חשבתי להעתיק לכאן כל יום הלכה אחת/2 מהלכות כיבוד הורים לזיכוי הרבים, מאחר וראיתי בעצמי שיש הרבה הלכות שאנחנו לא יודעים, וזה עניין של דקה או שתיים..
אשמח אם תהיה היענות, זה לא דורש מאמץ כמעט,למעט קריאה של דקה שתיים, אשתדל בלנ'ד לא להעמיס ושיהיה קצר ולענין..
מצות כיבוד הורים.
מצות[1] עשה שיכבד[2] אדם[3] לאביו[4] ולאמו וירא מפניהם, וצריך ליזהר מאוד במצוה זו. וגם[5] האיש וגם האשה[6] חייבים בצווי זה. ובכלל מצוה זו שיאהבם[7] אהבה עזה, ויעריכם[8] ויכבדם בליבו, ויקבלם[9] ויתן להם תמיד בסבר פנים יפות ובשמחה, ויראה[10] להם ששמח בכיבודם ואינו עושה כן רק מחמת צווי השי"ת. וכן ידבר[11] אליהם תמיד בנחת ולשון רכה, בבושת וצניעות ובכבוד גדול כאדם המדבר אל המלך[12]. (אבל[13]רשאי לדבר אליהם בלשון נוכח כגון 'אתה' וכיוצא בזה). וישאל[14] עצתם בעניניו בחומר וברוח. ואם[15] מצויים בצער יעודדם וינחמם. ומי[16] שהוא רוצה לכבד באמת את אביו ואמו יעסוק בתורה[17] ובמעשים טובים שזהו הכבוד הגדול להאבות ולאמהות שאומרים הבריות 'אשרי האב והאם שגדלו בן כזה'.
מקורות והרחבות למעוניינים:
[1] שו"ע יו"ד סי' רמ' סעי' א'. וכל הציונים להלן (כשאין מצויין אחרת) הן בשו"ע והן בנושאי כלים, על יו"ד סי' רמ'.
[2] ובס' דרך פיקודך מצוה לג' ובס' אגרא דכלה פר' מטות ד"ה 'ואם' שראוי לכוין לשם מצוה כשמקיים מצות כיבוד הורים. וע' בס' יראים מצוה רכא' - רכב' שאין שיעור למעלה למצות כבוד הורים וכל הזריז והזהיר בה הרי זה משובח.
[3] ופשוט שאפילו כשהבן תלמיד חכם ואביו עם הארץ חייב לכבד לאביו ואמו. ובשם החזו"א זצ"ל מובא דחובה על בני הישיבות ללמוד הלכות כיבוד הורים, קודם יציאתם לחופשת 'בין הזמנים'. ובמאירי קידושין לא: שגם אדם מבוגר או זקן חייב בכבוד הוריו.
[4] וע' בס' חסידים סי' שמה' ובס' דרך פיקודך מצוה לג' שגם מי שלא ראה את אביו ואמו כלל, יכול לקיים המצוה ע"י שיכבדם אחר מותם וכן יכבד את סבו, סבתו, חמיו, חמותו אחיו הגדולים, חכמים וצדיקים, וכל אלו יכבדם כאילו הם אביו ואמו. וברוח חיים יו"ד סי' רמ' סק"ה שיוכיח בנ"א על מצוה זו. וע' בילק"י כבוד הורים עמ' שלז' שבן שנולד ע"י הזרעה מלאכותית או תינוק מבחנה דינו כבנו לכל דבר וחייב בכבוד הורים כשאר אדם.
[5] שו"ע שם סעי' יז'. ובילק"י כבוד הורים עמ' קצט' שאונן חייב במצות מורא אב ואם בדברים שהם בשב ואל תעשה כגון שלא המיוחד, שלא להזכיר שמו או לחלוק עליו וכיוצ"ב.
[6] וראוי לציין כאן שאע"פ שחלק מההלכות המובאות להלן נאמרו בלשון זכר, אין הבדל כלל בין חיוב האיש לחיוב האשה בזה. וכן אע"פ שהלשון בחלק מהמקרים אודות כיבוד אב בלבד, הדין שווה לענין כבוד האם. ולגבי אשה נשואה ע' להלן.
[7] ס' חרדים פ"ט אות לז'. חיי"א כלל סז' סעי' א'. ותמיד יראה מעלותיהן ולא חסרונותיהן, וילמד עליהם זכות.
[8] חיי"א כלל סז' סעי' ג' שידמה אותם בעיניו שהם גדולים ונכבדי ארץ, ואף שבעיני הבריות אינם חשובים כלל. וע' בערוה"ש סעי' ח' שכמו ששייך כיבוד בליבו, כן שייך מורא בליבו והיינו שירא מהם יראת המעלה.
[9] ע' קידושין לא' ע"א יש מאכיל לאביו וכו' ובפי' רש"י ותוס' שם וברמ"א סעי ד'.
[10] ע' בערוה"ש סעי' לג'. ובבא"ח פר' בראשית אות ט' ובכה"ח סי' רסב' סקי"ז בשם פתה"ד ובשד"ח מע' ק' כלל ז' שינשק ידי אביו ואמו בליל שבת קודש.
[11] חרדים פי"ב אות א'. ראשית חכמה סו"פ דרך ארץ. ובפלא יועץ ערך 'כבוד חכמים' שגם כשמדבר עם אחרים בפני הוריו ידבר בנחת ובקול נמוך. ובראשית חכמה עניני ד"א הבן עם האב דף' רסז' שלא יזכיר הבן להוריו הטובות שעשה עימהם.
[12] אבל מותר לתובעם לדין תורה. רמ"א סעי' ח' ובש"ך סק"ד ובשו"ת כת"ס יו"ד סי' קז'. וע' בס' חסידים סי' תתקפד' ובשו"ת כת"ס שם סוס"י' קח' שממידת חסידות שלא יתבע את אביו ואמו אף במקום שחייבים לו. וע' בשו"ת מהרי"ק שורש נח' שאם האב תובע את הבן לדין צריך הבן ללכת אחר אביו אע"פ שהבן נתבע והוא דר בעיר אחרת.
[13] חת"ס עה"ת פר' תולדות בשם הגאון ר"נ אדלר זי"ע. ערוה"ש סי' רמב' סעי' לח' וע"ש שלא ידבר עם אביו בלשון רבים כגון 'אתם' שאינו אלא מן המתמיהין.
[14] פשוט שהרי שמחים בכך. ובס' קריינא דאגרתא עמ' עט' שכשיש לו דבר המעיק עליו או דאגה לא יסתיר מהוריו בחשבו שבכך מונע מהם צער, אלא יספר להם.
[15] מאירי קידושין לא. חרדים פ"ד.
[16] לשון הקיצשו"ע סי' קמג' סעי' כא'. ובשו"ת דברי מלכיאל ח"ד סי' צו' שהעסק בתורה ובמעשים טובים הוא יותר מריבוי קדיש ותפלה.
[17] ובפרט ביום השנה לפטירתם.