כיבוד הורים בדאגה לצרכיהם. לגור בסמוך להורים כשצריכים עזרתו.
כיבוד[1] אב ואם היינו מאכילן[2] ומשקן מלביש[3] מכסה ומנעיל[4], מכניס ומוציא, ורוחץ[5] את פניהם ידיהם ורגליהם, וכן[6] עושה להם שאר שימושים[7] שהשמש עושה לרבו[8] כגון[9] לקנות עבורם המצרכים ולהביא להם תרופות, ללכת לשלם חשבונות שונים עבורם, לנקות את ביתם[10]. ובכל[11] אלו מצוה בו יותר מבשלוחו[12]. וצריך[13] לעשות הכל בסבר פנים יפות ובשמחה, וירוץ[14] למלאות בקשתם ללא עיכוב. וגם[15] אם לא ביקשו אביו או אמו דבר, ישתדל לשער בעצמו מה רצונם ולעשותו עבורם. וראוי[16] לאדם שיבחר מקום מגוריו בסמוך להורים שעל ידי כך יוכל לשרתם בעת הצורך.
הלכה מס' 1: http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t562589#6255142
למעוניינים- מקורות לעיון והרחבה(השתדלתי להדגיש את מה שחשוב):
[1] שו"ע סעי' ד'.
[2] ובס' חרדים פס"ו אות ב' שיקנה לו מאכלים ומטעמים הערבים לנפשו.
[3]ובכלל זה שלא יתן להוריו ללבוש בגדי בלאות אלא ילבישם בבגדים נאים. ע' תנד"א פכ"ז.
[4] כן הגירסא בעין יעקב קידושין לא: וכ"ה בירושלמי קידושין פ"א ה"ז וברש"י עה"ת ויקרא יט' ג'.
[5] תוספתא קידושין פ"א ה"ח.
[6] חרדים פט"ז. רמ"א סעי' ד'. ובב"ח פר' שופטים אות ח' ובערוה"ש סעי' יז' שהוא הדין לאמו. ובשו"ת אול"צ ח"ב עמ' רצ' שרשאי לקנות דברי מאכל ושאר דברים הנצרכים לאביו ולאמו קודם התפילה, ובפרט שלא יוכל לקנותם אחר התפילה. ובשו"ת בצל החכמה ח"ה סי' ע' שאם אביו או אמו עומדים לצאת לדרך רחוקה בבוקר השכם, מותר לבנם לילך לביתם ולהפרד מהם לשלום, אף קודם התפילה. ובילק"י כבוד הורים פ"ב סעי' ד' שמותר לנשק ידי אביו קודם התפילה.
[7] וע' בפלא יועץ ערף כיבוד אב ואם שיעשה הבן כל מאמץ כדי שהוריו יעלו לארץ ישראל, ואפילו כשהוא עצמו גר בחו"ל.
[8] ובשו"ת רעק"א סי' ח' שבכל אלה אם אין האב זקוק לעזרת הבן כגון שיש לו מי שישמשנו, אין הבן חייב לעסוק בצרכו.
[9] ילק"י כיבוד הורים פ"ב סעי' ז'.
[10] ואם נפל להם דבר מידם, ימהר להגביהו. וכל שכן אם מעדו או קשה עליהם ההליכה, יעזרם מייד בסבלנות ובסבר פנים יפות.
[11] חיי"א כלל סז' סעי' ד'. שו"ת הר צבי יו"ד סי' קצז'. וע"פ הגמ' בקידושין ל' ע"ב במעשה דאבימי מבואר שהוא קודם לבניו בכיבוד הוריו וכ"כ בשו"ת מהרש"ג חיו"ד סי' ר' אלא"כ במקום שהאב עסוק בצרכי הבית שאז ישלח בניו. וע' בילק"י כיבוד הורים עמ' קלו' שאם ההורים מקפידים שדוקא הבן ישמש אותם ולא שליח, ישתדל מאד לקיים המצוה בעצמו (בבפרט במקום שמתביישים שאדם אחר ישמשם) אלא אם כן גר הבן בעיר אחרת וכדו', שאז יעשה ע"י שליח.
[12] ובעת זקנותם של הוריו כשצריכים סעד ע"י אדם אחר, לכתחילה מן הראוי שיכניסם לביתו ויטפלם בעצמו ולא ישלחם לבית אבות. אולם במקום שביתו צר ויפריע הדבר לשלום בית, או שאשתו מקפידה או שלטובת ההורים מועיל יותר שיהיו בבית אבות. והוא הדין שאין לבעל לעבור לדור בבית הוריו ע"מ לטפל בהם כשאשתו מתנגדת לכך. ובדברים אלו שרבו בהם הפרטים ראוי להתייעץ עם תלמיד חכם הקרוב לעניין. וע' בזה בשו"ת משפט כתוב יו"ד סי' כ' ובס' כבוד הורים פ"ב הע' כ' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל ובשו"ת שבה"ל ח"ט סי' קצז' ובילק"י כיבוד הורים עמ' קלז' ובשו"ת תשוה"נ ח"ב עמ' תמד'.
[13] שו"ע סעי' ה'.
[14] ס' חרדים פי"ב ופי"ח. ראשית חכמה שער היראה פ"ד.
[15] שו"ת משיב דברים סי' קלח'. שו"ת יד אליהו פסקים סי' מ'. ביאור הר"י פרעלא זצ"ל על סה"מ לרס"ג עשין ט'. כתב סופר פר' קדושים.
[16] ע' בס' חסידים סי' תקסד' וביפ"ל סק"ד שכשההורים זקוקים לעזרתו מחוייב לגור בעיר מגוריהם ולעוזרם בדברים הנ"ל. אומנם מהערהו"ש סעי' לה' ומשו"ת דבר משה סי' כח' מתבאר שבבשביל פרנסה מותר לבן לגור בעיר אחרת. ועוד בערוה"ש סעי' לג' שאם אביו בעל מידות רעות ומצער אותו ביותר מדאי יכול לעקור דירתו ממנו. ובס' כבוד הורים עמ' כה' בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל שגם לצורך חינוך הילדים מותר לגור בעיר אחרת. ובילק"י כבוד הורים עמ' קמו' בשם הגרב"צ אבא שאול זצ"ל שלצורך משרה רבנית וכדו' וזיכוי הרבים רשאי לעקור דירתו. ועוד שם בשם שו"ת משפט כתוב יו"ד סי' כ' שבשביל שלום בית מותר לגור בעיר אחרת. ועוד כ' הילק"י להתיר בזה משום סיבות רפואיות של הבן המחייבות אותו לעבור דירה, או לצורך מציאת אישה מותר לעקור דירתו. וגם לצורך לימוד תורה כשמקום לימודו מרוחק מהוריו, מותר לו שלא לגור בקרבתם. אולם גם בכל זה ידאג לצרכי אביו ואמו ע"י שליח וכדו'.
