אני סטודנטית, ולומדת כבר כמה שנים.
וזהו. התעייפתי.
כבר אין לי כוח לקום מוקדם.
כבר אין לי כוח לעשות מטלות, בטח שלא בזמן.
כבר אין לי כוח להיות בשיעורים.
זהו. מיציתי לגמרי.
אבל... עדיין צריך להגיע (ה'! עוד מעט עלולים להתבטל לי שיעורים...)
ועדיין צריך לעבוד וללמוד.
מה עושים?
ויותר מדאיג להמשך החיים...
הלימודים - ניחא. יגמרו.
אבל ככה יהיה לי עם עבודה? אחרי כמה שנים כבר ימאס לי וזהו?
לצאת יותר לטייל ולבלות עם חברות.
לנצל יותר זמן פנוי כדי לנשום ולחוות חוויות...
תראי,לימודים זה דבר מתיש,
והגיוני שתמצי אותו....
בחיים זה קצת שונה אבל גם
בעבודה יש רגעים שנמאס לך
ואת צריכה רענון....
בכל אופן,זה גם עניין של אופי-
אם את מסתדרת עם שגרה,
או מעדיפה גיוונים...
לקחת על עצמך עוד מטלות - שיעשו לך נחמד בחיים. התנדבויות, עבודה מאתגרת, סגנון מעניין (לא דייטים כושלים!).
לקחת דברים שמעניינים ואת אוהבת אותם, להתקדם איתם, בעז"ה גם להצליח.
יום שמתחיל בעבודה שגרתית אבל אחר הצהריים יש משהו נחמד, נראה אחרת מיום שיש בו רק לימודים ושגרה.
אדם לעמל יולד. אבל את העמל לפעמים אפשר לבחור.
לק"י
ופתאום הלימודים נראים לי עדיפים מבחינה מסויימת (פחות מחוייבות).
אז באמת, כמו שכבר אמרו, תעשי דברים כיפיים- אל תוותרי עליהם! (את צריכה לשלוט בלימודים, ולא הם בך..
).
אולי תלכי ללמוד איזה משו בשביל הכיף נטו או לעשות משו קבוע פעם בשבוע שאת אוהבת..
בעזהי"ת.
תחשבי על מה כיף לך בחיים, תחפשי תוכניות מיוחדות, עבודה טיפה שוברת שגרה, התנדבות במקום מסויים, סתם טיולים וכאלה..
מה שאת מתחברת.
זה ממש מוסיף טעם לחיים.
וככה זה בכל שלב בחיים. חייבים התחדשות ורענון...
אני גם עובדת בשתי עבודות, וגם עושה דברים כיפים (כמו להיות עכשיו אצל אחותי
).
לפני כשבועיים היה לי שבוע חופש.
הימים שלי מגוונים ומשתנים.
(ואת **"* נשאיר מחוץ לתחום.
)
אבל....
די, חלאס.
הבנו את הקטע!
(בעז"ה אני רוצה לצאת לאיזה טיול בחופשת סמסטר. אבל אני מכירה את עצמי... ארצה עוד.
)
לק"י
גם אני מרגישה שמיציתי, אצלי עכשיו זאת העבודה..
אבל באמת בא לי לעשות מה שאני רוצה, לעבוד במשו שיהיה לי כיף כל הזמן, בלי מחוייבות..
אבל נראה, שאין לנו מה לעשות, אלו החיים!
אולי בפנסיה זה ישתפר 
תתחלף בתחושת השלמה.
45 שנים בודדות נותרו לך, החזיקי מעמד
עוגי פלצתאחרונהכתבתי 45 בכללי כזה... זרקתי...
1 תקדישי זמן לפעילות בטבע שהיא לא במחשב
גינה או הליכה או ערסל בדשא או לטפח עציצים
2 תלכי לישון מוקדם כדי שיהיה לך לילה מלא לפני שאת קמה מוקדם
נשארו לי עוד 3 שנים פחות סמסטר...
שורדים.. ומריחים את ה6 שבועות חופש.. 
רק שאצלי זה בסדר גודל אפילו טיפה יותר גדול..
מחשבות של בשביל מה אני צריכה את התואר הזה?
לטבוע בלימודים 3 שנים, לעבוד למוות עוד כמה עשרות שנים ולצאת לפנסיה?..
