מה יכול לעזור לחזור בטוב? אחרי שבת?
איך מצליחים לחזור לשגרה אחרי יום העצמאות ושבת?
לפעמים משהו כיפי על הבוקר עוזר להתחיל אותו יותר בטוב.
נגיד קפה מכונה שווה.
להזכיר לעצמך שיום ראשון יעבור ומהר מאד נסחפים לשגרה בחזרה.
ללבוש משהו שאת אוהבת, לפעמים משמח גם
זה קשוח אינמלהגיד
כן זה באמת קשוח.
לחזור אחרי חופשים ארוכים לשגרה, זה לא קל
מבקש אמונהליגה שעושים כל שנה בין מספר קבוצות שזכו באליפות במדינה שלהן (שגם עברו שלבים כדי שיעלו רק החזקות ביותר)
הליגה עצמה מתחילה בבתים של ארבע קבוצות כל בית, ומשם מתחיל להצטמצם עד שמינית גמר, רבע, חצי, וגמר
בקיצור משחקי כדורגל בין הקבוצות ברמה הכי גבוהה שיש
אה. אז לא מעניין, אם יש דבר שאני לא מבינה אותו זה כדורגל
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
מבקש אמונהבין נבחרות..
תילי חורבות
ומצד שני, אתם פחות דתיים בהגדרה.
אז אולי פה מונח הפער
לא אוהב להשתמש בטיעוני אד הומינם אבל די מתבקש פה
וכשהוא שמר זה על מי שהיה צריך לשמור - כמו שיש סיפורים ידועים על ניסים בתוך המלחמות
קיצור, הוא היה בכל המקומות, וכמה שזה קשה ואנחנו מצפים ממנו
אבל הוא מנהיג את העולם ולא חייב להתנהג כמו שאנחנו חושבים
ואיפה היה אלוקים כשלכלכנו על ההוא וההוא?
איפה היה אלוקים כששוב הרצנו את ברכת המזון עם חצאי מילים מקוטעות?
איפה היה אלוקים כשצעקנו וצווחנו בזעם על ההורים?
איפה היה אלוקים כשראינו סרטים פרוצים ושמענו שירי אהבה זולים?
איפה היה אלוקים כשפתחנו מגירה עם מוקצה בשבת כי נו-מה-זה-כבר-משנה-לה'-ואני-ממש-צריכה-את-הנעליים-שהשארתי-שם?
מה פתאום נזכרים בו כשקשה? כשכואב? ביום-יום אנחנו גם זוכרים אותו?
הוא צעק אלינו, התחנן שנקשיב, כי זה נטו בשבילנו. אבל אנחנו ירקנו לו בפרצוף ונזכרנו לחזור אליו בדמעות מלאים בטענות כשהוא נאלץ לעשות משהו כדי לעורר אותנו.
ה' לא חייב לנו כלום! אין לנו שום זכות לצפות ממנו שיעשה את מה שאנחנו חושבים שנכון.
לא מדברת על המקרה הספציפי, אלא על התופעה של האשמת אלוקים בכל הרע שקורה בעולם.
תילי חורבות
תילי חורבות
תילי חורבות
תילי חורבותאחרונה

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
אני לא אוהבת איך שבדור שלנו אנשים מוצאים תמיד ביקורת והכאה על חטאים "שלנו" בצורה שמשטשטשת את הקו של למי הביקורת מופנית, מה הוא עשה, ומה הוא אמור לעשות עם הביקורת. העיקר עוד ועוד אנשים מסכימים איתה ומרגישים טוב עם עצמם בתור איזה מבקר חברתי רם מעלה.
אשכרה הפכת משהו נחמד לזכר הנופלים לכבוד יום הזיכרון לביקורת חברתית.
אפשר לומר שהם במקום גבוה בגן עדן כי הם נהרגו על עצם היותם יהודים..
פשוט לומר את האמת.
לא חיפשתי ביקורת אבל מול מחמאות בלי פרופורציה ישר מרגישים לא נעים בדרך כלל
מבקש אמונהשיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
"אם בגלל שרעננת משהו ביהדות אתה הופך לזרם בפני עצמך כאילו יש לך תורה אחרת אז כן אני שואלת את זה גם עליהם"
ח"ו לא תורה חדשה..
אנסה להסביר את זה במילים כמה שיותר פשוטות כי מה שאסביר זה משהו מאוד עמוק.
יש את התורה, עם ישראל אמור להופיע את התורה בעולם.
התורה היא עולם ומלואו ולכן יש לה המון המון רבדים.
לכן, השם עשה שלכל יהודי יהיה נטיה לתחום תורני מסוים, זה לא התחיל מהיום זה קיים מראשית ההיסטוריה שלנו.
