פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1927)

את זה או משפט אחר שלך..

וגם אם זה עולה עוד כמה שקלים,

מילים אישיות שלך שוות הרבה יותר..

|הזדהות|

יש עוד חצי יום.. ויש עניין שהכל יתהפך לטובה.. ולרוב זו החלטה שלנו..

חחח

רק לפעמים, כשאני רוצה להביע תמיכה בתגובה

במקום לכתוב שוב כמעט אותן מילים..

תפס אותי הרעב

אני העברתי את מחצית זמני שם בבכי/תמיכה במישי בוכה..

איזה בנות זה...

לא יודעת איך- אבל זה ממש עוזר.

נסה לשכב במיטה עם עיניים פקוחות הרבה זמן, תמעיט במיצמוץ...

לי זה עובד תוך דקה

איזה עבודה לא גמורה

או חומר ללמוד למבחן

פחות מ20 שניות ואתה בתרדמה

רק זהירות, אתה לא תצליח גם לקום בבוקר

זה על בטוח יעזור לך להרדם

כל הבעסה.

זה חסר סיכוי.. אני אומרת לך

[אוף עכשיו באסת אותי ]

לשכב במיטה ולעצום עיניים

משעממת דלוקס. אבל עניינה חסוי.

מסכן, רק אמר שקשה לו להרדם ויש התנפלנו עליו עם הצרות שלנו, סמנריוניות, מועדי ב', פרויקטים באלאגנים.. 

הוא לא אמר שהלב הטוב שלו מחפש למי להיטיב, הוא רק אמר שקשה לו להרדם.

אולי גם אני אלך לישון?

(אבל זה כזה משעמם.. )

על שוקולד מעופף לדוגמא, סתם דוגמא.

לא תדעי אם לא תנסי.

כביש 1 , כביש, 6, 443, כביש 5 ועוד....

אין מצב! נראה מהחנות

לא נראה לי אפשר לקשר לעיתון הנ"ל.

באמת מצער...

האם היית בשבעה?

נשמע שהיה לך קשר מאוד טוב איתו,

בוודאי יכולת לשתף ולחזק את האישה והילדים...

אשמח מאוד לשמוע ממך חוויות ורשמים,ואם תרצה אוכל גם להעביר הלאה את מה שרשמת/תרשום. אני בטוחה שזה יחזק מאוד את האלמנה.

(אני אחיינית של יואל..)

אחיין שלי שר בהברה אשכנזית (בחלקה...)

אבל זה אומר שהוא לא שר כמו המקור!

בן כמה הוא, אגב?

לא יודעת מה מתנגן להם בבית...

אני סתם חיפשתי משהו ביוטיוב.

האחיין בן שש.

יש לנו את הדיסק נראה לי (יש לנו בערך כל דיסק )

אאל"ט היה כתוב על השיר הזה בטור של ידידיה מאיר לפני כמה שבועות - שהשמיעו את זה במסע לפולין, לבני נוער לא-דתיים, שהם מאוד התחברו, וזה נהיה ההמנון של המסע שלהם... (ונראה לי גם שהוא ציין שם שהשיר בהברה חסידית.) מי היה המדריך שכחתי, אבל זו היתה דמות ידועה.

מצאתי, כאן:http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/11161

חמוד!  מעניין איך יהיה האחיין שלי כשהוא יהיה בן שש (יש לו עוד שנה וחצי בערך)

נראה לי שעוד חודש הוא יהיה בן שבע...

וחמוד הוא ללא ספק

(ולחשוב שרוב החיים לא ידעתי דבר כזה בסיסי...)

הגיעה בתת מודע מהחתימה שלך

ורק אז אחיינים?

