פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2174)

שבת של אור, שמחה, אושר, חיוכים והרבה נחת!!!

שבת שמחה וקדושה..

אחד מהם חוקי פה ואחד מהם אולי מסתנן לכאן.

מבית משפחת למפרט

האמנם?

צריך להתפלל עוד הרבה.. שמעתי בתחזית שתהייה התחממות

יונתן שינפלד/ לך-לך.

בבית הכנסת ב15:45 בגלל שאני מחליף את הגבאי..

אתה גם מאחר, גם מדבר וגם לא מגיע בזמן.

לק"י

אתן גם שואלות שאלה, גם עונות עליה וגם מתווכחות איתי אח"כ על התשובה..

בוקר זה איכס. שונאת את כל העסק של לקום ולהתארגן.

בדיוק אתמול כתבתי שצריך לפתוח פה פורום לציפורים כמוני, שלא ישעמם לי בשעות הקטנות

ביום רק עובדים, אין שומדבר מעניין..

והחלק השנוא עליי זה הצהריים

מה יותר טוב מי לשבת בחושך ובאויר הקריר של הלילה.

(בעיה אין סמיילי סטלני)

..

אם אני במצ"ר לישון אני מעדיפה את הבוקר

שנת בוקר (ולא צהריים) כ"כ עריבה!!!

וד"ל

בוקר. בעיקר כשהוא מלווה במוזיקה של בוקר.

(משום מה בערב אף פעם אין מוזיקה נורמלית ברדיו)

אני עייפה בערב, ולא יעילה,

ואז המוח מתחיל לחשוב באלכסון-

וזה לא כיף

אני איש לילה יותר

שלא יוצא לנו להיות ערים בבוקר

וזה היה כל כך קשור למשהו שקורה למשפחה שלי, שהרשתי לעצמי, בפעם הראשונה בחיים, ממש לצותת לבן אדם

הם הרי יודעים שמקשיבים להם. שיקחו בחשבון שיצותתו להם.

אם אני ירגיש לא נעים אני יעבור מקום. (לא קרה מעולם, תמיד זה מעניין)

לפני שאני עושה שיחת טלפון אישית באוטובוס אני חושבת פעמיים.

בקיצור- לא רואה שום בעיה לצותת לאנשים באוטובוס.

דיברתי על הרגשה לא נעימה כאילו אני נמצאת במקום הלא נכון בזמן הלא נכון,

ולא משנה אם זה אשמתו או לא.. הדגשתי שזה מקרה שהאדם יודע שאני מין הסתם שומעת..

אני אביא מקרה דומה שקרא לי - נכנסתי ליטול ידיים במטבח במכללה ובת אחת דיברה עם חברה שלה על בחור שהיא יצאה איתו,

הם ראו אותי נכנסת והמשיכו לדבר..

ת'אמת? זה קצת סקרן אותי... (לבושתי..) אבל איפו-שהוא למרות שידעתי שהם יכלו להפסיק לדבר הרגשתי לא נעים - כלפי עצמי שאני מקשיבה לדברים אישיים של אנשים.

הדוגמא עם האוטובוס זה כי קרה לי מקרה דומה ופתאום ראיתי שזה לא אכפת לי..

וגם אני אמרתי לעצמי שזה בעיה שלה..

ואז חשבתי לעצמי כמה חבל שאני חושבת שכל מה שלא "בעיה" זה אוקי ואין לי רגישות פנימית פשוט לזה שאולי זה לא נעים לשני..

עניין אותי אם זה רק אני ככה..

אם זה נשמע משהו ממש אישי-יהיה לי לא נעים לשמוע...סוג של- "מה ששנוא עליך" למרות שזה מקום ציבורי..

אם זאת חברה שלי-אני נראה לי כן אקשיב-אבל אם אני אראה שהיא מתפדחת מזה-אני אשתדל שלא, או לפחות לא להראו הל שאני מקשיבה ולא אדבר איתה על זה אחרי זה...

ואם זה מעניין-נראה לי אני אקשיב..

