פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1708)

שתלמידה מביאה זחלים לבית הספר.

ולא מפסיקה להתעסק איתם כל השיעור. 

לא פונה אליך בשם שלך, כולם בכינויים (או בניקים )?

רק בשביל זה חשוב לזכור לקחת את הרישיון

מה? לא?

הראש שלי מתפוצץ

צריך עירוי

על שביעי של פסח והשמחה על טביעת המצרים.
בשביעי של פסח, דרשנים רבים טוענים בפני קהל שומעיהם, שאמנם קוראים בתורה את שירת הים, אבל השמחה היא על הצלת ישראל ולא 'חלילה וחס' על טביעתם של המצרים. אותם דרשנים מסתמכים על הגמרא בבבלי במסכת מגילה אשר גם הועתקה על ידי הילקוט שמעוני מילה במילה.
יש פוסקים שאף הגדילו לטעון שלא אומרים הלל שלם בכל ימי חג הפסח, אלא רק ביום הראשון של החג, מפני שאין השמחה שלמה, שהרי המצרים טבעו בים.
האמנם?
ראשית: מדוע אין אומרים הלל שלם בכל חג הפסח? הגמרא במסכת ערכין דף י' מסבירה ואומרת:
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל: שמונה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ויום טוב הראשון של פסח, ויום טוב (הראשון) של עצרת; ובגולה עשרים ואחד: תשעה ימי החג, ושמונה ימי חנוכה, ושני ימים טובים של פסח, ושני ימים טובים של עצרת. מאי שנא בחג דאמרי' כל יומא, ומאי שנא בפסח דלא אמרינן כל יומא? דחג (סוכות) חלוקין בקרבנותיהן, דפסח אין חלוקין בקרבנותיהן.
ובכל זאת, מה עם מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה?
ובכן התשובה היא ברורה, מעשי ידי שהקב"ה מתכוון אליהם היו בני ישראל ולא המצרים!
ויישאל השואל ויגיד תוכיח. אז להלן מספר הוכחות:
נתחיל במדרש הארצישראלי תנחומא על פרשת בשלח סימן יג:
אז ישיר, בשעה שהיו ישראל חונים על הים באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה, ולא הניחן הקדוש ברוך הוא, שנאמר ולא קרב זה אל זה וגו' (שם /שמות/ יד כ), ואומר וקרא זה אל זה (ישעי' ו ג), למי היו דומין, למלך שנשבה בנו, לבש נקמה באויביו והלך להביא אותו. ובאו הבריות לומר לו אימנון, אמר להן לכשאני פודה את בני אתם מקלסין אותי, כך ישראל היו נתונים בצרה בים, באו מלאכי השרת לקלס להקב"ה נזף בהם, אמר להם הקדוש ברוך הוא בניי נתונים בצרה, ואתם מקלסין לפני, כיון שעלו מן הים בקשו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה, אמר ר' אבין הלוי למה הדבר דומה, למלך שירד למלחמה ונצח, ובאו בנו ועבדו ועטרה בידם ליתן בראשו של מלך, באו למלך ואמרו לו בנך ועבדך עומדים ועטרה בידם, מי יכנס תחילה, אמר להם שוטים שבעולם, עבדי קודם לבני, יכנס בני תחילה, כך כיון שעלו ישראל מן הים, באו ישראל ומלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת הניחו לישראל תחילה.
בעקבותיו של מדרש תנחומא גם מדרש שמות רבה על פרשת בשלח בפרשה כג אומר דברים דומים:
דבר אחר: אז ישיר משה, הדא הוא דכתיב (תהלים סח) קדמו שרים אחר נוגנים, אמר ר' יוחנן בקשו המלאכים לומר שירה לפני הקדוש ברוך הוא באותו הלילה שעברו ישראל את הים ולא הניחן הקדוש ברוך הוא אמר להם לגיונותי נתונין בצרה ואתם אומרים לפני שירה, הה"ד ולא קרב זה אל זה כל הלילה, כמה דתימא (ישעיה ו) וקרא זה אל זה ואמר, וכיון שיצאו ישראל מן הים באו המלאכים להקדים שירה לפני הקדוש ב"ה א"ל הקדוש ברוך הוא יקדמו בני תחלה.
עכשיו, לאחר 2 מקורות אלו, שקדמו לתלמוד הבבלי, אפשר להביא את דברי הבבלי במסכת מגילה דף י':
ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב (שמות י"ד) ולא קרב זה אל זה כל הלילה? - בקשו מלאכי השרת לומר שירה, אמר הקדוש ברוך הוא: מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה? - אמר רבי אלעזר: הוא אינו שש, אבל אחרים משיש. ודיקא נמי, דכתיב כן ישיש ולא כתיב ישוש, שמע מינה.
אם כן, מעשי ידי של הבבלי, היו גם כן בני ישראל.
ומה עושים עם המשנה ברורה וערוך השולחן ועוד פוסקים?
כדי שתנוח דעתם של כאלה שהמקורות הקדומים שהבאתי לא מספיקים להם, להלן דברי המהרש"א ומייד אח"כ הערה של פירוש תורה תמימה, שאגב שניהם לא הכירו את מדרש תנחומא ומדרש רבה שהבאתי לעיל.
במפלתן של רשעים כו'. מכאן קשה למה שכתבו האחרונים בשם המדרש שאין אומרים הלל ביום אחרון של פסח משום שאמר הקדוש ברוך הוא מעשה ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה (סנהדרין לט: מגילה י והרי הכא אמרו בהיפך דלא אמר דוד הלל עד שראה במפלתן של רשעים גם בפ"ב דערכין (י: ע"ש) אמרינן טעם אחר דלכך אין אומרים הלל ביום אחרון דפסח משום דאין חלוקים בקרבנותיהן ודו"ק: (מהרש"א חידושי אגדות מסכת ברכות דף ט עמוד ב).
צריך עיון במה שכתבו מקצת פוסקים בשם מדרש הרנינו, טעם שאין גומרים הלל בחוה"מ וביו"ט האחרון של פסח מטעם מעשה ידי טובעים בים וכו', והלא חזינן דמשה וישראל אמרו שירה בשביעי של פסח וגם אנו קוראים השירה באותו היום, והיינו מטעם שכתבנו שאין קפידא שלא לומר רק בלילה, וגם מבואר במכילתא דביום שביעי של פסח אמרו גם המלאכים שירה. ולבד זה לא ידעתי מה דחקום לאלה הפוסקים ומדרש הרנינו לטעם זה אחרי דבערכין י' ב' מפורש הטעם מה שאין גומרים ההלל בחוה"מ ובשביעי של פסח כמו בסכות, מפני שימי הפסח אינם חלוקים בקרבנותיהם כמו חג הסכות והלל שלם בא ביום קרבן מיוחד, וטעם זה יותר נכון מטעם המדרש, משום דלטעם המדרש אינו מבואר כ"כ איזה חילוק בין הלל שלם לחצי הלל, הא זה וזה שירה הוא (תורה תמימה הערות שמות פרק יד הערה ט).
סוף דבר: כולם מוזמנים לשמוח בשביעי של פסח על טביעת המצרים ולהמשיך ולומר בכל יום בתפילת שחרית: "וזדים טיבעת וידידים העברת ויכסו מים צריהם, אחד מהם לא נותר. על זאת שיבחו אהובים ורוממו אל ונתנו ידידים זמירות, שירות ותשבחות למלך אל חי וקיים...

