פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1756)

לא מוחק.

 

אז אם חשקה נפשך בשתייה בשביל לשמוח או לשכוח את הצרות- תהנה.

[רק מעל גיל 18, ורק לא לנהוג אח"כ].

בהופעה של מטאלה (??? או איך שקוראים לחוצנים הללו).

ומטאלה זה שם של כפר בכרתים

נראה לי שהתכוונת למטאל של ארוון, לא?

זה עם הרוק הכבד שלה, שהיא צריכה גמד ללכת איתו להופעה שלהם

 

שותים שם אלכוהול?

את האמת, אני מניח שכן, עם כל השטויות של החילונים, מסתבר שיש שם אפילו סמים

אני מניח שכך נראית ההופעה:

 

 

הרגת אותי!!! (מצחוק, כן?)

(הזכרת לי את הר' טוביה פולק מבית וגן)

 

 

.

בכל מקרה זה יכול להיות מטאל או "מטאליקה"- הלהקה....

 

אגב יש הופעות מטאל מתורבתות- הנה קבלו כפינוק:

 

הם באמת חייזרים

ואני חשבתי ששום צוחק...

אלא יותר עליהם:[שירת נשים+ אישה בקליפ..] והם ממש לא מפלצות....

הם נראים לך חייזרים???

 

ב. מקובלנו שנכנס יין יצא סוד, אם הסוד זה אישיות טובה תורנית יהודית אז זה מה שיצא
כלומר שלא. האלכוהול לא מוחק לך את האישיות, הוא חוסף לך את האישיות האמיתית שלך (לטוב ולמוטב)

אתה רוצה פירסומת יותר ארכאית?

 

למי אוי למי אבוי למי מדינים למי שׂיח למי פצעים חנם
למי חכללות עינים
למאחרים על היין  לבאים לחקר ממסך
אל תרא יין כי יתאדם  כי יתן בכוס עינו יתהלך במישרים
אחריתו כנחש ישך  וכצפעני יפרש
עיניך יראו זרות  ולבך ידבר תהפכות
והיית כשוכב בלב ים  וכשכב בראש חבל
הכוני בלחליתי  הלמוני בל ידעתי
מתי אקיץ  אוסיף אבקשנו עוד

 

וכל זה לא שייך בפורים!!!!!!!!!!!!!!!!

לצערנו..

זה מזכיר לי שהשבוע ראיתי שיכור שרוע על המדרכה ליד כביש ראשי,

אנשים ניסו לעזור לו והוא כל הזמן נפל..

זה היה פשוט מזעזע.

באף "אישיות" של בנאדם אין חלק נסרח, חסר שליטה במה שיוצא מהפה, לא יציב, משטתה...
לא מבינה מה הנוי והפוטנציאל ב"עד דלא ידע" המהולל, המומלץ...
וכל כך קל לעבור את הגבול.

(וזה מתקשר לי לשירשור של "כל פורים מחדש": כל פורים מחדש אני נרתעת מההשתכרות!)

הטבע האנושי הוא לא מושלם מבחינה מוסרית. זה חלק מהיופי שבעניין: צריך להתגבר עליו.
 

מה שכמובן רק מחזק את ההתנגדות עצמה להפרזה בשתיה.

שלא אפרט מה אני אכלתי.. 

מה?????!!

זה מסביר את 'האושר'

בגלל הנתון הפשוט שהוא גבר.

כמה זה יוצא בקלוריות?

וזה גם לא מעניין אותי

לאכול בשמחה
ולא עם מחשבון קלוריות...
אושר תהני..
נשמע טעים!
אני עכשיו טוחנת גלידה...

שנים חיפשתי כאלה.

מתישים אותי כולם!!

השמנה...

סתם. אבל בא לי לעשות... נמאס לי. מאז שאני בת 14 אני באותו משקל...

אבל למי יש כח?!

מה יותר קל. "השמנה" או "הרזיה"...

הרזיה זה- אל תעשה + עשה של ספורט...

השמנה זה= עשה... וזה הרבה יותר קשה לדעתי...

יש אנשים שצריכים לבלות את חייהם בצום ובספורט...

 

טוב תיאורטית הצום לא הולך, אבל חיים דלי קלוריות וחיפוש תמידי אחרי ערכי מזון.

החברים הטובים שלך נהיים מאמני כושר סדיסטיים....

 

אוח, קשה לעמוד בסטנדרט היופי המערבי....

 

[אפילו מלכת היופי הנוכחית, היא כרגע בגירסת המינוס 30 קילו...]

 

 

אני יכולה לתרום לך כמה ק״ג בשמחה

חוצמזה, פתאום נראה לי שכדאי שנעצור כאן את הדיון...

^^^^^^^

אם רוצים להיראות כמו מי שזכתה אתמול בתחרות מלכת היופי- ככה לא צריך..

היא רזתה 30 קילו והוכיחה לכולם שהדרך ליופי נעוצה בחישוב קפדני של קלוריות וביקורים דחופים בחדר כושר....

 

 

ראיתי את זה, באמת עושה טוב.

תודה! 

