פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 1967)

כדאי לצפות בשידור חי עם הרב שמואל אליהו על אביו מאתר ישיבה לראות שזה יתכן איש שיותר אלוקי מאשר אנושי

 

http://www.yeshiva.org.il/lvideo/

מילא שזה יקר, אבל הם שקרנים וניסו לעבוד עלי.

לפני שבועיים קניתי שני ספרי לימוד באקדמון בקמפוס כלשהו ולאחר הקנייה שמתי לב שרכשתי ספר תשובות לספר המקורי. עד שהיה לי זמן לחזור, חזרתי אליהם ובקשתי זיכוי לספר (אפילו לא השתמשתי בו פעם אחת!). שתי המוכרות בקופה אמרו לי שאין החזר לספרי לימוד. אמרתי להן שבכל מקום בעולם יש זיכוי/החזר על ספרים והן השיבו לי שזו המדיניות כאן.

התבאסתי (אני לא הולך להתווכח איתם על ספר), אבל אז יד ההשגחה התערבה בדמות אישה שאמרה לקופאיות שלפני שבוע היא החזירה ספר בסניף שלהם במקום אחר. סובבתי את ראשי לקופה עם הבעה של 'תנו לי זיכוי או אחרת...' ‎

אחת הקופאיות נתנה לי זיכוי והשארתי פרטים במידה והספר הרגיל יהיה בחנות (לא היה להם עותק והם הזמינו כמה עותקים).

מסקנה: אל תקנו בסניפי האקדמון ובכללי תדעו שאין דבר כזה 'אי אפשר להחזיר ספרי לימוד'.


שכחתי לומר שיד ה' נמצאת בכל מקום ‎‎‏.

המשך יום נעים.

אם המנוע של הרכב מתחמם (דבר שקורה לרוב בימים כאלו) מדליקים את החימום ברכב ואז המנוע מתקרר חזרה,

 

הסיבה היא שהחימום ברכב לוקח מחום המנוע.

 

 

בדוק ומנוסה והציל כמה רכבים שלקחו ואתי טרמפ  

 

 

 

בוקר טוב... או שלא כל כך טוב? רק רציתי לספר לכם בקצרה מה קורה לשני בחורים שרוצים להגן על בחורה שכמעט אנסו אותה 4 מסתננים(אריתראים). אני רושמת את זה עם דמעות בעיניים וידיים רועדות. שני חברים שלי אתמול בילו את הלילה בבית חולים לאחר שקרעו את בגדיהם, רגמו אותם בבלוקים, פתחו להם את הראש, הרסו להם את המכונית ושאר תיאורים מזעזעים שניתן לראות בתמונה. אני רוצה שכל עם ישראל יקח חלק במאבק המשותף הזה. היום זו הבחורה הזו שהם הצליחו להציל (במחיר כבד ואולי יותר מדי) אבל מחר זאת הבת/אחות/חברה/אמא/סבתא של כל אחד ואחד מאיתנו. אי אפשר לחיות בביטחון במדינה בה ישנם מסתננים, פושעים שמסתובבים ומפזרים רעל ורוע. מדינת ישראל הפכה לסודן/אריתראה בשניה שמדינת ישראל נתנה להם לעלות לכאן, השאירה אותם כאן, העניקה מחסה, מגורים, מענקים, עבודות ו״חוק חינוך״ והנורא מכל לגיטימציה להמשיך ולהסתנן לכאן. כלומר בעוד כמה שנים הבן שלי ילמד לצד הילדים של מי שאנס אותי/אחותי/חברתי/סבתי/אמי וכד׳. זה אבסורד שבמדינה שלנו אנחנו צריכים לפחד וללכת בחרדה שלא נאנס/נרצח/נשדד. אם לא נעצור ביחד את המכת מדינה הזו יש לי תחושה שעוד כמה שנים ולא רבות, ביטחון כבר לא יהיה פה(ויש כאלה כמו תושבי דרום ת״א אילת ועוד שכבר אין להם). זה המקום של כולנו להתחיל לשתף ובכך להתחיל את המאבק שיתחיל בתור מאבק ברשת החברתית וכלה באמצעי תקשורת, אם נשתוק ולא נעלה את המודעות כנראה שמחר אני כבר לא אהיה כאן כדי להמשיך ולספר(והסיבה ברורה לכולנו).

