השאר אני לא זוכרת בכלל.. רוצה להגיד את ההקשר המדוייק ואני ינסה יותר..? |מגרד|
*אל=מילת קישור. לא צריך לתרגם.תבין מההקשר.

כי יש מילון, וגם כי אולי אדע איזו מילה...

(אה, אויש, האתר לא קורא ערבית...)

 

אל=ל..

 

אל סוריה=לסוריה

 

בעברית..

אינלי את זה בכתב ערבי..

 אני ממש לא מספיק מכירה את המילים האלה..

מכירה מילים כמו שכל, לב, אנשים במשפחה וכד'..

אבל אין שם את המילה עיניים!!!

לא יודע?

 

"אל עסכריה" אולי זה "הקדוש"?

אינלי מושג

 

קמאן ..מישו? בבקשה..

הכוחות למסגד לסוריה..

0:

 

אני עדיין לא יכולה להרכיב פה משהו..

 

אבל תודה על הנסיונות..

|טרקטור מוריד את כיפת הזהב|

טרקטור חורט "תג מחיר" על כיפת הזהב והמילוי של האותיות (וכל שאר החורים שמסביב) זה בית המקדש..

כשהמייסד והמנהל של האתר מתחתן

וכל הצוות נמצא בחתונה...

תכל'ס תחשבו על זה, בזכות הבחור הזה והאתר שפתח, כמה שיש פה כאלה שמסתייגים מחלק מהתכנים בו, עדיין, מהפורומים שם, במשך 10 שנים יצאו יותר ממאה זוגות... רק על זה מגיע לו גן עדן קומפלט וכבר היה מגיע לו מזמן להתחתן (עם מישהי משם...מזכיר לי מקרה דומה כאן, לא? ). אז זה לקח זמן אבל ברוך ה' שמצא את בחירת ליבו, ומזל טוב.

 

והגיוני שאם השאירו מעט מאוד אנשי צוות או בכלל לא (ייתכן?) לשמור על תפקוד האתר למשך השעות האלו, שאין מי שייסדר אותו עכשיו כשנפל...

חפץ חיים

בהצלחה איתן. לכמה שעות ההשפעה?
תאכלי היטב לפני,
ותכפי על עצמך אכילה ושתיה תוך כדי. אחרת לא נעים...

כמוני
כשאנשים רואים אותי הם גם מאבדים תיאבון.

סתם.
ההשפעה ארוכה, אני אירדם מאוחר. אבל קמתי מאוחר אז זאת אשמתי..

מחשב וסלולרי- כבויים ורחוקים!

סתם מעצבן להאבק בדחף להתחבר.

להקציב שעה, או כל זמן אחר, שבו את בשום פנים ואופן לא מתחברת.


בהצלחה

אני עושה עם עצמי תחרות..
כל עשרה תרגילים, הודעה.
כל חמישה, מותר לי רק להציץ בחטף..
נחמד, לא?
הרי להתרכז לגמרי לא אצליח עם כל הריטלין שבעולם!!

זה גולש למלא זמן שיטוט.

 

אבל תכלס, כשאני מרגישה מסופקת מזמן-מה של לימוד, אני חושבת "מגיע לי!" ומתחברת.

 

 

אוחח...

התמכרות לשמה.

גוסס לי המח..
בשארית כוחותיו הוא זועק לי ששמונה ועוד שלוש זה 11 ולא 7... (אדיוטית)
מה עושים???

יש רופא בקהל??

ואאוטינג לעצמי..פעם הופעתי על במה ושרתי את השיר הזה יחד עם אריאל זילבר עצמו! (יחד עם עוד כמה זמרות רקע שכמותי..)
חוויה שלא אשכח, אני מקווה!

לק"י

 

שאני אוכל לראות מה בדיוק צריך לעשות.

ב"ה זה נראה הרבה פחות מאיים משחשבתי.

עכשיו נשאר רק להמשיך לעבוד..

מחילה זה מידה טובה בנפש. ממש כמו מידות נוספות..חסד, צדקה, אהבה, דרך ארץ..
אנחנו צריכים לעבוד על עצמינו כדי להיות מסוגלים לסלוח.
זה גם עניין של אמונה. אם אנחנו מאמינים שיש דין ויש דיין, לא מתפקידינו לכעוס על האנשים ולשמור טינה. זה פוגע רק בנו, בטהרת הנשמה שלנו שהיא בבסיסה טובה ורוצה לאהוב כל יהודי.

