחמד.

משמעות. משהו שכותב עליו בספרים.
האמת, אני ממש מתגעגע.
היום כשאני שואל בשביל מה אנחנו חיים או בשביל מה להשקיע, או מה שווה הקושי;תרצו תקראו לו סבל, אז אומרים לי 'יום אחד תפגוש משהי , תתחתן ותביא ילדים.'
האמת, וזה בטח שורש הבעיה, אבדתי אמון גם באהבה.לא לגמרי, יש ניצוצות. אבל הכל כל כך מחושב היום, כל כך הגיוני, סטטיסטי,מתוזמן, שקול, 'פופורציונלי'.
ואני מנסה להבין בשביל מה, ונשאר ביד רק עם 'כי כה ה' רוצה'.
ואני לא ממש מבין למה, או מה זה בדיוק ה', ואל תסיטו את הנושא לשם. את זה אני משאיר לבית המדרש. כי בשכל- אני עוד עוקב ויכול להסביר מה המשמעות ולמה המטרה. אבל החיבור של זה לרגש,אה,זה אי שם מאחורה.
אולי זה יותר מידי דברים שהתבדו, אולי זה דברים אחרים, האמת- זה בטח מעורבב.
אבל מכר נפטר בשבוע שעבר בגיל צעיר מסרטן. ואני עדיין לא מצליח להבין: איך זה שהוא לא הפסיק להאמין.
יאללה, ובמילים קצרות כי אני עייף מלקרוא. שכנוע אותי שיש ערך ושיש סיכוי להרגיש כמו שהיה בימים הטובים, כשהיינו חמשושים צעירים ותמימים.אוך, תמימים.

בס"ד

במהלך היום אחפש עוד סרטונים, מי שרוצה לעזור במלאכה מוזמן

אני יושבת עם 3 תלמידים ומשימה קריטית נורא- לצבוע דפי צביעה לשבועות...

אמרתי לעצמי שאם כבר, אז נדבר איתם קצת על החג..

"אז מה אתם יודעים על חג שבועות?"

אחד התלמידים- "אני לא יודע אני נוצרי!"

(טוב לדעת. אני כבר שנה עובדת איתך..)

שיחקנו ארץ עיר, באות ח' אמרתי 'חברון'.

"אתם יודעים מי קבור שם?"

אחד מנסה- "דוד בן גוריון??"

אחרי עוד כמה ניחושים סיפרתי להם שהאבות שלנו קבורים שם (ובמחשבה שניה, לא של כולנו...)

"מי הם האבות שלנו?" שתיקה..

"של עם ישראל" ..."מהתנ"ך"...

אחד התלמידים: "משה?"

ואחרון שהצחיק אותי-

אמרתי להם שאני לומדת ברמת הגולן

פתאום אחד התלמידים קופץ בהתלהבות "הי! גם הפלאפון שלי בגולן!"  (והוא בכיתה א'!!)

מה שמעניין אותי זה איך עוד לא גיליתי את זה עד עכשיו...יצאתי מהבית רק בבוקר למעון אז עוד היה נעים, ובמשך שאר הזמן די קריר בקראווננו הנחמד *בלי עין הרע*...

יש דברים נסתרים.

(ועכשיו כשאמרתי פתאום יתחמם, כי ככה זה אמור לקרות ח"ו!!!!)