ד"א, ליונתן יש פנים טובות... (מותר לומר דבר כזה בפורום?) חח

וזה נורא מרגיז 

יש אנשים שזה ממש צורם להם באוזן?!

 

קצת התחשבות

והפטיש הזה הוא אמת בנין?

אם לא בבקשה ליצור סמייליז שמתאימים לניק

הנה לכם

שאני מעצבנת לפעמים?

ושהתחתנתי אפילו שתיקנתי את בעלי?

ושלפעמים אפשר ללמוד מזה, משני צדי המתרס? <ר>

ועוד תחביב, להשתמש בצורת עתיד "אני יעשה" להכעיס

אם זה יושן- אז הוא צודק!!!! זה מכוער! אומרים ישן!

או אני באה אלך! זה לא נכון!!!

אני משתדלת לא לתקן, אבל נניח רב או משו שלא מדבר נכון, זה גורם לי לתהות מה קורה איתו...

סתם בשביל הכבוד העצמי ולכבוד השפה העברית- חשוב לדבר נכון. ואני שמחה כשמתקנים אותי.

"רב או משו"

 

סתם. אני יודע שזה בכוונה משום מה.

כך זה אצל כולן.

 

אבל באמת, הסברנה לי - מה הקטע של ה"משו" שלכן? קשה להוסיף ה'?

או "יצאת" או "יצאה"?

 

(למשמעות של יוצאת גוף שלישי עבר)

ולוקח זמן עד שהשיבושים קובעים מקום בלקסיקון הרשמי.

 

כאן מדובר בשיבוש של השנים האחרונות, שהולך וצובר תאוצה באופן מסחרר. 

 

זאת ועוד, כמדומה שלא היום כאז. היום ישנם מנגנוני הגנה מאוד נוקשים שמונעים מגופים זרים 

לחדור לתוך השפה, למעט מקרים בודדים.

פרפקציוניסט

אני לא מתקנת אנשים מבוגרים אבל ילדים אני משתדלת לתקן- במיוחד אם זה אחים/ בני דודים שלי כי שפה לא נכונה מתקבעת!

 

אבל לא בהיסטריה- מספרים וזה- לא חשוב, אבל מילים כמו יושנת במקום ישנה ממש מפריע לי!

 

(באופן כללי שגיאות כתיב יותר מפריעות לי אבל אני לא מתקנת אא"כ זה איזה מאמר או עבודה שאני עוברת עליה ואז תוך כדי אני אוטומטית מתקנת)

טעויות דיבור פוגעים ברצף של השיחה, בהבנה, ובהנאה הכללית ממנה.
זה כמו למרוח קווים של גועש על ציור פחם עדין

(יש לי דרך תיקון מיוחדת, שלא מציקה. מקווה לפחות)

ומעניין מי בכלל זוכר למה התכוונת...

בן של מורה ללשון

יודעת שלא אכפת להם), למרות שזה מפריע לי.

 

|פרפקציוניסטית|.

 

שמחה כשמתקנים אותי.

בעיקר 'ממנו' במקום 'מאיתנו'
ו 'נישאתי' במקום 'ניסיתי'

חלק זה לא נעים

המן-זה בכלל לא המן בן המדתא, אלא מאן זה פרג ביידיש. הכוונה למאפה שממולא בפרג.

לא זוכרת יותר מזה.

אז כנראה המקור הוא אי שם בארצות אשכנז.

אחרי המילה המן צריך אוזניים חלופיות?

ופרג בידייש זה מן

ויצא אויזן המן

 

(היידיש שלי לא מדוייקת, בכל זאת פרענק...)

אוזניים משולשות?!

ובגלל זה הוא נעל נעליים עם שפיץ שמתעגל כלפי מעלה ופונפון בקצה..

פעם התאימו נעליים לאוזניים והיום גרביים לחולצה..

שלהמן היו אוזניים קטופות, וזה המקור לאוזני המן.

(זה היה כתוב במקורות שבסוף הספר לפורים שצייר גדי פולק, אם אתם חייבים לדעת. מה שאנשים קוראים כשמשעמם להם...)

סורי על הפלישה

[בורח בזהירות]

ונצלושון-אף פעם לא הבנתי מה העניין של הסיפור הבלתי חינוכי בעליל הזה..

שהן בדרך כלל חסרון מסר ...
אולי שלגיה שרוצה לבקר את סבתא?
עזרה לאחר בזהבה?
לא חסרים סיפורים טובים יותר

אהה וגם עמי ותמי נכנסו בלי רשות לבית של המכשפה...

בשביל לעמוד במטלת הגמדונת עלי לספק ממתקים ברמה שמאלצת אותי לפרוץ לבית המכשפה מעמי ותמי.
וכן למעול בתפיק העוזרת של שלגיה כחלק משבעת הגמדים.

אולי אבקש מהארי שישאיל לי את קריצ'ר

אלא מסר בדרך עקיפה, של 'אל תעשה'.

כנסי לראש של התקופה, 'אל תדברו עם זרים', 'אל תיכנסו לבתים של זרים' וכן הלאה.

 

מעבר לזה- דיסני הכניסו את הסופים הטובים, תקראי את הסיפורים המקוריים- הם מזעזעיים אחד אחד!!