בנוסף דבר שעוזר, מנקודת מבט בוגרת, זה לדון לכף זכות.
להבין שיש דברים שאנחנו לא מבינים. ובהחלט נפגענו, אבל המניעים לא ידועים..רק דמיין מה אדם עובר כדי לפגוע ככה במישהו אחר!!

ובאופן אישי.. לפני כשנה בערך היה דיון בנושא בנוג"ה..
עניתי בחריפות שאני לא סולחת לאנשים מסויימים.
ובכן, השתניתי. אני סולחת.
הפצעים שותתים עדיין והחיים לעולם לא יחזרו לתיקונם. אבל הסליחה היא צעד בדרך לתיקון ולהחלמה (לא אמר לי את זה שום פסיכולוג!!! אני אומרת את כל זה מבחירה עצמאית וכנות)
אם נסלח למי שפגעו בנו בעבר, נוכל להמשיך הלאה ולצמוח.

אני חושב שיש מקרים מסויימים בחיים, נדירים מאוד, שבמקרה שלהם להגיד סלחתי זה זילות של מושג הסליחה.
אני יסביר,
סליחה זה לא המילה שאנחנו אומרים לאדם שאנחנו רוצים לעבור לידו בסופר, סליחה זה אחת הפעולות הקשות של נפש האדם, מישהו פגע בי, לפעמים גרם לליבי לשתות דם ואני מכיוון שאני מבין את החשיבות של הסליחה בעולם, באנושות, בחברה מתוקנת ק"ו בעמ"י אני סולח לו.
אם במקרה שאני לא באמת סולח לו מעומק ליבי אני אומר סלחתי, אני כביכול אומר אין באמת סליחה בעולם אלא כל מושג הסליחה הוא מין הפה ולחוץ, כי אם היה סליחה אמיתית אז לפני כל נתינת סליחה אדם צריך לחשוב עם עצמו אם הוא באמת סולח.
זו דעתי בצורה קצת מבולגנת.

רובד אחד הוא שהנפגע סולח, ורובד נוסף הוא- שהנפגע ביקש את המחילה- והיא התקבלה.

 

ליום הכיפורים יש את שני העניינים הללו- עניין אחד הוא של מחילת הנפגע- "עברות של בנ"א לחברו"

 

ועניין אחד הוא אחדות בעמ"י. ע"מ להשיג אחדות שלמה- ישנו צורך שהצד הפוגע יידע שנמחל לו, וזאת,

 

כדי שביו"כ לא תהיה תחושה של פירוד- כי אם הפוגע לא יודע שנמחל לו, הרי שמבחינתו- ישנו מתח בינהם.

 

ישנו סיפור על תנא אחד (לוזוכרת מי) שהלך בערב יו"כ ליד בית של מי שפגע בו, כדי שהלה יראה אותו- ויהיה לו יותר קל לבקש 

 

סליחה- והרי התנא סלח לו!! אלא שזה נעשה כדי שאותו אחד ידע שנסלח לו- וזהו הרובד האחדותי הכללי.

 

ברור שיש מקום לסליחה גם כאשר הצד הפוגע לא יודע ע"כ- גם נמחל לו, וגם מידותיו של הנפגע יותר מתוקנות...

לק"י

 

יש דברים שאנחנו לא חייבים (ואולי גם לא צריכים) לסלוח עליהם.

בעיקר אם מדובר בכאלה שימשיכו לעשות את המעשים הרעים ולא יחזרו עליהם בכלל בתשובה.

 

מצד שני, לפעמים כשאנחנו סולחים- אנחנו מרגישים טוב יותר, אנחנו רגועים יותר.

ואז שווה לסלוח רק בשבילנו, כדי שאנחנו נוכל להמשך לחיות בטוב יותר.

תתחדש...

תלך בדרכים ישרות!

אפשר קצת?

שתזכה לא להצטרך אותו אף פעם

 

או- שתזכה להרוג איתו הרבה מחבלים...

 

די. נמאס לי. 

רוצה למות.

<ר>

אחרת, למה לי לבוא?

זה הדבר היחידי שאני יכולה לרצות כרגע..

 

ותאמת אני ישמח לבוא...

