פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 187)

ובדבר זה איני חושש משום לעז, ושום צדדי לעז, שאין כל לעז נוגע בדבר זה לעולם

כשהם רואים אתכם חושדים בדבר קטן - הם תמיד שמחים להרחיב את החשד!

זה מלבד שגם הגברים שביניהם עושים קולות שמטרתם להוות הטרדה מינית בכל מיני צורות

(ולא רק קולות, גם כל מיני דברים "התערבויות" שמטרתם להפריע, ולייצר הטרדות מיניות)

*או במטרה ש-אתם תדמיינו שהם הצליחו - ואז הם יצליחו להשפיע -עליכם- - גם אם הם פעלו הרבה ולא השפיעו באמת עליי. אבל 'פעלו' - זה כן, בהתלהבות. - הם תמיד אוהבים לעבוד בדברים שאין בהם משמעות מלבד התקווה להרוויח משהו, - בלי שום קשר לשאלה - 'מה בדיוק המשהו הזה' - מה שחשוב זה - שה'משהו' - יהיה - אולי לא כולו, אבל בתוכו 'יכלול' - איזה דבר שנראה להם תורם - שימו לב! לא לשום דבר של אמונה! אלא ל'מלכות ה----- ' (ובכן, כיוון שיחסית יש לי כבוד לכל דת, אני לא אזכיר פה את שם דתם. אבל בכל זאת - הם דואגים למלכות - כלומר ל'הפריית כוחם ה'גשמי' - ולא בשום מדד=אמת מידה (מושג מדעי, שהוא ברמה הבסיסית גם דבר שבלעדיו אין 'הכרה' דתית, ובמקרה שלנו - יש 'הכרה דתית' במובן השלילי, כלומר - דבר טמא לפי כל דת, והרס מושגי יסוד בסיסיים של המדע - אך ורק לשם הרס הדת וחורבנה!) שקשור לדת - מלבד ששמה של הדת יתנוסס לתפארה מעל הדבר הזה)

היה מוצלח מאוד

ואני זכיתי להרבה ברכות משיכורים 😌
יום מיוחד היום

שאפשר לעשות דברים הכי שטותיים שיש

וזה יהיה חוקי כי פורים

וזה גם מצווה

*אמר כלומר השתעל. זה מספיק. ככה הוא חושב שהוא אומר

אממ
כלום בגדול.

שפשוט שמחים.

יום מיוחד.

הכל כיף
בעיקר לדבר שטויות

השירים של פורים

כיף לראות לטעום מה אחרים עשו. ב'ה יש לנו עכשיו שפע של אוכל שחלק יאכל בשבת וחלק אקח לעבודה שלי, בכ'ז פסח מתקרב..

השפעות של פורים, כמעט לא קורה סתם ככה.

אני אוהב את הסעודה שאני נמצא בה כבר הרבה שנים ולא יודע איך הפורים שלי יראה אחרת.

גם אוהב את האווירה הכללית ברחוב ביום הזה

שנסעתי

באיחור של יומיים(כי מי הספיק בפורים להיכנס לכאן)😅 אבל אני ערה ואוהבת את פורים
אז כתבתיי
פורים זה מעל הטבע ממש

אני אומר את הפיוט המספר על הפרת עצת הרשעים

לא מכיר

ליל שיכורים – ויקיפדיה

או לחלופין יוצרות?

אבל מתוך התעניינות וסקרנות יצא לי להכיר חלק מהטקסטים ואפילו מנגינות

חשבתי שזה מנהג בסכנת הכחדה

אבל תמיד מעניין להכיר כמה דינוזאורים

 

ואם לומדים לדבר איתם בדינוזאורית, אז בכלל תשמע דברים מעניינים

מאוד מעניין
וצריך ללמוד לדבר בדינוזאורית

או שצריך ללמוד
שמה שאתה רואה במוזיאונים
זה לא דינוזאורים
זה רק דמויות שהורכבו באופן מלאכותי על ידי מדענים
או, לחילופין, בסרטים - אתה רואה דמויות שהודמו מלכתחילה על ידי אנשים במטרה *למנוע* הדמיה של המקור. - אלא לבצע *הדמיה מכוונת* שונה מהמקור - למטרות כאלה ואחרות - בדיוק כפי שעושים בפרסומות למיניהם. - או כפי שעושים רכלנים - בשונה ממה שעושה מישהו שמספר לך דבר רלוונטי - שהוא מספר את זה משום משמעות "מעשית" כלומר "ניכרת" שיש לדבר. זה בשונה מ*רכלן* - שמספר את דבריו אך ורק משום שהוא רוצה *לייצר עניין*.
מה שאומר - שהבנת הכוונה והמטרה של השני - יכולה להשפיע - ויש לה משמעויות לכל מיני דברים. וכדאי להתייחס לעניין זה ברצינות.