יש אנשים באוטובוס/ ברכבת שמדברים בקול וזה מעניין להקשיב להם- אני מקשיבה..

לפעמים קורה שאני עם חברה באוטובוס או רכבת ואנחנו מדברות בקול רגיל ואני קולטת כמה אנשים מסתכלים עלינו ומצותתים לשיחה-משעשע משהו

וואייי...חפרתי.. נראה לי זה בגלל השעה...

אם באלי אני אקשיב, רק שלא יחפרו יותר מידי, כן?

שונאת שלא נותנים לישון בשקט

וזה מזכיר לי שפעם אחת מישהי ירדה מהאוטובוס, ומישהו ניגש אליה.

הוא אמר לה שהוא מצטער, אבל הוא שמע את השיחה שלה 

ומעניין אותו X...

(אותה אחת אמרה שלא הייתה לה בררה, אלא לשוחח באוטובוס.

מצד שני, לא היה נראה שאכפת לה יותר מדי לענות לאותו ייצור.)

ולהתחיל לבנות להם אופי, בית, מנטאליות, סיפור חיים.....
אם זה מישהו שאני מכירה אני לא אקשיב, ואם בכל זאת אני שומעת אעדכן שאני שומעת (לא כי אני רוצה, אלא כי יש לי בעיות קשב שאם יש רחש בסביבה שלי - אני אשמע אותו =/)

וגולשת בפורום זיהתה אותי לפי נושאי השיחה

גם אם מדברים בקול.

ואם אני מצליח, זה ממש נותן לי הרגשה טובה שהתגברתי על מידת הסקרנות (הצד השלילי שלה)

כי אז אני מממש מסתקרנת!! מה הם מדברים...

ולא יכולה להבין

כמו שתי הבנות שדיברו וציחקוקו והסתכלו (גם) לכיווני- באוטובוס

ואני עד היום רוצה לדעת אם הן דיברו עלי!!!

לטעום

ככה אמא שלי תמיד אומרת

כמעט שכחתי עוגה בתנור....

ואת מוזמנת לבוא לפה לקרצף לי את השולחן מטבח- מהשאריות בצק...

(אם זה אאוטינג עליך תגיד למנהלים באישורי למחוק את השורה, זכור לי שפרסמת אתזה פה לכן כתבתי)

תשאל את ר' יעקב, אני בטוח שהוא יגיד לך ללכת להצביע.

מה זה קשור לחברותא? הוא מנהל לך את הסדרי עדיפות בחיים?

בענין רשות מקומית צריך באמת יותר בדיקה כמה זה באמת נצרך(מה ההבדל בין המועמדים) מול ביטול תורה.(אני גם בשביל זה הלכתי, אבל דאגו לנו להסעה מהישיבה לישוב וחזרה)

למי שנמצא במקום מרוחק מהפקלי שהוא אמור להצביע.

גם אם תלמד בגולן והקלפי שלך בבאר שבע יתנו לך הסעה חינם

אם הוא גר בבאר שבע הוא לא יכול להצביע שם כי הוא כתוב בת.ז שהוא בגולן?

אם אני גרה נניח בירושלים ובת.ז אני כתובה בית שמש אני לא יכולה לבחור בירושלים?

אפשר להצביע בקלפי שאת רשומה בלבד, זה  בד"כ ליד מקום המגורים העדכני בת.ז..

אמורים לקבל הודעה לבוחר שכתוב באיזה קלפי את רשומ/ה, (לפעמים יש באותו מקום כמה קלפיות) ורק בקלפי הספציפית הזו אפשר להצביע

שמחליפים לפני הבחירות צריך תקופה מסויימת לפני.

בכ"א כל אחת מהמפלגות תוכל לעזור לך בזה.

אז את יכולה להצביע בכל עיר שתמצאי לנכון ובלבד שיש שם קלפי לנכים ולאנשים עם מוגבלות.

ההיגיון פשוט- אסור להם לשאול אותם מה המגבלה שלך שבעטייה את מגיעה לקלפי של מוגבלים! (כמובן שהם קצת מתעכבים יותר על הזיהוי, וכותבים את הפרטים שלך בפרוטוקול מיוחד, אבל בקטנה..)