אבל בטח סתם אמרת.

אף אחד לא מזמין אוית לשבת ברצינות. אני תמיד נדחפת פשוט (כן, זה כישרון....)

המ"ה

 

נדבר באישי

תביא לי גם קצת!!

היו ימים שבהם ירינו על אוטומט במטווחים

תזהר ילד.

מאוד.

זה כלי הרג |מזכיר|

 

ושלא תזדקק...

 

יותר קטלני.

כל עיסוקו ועניינו סביב הנושא הזה.

רכב לא (גם אם עלול--)

או לפרנס מאבטחים.

המ"ה

 

ושלא תצטרך להשתמש בו

שבע"ה לא תצטרך להשתמש בו במצב אמת

ושלא תתחרפן מהאחריות..

ושתפתח ותנקה אותו מדי פעם..

ותנעל אותו כשאתה מסתובב בלעדיו..

ושתוציא את המחסנית *לפני* שאתה מתחיל לפרוק...

רק תגיד לי איפה לא להסתובב

רצינית ממש.
האם יש איזו שהיא חובה מצד כבוד לקרא ע"ש נפטרים?
נגיד סבתא של בעלי נפטרה וכ"כ לא בא לי לקרא על שמה

זה כאשר האריך ימים בבריאות.

 

אם מחליטים לקרוא על שם נפטר זה משום כבוד, אך אין על כך חובה

(זה לפי ידיעתי, אולי יש רב שאומר אחרת)

תחי השגרה?

ואני רק קמתי!!
אז... בוקר טוב!

ונפצעתי באצבע, נהיה לי חור

מתלבטת אם לעשות משהו על המחשב או להשאיר למחר אבל נראה לי שזה כבר יחכה

לא בשביל כיבוד הורעם
גם לא כיבוד הבעל (אפילו להפך)

מצוות ונשמרתם?

 

נועה  אריק לביא  מילים ולחן: נעמי שמר קיימים 5 ביצועים נוספים לשיר זה  נועה נולדה בשדה בין דשא לאבן  נועה היתה כמו אגל של טל  חרצית היא קטפה בשדה ומן הכותרת  תלשה עלעל עלעל  כן או לא, כן או לא,  אלף שירים ושיר נועה  כן או לא עלעלי  כן או לא או אולי  נועה הובילה אותו בין דשא לאבן  נועה נשקה לו עם רדת הטל  והוא בעיניה שלה הציץ חרש חרש  ובלא מילה שאל:  כן או לא...  נועה הרחיקה נדוד מדשא מאבן  מתלתליה נמחה לו הטל  ומאה חרציות השדה צופות אחריה  וכל עלה ישאל:  כן או לא.....  נועה היא שם בשדה בין דשא לאבן  שיר אחרון מזמר לה הטל  וכל חרציות השדה יפות הכותרת  בוכות עלעל על על  כן או לא, כן או לא  אלף שירים ושיר נועה  כן או לא אללי,  שבה נועה אלי

לילדה יש מחלה מדבקת של פצעים מוגלתיים מסוכנים.
נהדר, נכון?
אני זקוקה לסיגריה!!! |מעולף|

לק"י

 

קודם כל, תרגיעי את התינוקת.

אח"כ תעברי לעשות איזה סדר כללי, שיראו את הרצפה, שכל הכלים יהיו בכיור וכו'.

 

המון הצלחה!

לק"י

 

עפ"י החתימה שלך..

בפורום זה, כיאה לפורום של אנשים בוגרים בני עשרים לפחות נהוג להשלים עם זה שלא כל מה שנכתב (אפילו אם מדובר בפריקה) לא יעורר בהכרח עניין לציבור המגיבים, אל לך להעלב, זה קורה רבות וזו תופעה נפוצה מאוד וזה לאו דווקא קשור אליך באופן אישי או למה שכתבת.
כל טוב ומקווה שהובנתי כהלכה.

אני מתה מחום והמזגן הדביל הזה לא עובד!

אי אפשר לפתוח את כל החלונות כי הגנגסטרים בחוץ עושים רעש מטורף, אז אני פשוט נחנקת לי..

אני מזיעה ומסריחה, יושבת בבית לא שלי, ויודעת שיש לי עוד כמה שעות טובות..