אחרי 400 פעם התחיל להימאס להם ממני" • מנשה יוזפוביץ', המתפרץ הסדרתי לשידורי הרדיו, לא מתעייף גם בגיל 46

מנשה יוזפוביץ', חמוש בטלפון ובכדורגל, בבית ספר פיק"א בפתח תקווה. "פעם אפילו הודעתי שאני פורש, אבל אני לא מסוגל להפסיק"

מדינה שלמה רותקה בשבוע שעבר למסכי הטלוויזיה בעת הטבח המזעזע בסניף בנק הפועלים בבאר שבע, שגבה את חייהם של ארבעה אנשים. אלה הרגעים שבהם עולה מפלס הלחץ והחרדה. אבל גם אז, מתברר, יש כאלה שלא בוחלים בהזדמנות להשתחל לשידור.
בקונטרול של חדשות ערוץ 2 בנווה אילן היו משוכנעים שהם עומדים לקבל בשידור חי עד מהזירה. "אנחנו רוצים לצרף את לוי שמואל, פקיד בנק ששהה בבנק בזמן האירוע, שלום לך", הודיע המגיש אורן וייגנפלד, ואז זה קרה. "שלום, מדבר מנשה יוזפוביץ' מבני ברק, ואני משחק כדורגל ביום שישי בבית ספר פיק"א בפתח תקווה", ענה הקול מן העבר השני של קו הטלפון. בערוץ 2 זיהו מייד במי מדובר והורידו את המתחזה הסדרתי מהשידור.
לא עברו אלא דקות ספורות, ואותו "עובד בנק" - הפעם ללא שם - עלה לשידור גם בערוץ 10. גם כאן הוא הורד מייד, לנוכח מבוכתה של המנחה רומי נוימרק.
"נכנסתי לפנתיאון", צחק השבוע וייגנפלד, שמגיש חדשות זה כעשור. "לא האמנתי שהאיש המיוחד הזה יגיע גם אלי. טוב, לפחות אני בחברה טובה".
בחברה טובה, לחלוטין. עם כל הכבוד לרזי ברקאי, לדידי הררי, לכרמלה מנשה ולמלאכי חזקיה, האיש שמזוהה יותר מכולם עם הרדיו בישראל (לפחות בעיני עצמו) הוא מנשה יוזפוביץ'. "יוזפוביץ', תכתוב יוזפוביץ', לא יוספוביץ' ולא יוסיפוביץ', זה שם פולני", הוא דואג לבקש ולהנחות עשרות פעמים במהלך שיחתנו. 
באמת, אין כמעט מאזין בישראל שלא נתקל ב־27 השנים האחרונות באחת מאלפי ההתפרצויות שלו לשידור עם אותו משפט אלמותי. הוא מדקלם בעל פה עשרות מספרי טלפון של כל תחנות הרדיו, יש לו פינות קבועות בתחנות האזוריות - מדן ועד אילת (שניתנו לו רק כדי שיפסיק להתקשר ולהטריד כל הזמן), הוגשו נגדו תלונות במשטרה, והוא אפילו הטריד שופטים בבית המשפט. עכשיו, אחרי קריירה רדיופונית מפוארת, מנשה יוזפוביץ' פרץ גם לטלוויזיה.