בבחירות הקודמות עבדתי בקלפי בחולון, ומיממשתי את זכות הבחירה שלי בקלפי סמוך עם נגישות למוגבלים, בעוד שבת.ז אני רשומה בעיר אחרת לגמרי...

חחחח

במדינה שלנו- מגניב שביבי הצליח ככה לא להתחלף אחרי שנתיים... זה לא מובן מאליו

אולי זו הסיבה שאתם צעירים כל כך ולא הצבעתם מעולם

אני בעד שבבחירות האלו כולם שמים פתק לבן!!!

פתק לבן ביעודו המקורי נועד לזה שאם נגרמו הפתקים של המפלגה שלך תוכל לכתוב בכתב ידך את האות של המפלגה וזה כשר.

אין דבר כזה בבחירות לכנסת נמנע,  אולי אם כבר תעשה כמו סלאח שבתי תשים מלא פתקים, זה קול פסול באותה מידה.

כי בחרתי בבחירות המקומיות שהייתי בן 17.7

אבל לא לבחרירות המונצופאליות משום שהייתי אז שלשה שבועות לפני 18

חבר שלי סיפר לי שאחיו בבחירות לקח פתק לבן ורשם עליו : אני לא בוחר באף אחד, כולכם מושחתים, והכניס לקלפי...

ואז חברי ועדת הקלפי ראו את הפתק ושרפו המועדון!

או אולי בעצם,

חברי ועדת הקלפי ראו את הפתק, והוסיפו עוד סימון אחד ליד פתק פסול..

רק זאת היתה נקודה מצחיקה וכן, גם אני רואה את הפתאתיות בעניין 

הרי כל זה בדיוק להיות ההפך מכולם, לעשות את ההתנגדות שתיצב אותם

להרחבה

תבואת השיגעון

אבל הכי כיף להיות לא נורמלי.

א]שר לעשות מה שאוהבים לעשות מבלי להיכנע לכתיבים של החברה

אני ממש לא הבן אדם שאפשר לומר עליו שהוא נורמלי. 

|גאה בזה|

אני לא שונה באופן משמעותי משאר החברים שלי

משמע אני נורמלי

אני בנורמה

אבל כמובן זה תלוי מהי הנורמה

אבל לא במובן של אי שפיות, במובן הזה אני בהחלט חושב שאני נורמלי.

הייתי מאוד רוצה להיות "נורמלי", יש בזה משהו נוח ונעים ומשרה בטחון.

שיש כזה דבר "נורמלי" (ולא במובן של שפיות/אי שפיות)?

אני לא בטוחה...

אני אשת פלא

ונשמתי- פלא גדול

חידוש כמוני- לא היה מעולם

וב"ה- גם לא יהיה לעולם!!! D:

(אני יודעת שזה פראפראזה על ציטוט מיהודי אחר... אבל זה מתחבר לי -שכל אדם ידע להגיד את זה על עצמו! אני נשמה מיוחדת. אני אדם  שאין שני לו ובלעדי העולם לא יוכל להתקיים. -זה נקרא "נורמאלי"? )

מספיק להרגיש שאתה "תקין", אין אצלך משהו לא מקובל או לא שגרתי. אתה בסדר כביכול.









אני חושבת שכל אחד כאן לקח את הנורמלי למקום אחר וענה תשובה מסוג אחר. באסה
 

מה אכפת לך בעצם?

נראה לי -שהרבה אנשים ענו לך לא ממש ברצינות על השאלה

או הגדירו את עצמם בשמחה רבה כ"לא נורמאליים" -כי זה לא באמת אכפת לנו

טוב לי עם עצמי, אני בטווח הנורמה של רוב הדברים בחיים (או שיש ממוצע בין כל הלא-נורמאליאויות שלי מכל הכיוונים כך שסה"כ אני בטווח ממוצע של האנושות)

כנראה שיש לך שאלה יותר עמוקה

אולי את היית עונה לסקר "אני לא מרגישה נורמאלית, ולא טוב לי עם זה"

או ניסוח דומה

אבל אין לי באמת רוה"ק כדי לנחש ולענות לך

(סקר- האם זה שאין לי רוה"ק עושה אותי נורמאלית?)

