חתונה זה עניין של הציבור כולו
אילו החתונה היתה דבר אישי- לא היה צריך מניין כדי לקיים את הקידושין
החברה היהודית מבוססת על קדושת הבית היהודי- משפחות מסודרות, נישואין כהלכתם
יש בהלכה וגם במשפט האזרחי עיקרון- שלאדם אסור לפגוע בעצמו. ולא חל כאן החופש -זה חיים שלה שתעשה מה שבא לה.
אישה שמכניסה את עצמה לחיי אמוללות- של גבר מכה ומתעלל-
א. אין לה באמת את הזכות לעשות את הבחירה הזו. (כמו שאין לאדם את החופש לבחור להתאבד ח"ו)
ב. זה עניינו של כל הציבור מה שקורה עם החיים שלה.
ואם יקרה לה משו- מנהיגי הציבור לא יכולים לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"
ג. זה עניינו של כל הציבור מה קורה עם מוסד הנישואין בחברה שלנו. מה מתחולל על אדני היסוד של העם הזה.
וכל זוג שיש לו בעיות בשלום בית- כן, זה עניינו של כל החברה
לא!! במובן של לחטט לאנשים בחיים, כן במובן של מי שמובהק שצריכים עזרה- לעזור להם.
ד. בד"כ המציאות היא שאישה יהודיה שמתחתנת עם ערבי- מסונוורת מהתאהבות, ולא מבינה באמת מה היא עושה.
לערבים יש התמחות מקצועית (כן הם מעבירים טיפים אחד לשני) איך למשוך לב של בחורה, איך לחזר אחריה, לתת לה את התחושה ש"הוא אחר- הוא ערבי טוב, מודרני" ... וכולי
רק אחרי שהיא נשואה, חיה בכפר שלו עם המשפחה שלו, נתונה למרותו לגמרי- יוצא השד, והיא מגלה שמבחינתו היא-- שפחה.
ה. עיניינו רואות שגם בנות שבאות מהחינוך הטוב ביותר בימינו- דוסיות מהמשפחות והאולפנות הכי טובות- יש מהן ח"ו שהולכות עם ערבים. אז למה הצעה לפיתרון ע"י חינוך יועיל משהוא?
ו. אם במדינה מתוקנת לא לשוחלים משטרה לפוצץ חתונה- אז אלירז יכולה לתת לך רישמה של חתונות שכן היו שם משטרה, מגב, יסמ ועוד כמה אורחים לא קרואים... (אבל הם היו יהודים-מתנחלים ולא ערבים- אז אולי זה כן נחשב מדינה מתוקנת?! )
... הסדר. שוב תודה.
