פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1893)

הוא לא "רבי" שלנו.... 

אני!!

תהיתי אם אוכל לישון ככה עוד לילה אבל זה נשאר בגדר תהיה

|עכשיו אני נועזת?|

אבל לצערי יותר מידי לא הרגשתי..

הנועזים והנועזים בחייהם ויום כיפורהם לא הרגישו את צומותיהם

|מדושנת עונג|

לק"י

א"א להגיד שלא הרגשתי אותו..אבל אני בסדר בצומות. תודה לה'!

כשהייתי קטנה אמרתי למורה שלי לדיקדוק ( לשון בלעז חחח)

בתכלס היא לימדה אותנו בכלל אמונה וכל זה...

שצומות לא קשים לי בכלל.. אז מה פה ה״חזרה בתשובה״ ( דמיינו ילדה בת 11+ שואלת את זה..)

אז היא אמרה לי שבמודים אני אגיד על זה תודה כי זה בכלל לא ברור מאיליו... ומעז כמעט תמיד במודים במקומות אני נזכרת בה....

אחחחח איזה מורה!!!!

ז"א..לא הייתי מלאת אנרגייה וכו'.. אבל ב"ה ..באמת שהיה מעולה..ופעם ראשונה שלא הרגשתי אפ' קצת רעב..ב"ה.

טוב, בשבילי צומות אפים לא היו קשים ב"ה

כבר בגיל 9 צמתי את כל יוה"כ למרות הפצרותיהם של ההורים שאנסה לאכול

איזה קטע זה? |חסומה|

של משפחת ואך

עד שהצלחתי להרדם (3 בערך), ב5 התחילו התרנגולות לקרקר...

וזהו.. מאז הכל הסטוריה.

והנה האבינו מלכנו שלי...

|נעמדת|

(גם אתם הייתם עושים את זה ביסודי למורים?)

השתלבות נעימה ומאוזנת פה

תהני מכללל רגע!

למה רק ביסודי?

התכוונתי לקטע של הקימה. לא אמרנו "ברוכה הבאה בשם השם" אפילו ביסודי (וגם לא "הופההה")

תהני

את תישארי פה עד אמצע הלילה כל יום!!!

הייתי צריכה להתפלל על זה בנעילה, בנעילה!!!

(הייתה וותיקה פה והייתה מנהלת מוכשרת בכינוי אחר)

וסיגריה לא תעזור כאן, לצערי..

אם היא כן הייתה עוזרת, הייתי ממנת לך חבילה או אפילו שתיים

יקרה מאוד,

באמת באמת באמת שהעבודה כרגע היא פנימית, אל תחפשי לברוח בבקשה אל תחפשי לברוח..

כל סיגריה שאת לא מעשנת- היא לך אות כבוד וגבורה

ראי עצמך עטורת מדליות, לוחמת הירואית 

ככה אני רואה אותך  

נכון, בממוצע, את גיבורה! וגיבורה זה בדיוק ההיפך מסמרטוט.

סוגדת לך

|יורדת על ברכי עם 2 ידיים למטה|

מעריצה!!

התאהבתי בשיר הזה ביום שהוא יצא 

אבל אין על אביתר!!!

התפילה חוברה לגברים. במיוחד.

אין צורך שאשה "תתרגם" את זה ללשונה.

הקונטקסט גברי, הרוח בו גברית. למה בכח?

מה שכן, יהיה ראוי ואף נצרך שאשה תחבר תפילה באותו הרעיון- לנשים.

וגם הנוסח של תפילה זכה לנשים הזה^^^ - הרגשתי שמרוב "התאמה" הוא נעשה אנמי מידי... 

כאילו לנשים אין יצרים, אין על מה להתוודות, אין מה .....

הייתי שמה לניסוח-מחדש לנשים- על ידי אישה

שלא רק מוחק מה שלא שייך- אלא מכניס מה שכן שייך 

ומאוד מרגיש לי שייך שיהיה תפילה של וידוי ארוך ומפורט -בסיגנון כזה דווקא - לפתיחת יום כיפור 

(מרגיש לי הרבה יותר שייך להקדיש לזה זמן תפילה- מאשר לטקס של החזרה לקהל את כל מי שנידוי והחרימו אותו - כשהיום אין לקהילות כוח או מנהג להחרים ולנדות ככה.... אבל זה נושא אחר....) 

אשרינו שאנחנו חיים בדור שנשים שואפות לדברים שכאילו 

שנשים שואפות לתפילות שמתאימים להן

שנשים מסוגלות לקורא עברית ולהבין ולהיות חלק מעבודת השם בבית הכנסת 

שאנחנו יודעות לקרוא ולהתפלל...