בימינו הערך של זה הוא בעיקר מוזיאוני - משהו כמו איסוף בולים.

אני אגב חושב שזה ערך די משמעותי - לא פחות שווה ערך מהמקצוע שנקרא "ארכיאולוגיה".

- יש הבדל, כמובן - כי במקרה הזה - זה גם יותר "שימושי", כלומר ניתן להעברה לערך מיידי - בדיוק כמו ה"מוזיאון" ביחס ל"ארכיאולוגיה" - למרות שהמוזיאון הוא ערך תצוגתי יותר - לעומת - האמור כאן - שהוא ערך שימושי מבחינת דברים שתקפים בימינו. - הדבר נכון, כמובן - גם ביחס לסוגי דברים אחרים רבים. - העובדה שבארץ - אצלנו פחות מכירים את זה. מכיוון שהמדינה הוקמה לפני 70 שנה תוך עזיבת התרבויות הקודמות,מה שיצר תפיסה של עזיבת הישן, והרגל של חוסר תשומת לב עבור הישן - בלי קשר לערך שהסבים או הסבתות - של כולם - ייחסו לאותם דברים. - פשוט מבחינה מעשית, היה צורך לוותר. וגם לקבל את הצורך להמעיט - גם בדברים שהיו מאוד מעוניינים בהם.

יוצרות (או יותר נכון - 'קרובות'), לא מערבית. 'קרובות' אומרים בחזרת הש''ץ. 'יוצרות' זה מה שאומרים ב'יוצר' - ברכות ק''ש של שחרית. זה (כמעט?) לא קיים היום בארץ. אבל קרובות אומרים בקהילות חסידיות, וכמו שבימים נוראים כולם אומרים קרובות ולא יוצרות ומערבית.

האופציה האחרת הייתה קשישים בני שלושים, וזה ממש לא קשיש

 

כי זה כבר מעבר לפינה

עוד הרבה שנים של בריאות, אושר וטוב

וחוץ מזה, הרעיון הוא לא לתת שם מצחיק ולא אמיתי? נהפוך הוא וזה

לא תחרוז בשור ובחמור יחדיו
שלח תשלח את השור למישור
ואת החמור לארץ המור

משהו בסגנון

זכור לי שקראתי את זה בשם ראב''ע..

הייתי צריכה לכתוב שזה אבן עזרא מפורש והייתי יוצאת יד''ח כולם

לחרוז בשור וחמור. - פורום אוצר החכמה

 

ספציפית בקובץ המצורף כאן

לחרוז בשור וחמור. - פורום אוצר החכמה#p11464

 

(את התיקון שלא אברהם אב"ע אלא משה שמעתי פעם ולא זוכר ממי...)

ההקבלה בין קשישים לתשעים היא לא בגלל הסיומת "ים", כי אם כך הייתי יכול לשים כל גיל (שבעים, שמונים, וכו'). הפתגם של ראב"ע מדבר על כאלו - שחורזים בגלל האותיות הסופיות לבד, בלי להתחשב כלל באלו שלפניהם.
תשעים, באופן ספציפי, הוא חרוז הרבה יותר איכותי, כי הגם שמצד ההגיה הנכונה אכן יש להשמיע את ה-ע', עדיין רוב הישראלים לא כל כך מבצעים את זה, והוגים את זה כמו "תישים", וממילא זה אכן מתחרז, ולא דומה לחריזת שור וחמור

אוף נו באמת ברוקולי

צקצקצקצקצק

אז החלטנו שאני אההיה בבית ךפני

בעז"ה שיהיה לך דירות משמעותי ושתצא יומיות

לאיפה אתה מתגייס?
ידוע לך?

תזכה ליהנות שם ולעשות רק טוב לסביבתך ולעמנו מתוך בריאות, שמחה וכל טוב

רוצים 

אבל לא רוצים מספיק

רצון זה טוב.

