פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1755)

ומעריכה אותך על ההתמודדות שהחיים זימנו לך... לא קל. 

 

אחד הדברים שיפה בפורום- שאדם יכול להחליט- איזה צדדים בחיים שלו הוא מביא לפורום, ואיזה דברים הוא משאיר בשקט... 

הבחירה שלך להביא בכינוי הזה בצורה גלויה את ההתמודדות שלך- 

זה.... 

|בלי מילים| 

 

שתדעי שאת לא רק חולה במשהוא, את גם עוד דברים

את אמיצה, ואת מבקשת אמת, ונראה שאת רוצה שאנשים יראו בעין טובה, ושאת תראי אנשים בעין טובה.... 

 

 

הרבה מתבלבלים בין d.i.d לסכיזופרניה. אבל האמת היא שיש המון הבדלים.
אני לא חולה בסכיזופרניה אז אני לא אגיד מה קורה להם.
למחלה שלי אין תרופה שאפשר לקחת ואז מתנהגים נורמלי. הטיפול הוא פסיכולוגי, והוא ארוך מאוד וקשה מאוד. אני לא על תרופות למחלה שלי, אבל אני מטופלת כבר שנים.

יש לי התקפים לפעמים, אבל לא כמו שמדמיינים מחלת נפש, אני לא צורחת ומשתגעת ומזילה ריר.. אני מתכנסת בתוך עצמי, וכואבת זכרונות ורגשות שעולים ואני לא יודעת מה עושים איתם. אני לא יודעת איך להתמודד עם רגשות מסויימים וכשהם תוקפים אותי אני מסתגרת ונבהלת. פדוט משתתקת. זה התקף אצלי.

אילו יכולת לתת לסביבה שלך "הוראות הפעלה" - מה יהיה לך טוב לעשות -כשאת נמצאת בתוך התקף- 

מה היית אומרת להם\ לנו? 

 

(את יכולה להתחיל מ"אל תלטשו עיניים" או "אל תצפו ממני להיות כרגיל" ) 

אני גם מכיר אדם כזה ובהתחלה היה קשה לי להאמין עד שהסבירו לי מה זה. לא קל להתמודד כי הסביבה בקושי מכיר ממה אנשים כאלה סובלים אבל ככל שיש יותר מודעות זה נהיה יותר קל.

 

כל הכבוד על הגילוי לב שלך

אני לא בטוח אם הם משכפלים גם מפתחות של פלדלת,

אבל יש מצב גדול שכן.

 

אם לא, יש ברחוב נג'ארה, בערך באמצע, חנות כלי עבודה שלזכרוני גם משכפלים

אבדוק את השנייה.
תודה!

בחנות א.נ.ח-טמבור שנמצאת ליד לורד קיטש והמכבסה.

ויש חנות שנקראת אוטו סוויץ' בגבעת שאול 69. (המידע מדפי זהב..)

וגם בבית הדפוס 18, חנות שנקראת המפתחן.

 

טוב, אולי זה קצת רחוק...

כשהולכים מאנג'ל לכיוון ברמן עם כיוון התנועה (לכיוון מסוף הר נוף)

עכשיו יש לי מפתח שווה‎


תודה.

כמו השקי שינה שלהם שא"א להוריד..

נגיד -אפרוח, חתול וכ"ו

והוא יכול להיות בכל צבע ואפשר לקנות כזה עם כובע של אפרוח/// וזה מתוק ותפור נח בדיוק לגילאים האלה.

 

 

כל הבגדים באותו צבע

היה לו שיער ארוך ובלונדיני אז עשיתי לו קוקיות, הלבשתי לוסרפן חמודי ונעליים ורודות ומי שלא ידע שהוא בן אמר שהוא ממש מתוקה ולמה לא חיפשנו אותו

ובגיל קטן יותר?

כי כשאת מלבישה לבן סרפן זה כבר משונה, להלביש לתינוקת חולצה תכלת אני עושה את זה כל השנה

(למרות שרוב הבגדים שלה הםורודים/סגולים אבל...)

אבל אם תשיגי לה בגדים חגיגים של בנים זה בד"כ מאד מגדרי, מכנסי קורדרוי וחלצה עם ציור של עניבה/פפיון ואז זה יהיה יותר בולט...

הילדים (אז שנתיים ושלוש)
פשוט הלבשתי להם את הבגדעם אחד של השני
השמלה שהיתה כבר קצת קטנה לבת - הלבשתי לבן
והבגד שבצ של הבן היה לה טוב.

וזה היה ממש מטעה סבא וסבתא שלי ראו אותם ולא קלטו בהתחלה. כנל כל המשפחה שראתה את התמונות...

לברסלבר קטן? 

 תכתבי\תדפיסי לו על החולצה "נ נח נחמ נחמן מאומן" ותוסיפי לו כיפה גדולה עם פאות מובנות [יש כאלה] נראה כמה זה ישרוד עד שיוריד את הכיפה..

אבל זה חמודייי

חבל, חשבתי זה יהיה ממש חמוד אם הוא יתחפש לפטריה מסופר-מריו. מקסימום אפשר לחבר לו קסדה בכוח ולצבוע אותו באדום עם נקודות לבנות.

לדעתי הכובע הוא כל היופי,
אבל אפשר גם בלי.

פשוט משהו שאת מציירת על החולצה
כמו שהציעו פה נ נח
או ילד הולך לבריכה
או ספר- נגיד מעשה בחמישב בחונים ולצייר לו משהו על החולצה (אולי ספר שהוא אוהב)
אולי משהו שקשור לשם שלו?
כל דבר כמעט אפשר לצייר..

זה מזכיר לי שאח שלי לא רצה להתחפש לכלום ואמר אני פורים!
אז אמא שלי לקחה בגד חמוד ותפרה עליו את המילים הנ"ל..

הכל סגול והוא יהיה יחידי סגולה.
ואם נורא מתחשק לך את יכולה להצטרף אליו ולהיות עם סגולה

אחיינים שלי בגיל הזה:

ברסלבר 

בת (במיוחד לילדים שכל השנה אומרים עליהם שהם נראים כמו בת)

אפרוח (דובון צהוב שעליו הדביקו דשא מלבד ועוד כל מיני שטויות)

פו הדב 

אולי פה תמצאי עוד רעיונות

https://drive.google.com/folderview?id=0B3rPCkALS7iwUkRpekszNXozWkE&usp=sharing

תודה לכולם על הרעיונות!! 

