פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1906)

[1] מס' כלה רבתי פ"ב במעשה דר"ע. ב"י יו"ד סוס"י שעו' בשם הכלבו. רמ"א שם סעי' ד'. וע' ביש"ש קידושין פ"א סג' ובס' דרך פקודך מצוה לג' וביד אליהו סי' סו' שיש בזה משום כיבוד הורים.     

[2] אבל בת לא תאמר קדיש על הוריה, אפילו כשאין אנשים רואים אותה בשעת אמירתה. שו"ת חוו"י סי' רכב'. פ"ת סי' שעו' סק"ג. וע' בשו"ת תורה לשמה סי' כז' שאפילו כתב האב בצוואה לבתו לומר קדיש כי אין לו בנים, אין לה לומר. ועל כן מי שאין לו אלא בנות, יאמר עליו אחיו או חתנו או נכדו, או שתשכור בתו אדם אחר שיאמר עליו הקדיש.

[3] ובפלא יועץ ערך 'כבוד אב ואם' שאם אומר הקדיש במרוצה גורם להוריו צער. וע' ברמ"א סוס"י שעו' ובשו"ת שואל ומשיב תליתאה ח"א סי' רנט' ובשו"ת פרי השדה ח"ב סי' נג' ובשו"ת חלק"י ח"ב סי' צג' ושו"ת חמדת משה יו"ד סי' פט' שאם אביו או אימו ציווהו לפני מותם שלא יאמר עליהם קדיש, אין לשמוע להם, ואפילו אם צווה רק לאחד הבנים שלא יאמר, לא ישמע לו. וע' בשו"ת חת"ס אה"ע סוס"י סט' ובפתה"ד ח"ג סי' רפד' סק"י שאף אם אביו התאבד יאמר עליו בנו קדיש.  ובשו"ת חת"ס שם ובפ"ת סי' שעו' סק"ט ובשו"ת רב פעלים ח"ג יו"ד סי' כט' ובשד"ח מע' אבילות אות קכ' שאף אם אביו היה רשע גמור יאמר עליו קדיש. וברמ"א סוס"י שעו' ובט"ז ובש"ך שם שאביו מומר אם נהרג ע"י גויים יש לומר עליו קדיש, אבל אם נפטר על מיטתו, לא.

[4] ובשו"ת רב פעלים ח"ב או"ח סי' יד' ובשו"ת משיב דברים יו"ד סי' ריב' שהמחסר אפילו קדיש אחד נחשב כמזלזל בכבוד אביו ואמו.

[5] וגם בשבתות וימים טובים יאמר הקדיש.

[6] וגם על חמיו או חמותו או סבו או סבתו (או אחיו או דודו), כשאין מי שיאמר עליהם קדיש, מצוה שיאמר עליהם הוא. שו"ת הרמ"א סי' קיח'. וע"ש עוד שאם הוריו מוחים בו שלא יאמר הקדיש על האנשים הנ"ל (וכל שכן על אדם זר אחר), ישמע להם. וע'  ברמ"א סי' שעו' סעי' ד' וביש"ש פ"ק דקידושין סי' סג' שאם אביו מוחה בו שלא יאמר קדיש על אמו, לא ישמע לו, וכן משמע מהברכ"י סק"ח. ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ב סי' קלז' שהוא הדין אם אמו מוחה בו שלא יאמר, לא ישמע לה.

[7] שכנה"ג יו"ד סי' תג'. ברכ"י סי' שעו' סק"ח. בא"ח פר' ויחי אות יד'. שו"ת בית היוצר סי' מה' שכן נהג החת"ס זי"ע. וע' בילק"י כבוד הורים עמ' תקפח' שקדיש על ישראל שאומרים אחר הלימוד אין צריך להפסיק לאומרו גם בשבוע זה. ועוד שם בשם שו"ת דודאי השדה סי' מח' שכן נוהגים גם גם בשנה מעוברת להפסיק לומר הקדיש בשבוע הראשון של החדש היב'.

[8] פלא יועץ מע' כיבוד  אב ואם. שד"ח אבילות אות קסב'. שו"ת שער שמשון אחד ח"ד יו"ד סי' לד'. כה"ח סי' נה' סקכ"ה. ובצוואת בעל יסוד ושורש העבודה זי"ע אות ד' שצווה לבניות שגם בשנה השניה יאמרו בכל יום קדיש דרבנן לע"נ. אומנם בשו"ת שבה"ל ח"ג סוס"י קסה' שלא יעשה כן משום שהוא דבר התמוה לרבים. אומנם בקרב הספרדים יש הרבה שנוהגים כן, וכן נוהגים אצל מקצת מהאשכנזים. 

