פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1694)

טוב לדעת..

הייתי בטוחה שהרבה לפני..

היד עם הסכין נשארת נקייה אחרת הסכין עלולה להחליק..

מועדים לשמחה

אולי פעם אלך לעבוד לתקופה באטליז כדי ללמוד דברים כאלו בצורה מקצועית

היה נחמד הוא עזר לי לפרק 20 קילו.

היו הרבה עצות אבל זאת היתה הכי משמעותית, בלעדיה יש סיכוי גבוה לפציעות..

לעיתים יוצא לי לקנות עוף שלם ולפרק, יוצא מצויין לזוג לשבת

גם הרבה יותר קל מאשר קפוא וגם יורת בריא משאר עוף שהוקפא הופשר והוקפא, אא"כ מבשלים את כל החלקים ומקפיאים

איכותית לפירוק...

(מדריכים מצויינים)

ואני אישית עובד עם סכינים שקניתי בכמה עשרות בודדות של שקלים, עושה את העבודה טוב.

{וכמובן קונים טרי, אחרת סיוט}

אחרי כמה פעמים שעושים בנחת ובהגיון לומדים את המלאכה ()אפשר לעשות חצי ממנה ביבים ללא שום סכינים

ושבתאי צבי לא היה המשיח שקר היחיד

א. מצוות הנפת הדגל, מצוה חביבה ואהובה היא על ישראל, וראוי להתאמץ בה עד מאד, שנאמר "ודגלו אלי אהבה".

ב. נהגו רוב ישראל, לתלות דגל כחול לבן על בתיהם, שלוש אמות מצד פתחי המרפסות, לפרסם כינון מלכות ישראל בארץ ישראל. יש שנוהגים לתקוע את עץ הדגל בברזל ודיבלים, ויש הנוהגים לתלות הדגל באטבים על חוטי המרפסת, ואחד המרבה ואחד הממעיט, ובלבד שיכוון ליבו לאביו שבשמים ולראש ממשלתו שבארץ.

ג. המניף בתוך ביתו לא יצא ידי חובה, ויש לו לשוב ולהניף מחדש מחוץ לביתו, שהרי כל עניינו של דגל להתנופף בחוץ על נס, כנאמר "על נס להתנוסס".

ד. נשים חייבות להניף, שאף על פי שדרכו של איש לכבוש, ואין דרכה של אשה לכבוש, אף הן היו באותו הנס.

ה. חסידים ראשונים נהגו לתלות הדגל מערב ראש חודש, ואנשי מעשה מערב יום הזיכרון לחללי צה"ל. ויש להקל לכל הציבור, להניף את הדגל בו ביום, וזמנו עד יום ירושלים, וכל המשהה את הדגל לאחר מכן עובר בבל תוסיף.

ו. מעשה באשה כשרה אחת ב"קריית משה" שתלתה דגל בו ביום, ועף ברוח, ולאחר שעיינתי רבות, נוטה דעתי לומר שיצאה ידי חובת ההנפה, ואינה צריכה לחזור ולשנות.

ז. שיעור הדגל לכל הפחות אמה על שתי אמות, מטעם פירסומי ניסא והמהדרים נהגו לתלות דגל שגודלו שתי אמות על ארבע אמות, וידוע מה שקרה באחד מגדולי הדור, שתלה דגל שגודלו כחצי מרפסת, ושיבחוהו חכמים.

ח. צבע הפסים והמגן דוד בין תכלת לכרתי, ואם צבעם בצבע אחר הדגל פסול, ויש לגונזו. דגל ארוך שתולים על הבנינים, אעפ"י שאין לו מגן דוד – כשר, מכיון שניכר בו שנעשה לשם מצוות דגל, הרי הוא בכלל דגלי ישראל הכשרים.

ט. יוצאים ידי חובה בדגל פלסטיק, והמהדרין בדגל בד צבוע, והמהדרין מן המהדרין בדגל בד רקום.

י. ועכשיו רווח המנהג, לתלות דגלון על המכונית, ומנהג ישראל דין הוא, ואין לפרוש מן הציבור ויש לתלות בחלון ימין שכל פניות שאתה פונה יהיו לימין. אמנם,  יש להסתפק האם גם אוטובוסים ומוניות חייבות בדגל, והמחמיר להניף דגל ישראל באוטובוס תבוא עליו הברכה, ובלבד שלא יריב עם הנהג, ולא ירבה מחלוקות בישראל. ומעשה בחסיד אחד שקנה מכונית ביותר מחומש, להניף עליה דגל ישראל, והעני.

