עַל כֵּן נְקַוֶּה-לָּךְ ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל-בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי-לְךָ תִּכְרַע כָּל-בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ. בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד:
אמירה שגורה היא: "הוא חושב שהוא יוכל לתקן את העולם..."...
מענין הוא, מאין נולד ה'ביטוי' הזה? הרי, כל יום, שלוש פעמים, אנחנו משננים את זה בעלינו לשבח, "לתקן עולם במלכות ש-די",
מישהי אמרה לי, לכן כתוב: "נקווה לך". שזה רק תקווה, זה לא ציווי, זה רק "נקווה" כזה...
ראיתי באותה התפילה, "וְכָל-בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ,". למה שלא נסתגר במין בועה, ונגיד, שהפצת תורה, וידיעת השם, זה רק בגדר תקווה? למה "וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶךָ," זה רק תקווה כזו, רחוקה ובלתי מעשית? ברור שזו תקווה,גדולה מאוד. אבל לא רחוקה, אלא מעשית, תפילה, לרבונו של עולם, שישלים זאת לגמרי...
"קווה אל השם חזק ויאמץ ליבך, וקווה אל השם". ה"קווה" אל השם הזה, הרי זו לא רק תקווה. זו הוראה, מעשית, זה חזון, שאנחנו פועלים כדי לחזות בשלמותו. בגלל שזה "קווה" אז מה, בחובתינו רק לקוות להיות "אל השם", ?...
הגיע הזמן שהביטוי האגואיסתי משהו, "הוא חושב שהוא יוכל לתקן את העולם"... יצא מהלכסיכון, ונבין, ששורש הטוב בעולם, זו הנתינה (הרב דסלר) ונתינה היאך היא מתבצעת, לכל אחד דרכו שלו, לימוד תורה, הפצת דבר השם, קירוב לדבר השם, חסד, וכל מה שעולה על דעתכם.
אז במטותא, הביטוי "לתקן את העולם", לא בא ממקור של תמימות אוטופית לא מציאותית, או של איזה בן אדם מטורף, הביטוי הזה בא מהתפילה שלנו, מהיהדות.
בברכת טוב,
"לתקן עולם במלכות ש-די" .
פייגליניזית
)
)
|