רואים שבכל דור היו כמה קבוצות, כל קבוצה דוגלת במשו מסוים.
זה מאוד קשור שכולם מכירים, שלפני שנבקע הים אז ישראל נתחלקו ל4 כתות.
כת אחת אמרה נברח למצרים(גישה גלותית ללא אמונה)
כת אחת אמרה נתפלל(גישה עם המון אמונה ללא עשיה מעשית)
כת אחת אמרה נילחם(גישה של כוחי ועוצם ידי)
וכת אחת אמרה ניכנס למים (אני מניח שזו הכת הטובה ביותר)
יש הכללה יותר גסה שמחלקת את זה רק ל2 קבוצות - בית יוסף ובית דוד.
בית יוסף זה החלק בעם שאחראי יותר על הבניין החומרי, הם נקראים על שם יוסף, כי יוסף תמיד ביטא את החלק הזה בעם, בגלל שהוא הצליח להגיע לדרגה של מלכות, וזה לכלכל את אחיו ואביו.
חכמי הקבלה בינהם הגאון מוילנא אומר שמשיח בן יוסף מבטא את החלק הזה בעם.
בית דוד לעומת זאת הם החלק בעם שיותר אחראי לפן הרוחני, לכן יש להם נטיה גדולה לרוחניות ומזניחים את החומריות (ההפך הגמור מהכת השניה).
בית יוסף =בני רחל, ובית דוד =בני לאה. מי שמאמץ את ההבנה הזאת ועל פי זה מתחיל לפרש כל מיני מאורעו לאורך התנ"ך הוא יזהה את הדפוס הזה, זה קיים בכל דור עד היום.
רק שהיום זה עוד יותר מוחשי, היום יש המון כתות שונות שכל אחד מבטא את הנטיה של הנשמה שלו. ולזה חז"ל התכוונו בין היתר כשאמרו שבימות המשיח האמת תהיה נעדרת מלשון עדרים.
אם תרצי דוגמאות לעניין הזה אני יכול לתת לך מלא, עוד דוגמא קלאסית זה מה שהיה בחורבן בית שני, היו את הכת של חז"ל (רבי יוחנן בן זכאי) שהתנערו ממעשים לאומיים נגד רומא(שאפשר לומר שהם ייצגו את בית דוד). והיו את הכת של המורדים שהיו יותר לאומיים ופחות התייחסו לדברי חז"ל.. יצא שעל ידם גם כן הגיעה החורבן(שהם כנראה בית יוסף).
הצד הלאומי הרבה פעמים מביא חורבן ולא הצלחה, כי זה צד דיי קיצוני שעושה מעשים בשטח.
מצד שני היו גם מצבים בהיסטוריה שהצד הזה הביא לניצחונות.
היו גם חכמים שאף על פי שהיו גדולים בתורה הייתה להם נטייה ללאומיות כגון רבי עקיבא, ויהושע בן נון שאתמול היה ההילולא שלו
זה נושא מרתק חח ואי חפרתי
וזאת היתה במובהק תנועה שמבדילה בינה לבין מי שלא משתייך אליה
ואז עם הזמן התעוררה שאלה שלא הייתה בעבר
אף אחד לא פרש מאף מהכלל, פשוט.. הייתה שאלה והתחבטו בה הרבנים.
השאלה היא מי ממשיך את דרך אבותנו?
רק אגיד, שהדרך הכללית שהייתה בצפון אפריקה ובארצות הספרדים הייתה הרבה יותר דומה לרוח הציונית והשאיפה לעלות ארצה, ולעבוד בארץ. מאשר לגישה החרדית המתבדלת.

למה בנט לא עבר לאיזה פינה נידחת ברעננה למשך השנתיים שהוא ראש הממשלה (אני מכירה את רעננה ויש כל מיני פינות נדחות שם בכל מיני מקומות) וכך לא היו צריכים לשפץ את כל הרחוב שם שהוא רחוב עם תנועה לא מעטה וכו'.
בבקשה בלי פוליטיקה ועניינים באמת רק מנסה להבין.
תשאלי אותו...
נפתלי בנט לא עובד בפוליטיקה. הוא יזם, יצרן של הזנקים. הוא ראה שנתניהו לא מסוגל ארבע פעמים להרכיב קואליציה שיעמוד בראשה באופן יציב (גנץ סייע לו בפעם השלישית ואז העסק התחרב). אז הוא זיהה הזדמנות להצליח במקום שמישהו אחר נכשל (ועד לרגע זה הקואליציה שהרכיב קיימת, אפילו אם "על הנייר", ומכל מקום הוא השיג העברת תקציב ובכך נתניהו כשל). יזם, יצרן של הזנקים, יכול לעבוד גם "מהבית". בזום. בשיחות וידאו. הבעיה היא שכמובן זה לא מתאים לתחום העסק שבו מדובר. כרגע אין מנהיג מסודר ומותאם לתפקיד הזה בישראל. גנץ הוא מן הסתם הקרוב ביותר לכך, אבל אין לו ביד תמיכה מספקת להרכבת קואליציה בהתאם.