[9] ובילק"י אבלות סי' שעו' סעי' ל' שמי שהיה אביו רשע ומחלל שבת בפרהסיא וכו' טוב לומר קדיש לע"נ אפילו לאחר יב' חודש.

[10] שו"ת רב פעלים ח"ג יו"ד סי' לב'. בא"ח פר' ויח' אות יד'.

[11] פתה"ד ח"ב סי' רטו'. שו"ת חקרי לב או"ח סי' מה'. אלף המגן דיני קדיש. כה"ח סי' נה' סקי"ט.

[12] שו"ת דב"ש סי' סא'. פר"ח סי' סט'. של"צ דף פ' ע"ב. סידור בית עובד דיני קדיש אות מח'. שו"ת בית יהודה סי' כב'. שו"ת חק"ל שם. כה"ח שם.

[13] רמ"א יו"ד סי' שעו' סעי' ו'.

[14] ומי ששכח לומר הקדיש ביום הפטירה, יאמרנו ביום אחר. ככר לאדן דף קס' ע"ב. כה"ח פלאג'י סי' כח' סעי' סח'.

[15] של"צ דף קצ' ע"ב. שו"ת מעשה אברהם יו"ד סי' נו'. בא"ח פר' ויחי' אות ד' ובספרו שו"ת רב פעלים ח"ג יו"ד סי' לב'. שו"ת יחו"ד ח"ה סי' נט'.

[16] אפילו כשחל יום הפטירה בשבת הבאה יאמר הקדיש כבר מליל השבת הקודמת. שו"ת רב פעלים שם.

[1] שו"ע סעי' ט'. בצוואת בעל יסוד ושורש העבודה אות כח' שכשעושה מעשים לעילוי נשמת אביו יכוון למצוות עשה של כיבוד הורים. וע' בש"ך יו"ד סי' שמד' סק"ט ובס' נשמת חיים מאמר ב' פכ"ה שמקיים דיני אבילות כהלכתן מקיים מצות כיבוד הורים במותם. ובס' מעבר יב' שפ"א פי"ט שעשיית השכבה ובקשת רחמים על המת ובפרט בל' ימים ראשונים הוא נחת רוח למת. וע' ברמב"ן עה"ת בראשית כג' יט' שצריך לכבד מקום קבורת הוריו ויש בזה משום כיבוד הורים במותם.

[2] ובכל המנהגים המוזכרים להלן (קדיש, לעלות ש"ץ ועוד) יש לנהוג אפילו אם היה אביו  צדיק וגדול בתורה. שו"ת חיים ביד סי' קטז'.

[3] ובזמנינו אין חשש להודיע גם לבנים וגם לבנות על הוריהם שנפטרו. ע' בשו"ת חוו"י סי' רכא' ובס' לשון חכמים פכ"ח ובשו"ת מהר"ם שיק או"ח סי' כו' ובחכמת אדם כלל קעא' סעי' י' ובקיצוש"ע סי' רו' סעי' יא' ובשו"ת אבן יקרה ח"ג סי' קכב' ובשו"ת מגן שאול סי' סט'. ובשו"ת משכנות יעקב ח"ג סי' תב' שכן מותר להודיע לבנים והבנות בשעה שאביהם עדיין בחיים שיבואו אליו קודם פטירתו.

[4] לקט יושר עמ' פט'. הרמ"א שם. שו"ת חוו"י סי' עא'. ס' יוסף אומץ עמ' קלא'. ומנהג העולם לכתוב 'הכ"מ' בראשי תיבות, ודלא כס' ליקוטי שושנים מע' כ' אות ח' שלא יכתוב בר"ת.

[5] אבל אם מזכיר דבר שהוא ממיל דעלמא אין צריך לומר הריני כפרת משכבו. שו"ת דברי משה ח"א יו"ד סי' נז' - נח'. שו"ת תשוה"נ ח"ב סי' תמז'. הליכו"ע ח"ח עמ' קז'. אומנם מלשון הקיצוש"ע סי' קמג' סעי' ח' והבא"ח פר' שופטים אות יד' משמע שבכל אופן שמזכירם צריך לומר כן. 