סתם...כל אחד והמיקום שלו במשפחה... מצד שני, לצעירים אצלנו יש פוטנציאל להיות דודים בגיל צעיר מאוד

במבט מעמיק אל חברותיי עטורות האחיינים,

הם מתות עליהם-

אבל הם עלולים להמית אותן לפעמים

זה לפעמים דבר כל כך מעיק,

שתשמח שתתעסק ויהיו לך חובות גידול וטיפול בילדים שלך

שכל הסביבה שלי שרה את השיר הנ"ל

בבית

בישיבה

ואפילו ברחוב

אצלנו זה בעיקר בבית.

ממש חרישה.

בעיניי הגרסה הזאת הרבה יותר יפה!!

ולא קשור לעצם הההברה.

במה שאתה שמת - הרסו את השיר...

לדעתי הוא הרבה יותר יפה ככה

במיוחד עם מילים שתואמות לעברית שאני מדבר

במיוחד קשה לי עם 

"מה תגידי לו"

לא הכרתי את זה, ובאמת רציתי לשמוע ביצוע עם כלים.

משהו מוזר במקצב של השיר הזה.

לק"י

נראה לי שזה היה בשנה אחרי הגירוש- שמעתי "שירי גירוש", פתאום הייתה לי הרגשה של הגוש (משו כמו: האוויר, החול...).

מוזר לי- אבל נראה לי שככל שעובר הזמן אני רק מתרחקת מזה, וזה עוד יותר לא נתפס אצלי.

בשנים שאחרי זה היה הרבה יותר חזק (והייתי שם כשבחי"ת אצל דודים).

לא שהוא לא התגשם, סתם מצחיק אותי המנגינה וכו...

מאז הכל נעשה ג'יפה ואין טיפה של אמונה תמימה בחיים שלי

יאק

ואז שלחו אותי משם  

בהסתכלות לאחור זה דבר טוב שלא הייתי שם בימים של הגירוש עצמו, הייתי בן 12. 

מתפקדת!

התחתנת?

איך התחתנתי אם לא התאלמנתי

אבא שלי מצטט משם דברים..

אין לי מה להגיד,

רק כאב.

|מנסה לתמוך ולעודד ואין לי איך|

חשוב!!

(מחפשים במיוחד אנשים מעל 20.. להעלות את הממוצע..)

העיקר להקפיץ..

שומעים כל הזמן, "אויייי... גלות... עולם התורה.... צרות... חולי... מיתות משונות... עניים... תינוקות שנשבו..."...

חבר'ה, מה עם העובדה הפשוטה והתמימה, שלהשם אין בית?

מה עם העובדה הפשוטה והתמימה ששועלים מהלכים בו, טמאים!!!

מה עם העובדה הפשוטה הזו, שלא נאמרה? שלא נותנים לה מימד?

ביתו של השם חרב, ואנחנו בוכים על הצרות שלנו, הקטנות פי כמה וכמה מהצרה הענקית הזו, שכשהיא תפתר- הכל יפתר... 

אשרייך שאת שם,

יש כל כך הרבה שלא שם ולא בדרך להיות. וחוצמזה שהצער הגדול המטלטל הכואב והקשה שלנו, קשור בקשר ישיר לצערו שלו.

כל אחד לפי חיבורו..

מה מצמרר יותר מזה?

באמת, גם כשחושבים על, "אוקי, תכלס. מה יהיה אחרי תשעה באב?... שהשידוך (אם יש, כמובן;) ימשיך, שכל מה שדחיתי לאחרי תשעה באב יהיה כרגיל... תכלס ממש לא בא לי עכשיו משיח וכל זה, זה משבש לי את התוכניות... מה שאני רוצה זה פשוט ישועה, לכל הצרות, ישועה לבני הישיבות, ישועה לחולים, ישועה לתינוקות שנשבו, ישועה לכל הצרות..."

לא. זה לא מה שחינכו אותנו, ישועה משמעה אך ורק ביתו של השם. ישועה היא רצון ששועלים לא יהלכו בו. ישועה היא לבנות את בית המקדש...

זה לא הבנה עמוקה או משהו, להיפך. זה פשוט פי כמה.