י"א. מי שיש לו שתי מכוניות, רבו התנאים ויש לו לעשות שאלת חכם, באיזה ראוי לתלות את הדגל. על אופניים או אופנוע אין להניף דגלון, מפני שאינם ראויים לישיבת קבע.

י"ב. בעניין דגל שאול, כבר פסקו שיוצאים ידי חובה, ואעפ"כ יש לכל בן ישראל להחמיר ולקנות דגל משלו בעשרה שקלים, לקיים את הפסוק "איש אל דגלו".

י"ג. בדין דגל שנעשה ע"י נכריים נהגו להקל ובלבד שיעמוד אצלו ישראל, בזמן רקימת המגן דוד. דגל עם מגן דוד של חמש צלעות, מנהג עובדי כוכבים ומזלות הוא, ויש לשורפו.

י"ד. נשים צדקניות נהגו לתפור שמלות מדגל ישראל ויש למחות בהם משום ביזוי המצווה. ברם, נהגו לכסות את ארונות הרוגי המלכות בדגל ישראל, ויש למנהג זה שורשים עמוקים בספרים הקדושים.

ט"ו. יש שנוהגים לתלות דגל עמא- ריקא לצד דגל ישראל ומנהג שטות הוא. ברם, בענין תלית דגלי עכו"ם על מבני ציבור, יש להקל משום דרכי שלו’.

ט"ז. נהגו לתלות תמונות ראשי המדינה וסמל המדינה ודגלונים קטנים במרפסות, וכל המרבה הרי זה משובח, וכן נהגו גבאי בתי הכנסיות לתלות שרשות נייר, ובהם תמונות הדגל וסמל המדינה, בליל התקדש חג. ומנהגים אלו יש לו שורשים עמוקים בקבלה, כידוע ליודעי ח"ן.

י"ז. דגל שנפל יש להרימו ולנשקו מפני קדושת המצווה. דגל שהתבלה יש לגונזו, ודבר פשוט הוא שאין לעשות עימו כל תשמיש בזוי, מפני כבוד המדינה. ואלו המבזים את הדגל, הרי זו דרך מינות וכל אלו המפרישים עצמם מן הציבור, אפילו הם כמשה וכשמואל, לא יראו בנחמת הציבור. וכל הרואה עובדי כוכבים ומזלות רשעים שורפים דגל ישראל, יש לו להוריד פלגי דמעות על חילול ד’ ולקרוע בבגדו, ויאמר "שפוך חמתך על הגויים שלא ידעוך".

י"ח. מי ששהה בחו"ל בשהיית ארעי יש לו להניף את הדגל במקומו, ובלבד שלא יתגרה בגויים. אמנם, אלה היורדים להשתקע, שדרים בגלות המרה בדירת קבע, אין להם להניף הדגל, מכיון שפרשו מהציבור שוב אין עליהם חובת הנפה, עד שיעשו תשובה ויקבלו עליהם עול מלכות ישראל. ברם, אחר שעיינתי רבות בדבר חשבתי שמא אוחזים הם בתשובת המשקל, כלפי אלו המכונים חרדים היושבים בארץ הקודש ואינם מניפים, ואילו הם נמצאים בגלות ומניפים, ויבואו אלו ויכפרו על אלו, וד’ יעשה הטוב בעיניו.

י"ט. בענין שנהגו בני ישראל להכות בפטישי פלסטיק על קודקודי בריות, אמר כבר הנביא ישעיה: "איש לרעהו יעזורו ולאחיו אמר חזק, וחזק חרש את הצרף ומחזיק בפטיש את הולם". וכן כל דבר שמוסיף אחווה ורעות בישראל, רוח חכמים נוחה הימנו, ובלבד שלא יכו מכה שיש בה ספק פיקוח נפש.

כ. ברם, בענין תרסיס שלג, אף שנאמר "ומשלג אלבין", יש לאסור באיסור חמור, וכבר צווחתי על דא, שאין לעבור על דברי המלכות שאוסרת ומחרימה תרסיס מסוכן זה, וכן שאין לעשות את ישראל מלוכלכים בחג, ועוד שמרבים מדון וריב בעיצומו של החג הקדוש הזה.