בנוסף אני מתהההה לסיגריה, מתחרפנת פה מהתרגילים של הפסיכומטרי, והחברה הכי טובה שלי(ודי היחידה) עסוקה הלילה ולא תענה עד מחרתיים בערך.

 

אני מתה למות כבר. הילדה פה כל חמש דקות בוכה שהיא לא נרדמת. ואני מפחדת בכלל לגעת במשהו, כי יש לה פצעים מוגלתיים מדבקים..אבל סבון נורמלי לידיים אין פה! אז אני מסתפקת בסבון כלים(!!!)

 

אני עוד לא שטפתי כלים, והאמבטיה מלאה בוץ כי הילדה המתוקה חשבה שזה נחמד.. אבל אני לא יכולה להשאיר אתזה ככה!

 

אז אולי אתה צודק, ואפילו מאוד. אבל תשמור את הצדק המגעיל הזה לעצמך!
אם אין לך משהו נחמד לומר, אל תגיד כלום!

אוקיי?

נראלי בחיים לא הייתי בכזה מצב זיפת..בעעעע!!!!!

בעעע באמת, אבל לפחות זה זמני!... עוד כמה זמן אמא שלה תחזור?

כשתקראי את זה מחר תביני

רוצה שאבוא לעזור לך? <ר>

 

תחזיקי מעמד בינתיים!

 

עידוד וחיזוק...

ביפ ביפ ביפ  ביפ ביפ ביפ ביפ ביפ ביייייפפפפפ...

ערב טוב כאן צמ"ע והנה החדשות מפי בממוצע:

 

אז למרות שחשתי מקופחת מאוווד בקרב תושבי הפורום החברותיים לרוב, אני מעדכנת לטובת אלה שבכל זאת מתעניינים, ובעיקר לטובת עצמי (מה, אסור?)

הכלים עודם נותרו על מקומם, עבשים ומצחינים. מקורות יודעי דבר מוסרים כי אליהם נוספו כמה כוסות של ילדים עקשניים שניסו לדחות את שעת השינה על ידי התירוץ המוכר של "אני צמא". לכוסות שלום, אין נפגעים בקרב הילדים העקשניים.

 

קרב קשה התרחש היום בשעות הערב בין הבחורה הצעירה לבוץ הדביק שבאמבטיה. 

הקרב הוכרע כאשר הבחורה הצליחה לשים ידיה על בקבוק תכשיר ניקוי ושפשפה את הבוץ במרץ בעזרת מברשת משחק של הילדים שנמצאה זרוקה בקרבת המקום.

אמנם נמסר מכתבינו בשטח, הסמרטוט, שהרצה בחדר האמבטיה נותרה מוזנחת ומטונפת כשהייתה ואין יודעים מה יעלה בגורלה.

 

גם השולחן זכה הערב לביקור פתע מידי חומרי הניקוי שכאמור התגלה מקום מסתורם. הוא קורצף, שוייף, נשלח נגרייה והוחזר אל בעליו החוקיים בביתו. השכנים מוסרים כי הריח העולה ממנו נעים ומשרה אווירת שלווה.

 

ומה עלה בגורל הריצפה..? איתנו כתבינו לענייני רצפות, איש הלגו. איש הלגו, ספר לנו מה המצב כרגע..

 

=אתה לא מאמין, כולם כאן בהלם מוחלט! במו עיניי ראיתי את כל הצעצועים נאספים אל מקומם. אני חוזר- נאספים אל מקומם! אתה שומע? הקוביות פה מאחוריי מריעות בהתרגשות, המקקים הניפו דגל לבן. והנה, אתה יכול לראות את המטאטא שעובר על הריצפה. תראה את המקצוענות! תראה את ההתלהבות! רואים שהוא חיכה לרגע הזה הרבה מאוד זמן. מקוויםשלא נאכזב!=

 

תודה לך, איש הלגו.

לסיום, עדכון על מצב הזאטוטים:

כתבינו מעבר לגבול הסלון מוסרים כי כולם נרדמו בסופו של דבר, לאחר מציאת המוצץ של הקטנה ודמיון מודרך לגברת שלא מצליחה להירדם.

 

התחזית: חם מהרגיל

 

עד כאן עדכון החדשות, המשך ערב נעים.

וואו, כל הכבוד!

 

איש הלגו...

עכשיו תנצלי את הזמן השקט למרגוע...
לילה מקסים

הכלים מלוכלכים, הריצפה במקלחת מטונפת..