מה באמת עשיתי (או יותר נכון: אני הולכת לעשות ) משמעותי בחיי?!
("בשביל מה אני צריך את כל זה בשביל מה??? בואו ניקח את כל הכלים ונחזור לנתניה!!!!!" )
מסקנה:
חייבים להנות מההווה של כל דבר להנות מנסיעה באוטובוס עם מוזיקה, בגילוי כמה החומר שאנחנו לומדים מעניין (אנשים שיודעים מה אני לומדת חושבים כרגע שאני חולת נפש, אבל כן- הצלחתי למצוא מה כ"כ יפה בו, ולא חסר )
למרבה הצער אין לי שמץ של מושג מה השם של האיזור הזה...
נראה לי ליד נחל סורק, בדרך מירושלים ליד בנימין..
אלו שדות.. עצים... מדהים!!!
בעזהי"ת
ז"א לאיזה נקודה אתה מתכוון?
על כביש 3?
לטרון? נחשון? טל שחר? הכניסה לכביש 7?
בדרך מירושלים ליד בנימין..
פלספניתבעזהי"ת
אא"כ אתה מדבר על כביש אחד?
אהה, או על 438 בעצם, ואז זה דרך שימשון..?
איש השקיםבעזהי"ת
470 עושה את הדרך הזאת דרך לטרון, אממה- לא בטוחה שיש לו תחנה ביד בנימין..
איזור נחל סורק. איזור פשוט מדהייייים!!! נופים יפהפיים.. שדות... עצים..
ואני עכשיו ביד בנימין.. גם, יישוב פשוט יפהפה..
אין, פשוט הכי יפה בארץ...
אם כי גם מזג האויר מושלם כעת, ואולי לכן אני מתלהב.
כביררר
זה שׁ לא שֹ..
(מקווה שלא התבלבלתי בכיוונים.. אבל המסר הובהר נראה לי..)
שֿ
-משה ר-על הנחל.
אכן, אזור מקסים
רחלקהבעזהי"ת.
אח"כ מדבר שומרון...
ירווווווק!! ירוק פה!!!!!
מה אתה עושה שם?
מוזמן לכוס קפה
לחובבים הגדולים מביניהם.
לכאורה האידיאל ה... אנושי... (האלוקי גם? כן...) הוא ליישב את הארץ והעולם..
ליישב, לפתח...
איך זה מסתדר עם אלה שרוצים את הטבע כמו שהוא, את המרחב וכו'...?
מבינים? לאלו שרואים את הטבע והמרחב כאידיאל.. איך זה יסתדר עם השאיפה ליישב ולפתח?
בעזהי"ת
אפשר ליישב את הטבע בלי לפגוע במרחבים ובטבעיות..
אוהלים, בקתות עץ וכאלה
סתם. פשוט בניה כמה שיותר ירוקה, כמה שפחות יציקות, לא בנייני פאר עצומים וכו'- בתים פשוטים, בסביבה ירוקה, לא צפופים.. ככה.
אפשר ליישב בלי לפגוע בסביבה,
"לעובדה ולשומרה"
יישוב לא חייב להיות ים של אספלט ומדרכות
אבל זה דורש שינוי מוחלט בצורת החיים שלנו
אני בעד
ירושלים = לא בריא לי.
אני עוזב תלימודים... ביי...
איש השקיםאיש השקים <3קו 437 כבוד!! 
סמייליתלינוינפשי תערוגכתר הרימוןמקווה שיהיה יום מוצלח..
ושיהיה לי אומץ..!
אייכה!בוקר רגוע
בוקר נוצץ
בוקר שמח
בוקר יפה
בוקר שיר
בוקר מחויך
בוקר נעים
בוקר מצחיק
בוקר מטורף
בוקר מדהים
אוסיף לרשימה את מה שחסר
כמו צמח ברתוסיף דברים לרשימה
-משה ר-שמואלגאני מכינה מערך לשיעור מבחן...
הגעתי לשלב המעצבן של להכין תרמילון של תירגומי מילים מארמית
לנסות לנחש כל מה שבשבילי מובן מאליו- והתלמידות לא יבינו אם לא נגלה להן...
אין לי בבית את "הספר הכחול"... וטרם מצאתי אתר שבאמת מספק אותי מבחינת מילון ארמי
אם היו אומרים לכם- איזה ברכה הייתם מוסיפים לברכות השחר-
מה הייתם אומרים?