ברור שיודעים ת'מילים!‎‎

ככה זה אצלינו בבית כנסת. אנשים מסורתיים בעיקר. 

 

 

טוב אז, 

כל פורים מחדש הרב ועוד אחד שרים את שושנת יעקב וכל השער מזמזמים את המנגינה/ ממציאים מילים. 

יותר מצחיק? 

אני נותן ביס לאחד מהממתקים שרואים אותם רק פעם בשנה במשלוחי מנות ומצטער על זה כל החג

אני אומר שהשנה אתחפש למשהו נחמד
ובסוף אני לובש פיג'מה

יש לפחות משלוח מנות אחד המכיל 'בננית' (מקיא)

וגם תותית...

הלו! משטרה? 

יש פה מישהי שאוהבת בננית!

יש בזה משו טעים

הייתי בטוחה שזו המצאה..
יש ניקית 'בננית'..

אמא מבשרת אותי (כמעט) בכוח על בוקר

אז אם אני אוהבת שוקולד?

אני מבטיחה לכולם שאנלא שותה ואז שותה.

אמן שהשנה אני אצליח לא לשתות.

אלא המן
בין אם תחליטי לא לשתות (ותעמדי בזה! ברור! קטן עלייך) בין אם תבררי את הרצון שלך להמנע מיין - ולפעול בהתאם למסקנות - הרבה בהצלחה!

כל פורים מחדש יש את הבחורה הזאת שמשתכרת בעזרת נשים וכל הזקנות נכנסות ללחץ  

אחח.. הטמטום.. הטמטום..
(שנה שעברה הלכתי לחברה שלי שיכורה. רק שהבית שלה זה ההבית של השיכורים בישוב. היא אמרה שנכנסתי אליה, שאלתי "יש גברים אצלך בחדר?" וכשהיא אמרה לא פשוט רצתי לשם בוכה ונשכבתי על המיטה.. ב"ה ברחתי מכל הגברים ולפני שנתיים גם לא היה משו.. ולפני 3 בכלל זוועה..)

אני מתלבט אם לפרק את הפלאפון, ולנעול בארון, או דווקא כן לתת ליין להוציא את שלו

אני מבטיחה לעצמי שבפורים הבא אלמד לקרוא את המגילה

אני אמנם יודעת לקרוא עם טעמים
אבל על מגילה זה משהו אחר..
צריך יותר זמן.
בעז"ה שנה הבאה

מייד.

אחי מערבב כל מיני אלכוהולים כי הוא לא יודע לשתות, משתכר, ולי יש וידאו שווה לצחוק עליו

אני נוסעת לאסוף את השיכורים ומחזיקה שקיות באוטו.
וכל פורים מחדש כשאני חוזרת לאוטו מישהו מרוח לי עליו
וכל פורים מחדש אני שמחה שאפשר להתחפש

אני מנסה להיות שמחה

אבל לרוב זה נגמר בבכי

אני מחכה כבר להיות ליד העבודה שלך כדי לפגוש אותך שם!

גם דרך ל"הימנעות" מעולה...

אם כבר יש חג עם נטייה להתבסמות אולי כדאי לנצל אותו....

(או על ה"סוד" שלי, כאילו- על החיים וזה.. או על זה ששתיתי...)

ואולי היא תהיה "שיכורה שמחה"?

 

אף פעם לא הייתי שיכורה אז אין לי מושג לגבי הסוד...

וגם אז זה לא הכי צנוע וכו'..
(שיקול אישי. כשאני החלטתי בפעמים הראשונות להשתכר זה היה בשביל לראות מה יוצא ממני באמת.. אחכ זה קרה בטעות)

אלא הלימוד שלך עובר נכנסת לעצמות שלך. אשריך!

זה מראה שאתה לומד באופן ויזואלי.
מגניב כי יש כל מיני סגנונות למידה...

התחלתי לצחוק מזה, זה היה משעשע

.

בשביל ללמוד אז הוא היה עושה הצגות של שור שנוגח פרה באמצע הבית מדרש כדי להבין

שכל בשביל ללמוד..רק לא בדרך הרגילה..

מהמילה כפית.

 

|מתפלסף|

....

 

 

 

 

.

אחרי לילה עקום במיוחד
הולך להיות יום מדהים!
ואחי הצדיק חוזר היום הביתה
איזה כיף!!

לק"י

 

יום אחרון לעבודה! 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לשבוע זה...

אוף, עצוב לי בנשמה‎‎

הלוואי ויכולתי לעזור לך

עוד אחת בשביל עכשיו..
ואם בא לך לפרוק תסכולים את יותר ממוזמנת לשיחה..נעשה את זה ביחד

נצרך לא פחות...

 

ואני דווקא ממש לא ממליצה להתקרב אליי היום...

ו..יהיה בסדר נשמה..תנסי להוציא את הכל על איזה משו..את תרגישי הרבה יותר טוב...מנסיון..

מאמינה בך שתעברי את זה בקלות..ואמן יהיה לך מחר יום מושלם כפיצוי..בעצם לא רק מחר..שתקבלי הודעה ממש משמחת היום ותשכחי מהכל..