איתי בררר כ"כ קשה לקלוט שהוא הבעייתי בינינו?!

|שכנוע עצמי|

ואני לא רק מרגיש אני בטוח בזה!!

בציבור החרדי כל אחד היה מהנהן, "כן בטח, למה לא?"

פה אתה רואה איך שכולם ממש רוצים להיות לא נורמלים,

אפשר לתת לזה כל מיני פרשנויות (כל החכמולוגים עם הטענות על הציבור החרדי - אני יודע מה אתם רוצים לומר, אין צורך, )

אני חושב שבשני הצדדים מגזימים...

אבל ההבדל הקיצוני הזה פשוט הגחיך. 

למה לי להיות בתוך הנורמה? זה משעמם!

אפשר להתנגד להודעה שלך?

גם בציבור החרדי יש הרבה מאוד שלא היו מהנהנים בראשם ומסכימים, כן, אני נורמלי!

(כמעט בכל ישיבה יש את הבחורים ה'שונים'....)

אבל אני לא חושב שהם נהנים להגדיר את עצמם כשונים ו"לא נורמלים"

פה אנשים ממש נהנים מזה,

זה כמו זה שכולם "מחפשים את עצמם", תענוג... כולם ...

וכמו שכתבתי, זה מוקצן לשני הצדדים.

שבציבור החרד' כולם לא נורמלים וחושבים שהם נורמלים ובציבור הדתי לאומי כולם נורמלים וחושבים שהם לא נורמלים

אני נורמלית.

כי אני הנורמה!

ההורה השני חולה במחלה שקשה מאד לסבול אותה כבני משפחה.

טבע האדם הכללי עובד אצל רוב בנה"א.

לכן הדרך שבא יוצרים קשר עם אמא שהיא נקבה שונה לגמרי מהדרך שבה יוצרים קשר עם אבא שהוא זכר...

אני יודע עלי אישית שכשאדבר בטלפון למשך זמן ארוך עם אבא זה יהיה על כל התיקונים/שיפורים שעשינו/צריכים לעשות בבית בזמן האחרון (לדוגמא)

אבל עם אמא זה יהיה על מה אחיין מספר X עשה ביום Y (לדוגמא)

כל אחד מההורים נותן את מה שאמור לתת וכך מקבלים את מה שצריך

יש לך גם בטח חברים כאלו..מכל מיני סגנונות.

אבל זה לא אומר שאתה אוהב כל חבר פחות בגלל זה.

אתה יכול לאהוב שני אנשים שונים באופן זהה.

זה תופס גם לגבי אבא/אמא? כן? לא? למה!?

אם את מנסה להגיע להגדרת אהבה במובן אבסלוטי זה נורא מסובך.

נתחיל בהדגמא- מה אני אוהב יותר, לאכול פיצה או לקפוץ בחבל? (כדוגמא בלבד )

קשה למדוד- למשל המדד יהיה שנציע אחד מהשתיים ונראה מה יבחר, כל פעם יהיה בחירה אחרת.

בדומה יש בכל אהבה זה צורה אחרת אז קשה לכמת.

אם את מתקשת לכמת אז אומר שאוהב את 2ים באותה כמות.

אצל חברים יכול להיות יותר מצב של לומר אוהב יותר אוהב פחות כי הצות האהבה דומה יותר, לדעתי (לפחות מושא האהבה דומה יותר)

נכון שכל אחד עונה על צורך אחר שלך.

אבל בסופו של דבר שניהם ההורים שלך..

זה יותר כמו מה יותר אוהב- פיצה או פלאפל.. מבין?

בעזהי"ת

בזמן האחרון קיבלתי הרגשה שאמהות זה עם מעצבן ואבות זה עם חמוד; 

ואיזה באסה, אנחנו בנות, נגזר עלינו להיות אמהות..