כ"א. מיד לאחר תפילת ערבית של חג, נהגו אנשי מעשה שבירושלים תובב"א,  למהר ולעלות על הגגות, כנאמר "כי עלית כוליך לגגות" בכדי לראות זיקוקין של הר הרצל, ואין מזרזים אלא למזורזים. והמהדרין נהגו לצהול בעת חזיון הזיקוקין דינור, וכל שלא ראה שמחת זיקוקי יום העצמאות, לא ראה שמחה מימיו.

כ"ב. נהגו כל אלו שיש בהם ריח של תורה, לעלות ברגל ביום העצמאות לראש המדינה, ואל השרים היושבים ראשונה במלכות, ואל שרי הצבא. ויש לעם ללמוד ממנהגיהם הטובים וללכת בדרכם. וכל הזוכה לראות פני ראש הממשלה עין בעין ולדבר איתו פנים בפנים, מעלה עליו הכתוב כאילו ראה פני שכינה, ומובטח לו שניצול ממרעין בישין ומדינים קשים בכל אותה שנה, ולא זו בלבד, אלא שזוכה לדברים הרבה (וכן נהגו לצאת ולראות במצעדים, במטסים במשטים ובמפגנים של צבא המלך, ולבקר במחנותיהם באשר הם, וכל הרואה במערכות ישראל, מובטח לו שיקראו לו למילואים דבר שנה בשנה).

וואי, זה ארוך.

אבל השקעת, אז אני אשב ואקרא.

תודה

אבל יש סיכוי שמישהוא יביא את דברי הרבי מסדיגורא אם זכור לי נכון.

שהכריחו אותו בשואה לתלות דגל נאצי והתפלל לתלות דגל ישראל- והיה קם לפנות בוקר ביום העצמאות ותולה דגל.

ועוד משהוא דומה עם לטיטו הרחוב.

אני רואה שהם בחרו בסך הכל נשים שממש מגיע להם, חלק הרבה יותר ממדליקי המשואות בכל שנה

(אולי לא כולם, אבל לפחות לשש מהם ממש מגיע! מרים פרץ, כרמלה מנשה, פסקל, טלי פרץ כהן, הרבנית עדינה בר שלום, דוקטור קירה ואולי גם גאולה כהן)

גם התפעלתי מזה שהם ציינו בתור אחד מהיתרונות הקמת משפחה.. (אצל פסקל)

אגב, זו רק אני, או שגם אתם מרגישים שמחפשים בכח למי לתת אצל הערבים?

בכל שנה המדליקים עושים דברים גדולים וכלליים (גם אם אני אישית לא חושבת שזה מיוחד, זה עדיו משהו כללי ובד"כ ידוע), ואצל הערבים זה תמיד משהו מקומי- בכפר שלהם

עד אליה היו התעללויות של מפקדים בחיילים ולא היה למי לפנות (עד כדי כך שהיו שהתאבדו בגלל זה)

היא ממש שינתה את זה.

ולגאולה כהן לדעתי האישית לא מגיע, אבל אין ספק שהיא פעלה הרבה (גם אם זה לא מוצא חן בעיני) אז יש לזה הצדקה

אני הייתי אומרת איפכא, אבל נו, לא ניכנס לדיון בזכויותיהם של נשות ישראל... 

לא ידעתי בהתחלה שזה הוא.. מחקו את ההודעות שלו, אבל לא את שלי (שהיא תגובה, ולא בפני עצמה).

אחרת לא הייתי כותבת את זה..

כמה כוחות היא מקרינה..

גאוה לעם שלנו!

בד"כ יחסית מתון פה. יש קצת חגיגות אבל לא משתגעים.

מה יקרה בפועל? נראה..

ב. <צ>! היא כתבה ״טקס״ בהתלהבות עם אותיות מיותרות אז אני קראתי את זה ״טקסס״ לרגע אז התבדחתי על זה.

אני בבית, שמעתי צפירה והלילה אני לא אוכל לישון בגלל המופעים שיש כאן כל הלילה אוי! 

בחום הזה מי יוצא החוצה?