יוזפוביץ' (46) מתגורר עם הוריו. הוא אינו נשוי. מה הוא עושה בחיים? "יש לי ארבעה אחיינים, ואני מלמד אותם לדבר". באמצע כיתה י"ב נשר מהתיכון. "הייתי ילד בודד, לא התחברתי עם בנים או עם בנות, אף אחד, עד כיתה ח'. אחר כך שלחו אותי לפנימייה בקריית טבעון, וגם שם לא מצאתי חברים. בי"ב אמרו לי שזה לא מתאים. במקום ללמוד, שיחקתי כדורגל".
בצבא שירת 27 ימים. "שיקרתי אותם במבחנים. מה לי ולצה"ל, מה אני יודע? מה אני אעשה שם? חזרתי הביתה ביום שישי, עם נשק והכל. שכנים שלי ברחו, נבהלו, שאני לא אעשה כלום". ואז, בינואר 1986, המשוחרר הטרי מנשה פצח בקריירה חדשה. 
הוא לא מפסיק לדבר, אפילו לא לשנייה. לאורך כל הראיון איתו לא הצלחנו להשחיל מילה. זה מה שאמר: "אבא שלי היה בן 11 בגטו לודז', קראו לו קובה. היתה לו אחות גדולה, בת 14, פלה, שברחה אחרי המלחמה. הייתי רוצה להכיר אותה. אני חושב על זה שאם יום אחד לא אגיד את שם המשפחה של אבא, אני אשכיח את הדודה שלי שהיתה בשואה. כל יום אני חי עם זה.
"למה אני מתקשר לרדיו? בשביל המשפחה ובשביל הכדורגל. בינואר 1986 הגעתי לשחק כדורגל בבית ספר פיק"א עם בן דוד שלי, רמי זכריה. רציתי להיות שחקן כדורגל מפורסם, שכולם יכירו אותי. שאלתי איך אני נכנס להרכב. אמרו לי שכל אחד צריך לעמוד במשימה כלשהי כדי שייתנו לו לשחק, והמשימה שלי היא לדבר ברדיו.
"התקשרתי לתוכנית 'על הדבש ועל הכיפאק' בגלי צה"ל, ואמרתי: 'שלום, מדבר מנשה יוזפוביץ' מבני ברק, אני משחק כדורגל כל יום שישי בבית ספר פיק"א בפתח תקווה'. הספקתי להגיד חמש פעמים את המשפט, והורידו אותי משידור. חזרתי לפתח תקווה, ובן דוד שלי אמר: 'כולם שמעו אותך עכשיו ברדיו, אבל עכשיו, כדי שתשחק, צריך להמשיך'. אז התקשרתי כל יום, וקיבלתי חשבונות גדולים של טלפון. עד שהתחיל להימאס עליהם, לא רצו להעלות אותי.
"כשלא מעלים אותי לשידור, אני עובד עליהם. שיחקתי אותה עם כל מיני שמות. יום אחד, בשירותרום, קראתי לעצמי באיזה שם, אמרתי שאני רוצה לתרום תרומה גדולה... אז העלו אותי. מייד אמרתי: 'שלום, מדבר מנשה יוזפוביץ' מבני ברק, אני משחק כדורגל כל יום שישי בבית ספר פיק"א בפתח תקווה'. צביקה הדר ענה: 'וואלה, לא האמנתי שגם אלי הוא יגיע'. על המפיקים של גבי גזית הצלחתי לעבוד ואמרתי שאני מתחתן עם המנהלת של בית ספר פיק"א. היא אמרה לי: 'שמע, אני נשואה, מה פתאום אתה אומר שאתה מתחתן איתי...' והיא לא היחידה. לשוש עטרי ז"ל הצעתי נישואים בשידור חי בכמה הזדמנויות. אהבתי אותה.
"אחרי 300 או 400 פעמים התחילו להגיד שאני הורס להם תוכניות. תפסתי להם את הקו. האשימו אותי שסתמתי את כל הקווים בגלי צה"ל, ובגלל זה לא הצליחו לשדר את חתימת הסכם השלום עם ירדן. התחילו להתלונן נגדי במשטרה, ועצרו אותי. אמרו לי שאני מפריע בשידור, אז אמרתי שזו תוכנית למסור ד"שים, ואני עליתי למסור ד"שים. השופט החליט שייתנו לי לעלות לשידור פעם בחודש. 
"ככה הגעתי להסדרים עם התוכניות של שלום אסייג, נתן זהבי, 'שיר וברכה'. כל ראשון בחודש אנשים פותחים במיוחד את הרדיו כדי לשמוע אותי. אחרי שלוש שנים נמאס לי לחכות, רציתי פעם שנייה בחודש, אז שוב התקשרתי, ושוב התלוננו עלי במשטרה. חקירות, צעקות, שלחו אותי למשרד הרווחה. שלחתי מכתב לרמטכ"ל, שאני בסך הכל רוצה לדבר ברדיו.
"השופט קבע שאני לא אתקשר לגלי צה"ל שלושה חודשים, אבל פחדתי שידיחו אותי מההרכב. תראה, כבר התחלתי להיות מפורסם. נתנו לי לשחק בהתקפה, קבוע. וגם בהגנה. אני אף פעם לא מוסר כדורים, רק דואג לעצמי, לרוץ ולתת גול. כל שבוע אני רושם את כל הגולים שלי. עד היום הכנסתי 2,450 גולים".