מי ער??

סיפור בהמשכים. כל אחד שתי מילים.

פעם היה..

תמיד רציתי לפתוח את השירשור הזה 

מה שיום שרבי אחד עושה..

כאבי ראש

סחרחורות

בחילות

וכל זה בדרך ללימודים..

מקווה שאשרוד

לילה ללא שינה זה כמו גבר ללא אישה. 

כיף חיים אבל זה לא האידיאל..

<צ>

(כותבת בלשון רבים מטעמי נוחות. מותר לא להיות שותפים לתחושות. משום מה נדמה לי שאני לא לבד)

אז כך,

דיבור נובע מתוך הפנימיות של האדם. הוא מכוון מטרה. הוא מדוייק, הוא עצמתי. 

אדם לא "מדבר סתם". צריך "קטע" סיבה. משהו. על מה לדבר. מטרה.

ללא זאת גם המאזין ישאל את עצמו על אופי השיחה ("מה הוא רוצה ממני?"). 

ומצד שני, הדיבור הוא הקשר. הוא חיבור.  חיבור ממקום עליון של ערכים. ואנו רוצים להיות שם.

בתור ילדה, זוכרת שהייתי נגשת לאמא בלילה

 -"אמא"

               "מה?"-

-אין לי מה לומר....

לדבר ולא משנה על מה העיקר שיש קשר.

(אחרת, למה לדבר לה"ר?)

אז, מטרה וחיבור.

שלום.

 ושלהבת (לא שלהבתיה. זו אישתי) וטרול גאה ועיר מיאו והיפה והחנון והיפה והחנון. והיפה והחנון.. והיפה 

והחנון...  והיפה והחנון,

ו

סליחה אם שכחתי פצל"ש כל שהוא..

מודיעים בזו על פרישתנו מהפורומים פה, ועל מעבר לפורום כיפה.

גיליתי ששם יותר מתאים לי (שם שואלים שאלות על יחסים וכו' חופשי)

תודה על שנים נפלאות (פעם הייתי יותר דוס ואז יותר התאים לי בעיקר בלנ"ו)

סליחה על כל הבלאגן שעשיתי, זה היה כי הרגשתי מאויים, אין לי שום דבר אישי נגד אף אחד ואחת פה.

זה לא אתם זה אני...

אני מבקש סליחה מכל אחד ואחת שנחשף לגסויות שלי פה. 

בבקשה תסלחו לי כבר ככה החשבון שלי עם אלוהים ארוך גם בלעדיכם...

אם מישו רוצה סליחה אישית שישלח ל"היפה והחנון"

סליחה מיוחדת  קודם כל מתחיה המנהלת המסורה, 

על הקללות, ההטרדות והטלפונים באמצע הלילה, והביקור בבית.

זה לא היה אישי, זה היה לתפקיד שיצגת ורציתי להשיג ע"י הבלאגן מטרה מסויימת

כמו"כ סליחה מאלירז שערכתי אצלה ביקור נימוסין..

סליחה מאם היית על האיומים

סליחה מגברת דווידוביץ על השיגוע בטלפון

סליחה מללללללללללל על ההתכתבות בניגוד לרצונך

סליחה מ"טרול מטורלל" שירדתי לרמה שלך.. אמנם את "התחלת" אבל לא הייתי צריך לרדת לרמה שלך.

סליחה מקומי אורי על הגסויות

סליחה מלשם שבו ואחלמה שהייתה צריך להזיז בגללי את מקום המפגש..

ואחרונה חביבה סליחה מגב' רוני על הכל... {אני בכוונה לא מפרט}

נשמח לראותכם באתר כיפה. לא מיועד לבעלי לב חלש...

כאמור, המיקום השתנה, מצאתי מקום שיהיה נוח מהרבה בחינות

כדי לדעת מה המיקום החדש נא לבקש ממני באישי. ואגב, אני מסתדר יותר עם מסר אז מעדיף. תודה.