פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1669)

שנזכה להישאר ערים כמה שיותר!

 הרבה שמחה

בחיי שזה פשוט נראה תותחי.

בלי עין הרע!

נראה סוף..

זה נראה ממאפיה שווה כזאתי.

כיפלכם

חג שמח!!!

הופיעה לי רק תמונה אחת..

של העוגה (התמונה השלישית)

תודה רבה תבורכי!=]

מחלון וכליון. לא ידענו המקרים שהיו על שנקראו כן, כמו יששכר גם משה. ובדרש אומר שהם יואש ושרף, בעבור שלקחו בנות מואב. (דברי הימים א,ד,כב) ושם כתוב 'אשר בעלו למואב'. והמואביות מותרות לישראל, כי הכתוב לא אסר כי אם עמוני ומואבי שלא יבואו בקהל, ושלא יקחו מבנות ישראל. ובספר עזרא אבאר זה בטוב.
וטעם מבית לחם פעם אחרת, להודיעם שהם אזרחים. ועוד בעבור שאמר 'אפרתים', וזאת המלה פעם הוא ליחס המקום הנקרא אפרת, ופעם אחת ממשפחת אפרים. ואפרת שם אשת כלב בן חצרון, ונקרא המקום על שמה, כמו מצרים. ולא יתכן שיקחה מחלון וכליון אלו הנשים עד שנתגיירו, והעד 'אל עמה ואל אלהיה'.
http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=32&perek=1&mefaresh=ezra

איך נעמי הכשילה את עפרה וניסתה להכשיל את רות בחזרה לחיק הגוים?

ועוד: האם לפי זה גלית, בנה של עפרה (ר' סוטה, דף מב עמוד ב), היה יהודי?

נראה לי שהגמרא שאומרת שגלית הוא בן הרפה=ערפה סבר שהיא לא התגיירה

וכמו שנפשי הביא שזה מדרשים חלוקים

השאלה הראשונה שלך ממש קשה, והתירוץ שנפשי הביא בשם הזוהר לא הבנתי אותו

פשוט לא ברור לי שההנחה של השאלה נכונה.

שאל רבי פדת לבריה של רבי יוסי איש סוכו: רות כיון שנתגיירה מפני מה לא קראוה בשם אחר? אמר ליה: כך שמעתי, דשם אחר היה לה, וכשנשאת למחלון קראו שמה רות, ומשם עלתה בשם זה. דהא (-שהרי) כשנשאת למחלון נתגיירה, לא לאחר זמן. אמר לו: והכתיב אח"כ "וא-להיך א-להי באשר תליני אלין" וכו' – הרבה התראות עשתה נעמי כדתנינן וכולן קבלה עליה; ואם נתגיירה קודם למה לה השתא (-עכשיו) כולי האי? אמר לו: ח"ו שנשאה מחלון והיא גויה, אלא כשנשאה נתגיירה ובחזקת אימת בעלה [עליה] עמדה [היא] וערפה בענין זה. כיון שמתו בעליהן, ערפה חזרה לסורחנה ורות עמדה בטעמה

                                               (זהר חדש רות לב ב).

וישאו להם נשים מואביות, תני בשם ר' מאיר לא גיירום ולא הטבילו אותם        (רות רבה ב ט)

(או שאולי חותר לגישת היעב"ץ: " וגם יש לידע שהכניסו בתוכו דברים הרבה שאינם מגוף הספר כלל רק הגהות מאחרונים מאד והמה רבו כמו רבו ואוכל להכריח ולהוכיח זה במופתים חותכים...")

ועונה גם על השאלה הראשונה.

הרעיון, באופן כללי, שהיה גיור מסוים לפני שהתחתנו עם מחלון וכליון, וגיור נוסף כשרות עלתה עם נעמי.

למשל, הרב אונטרמן ב"שבט מיהודה" ח"ג סימן ס"ח, טוען שבהתחלה הן היו "גרות תושב", כלומר שאלימלך הפריש אותן מע"ז ולימד אותן ז' מצוות, ואחר כך רות התגיירה גרות צדק.