אבל רצון גדול גורם לך להיות הרבה יותר מעורה ולכן הסיכוי שזה יקרה גדול יותר מאשר סתם רצון סתמי

 

 

וחשוב לי להוסיף עוד משו 

שנוגע לעשור/עשור וחצי האחרון מאז שהאייפון נכנס לחיינו

אנשים נהיו הרבה הרבה יותר סגורים וקרירים, (לדאבוני מרגיש שזה השפיע גם עליי בצורה מסוימת)

כל תקועים עם הראש במסך/לא יוצאים לבלות 

ובתכלס יוצא שכל המדיה הזאת מביאה הרבה יותר בדידות מאשר טוב.

אני זוכר לפני התקופה של האייפון שהייתי ביסודי היינו כל יום נפגשים מהבוקר עד הלילה

אני נזכר בזה, ורואה את האחיין שלי, וזה שמיים וארץ, עצוב לראות את זה ממש עצוב וזה מתדרדר משנה לשנה..

 

הסיבה היא, שססטטיסטיקה היא שונה ממסטיק.

- במסטיק, הקשר בין הנקודות והצורות - תמיד תלוי בך. וככל שיש יותר נקודות ייחוס ויותר צורות - ככה זה יותר תלוי בך.

בסטטיסטיקה זה להיפך: ככל שיש יותר נקודות ויותר צורות - ככה זה פחות תלוי בך. ולכן, ככל שזה קשור ליותר סובייקטים אחרים - ככה זה הופך לפחות תלוי בך מכל בחינה.

כולם זקוקים לחום ואהבה,
ואת זה גם מקבלים במידה כזו או אחרת.
קשר טוב ואיכותי בא בעמל ובעבודה קשה,
הוא לא דבר שבנוי על קסם,
הבאת את הדוגמה של האוכל,
אז נכון אוכל יש לכולם, אי אפשר בלי זה,
אבל אוכל בריא שגם מזין את הגוף,
זה כבר לא משהו בסיסי,
אלא דורש יותר השקעה..
הרבה יותר קל לאכול משהו קנוי..

אני מאמינה שמי שיש לו כוח רצון יגיע לחברויות טובות,
בגלל שהצורך הזה לאהבה ולתת אהבה מושרש בכולנו, אין סיבה שלא נגיע לזה, אממה.. צריך פה את ההשקעה והנגיעה שלנו בשביל שזה יתמשש במציאות.

מקווה שמעודד..

השאלה היא מה זה "קלות"?
כי ה"הצלחה" הכביכול שלך, באה לך בעיקר בהרבה הרבה קלות ראש. - זה שאתה הסתרת את צורת הדיבור שלך מולי כשהיית מול אחרים - רק אומר שאתה שקרן גדול.

וזה לא יותר עבודה אמיתית מצידך.
(עבודה אמיתית זה עבודה פנימית על מה שראוי). (בלבד, ולא שום דבר אחר)

אבל באמת אתה יכול להתחיל לשדך חברי נפש

אני חושב שזה אחלה רעיון. ולאנשים לא נעים לשמוע על הרעיון הזה.

(-ברצינות-)

אם זה נשמע לך הגיוני כמו לי, אני מוכן לעזור לך, אבל אני מניח שזה דורש הרבה השקעה.

ועם זאת שאני עמוס זה מטרה מספיק טובה כדי שמישהו יעשה זאת.

אני פעם חשבתי לעשות את זה במסגרת של משהו בין מתנס לתנועת נוער.

 

נ.ב

בתנאי שזה לא למטרות רווח בגדול.

יש לא מעט פרויקטים שהתחלתי וחלקם היו בקול רעש גדול ,

אבל רובם (או כולם ) לא הסתיימו.

אם זאת יש הרבה פעמים שאחרים "סיימו" את העבודה.  או כמעט סיימו ברמה כזאת שזה לא היה "בוער" כמו בשלב שפתחתי זאת.

 

אם אתה באמת רוצה יש מצב שאני יוכל לגייס במיידי עוד מישהו שיעזור קצת. (בזמנו דיברתי איתו על זה)

כאילו- אתה צריך פחות או יותר להיות חבר נפש של האדם כדי שתוכל להתאים לו חבר נפש אחר. ואז הוא כבר לא צריך. וגם אז זה לא תמיד יעבוד.

כאשר הפרטים שלהם דומים.

למה אתה לא אומר אותו דבר כלפי שידוכים? ששם הידע לעיתים יותר קטן.