עכשיו אני בוכה על החורבן שלנו. על מה שהיה יכול להיות ואיננו.

אני בוכה, ומתייסרת, וכואבת, ומרשה לעצמי סוף סוף להתמסכן.

על עצמי. על הכאב של אחרים. על זה שהכל נגזר מזה שאין לנו אותו. על צער השכינה שתופס ונדבק בכל אחד ואחד מאתנו..

אני רוצה גאולה, כי אני בגלות. מיוסרת וכואבת.
הישועה זו הגאולה. ולא, ממש לא לבא לי להמשיך את השגרה (וכאן אני אצנזר) שלי.
הישועה היא הבניין. מה אני רוצה תכל'ס? לבנות.
לבנות בעצמי עוד נקודות. כי אני הרבה מחריבה.
להשתדל לעזור גם בבניין של אחרים. בתפקיד שלי.
לבנות לי ראיה אחרת נכונה וטהורה יותר לחיים, שהיא ממש בחינת בית המקדש.

וכן, אני מרשה לומר את זה כאן גם. לבנות לי בית. של אמת ואהבה. ושהוא יהיה בנין עדי עד, משהו קטן מהבנין הגדול הזה, הנצחי, השלם.. שאנחנו בתוך תוכנו מתגעגעים אליו כל כך אבל לא תופסים למה..

אכן גישה ידועה.

תראי את זה: 

ועכשיו לנקודה. שימי לב. מה מניע אותך? הצרות שלך... הבקשות והתפילות...

אני לא מדברת ספציפי אליך, אלא נגד התופעה שדי השתרשה, בשיחות של מחנכים כאלו ואחרים, כביכול מוחקים את מהות היום הזה, שהיא... שועלים הילכו בו. מהות היום הזה, שהיא, שלהשם אין בית. ולא אכפת לנו.

וכאן יגידו: 'טוב.. וודאי שאכפת לנו, אבל הצרות שלנו מבטאות את החורבן, והחורבן הוא על ביתו של השם'

-כלומר, במילים אחרות, במקום להצטער בראש ובראשונה על זה שלהשם אין בית, ושועלים הלכו בו, אנחנו מצטערים על עצמינו, ועל ה"גלות" שלנו...

זה הרי נורא. כל המהות של הגאולה השלמה היא בית המקדש, בית הבחירה, בנין אריאל...

בית. בנין. המהות הזו תופשת מישורים רחבים, שפרוסים על כל התנך, והתורה בכלל...

כמה משמעות נתנו לכך (בית המקדש) גדולי ישראל, וכמה משמעות נותנים לכך, אנחנו.

ושל הרבנית ימימה, הנשמה הזאת.. 

שמביאה הכל הכל, מהגדולים ביותר..

בכל אופן, ב"ה על הנקודה הזו. גם היא לא ברורה מאליו

את לא יכולה לבוא ולומר לי, כמו לכפות: תצטערי על חורבן בית המקדש, כשאני לא שם. את מבינה?

מהכאב שלנו נתחבר לכאב הגדול יותר. 

בעז"ה ישועות וגאולה!

מיד הקפיצו לי את זה:

""האין זה קטנוני לבכות בכי אישי על צרותיי הפרטיות, כשהאנושות כולה במצוקה ועם ישראל במצב כל כך קשה?
יש לנו גילוי עבורך. אינך צריכה לבכות על עם ישראל, כי את ועם ישראל – זהים!
ה' גרם לך לשבר בזוגיות, כדי שתרגישי את צערו שלו על חורבן הזוגיות שלו עִם עַם ישראל; ביתך אינו מתאים לך
ואינך מצליחה לעבור לבית אחר, כדי שתרגישי את צער השכינה שגורשה מביתה. ילדייך מרדנים ומאותגרי
קשב וריכוז, כי כך הם ילדיו של הקב"ה.
אישה בצער היא אוניברסאלית כל כך. צער נשי הוא עניין קוסמי.  

