וואו, זה פשוט קורע!!
ויש עוד....
מי שבא לו לשמוע
שיכנס ליוטוב 
וואו, זה פשוט קורע!!
ויש עוד....
מי שבא לו לשמוע
שיכנס ליוטוב 
משיח נאו בפומ!הבן אדם פשוט קרוע 
אשתי פחות התחברה
הודעהאחרונהאיזה הזוי 
"עוד קשה עם חתלתול המהבול המהההבוולל" ![]()
איך מגיעים לכותל מחנה מרכזית\ שרי ישראל\ בניני האומה?
בדרך הכי קצרה, כמובן.
תומ"ר 
)
נפשי תערוגאופס, גם שם אין מקום
הם חונים שם ברווח של רבע סנטים בין רכב לרכב. לא ברור איך הם מצליחים להכנס ולצאת
נפשי תערוגחניון הלאום/גבעת התחמושת ולקחת רכבת...
את העולים להר, היום בבוקר..
https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=10203992095592620&id=1529972563
הנוצרי והמוסלמי ימח שמם נכנסים למקום קודש הקודשים, מקום שרק כהן גדול היה נכנס פעם בשנה, לראות ולהזדעזע..

חוזרת
את יודעת..
וכששומעים "אם אשכחך ירושלים" מפי חתן נחשב?
אם כן, אז הייתי...
לבי ובשרי
בא לי לכתוב כאן למה (!!!!), אבל אני חוששת שכמה אנשים יקרים כאן יקחו את זה לא נכון...
מה שכן, לא יודעת להסביר את ההרגשה. משהו מטורף!!!!!
כאילו הכנסתי מישהו בבריתו של אברהם...!!!
כך תזכי להכניסו לתורה לחופה ולמעשים טובים!
ותתרגשי...
אין בזה פסול.
ירושלים של זהב
נעמי שמר
אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
שולי נתן היא משהו, אבל לפעמים לפעמים היא מצליחה לקדוח לי מידי עמוק בראש שזה כואב, מזל שהגעתי באיזשהו שלב הביתה, אחרת הייתי מתפלצת
קחו עמכם דבריםאתה כתבת?
זמן קצלר לפני מותה היא הודתה שהלחן מבוסס על לחן שיר באסקי
היא בעצמה אמרה שזה מין תרגום של השיר
שלא פתחו פה בפורומים לוח טרמפים? רק אני חושבת שזה כ"כ נצרך?!
מנעלים..?
הוא לא יהיה כל כך פעיל מחשש אאוטינג.
יכול להיות שזה פצלש למניעת אאוטינג ויכול להיות פצלש למטרת טרוליות..
גם בפייסבוק וגם מי שתופס ככה טרמפים זה לא ששם אין סיכונים כאלה ואחרים
את מצליחה לתאר לעצמך מישהי כאן שתקח טרמפ עם ניק אנונימי?
איפה את חיה?