קונזהאם הוא משלם על זה מסים? האם יש היתרים?
כפי שהודו, בדיון בבית משפט, נציגי המדינה מול השופטים המופתעים.
לגבי תשלום מיסים "הפה שאסר הוא הפה שמתיר", כך שנכון אולי יותר לבדוק קודם ברשות המיסים אם הוא אמור לשלם משהו על זה.
אבל לגבי הטענה שהיצגת בכותרת, הייתי מציע לך להיות זהיר יותר.
אלא אם אתה מתווך, לא ברור לי מה מוכיח ששווי ביתו נעשה גבוה יותר (באופן ריאלי וזמין למימוש) בעקבות השינויים.
או שאתה מאמין שהקליינט הבא של הבית יהיה אוליגרך נמלט שמחפש מבצר נגד טילים מרוסיה (כי אני בספק אם הרבה אנשים מעוניינים להתגורר בבית שהרשויות הפכו למתחם מבוצר).
יש לך את התוכנית האדריכלית, הקבלות על הריהוט, ההזמנה של השיש?
אגב, אתה כן בהפסקה מהפורומים או לא בהפסקה מהפורומים?
קונזממתי אנשים בעלי אמצעים רואים הזדמנות להרוויח ודוחים אותה כי יש להם מספיק?
כולם צריכים את זה בעבודה שלהם לדעתי, אחרת הם וכולם מסביבם יסבלו

שומעים?
לא שומעים?
לאלו שנוקטים בדיעה ההלכתית שמוסיקה אסורה בספירת העומר - כולה או חלקה (אגב, יש דיעה הלכתית שזה לא אסור?)
מה עדיף:
מוסיקה אמיתית שקטה ונוגה
או מוסיקה ווקאלית שהרבה פעמים היא מקפיצה ומרקידה??.
(אם יוצאים מתוך נקודת הנחה שזה צורך חיוני... אישית לא מצליחה לעבוד בלי מוסיקת רקע...)
חלק גדול מהפלייליסטים הווקאלים שיש ביוטיוב בהמוניהם...
היום הצלחתי לאתר סוף סוף אחד יחסית שקט.
ואני רואה הבדל ענק בהשפעה על המצברוח שלי.
נראלי שגם מבחינה הלכתית לכל הHSPים מותר לשמוע.
אבל זה התפקוד שלי...
וואלה, קיבלתי אבחנה הייצ' איי פיסטית ברגע זה?
(נראה לי רב הנשים יכולות להכלל באבחנה הזו, אגב)
יותר.
אולי זאת כוונת הגמרא "בינה יתרה נתנה לאישה".
ואני לא נותן אבחנות לכאלה שאני לא מכיר...
ובכלל לא מבינה את הקטע עם הווקאלים שמקפיצים יותר ממוזיקה רגילה..
בכללי לא סובלת ווקאלי ועדיף לי לא לשמוע שירים מאשר ווקאלים..
מאוד חשוב לדעת את סדרי עדיפויות ומדרג החשיבות שקיים בהלכה עצמה,
אך אני לא חושב שניתן לזלזל במנהגים מאוחרים גם אם יש מי שמקיים אותם ובפועל יוצא נגד העקרון שלהם.
ומתוך כך שאינם מקפידים על מנהגי האבלות גם אינם נוהגים כבוד בחבריהם שאינם שומעים ועבירה גוררת עבירה.
ראוי לשומעים לפחות לנהוג כבוד בחבריהם שאינם שומעים מוזיקה כמנהג ישראל משך דורות ולהשתדל לשמוע באוזניות וכיו"ב.
אגב - רבים מאלו שאינם חיים חיי תורה מלאים אומרים שהם "מכבדים";
לא יזיק לאלו המנסים לחיות חיי תורה ומצוות לכבד את אלו שחיים אותה יותר מהם.
סופריקה
"יש אומרים, שאין הבדל בין שמיעת נגנים חיים לשמיעת נגינה דרך רדיו או מכשיר אלקטרוני אחר, וכשם שאסור לשמוע ניגונים של כלי זמר בימי ספירת העומר עד ל”ג בעומר ובשלושת השבועות, כך אסור לשומעם על ידי מכשירים אלקטרוניים. אבל לשמוע שירים דרך מכשירים אלקטרוניים בלא ליווי תזמורתי – מותר (אג”מ יו”ד ב, קלז; יחו”ד ו, לד). ויש אוסרים אפילו שמיעת שירים בלא ליווי תזמורתי דרך מכשירים אלקטרוניים, כי המכשיר נחשב כמו כלי זמר (ציץ אליעזר טו, לג, שבט הלוי ח, קכז).