לך לשידוכים ותראה כמה זה מסובך ולא פשוט למצוא. מוזמן לפורום השכן להתרשם..

וכשאין את הדבק שמקשר בין גברים לנשים זה יהיה קשה עוד יותר

חברות זה לא כמו זוגיות, כששני הצדדים מחפשים באופן מכוון את האחד, כאן זה לא חיפוש מכוון וגם אתה לא החבר היחיד שלו, אז מי אמר שאתם באמתם כאלו חברים טובים?

באמת למי יש חבר אחד הכי טוב? זאת סתם קלישאה מסרטים. חברות זה משהו הרבה פחות מוגדר ומחייב ותלוי בעיקר בנסיבות.

כולם רוצים אהבה וזוגיות- אז למה יש כאלה שעדיין רווקים?...

כולם רוצים להיות אנשים טובים- אז למה קיימים בעולם חלאות המין האנושי?...

אם כל אחד תמיד עושה את מה שהוא חושב שנכון, אז על מה צריך להעניש אותו?

 

אותו הגיון עקום נמצא גם ב"יוזמות החינוכיות" הפמיניסטיות על הסכמה. כאילו שאנשים שעושים את הדברים האלו פשוט לא יודעים שזה אסור וברגע שתסביר להם על משקל "חטפני לא לחטוף" (דורה החוקרת שם, שם) אז לא יקרו כאלו דברים יותר.

 

יש אנשים רעים בעולם והם עושים דברים שהם יודעים שהם רעים כי פשוט לא אכפת להם.

לאו דווקא ערך במובן האתי.

בכל אופן אני מסכים בגדול.

אבל אני לא חושב שצריך להיות נאיבי ולחשוב שאין אנשים שטועים בשיפוט הערכי מוסרי שלהם.

ולגבי אנוס ודרך איש ישר בעיניו זה משהו קצת שונה. אבל אין לי ספק שיש כאלה שחושבים שמה שרע הוא טוב גם אם את מוניסט מוסרי. ואז השאלה היא גם אפיסטמית וגם מה היכולת שלנו לשפוט אותם.

 

תפיסות שאינם מתבססות על אמון ואמונה. מניחות שהאמון והאמונה נגזרים מתחילתם ועד סופם רק מתוך ידיעה, מתוך בירור, מתוך מציאות, ראיית יכולת הוכחות, וכדומה.

אבל תפיסה של אמון ואמונה, אומרת שאין "הוכחה" העומדת לעצמה. גם "חובה" אינה נגזרת מכוח עצמה, מכיוון ששום דבר אינו מוכיח את עצמו - מלבד עצם האמון והאמונה כלומר הבחירה של התייחסות מסויימת. ההוכחה נבנית על גב ההכרה הרצונית לקבלת צורת חשיבה - מרצון המקבל שקיבל את צורת החשיבה - וכולי. על זה נבנות גם "חובות" וכולי. לכן, הכל נגזר בסוף מההכרה הרצונית של האדם, מהחלטת האמון או האמונה.

והיכולת לשפוט - נובעת בדיוק מתוך זה - מתוך המציאות של האמון במשפט. - אין משמעות אחרת למשפט. והאמונה באלוהים, משמעה - ההכרה בכך שמסגרת ומערכת ההוכחות והדברים הטובים בכלל - אינם מנוכסים ואסור שיהיו מנוכסים בשום צורה ללא משפט - אפילו לא כחגירת הציפורן - ולא משום שהמשפט שולט באמונה - שאז המשפט מתפרד בלי יחס ידוע ומוכר של האמת. אלא משום שהמשפט הולך על פי האמונה - ואז מבררים את האמת באופן הידוע ומוכר, ולא שאינו כך.

מי שנותן "תורת כל אחד ואחד בידו" - אחד הוא מבחינת גישה אמונית עם מי שמונע "תורת כל אחד ואחד בידו" משום שמאמין שממילא האדם כל אחד ואחד חושב מה שהוא רוצה ועושה מה שהוא רוצה ללא הכרה באמון ואמונה.

אני מניח כאן השערה-
זה דורש הרבה מאמץ, השקעה ועבודה קשה ליצור חברויות אמת..
ולפעמים יש גם עוד קשיים, של קושי לשתף ולהתקרב שקיים אצל לא מעט אנשים.
זתומרת לעומת אוכל שלא דורש יותר מדי מאמץ, זה עסק שדורש המון

האם גם השני יעשה את הצד הזה...

