וכל כך עצובה.
ילדה בת חמש טבעה למוות במקווה לכלים ליד הבית שלי.
היתה מהומה שקטה אצל הגברים למטה במהלך חזרת הש״ץ בבוקר, ואני תהיתי על מה למען ה׳ יש להם לריב ביו״כ. בסיום התפילה הסתבר שהזעיקו את האבא.

שנה טובה, מבורכת,
ושנשמע רק בשורות טובות!!!
דינה ל.
ראיתי עכשיו בווינט והזדעזעתי גם...כוכבי בוקראיך היא הגיעה לשם? ממש עצוב 
והוא די כבד לא? ילדה בת 4 מה כבר יכולה להרים? אלא אם כן זה דלת הזזה או משהו
תחשוב- אם היא נפלה לבפנים עם הפנים כלפי מטה- איך היא תצא?! ואם היא קטנה במיוחד?
היא תקועה ונחנקת! 
העירייה הולכת לחטוף כהוגן.
~בממוצע~![]()
שנזכה לשמוע בשורות טובות...
-משה ר-
התכסתי כולי עמוק בתוך הטלית, מאזין ברטט לחזן השואג בקולו הנעים ״ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום... בראש השנה יכתבון וביום צום כיפור. ברגע שהגיע למילים "מי יחיה, ומי ימות", (אירוני משהו) מכשיר המירס של איחוד הצלה, שהיה תלוי על חגורת הקיטל שלי, החל לדבר: "צוות בני ברק, צהרים טובים, רחוב נויפלד, ילדה בת 4 מחוסרת הכרה לאחר טביעה".
אני חובש מתנדב בארגון איחוד הצלה, ביום כיפור זה, הייתי הכונן האחראי על העיר, הורדתי את הטלית, סגרתי את המחזור ודהרתי כל עוד נפשי בי למקום האסון. ירדתי מהרכב, מולי ילדה קטנה ומתוקה, שוכבת כמלאך על המדרכה, כשהיא מחוסרת הכרה, ומסביבה המולה. "היא טבעה" - צועק מישהו.
אחד החברים מתחיל לבצע בה החייאה וכשמגיע האמבולנס, אנו מכניסים אותה פנימה, וממשיכים בהחייאה. עיסויים ועוד עיסויים, הנשמה ועוד הנשמה, היא לא מתעוררת. אני ממלמל פרקי תהילים וממשיך בעיסויים, הרבה זמן עובר. מישהו דופק על כתפי, "ניידת טיפול נמרץ הגיעה"... אנו מעבירים את המלאך הקטן לתוכה, שם, שני פראמדיקים, נהג האמבולנס ואנוכי ממשיכים במאמצים הכבירים כשהדלתות סגורות. מזרקי אדרנלין, הכנת וריד, טובוס, הכל מתקתק באופן מקצועי ואיכותי, אבל שום דבר לא עוזר.
בחצי עין, אני קולט מבעד לחלון הנט"ן, קבוצת נשים עומדת וממררת בבכי אל תוך ספרי תהילים שבידיהן. הדלת נפתחת, שוטר מודיע שהאבא הגיע. מישהו כנראה קרא לו מבית הכנסת. הפראמדיק מסתכל עלי ונאנח. שעה עברה ועדיין כלום לא קורה. מסביב המולה מטורפת. האב מתיישב בכסא שליד הנהג, שבר כלי, ממרר בבכי. לבי נשבר, רציתי לקום ולחבק אותו, לומר משהו, אך המילים לא יוצאות. הילדה שלו והילדה שלי, באותו גיל, באותו גובה.
הפראמדיק מודה לכלום ומודיע שמתחיל בפינוי לביה"ח שניידר. הוא לוחץ את ידי, אומר תודה. אני יורד מהנט"ן אל תוך הסרטים בצבעי האדום לבן של מחלקת הזיהוי הפלילי של המשטרה והוא מבצע פרסה ונוסע.
שוק, הלם, לא נתפס. ילדה קטנה ששיחקה עם חברותיה בכניסה למקווה השכונתי, סיימה את חייה בצורה טראגית כל כך, בתוך בריכת המים של המקווה, כשאיש לא מסביבה. חזרתי לבית הכנסת, מתעטף בטלית, מניח את ראשי על הסטנדר, עוצם עיניים וממלמל עם כולם בשקט ובאווירה אחרת... "בספר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה נזכר ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום".
מי יתן ותהא נשמתה צרורה בצרור החיים.
:'(מייכ
ממש באסה רציניתפריסביאחרונהכל כך קשה לקרוא את המילים
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץהייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים 
ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!
שמישהו יעזור לנתח, מה קורה לנפש שלנו, מה היא מרגישה כשהיא רואה סרטונים מה7.10?
מה קורה לנו שם עמוק בפנים?
נ.ב.
צפיתי בסרט הזוועות כבר לפני שנה וחצי.. הכל מזכיר לי את מה שהיה שם..
כזה נוראי..
דווקא הייתי בהלם מעצמי שלא קרסתי ודווקא הייתי סבבה אחרי זה.
אבל עמוק בפנים היתה לי הרגשה שזה הרס אותי.
מה אומרים?
יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף
אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל
אני גם לא מאמין בלצפות בזה.
לא זוכר מי כרגע מחילה
שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.
אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים
אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?
מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,
לשם מה להוסיף זוועות?
ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.
מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...
היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.
אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.
צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה
מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?
מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..
איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!
אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.
שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.
הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.
4ne1בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…