יותר נכון קצת חשוך עם הסחרחורת..
ועוד אחרי הבדיקת דם טוב שלא כמעט התעלפתי (וזה היה רק מבחנה אחת)

קרה לכמה אנשים שעשיתי להם בדיקת דם והם כמעט התעלפו. זה קורה

ביום שני עשיתי בדיקת דם.
האחות כ"כ התלהבה, שהיא עשתה לי פעמיים...

למה?

גם יהודי שאינו שומר מצוות אינו חילוני.
מקסימום הוא תינוק שנשבה.
לא קיבל את החינוך הנכון ואולי הוא יודע שיש שבת אבל לא מבין את המשמעות שלה לעומק בשביל לשמור אותה.
בשביל להיות אפיקורס צריך להיות חכם גדול... לדעת הכל ללמוד ולא למצוא תשובות מספקות. ספק אם באמצ יש היום אנשים שיכולים לענות על ההגדרה הזו.
גם אן יש מישהו שאומר שהוא לא מאמין זה לא הופך אותו לאפיקורס. לא בקלות ככ


כך לעניות דעתי...

"והזר הקרב יומת" רש"י:זר-חילונאי (כך זכור לי)
לפ"ז כל מי שהתורה זרה לו, הוא חילוני.

יש אולי עוד שמעוניינים לעזור לי? (נואשת)

משנת ישראל (הרב ישראל ויימן) סימן א'

רעך כמוך, (הרב אברהם וסרמן)

בינה ודעת (הרב מנחם אדלר)

 

"במה דברים אמורים, באיש שכפר בתורה שבעל פה ממחשבתו ובדברים שנראו לו, והלך אחר דעתו הקלה ואחר שרירות ליבו, וכפר בתורה שבעל פה תחילה, וכן כל הטועים אחריו. אבל בני אותן הטועים ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותן עליו - הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס; ואף על פי ששמע אחר כך שהיה יהודי, וראה היהודיים ודתם - הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם. כך אלו האוחזים בדרכי אבותיהם שתעו."

דעתי האישית, וכך סבר הרב שלי, שכמעט כל החילונים היום הם 'תינוקות שנשבו', כי כמו שאומר הרמב"ם, הם 'נולדו במינות', וזה לא אשמתם.

דתל"ש-תלוי איך הוא התחנך. היום בדורנו, ההשפעה של הטלוויזיה והאינטרנט, לפעמים מחנכים את הילד יותר מאבא ואמא שלו והמורה בכיתה, והוא יחשב כ'נולד במינות', ויחשב תינוק שנשבה. אבל אם זה דתל"ש שלמד בישיבות טובות והתחנך בצורה טובה, ואז פנה עורף, הוא יחשב כ'מין'. זה מאוד סבוקטיבי, וקשה לשפוט.

אפיקורסם =מי שלמד יודע ובכל אופן מתפקר

דיון הלכתי נטו, לא חושבת שמה שיענו לך כאן. ("מה דעתכם"?!!?)

 

סעיף ה' הוא הרלוונטי היחיד... בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(אגב, מעניין שזה מעניין אותך)

כי ככה גדלו אותם

בדור הראשון של החילוניות בארץ היו אנשים שבהחלט היו פורקי עול , אפיקורסים רשעים ומה שלא תרצי

היום זה כבר לא רלונטי כי זה לא מבחירה ולא מידיעה אלא להיפך

זה נושא שיש כל כך הרבה מה להעמיק ולעיין בו
שתגיעי הכי קרוב לאמת אם תשאלי מישהו שכבר למד את זה בישיבה בעיון אליבא דהילכתא.
רק אומר שהחזו"א סבר שאפילו מי שחזר בשאלה עד גיל מסויים נחשב לתינוק שנישבה

אפיקורס צריך להיות אוכל נבלות להכעיס, כלומר הוא לא אוכל את זה כי זה טעים לו אלא בשביל כביכול להכעיס את הקב"V.

 

תחפי כמה אוכלי נבלות(או כל חטא אחר) עושים את זה להכעיס ולא רק לתאבון.

 

 

וכמו שכבר אמרו פה זה לא דעתנו, זה פשוט הלכה פסוקה עם נ"מ.

ככה שפשוט צריך לקרוא מקורות בנושא(העיקרי שעוסק בזה בצורה סדורה זה הרמב"ם(אני מתכוון מהראשונים)וכומבן יש הרבה מאמרים על זה בשנים האחרונות, כבר הביאו לך כמה מקורות, את יכולה לחפש גם בתחומין).

ויש הרבה דתיים כאלה..

מי שאלרגי ברמה כזאת אז הוא בכלל פטור ומותר לו לאכול כל חמץ שהוא רוצה אז בטח שקטניות. (אבל זה עונה על אכילת מצה ולא על יציאת ידי חובת אכילת מצה.) 

 

 

 

 

ואנצל״ש, עוד לפני פסח יש את פורים. שימו לב לאנשים אלרגיים ותשלחו להם מנות שמותר להם לאכול. 

וחידה, אם נתתי משלוח מנות לבנאדם שלא מסוגל לאכול את המנה. יצאתי ידי חובת משלוח מנות?