ותן טלויש כאלה שיותר שומרים על פרטיותם ויש כאלו שפחות, זה ידוע מאז ומעולם...אבל ברור שבנות צריכות לחשוש יותר מבנים - כבר שמעתי על בנות, ולא אחת, שנפגעו מהאינטרנט...וזה הגיוני שבנות יפגעו יותר מבנים ולכן תהיינה זהירות יותר.
b.n
הודעהאו אולי אפשר שמי שצריך טרמפ יפרסם, ויענו לו/ה באישי?
יש הרבה פתרונות יצירתיים! 
לא כל מי שרוצה להעלות בחורה לאוטו שלו-
רוצה בתמימות לקחת אותה ממקום א למקום ב בשלום וכל טוב
יש אנשים פושעים למיניהם...
יש מחבלים שחוטפים ישראלים כקלף מיקוח
יש מחבלים שחוטפים ישראלים כדי לרצוח אותם
יש אנסים שרוצים לפגוע בבנות (או בנים)
יש מטרידנים שרוצים לפגוע בבנות
יש פושעים שרוצים לחטוף אנשים תמורת כופר כספי עצום
לא חסר....
אז כלל א' לבטיחות אישית בטרמפים-
לא עולים על מישהוא שקבעת איתו בווירטואלי בלי שיש לך הרבה יותר משמץ מי הוא באמת....
(בהתאם לכלל א לבטיחות בעולם ווירטואלי בכלל- לא פוגשים אדם שהכרת באופן ווירטואלי בלי לברר קודם, ובלי להיות במקום הומה אדם עם אפשרויות לעזרה...)
ואם את צריכה הסבר יותר מפורט - באישי
לגבי "לי זה לא ייקרה"
הרבה אמרו ככה- ומתי בדאבון לב....
יש סיפורים על טרמפיסטיות שהטרידו נהגים ו באיומים שיגידו שהטריד אותן.
תגובה זו נכתבה בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך מיועדת לנשים וגברים כאחד?
כתר הרימוןונעשיתי רעבה 
המצב קשה..
ירקות, מכל הסוגים, ועכשיו!!
(אהה ואני שונאת ירקות
ׂׂ)
מוסיקה ירושלמית עתיקה + דמעות והתרגשות
גליליות
סיפורי נוסטלגיה באדיבות סבתמאוס על ימות הכמעט משיח
לאחרונה היתה לנו ישיבת סוף שנה על הילדים בבית ספר, כשהגענו לדיון על אחד הילדים, נטען שיש איתו בעיה, זה ילד מאוד תוסס והתקווה היא שהכדורים קצת ירגיעו אותו ויעזרו לו להתאפס על עצמו ולהתקדם בלימודים, ואפילו הילד בעצמו מצפה לכך מתוך מודעות למצבו, אבל מפני סיבות מסוימות ישנו עיכוב ומניעה בדבר.
כשהגיע תורי לדבר טענתי שאני חש שישנה נטיה כללית ורווחת להשליך את האחריות על הכדורים בתור תרופות פלא, אם משהו לא בסדר עם הילד למרות שהוא מקבל כדורים כנראה שיש בעיה עם הכדורים ואולי צריך לשנות את המינון, אם הילד לא מקבל כדורים, אז למה לא? ומה עושים כדי שהוא כן יקבל?
ברור לי שישנם ילדים שפשוט אין ברירה, או כאלה שזה כן עוזר להם ומקדם אותם, אבל באופן כללי צורת החשיבה הזאת מעבירה את המיקוד מהמחשבה על הבעיות האמיתיות לטיפול בסימפטומים, אותו ילד אמנם תוסס, אבל הוא ילד רגיש ומודע לעצמו, ואולי זה יהיה קצת יותר קשה אבל עדיף קודם לנסות ללמד אותו לשלוט בדחפים שלו, שילמד לשתף כדי שאפשר יהיה לעזור לו להרגע, וישנם כמה דברים שאפשר לתת לו לעשות כדי להרגע. לפעמים הילד רוצה קצת חום ויחס וחיזוקים חיוביים ומה שהוא מקבל זה כדורים וכימיקלים. פשוט כי זה הכי קל ונוח למערכת.
אחרי זה כשחזרתי הביתה חשבתי לעצמי על עניין נוסף שגם לו אני מתנגד בתכלית וגם ממנו אני סולד וזיהיתי שבעצם גם זה נובע מאותו שורש, והשורש הוא הרצון לתרופת פלא קלה ונוחה, כזאת שחוסכת את הצורך המעיק הזה לקחת אחריות לפעול ולהתאמץ כדי לשנות ולתקן. ואני מתכוון לאמונה בסגולות במובן הרחב. ויש לציין שלא אכפת לי באיזה ספרים קדושים או לא קדושים הסגולה הזאת או הזאת מופיעים, *כולם* (או לפחות כמעט כולם, מלבד אלה שניתן לתת להם הסבר רציונלי) לדעתי בשורשם רעים ופסולים |כוס מים קרים למי שצריך| ונובעים מהרצון של האדם לתרופת פלא קלה ונוחה, בלי הצורך המעיק הזה לקחת אחריות ולתקן. בניגוד לתכלית התורה שנועדה לחנך את האדם ולגרום לו לקחת אחריות.
במקום שאדם יפשפש במעשיו ויחשוב כיצד הוא ינהג בצורה זהירה ובטוחה הוא מעדיף להרגיע את עצמו בעזרת עלה של ערבה חבוטה או מצה מליל הסדר או מה שזה לא יהיה (שוב, לא אכפת לי מה המקור לסגולות האלה!).
במקום שאדם יאמץ את עצמו בעבודה קשה, או ינסה ליזום וליצור כדי לפתח את העולם הוא מעדיף לקנות כוס של ישועות והבלים.
במקום שאדם יפשפש במעשיו ויחשוב למה באו עליו היסורים האלה וינסה לחזור בתשובה ולתקן את מה שצריך כמו שהתורה מנחה ומכוונת אותו בלי הרף, הוא מעדיף לחפש סגולות בתקווה לטפל בסימפטומים שמציקים ומפריעים לו במקום לטפל בשורש של הבעיה.
|סטייק עסיסי מפרה קדושה|
דינה ל.
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4523993,00.html
התינוק הזורח והמתוק הזה נפטר.
מאז תחילת השנה שלושה פעוטות נפטרו באמבטיה, שישה מרשלנויות שונות סביב הבית.
על אי-למידת הלקח הזה דיברתי.
כואב לשמוע.
טופי תות
(והכי הכי לא קשור, אבל מה זה השם הזה?
)
(ברוח טופי תות)
(והכי לא קשור: אבל מאיפה יש את התעוזה להורים הכואבים הללו להחליט החלטה כזו הרת גורל, שאיבריו יתרמו? מאיפה הכוח? שואלת בצורה אישית, רגשית. אני לא מרצה על כך שזה נורא ואיום לעשות כזה דבר, אני רק שואלת איך)
|מתנשם| -זו חתיכת עבודה להסביר את עצמך בלי שאנשים
ידפקו עליך.
ממשיכה באותה רוח:
כנראה עושה להם טוב המחשבה שהוא מציל חיים של ילדים אחרים.
ש-לפחות לאחרים יהיה ילד.

עצוב.
(זה בטח לא מסתדר עם המדע, גם עם ההלכה:-/)
(לכן אמרתי שזה לא מתאים הלכתית, ומן הסתם המדע צריך את האיברים מיד ולא אחרי שהות של חשיבה)
נו נו, זו עוד דוג' לדבר שהשכל והרגש לא יתנגשו בו לעולם
(לא יכול לומר בוודאות, אבל אני יכול לומר שיתכן ע"פ סיפור שהיה...)