יוקר המחיה, מתברר, פוגע גם בעיסוקו הלא שגרתי של יוזפוביץ'. "פעם הייתי מתקשר מטלפון ציבורי, אבל כבר לא. זה קשה. מאז שהתחילו ברדיו עם המספרים של 1-900, זה נהיה עסק יקר. קיבלתי חשבון של 400 שקל, אז התחלתי להתקשר פחות. פעם אפילו הודעתי שאני פורש. אבל אני לא יכול, אני חייב להמשיך להתקשר, בשביל המשפחה ובשביל הכדורגל". 
יוזפוביץ' עוצר לרגע את הראיון, אבל לא שותק, חלילה. הוא מתקשר למחלקות שונות בגלי צה"ל. "מנשית", הם קוראים לו ברגע שמזהים את שמו, וממהרים לנתק את השיחה. אז הוא ממשיך למספר הבא, עד שאנחנו עוצרים אותו.
"לא קשה לעבוד על המפיקים בתוכניות. כולם אומרים עלי 'מנשה מטריד', אבל הנה, אני מתקדם, יש לי פינות קבועות בתוכניות שונות. לא נמאס לי. כל מה שאני עושה זה לא בכוונה כדי להרגיז או להטריד.
"האמת, את מי אני הכי אוהב לשמוע ברדיו? את עצמי. החלום שלי הוא שיקראו לי 'מנשה עצבני' ותהיה לי תוכנית ברדיו. אני אעלה לשידור רק תושבים מפתח תקווה. המפיקה הכי טובה בארץ היא שילת מ'רדיו קול הים האדום', ושדרן העשור הוא יוני דביר, המגיש של 'דרומי יומי' בכל יום בין ארבע לשש".
"זהו, הגעתי לשיא הקריירה שלי", צוחק יוני דביר מ"רדיו קול הים האדום". "תשמע, להיות שדרן העשור של מנשה יוזפוביץ' זה לא דבר מובן מאליו. מה זאת אומרת, אני מעריץ אותו. הכרתי את הטיפוס כבר כשהייתי נער, והאזנתי לרדיו".
איך אנשי רדיו מתמודדים עם האיש הזה?
"בכל פעם שאני מקבל מפיקה חדשה, אחד הדברים הראשונים שאני מסביר לה הוא איך להיזהר ממנשה. היתה אצלנו תחלופה של מפיקות, והוא הצליח לשגע אותן ולדאוג שלא יזהו אותו. הגענו למצב שהוא ממש הטריד אותנו, היה מתקשר ומנתק, תופס את כל הקווים, ממש מפריע למהלך העבודה. בסוף לא היתה לנו ברירה והגענו איתו להסכם - שהוא יעלה לשידור פעם בחודש, ויעזוב אותנו בשאר הזמן. הכנו לו אפילו פתיח מוסיקלי, והוא מקבל שלוש דקות לדבר בלי הפסקה ובלי הפרעה. בשניות האחרונות אנחנו סופרים לו בשידור 10, 9, 8... ומורידים אותו מהאוויר בבום. הקטע המצחיק היה שיום אחד קיבלנו טלפון מהתחנה המתחרה, 'רדיו קול רגע', והם ביקשו לברר לגבי ההסכם שעשינו עם מנשה, כדי להשתמש באותה דרך".