או איך הוא יגיב על השיתוף וכו'.

בד"כ בשיתוף לא משתפים רק את הדברים הטובים וההצלחות אלא גם את הקשיים...

 

אני חושב שמה הצעתי לכן לעיל הוא קונספט טוב.

אבל אף אחד לא כלכך רוצה לעשות אותו

 

הגיוני ש25 אחוז זה על מנת להיות אדם טוב יותר. עם מידות מתוקנות יותר..

לא אומר שזו החלוקה האידאלית אבל נראלי שכל היה אצלי

אני מנסה לעבוד על המידות ולהיות אדם טוב יותר, אבל זה ממש לא היה קשור להחלטתי היכן ומה ללמוד בישיבה.
ומנסיון של כמה שנים מחוץ לישיבה ופגישת חברים ממקומות שונים, לא מצאתי שום קשר בין הישיבה בה האדם למד למידות האדם.

האם ידעת שיש מה מערכת הטרלות - מתופעלת על ידי כמה מטרילים - לא כולם קשורים אחד לשני - אבל על פי התורה הצדק הוא המושל העולם - ולכן כל המטרילים שייכים לצד אחד שהקדוש ברוך הוא מצווה להתנגד לו - חלק מהמטרילים - במקרה הזה - כלומר המקרה שאני מדבר אליו - כלומר מערכות ההטרלות שסביב הנושא הכללי - במקרה הזה - "נושא" כלומר מערכת כמו לשון הרע שקשור אליי - כולל נושאים שונים - כפי גודל והרחבת היצר הרע של לשון הרע המצוי אצל המטרילים או המוסתים על ידיהם.

וישנם כאן כנראה לפחות שני מוקדים (בדרך כלל יש ביטוי שגור "חרדים וערבים". במקרה הזה ידוע לי על) הטרול הכופר שרדף אותי אישית והרס לי את החיים - והערבים, שהולכים כנראה בדרך דומה. יש עוד - כמו תלמידי כתרוי (כינוי לבלי להזכיר את שמו של אדם שלמדתי אצלו, ואף על פי שהיה אדם הגון יחסית לאביו שכפי שמתברר כנראה היה פחות - מכל מקום בעניין היחס אליי (לאחר רדיפת אבי וסבי) - לא היטיב יותר מידי בעניין דרכו.

מכל מקום, בעניין הזה - למשל - אתמול הם ראו שאני התחלתי לכתוב, שברור שתיקון המידות הוא לא המטרה - אבל הוא משפיע הרבה על דרכי הבחירה של מקום לימוד וכדומה.

העובדה שאתה כתבת - בצורה משונה - כביכול חוסר קשר בין מקום לימוד לבין הרעיון של תיקון המידות - זה כביכול עיקר התשובה של "האם המטרה בלימוד היא תיקון המידות" - זה מוכיח, - לדעתי באחוזים גבוהים - שמערכת ההטרלות פעלה כאן, גם במקרה הזה - כמו תמיד, - ולאחר שמחקתי את זה בגלל שהערבים - כנראה הם היו במקרה הזה - אלו שהפריעו לי לכתוב - אז הם 'דאגו' לסדר כל מיני דברים עבורך שיגיעו אליך, וישכנעו אותך לכתוב הפוך. (זה גם, לכאורה, ניסיון 'לפטור' מעונש ואחריות, את הטרול הכופר, או כל אנשים אחרים שמתערבים ומשבשים את יחס הלימוד ואת הבירור הראוי של תיקון המידות, ואת הבירור הראוי שבתיקון המידות, כל הדברים הנדרשים בהקשר)

*כמובן מדובר לאחר פריצה לטלפון. במקרים אחרים, מדובר לאחר מעקבים בלתי ראויים אחרים - בזמן זה או אחר. במקום זה או אחר. וכולי.

כי הישיבה לא נועדה רק ללימוד תורה אלא לבניה של האדם כאדם שלומד תורה, להקנות כלים ללימוד תורה וחינוך ללימוד

וחוץ מזה מוסד חינוכי בכלל

 

כך שלימוד תורה הוא תוצאה ולא סיבה, אבל הוא תוצאה רצויה

אני לא מייצג כמובן. אני ייחודי (כמו כולם)

שהלכתי כי במהלך הש''ל גיליתי והרגשתי שיש לי איזשהו חוסר תורני ורוחני, ורציתי שה' יהיה יותר נוכח בחיים שלי.