בס"ד ובהשתדלותי

האם ניתן לאהוב את אבא ואת אמא באותו אופן? לדעתי לא. לכל אחד יש אופי אחר שמתחבר באופן אחר עם האופי שלי. לכן בהכרח תיווצר בינינו מערכת יחסים שונה, ובאופן טבעי האהבה/קרבה/נוחות בלשתף דברים יהיו שונים.

וברור שזה קשר שונה.. וככה זה טבעי ב"ה..

מי מועדף?  את מי אוהבים יותר. ? 

נראה לי אותו דבר.. כל אחד מועדף לדברים אחרים..

אבל לי יש הרבה יותר קשר לאמא..

וואי חפרתי..

לק"י

מה לעשות אמא זאת אמא

וזה לא אומר שאהבתי אותה יותר, אלא שהייתי יותר קשורה אליה.

מצטרפת לכל אלה שאומרים- שעם כל הורה יש קשר שונה (אני לא יכולה לבדוק את זה כרגע..).

אבל אני סתם כועסת עכשיו על אמא.. היא מדהימה באופן כללי

(סורי, הייתי חייבת )

בדרך כלל שניהם נודניקים... אבל עם כל זה הם הורים אחלה.

יש לי קשר מיוחד עם כל אחד מהוריי.

יש דברים שאני יותר משתפת את אבא ויש את אמא.

הערכה והערצה היא במידה שווה.

כן אמא....כי אבא נפטר!!....
אבל גם את אבא אני נורא אוהב....אבל זה סוג שונה היום!

 

היינו צריכים לחשוב על השאלה הזו לבד

ותכל'ס את אבא כי אין אמא (שטן - העלימו את הסמיילי הזה!! אני מוחה..)

לק"י

למרות שהיא כבר בעולם שכולו טוב..

בגלל זה קשה לי לענות על השאלה נכון לעכשיו, כי האהבה לאמא שלי לא יכולה להיות משוות לאהבה לאבא.

השרשור הזה היה עושה לי חשק לפתוח כזה

ואפילו יש לי אסמכתא לדברי,

שהגמרא אומרת שכתוב מורא באם יותר מבאב משום שהבן אוהב יותר את אמו מפני שמשדלתו בדברים (אני בייני"ש מה לעשות)

מצאתי. אם מישהו מעוניין- הנה המקור:

ז.

אהבת הכלל – היא הרגש היותר מבורר, בנויה ע"פ ההכרה החושית. אמנם ראוי ללכת בה עפ"י מדותיה וצריך האדם שיכשיר א"ע למטרה זו שיהיה חלק בחיי הכלל, וזוהי תורת כל החכמה המוסרית הפרטית. עלינו להודיע כי לא יתכן לאדם-מישראל להיות פועל בחיי הכלל, כ"א בהשלימו חלקו הפרטי בהשתלמות הכללית. ע"כ שתים הנה מטרות המוסר הפרטי הראוי לכל איש מאישי המין האנושי, להשלים עצמו כפי ערכו בעצמו, ויותר נכון כפי ערך חלקו ביחסו אל הכלל, ויחסו אל הכלל בתור פועל לטובת כל הכלל כולו כפי יכולתו. אמנם המתעלם מחובותיו המוסריות הפרטיות, ונכנס בחובת עבודת הכלל, הרי הוא כטמא ובעל מום המשמש במקדש, שבידו האחת הוא חותר מחתרת תחת בנין הכללי, בהיותו מאבד חלק מחלקיו שהוא הוא עצמו. ע"כ עלינו ללכת בתום לבב המסודר. הרבה לימודים, שכל אחד בפני עצמו נערץ ונקדש, צריכים שיתקדמו בדורות רבים בתור הצעות להאידיאל הנשגב של עבודת ה' הנתונה בידי ישראל, שתכליתו היא התרוממות כל האנושות, שאי אפשר שתתרומם זולתי ע"י התרוממות עם ישראל. העם שהתחיל להאיר מחשכי העולם עליו לגמור את אשר החל, ורק באורו העצמי, בהכירו מראש את ערכו ואת תעודתו הכרה ברורה, לדעת כמה נשגב ונהדר הוא תכלית זה. והנה השם יתברך, אשר הכין הכל לשכלל את התפתחות האנושות ע"י מקור ישראל, יודע הוא כל האמצעים הדרושים לכונן רוח ישראל באופן מתקיים שתתקיים הברכה בו בעצמו, ושיוכל עי"כ להביא ברכה גם לעולם. לשם-זאת נוסדו כל המצות והחוקים והמשפטים בישראל, כולם מכוונים לכונן את רוחנו הלאומי ולהשלימו, וכל זמן שלא באנו לתכלית השלמת עצמנו לא נעפיל להיות משלימים את זולתנו, כי היא לא תצלח, רק נשימה נא כל מעיינינו לכונן את רוחנו הלאומי, לשכללו ולהרחיבו, אמנם המגמה הפנימית והתכליתית תהיה – רצון ה' שהוא שכלול האנושות כולה.