 

שרבוב- תודה על הרעיון של ספר! 

יש לו כמה ספרים שהם כמו משחק כזה... שמרימים ורואים מתחת את התמונה.. 

יהיה לו כיף אם אני אעשה לו חולצה כזו...

 

 

 

למעשה בחמישה בלונים..
זה יכול להיות חמוד!
תתפרי לו עיגולים בחמישה צבעים על החולצה עם שובל בשביל החוט.
אם יש לך סבלנות את יכולה גם לכתוב למעלה..

הוא מכיר את הסיפור טוב- טוב ,אז זה הולך יופי  

5 עיגולים מלבד (לקרוא בסגול) בתך מכליב על החולצה- ושלום. 

הוא יהנה, העולם יהנה, אפילו אמא תשמח 

 

 

וגם, אז יהיה אסור לו לאכול לעצמו את הבגדים - כי הרי לילד מתחת לגיל חמש אסור לאכול פופקורן .

 

חולצה אפורה. מכנסיים אפורים.
(ולמרות ש) וכובע כתום/ סרט של בנות כתום/ גומייה כתומה לשיער.

(למרות שהכל אפור בלי כובע כתום הייתי מנחשת פיל. עם כובע כתום הייתי מנחשת פיל עם תרבוש כתום )

לעשות צווארון כתום..

וזה לא אפור! זה חום בהיר..

חשבתי להדביק נקודות מלבד או משהו על אוברול ולעשות פרה/ליצן אבל לפי המצב פה לא בטוח שזה יקרה...
אז ה צריך להיות משהו נטו עם בגדים ושלא דורש התעסקות (אתמול כבר דיברו על תחפושות בשבילה וכאלה אז...)
וזה צריך להיות משהו שלא יפריע לה לעמוד ולזחול וכאלה ממש כמו בגד רגיל..

או בגדים שחורים ועליהם טלאים אדומים (חיפושית)

אבאמא - תרנגול ותרנגולת
ילדים - אפרוחים

משפחת סמיילים (כל אחד צבע אחר..)

משפחה מהתנ"ך

בס"ד

סתם כי אני אמא כבדה, ולא סובלת תחפושות.. (וגם לא את פורים..)

 

השנה כנראה הגדולה תתחפש..

הקטנה, יש מצב.. אבל רק לתמונות..

 

בכל זאת יש לשתיהן שמלות לבנות זהות..

 

----

 

אפשר לקחת בגד גוף שלם ולהדביק לו פסים של זברה, כתמים של פרה, ועל זה הדרך..

 

אפשר לאייפון\אנדוראיד  בגד גוף שלם, ועליהם מודבקים כל מיני אפליקציות.. <צ>

מה, אתה חושב שיש כאן משהו?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92'%D7%95%D7%9F_%D7%A4%D7%99%D7%A6%D7%92'%D7%A8%D7%9C%D7%93_%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%99#.D7.94.D7.94.D7.AA.D7.A0.D7.A7.D7.A9.D7.95.D7.AA_.D7.91.D7.97.D7.99.D7.99.D7.95_.D7.95.D7.AA.D7.95.D7.A6.D7.90.D7.95.D7.AA.D7.99.D7.94

מגניב

והראשון הוא אדום

שטרות?

 

אם זיהיתי נכון את הצבעים...

איכשהוא השתרבב לי פעמיים אותו דבר, טעות אנוש...

 

השלם - אדום, חצי - חום, רבע - סגול, עשירת - ירוק 

 

מי שעונה - לענות בתוכן בלבד ולא בכותרת, כדי לא להרוס לאחרים!!!

כסף?

 

200 -- אדום.

100 -- חום.

50 -- סגול.

20 -- ירוק.

 

עכשיו כשערכת זה נשמע הגיוני.

אני רוצה ללכת לישון...

שכתבתי שאני מכירה (והסמיילי שנועד לציין שזו חידה נחמדה)

התיקון שכתבתי היה בעריכה...

והם נהנים לכתוב כאן ב"ה

כשיצאתי בוכה מהעבודה...

 

פגשתי יהודי מבוגר שחילק הפתעות לעוברים ושבים ואיחל חודש טוב.

 

ממש בא לי במקום.

שה' יברך אותו!

הגענו לתחנה מספיק מוקדם בשביל לעלות לאוטובוס בנחת שיהיה לנו מקום לסלקל והכל אחרי שעלינו וגמרנו להתמקם פתאום הודיעו שמחליפים אוטובוס...
עד שירדנו והוצאנו את כל הדברים מהתא מטען עם עזרת הנהג שהתנדב לעזור לבעלי לסחוב לאוטובוס השני עלינו וכבר לא נשארו כמעט מקומות...
איך שעליתי לאוטובוס קמו מספר אנשים ביניהם זוג חברות שהתנדבו והתפצלו בשביל שאוכל לשבת כמו שצריך ליד הקטנה...

לראות את כולם לומדים ביחד!
הבוקר למדתי עם חילונים סטטיסטיקה!
ה' אני אוהב את כל בניך תאחד את כולם סביבך כמו בזמן המשכן!
"מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל"!

כל קרית משה מוצפת בבחורי ישיבות מכל הארץ שהגיעו מוקדם

 

גם אני למדתי בבית כנסת עם בחורים

 

מעניין איזה ישיבה הגיעה למרכז

ועזרתי להם קצת טכנית, שיוכלו ללמוד בנחת אצלנו.

וכוסות, ושם בישיבה, בשביל כל האורחים!

ברשת חרדית היה שם לקוח אחד שכל פעם שהוא היה נכנס הוא רק היה משבח את העבודה שלנו...וואי..הוא חתיכת אישיות..הלוואי וירבו כמוהו...ובכלל הרוב שם היו כאלו מתחשבים ואכפתיים ומתעניינים....
רק בגללם בא לי לחזור לשם....

וריגש אותי מה שכתבת...