זה לא היתר רק לחולה \ רק למי שאין לו מצה, להם אפשר להתיר עוד דברים

אני מדבר על לכתחילה ממש

במשנה ברורה מבואר שהמצה כשירה לחלוטין, ואפשר לקנות אותה לכל המשפחה

גם מי שלא חולה, או שסתם רוצה לגוון

 

(ולחידה שלך, תלוי במחלוקת מה המטרה של המשלוח מנות, ומבואר בילקוט יוסף כמדומני לא לעשות את זה)

זה משהו הגיוני, שגם בנות יכולות לחשוב עליו

ואין על זה חומר כתוב (שאני יודע)

 

סתם ממליץ להסתכל במשנה ברורה כדי שתבינו על מה מדובר

 

 

למי שאין כח לפתוח אני אומר מה שאני זוכר בקצרה:

הטעם של ה 17% הוא כדי שיהיה כזית בכדי אכילת פרס, שאז כיון שיש כאן חיטים שאפשר לאכול מהם כזית, זה מספיק

ומה שצריך טעם חיטים הוא כדי שהחיטים לא יתבטלו באורז (טעם כעיקר)

ומבואר שם להרבה ראשונים שזה גין מיוחד בחיטים ואורז, שטבע החיטים שהם גוררים את האורז להחמיץ, ולכן אם יעשו מזה חמץ, זה יהיה חמץ גמור, וממילא כשזה מצה- זה מצה גמורה ויוצאים בה ידי חובה בליל הסדר

מה שאין כן בשאר קטניות ובשאר מיני דגן זה לא יחמיץ - וממילא אי אפשר לצא ידי חובה בליל הסדר.

 

אתה עושה מהם מצה.

 

נניח שרגילים לעשות עם קטניות תבשילים או לחם שאסור לעשות עם דגנים בפסח, וחוששים שיתבלבלו - אז אם אתה עושה מצה, אין בזה שום חשש כזה.

 

סתם לידע כללי, יש כמה פוסקים שמזהירים לא לעשות מצה מאורז, כי יש חשש שלא יזהרו כשעושים את המצה, ויזלזלו בעשייתה, כיון שהם יודעים שבאמת זה לא מחמיץ

וכיון שהאשכנזים חששו שיתערב בארוז חיטים, יש לחשוש שיהיה כאן חמץ

 

אבל כאן שמעורב ממש אורז עם חיטים, והאורז עצמו מחמיץ כשהוא יחד עם החיטים, אין שום חשש, חייבים להיזהר בבצק הזה בדיוק כמו כל בצק אחר של מצה, אם לא יזהרו - הוא יהיה חמץ גמור!

לכמה שבתות זה תקף?
וואו שווה

(רק חבל שמי שלכבודה נוסד המפעל לא מטיילת בפורום הזה)

אבל מחבר הבנתי שיש רגישות של אפילו אחד לכמה מלונים אז הביטול הזה לא נראה לי עוזר(למי שמאוד רגיש- עני יודע שיש רמות)

צליאקיסטית כבדה ( פרוסת לחם - והיא מתעלפת) ובפסח יש לה מצות משיבולת שועל או משו כזה

תשחקי אותה שאת לא שמה עליו ושאת יכולה עליו.. את מחזקת את הכוחות שלו כשאת אומרת בקול שהוא יכול עליך..

את חזקה ותותחית ואפחד לא יכול עליך!!

תרופה מלשון הרפיה
את מכירה את המשחק
יופי
עכשיו מה
לזהות ולא להזדהות
כמו תחנת רכבת
את התחנה
ובאות רכבות
רכבת כזאת וכזאת
באות
עוברות
חולפות
והתחנה קיימת

קוראים לזה תפילה והשתדלות. ה' לא מצפה שנהיה מושלמים, אבל שכן נעשה מה שאנחנו יכולים. הכי חשוב לדעת שגם אם ח"ו נופלים, ה' עדיין מקשיב לנו.

אל ייאוש ‎‎‏.

אנחנו איתך יקירתי, גם ליצר הרע יש תפקיד, זה ניסיונות,תעברי אותם כמו גדולה ;)

תפילה והשתדלות זה בהחלט אחלה כלי להדחיק אותו, גם לימוד על אותו נושא יעזור 

משכהו לבית המדרש 

 

את מכירה את המדרש על הנזיר מהדרום? הוא דיבר עם היצר הרע שלו.... זה נגמר בנדר נזירות  

 

נגד יאוש- צריך להעמיק את התקווה, את האמונה בציפיית הישועה וביטחון ניצחון הטוב 

לא בסיסמאות, בלימוד מעמיק ובחזרה מוחשית 

 

(רוצה המלצות לספרים? 