(אוצרות הראי"ה ח"ב, בעריכת משה יחיאל צוריאל, עמ' 711-712)

בשעה טובה

שה' ייתן הרבה הרבה כוחות

ורפואה שלימה במהרה!

הודו לה' כי טוב , כי לעולם חסדו

שתזכו לשנים רבות נעימות וטובות בבריאות איתנה ובשמחה

ולקח לי זמן להתרגל לזה שלבעלי יש גישה חופשית למחשב שלי 

הפיתרון ההגיוני הוא שם משתמש וסיסמה - או שיחת הבהרה שזה פחות נעים....

כי אז הם יבקשו כשאהיה מחוץ לבית. כבר עשיתי את זה בעבר...

בס"ד ובהשתדלותי

ניתן להגדיר משתמשים - כלומר, כשהוידוס עולה אז הוא מאפשר לך לבחור לאיזו 'מחיצה' להיכנס. אולי תעשי את זה? תהיה מחיצה שפתוחה לכל המשפחה והיא תהיה בלי סיסמא, ומחיצה אישית שלך עם סיסמא.

גם לי יש דברים אישיים במחשב ומפריע לי אם משתמשים בו...

העניין הוא שאצלי - המחשב פרטי, נקנה מכספי.

כשהמחשב הוא מההורים, זו כבר יותר בעיה...

צריך לברר את הנקודה. אם הם יתכוונו שכך גם יהיה עוד מחשב בבית, אולי אין מה לעשות....

נראה לי ששמעתי פעם משהו על כך שיש אפשרות לעשות סיסמה לתקייה.

כדאי לבדוק זאת. (במסו"ט היה משהו.)

אפשר להגיר משתמשים למחשב וככה את יעולה להגדיר את המשתמש שלך עם הגנת סיסמה ומשתמש נוסף פתוח. ככה יש לך את כל הפרטיות שבעולם במשתמש שלך ואת יכולה להיות נדיבה יותר בהשאלת המחשב.

איזה רעיון...! |מתלהב|

איך א חשבתי על זה קודם.?!!

הה חוסך לי הרבה מריבות בחיים..

<<<כן, גם אני עם אותה בעיה>>

אגב, כידוע לרבים מכם, אצלנו בבית יש הפרדת רשויות מוחלטת, ואין לה אפילו את סיסמת הגישה למחשב השולחני שלי.

היו תקופות שגם לי לא הייתה הסיסמא שלה, אבל זה עבר מסיבות אחרות.

לדעתי את צריכה לשבת לדבר בנעימות עם ההורים שלך- להסביר להם שבאמת מפריע לך שעובדים לך במחשב

את יכולה להמשיל את זה לכלי נגינה- "אני לא אוהבת שמנגנים לי בגיטרה, זה מרגיש חודר לפרטיות שלי. אני יודעת שזה לא מזיק לגיטרה שעוד אנשים מנגנים- אבל לי זה לא מרגיש נכון"

(אולי בצוה כזו ההורים ה"פרימיטיביים" שלנו יבינו יותר.... )

לדבר בנעימות

להסביר

לתאם כללים של הבית- מה את מרשה, מתי כן ומתי לא

ובכל אופן- גם כשאת מרשה- שיעבדו ממשתמש אחר משלך, את שלך תסגרי בסיסמא

ואל תרגישי לא נעים לומר למי שמבקש מעבר למה שנקבע- "לא!"