 

 

 

הצוות מורכב מכל גווני הקשת 

 

(חרדים, חילונים דתלי"ם)

 

וכולם עוסקים במטרה החשובה של העבודה,

 

יוצרים קשרים חברתיים מקסימים 

 

ואוירה כייפית תומכת ונעימה

 

אני לומדת עם סטודנטים ממגזרים שונים וההבדל המגזרי מעולם לא היווה סלע מחלוקת או נושא לדיון.

יש כבוד הדדי ורצון ללמוד אחד מהשני.

 

אני חושבת ששיח עם בעלי דעות מגוונות ושונות משלך יכול להיות מפרה ותורם אך כמובן שיש צורך לזהות מוקשים ולהימנע מלהיכנס לפינות שיהיה קשה לצאת מהן אח"כ.

זה יכול להיות אנשים ממגזר שונה/רמה סוציואקונומית/תרבות/השקפה/מנטליות אחרת וכו'.

 

 

בסה"כ כולנו רוצים פחות או יותר את אותם הדברים.

 

וזה רק מוכיח שרוב השנאה נמצאת בתקשורת ובשטח יודעים שאחים זה אחים

נריה כהן ז"ל

 

נריה כהן בן 15 מירושלים.

חבריו ובני משפחתו סיפרו כי נריה היה ילד שמח וטוב, ואהב לעזור לכולם. נריה היה הבן השביעי במשפחה בת 12 ילדים. חבריו סיפרו כי היה פעיל נמרץ ו"שרוף" בתנועת בני עקיבא.

אחד ממוריו, הרב זאב שחור, ספד לו: "נריה הוא נר השם. כולו נשמה שמחוברת ל-ה', שהקדושה אפפה אותו כל הזמן. הוא היה בן תורה אמיתי, עמל בתורה. דברי תורה היו מתוקים מדבש עבורו". חבר של נריה ללימודים סיפר: "הוא היה ילד חרוץ, שקדן, הוא אהב את הלימוד. בכל מה שהוא היה עושה הוא רצה שיהיה טוב".

נריה הותיר אחריו הורים ו-11 אחים. הוא הובא למנוחת עולם בהר הזיתים שבירושלים.

 

נריה היה צעיר הנרצחים בפיגוע. רק בן 15, וכבר זכה להשיב נשמתו לבוראו על קידוש ה'.

 

 

רואה הרבה את אבא שלו, וכל פעם אני מתפלא מהחוזק של הצדיק הזה, שממשיך בגבורה מתוך קדושה ללכת בין אויבנו הטמאים, ולהתנחל ב'רובע היהודי המתחדש' לקדש ולהראות נוכחות יהודית ליד 'מקום המקדש'!

 

יהונדב חיים הירשפלד ז"ל

יהונדב חיים הירשפלד בן 19 מכוכב השחר.

יהונדב היה הילד החמישי. אביו, צמח, משמש מוהל ביישוב ובסביבה ואמו עקרת בית. שכנתם, חיה מאיר, סיפרה שיהונדב למד בישיבה לצעירים שליד מרכז הרב. ולאחר מכן המשיך לשיעור א' בישיבת מרכז הרב: "הוא היה בחור מוכשר עם אופקים רחבים, נבון, מדריך נערץ בסניף בתנועת הנוער 'אריאל' בכוכב השחר. בחור רציני, למדן ששקד על לימודיו".

השכנה סיפרה שביום חמישי ניסו בני המשפחה ליצור קשר עם הבן: "הם הרגיעו את עצמם שאין לו טלפון נייד. הוא לא רגיל להתקשר ולהודיע. אמא שלו תמיד אמרה שהיא צריכה לשים עליו GPS כי היא הייתה רוצה לדעת איפה הוא נמצא. הם סברו שהוא התחבא באיזה מקום ולכן אבד הקשר, ואחר כך חשבו שאולי אי אפשר ליצור קשר בגלל העומס על מערכת הטלפונים. הם ניסו ליצור קשר עם חברים ומכרים שלו ואף אחד לא ידע".

לבסוף התקשרו למוקד החירום בישיבה, ובשיחה קצרה נאמר להם שראו אותו. "ההורים לא תחקרו מי ראה אותו בגלל מבול הטלפונים בצד השני של הקו, וזה נתן להם תקווה", סיפרה השכנה. הם קיוו שיתקשר וישמעו את קולו. מאוחר יותר הם התקשרו לשאול מי ראה אותו והיכן. השעה הייתה אחרי 23:00 בלילה ואז ענו פחות בוודאות. הרגשנו שקצת מתחמקים מלהגיד מה קרה באמת. לא אמרנו בקול, אבל מפלס החרדה עלה. בסופו של דבר, קצת אחרי חצות דפקו על הדלת רב היישוב והרופא ונציגי הקהילה והודיעו שהיה זיהוי ודאי ושזהו".

יהונדב הותיר אחריו הורים ו-12 אחים. הוא הובא למנוחת עולם בכוכב השחר.

 

 

יונדב ישר הביא סתירה לסברתי ממשנה בנגעים, ואכן חזרתי בי. כ"כ התפלאתי על הבקיאות שלו!

מה שמעניין, שהוא למד ממשניות 'משנה סדורה', שדוד שלי הוציא!

אוי כמה כואב עליו, הלך לנו תורה שבעל פה מהלכת!

 

רועי רוט ז"ל

רועי רוט בן 18 מאלקנה.

בני המשפחה סיפרו כי רועי נולד בכפר-סבא. כעבור כמה שנים עברה המשפחה להתגורר באלקנה. ביישוב למד בבית-הספר ביסודי, ולאחר מכן עבר ללמוד בישיבה התיכונית ברמת-גן ובישיבת מרכז הרב. "כל מה שהוא רצה זה לשבת וללמוד תורה, זה מה שהיה חשוב לו", אמרו בני המשפחה בכאב רב.

האחות מעיין (16) ספדה לרועי: "אני רוצה לדעת למה אתה. אני יודעת שאלוהים לא יענה, אבל למה אתה? למה אתה מעמיד אותנו בניסיונות האלה? אני בת אחרי שני בנים, אחד פצעת, ואת השני לקחת לי.