לא יודעת איפה בדיוק זה נכנס בתוך האפשרויות שהבאת.. (;

נראה לי שמעניין לשאול גם לגבי הפער בין המטרה שלשמה הלכו, לבין היחס לדברים היום.

בעיקרון זה לא להיט בשבילי,
אבל יש לי תמיד בתיק כי זה נצרך..
למשל בבקרים בדרך ל..
שעוד לא אכלתי א. בוקר או שלא הספקתי להכין..
וחייב לרענן את הפה במשהו אחרי כל הלילה..
(זה לא תחליף למשחת שיניים לכל החושבים להתעצל זה בנוסף)
בדיוק נגמרה לי הקופסה
כחולה בטעם מנטה..
נראה מה אקנה הפעם.

*בגדול מסטיק זה לא טוב לשיניים...
השימוש הוא רק במקרים שהבאתי ודומיהם...

אמרה שזה נראה מגעיל כמו פרה לועסת עשב.

ושנים לא עלה הרעיון לראש בכלל לנסות, עד שבטיול שנתי אחד (אני חושבת שבחטיבה בערך?) מישהי הציעה לי מסטיק, אז ניסיתי רק כדי לדעת מה זה.

 

עכשיו עזבו, את הטעם הדוחה של המנטה, (מנטה זה בכלל לא טעם, זאת פשוט תחושה של אוויר בתוך הפה) הייתי אמורה לזרוק את הגוש הדוחה מלא הרוק הזה על מסלול בארץ ישראל היפה שלנו כי לא היו פחים באזור!

 

קיצור, אני ממש לא אוהבת מסטיק וכל הסיטואציה של לאכול ואז להוציא את זה מהפה ולתקוע את איפשהו די דוחה לדעתי.

ואני מאוד רוצה שזה ימשך הלאה ללא מסטיק.

בקושי לועס מסטיקים.

 

אבל אם כבר ברור שבטעם מנטה הכי חזק שיש.

 

לפעמים זה נחמד, אני חייב להודות,

 

זה התעסקות, משהו להוציא עליו תעצבים,

 

וגם,

 

זה קצת מוזר אבל איכשהו

 

זה מפיג חלק מהאספקטים של החרדה החברתית שאני חווה לעיתים קרובות.

תמיד מקפידה שיהיה לי ,
כל טעם רק לא מנטה

אורביטול זו משחת שיניים

אומרים שזה עוזר לזכור

 

 

אממ אוהב בטעם מלון 

פירות יער

רק לא מנטה

שתזכה בעיקר לטעום את טעם ההצלחה וכאשר יש כשלונות ללמוד מהם ולא לקחת ללב

מעניין לנסות פעם

מנטה

מה את מאתגרת?

זה מוזר פתאום שנותנים לך משימה לחשוב מה את אוהבת לעשות וקשה לך למצוא תשובה 🤭

ולא אוהבת פורים😬

סתם, יכולה להבין.

למרות שכן אוהבת

בפועל מה שקורה זה שמתנות לאביונים מעבירים דרך מישהו.
משלוח מנות כל אחד מביא לחברים שלו נטו.

חוצמיזה החג יצא מפרופורציה לגמרי.
אנשים מהדרים במנהגים-
רעשן בשם של המן- נפצים כל היום
אוזני המן- מחירים הזויים
תחפושות- שלא נתחיל לדבר על זה.

תמיד החג הזה עובר ומשאיר אצלי מועקה גדולה בלב.

כשיש לנו "פורצי דרך" כאלה

לפני 16-20 שנים כשאני הייתי ילד הייתי הבן היחידי בחוג אומנות - קשישים בני שישים

למה אתה מצפה

צפה לרגלו של משיח

אם אתה עסוק בספירת חמורים (וכדומה) כדי לדאוג שהחמור שלך יהיה במצב המיטבי, אז אולי עשית הערכה מאוד מדוייקת - השאלה מהי ערכה של ההערכה החמורות שביצעת

אהמ אהמ התבוסה בעי ממש לא נבעה מאופוריה

למרות שזו תאוריה מעניינת..

 

בדיוק הגעתי לקטע בגמרא שחז"ל מנתחים מא' ועד ת' מה הייתה התבוסה בעי 

לכן היה חשוב לי להגיב חח

התאבכות גלים מכונה גם סופרפוזציה...