ואחד הילדים פתאום התעורר ליי...|בוכה| |מיואש|

אוי זה הכי מעצבן שהם פתאום מתעוררים בבכי...
ואת הניקיון טת חייבת לעשות או שזו מחווה שלך?

תרגיעי את הבחורון שהתעורר ותרדימי אותו.
אח"כ תכיני לך משו טוב לשתות ותלכי לנשום אוויר במרפסת (עם סיגריה או כל דבר שירגיע אותך)

אח"כ הבית...

כתבת יפה וחייכת אותי.
הלוואי שבביצי תתרחש כזו מהפכה כי אני מיואשת על סף בכי

את תותחית ברמות!!!

 

זה חתכת יצירה מה שכתבת פה!!

וגם מה שעשית שם.... חחחח

 

בהצלחה במנוחה שלך!

מתמודדת היטב עם אתגרים שיש לאמא הממוצעת פלוס מינוס

אבל אין לך את שנות ההכשרה שיש לאמא במצב הזה .... אז כנראה הכישורים שלך להתגבר על הסיטואציה גבוההים במיוחד

 

קבלי חח על התיאור לעיל

אני אשמח לעדכונים נוספים מכתבנו בשטח איש הלגו

 

 

 

 

אם את רוצה- הרצפת מטבח שלי מרוחה ב... (חצי ענב, ומלפפון,רסק מתפוח, פרוסת גמבה שהילד מרח על הרצפה בחריצות... ולא יודעת מה עוד)

אם נשאר לך כוח... ואת בסביבה

 

 

לק"י

 

אבל נוותר לך..הרצפה עוד במצב טוב מהשטיפה של יום שישי

ובכייף אני באה!
כמה את משלמת??

ראינו היום שהוא יודע לעשות את זה מצוין עם קרח ושאריות קולה

לפחות אצלך הוא לא ניקה את הרצפה עם המלפפון שלו...

זה דביק מאוד... אבל מתייבש שקוף (קולה מתייבש חום)

 

 

 

למה הם לא יכולים פשוט להירדם????

מה עובר?

בחיים לא היה לי דבר כזה!

 

כל דקה הם מתעוררים..!!!

הילד הזה גומר את הכינרת פעמיים כבר!

אררר...

לק"י

 

מים, שירותים, מים, שירותים..

 

חלאאס!ת ירדמי!

עודקה אני מסממת אותם כבר ודי.. |זומם|

תוך שניה הם רדומים
וחח על השליטה במצב, ל הכתיבה!!!

אחרת בדקה.

הנכדים!!!!

 

איפה הם!!!!!!!

 

(רגע, אין בעל. באסה:-/ )

מחר הפצלוחים המתוקים שלי הולכים לגן
|מתרגש!!|

בהצלחה לכולם,
וגם לאלו שעכשיו יוצאים לחופש...

יאללה מורים צריך לישון.. להיות רעננים..

המ"ה

 

ריגושים של ממש!

הגדול לטרום חובה והקטן מתחיל מעון. מתוקים שכאלה!

לק"י

 

מטעם מי עבדת איתו?

ממי אדרוש הדרכה, אם הרכזת של החנ"מ בבית הספר בעצמה מתלמדת, כך ששיטות עבודה היא לא יכולה לתת?

הילד מקשיב לה ועובד איתה יופי כי היא מאוד מאוד מאוד מאוד אסרטיבית וקשוחה.

ויש לך יתרון של ניסיו.. איןן חכם כבעל ניסיון

(מה לחבר כמודם? מה יש לי חשמל חינם)

השביתו

האפשרות לחבר את המכשיר כמודם...

וכן, תעבור לבזק הכי בטוח....

אם יש סכסוך עבודה טבעי שלא יהיה שרות ומן הסתם קיים גם סעיף שמתייחס לכך.

זה קל אבל לפעמים זה קשה..

יהה כבר התפלקה לי מחמאה! יופי נשארו רק 2...

והקפצה נחשבת עזרה?

 

(אפרסם אצל חברותיי בשמחה.)

הייתי באה לעזור בשמחה.

 

(זאת לא הסיבה *היחידה* שחבל שאני לא ירושלמית)

אם רלוונטי, אדאג להעביר הלאה..

זה מה שקרה!