שילת עדרי־חדד, המפיקה הנבחרת של יוזפוביץ' ושדרנית בעצמה, מספרת שיש על שולחנה דף שבו היא מעדכנת מתי היתה הפעם האחרונה שמנשה התקשר. "לפני כמה זמן עברו חודש ושלושה ימים בין הטלפונים שלו, וממש דאגתי, שאלתי אותו לאן הוא נעלם. אני כבר מצליחה להשתיק אותו מדי פעם, ואפילו להשחיל משפט. מי שנתקל בו יודע שזה לא דבר פשוט".
איך הרווחת את הכבוד שאת מקבלת ממנו?
"זה כבוד מפוקפק. אני מאיימת שאתקשר לאמא שלו, וזה עובד. הוא כבר לא מנסה לעבוד עלי. היחסים בינינו נורמליים, בערך. לפני שהוא עולה לאוויר הוא עוד מספיק לספר לי איזה סיפור הזוי".
צחוק צחוק, זה בטח לא קל.
"נאלצתי לעבור בגללו כל סוג של הטרדה שאתה יכול לחשוב עליה. אני בחורה דתייה, נשואה, ופשוט אין לו גבולות. הוא מסוגל להתקשר במשך שלוש שעות, פעם אחרי פעם, ולא לרדת מהקו".
גם דידי הררי, המגיש הוותיק של "דידי לוקאלי" ברדיו ללא הפסקה, נתקל ביוזפוביץ' לפני שנים רבות. "זה היה לפני שני עשורים בערך, עוד כשהגשתי את 'חולה רדיו' ברשת ג'".
חולה רדיו, כמה סמלי.
"בהתחלה השיחות שלו היו משעשעות, צחקנו איתו, אפילו הפכנו אותו למין כתב של התוכנית. אבל באיזשהו שלב זה נהיה מעייף, אז ירדנו ממנו. לא בלי מאבק, כמובן. מדי פעם הוא היה מצליח לעבוד עלינו ולעלות לשידור. מנשה יוזפוביץ' הוא אימת המפיקים, אבל החבר'ה שלנו כבר מצליחים לזהות וליירט אותו".
יש לו עתיד ברדיו?
"תשמע, אני בכלל חושב להחתים אותו כסוכן שחקנים. עם קריירה כזאת ענפה בבית ספר פיק"א בפתח תקווה, בטח יש לו כבר טביעת עין. אולי דרכו נצליח להביא כמה כוכבים למכבי תל אביב. הכל, כמובן, בהנחה שהוא באמת משחק כדורגל בכל יום שישי. הרי אף אחד לא ראה אותו אף פעם משחק".
ומה אתה מאחל לו?
"שיום אחד ייגמר לו הטוקמן".
ומה הלאה? רוב הכדורגלנים המקצוענים פרשו הרבה לפני גיל 46, אבל יוזפוביץ' לא נשבר. הוא אפילו שוקל הסבה מקצועית. "תרשום שאני עובר עכשיו לכדורסל. אני יודע שהמשפט הקבוע שלי ברדיו שנוי במחלוקת, אז החלטתי להחליף אותו. שלום, מדבר מנשה יוזפוביץ' מבני ברק, אני משחק כדורסל כל יום בין שבע לתשע בערב בבית ספר פיק"א בפתח תקווה".