מה ההבדל בן רצפה לתיקרה?
שיש מצב שתשב על הריצפה ותקרא אבל אין מצב שתשב על התיקרה וריצפה

לשבת עם אנשים גדולים זה זכות גדולה

שורש הכלים גבוה משורש האורות

אני מכורה למסטיקים

חשוב גם לחקור בדיעבד...

 

לדוגמה - אם שוטר בלבוש אזרחי פורץ לבית שלי מהחלון ואני מתקיף אותו עם מקל והוא יורה בי,

זה שונה מאד מאשר אם שוטר עובר ברחוב ואני יורה לכיוונו

השוטר היה צריך להעריך מראש שכניסה לבית בצורה כזאת, תגרום לבעל הבית להתגונן מפניו בלי שהוא בכלל יודע שמדובר בשוטר. דברים שאפשר לצפות מראש לא נכנסים להגדרה של בדיעבד...

 

 

או לזהות תהליכים לא טריוויאליים ולהבחין.

 

בקיצור, מסכים עם העקרון, חושב שחשוב לוודא את הסיטואציה בדיוק

 

וכמובן, לא לקבל כל האשמה של "תקיפת שוטר" בלי לבדוק אותה

לא שאלת מי עררר

 

אז לידיעתך אני ער בכותבי את שורות אלו

ועם זאת אוסיף תמיהה בהקשר לשאלתך

מה אם המשיח תהיה בת?? רחמנא ליצלןן ואי רק לחשוב על זה..

 

מצד שני למה לא?

היו לנו מנהיגות בעבר

תחחח אני יכול לדמיין לעצמי את האכזבה של כולם שיתגלה שזאת היא

ורק אני אתפקע מצחוק

אבל ויתרתי למען אחי ורעי והאמת והשלום אהבו

ורק אולי רמזתי

בינה יתרה ניתנה באישה

וגם בך

המשיח לא יכול להיות רפורמית

לא ממש.

אב אני מסכימה איתך בהחלט.

אז היא צודקת

 

אתה אפילו לא יודע על מה הייתה מבוססת הבדיחה על העוגות
עם הארץ דבי רבנן

אני זוכר שפעם הכרתי מישהו שהאמנתי שצריך להתייחס אליו כאילו הוא המשיח

אבל שכחתי מי זה

אני חושב שאני כן זוכר, והיום היחס של ההערצה הפך לידידות עמוקה וותיקה, והערכה הדדית משמעותית מאד

וואו נשמע איש גדול, איזה זכות שיש בסביבה אנשים כאלו, ושאתה גם מכיר בזה בכלל

לא הכי איתנו

אין אמונה בגויים

כשחושבים על זה אולי באמת היא תיהיה בת, היו נביאות בעמ"י..
יהיה מעניין(:

מכיר כמה שיכולים להיות.
מחילה אבל נראלי רוצים שנעבוד קשה ונגיע לבד לגאולה, בלי אותות ומופתים.
קשה אבל מספק וגדול יותר

הלוואי

למה אני ער???

לא מסיבה מוצלחת במיוחד

 

בכל מקרה במפתיע אני לא מכיר מישהו כזה, תוהה לעצמי אם הייתי במקרה מכיר את המשיח אם הייתי מעריך אותו מספיק ולא ציני כלפי הגדולה שלו.

הייתה ילדה בכיתה שלי בחטיבה שבאמת ובתמים האמינה שביבי הוא המשיח.

ואני בטוחה שהיא לא היחידה, גם עכשיו.

והתרומות שנאספו על שמו בצ'ריטי לא היו לפרוכת????

אחרת יפתחו לו תיק 5000 על זה שהוא לא אסף אותם

שאלו אותך אם אתה יודע מי המשיח.
אם אתה לא יודע - לא לך קראו.
אסור להתחזות!

מה אתה צועק??

אנשים ישנים מנסים להעביר תצום

למה?🤔

שמה מינה... אני נחמד

שאפעם לא באמת נמאס לנו לזייף...🤔

זאת סקאלה למדידת יחס לוגרתמי בין שני מדדים.
במקרה הזה- עוצמת הקול.

אולי תנסי להיות יותר ספציפית, זה יגרור תגובות.

מעניין אותי אם אני היחידה שזה מטריד אותה.

שכל VS רגש?

הדיון הוא ביצירת מכלול דיונים מרגשים סביב דמיונות מעניינים, בשונה מדיונים משעממים סביב דברים שיודעים מה הם רוצים.