אני כרגיל ממליצה על קונטרס אמונה וביטחון של החזון איש, ובוודאי יש עוד הרבה... רק תבקשי ) 

אמר רב לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש: "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע, שנאמר: רגזו ואל תחטאו. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יעסוק בתורה, שנאמר: אמרו בלבבכם. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יקרא קריאת שמע, שנאמר: על משכבכם. אם נצחו - מוטב, ואם לאו - יזכור לו יום המיתה, שנאמר: ודומו סלה

תשחקי במגרש שלך.. ה"ייאוש" זה המגרש שלו.. ברגע שהגעת לשם הנצחון שלו מובטח.. נראה אותו מנצח את השמחה. אמת. מעשים טובים. זה המגרש שלך! פה אף אחד לא יכול לעצור אותך. את מכירה כל פיסת אדמה במגרש הוא לא מכיר..
אשר קרך בדרך. עמלק בגימטריא ספק. הנצחון על עמלק הוא ההתנגדות לספק. ע"י אמת ברורה ויציהה. ע"י שמחה!
יאללה. פורים! ונהפוך הוא אשר ישלטו כל יהודיויהודי על שונאו יצר הרע!

האמת שהתחבולה העיקרית של היצר הרע היא בכך שהוא מספר לאדם שיש לו יצר הרע. במילים אחרות, כששואלים אדם: "מדוע עברת עבירה?" הוא עונה: "זה לא אני, זה היצר הרע. הוא חזק ממני". אך מי הוא ה'זה' שחזק ממני? אני! כל זמן שהאדם אינו מודע לכך שהיצר הרע זה הוא בעצמו, ממילא הוא בלתי נשלט. אך ברגע שהאדם מבין שיצר הרע זה למעשה "אני רוצה" – אז הוא מכיר באוטונומיה של הרצון שלו, מקבל אחריות על מעשיו ויכול להתמודד עמם. 

שיצר הרע הוא חיצוני לנישמת האדם

שנשמת האדם=האני שלו.

 

לעומת המשפט הראשון שאמרת היום בבוקר: מודה אני לפניך... שהחזרת בי נשמתי.

משמע שה"אני" הוא ישות נפרדת מהנשמה (לפחות בשלבים מוקדמים ולא מתקדמים).

 

ואתי שפיר הכל.

ואז הגוף הוא לא אני, הוא של האני,

ומאידך הנשמה אינה האני, אלא של האני,

שהוא הישות המורכבת מהנשמה והגוף יחד.

אולי.

[לא הספקתי להסתכל שם עכשיו בעצמי] ייתכן שהתפיסה שם היא תפיסת ביניים.

לכל מי שענה..
באמת שעזרתם

זה עוזר...

לומר לקב"ה שכבר לא מסוגלת עם זה...

לא עם היצר הרע, הוא השליח... כמו שכשהדוור מביא מכתב לא נחמד- לא על הדוור צריך לכעוס, אלא על השולח...

 

ולנסות לשמוח כמה שאפשר

זה לא אשמתו שאני נכנעת ליצר הרע..זה אשמתי בלבד. כי יש לי בחירה.
מה שכן אני יכולה לדבר איתו ולבקש שיתן לי את השכל והעזרה לבחור נכון..

תודה נשמה

להתפלל, להתפלל ושוב להתפלל שיעזור לך לצאת מזה. (שיתן לך את הכוחות לא להיכנע)

מי ששנה "נעשה לו כהרגל", כלומר הרבה יותר קשה להתפטר ממשהו שהתרגל אליו.

ופה באה התפילה- אם באמת תרצי להיפטר מהחטא, תלמדי על משמעות המצווה והעונש על אי עשיתה, ותתפללי לה' שיעזור לך לצאת מזה, אבל ברצינות, באמת תצליחי לצאת (לא שזה קל)

בהצלחה!

(במקרים כאלה בעלי תמיד מצטט- "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין" ואומר לי שכדי לצאת מזה צריך ללמוד תורה)

לבכות, להתפלל, להתחנן שיתן לך את הכוחות לצאת מזה, להתגבר על היצר הרע, לשבור את מעגל הנפילה, לצאת מהמערבולת
הוא שלח את היצר, והוא יכול לתת לך כוחות

ועצם זה שכואב לך-זה מראה שאת יכולה לצאת מזה, זה מראה שאת מתחילה להירפא, כמו ילד שכשחולה מאוד הוא אפאטי, וכשמתחיל להבריא-כואב לו, והוא בוכה, ומציק, וזה משמח, לא שחולה, אלא שרואים שמתחיל לצאת מזה

בהצלחה!

הוא בא לתת לך הזדמנות לשכר

אבל כשרואים שנופלים-לא ככ בטוח שמקבלים על הנפילה שכר... לבקש כוחות כדי לעלות, ואז אפשר להודות.
זה זמן של לילה, אמונתך בלילות, להאמין שהשי"ת יכול להוציא אותי מהמצב הזה.
על החסדים-התודה, זה ביום, להגיד בבוקר חסדך, והמצב של הנפילות והקשיים-זה החשכה של ההסתר פנים... (מתאים לתקופה)

היצר הרע הוא מאכל לא טעים אבל אם מוסיפים לו תבלין הוא נהיה מתוק.

התורה מלמדת אותנו להשתמש בידע שלנו על מנת להויות בריאים שמחים וכו..

אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש (קידושין)

אז זהו שאין דבר כזה

אנחנו כאן להרבה שנים כי יש הרבה עבודה והדרך ארוכה 

 

 

 

 

כל העבודה של האדם בעולם הייתה חסרת משמעות. לכן אנחנו חייבים אותו לצידנו

מחייה של משהו זה לשכוח אותו. האין זו סתירה פנימית להזכיר את זה שצריך לשכוח?