בעזהי"ת.
ונגיד לך איזה מילים חייבות תרגום
לגבי ברכה נוספת- הנותן לאדם מוח ושכל. אבל לא כל אחד יוכל לברך אותה... |שטן|
במקום הזה (תרתי משמע 
)
איך הצלחתי לקום היום... איך?
לכל ברכה יש משמעות עמוקה, והיא מכילה בתוכה הרבה כוונות..
אולי צריך ללמוד קצת את משמעות הברכות ואולי לגלות שמה שאנחנו מחפשים כלול בתוכם?
בעזהי"ת.
זה בטח שיעור לבנות בכיתה ח-ט, אז היא צריכה ל"קרב" את ההלכה אל התלמידות...
בעעעעעע
אני לא "צריכה"- אני "רוצה"
הברכות נועדו כדי להתוות לנו דרך חיים, לא רק מילמול מילים לפני ש"פותחים שכל" על הבוקר...
וזה חשוב לי להסביר להן- יותר ממחלוקת רב ושמואל על חתימת הברכה...
יש לי רעיון!
אני אתן להן צילום של ווילנא-שטיינזלץ
ככה יהיה להן גם את הביאורי מילים -בלי שניא אטרח לעשות מלאכה לא מושלמת..
וגם יהיה להן את היופי של גמרא אמיתית
(וגם אני אנצל עד תום את הכרטיס צילומים של עבודה מעשית- למה לא?)
יהיה: להקים אתר רציני לתרגום ארמית על כל סוגיה
אפשר גם ללמד שיעור נורמאלי- ולא רק לעשות פעילות מגניבה?
עכשיו נשאר לחכות לאישור מהדפית
ואז ללמד את זה...
וללמוד למבחן אחר
עם כמות חומר אסטרונומית!
שלא למדתי חצי ממזה כי הייתי בחופשת לידה...
בעזהי"ת.
איזה כיתה את מלמדת?
וממש מגניב שאת מלמדת אותן את הגמרא ממש... כ"כ לא טריוויאלי. באולפנא שאני עושה עבודה מעשית, אנחנו מלמדות כיתה ח'- מסכת אבות. שיעור מחשבת שלום!
אבל את יכולה להיות בטוחה שיש נסיכות סוציו-גיאוגאפיות מסויימת מאוד שמאפשרות שיעור תושבע נורמאלי ולא שיעור----- (ללא מילים)
מסכת אבות זה דבר חשוב
חשוב לדעת ללמוד אותו נכון
זה לא רק ספר מוסר והנחיה מידות
זה ספר מסורת תורה שבע"פ
אבל את צודקת לגמרי שמצב לימוד תושב"ע באולפנות- מחפיר
ממה נפשך- אם ללמוד- אז ללמוד ברמה וכייאות
ואם לא ללמוד- אז מי היתיר ללמוד בחאפריות?!
כמו ש"ס ווילנא החדש
וגם אותם נדהמתי לראות שהוסיפו.
הבאת פה רעיון עיסקי לא רע, נחשוב על זה... (תקבל 5% מהרווחים)
אני אשמח לקבל את ה5%
כי לא בהכרח שהתלמידות- או אני- נמצא ברכה שחזל לא קבעו כבר...
אולי המסקנה תהיה שהם אכן "כיסוי את כל השטחים"
אבל אם כן אני אמצא דבר בהשכמת הבוקר שלי שאין עליו ברכה- אז יהיו לי שני כיווני חשיבה-
למה חזל לא קבעו את זה כברכה?
או- האם נכון לי אישית לציין את זה בדרך משלי?
אני צריכה לחשוב על זה...
בהתחלה באמת לא שמתי לב ששאלת חיבור ויצירתיות- קשורה לאמונת חכמים
לא הייתי מוסיף כלום על תקנת חז"ל
בעזהי"ת
ישלי פה איפושהו מילון ארמי עברי, ממש ככה..
תגידי מילים, נביא לך רשימה
|מזגזג בין המוקשים|דינה ל.אנשים עם טאקט של נעל
ועם יכולת התבוננות עצמית של פייסבוק
וגם כשמתעצבנים עליהם -הם לוקחים את זה אישית כאילו הם התמימים
חוויה ממתישהוא שנזכרתי עכשיו להתעצבן
כי זה הכנה מקודש לחול....