הסיבה היא, כפי שכתב # 0×א'תרצד, שכלל כולל של דמיונות, נותן תחושה הרבה יותר ברורה לגבי 'איפה את נמצאת מבחינת דמיונות' - אין לך ספק באותו רגע שאת לא במציאות - והרי כתוב 'אין שמחה כהתרת הספיקות'! בינגו.

אבל שינוי ברמת הפרט, ועוד פרט ועוד פרט - אולי יניב תוצאות כעבור תקופה מסויימת.

נשמע שאת מתוקנת (מאוזנת) יותר מאשר השיח ששולט בעולם (מה שמאוד הגיוני), וכדאי לשים לב לנקודה הזאת ולא להבלע עם כולם ולהכליל את עצמך ב"כלל".

בחוץ שם וסיפר לו שאישתו בחדר לידה כבר כמה ימים והכל תקוע ומסתבך.. הוא בירך אותנו ממש מכל הלב. שהקב"ה ישלח ארוכה ורפואה שלימה בע"ה

'אין שלום אמר ה' לרשעים'

ואת המספרים כבר שכחת

 

אם היית צריך לומר את המספר כל בוקר, היית זוכר את המספר

 

נכון גם לגבי מספרי טלפון ועוד

 

וגם לגבי תהילים.

 

בקיצור, כל דבר שקשור לזכרון

אני אומר לך שלאצבעות שלי יש אישיות משלהם !

הם גם יודעות להקליד דברים מבלי שאני רואה!! אההה

 

ברררר מתי נעזוב כבר את הבחור המציק הזה ונכבוש את העולםם

 

שמענו עליך

השיטה שלך הולכת ככה: אתה מברר שהדברים ובהתרברבויות הבאות שאתה הולך להתרברב, לא ישתמע שאי פעם ההוא שממול שמקשיב היה לו סיבה לחשוד אותך. אחרי שהוא משתכנע שאתה בא מאותו מקום "נקי" כמו שלו, ואתה כביכול "החבר הכי טוב" של המקום הנקי שלו והוא בטהור אצלו בנפש ובאהבת בני אדם ובפרט בני אדם חכמים בעלי מעלה (כמו, לדוגמת הדמיון בעלמא, מי שיודע לפתור קוביה הונגרית ב50 שניות עד דקה אחת, וזה הממוצע שלו, בערך כמו שאמרת "רק בזמן שאני עושה אפצ'י אני מרוויח יותר מכל המליינרים האלה"). ואז, כל שנשאר לך הוא לקחת את הדבר הבסיסי והחשוב "בוא נהיה חברים" ותחילת החברות "תאמין לי שאני כל כך אוהב קוביות הונגריות ופותר אותם ב50 שניות". ואז בטח כדאי לך להיות חבר שלי. (כלומר - אתה טוען שלי או למישהו כדאי להיות חבר שלך בגלל זה, ואני יודע, שזה רק לך משתלם מבחינת האינטרס להיות חבר של השני במחיר כל כך זול של שקר מטופש ומהיר)

עיין בתנ"ך הפרקים הראשונים בספר משלי

*נ.ב. כמדומני שמעולם לא פתרת אפילו קובייה הונגרית אחת. למרות שאין ספק שבשגעונות שלך מצוי כישרון עמוק ואדיר לבלבולי ושיגועי מוח מכל הסוגים והמינים והאפשרויות

אני חושב שזה זיכרון שריר

והאמת שאני מכיר את הביטוי יותר בהקשרים של שימוש בנשק (בעיקר של תחרויות ירי שמשחררים שני כדורים מדוייקים תוך פחות משניה)

נראה לי של בזק:

"תן לאצבעות שלך ללכת במקומך"

תסמונת הגף הזרה – ויקיפדיה

אבל זה נגרם בגלל ניתוח שחותך את הקשר בין חלקים במוח והחלק שאחראי על היד לא יכול לתקשר עם החלק שאחראי על שאר הגוף אז היד עושה דברים בלי קשר למה שהאדם רוצה ואפילו בניגוד ישיר (מורידה בגדים שאותו אדם לובש, זורקת את מה שהוא לוקח) והאדם מרגיש כאילו ליד שלו יש רצונות משלה.

 

אולי יש לך תסמונת האצבע הזרה.

ויש מקרים שהיד חונקת את הבן אדם עד שהוא מתעלף ורק אז היא עוזבת כי גם היא מתעלפת