[6] וע' בשו"ת הר"י מיגש סי' מז' שכבוד גדול למת שאומרים ד"ת ששמעו מפיו.

[7] הרמ"א שם וע"פ ביאור דבריו בשו"ת תשוה"נ שם. בא"ח פר' שופטים אות יד'. הליכו"ע שם.

[8] וע' בט"ז סקי"ב ובשו"ת זכר שמחה סי' קלא' בשם התשב"ץ ח"א סי' קכב' שגם בחודש היב' יאמר. אומנם בס' יוסף אומץ דיני יב' חודש ובס' לשון חכמים עמ' לד' ובס' דרך פקדויך מ"ע לג' שלא יאמר הריני כפרת משכבו אלא יא' חודש.

[9] ורשאי להוסיף גם לומר 'זכרונו לברכה' ש"ך סקי"ג. יפ"ל סקכ"ג. ערוה"ש סעי' לא' ודלא כט"ז סקי"א.

[10] בא"ח פר' שופטים אות יח'. הגר"מ אליהו זצ"ל בהע' לקיצו"ע סי' קמג'. 

[11] ב"י סי' רמ'. ש"ך סקי"ג. ודלא כשו"ת ישכיל עבדי ח"ח יו"ד סי' לא' שמצדד לומר גם לאחר מכן.

[12] רמ"א שם.

[13] שו"ת הרדב"ז סוה"ס צווה א'. יסוד ושורש העבודה בסוה"ס. פלא יועץ ערך 'כיבוד אב ואם'. שע"ת סי' רצ' סק"ב.

[14] ובסוכת שלום כלל א' שבפרט אם מלמד שיעור לרבים וכדו'. ובס' יוסף אומץ עמ' שלא'  ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' צו' ובס' סוכת שלום שם שלימוד תורה לע"נ מועיל יותר מכל התפילות והקדישים. ובמדרש תלפיות ענף איפוד ובערוה"ש יו"ד סי' שעו' סעי' יג' שלימוד משניות הוא תיקון גדול לנפטר. ובס' שערי אהרון ויקרא יט' ג' בשם האר"י ז"ל שמעלה גדולה לע"נ הוריו כשלומד בשבת. ובליקוטי תורה להאר"י ז"ל ובס' פלא יועץ ערך 'חידוש' שאם מחדש חידושי תורה בשבת גורם לנשמת הוריו עליה גדולה בעולם הנשמות. ובשיו"ב יו"ד סי' שעו' סקי"א שגם אמירת תהילים בשביל הנפטר מועילה לו מאוד.

[15] ובפרט בכל יב' חודש שלאחר פטירתם וביום הפטירה בכל שנה. 

[16] שו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' צו' ולא כהמון העם שמרבים בקדישים ועושים מה שליבם חפץ. וע' בקיצשו"ע סי' קמג' סעי' כא'.

[17] פלא יועץ ערך 'כיבוד אב ואם'. ובס' נאוה קודש עמ' קיג' שהרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע בכל יום ויום היה נותן צדקה לפני התפלה לע"נ אביו ואמו. ויש לידע שיותר טוב שיקנה ספרים לזיכוי הרבים או שיתן צדקה לנזקקים מאשר יתרום ס"ת לע"נ הוריו שיהיה מונח בביהכ"נ בלא שיקראו בו. ובס' אהבת חסד ח"ב פט"ו בהג"ה שראוי לבנים לקנות ש"ס ולתורמו לביהמ"ד ולכתוב שהוא לע"נ אביהם או אימם, או לעשות גמ"ח קבוע לזכרם.

[18] ובודאי שמריבת הבנים על הירושה מסיבה צער גדול להוריהם הנפטרים.

[19] פלא יועץ ערך כיבוד אב ואם.

[20] ובס' חסידים סי' רמא' - רמב' ובשו"ת שלמת חיים סי' שכא' שטוב לומר בכל מצוה שעושה שתהא לע"נ הוריו, ובפרט כשנותן צדקה. ויאמר שעושה כן לע"נ קודם הלימוד השיעור או קיום המצוה. וע' בס' נשמת ישראל ח"ב סי' לג' תיקונים שונים שיעשה הבן המועילים לעילוי נשמת הוריו אחר פטירתם.

[21] שו"ת הגרעק"א סי' סח'. וע' בשו"ת שבו,י ח"א סי' קסח'.

[22] ס' חסידים סי' תקעא'.