תמיד היינו בישיבה, ושנ"ש הייתי בישיבה אחרת.

ועכשיו בבית.
אבא ואמא נוסעים, ואנחנו נחגוג לנו

מי שאוהב חלבי- מוזמן

מעניין אם מפה יראו את הזיקוקים, כי מהישיבה הצלחנו לראות שזה קרוב לבית..

אלא האם אחרי שהם יתפסו אותך הם יאכלו אותך מיד או שהם יזרקו אותך וינסו לתפוס אותך עוד פעם רק בשביל השעשוע 

" אני הרסתי בית בא"י ".
איך שרים הגבעונים:
" אני חסמתי כביש בא"י ".

והשמאלנים בכלל לא יכולים להגיד ארץ ישראל שלי.....

רק הערבים(ימ"ש) עדיין יכולים לשיר:

" אני בניתי בית בא"י "

מגיעה ליישוב, והכל שומם כבר  

חייכתי כמה פעמים.

העיתוי הוא במיוחד לכבוד יום העצמאות?!

IבורחI

חשבתי שעדיין לא?

דוקא שמעתי צפירה היום, את לא?

נראה לי התבלבלת

מרשים למדי, רק חזק ואמץ!

בנורמות חברתיות, למשל, אני לא רואה פסול.

(אלא אם כן הבנתי לא נכון את המושג)

העיקר שאתה לא

|נון קורפורמיסט קיצוני|

נראה לי לפעמים זה טיפה יותר מדי.

מה יהיה מעניין כאן אם כולם יחשבו אותו דבר?

בזה שבעלה בוטח בה שלא תבזבז

ונגמר בזה שבעלה מהלל אותה שהוא לא ביזבזה

אשת חיל זה אשה חרוצה,

אז היא פשוט מגדילה את החשבון בנק של בעלה...

יפהה 

לק"י

אין לי כח לעצב.

אז אני אשמע עכשיו מוזיקה רועשת ולא אצא לבילויים, אבל לא אתעסק בזה יותר מידי (אם בכלל).

ואם זה עושה לך רע מידי- מותר לך לא להתעסק בזה (כאילו שאת צריכה את האישור שלי).

 כאילו אני כתבתי.

פעם הייתי סובלת כל שנה מחדש.

עם השנים הבנתי שאני צריכה קצת 'להתנתק' ביום הזה..

כדי להוציא את כלל ישראל ידי חובה.

כשמשהו מגיע מתוך תחושת אילוץ נפשי - 

אז גם כשמישהו בא ללמוד, מתוך סקרנות, עניין, כנות -

משהו טבעי אצלו בנפש - פשוט סולד מזה.

זה לא שאנחנו חלילה עיוורים לערך שבזה -

אבל זה מטיח לנו בפנים, את העובדה שבשאר השנה

יכולנו - בתור חברה - לגשת לנושא ממקום יותר אמיתי ומתעניין.

וזה לא קרה.

אבל לי מפריע בטקסים הענין שבעצם זה שקר

הכל בלוף אחד גדול, אין שום תוכן אמיתי לטקס

האמירות הנמלצות, התנועות המדודות

הכל הצגה אחת גדולה. אין שום דבר ספונטני וזורם

אין שם חיים, זה סתם חיקוי של רגשות. לא רגשות באמת

אני חייב לומר משהו אישי.

גדלתי אצל דת"לים, חונכתי אצל דת"לים אדוקים מאד בלאומיותם

ודיברו על המדינה ועל הצבא כל הזמן

ולא נכנס לי ללב בכלל!

הרי בכל זאת עברתי חינוך, לא?

זה פשוט לא הותיר רושם!

ותהיתי מה ההסבר לזה, איך יתכן שחינכו אותי למשהו ואני לא רואה את התוצאה

ויש לי הרגשה שזה קשור לזה

גם המחנכים עצמם נתנו תחושה חלולה, שהם לא מאמינים בעצמם במה שהם אומרים

וזה סוג של טקס, סוג של אמירה שיוצרים ועושים, ומכניסים את קדושת המדינה בכל רגע בלי קשר לכלום

אבל בפנים לא מרגישים את זה

זה פשוט כי "כך זה אצלינו"

(האמת - שווה שירשור חדש!)

אתה בא לכפור כאן בכל במושג של טקסיות?