"כולנו בוכים: עד כדי כך חטאנו? עד כדי כך פשענו? תמיד היית אומר 'תשמחי, הכול לטובה'. היית מלמד אותי על מידות ודרך ארץ. אני מתחננת לקום מחר בבוקר ולראות שהסיוט הזה לא קרה. עכשיו ראש חודש אדר, ואתה אהבת לשמוח הכי הרבה".

חברים ובני משפחה תמכו בהוריו של רועי, אורלי ויעקב, ובסביו וסבתותיו. עם מלוויו של רועי נמנה חבר הכנסת לשעבר שאול יהלום. אחד המספידים בהלוויה פנה לאלוהים ואמר: "איך אפשר לפגוע ככה במקום קדוש לאלוהים? זה לא רק כבודנו, זה הכבוד שלך. ריבונו של עולם? איך נכנסים בני עוולה לקודש הקודשים ולוקחים את רועי?"

מעיין סיפרה כי בעת הפיגוע שהו בני המשפחה בבית באלקנה, והאב צפה בטלוויזיה. "הייתי במטבח והכנתי אוכל לשבת. פתאום הודיעו שיש פיגוע בישיבת 'מרכז הרב'. אבא התחיל לבכות כאילו ידע שרועי נהרג. ניסיתי להרגיע אותו. אמרתי לו שזה לא בטוח עדיין, אך זה לא עזר. ניסינו להתקשר לטלפון של רועי, אבל לא הייתה תשובה".

האח דניאל (10) סיפר על רועי: "הוא אהב את אלקנה, אהב את הישיבה וכל הזמן היה עושה שמח".

כל בני המשפחה חזרו שוב-ושוב בדבריהם על שמחת החיים של רועי. "כל הזמן היה לו מצב רוח. אם הוא ראה אדם מצוברח, הוא לא היה עוזב אותו עד שהיה מתאושש".

רועי הותיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. הוא הובא למנוחת עולם בבית העלמין באלקנה.

 

לאורך זמן. לא הבנתי, איך הוא מצליח לפתח קשר כ"כ עמוק ועוצמתי עם ה' שמתבטא בתפילתו!

 

יהונתן יצחק אלדר ז"ל

יהונתן יצחק אלדר בן 16 משילה.

כל תושבי שילה ליוו את יהונתן בן ה-16 בדרכו האחרונה. מסע הלוויה יצא מבית הכנסת אל חלקת הקדושים בבית הקברות, שם טמונים כל חללי הטרור ששכלו משפחות היישוב. יהונתן היה הבן השישי מבין שמונה אחים להורים דרור ואביטל, מוותיקי היישוב.

"כל כך מתאים לך למות על תלמוד התורה", ספד לו אחיו הבכור דוד, "אשריך שנהרגת על דברי תורה. הערצתי אותך על כל מה שעשית. לנו חודש אדר כבר לא יהיה שמח אבל תעשה הכול גם למעלה כדי שהחודש יהיה שמח לכל בני ישראל".

אימו אביטל אמרה בכאב: "עזבת אותנו מתוך שמחה ושלמות. בשנה וחצי האחרונות בישיבה פרחת. חששנו שלא תסתדר שם, כי היית ילד שקט ועניו אבל הסתדרת שם מצוין. תיגש לקדוש ברוך הוא, אל תדפוק על השולחן כי אתה עדין, אבל תגיד לו את הדברים שלך למען כל עם ישראל, שיחזיר את הגאווה לעם ישראל".

האח יאיר, הגדול מיהונתן, ספד: "אתה נקבר עם הגמרא שלך. דפי הגמרא יעידו עליך. ביחד עם הכאב שלנו על לכתך אנו כואבים את ההשפלה הלאומית והכאב הכללי. לצערנו מנהיגי המדינה לא עושים שבכל יכולתם כדי למגר את אויבינו. את הרוצח אפילו מכנים ישראלי".

רב הישיבה ביישוב, הרב אהרל'ה הראל: "ראש חודש הפך לנו משמחה ליגון, מיום טוב לאבל. כל מעייניו של יהונתן היו רק להיטיב ולעזור. אני לא יודע אם יש עוד נער כמוהו ביישוב".

יהונתן הותיר אחריו הורים, שישה אחים ואחות. הוא הובא למנוחת עולם בבית העלמין בשילה.

 

 

יוחאי ליפשיץ ז"ל

 

יוחאי ליפשיץ בן 18 מירושלים.

"יוחאי, אנחנו רוצים להגיד לך מילה אחת: תודה. תודה על כל מה שעשית ונתת במשך ח"י שנים", כך ספד הרב טוביה ליפשיץ, משגיח ישיבת הכותל, לבנו יוחאי שנרצח בספריה כשלמד תורה וגמרא. 

"עכשיו אתה ביחד עם חבריך הקדושים, השם יקום דמם, והקדוש ברוך הוא יוצא לקראתכם כחתן לקראת כלה", הוסיף האב האבל.

חבריו לכיתה י"ב בישיבת מרכז הרב סיפרו על יוחאי הנמרץ, החייכן והשמח, שאף פעם לא בזבז את הזמן. "הייתה לו דבקות במטרה שלא הייתה לאף בן-אדם אחר. כל דבר שהוא לקח על עצמו הוא עשה עד הסוף - אם זה כושר גופני, לימודי מתמטיקה ובעיקר לימוד תורה. בלילה של הפיגוע יוחאי היה בספריה ובמשך שעות הוא הוגדר כנעדר, אבל אנחנו ידענו שיוחאי נרצח. חטפנו מכה קשה", סיפרו החברים.

יוחאי הותיר אחריו הורים, ארבעה אחים ואחות. הוא הובא למנוחת עולם בבית העלמין בגבעת שאול.

 

 

דורון מהרטה ז"ל

 

דורון מהרטה בן 26 מאשדוד.

דורון למד במשך תשע שנים בישיבת "מרכז הרב". קודם לכן למד בתיכון כפר הרוא"ה ושירת בחיל השריון.