מידי שננה מתכנסים ומזכירים אותו שוב. למה שפשוט נפסיק להזכיר אותו .. ואז ממילא הוא יממחה!

זכור את אשר עשה לך עמלק.. 

 

 

למדתי על זה פעם משהו מאוד מעניין אבל ני לא זוכר מה בשעה הזאת

אני שמעתי לא מזמן משו יפה:

אנחנו צריכים למחות על מה שעמלק עשה בעולם, על ההשקפה שלו על המציאות- שהכל מקרה "אשר קרך בדרך" (רש"י: לשון מקרה). והמטרה שלנו היא למחות את ההשקפה הזו שאין את הקב"ה בעולם.

ולכן, בפורים שצאצא של עמלק- המן, מטיל פור שהוא גורל, משהו שקורה במקרה. הוא לא מאמין בהשגחת ה' בעולם. אנחנו מצווים למחות את זכר עמלק, ולכן אנו צריכים להיזכר במחייה הזו מדי פעם. וכך תבוא הגאולה ב"ה.

אחרי חצות אני הופך לדלעת סמיילים

כי ראיתי את זה כבר בהמון מקומות

 

|מתחכם|

ברוך שובך

סתם.. בטח מהתנך

תודה שהארת את ענינו..

שמעתי את זה לפני כמה שנים, וממש הופתעתי.

 

נזכרתי בזה כי רציתי לכתוב בשרשור מי ער על כמה מטלות שעליי לעשות, ולהוסיף פתגם מתאים באנגלית שחשבתי שמקורו בדיקנס (כי בשמו שמעתי אותו), אך התברר מחיפוש בגוגל שמקורו המקורי הוא בעצם הברית החדשה :-/

יש לו משמעות מפוחלצת

מין משל לא ברור על בני אדם שהם כמו מלח

 

זה בכלל לא דומה לביטוי

כמו מלח. אממ, לא?

שהם אנשים שגדלו בצורה בריאה, והם במיינסטרים בלי סטיות

אולי זה קשור למלח כי המלח נמצא באדמה בטבעיות?

על כל פנים לא ברור מה כל כך מיוחד במלח, מה כל כך טוב בו, וכו'

בתורה ברית מלח זה דבר שלא ישתנה לעולם, כמו שיש ברית למלח שלא ירקיב

 

אבל כאן בברית החדשה הכוונה "מה יקרה אם נדמיין שיוציא מהמלח את המליחות"

כמו "מה יקרה אם נדמיין שיהיו מים יבשים, איך נתקלח?"

או "מה יקרה אם נדמיין שהאור יהיה חשוך, איך נוכל לקרוא?"

 

זה לא מסביר מה הקטע להוציא ממנו את המליחות

כמו מלח שמתקן כל תבשיל... 

על בני אדם שהם כמו מלח, ושזה מוזר.

גם הביטוי הנפוץ ממשיל בני אדם למלח, כך שאין ביניהם הבדל כאן.

 

לגבי ההמשך - אם יאבד המלח את מליחותו וכו' - כנראה צריך לראות מה ההקשר כדי להבין מה הוא רוצה. בכל אופן, ההתחלה שלו היא באמירה לאנשים: "אתם מלח הארץ", שכנראה אפשר לקרוא אותה גם באופן עצמאי מההמשך, בתור ביטוי לאנשים מעולים, לפי מה שאנשים (שכנראה ראו את ההקשר) הבינו, ושעל-פיו נחקק הביטוי.

בתקופה הרומית מלח היה מצרך חשוב,
איתו שילמו משכורות (salary= כמו מלח) או שיחדו חיילים במכס.

אין פלא שבברית החדשה הוא בא בהקשר מרומם.

ומה הקץ' בדוגמאות האחרונות שהבנת?
משל.

שים מלח במים. תערבב, יעלמו, תרתיח זה ישאר בתחתית הסיר...

פעם ידעתי להסביר גם למה זה חזק, לצערי כבר לא כל כך.

מלח בכל מיני צורות, וכן מביאים שם פרשנים נוצרים לברית החדשה, אבל מוזר להביא רעיון שהפוך לרעיון התנ"כי שמלח הוא דבר מתקיים בד"כ, וכן מוזר להביא משל לדבר המתפרק על חומר שקשה לפרקו].

נראה לי שהדימוי שם הוא למשהו שלא מאבד את טעמו

מאבד טעמו כך ישראל מאבדים טעמם רח"ל

בסמיילים?

אז הוא ממש מצא דוגמא דפוקה.

בדיוק הדוגמא שהתורה נותנת לדבר יציב שלא משתנה לעולם

(ברית מלח - ברית עולם)

 

 

א. הוא מדמה את קבוצת ממשיכי דרכו ל'מלח'. מלח הוא טוב, אם אתה מערבב קצת בדבר אחר. אבל אם כל הקבוצה היא מוגדרת כ'מלח', זה מראה שכל הקבוצה מרה.