**

תשמעו סיפור אמיתי. 8 באוקטובר 2012, שמחת תורה, צהריים. אני מגיש שעתיים לזכרו של מאיר אריאל, במלאות 25 שנים ל"מסע הבחירות". תוך כדי השידור מתקשר אלי מישהו לאולפן ואומר לי שהוא רואה חייל גל"צ ישן ברחוב, באמצע שדרות ירושלים. מאחר שדקות קודם לכן ראיתי את הטכנאי, הרוס מעייפות, יוצא למנוחה, חשבתי שאולי קרה לו משהו והוא נפל בשדרה. 
בזמן הניסיונות להשיג את האחראים, תוך כדי שידור, מתקשר עוד מישהו לאולפן, והפעם מספר לי במבטא ערבי שהוא רואה חייל גל"צ שרוע מת בשדרה. כמובן, מאוד נבהלתי. הודעתי לטכנאי ולמערכת החדשות, שהזעיקו את הקצין התורן ועוד כמה חיילים, והם מיהרו לבדוק במי המדובר.
כדי לקצר רגעי לחץ ארוכים אומר שמדובר במתיחה של פסיכופת, שידוע בכך שהוא מותח אנשים ברדיו כבר די הרבה שנים. מתברר שהוא התקשר בזהויות שונות לעוד עשרה אנשים בגל"צ והצליח להכניס ללחץ את כל המערכת. 
בתור שדרן די ותיק, כבר 38 שנים במקצוע, נתקלתי בשם שלו אינספור פעמים. אני לא מזכיר את שמו, כי זה בדיוק מה שהוא רוצה שיקרה. אני רק רוצה שתדעו: בפעם הבאה שתשמעו את המניאק הזה עושה "מתיחה" ברדיו, תדעו שהוא לא מצחיק, לא "נחמד", ולא ראוי לרחמים.
יואב קוטנר

מקור:ישראל היום

היה נחמד היה נעים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בחרתי בחיים

 

שבת שלום וסליחה עם פגעתי!!

 

 

 

 

 

 

 

להתראות עם משיח!

1. חבר טוב התארס

2.משהו שהייתי צריך לעשות, עבר ב"ה טוב

3. סיימתי עוד משהו בדרך למטרה המיוחלת

4. שבת נפלאה עם הרבה זמן איכות עם האחים

 

 

שיהיה שבוע נפלא

עם הרבה בשורות טובות

שבת ארוכה של קיץ! ארוך מדי.

 

הפעם מצאנו מקום אחר "להיתקע" בו מחמש וקצת עד צאת שבת. היה נחמד.

 

 

 

 

 

החלטנו לחסוך באמצעים: במקום לבזבז חשמל גם על פלטה ואוכל חם וגם על מזגנים, נוותר על אלו ועל אלו.

 

וצל"ש לצאדיקה שמצאה דברים טעימים (לבעיות כמוני) שחוסכים את הצורך בלחמם בקיץ...

בן דוד: " אבל אנחנו צריכים עוד מישהו שישחק. שהוא יהיה הגנב והפושע."

אח שלי: "לא צריך! כל אחד מאיתנו יהיה לפעמים הפושע"

בן דוד: "טוב, אז עכשיו אתה כאילו גנב"

אח: "לא ככה. לא מגלים מתי!..."

 

 

 

שאלתי בפורום מסו"ט

אבל יש לי "מן הרגשה כזו" שפה יענו יותר מהר...

 

בס"ד

מי שטרח בערב שבת:

אל תשכחו ששינה בשבת תענוג

 

אז שתהיה לכם שבת מעולה, תתענגו על זיו ה'.

מתנדבים יקרים,

היום, עקב סיבה לא ברורה עלה באש ונשרף כליל,
ביתו של מתנדב המרחב. למזלנו ולא פחות למזלו,
ללא נפגעים בגוף.
למתנדב, אישתו וחמשת ילדיהם, לא נשאר שום רכוש!

אני קורא לכם, דברים קטנים, חדשים או משומשים במצב
טוב, סירים, כלי בית, כלי מיטה, ריהוט, מכונות ביתיות,
צעצועים, ספרי קודש, ספרות ילדים, גמ״ח, כל דבר חומרי
שיש לכם שניים ממנו בבית, או שאינכם צריכים ולא מביך
לתת, תביאו לתחנה, בינתיים, חדר הצתיידות, פתרון
טוב יותר ימצא בהקדם.

חברים, משפחה, קטן עלינו!

דן דרורי.

 

במיוחד שמעון פרס.