הרב וולדינברג  בציץ אליעזר (חלק י"ז סימן מ"ב) מקדיש תשובה שלמה לסקירת השיטות בנושא. בין היתר, הוא מעלה אפשרות שהן התגיירו לפני הנישואין למחלון וכליון, אך מכיוון שהדבר לא נעשה בפני בית דין, הגיור היה תלוי אם הן התגיירו באמת או רק כדי להתחתן עם מחלון וכליון. כשאמרה רות "עמך עמי ואלהייך אלהיי", התברר שהגיור שלה היה אמיתי. כשערפה חזרה, התברר שהיא התגיירה רק כדי להתחתן ולא לשם שמים ושהיא נשארה גויה.

http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14516&st=&pgnum=94&hilite=

והלאה..

20140603171121.pdf

20140603172326.pdf

20140603172414.pdf

20140603172456.docx

חידש- שרק מואבי אסור,אך מואבית מותר. לזה צריך עזות דקדושה- שיש בבועז, כפי ששמו מלמד

עי' במגילה (טז: ) שגדול ת"ת יותר מכיבוד הורים. ועי' במו"ק (ט.) דכל חפצים לא ישוו בה.

ומיהו נראה ברור שכל זה הוא דווקא במצווה ועושה, שגדול (ב"'ק פז.), ולא בנשים שאינן

מצוות.

ואף לדברי המהרי"ק (שרש קסו) שאין כיבוד היכא שאין הנאה ישירה להורים, מ"מ נראה

דבכה"ג שייגרם להם צער, ודאי שאין כדאי ת"ת של בת לדחות דבר זה.

וע"ע בשו"ת יבי"א ח"ח (חיו"ד סי' כב).

לסיכום: עדיף חג עם המשפחה.

אע"פ שלא תפחתי את כל המקורות לעיקר דבריך אני מסכים

מה הסיכוי שלאמא שלה לא יהיה צער, למרות שהיא כבר בקשה ממנה בפירוש שלא תבריז?

בסופו של דבר אין להם חיוב על כל רגע, וגם לא דווקא בליל שבועות

לדעתי, תלכי, חג השבועות זה ה-חג ללימוד תורה ואם את חושבת שבבית לא תצליחי להתחבר ולהינות מהקדושה של החג, תלכי למדרשה, זה גם ככה חד פעמי. מותר לפעמים..!

(תסלחי לי שלא קראתי, אבל נראה לי שבכל מקרה זה כיבוד הורים...)

מכאן: "דרך ארץ קדמה לתורה". עם ישראל קיבל את התורה אחרי מאות שנים של מוסר ודרך ארץ, התורה כביכול "בנויה" עליהם. ראוי שבמקרים בודדים שהיא סותרת להם- הם יהיו קודמים לה, (היא אמורה להתמזג איתם, וזו נקודה למחשבה האם זו באמת "תורה", או לא.)

בלעדי הטענה הזו- כיבוד הורים נכלל בעשרת הדברות. מדרשה ולימוד תורה (לנשים!!! י'פמיניסטית;) לא נכללו בעשרת הדברות. רגע, האם בכלל להיות במדרשה כי זה יעלה רוחנית ואני אקדיש זמן לתורה זה אכן "תורה" מול "כיבוד הורים"?

אולי זה רצון רגשי מול כיבוד הורים?  (בהצלחה!)

כל אפשרות היא טובה. וזה תמיד טוב לבחור בין טוב לטוב. בהצלחה בכל שתבחרי.

וללמוד לבד

לא חסר מה

(הכותרת...) 

תבקשי מהדודים כבר עכשיו שיחפשו לך שיעורי תורה לשבועות, אולי כן יש אבל זה פשוט לא במודעות שלהם ויכול להיות מודעות בכל מקום, בעיתון, עלון שכונתי, מייל קהילתי, מודעה במכולת או בלוח מודעות בבית כנסת.. כמעט בכל מקום בארץ יש שיעורי תורה חדשים כל שנה. 

תפסמי מודעות מקסימום יגיעו כמה בודדים -אבל שיעור יהיה.

"אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ בו.."

אגב, מצוות כיבוד אב ואם היא רק לבקשות של ההורים לעצמם בלבד...

ז"א - אם הורייך צריכים אותך בעזרה בשבילם - את חייבת לכבדם..

אך, לעומת זאת - אם הם רוצים אותך לידם, כי את חסרה להם...

את יכולה לעשות כפי מה שאת רוצה...

כי, הם לא יכולים לשלוט בך...

זהו היופי שבתורה - ההבדלים הדקים בין כיבוד עצמי לבין כיבוד הורים.