אחותו של דורון, אניה, סיפרה כי במלחמת לבנון השנייה שירת אחיה במשך שבועות ארוכים במילואים, והשמחה הייתה רבה כששב הביתה בשלום. "אתמול בלילה שמענו מחברים על מה שקרה במרכז הרב ", סיפרה האחות. "התחלנו להתקשר ולברר מה קורה, אבל אף אחד לא ידע לתת לנו תשובה. עברו עלינו שש שעות קשות מאוד, שבהן אין לך מושג איפה הוא, האם הוא פצוע, האם הוא חי והאם הוא מסתתר באחד החדרים. כל הזמן אתה לא יודע למה לצפות, ורק חושב 'הלוואי שהוא יישאר בחיים'. רק ב-02:00 בלילה הודיעו לנו את הבשורה המרה".

לבית המשפחה הגיעו נציגים מעיריית אשדוד ותושבים רבים מהשכונה שביקשו לחזק את בני המשפחה. האחות אניה סיפרה כי דורון היה אדם אמיץ. "הוא אהב מאוד את המולדת - ציוני אמיתי. כל הזמן אמר 'אני אלמד תורה, אלך ליישב את הארץ'. דורון הלך ללמוד ב'מרכז הרב' מכיוון שהיה נאמן למשנתו של הרב קוק - לגשר בין חילונים לדתיים. הוא אהב ללמוד תורה. איש זק"א סיפר לנו שככה הוא גם נהרג. מצאו אותו על ספר פתוח שבו למד".

דורון הותיר אחריו הורים וארבעה אחים. הוא הובא למנוחת עולם באשדוד.

 

מהעדה האתיופית בישיבה. כל כך רציתי שיקום גדול כמו דורון, ויקרב את העדה האתיופית לעמ"י ולתושבע"פ.

ב"ה יש בחורים אתיופים בישיבה שממשיכים את דרכו וגודלים בתורה בקדושה ובטהרה, ולפחות אחד מהם שאני משתדל למלאות בתורה וחכמה, מתכונן ללכת בדרכו של דורון, ולחזק את עדתו!

 

אברהם דוד מוזס ז"ל

אברהם דוד מוזס בן 16 מאפרת.

"אלוהים בוחר את הפרחים היפים ביותר לגן שלו". אמו של אברהם נפרדת מהבן האהוב שנרצח בפיגוע הקשה בישיבת מרכז הרב בירושלים. "הוא (אלוהים) רואה בו מלאך, ואנחנו צריכים להודות לו על 16 שנים שזכינו לגדל אותו. 16 שנים של טוהר ויושר וטוב".

אביו החורג, בעלה של רבקה, דוד מוריה, התקשה לעכל את הכאב. כשגרונו נחנק מדמעות, סיפר דוד על "המלאך" שלהם. "בכל יום חמישי הייתי נוסע ללמוד איתו בישיבה. השבוע לא יכולתי לבוא. אני מחנך כיתה בישיבת חורב ושלחתי לו הודעת SMS שנשלים את לימוד התורה בשבת, כי הוא היה אמור לבוא הביתה".

"הוא צדיק, משכמו ומעלה", סיפר דוד מוריה, "תמיד דואג להיות מאה אחוז בסדר גם עם אלוקים וגם עם החברים ובני אדם. היה בו יושר פנימי מדהים. הוא היה כמו מלאך".

ביום חמישי, כששמעו על הפיגוע, ניסו לאתר את הבן, אך לשווא: "על הפיגוע שמעתי כשהייתי בכינוס בוגרים של הישיבה שלמדתי בה. ידענו שהוא לא מחזיק את הטלפון בדרך כלל, כי הוא לא רצה שזה יצלצל בבית המדרש. הוא לא ענה, אבל לא דאגנו בהתחלה כי חשבנו שהוא עסוק בלימוד. זה רגיל אצלו. התקשרנו לחברו הטוב שגב אביחיל וגם הוא לא ענה. אחר כך התברר שלמדו יחד בספריה וכך גם נהרגו".

"ואז בא השלב שעוברים כל כך הרבה כאן. לצערנו, הרשימות בבתי החולים, והתשובה השלילית בכל בתי החולים, ואז הרגע הקשה מכל - העמידה מול האמת שלא רצינו לקבל. למרות שניסיתי להניא את אשתי רבקה מלזהות אותו היא נכנסה איתי להיפרד ממנו, לומר לו כמה אהבה אותו ולהודות לו על הזכות לגדל אותו 16 שנים וחמישה חדשים", סיפר דוד מוריה.

אברהם דוד הותיר אחריו הורים וחמישה אחים ואחיות. הוא הובא למנוחת עולם בבית העלמין בכפר עציון.

 

 

שגב פניאל אביחיל ז"ל

 

שגב פניאל אביחיל בן 15 מנווה דניאל.

אביו, הרב אלישיב אביחיל, משמש כרב היישובים תלם ואדורה. לפני שנים ספורות ניצלו שגב ואביו מפיגוע ירי בציר תלם. בני המשפחה סיפרו כי בין האב לבנו שררה קירבה מיוחדת.

יאיר, דודו של שגב, סיפר: "הוא היה מתנה שניתנה לנו ל-15 שנה. ילד טהור וטוב לב. הוא היה שקדן בלימודים בצורה יוצאת דופן, שאהב מאוד את אחיו ואת ההורים".

חברו של שגב, יעקב צוקרמן, ספד לו: "הגעתי הבוקר לבית-הספר וראיתי את מודעת האבל ובה שמו. בהתחלה לא האמנתי ששגב בין ההרוגים, אבל אז, כשהבנתי - התחלתי לבכות. שגב אהב ללמוד גמרא, לתקן ולשפר הכול. הוא היה טוב בתורה ובגמרא. כשהתקבל לישיבה רץ לספר לכולם והתרגש מאוד".

שגב הותיר אחריו זוג הורים ושלושה אחים. הוא הובא למנוחת עולם בהר הזיתים שבירושלים. במסע הלוויה השתתפו מאות בני משפחה, חברים וקרובים.

 

מזעזע....

בדיוק כל הכיתה חזרו מטיול שנתי ובאוטובוס היה דממה עד שחזרנו לבית ספר. לא ידענו מה לעשות

כואב!

בחורים מיוחדים וכאלה צדיקים!

לקרוא ולבכות

עריכה: מחיקת זלזול בהנהלה

 

יש למישהו מושג על השפעת הנ"ל על אלרגיים? פשוט רוצה להשתתף בעצרת 

כל היום הייתי בבית, אפילו לעבודה לא הלכתי
האובך הזה גרם לי לבחילות וסחרחורות...