(בהמשך לשרשור של שום)

מדברים על הטקסיות? הפסיכולוגיות שלכם (שלך ושל שום, עם כל הכבוד) על החינוך הדתל- הם בלוף גדול פי כמה. פרשנות של אדם אחד, פרטי שיכולה לחוות בהמשך את ההפוך לחלוטין.

את הסיפורים של ה"ראיתי שלא האמינו באמת, כנראה לכן כלום לא נכנס לי", לעולם, לעולם(!) אל תאשים את החינוך שקיבלת בבחירות שלך, כאלו או אחרות. המחנכים שלך מן הסתם לא דבילים, וכדאי להעריך קצת יותר כל אדם באשר הוא, גם אם דבריו , "לא נכנסו כי הם לא הרגישו לך" וגם אם היו שם אמירות אבסורדיות כומ "כך זה אצלינו" (וואלה! את המשפט הזה אתה יכול לשמוע מכל מחנכת חרדית בערך, אבל לעולם אני לא אקח מכך מסקנות שכאלה, לעולם)

לא דיברתי על הבחירות שלי, ולא האשמתי אף אחד

אני בחרתי את הבחירות שלי כי כך נראה לי נכון

אני מדבר על רגשות. חינוך טוב גורם לאדם להרגיש הרגשות, גם אם לא לעשות מעשים.

לדוגמא אם אדם שגדל בחינוך דתי עושה עבירה, זה בחירה שלו, ואין לחינוך יכולת לשלוט בזה, אבל אם החינוך היה טוב, לעולם הוא לא יעשה עבירות "מכל הלב", תמיד יהיה לו הרגשה רעה שתלווה אותו

אני דיברתי בדיוק על ההרגשה הזאת, שאני לא מוצא בליבי שום הרגשה ציונית, ואני תמה איך זה יתכן

את צודקת שיש מורות חרדיות שמדברות כך, ובאמת הן מחנכות גרועות מאד לדעתי. (כל מחנכת חרדית? חלילה!)

ועד כמה שידוע לי, הן גורמות לתלמידות שלהן לשנוא את המצוות. לא?

אהבתי את המשפט הסופי.

רגשות הן לא מדד לכלום, לא הוכחה ולא תוצאה, המשפט שהחינוך גורם לאדם להרגיש וכו' לא בהכרח נכון. 

"אם החינוך היה טוב יהיו לו נקיפות מצפון" או שאר ירקות? 

מי אמר? איך אתה בונה תיאוריות שלמות על סמך משפט שאתה לבדך המצאת ואין לו שום בסיס במציאות, לפח' לא בעייני אחרים?

נראה לי שזה נכון, 

את יכולה כמובן לחלוק עלי

אי רק מבקש שתחשבי על זה קודם, כי זה בכל זאת מצדיק הרהור נוסף

למה הערוץ החזיר את התאריך אחורה?

עריכה: היה כאן באג לכמה דקות

קראתי עשרות אם לא מאות כתבות שעשו על הרגשות הללו שאתה מדבר עליהן בקשר לחינוך החרדי/הדתי לאומי/החילוני.

זה הכל שטויות, מציעה לך לקרוא כמה מהן- ממש מצחיקות. ממש.

הוא לא אוהב טקסים ואת כל הטקסיות.

כאילו חובה לצאת ידי חובה ויום אחד בשנה להזדעזע/להתרגש/וכדו'

ואח"כ,

מי זוכר אותם?

מי זוכר את הכל?

צריך לחיות את זה.

--

(לדעתי זה האידיאל אבל כרגע אנחנו לא שם..)

ה"טקסיות" הזו באה לבטא חובה לאומית, שמעוררת הזדהות. יש עניינים שהכלל עושה ותופסים גם את הפרטים.

גם את יציאת מצרים צריך לזכור תמיד - ובכל זאת זה שכל שנה יש ליל הסדר, גורם להתחיותה אצלנו מחדש ברמה אחרת.

לא צריך "לסלוד" - אפשר פשוט להתעורר, ומכח זה גם ללמוד.

אני לא חושב שבלי זה מישהו היה "לומד" על כך יותר - כנראה ההיפך.

וזה אכן לא סותר שגם בשאר השנה ראוי לחוש יותר מה עבר עלינו, ולמה זכינו להגיע מתוך האפר הזה. להתבונן.