אז, בהזדמנות זאת, הריני מאחל לך שתהני במדרשה עם חברה שלך ושיעורי התורה!

התלבטתי אם לומר משהו קודם.
אישית- מאוד מעריך את ההחלטה. למרות שדעתי לא ברורה.
בהצלחה!

אבל זה לא אומר שאין מצוה להקשיב להורים, זה אומר שאין חיוב

וכיון שהיא רוצה ללכת למדרשה בשביל שהקב"ה ישמח, יותר יש לתלות שהקב"ה ישמח אם תישאר בבית

כיבוד הורים!!!!!!!!!!!11 בסופו  של דבר מחברות לא יצא לך כלום - את תשכחי הכל...

בס"ד

אני גבר נשוי + 3 ילדים פעילים באופן חריג עוסק במקצוע תורני

גר במקום שכל מטר יש לימוד טוב גם שיעורים וגם תיקון

לא יודע מה יעשה נח"ר לבורא יותר

1. ללכת לישון וביום להיות עם אשתי והילדים ללא השפעה של חוסר שינה

2. ללמוד כל הלילה ואשתי תצטרך להתייבש עם הילדים כל היום עצמו ותהיה לה עוגמת נפש

מה יעשה נח"ר לפניו יותר לא יודע ?

מה את אומרת מה קוב"ה רוצה ממני?

מקווה שהגעת כבר.

אוהבת.

אני אישית לא הולכת לעוף על עצמי לומר דברים שאני לא מבינה בהם... 

(עד שאני כן אגיד משהוא, גם בלי להבין.... ) 

בקצרה לדאוג לרווחת ההורים

תריך לעשות להורים כמו שמשרת עושה בבית של הבוס שלו

מבשל בשבילו, מכבס, מנקה, מסדר, הולך לשליחויות וכו'

כל מה שההורים צריכים

יש שתי חובות - מורא וכיבוד.

הברייתא שמופים ציטט בשלמותו (קידושין דף לא עמוד ב): "ת"ר איזהו מורא ואיזהו כיבוד? מורא: לא עומד במקומו ולא יושב במקומו ולא סותר את דבריו ולא מכריעו. כיבוד: מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא"

בגדול, מורא זה להתנהג בצורה שמראה שמעמדו של אביך גבוהה משלך, וכיבוד הוא לדאוג לצורכי גופו ורווחתו.

אין חובות מעבר לכך.

מכיוון שללכת להורים לחג הוא לא צורך הגוף ולא קשור למעמד שלהם כלפי הבן, ככל הנראה אין חובה הלכתית ללכת גם בלי סיבה מיוחדת.

http://ph.yhb.org.il/09-01-16/ (כדאי לראות גם את ההערה).

אבל, אני לא יודע את מה בדיוק להחשיב כתועלת של ההורים, האם באמת יש שוני מהותי בין תועלת פיזית של ההורים, לתועלת לא פיזית (כמו שכנראה היה פשוט לחלק מהמגיבים כאן).

זה מוכר מאוד

אבל אני עדיין אדרוש עוגת גבינה גם בלי הכלל

אמא מכינה עוגות כמו טריקולד על בסיס שבועי ועדיין העוגה המועדפת עלי זאת עוגת גבינה עם בסקוויטים (הכי פשוטה שיש)

.

מי זה הרב?

כלומר, טעות בהבנת המשמעות היעלית..

והבנתי את מה שהמבין אמור להבין.. 

אז הכותרת היא הנכונה.

יש שאומרים "הרב בספרו 'אורות' כותב.." ויש שאומרים "הרב זצ"ל, בספרו 'אורות' כותב.."

ומחילה מהמצפאים, שהרסתי להם את מסיבת פורים הבאה..

אבל אחרי שמסבירים, זה כבר לא חתימה שנונה.. 

בס"ד

עצוב לפתוח את הבוקר עם ידיעה על עוד פיגוע בצומת תפוח, פחות משבוע לאחר ניסיון הפיגוע הקודם שהיה שם.

ועצוב אחר כך לשמוע את חדשות ynet שלא מדובר בפיגוע אלא ב"תקרית" ומי שאשם זה בכלל חיילי צה"ל ולא המחבל.

שנזכה לגאולת עם ישראל השלמה בקרוב ולחיות את התורה

ב"ה

יש לנו עניין שגויי יהיה גויי צדיק!