אנשים צריכים ללמוד שהרכוש של השני- לא תמיד פתוח להשאלה, גם אם הוא נראה לכאורה יושב בלא מעש

יש אפשרות ליצור שני משתמשים:

האחד יהיה שלך, תוכלי לעשות בו הכל וכל מה שאת רוצה.

השני יהיה משתמש מוגבל, חסום וכו' וכו'... נניח, לא יהיה בו נגן מדיה(יוריד לאחים שלך את רוב החשק להשתמש במחשב), יהיה בו דפדפן ברירת מחדל שהם לא רגילים להשתמש בו, ואת זה שהם מכירים תקברי עמוק(יוריד לכל המשפחה את החשק להשתמש במחשב), וכן הלאה.

קצת מגעיל, אבל יעיל.

אה, וככה לא עובדים על המידות, אבל זו יכולה להיות עבודת הכנה לעבודת המידות. זה מה שאני עשיתי...

אחד שאני המנהלת עם סיסמא ויש בו את כל ה"חומרים" שלי, ואחד לאם מישהו צריך ואני לא בסביבה.

אז ככה:

ישנתי בערך מחמש עד שבע..

הכנתי לעצמי ארוחת ערב, בישלתי לשבת (אוכל וכמה סלטים), שטפתי כלים (כמה נגלות..), תליתי כביסה, הלכתי לבקר קרובת משפחה, חזרתי הביתה, המשכתי לבשל את הסלק ושרפתי אותו, התכתבתי בצ'ט של הג'ימייל עם בנות דודות, הייתי גם בפורומים..

ועכשיו- התקלחתי ואני הולכת לישון!!

והסיבה האמיתית- שהמחשב מתפנה סופית רק בלילה, ואז אני יושבת עליו..

אבל היום באמת שהיה לי הרבה מה לעשות..

(למרות שבהקשר שלי זאת באמת שאלה! למה אני ערה בבוקר?! ובכן.. כי נרדמתי ב9 והתעוררתי לפנות בוקר ואני עדיין לא עייפה להרדם שוב...)

בס"ד

חשבתי שאומרים חרכים בצליל של חרחים...

תודה!

ואני חשבתי שהאחרים מדברים לא נכון..

בס"ד ובהשתדלותי

ועוד מילות תואר, כמו צבעים, שיש באות האחרונה דגש חזק (בלי סיבה נראית לעין כביכול)?

דגש חזק תבניתי.

(דגש של משקל.)

כדי לעשות דגש:

עמוד "על" האות.

לחץ על כפתור הCapsLK.

shift + המקש הזה: =

במשקלים האותיות הן קט"ל

ובבניינים - פע"ל.

תודה,יפתי!!!

כולם לחזור אחרי:

א-י-ן ע-ל כ-ת-ר ה-מ-ל-כ-ה-!

תודה ענקית על ההשקעה..

בס"ד

ואני כבר חשבתי שאת מקורית ומביאה משל עצמך

זה תמיד שלי.

רק הפעם לא, כי חברה מתוקה שאלה שאלה וחיפשתי תשובה.

או "עשרים ושתיים חמישים וחמש", ואז לא מבינים אותי...

אבל יחד עם זאת אנחנו אומרים "עשרים וחמישה ל..".

בכ"מ.. אין איזה עניין של מנהג ישראל תורה הוא?

<צ>

כאילו שאני עושה המון רעש

אתה לא רעב???

הייתי אצל חבר, אישתו עשתה כמה תבניות עוגה. אכלתי חצי תבנית ואת השניה היא נתנה לי לבית 

אבל עד שמישהי מענינת אותי היא זורקת................ עע

בעזהי"ת.