אני בסערת רגשות

לק"י

 

אמרה זאת שתמיד מצליחה לעמוד במה שהיא חושבת שצריך לעשות <צ>

יש push notifications (כמו SMSים ו-whatsapp) על הודעות מהשיחה האישית.

 

 

ממכר 

אתה יכול להגביל אותי לזמני גלישה מסויימים?

אפשרות כזאת יכולה להיות מועילה

כאילו החלפת פלאפון???

הקודם אצלי ויישאר אצלי.
זה...לא יודעת אם אני אשאיר אותו....

זה רק בשביל ההודעות

|מכחיש כל רצון להשאיר אותך כאן: E|

הדבר האחרון שעשיתי בו זה
לשלוח הודעות

יש לך עבודה ואני טרום סטודנט. |צעיייייר|

לק"י

 

צריך ללמוד להינות מהרגע כנראה.

 

ובאמת מוזר לי שנגמר החופש, ומחר אני ביום היערכות בבי"ס.

אבל אני ממש רוצה למצוא לי משו כיף לעשות מחר (הצעתי לאחותי הקטנה לחגוג את סיום החופש, אבל היא אמרה שמחר היא נכנסת לדיכאון ).

זה פשוט שלבים בחיים. אחים שלי גם קצת בדיכאון אבל אחרי החגים זה עובר.

אני צריכה להיות בבי"ס של הע"מ בשלושת הימים הראשונים, לקבל את כתה א'.

 

ב"הצלחה עצומה, חברה!

עכשיו את כבר גדולה! כבר מורה אמיתית עם עיניים בגב..

לק"י

 

יש לי השנה 4 כיתות, דוקא נשמע לי נחמד..קצת גיוון.

ונתפלל שישאירו לי יומיים חופשיים בעז"ה!

 

ובהצלחה לך!

כיתה א' הם כאלה קטנים..

את בארגון המורים?
יש באינטרנט אפשרות לבדןק הכל

כמדומני עד 19 שעות זה חייב להיות בארבעה ימים

לק"י

יש מצב אבל שזה יסתדר בעז"ה.

לק"י

 

אבל בכל זאת..

איך חלף לו החופש?!

אני צריכה עוד.

והיא אומרת שהיא מתגעגעת ללימודים.
וגם באמצע השנה היא מתגעגעת, נגיד בחוםש לנוכה או פסח..

לא אמורים להתלהב ככה רק בכיתה א'?

וב"ה אני מתחילה אחרי החגים אז הדיכאון קצת נדחה

יש בדורנו עוד כאלה תלמידים??

 

איזה חננה!!

 

 

אני טיפוס שכל החיים נראה לי אלמד... אוהבת את זה.ף בלי זה מרגישה שמבזבזת את  החיים. או שזה עניין של חינוך??

פשוט כל אחד בתנאים שלו.
ואין מספיק בתי ספר כנראה

לק"י

 

המון המון בהצלחה

שנזכה לגמור ולהתחיל בשמחה וחיוכים (וכמובן שגם במשך כל השנה זה יהיה המצב..).

שנזכה לאהוב את הילדים ולהתחבר אליהם ולעשות רק טוב.

 

וכמובן, שגם אנחנו נהנה מהעבודה,

ונגיע כל יום עם חיוך על השפתיים!

תתחתני, יהיה אקשן

 

 

מה זה הפורום הזה פה? נראה לי שהתבלבלת.

 

ביקשת אקשן, לא?

אולי להפך אפילו...

יאללה בלאגן!!!
|אורז ת'נרגילה| |ממהר להספיק את האוטובוס לבית הריק של דינה..

(מתחילה להרהר בו)

האמת שממילא אף אחד פה לא שישיסט.
ואי, כמה שנים לא פתחתי נרגילה!

אני לא מסוג הבנות הבכורות שמועילות במיוחד:

אני תמיד מערבבת צבעים שונים בכביסה והורסת בגדים יקרים
ואח״כ תולה אותם על החבל הרחוק ואז אמי לא מגיעה אליהם,
או מתבלת את האוכל לפי טעמי (חריף!) ואז אף אחד לא מסוגל לאכול אותו...





(הייתי ממשיכה לכתוב כמה דברים,
אך צינזרתי שכדי משמרת הבל״חיות לא תגרשני מכאן)

לק"י

 

באופן קבוע.