אנשים שנותנים להם קצת כח והם מתחילים לעוף על עצמם..
בצבא יש לתופעה הזאה שם- חולי סגמת...
היום נעזרתי ב3 מזכירות של גופי בירוקראטיה.
עזרו לי, היו נחמדות
שמע, הניק שלך מעלה בראשי כל מיני סצינות של קרבות עתיקים....
במיוחד עכשיו, שאני כל כך עייף... נע בין מציאות לחלום...
נשמה צפתיתשהחברותא שלי בשיעור א' חלם פעם שהוא הורג אותי עם חנית של לגיונר רומאי.
בהתחלה הוא קצת חשש לספר לי על זה אבל אחרי זה- זה הפך לאחת הבדיחות הקבועות שלנו כשאנחנו נפגשים.
אי-אי-אי שיעור א'...
הקולה טובהקודם כל זה משחק .
מי שלא מכיר את הכללים, מגיבים תובנה, יציאה או סתם משהוא טוב על זה כותב ההודעה שמעליך.
בהצלחה, תהנו ותהנו.
נ.ב. הכי חשוב- לא לנצל"ש.
מקסיימה!!!כמו צמח ברבעיני-גזענות היא פסילה של אדם/קבוצה על פי סטיגמה,מבלי לבדוק באופן ספציפי,האם האדם/קבוצה תואמים את הסטיגמה הזו.
ולצערי ישנם ,גם ב-2013,בתרבות ה"נאורה",גזענות רבה.ולא התכוונתי לגזענות כלפי יהודים,כרגע...
אתם לא חושבים שצריך להתחיל לצאת מזה?....
אני-בטוחה שכן.ומהר...
אין לי לחצן סמיילים????
וכתוב יישור לשמאל ומרכוז מה ההבדל??
מה קרה לסרגל?
לא ביקשת לפני שניה שימחקו את הפורום? ;)
המעשה-העיקרלא חשבתי מדובר בפורום הזה..
וסתם שיחקתי במילים בלי כוונה כלשהי
doniזה היה כך היום ותוקן.
טוב, נעבור למשוב.
ובכן..
אני עומד לי ליד תחנת הרכבת בגב"צ, מחכה לאוטובוס ללימודים, כשמאחורי נשמעות זעקות בהלה:
"..אאוווווי אווווווי!! אוווווי!! אוווווי!! אווווי!! אוווווי!!....."
אני פונה לאחור, ואני רואה מעבר לכביש.. בין העצים והסלעים שם.. בחור חרדי..
דוהר במהירות אדירה., מדלג על הסלעים, ותו"כ פולט את הצווחות הנ"ל..
אחרי שנייה הופיעה הסיבה למהומה.. כלב גדול שרודף אחריו במלוא המרץ.. בנביחות ...
עכשיו, זה יכול היה להיות משעשע למדי (לאחר מעשה), ללא ספק יש צד משעשע לסיפור
אבל כשהבחור הגיע לגדר ותיכנן לקפוץ מעליה, הוא שלח מבט לאחור וגילה שהכלב כבר נטש את המרדף.
אז הוא נעמד שם מתנשף, סמוק כולו...
בזמנים כאלה של פאדיחות, אתה מחפש מישהו שיצחק איתך, כדי להרגיש קצת יותר בנוח-
אבל לא היה שם אף אחד שיצחק איתו, ז"א.... היו שם כמה אנשים, חילונים, שהביטו בו באטימות..
הייתי קצת רחוק, אבל אני די בטוח שראיתי אותו מחפש לחייך עם מישהו, לא מוצא ומסמיק בשקט...
לא נעים..
(כן, אני לא מאמין שאני כותב את זה אבל הקטע בעצם מדבר על הפערים וההפרדה בין חילונים וחרדים, (בין כלבים ובני אדם גם, יש לציין..) זה שלא נשאר משהו משותף בשביל מצבים כאלה... (אולי אני נחיתי - אבל אני הייתי צוחק עם כל אחד במקרה כזה))
עוד עניין, סתם מביך לראות כלב, על ארבע רגליים, כשכל מה שיש לו בראש זו חתיכת בשר או עצם.. רודף אחרי אדם מכובד, ומשפיל אותו ככה... בן אדם, רגשות, מחשבות.. בן אדם.
נו ב'מת.... בצלם אלוקים וזה...