אינך בורג קטן בבריאה, במחילה. את בת ישראל.
כמה ה' אוהב את בנות ישראל. "בת" – אישון בת עין. כל הזמן ה' מביט בך: עיניים שלי,
עיניים שלי! שבי ובכי את שברי חייך. שִׁפכְיִ כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה' "

ופייגליניזית- נכון שמהות היום הזה היא אבל לאומי,חורבן לאומי- ובכיה על השכינה, ונכון שגאולה ובית לה' ממילא יביאו גאולה לפרטים, בכ"ז כל אדם במצב שונה..וכל אחד יתאבל וינצל את היום הזה בדרכו שלו.

יש כאלו שקוראים על החורבן ויש כאלו שהולכים לשבת עם יהודים מכל הסוגים, ולהתחבר איתם. יש כאלו שבוכים שלה' אין בית ויש כאלו שבוכים שלהם אין בית. מי אנחנו שנגיד למישהו אתה לא בסדר..? כל אחד והדרך שלו להתאבל ולבכות את החורבן.

העיקר שהבכיות של כולנו , הבכי הפרטי והבכי הלאומי- יביאו כבר לגאולה. פרטית ולאומית. (אני אולי אוסיף, ואף גאולה כלל אנושית, גאולה של העולם.. )

כי אני באמצע משהו.

"כל אדם במצב שונה", זה אכן נכון. ובסדר גמור. אני לא שופטת כאן אנשים פרטיים.

אני טוענת כנגד השיטה שהשתרשה, שבוכים על הצרות ועל הגלות, ולא בוכים על ביתו של השם.

לא קולטים, שכשתהיה המציאות הזו, שבית הבחירה יעמוד על תילו, והשם ישכון שם, לא יהיו את כל הצרות והסבל והגלות...

לא קולטים את זה, שזה שורש נשמתו של עם ישראל, משם יוצאת הבשורה, 'ומלאה הארץ דעה את השם'.

יש אותו לכולנו, זה בסדר....

הגיע הזמן- למקד מחדש את האבל הזה

פעם ליהודים היה באמת קשה ביומיום- בא הפריץ ודרש את הכסף ואם לא אז זרק לבור

היום ליהודים יש רווחה פיזית- יש לנו מדינה, וצבא משלנו, ואנחנו לא רעבים, ויש לנו חירות וזכויות אזרחיות, וכל יהודי שבעולם שקשה לו- יכול לבוא לפה...

אז הגיע הזמן שנעמיק באמת- מה חסר לנו? מה חסר לעולם כולו?

מה זה אומר שיש עולם שאין בו השראת שכינה?

מה זה אומר שעמ"י מלא כולו בשנאת חינם? (נא לעיין בשירשורים מלפני יום ויומיים- רק על זה ראוי לקרוא צום)

מה זה אומר שיש יותר מחצי מעמ"י שלא שומרים מצוות?

בית המקדש הוא לא חתיכת נדלן או מבנה פיזי- הוא סמל לתופעה שלמה- שאין אותה פה בעולם- האם יש לנו קצה מוזג מה אנחנו חסרים?

תקרא את הקינות שאשכנזים אומרים במוסף של יו"כ

ז-ה מה שאנחנו צמים עליו

התחושה הזו מלווה אותי כל השנה.

אני לא יכול להגיד את אותן קינות על העיר החרבה כמו שאמרו אבותיי..

זה פשוט שקר.

כל שנה מדברים על זה, לצערי אני זוכרת רק את השנה הזאת.

אבל זה ארוך מדי לכתוב...

אז נעביר לך את המסר בהזדמנות.

תזכיר לי

צורבת לי בבשר.

מתרחשת היום בפועל!!

מדינת ישראל נותנת שליטה כמעט מוחלטת לאומות העולם במקומות האלו, מבניה ועד התנהגות...

ובאמת היו מספר רבנים (הרב דוד חיים דוד הלוי, הרב גורן וכ'ו) שתיקנו שינויים בתפילת נחם