אני לא אוהבת ש"מנשיים" (הופכים לנשי) תפילה גברית. זה... לא נראה טוב ומאולץ.

קיצור, צדיקה, אין לך איזה קשרים עם רבנים מובחרת לצורך הענין?

(מי כתב את "תפילה זכה", אגב?)

והאיסור לגנוב הוא אחד מהם.

איך היא הגיעה לשם? ממש עצוב

והוא די כבד לא? ילדה בת 4 מה כבר יכולה להרים? אלא אם כן זה דלת הזזה או משהו

תחשוב- אם היא נפלה לבפנים עם הפנים כלפי מטה- איך היא תצא?! ואם היא קטנה במיוחד?

היא תקועה ונחנקת!

העירייה הולכת לחטוף כהוגן.

שנזכה לשמוע בשורות טובות...

התכסתי כולי עמוק בתוך הטלית, מאזין ברטט לחזן השואג בקולו הנעים ״ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום... בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור. ברגע שהגיע למילים "מי יחיה, ומי ימות", (אירוני משהו) מכשיר המירס של איחוד הצלה, שהיה תלוי על חגורת הקיטל שלי, החל לדבר: "צוות בני ברק, צהרים טובים, רחוב נויפלד, ילדה בת 4 מחוסרת הכרה לאחר טביעה".

אני חובש מתנדב בארגון איחוד הצלה, ביום כיפור זה, הייתי הכונן האחראי על העיר, הורדתי את הטלית, סגרתי את המחזור ודהרתי כל עוד נפשי בי למקום האסון. ירדתי מהרכב, מולי ילדה קטנה ומתוקה, שוכבת כמלאך על המדרכה, כשהיא מחוסרת הכרה, ומסביבה המולה. "היא טבעה" - צועק מישהו.

אחד החברים מתחיל לבצע בה החייאה וכשמגיע האמבולנס, אנו מכניסים אותה פנימה, וממשיכים בהחייאה. עיסויים ועוד עיסויים, הנשמה ועוד הנשמה, היא לא מתעוררת. אני ממלמל פרקי תהילים וממשיך בעיסויים, הרבה זמן עובר. מישהו דופק על כתפי, "ניידת טיפול נמרץ הגיעה"... אנו מעבירים את המלאך הקטן לתוכה, שם, שני פראמדיקים, נהג האמבולנס ואנוכי ממשיכים במאמצים הכבירים כשהדלתות סגורות. מזרקי אדרנלין, הכנת וריד, טובוס, הכל מתקתק באופן מקצועי ואיכותי, אבל שום דבר לא עוזר.

בחצי עין, אני קולט מבעד לחלון הנט"ן, קבוצת נשים עומדת וממררת בבכי אל תוך ספרי תהילים שבידיהן. הדלת נפתחת, שוטר מודיע שהאבא הגיע. מישהו כנראה קרא לו מבית הכנסת. הפראמדיק מסתכל עלי ונאנח. שעה עברה ועדיין כלום לא קורה. מסביב המולה מטורפת. האב מתיישב בכסא שליד הנהג, שבר כלי, ממרר בבכי. לבי נשבר, רציתי לקום ולחבק אותו, לומר משהו, אך המילים לא יוצאות. הילדה שלו והילדה שלי, באותו גיל, באותו גובה.

הפראמדיק מודה לכלום ומודיע שמתחיל בפינוי לביה"ח שניידר. הוא לוחץ את ידי, אומר תודה. אני יורד מהנט"ן אל תוך הסרטים בצבעי האדום לבן של מחלקת הזיהוי הפלילי של המשטרה והוא מבצע פרסה ונוסע.

שוק, הלם, לא נתפס. ילדה קטנה ששיחקה עם חברותיה בכניסה למקווה השכונתי, סיימה את חייה בצורה טראגית כל כך, בתוך בריכת המים של המקווה, כשאיש לא מסביבה. חזרתי לבית הכנסת, מתעטף בטלית, מניח את ראשי על הסטנדר, עוצם עיניים וממלמל עם כולם בשקט ובאווירה אחרת... "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום".

מי יתן ותהא נשמתה צרורה בצרור החיים.

כל כך קשה לקרוא את המילים

סתם, סתם, חס וחלילה. לזעום במוצאי יום כיפור.

אני בחיים! וגם ערה.

ופתחתי שרשור ב-00:00, כדאי לאחד.

ופשוט פיספסתי

היה שלב שהרגשתי שאני כבר לא

אבל זה חלף

ואכן אני ער אבל אתם מאחרים ב59 דקות!!

מה שטוב בקהילה החדשה הזאת זה שהם עושים הבדלה וטעימה בבית הכנסת לפני קידוש לבנה.