רק כועס על הכלב ועל בעל הכלב ומחפש אבן גדולה לסגור איתו (עם מי? 
) חשבון.
עדיין לא התקשרת...
לו היית רץ במהירות.. ותוך כדי כך צווח "אווווווי אווווווי אווווווי אוווווי אווווווי אוווווויי..." ביחד עם הכלב.
זה נשמע מוזר, לא צעקות רגילות...
חוצמיזה כשאתה עם חולצה לבנה, וסוודר אברכי, הכל נראה גרוע יותר..
כמו באוטובוסים..
איכשהו יוצא תמיד שרק חרדים רצים באמת לאוטובוס..
עם המגבעת ביד אחת, הילד בשנייה, יד על הכיפה, האשה מנסה לגרור ת'מזוודה, מוצץ נופל, עוד ילד בוכה..
|מתקשר תיכף ממש|
אבל לדעתך, מוטי יקר----- הם "טבעיים", ו"למה שלא יישארו?"....
הא? הא?הא?
יש דברים סתם מגעילים..
או שיש יוצאי דופן?..
זו לא צורת העולם.
אז לפי שיטתך,זה דבר לגיטימי ו"טבעי",לא?
פייגליניזיתתרדי עליו עוד, עוד קצת.... שיוציא דברים ברורים...
|בצחוק|
כאילו אני לא מספיק בדיכאון גם ככה...
!!!
בדבריך אתה לא סותר את התאוריה שלך לגבי"צורת העולם".....
הסבר בבקשה?!...
לא להשלים עם הפחד הזה, אלא ללכת לטיפול ולהתמודד איתו!
מכיר את הפחד הזה לצערי מקרוב, סיוט של החיים, מגביל משפיל וגם מסוכן.
עד גיל לא צעיר במיוחד סבלתי ממנו עד שהחלטתי שאי אפשר יותר והלכתי לטיפול, אחת ההחלטות והמעשים שאני יותר שמח עליהם בחיים שלי. הגעתי לסיטואציות שבחיים לא האמנתי שאני מסוגל (להכנס למכלאה מלאה כלבים למשל), אני זוכר את ההרגשה אחרי המפגש הראשון כאחד מרגעי האושר בחיים שלי. לא שהיום אני מסתחבק עם כלבי אמסטף ודוברמן ולפעמים אני עדיין צריך בראש שלי לשלוט בתגובות שלי, אבל בהחלט יכול לחלק את החיים ללפני ואחרי.
היום היינו עם הילדים בטיול בחוות חי, ואני לא רוצה לדמיין את ההשפלה והבושה בפני הצוות להיות אחד שמפחד, לעומת זאת כל מי שראה אותי לא העלה בדעתו שפעם פחדתי מכלבים, הרגשתי שם בנוח, וגם שיחקתי עם אחד הכלבים שם ביחד עם הילדים בכדור, וניסיתי לגרום להם וללמד אותם לא לפחד.
ממליץ בחום לכל מי שעדיין באותו מצב לטפל בזה, ויפה שעה אחת קודם.
אני מצטערת שאין לי אקדח
הכלב הזה תכנן לינשוך אותו....
לק"י
אבל חושבני שכוונתו הייתה למישו, שיש לו פחד מוגזם מכלבים (רואה כלב קשור/ במרחק של קילומטרים ומתחיל לצרוח בלי שליטה).
ולסיפור דלך- ממש לא נעים לברוח ולצרוח ככה ברחוב..
מן הסתם שהייתי מתפדחת נוראות.
ד"א, הזכרת לי..מקרה שקרה כך היה:
בשבת אחת הלכנו לבקר את החניכים לשעבר.
לחניכים הללו היתה כלבה קטנה ולא מזיקה למראה.[לא חשדתי....]
לאחר שנרגעו מההתלהבות של הביקור המפתיע,
החליטו החניכים המתוקים להפתיע אותנו בכפל כפליים ולרדוף אחרינו עם הכלבה ה"תמימה"[פה לגמרי חשדתי! ]
מכיוון שא' ואנוכי היינו מאוד לא מיודדות עם הזן הכלבי, התפצלנו משם לארבע קצוות תבל.[אל תשאלו אותי איך..]
וכמובן, שלאחר כמה זמן הכלבה והילד הגיעו יותר מדי קרוב אליי, כך שנאלצתי להיכנס למבנה בסביבה.