וקרא מה אמר גם הרב שמואל אליהו בקשר לזה...

לגבי מה?

מה שהשכחה עושה לבן אדם

 

לא אכפת לי שלג. אבל עדין.

היינו ממש ערוכים (ורק היה נמאס לי ביום ראשון- כשעדיין המים לא חזרו ורציתי כבר להתקלח...)

אבל זה היה חוויה ממש מגניבה.

וזו לא שכחה..

שמזג האויר תואם את מצב הרוח שלי...

לפעמים...

בעיקר עם הליכה מהירה של למעלה משעה כדי לצאת מאזור ההפגנה... ‎:-/‎

מליון אנשים מעלים אבק

איך לא יהיה אובך???

ועוד יש לי חתונה היום! וזה בגן אירועים...

זה נכון שהימים האחרונים די גורמים לי להרגיש לא רצוי כאן...

אם כן  אז  אני מצטערת.

אנ-י רוצה אותך!!! מאוד!!!!!!!

ממה שקרה כאן הבוקר, די השתכנעתי להיפך

את לא זאת שטענת שאין לנו אלוקים?

לפעמים בלהט הויכוח אנשים זורקים דברים שלא באמת מתכוונים אליהם..

לא אתה

(אפילו שגם אתה כתבת שם כמה דברים)

מעשה כזה של ביזוי חכמים, הוא נובע מחוסר באלוקים. גם אם נראה להם הפוך. זה זוועה.

אתה רצוי פה, וגם שאר החרדים רצויים ואהובים, רק חבל שלפעמים עושים שטויות.

שזילזול בתלמידי חכמים הוא מעשה מחפיר

איסור חמור מאד, 

שמשמיט את הקרקע מתחת ליסודות היהדות

 

שזה יהיה ברור שאנחנו לא חושבים שמותר!

 

אין לי מושג איזה יתוש עקץ את יתד, מה הם הרוויחו בסיפור

אבל צריך לזכור שגם אנחנו מכירים את זה...

יתד נגד כל מי שהוא לא הוא.

מופים, יתד מזלזל גם ברבנים שאתה נוהג על פיהם.

היא עליך..

 

למה העלית בדעתך שנועם כתבה "עליכם" שאין "לכם" אלוקים. הגישה הזו עצמה, לחשוב שמדברים על "כולם" בכל דיון, היא מוטעית. היה ברור לגמרי שהיא התכוונה לאלו שמתבטאים כך, מבזים ת"ח, ולא יראים מדבר ה' על המבזה ת"ח שאין רפואה למכתו. הרי אפילו מספק פיקו"נ צריך להיזהר.. ומכיוון שזה נאמר ע"י "שופר" מסויים, הסיקה מסקנות לגבי איך יכולה להתפרש השתתפות.

 

בוודאי שלא עלה בדעתה לומר עליך. ואתה עצמך כתבת בהמשך, בצדק, שזה "משמיט את הקרקע מתחת יסודות היהדות" - שזה מילים אחרות למה שהיא אמרה.

או שיש כאן איפה ואיפה.

וכשמישהו לא מסכים איתך במשהו - הוא כותב. 

 

כמו גם כשכן מסכים.

 

כמקובל..

 

[אבל מזה שאתה כותב כך - אפשר ללמוד כמה הימים האחרונים גורמים גם לדברים לא-רצויים בעם ישראל, למרות "מתלהבי המלחמות" מכל הכיוונים.. נקוה שיתהפך לטובה]

בס"ד

וגם הדעות שלך (גם אם לפעמים אנחנו לא מסכימים).

מעניין שדווקא ה"פתוחים" מתנגדים לשמוע אותם.

בפני מי שדורך עליהם, רומס אותם, ויורק עליהם.

אין ל"פתוחים" בעיה עם דעות.

יש להם בעיה עם דמגוגים שכל דבר אצלם הופך לשואה ולשמד.

יש להם בעיה עם אנשים מלאי חרדה ושנאה.

 

ובעיקר, יש להם בעיה עם כאלה שמתרפסים בפני אותם שיורקים עליהם.

בס"ד

כשזה להקל בהלכה או להתחנף לחילונים אז זה בסדר, אבל לתת ביטוי ח"ו לחרדי ואפשרות להביע עמדה זה אסור? איתם אין מצוות "ואהבת לרעך כמוך"?

תודה מראש

תשים לב מה הכותבים הקבועים אומרים ולא כל מיני הזויים שבאים לשפוך רפש מדי פעם..

אני מבין יותר את החרדים. כל מיני דברים שאף פעם לא הבנתי

בכל מקרה. לא משנה לי מי יכתוב פה ומה יכתוב. מה כפת לי? מפריע לי במשהו?

להפך דווקא האלה שהם לא דעת הרוב כאן הופכים את הוויכוחים ליותר מעניינים

אבל קשה להיות במקום ששונאים אותך

ואני מתחבט אם זה הרגש שאני מקבל כאן

כי על פניו זה נראה כך

 

אפשר כמובן להתווכח בלי לשנוא

אני משתדל לעשות את זה, אני חושב בהצלחה

אנשים טועים הם לא אנשים שנואים. הם יכולים להיות אנשים טועים ואהובים.

ואני רציתי ללכת היום להפגנה ולתמוך בגלל שאני אוהבת אתכם, קרא גם את מה שאמר הרב יהושע.
אבל אני לא מוכנה לתת יד לדברים כאלה...
זה מזעזע.

אתה יודע מה אמרו לאגריפס המלך (בלי השוואות..)?

 

[אגריפס, אחינו אתה..]

 

קל וחומר מי שהוא ממש "אחיך".

אני בטוח

 

משתדל באמת לעשות את זה

 

 

בס"ד

עם ישראל נענש בכליה (מיתה) בגלל האמירה הזאת על אגריפס, עד כמה שהוא היה מלך "כשר".

(הרי כתבתי "בלי השוואות"..)

 

[מה אני אכתוב "מופים אחינו אתה"?...  אז כתבתי בסגנון של "עיין מה שאמרו לו".. בתוספת קל וחומר על מי שממש אחינו.  אגב, גם שם זה על "אחינו" בנושא מינוי מלך. לא אם היו אומרים סתם לאיזה גר שהוא אח שלהם]

צא מזה...