ב. מלח מסמל יסורין ועונש כמבואר בגמרא בברכות (ה. ובעוד מקומות). יסורין ועונש, זה טוב, אם זה במידה. אבל ישו שם ב'דרשת ההר', מרחיב את גבולות העונש בהגזמות מטורפות. באותה דרשה:
1. מי שפוגע מילולית בחבירו, הוא מתחייב מיתה בבית הדין, כמו רוצח.
2. אדם המסתכל והמהרהר באשה, מתחייב כמו נואף.
3. אדם חייב לאהוב את האויבים שלו שנלחמים בו.
4. אדם צריך לתת את הלחי השנייה למי שסוטר אותו.
5. אדם צריך לכרות לעצמו איבר שמחטיא אותו.
הקיצור, הגזמה מטורפת בעונשים.

בהשקפת התורה האמתית עונש הוא טוב, אבל קצת שמכוון את האדם לטוב. ברגע שישו מציג עונשים מוגזמים, זה כמו שאתה לוקח שקית מלח ושופך הכל לתוך תבשיל, שאי אפשר לאכול את התבשיל, ואתה זורק את זה לפח. כך גם ישו לימד לתלמידיו מוסר מוגזם, ואז הם פשוט זרקו את כל התורה לפח, רח"ל, ה' ישמור!

ודוגמא נוספת מהנצרות- העניין של ההפלות- שחיי האם שווים לחיי העובר- ואם האם בסכנת חיים לפי הנצרות הם יעדיפו ששניהם ימותו מאשר להפיל- "עדיפות שתי מיתות מאשר רצח אחד"

הערבים הם מלח הארץ !

כשלמדתי על הנצרות המורה הזכירה כמה ביטויים שנכנסו לשפה והם נוצרים (מחזיק הצבעות, עד שיעלה עשן לבן, מלח הארץ ועוד כמה שאני לא זוכרת)

באנגלית זה "להצליב אצבעות" ואז ברור למה זה נוצרי

פעם מלח היה יקר

 

(אם אני זוכר נכון, וזה בלי גוגל ובלי לקרוא את התשובות כאן)

חח, הכל על דרך השלילה

חח סתאאםם

יש לך תמונה בחתימה?

ולא, אין תמונה

יפה לך!!
חששתי שיגלו ישר אחרי שהצעתי לכם לקרוא את הכללים באריכות בשרשור אחר.
ברכות

אין לך סדר בוקר |שטן|

עושה גשר עד ארוחת צהריים

מה נסגר איתכם..
מה זה תיקון חצות וכוונות..

או סדר שריצה בפורום..

חדר 10 הדרדרתם

ומסתבר שחברים שלי שיחקו את המשחק הזה בשבת גיבוש שלנו...

ולא, יש לי חברים לרב תודה לאל

לפעמים נראה שהדשא של השכן ירוק יותר אך לא ניתן לדעת האם הוא מאושר ממך.

בנוסף יש לך את מה שהכי יקדם אותך לשלמות שלך

כל אדם הוא ייחודי בפני עצמו ובמה שיש לו.

לעולם אי אפשר לדעת עם איזה קשיים האדם שנראה לנו הכי "נוצץ" מתמודד למרות כל ה"טוב" (שנדמה לנו) שיש לו.

תנסי לשמוח ולהתמקד במה שיש לך ותקבלי את זה ממש לא כמובן מאליו שיש לך אותו...ותביני שלא בהכרח היה לך יותר טוב אם היה לך משהו של מישהו אחר..
הנקודה היא לא שאת רוצה את מה שיש לה, ברגע שיהיה לך את מה שיש לה זה יראה חסר משמעות בעיניך וכבר תצמדי למשהו אחר שאת רוצה ואין לך..זה חוסר הערכה לגבי מה שיש ומפה ניראלי נובעת הקנאה..
כשרוצים להיות כמו אדם כלשהו צריך לראות לא רק את הדברים שטוב לו בהם אלא גם את כל הקשיים איתם הוא מתמודד..ותאמיני לי שאת לא תרצי להתחלף עם אף אחד, כי החבילה שלך מותאמת בדיוק לך..נכון שיש חליפות שנראות הרבה יותר טוב, אבל הם לא יהיו נוחות לך ורק תרצי לברוח מהם כמה שיותר מהר...
אמן שילך לך בקלות צדיקה...

לכל אחד יש את שלו, מה שה' נותן לו.

ולכן אין שם משמעות לקנאה, תיהי שמחה בשמחתם/ בחלקם ושמחה בחלקך

 

ומשלך יתנו לך.

אין אדם נוגע במוכן לחבירו ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא" (יומא לח).

 

קל לומר וקשה לבצע אבל מה שהכי עוזר לי הוא לזכור שהכל מאת הקב"ה,

לעשות את המקסימום שאני יכולה ולהשאיר לו את השאר. הוא יודע.

שכמותך.. ועוד פעם מגלים, ועוד.. גם כשנופלים לקנאה, וגם אחרי. אין כמוך, בשיא הרצינות. תגלי זאת לעצמך ותגלי גם לנו, בעולם.

 

 

כשאת מקנאה במישהי תנסי לחשוב שהיא מקנאה הרגע בך ותנסי לחשוב במה