כמעט ונשמתי לרווחה,אך בטרם הספקתי, שמתי לב שפתאום יש מולי קבוצה של גברים שבוהים בי בבלבול ותמיהה. (מסמיק)
ככה זה כשמתפרצים להם באמצע שיעור תורה..
כמובן שלמדתי את הלקח.
לא לבקר אותם יותר
מוטיזמזכיר לי סיפור מפעם פעם.. בפתח תקווה, בגינה שם, (אוי, הבית של סבא וסבתא, נוסטלגיה, מי היה מאמין ששניהם כבר לא חיים) עברתי ליד משפחה עם כלבים, אחד מהם בגודל של גור קטנטן של חתולים.. פה שבקושי יכול לנשוך אגודל. קטנטן ממש...
הייתי בן 7.. משהו כזה.
פתאום הוא זינק וקפץ לי לרגליים.. התחלתי לרוץ כמו מטורף ( בזיונות)
והוא הגביר מהירות וכל הזמן הוא היה תחת הרגליים שלי...
בסוף החלקתי על הדשא והוא קיפצץ לי ליד הראש...
כמו צרצר.. איזו השפלה...
הייתם נרשמים לפורום אם היו מוחקים לכם לפני כן את התגובות?
-טוב אז ככה-
אין דבר יותר מרשים מלראות כמה הפקולטה מתאמצת לענות על כל הצדדים ההלכתיים של כל הדברים הבעייתים שאנחנו עושים
(וכן, זה בעייתי, אני לא אומרת)
לפני הדיסקציות הראשונות הביאו לנו 2 שיחות של רבנים ועוד שיחה של אחראית אנטומיה על כל העניין, מהיבטיו השונים, האיסורים וההיתרים.
(כן! אוניברסיטת תל אביב!)
הפסיקה שבת"א הולכים לפיה היא פסיקתו של הרב גורן (שאני לא זוכרת את כולה, כי עבר הרבה מאוד זמן והראש שלי עכשיו תפוס בעיקר בשמות של עצבים ושרירים) - שהוא מתיר ניתוחי מתים. על יהודים.
אני רוצה להבהיר משהו: למרות הכל, מנסים לשמור על 'כבוד המת' ככל שניתן; נכון, אין ברירה. ו'שלמות הגופה' אינה נשמרת; אנחנו חותכים, מפרידים, מנסרים.
אבל- שומרים על כל חתיכת שומן קטנה או עור בפח מיוחד (קוראים לזה פח אנטומי) כדי לוודא שבסופו של דבר הגופה תיקבר בשלמותה (כלומר, לא רק חלקים ממנה)
אנשים שתורמים את גופם למדע תורמים את גופם ל-3 שנים: במשך שנה הגופה נמצאת בתהליך שימור (בפורמלין), במשך שנה הסטודנטים לומדים עליה, ובשנה שנותרה 'משחזרים' ככל שניתן ומכינים לקבורה.
יש אוסרים לחלוטין;
יש המתירים רק בגופות של גויים;
יש המתירים גם בגופות של יהודים ובתנאי שיסתכל בלבד;
יש המתירים גם דיסקציה ממש בגופה;
ויש המתירים אף לכהנים ללמוד בחדר המתים;
אלו ואלו רבנים, אלו ואלו גדולי ישראל, וכל אחד ינהג לפי רבותיו.
---
תרומת איברים:
בדיוק לפני שבוע היה לנו פאנל בפקולטה לגבי תרומת איברים:
הביאו רופא, עו"ד, מנהלת מרכז ההשתלות, רב ואימאם.
דנו הרבה בנושא - האם מותר, מה מותר, למה מותר, איך מותר?
בשורה התחתונה: זה מורכב.
בעבר (ומעניין לדעת שמי שטבע את ההגדרה הזה הוא הרמב"ם), הוגדרה מוות כמי שעונה על 3 התנאים:
א. הפסקת פעילות הלב
ב. הפסקת פעילות המוח.
ג. תחילת תהליך קירור הגופה.
בעבר, הכל התנהל בתוצאת שרשרת - ברגע שהמוח הפסיק לפעול, הופסקה גם פעולת הלב והאדם מת.
אבל, עולם הרפואה התפתח המון מאז.
והיום אפשר, למרות שהמוח מת, להמשיך להחזיק את האדם 'בחיים' ע"י מכונות.