מול כותב כזה או אחר.

 

לא מסכימה עם הדרך, עם הגישה ועם עוד הרבה דברים אחרים. זה לא אומר שיש לי שנאה כלפי חרדים.

ההיפך הוא הנכון; זה עוזר לי לחדד ולהגדיר את הגישה שלי כל פעם מחדש.

אני חושבת שמעצם היותך שייך להשקפת עולם שנוגדת מאוד את השקפת העולם הרווחת של הערוץ,

 

אין זה מן הנמנע שיתגלעו חיכוכים הנובעים מפערי הדעות הטבעיים,

 

ורק מן הטבעי הוא שבנושאים וזמנים מסויימים יהיו וויכוחים בנושא.

 

זה לא אומר דבר לגבי הרגשות של האנשים כלפיך בתור יהודי, ואדם.

 

זה שאנשים מתווכחים איתך וחולקים מכל וכל על דעותייך- לא מחייבת בכלל שהם שונאים אותך חלילה.

 

|יכולה להעיד אישית, שיש לי קשרים מצויינים עם חרדים בחיי היומיום- אבל ישנן נקודות שאנחנו חלוקים עליהם מכל וכל,

 

ואין לאף אחד ממנו ספק שאין שום שנאה בנינו חלילה.|

|נושמת לרווחה|

ולייק גם למה שאלעד כתב בשרשור שננעל..

בס"ד



בכל אופן- יישר כוח!

תודה רבה

וואי קמתי עם בחילות מזעזעות...
הלוואי שיעבור

תראו בנסיו"פ‎‎

כואב לי הראש ולא בא לי ללכת ללימודים

לק"י

 

אני בשעה הזאת התהפכתי במיטה..

לקום לילדה לוהטת כשיש רופא רק בערב ואני בעצמי לא מרגישה טוב זה לא נחמד בכלל... (והלוואי והפעם הרופא לא יחליט שזה שפעת עוד לפני שהוא מתחיל לבדוק אותה כי זה כבר לא הגיוני)

כמה שטויות אני עושה....שה' יעזור


מקווה שלפחות יצא מזה משו טוב..

מוואאאאאההה!!!!1

וקמתי ב-8... (כן, שעתיים וחצי שינה..)

.

 

כשיש לי עבודות ואני חייבת לסיים אז עושים לילה לבן אם אין ברירה.

 

ומקווה שגם לא אעשה בל"נ.

 

בהצלחה!!

 

ואני באמת מאחלת לך לא לעשות ככה.

 

מבחינתי זה הרגל רע שלא נראה לי שישתנה בעתיד הקרוב.. כל אחד והשריטות שלו..

לגמור מסכת בגמרא, או חלק בזוהר!

http://www.bus.gov.il/WebForms/wfrmMain.aspx?width=1024&company=1&language=he&state=#

 

ויש גם מוניות שירות (אאז"נ מוניות שירות לבית שמש, עוצרות גם בשורש. תשאלי לפני שאת עולה).

http://www.bus.co.il/otobusim/Front2007/OuterRoutes.asp?StartPlaceName=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&EndPlaceName=%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%91+%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9&SelectedDate=41700&TravelDate=&MinNumLinks=0&MaxNumLinks=0&TransportationTypes=30&SelectedTimeMode=0&SelectedTime=16%3A57%3A29&MaxResults=20&Radius=0.002&domain=bus.co.il&UserAgent=Mozilla%2F5.0+%28Windows+NT+6.1%3B+WOW64%29+AppleWebKit%2F537.36+%28KHTML%2C+like+Gecko%29+Chrome%2F33.0.1750.117+Safari%2F537.36&Design=2007&FormIndex=0

 

בגדול, המלצה - כאשר את מחפשת אוטובוסים קודם כל חפשי במודיעין תחבורה ציבורית, או האתר משרד התחבורה - שמאגדים את כלל החברות, כולל רכבות לעיתים - ורק לאחר מכן אם את רוצה להתמקד חפשי באגד...

אם הרב הזה ידע מדוע לא הזהיר את הגורמים האחראים? האם הוא אחראי לרצח בגלל שלא דיווח?

סיפור ברמה של ילדים בגן. מבייש לספר אותו או לחשוב שזה "מחזק" מישהו

נמאס.

תמשיכו להאמין בשטויות אני לא אפריע לכם

קודם כל, כשמדובר ברב בסדר גודל של הרב אליהו, הייתי ממליץ אפילו לגדול דור כמוך מעט יותר להכפיף את הראש.

 

דבר שני, בואו ננסה בעיניים הקטנות שלנו להבין, ולענות אפילו על השאלות המקניטות שלך: ייתכן מאוד שהרב ברוח קודשו הרגיש שהולך לקרות משהו, אבל לאו דווקא ידע שזה הולך לקרות בישיבת מרכז הרב. הרב הרגיש שעומד להתרחש אסון נורא בעם ישראל, ואולי אפילו בירושלים - ושבדרך הטבע אין לו דרך לעצור את זה, אלא רק על ידי חסדי שמיים, תפילות, ו - כמו שאמר, איתני הטבע - הוא התפלל לה' שבאותו לילה ירד שלג כדי שישבש את תוכניותיו של אותו ארור.

 

שלג לא ירד, והרב ידע ששלושה דברים מבטלים את רוע הגזירה - אחד מהם, הוא תפילה. הרב מכנס ציבור גדול לתפילה בכותל המערבי, להתחנן ולהתפלל על ה'. מתפללים עוד ועוד, אבל הרב לא מרגיש ברוח קודשו (ויש דבר כזה) שהגזירה בוטלה (ייתכן שלהבדיל מימי מרדכי ואסתר, כעת הגזירה נחתמה כבר בדם ולא בדיו, ולא היה ניתן לבטלה) - ולכן מפציר במתפללים להמשיך עוד ועוד. בסופו של דבר, הרב מבין שמשמיים נגזר שיקרה האסון, והוא מורה בצער לסיים את התפילה.