אבל איך אומר המשנה ברוה על ט' באב?.. "כדאי הוא בית אלוקינו להתאבל עליו עכ"פ יום אחד בשנה"...

איך להפעיל מנגנון הכרחי כמו טקסיות, בצורה שרק תפרה ותעודד העמקה

במקום לייצר לנטיה להעמקה - תדמית של משהו ארכאי, חנוּני,

ולהיות לרועץ במקום להועיל.

אני למשל צפיתי בחלק של "לכל איש יש שם" פה בערוץ - בעיני זה מחריד את הלב, מעורר עד תהום הנפש. ומשתף בצער האומה.

ויש עוד.

ובהיות שמדובר על טקסים לכלל הציבור, אז ברור שלא הכל יהיה "לרוחנו".

ובמוסדות חינוך, אתה צודק לגמרי שצריך להפעיל חשיבה מה רוצים להנחיל - ואיך הטקס יבטא את זה.

גם בנוגע לכך - גם (ואולי עוד יותר) בנוגע ליום הזיכרון לחללי צה"ל.

ואני מכיר כאלה שעמלים על כך בכל הרצינות לקראת דברים כאלו.

והיו לי קורסים שיצאתי, פשוט קמתי ויצאתי מהכיתה- כי התוכן לא התאים לי מבחינה נפשית 

פעם היה שיעור היסטוריה או משו כזה- שהמרצה הקרין תמונות של השליטים הגדולים של אירופה בתחילת המאה ה20

אז ביקשתי ממנו להעביר את התמונה ולא להרצות כשיש ברקע תמונות של רשעים

זה ממש הפריע לי! ממש היה לי קשה! 

הבעיה בטקסים שהם מלאכותיים

הבעיה בכל העברה ציבורית של חומרים רגישים- שעושים אותם לפי הרמה של האדם הממוצע, או של האדם שחוק-רגישיות-מטלוויזיה הממוצע- אז לאנשים יותר רגישים זה קשה מידי..... 

(שלא "בזכותי" חלילה לא תגידי תהילים...)

תודה רבה מאד למי שנענים ולמאחלים.

אסתר בת פרידה לרפואה שלמה.

טוב. אפשר גם להצטרף?

;)

וזה כ"כ מקומם!

לא מבינה, פשוט לא מבינה איך אפשר לדבר מולם.

אעהמ אעהמ

אני לא רואה בנתניהו "משחרר מחבלים" גדול יותר משמעותית מבנט, למשל

(שניהם אנשים עם יכולות פוליטיות שלא ניצלו אותן)

אחת ולתמיד מה זה נואופ?

ההיפך מ- "יאפ".

פתאום זה היה נראה לי לא קשור..

לא משנה.

השורה האחרונה בתגובה ששרשרתי אליה

מעשה חמור ומשחרר מחבלים.

הדם של נרצחי הטרור הבאים יהיה גם על הידיים שלו.(בעז"ה שלא יהיה אבל השכנים שלנו לא ידועים ברדיפת שלום...)

אני לא מצליחה להבין את זה. אפשר גם במסר.

אוסלו אחרי שהוא נבחר לראש ממשלה בבחירות אחרי אוסלו.

איכשהו הוא תמיד יוצא "נקי" מהאסונות שהוא גורם...

גם אותי זה משעמם כל הויכוחים האלו. לא באמת יוצא מהם משהו.

כלומר זה מעניין שעד שזה יוצא מיד שליטה

איתך לגמריי,

חוצמזה שאותי גם לא מעניין מה הגיל של ארוון, ותוקף המנהיגים בימינו

ועכשיו קלטתי ש"ארוון" זה לא רק ניק בפורום

ואגב, ארוון נולדה בשנת 241 לאלף השלישי (שנת מעשר עני).

קרח על הירח? עדיין לא סיימו לחקור את גלעיני הקרח מכדור הארץ (O18 זה נושא לא פחות מרתק, אם לא יותר).

אני חושבת שיש פה הזדמנות נדירה ומיוחדת לשיח שלא מתאפשר ביומיום, 

ולכן זה מעניין

אם לך לא מתאים- לך תקרא שירשור אחר... 

תפנה אלי באישי

(אגב, נמצא כבר שיש קרח על הירח)