גויי צדיק = שבע מצות

ההפך מחסידי אומות העולם זה מתנגדי אומות העולם?

וזו הסיבה שגיור כזה לא סומכים עליו.

בזכות ש"ס מפד"ל וכל אי מתקני חוק מיהו יהודי

כל יום ויום זה מצוה בפני עצמה.

חוץ מהמצוה הכללית

אין לי בעייה לפסוק לו אבל אני לא לוקח אחריות על מה שיקרה לו אח"כ למעלה.. 

סתם, תכלס באמת צריך לשאול את הרב שלו.

(תפ"ט סק"ג) שלא יברכו כי בטוח ישכחו

ואני זוכר שראיתי שגם מי שיש לו ניתוח והוא יודע שלא יוכל לספור יש לו בעיה מההתחלה לברך

חשבתי על זה שמי שספרה בכל הימים בלי ברכה, ועד היום היא לא שכחה - יכולה לברך היום, כי זה היום האחרון, ואין יותר מתי לשכוח!

ורק לא בירכה, כמו כל העושה מצווה ולא מברך

(ספרדיות בכל מקרה לא מבכות על מצוות שלא חייבות בהם)

אני רק מצטט

אני אחראי?

אני יכול לנחש שהמשנה ברורה (בשם השולחן שלמה) הבין שכיון שהיא לא חייבת, היא תזלזל ובטוח היא תשכח

יש לך הצעה אחרת? יתכן שתאמרי הסבר יותר טוב

רוב נשים לא רגילות להתפלל ערבית (לפחות לא מימי המ"ב עד ימינו... אולי בראשונים היו זמנים ומקומות אחרים... ) 

הסגולה הגדולה לזכור את הספירה- לספור על התפילה, בזמנה ומקומה-- עם כל הציבור... - לכן מי שלא מקיימת את הסגולה הזו יש סבירות הרבה יותר גדולה שתשכח לספור... 

מינימאוס- 

מה רצית לומר לי? לא הבנתי.... 

כי ידעו שהבעל לא יזכיר לאישה

הן צריכות אם ככה לזכור הכי טוב..לא תלויות באף אחד...

תרגישי טוב אהובה!!

מקווה שאת מרגישה יותר טוב

ואני מהוותיקים של הפורום. לא זכרתי תסיסמא של הניק הקודם.

אני מהתקופה של:

חויה מתקנת..
סטיגידיש
כתמר יפרח
שדרותי
צדיקה אחותך
נוצי
נפשי
צחינא מיא
קיש חצילים..

קיצ.. מעניין לראות שחלק עוד פה. 

לילה טוב לכולם

אם כבר ד"ש, לפחות שנדע ממי..

אבל זה לא היה בו' סיוון אלא 40 יום אח"כ, בי"ז בתמוז (או שלא הבנתי אותך.. )

איזה כיף למגבניקים בישיבה ביצהר, הם יושבים בשקט בזמן שיורים על החברים שלהם בצומת תפוח. 

נראה אותם אומרים על היצהרניקים טרוריסטים ושהם גרועים כמו מחבלים ערבים ושאר השינאה שהמפקדים שלהם דוחפים להם לראש ברגע שהחברים שלהם יגידו להם לבוא לעזור להם.. 

בעע

שיר המעלות ממעמקים

הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלִי זֶה הַלַּיְלָה
מִן הַבּוֹר הֶחָשׁוּךְ, הֶעָקֹב -
לֹא מַהֵר תַּעֲלֵנִי לְמַעְלָה,
וּכְרִיתוּת לְחַיַּי לֹא תִּכְתֹּב.

כִּי יָדַעְתִּי - מִכָּאן אֵין עֵצָה לִי.
וְהַפְלֵא: רַק מִתּוֹךְ הָאָבְדָּן,
בְּהֶכְרַח פֶּלֶא פָּרָדוֹקְסָלִי,
יִמְצְאוּ תְּפִלּוֹתַי יַעֲדָן.

ובאמת מסתבר שהיו חסרים לי הדיבורים והאנשים כאן...

 וולכאם!!

מה הם אומרים בין לבין??

אהה נזכרתי קודם זרקו רימון, אחכ ירו צרור אחכ נחו

בין צרור לרימון היה יוצא איתן להשגיח....

שייווו מעניין אם זה באמת המילים

חולה עלל השיר הזה!!