 

אמת - כל מה שכתבתי, ייסודו במחשבה בלבד - אבל להבדיל ממחשבותיך, מחשבותיי הן קודם כל אמונת חכמים. אם הרב מארגן תפילה, יש לעיין בדבר ולהבין שזה לא סתם. אם הרב היה יכול בדרך הטבע לעצור את הפיגוע - האמן לי שהיה עוצר אותו.

 

ללעוג ותמיד לבטל בזילזול כל סיפור כ"שטויות" - לא מוסיף הרבה לכבוד של עצמך, באמת...

ראיתי שיש כאן לפחות ניק אחד (עוגי) שאמור לדעת את התשובה.

האם מישהו שמע את הסיפור הזה מייד לאחר האירוע? או שרק ממרחק של שנים אפשר להמציא אותו?

לדעתי הוא מצוץ מהאצבע, וזו פעם ראשונה שמספרים אותו, כי רק עכשיו יש סיכוי שאנשים תמימים יאמינו לו

אותי איך אתה תמיד כל כך בטוח בעצמך ובצדקתך...

כמדומני...

מי שרוצה שיאמין
(ואני בטוח בעצמי כשמוכרים לי לוקשים)

אני לא אגיד לך ששנייה לאחר האירוע - אבל כן מזמן, ככה שהוא לא "הומצא" היום.

 

דבר שני - אמונת החכמים שלך פשוט גורמת לי להתמוגג. אתה בטוח שאתה דובר האמת היחידי בכל מדינת ישראל ושכל הרבנים הם שקרנים מסריחים שממציאים סיפורים אך ורק בשביל "להרוויח" כבוד.

 

צר לי עליך אחי, אתה צובר עוד ועוד נקודות שליליות בשמיים, על האשמתך במישרין, בעקיפין, ובכל דרך שאפשר, את כל הממסד הרבני פחות או יותר בצביעות ובשקר לשם רווח אישי.

 

אבל לא יעזור לך - הציבור מאמין הרבה יותר לאנשים ייראי שמיים וצדיקים, רבנים גדולים וראשי ישיבות, שאני ועוד רוב מוחלט של הציבור, בטוח וסמוך שהם דוברי אמת לפחות כמוך אם לא הרבה הרבה יותר דוברי אמת ממך.

 

עוד לא מאוחר לעשות תשובה, אח יקר - יום כיפור, יש לו עוד זמן, אתה יכול עדיין לחזור בתשובה על מעלליך הרעים, להתחיל לבדוק מה גרם את הטראומה שלך מכל מה שקשור לדת ולטפל בזה דחוף, כי זה אך ורק בשבילך. 

וזה לא יוצא דופן כל כך

במיוחד לא רב כמוהו

 

אם אני שממש לא כמו שהייתי רוצה, באותו יום קמתי בבוקר עם הרגשה נוראית שהולך להיות פיגוע בירושלים

וחשבתי טוב סתם הרגשה שלי

והלכתי לתפילה בכותל והתפללתי שלא יהיה פיגוע

 

אז למה לא להאמין שיש אנשים שיכולים להרגיש דברים

יש הרבה סיפורים עליו וממקורות שאין שום סיבה לפקפק בהם

לא "חיזוק" הוא העניין כאן , אלא יש כאן אמירה על רב גדול , אם תרצה תאמר : "מעשה רב"

 

אולי הוא לא יכול היה לספר על כך (זה רק ניסיון תשובה שלי)

 

אבל בכל מקרה בהנחה שהסיפור מהימן , אתה צריך לדעת שיש יותר דברים שאתה לא יודע מאשר שאתה כן יודע,

 

אז אל תמהר לדבר ככה על מעשה שמעורב בו רב גדול כל כך.

שורש- יש משהו שאתה כן מסכים איתו?

בכ"ז מוצ"ש...

אבל עוד מעט אני מקווה שאני אגמור את העבודה.

 

 

כשמדובר ברב ובמיוחד הרב אליהו, צריך לחשוב לא פעמיים, אלא אלף פעם..

מה שנקרא 10/90

חודש טוב לכולם!!

אם מפותח השרשור תגיבי  ממנו

אל תגיבי כל הזמן מהתגובה האחרונה

כנראה התפקשש לי..

אז שאלתי אותו: תכל'ס אתה מאמין שגדולי ישראל יכולים לעשות ניסים?

הוא ענה כן

אמרתי: אוקיי. מה זה משנה עם סיפור כזה או אחר קרה.

שורה תחתונה יש להם את הכח לשנות את הטבע

ויש אינסוף סיפורים בגמרא על גדולים כאלה

לכן ממש לא מעניין אות יעד כמה הסיפור הזה מדוייק. לא מזיז לחיים שלי ולאמונה שלי.

(מה גם שזכור לי שגם שמעתי משהו כזה פעם

ולגבי קושייתך על האזהרה

נראלי ברור. רב לא יכול לספר כל מה שהוא יודע. אם נגזר שהפיגוע יהיה

אז אין אין לא רשות לספר את זה לאנשים אחרים. זה גזירה משמיים!

תעבור על העמוד הראשון ותספור כמה שרשורים כולל אחד ארוך שלא ננעל/נמחק.

נהיה מחניק פה... |הולך לפתוח חלון|
יאללה, שמפגן השנאה החולני יעבור, והחיים ישובו למסלולם.

שבוע רגוע

בבקשה אל תתני הרגשה שאת מנעלת כל יכולה שעושה דברים לפי שרירות ליבה

 

אני חושב שהוא שאל בתום לב.

וגם אני תמהתי מעט.

 

וגם עכשיו לא הבנתי, אם זה כל הסיבה למה ננעל ולא צורף לשורשור אחר

(לא שכזה אכפת לי...)

אני יכולה לספור על עשר אצבעות כמה פעמים נעלתי שרשור מאז שיש לי את האופציה הזו.

 

אני חושבת שהתאפקנו יפה בימים האחרונים שלא למחוק ולנעול שרשורים לא קשורים בגלל הדיבורים על אווירה חברתית וכל זה.

 

יישר כח!

"ככה התחשק לי"

כשדיברו על ההפגנה.

 

אבל עכשיו זה כנראה אקטואליה באמת, לפני זה היה רק בכאילו. |דמיינו את הטון| |תינוק|