אין סיכוי שאדם שעבר מוות מוחי יקום ממנו. זה לא קורה.
מכל קנה מידה רפואי - הוא מת.
אבל רגע, איך אפשר להגדיר מוות עם הלב שלו עדיין פועם?
כאן טמונה הדילמה.
חשוב להבין שהקביעה של מוות מוחי היא בראש ובראשונה לא בשביל תרומת איברים;
אלא לקבוע האם האדם נפטר והאם ניתן להשתמש במכשירים לאנשים אחרים שעוד יכולים לשרוד;
ואז עלתה השאלה - אם האדם במילא לא יקום, ואיבריו במילא עוד מעט יפסיקו לפעול (ברגע ניתוק המכשירים), למה שלא יתרום את איבריו לאנשים בסכנת מוות ויוכל להצילם?
מבחינת היהדות - אין פיקוח נפש גדול מזה!
אבל, וכאן מתפתחת הדילמה ההלכתית - האם לתרום את איבריו של מת מוחית המחובר למכשירים נחשבת רצח?
נשאלה שאלה את הרבנות הראשית.
בשורה התחתונה, התשובה היא ל-א.
זה לא רצח.
אלא שהרבנים ביקשו להוסיף עוד 2 מבחנים: מבחן אחד שעושה מכשיר, לבדיקה שבאמת אירע מוות מוחי.
ומבחן שני: שרב גם יבדוק את הגופה
(המחשבה היא שרב לא אינטרסנטי ל'איברים' של המת-מוחית בגלל כל ההסתייגויות ולכן הוא נייטרלי להחליט)
כאן התחילה מלחמה פוליטית בין הרופאים לרבנים; אלה אומרים אל תתערבו במקצוע, ואלה אומרים - אל תתערבו בהלכה..
וכך מצווה כ"כ חשובה נפלה בין הכיסאות.
בסופו של דבר הרבנות ויתרה על נוכחתו של רב, והרופאים הסכימו לאמץ בדיקה ממוכשרת;
היום סלע המחלוקת נעוץ ב"האם הרבנות תהיה חתומה על אישור מוות מוחי או לא"
אחרי שנים כשניסו לעגן את זה בהלכה ולא הצליח, חוקק חוק בנושא - חוק "קודמת שילמת", שבדיוק היה קמפיין עליו לאחרונה
-כרטיס אדי-
*לכרטיס אין משמעות חוקתית
*ההחלטה על תרומת האיברים של הנפטר מצויה בסופו של דבר בידי המשפחה
*ניתן לסמן מאחורי הכרטיס אילו איברים אתה מוכן לתרום
*ניתן לסמן מאחורי הכרטיס שאתה מסכים לתרומה בתנאי שאיש דת בדק את הגופה.
כלומר, הלכתית, הבעיה נפטרה.
אבל אנשים עדיין מתנגדים.
ככלל: הרבנות החרדית מאוד מתנגדת לכל העניין
אך רבני הציבור שלנו - לא מתנגדים באופן גורף,
וחלקם אפילו חתומים על כרטיס זה בעצמם.
-כרטיס בלבבי-
*גם לכרטיס זה אין משמעות חוקתית
*ההחלטה, היא, שוב, בידי המשפחה
*ההבדל הוא שכאן הניסוח הוא 'נגד עין הרע'
*הבדל נוסף שחתימה על 'בלבבי' לא מעניקה קדימות בתור להשתלות ("תרמת קודמת".)
ומילה קטנה ממני אליכם:
קל מאוד להגיד אסור, וקל מאוד לריב...
אבל כדאי לבדוק את הדברים היטב לפני שיוצאים כאן בטענות.
אלו הן סוגיות הלכתיות מורכבות, ויש להתייחס אליהם במורכבות ולא בזלזול...
ותמיד כדאי לכבד את הדעה של רעך לוויכוח, גם אם אינך מסכים איתו
שלכם
-רבקה-
(ישבתי עכשיו מעל עשרים דקות על התגובה הזו, בבקשה, תתייחסו אליה ברצינות)
תשדלו לקרוא (אם יהיה נחמד גם אקפיץ )
אני תמיד מיקמתי את עצמי כמתעב מערכת החינוך על השלכותיה, מהמעון ועד לסוף התיכון. שנים ארוכות ספרתי את הימים בשיטות מתוחכמות עד ליום שבו אסיים את השמינית, ואזרוק את מערכת החינוך הישראלית לאלף עזאזל מאחוריי, עדיף עם תעודת בגרות.