שברתי את הצום עם עוגות ומשקאות קלים.

שנים רבות שמחת חג  - כמנהג הייקים לאחל במוצאי היום

שהתפלאתי עליה מאוד כיוון שחבילה עלתה 5 ש"ח בסופר מאוד מאוד יקר (מממ לאלו שיודעים היכן אני גרה..)

ובכן, טעים מאוד.

וזום, מאכל של תימנים. חולה על זה!
(בשורש נשמתי אני תימניה, דעו לכם ונצרו זאת על לוח לבכם)

איזה כיפור קשה, מלא במלחמה וסופו כולו טוב

שיתקבלו התפילות, מה זה ברצון !!

אין על לשבור צום עם זום

הרבנית דחפה לי ליד ואמרה לי יאללה תברכי.

שחס וחלילה לא אוריד איזה גרם מיותר

לק"י

ואח"כ- לא להתעלף אבל.. קוסקוס וחמין של חיטה

לק"י

ולמוצאי הצום- יש מרק עוף..

אני (ועוד כמה..) מעדיפה את החמין..

זכינו להתפלל כמו שצריך

להידבק בו יתברך

בכלל לא הרגשתי את הצום

השם יתברך מחל לנו על חטאינו, יש יותר טוב מזה?

סיימתי חודש מדרשה, היה מדהים מדהים ומעצים!!

בחמישי הייתי בסליחות בכותל, כמעט נמחצתי למוות ולא הצלחתי להגיע לכותל עצמו, אבל מדהים לראות את עמ"י על כל גווניו ככה 

יום כיפור עם תפילה מרוממת ומרגשת

הצלחתי לקום וללכת לכל התפילות ב"ה

אח שלי עלה חזן בערבית של צאת כיפור וזה ממש ריגש אותי לשמוע אותו

סיימנו לבנות את הסוכה!

מחר מתחילה מכינה בפיזיקה, ה' ישמור, מקווה שיהיה בקליל

שבוע טוב! שנה טובה וחתימה טובה!

בשורות טובות

• צום קל מאוד
• תפילות נעימות ולא מלאות בכלל
• יש לי חברה נפלאה. היא הולכת ללוות אותי בתקופה הקרובה להתחזק בכללי.
• ועוד המון חברות נהדרות שאוהבות אותי, ואני אותן, והן כאן כדי לעזור לי, כי אכפת להן ממני.
• אני לקראת תקופה לא קלה, אבל עטופה בדאגה ואכפתיות. ויהיה טוב, בסוף |אופטימי|

לק"י

1. יש לי תלמידים חמודים (בכל כיתה יש איזה 1-2 שאני ממש אוהבת.. ).

2. ב"ה לא הספקתי להירשם לקייטנת סוכות בבי"ס (לימים שרציתי), אז יש לי חופש של יותר משבועיים!!

3. טקס חגי תשרי עבר בשלום ב"ה, ותקרית עם אחד התלמידים הסתיימה בשלום וב"ה הוא בסדר.

4. יו"כ עבר טוב.

5. הסוכה בנויה.

שבוע טוב ומבורך! ותזכו לשנים רבות וטובות!!

אם כי זה בהחלט חשוב לי 

לא אנגלית מקצועית.

תלוי מה הצורך שלך, זה יכול להתגלות כרעיון לא מאוד רע.

www.israelnationalnews.com

הצורך הראשוני הוא מקצועי, כדי להתעסק במחשבים

לכל הגולשים היקרים הקוראים פה

האמת היא שהתלבטתי מעט אם לפתוח הודעה כזאת, 

כי זה נשמע רע, לפתוח עוד הודעה כזאת... כאילו זה דבר אוטומטי וזהו...

אבל כן.

זה חשוב לי.

לפנות לכל אחד ואחד מכם באופן אישי (עד כמה שניתן).

חשוב לי שנתנקה ונסלח זה לזה.

אז אני פשוט...

מבקשת מחילה.

כמשתמשת - 

שפעמים שהגבתי מתוך רגש לא נכון, שכתבתי שלא כהוגן, שחשדתי לשווא, שלא הייתי סבלנית בפורום ובאישי.

כמנהלת -

פעמים שפגעתי, שערכתי בצורה שאינה הוגנת, הייתי קצרת רוח, חשדתי לשווא.

וכל כיוצא בזה...

שנה טובה

וגמר חתימה טובה

לכם ולכל בית ישראל.

שלכם,

כתר.

הא, וגם גמח"ט.

יום כיפור משמח ומעורר לכולם!

הכל שם בד וגומי.

|בונה על זה!|

זה הולך להיות כואב. הסוליה הזאת לא טובה לי.