אולם יש סוברים שהמנהג לאסור שמיעת כלי זמר בימים אלו אינו חל על שמיעת כלי זמר דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים, מפני שאין בשמיעתם חגיגיות כפי שיש בשמיעת נגנים חיים. ועוד שכיום הכל רגילים לשמוע ניגונים דרך מכשירים אלקטרוניים, והשגרה שבזה ביטלה את החגיגיות והשמחה שבשמיעתם, והרי זה כשירה בפה שאינה אסורה בספירת העומר. ועוד שיש לחלק בין ניגונים של שמחה לניגונים רגילים, שרק ניגונים של שמחה יש מקום לאסור בימים אלו גם ממכשירים ביתיים, אבל ניגונים רגילים וקל וחומר ניגונים עצובים אין לאסור בימי האבלות שבספירת העומר. והרוצה להקל רשאי לסמוך על דעה זו ולשמוע שירים רגילים ועצובים ממכשירים אלקטרוניים, אבל לא ישמעם בקול רם, מפני שעוצמת הקול שממלאת את חלל החדר יוצרת חגיגיות מסוימת."
מובא בפניני הלכה (ואפילו אזכיר שהיו פה מחלוקות על בעל הספר ועל אופן פסיקתו, על אף שאני תומך בו)
לפעמים בצורך נפשי מאוד גדול אני שומעת (מוזיקה מאוד עוזרת לי בהתקפי חרדה למשל).
היו תקופות שפשוט לא יכולתי בלי
שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
מי ששמע אתמול בחדשות בלייב את הפיגוע נראלי יכל בקלות להבחין עד כמה זה הזוי.
הכותב מסביר שהשמלאנים רואים את הערבים כאינדיבידואלים ולכן ממילא אסור לפגוע באמא של המחבל ח"ו. וממילא אין שום הבדל בין שני ערבים לשני יהודים חפים מפשע שיפגעו.
בעוד הגישה הימנית שרואה נאמנה את המלחמה שמתקיימת כמלחמה שבין עמים.
ונפק"מ משמעותיות מאוד בדבר. (השלכות על מושג החפים מפשע ועוד).
קריאה חשובה!
פעם ראשונה שאני משתתפת בטקס של הציונות הדתית ביום הזה.
אהמממ הקימו במה מתחת לבית שלי. אז איזו ברירה יש לי?
מרגש ממש!!
אשכרה אווירת חג!
חג שמייח!
לא יודע אם כוולם אבל חלק בטוח.
בדיוק אתמול ישבתי עם אדם שיש לו פוסט טראומה ממבצעים בטחוניים ושמענו מוזיקה ודיברנו
וכל פעם שהיו זיקוקים הבנאדם נכנס לסרטים וזכרונות רעים והתחיל להזיע מלחץ.. מסכן.
פשוט הוא לא אחד שיעשה רעש והפגנות... הוא נחמד מידי בשביל זה
.

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי![]()
במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה?
נראה לי ששאלת ראש הממשלה אמורה להיות שובר שיוויון.לא? ושניהם קיבלו אותו ניקוד גם שם..
כל הכבוד להם, לדעת בע"פ כמעט את כל התנ"ך..מדהימים..
גם היה אחלה מנחה
למרות שהוא היה יותר בסדר ממה שחשבתי - השתדל להיות מנחה טוב, עם בדיחות קרש הומור יבשושי וכן הלאה..
רואים שהמנחה החדש ניסה.. אבל הוא לא מגיע לקרסוליים של אבשלום, שאשכרה מבין תנ"ך יותר מכולם שם ביחד הוא כמו המאסטר של התוכנית הזאת
איך ההוא הריץ את כל התנך בסוף בראששש
מה זאת הגאונות הזאת😳😳
אבל זה דורש התמדה ולמידה מטורפת...
🤦♀️
הם נרצחו על קידוש השם, הם ממש לא צריכים את עזרתנו לעילוי נשמתם.
בדיוק כמו שאנחנו לא מתפללים לעילוי נשמת רבי עקיבא.
אבל טוב לקבל על עצמנו קבלות כמה שאפשר
בדיוק שאלתי את עצמי...
ועכשיו אתכם:
אתם מצליחים לעמוד לאורך זמן בקבלות שאתם מקבלים על עצמיכם בזמנים כאלו?
כי אני לצערי לא.
דברים שאנחנו יכולים לעמוד בהם