פתאום אני שם לב שיותר ויותר מההסביבה שלי מלאה במורים, מורות או סטונדטיות להוראה, ובכלל הנושא הזה רלוונטי סביבי.
הצילו!!!
ג.נ.
במשפחה מאז ומתמיד לא חסרו מורים או מורים במקצועם (אמא, דודות...), אבל מי חשב עליהם, הם גדולים.
סתם זה סביבה שאני די מתעב.
נזכרתי עכשיו בשרשור ישן..:האם הפורום הוא בעצם ביצה וירטואלית.
פשוט לא יכלתי שלא להיזכר בו בעקבות השרשור "מי שמעלי"
אמנם אני בעיקר קורא ופחות כותב בפורום,אבל בכל זאת מרשה לעצמי להביע את דעתי
יש לי הרגשה שאנחנו נסחפים קצת בפורום הזה, מרשים לעצמינו יותר מידי בתחום הצניעות.
לא יודע,אמנם הכל וירטואלי,ובכל זאת,אני מרגיש שיש פה היסחפות
|בורח|
הוא כבר קיבל מימד ענקי, רק מצאת לזה סיבה טובה ואולי באמת קצת הגזמנו.
חלק מהבעיה...
כאשר הברירה היא עבורי (למשל), לצערי, ביצות פחות סימפטיות
בחינת כיפה והפייסבוק -
יש בעצם המדיום הזה ברכה ללא ספק.
האם כמכור למדיום הזה יש לי מה לתקן? בהחלט. והרבה.
ולא רק בתחום הפרומקייט...
וכ"כ הלוואי שהעולם שמחוץ למסך היה מציע לי חלופות סבירות יותר.
הלוואי.
אז אני כן חלק מהבעיה, אם כי זה נכון שאני לא מהיוצרים שלה.
(ד"א נסו לדמיין במציאות האמיתית שרשור מי ער..
לא מסתדר עם השרשורים האלו.)
-משה ר- (<הנ"ל עייף וצוחק מכל שטות...)מוטיזלא שזה לא הצחיק חלילה..
אם כי אני חייב להודות שאני אחד מהנמענים המרכזיים של הטענה שאתה פורש כאן...
ו...זה לא הכי נעים לי... אתה יודע...
אני בהחלט מובך כעת.
יעלי_אשמחה שיכולתי להועיל..
יפה שמשו פה את כיפה ביחד עם הפייס',
למרות שכיפה הרבה הרבה יותר גרוע.
אולי שם ימצאו לזה שימוש טוב!!!
אני מתקשה בפתיחת סרטונים.
זה יכול לעזור?.
'תרגשת...
הייתי בטוח שיש איזה קאצ'
שמואלגוהראשון זה היה על חשבון סדר אאל"ט (חיבור מרוחק למחשב בישיבה...)
אבל זה שווה צפייה:
רימונים: הסבר על מערכת ספירה בינארית
הסבר שלוקח 20 שניות.....
כי לי יצא, לא פשוט.
והוא מסביר בצורה ממש טובה- בעיקר כקדמה לדיבור על בסיסים בכלל
7 דקות!!!
יטבתה
מוטיזאחרונהאת הבחירות לפורום,
ככה כל אחד יוכל
להצביע כמה פעמים,
מכל ניק פעם אחת
שיכלו לבדם להוות גוש חוסם
עוד ניק,לכולם פה יש
פצל"ש
בס"ד
שדרותי - הטעות החמורה הייתה שבטעות כתבתי שהעבודה זה בראשות ציפי ליבני ולא שלי יחימוביץ. תוקן.
נפשי, כתר ושמואל - אני מקווה שלא תהרגו אותי על הפריצה לפורום לא לי
מתי פעם אחרונה הרגתי אותך?
ואל תענה כאן...)
אייכה!אחרונההוא לקח את זה יותר מדי ברצינות לא?
מוטיזאני כבר לא יודע מה עדיף..
שמופז יהיה בביטחון ושרון ימשיך לישון או שמופז ילך הביתה ושרון יתעורר?
לק"י
ככה ששרון לא יתעורר
-משה ר-אחרונה
?