קו, נקודה, קרן, זוית, צלע, מצולע,משולש, מרובע, טרפז, דלתון, מעוין (ועוד כל שאר המצולעים),

כפל, חילוק, חיבור, חיסור, שבר, אחוז (?)

ב-בסיס

ג- גדול

ד- דלתון

ה-הוכחה

ו-ועוד

ז-זוית

ח-חילוק

ט-טרפז (אני שעה נתקעתי על ט' עד שראיתי את ההודעה של רחלקה)

י-ישר

כ-כפול

ל-לוח הכפל

מ- משולש

נ-ניצב

ס-סרגל

ע- עיגול

פ- פחות

צ- צלע

ק-קטע

ר- ריבוע

ש-שבר

ת-תוצאה

אבל זה לא מושג לכיתה ג' / ד'

אז תמצאי את משהו בה', ו', ונ'.

ח-חשבון,

נו שוין, כשהתלבטתי לגבי האות ט' חשבתי לכתוב טריגו 

קוראים לו גם אריתמטיקה.

חדו"א, אגב, זה ראשי תיבות חשבון דפרנציאלי ואינטגרלי כידוע לך שזה ענף בתוך ענף החשבון

בס"ד

בסוף אפילו לא הספקתי לראות את זה בזמן... אז נשארתי רק עם הרשימה [החסרה] שלי...

ו.... - דל"תיות הנשמות שלי [שהיכרתי לראשונה רק היום... ] היו כל כך חכמות ומקסימום שבנו רשימה הרבה הרבה יותר גדולה מהרשימה שלי!!! וגם אפשר לומר שכיסינו את כל האותיות...

מכניסה את מה שאני זוכרת בע"פ.. היו הרבה יותר..

א- אלכסון, אחדות,

ב - בעיה מילוליות

ג- גורם, גיאומטריה, גימטריה, גדול

ד- דלתון

ה - הנדסה, השוואה,

ו - ועוד [למרות שזה לא ממש מושג בעיניי אבל לא מצאנו משהו אחר...]

ז - זווית (ישרה ,שטוחה, חדה...)

ח - חיבור, חיסור, חילוק, חצי, חשבון

ט - טרפז, טרפז ישר זווית

י - ישר, ישר מספרים

כ- כפל,

ל- לוח הכפל, לוח המאה

מ- מכפלה, מנה, מאוזן, מאונך, מעגל, משולש, מרובע, מחומש, משושה, מתומן, מיתר, מצולע, מספר, מחלק, מחולק, מעוין, מקבילית

נ- נפח

ס- ספרה, סכום (מוסיפה עכשיו..) , סדרה,

ע- עיגול, ערך הספרה, עקום

פ- פתרון (מוסיפה עכשיו. היה לי משהו אחר..)

צ- ציר מספרים, צורה, צלע,

ק- קוטר, קדקד, קו, קטע, קווים מקבילים

ר- רבע, רבבה,

ש- שוויון, שבר, שלם

ת- תוצאה,

הוספתם לי את:

אחוז (לא יודעת אם הן יודעות.. אולי..)

הוכחה (גם לא נראה לי)

נקודה

קרן

למהלך המחשבתי שכותב המאמר הביא,

לצורת כתיבת המאמר, ופחות התוכן..

גם אפשרי?

מתייחס אלייה, את יכולה לקחת את שהוא כתב, ולנסח את הדברים קצת אחרת+ עיבוי של הדברים

<ר>

אפשר לכתוב בביקורת על צורת הכתיבה של הכותב,

על הניסוח, על ההקפדה בלשון, 

אם זה עבר עריכה או לא...

זה רק שלילי? תכתבי ביקורת חיובית

מבקרי מוזיקה/סרטים/מסעדות כותבים רק שלילי? לא. אז גם לך מותר.

אפשרות ב- חרטטי לך דעה חדשה שנוגדת את המאמר.

זה עדיף ממרצי רחף ניו אייג'ים כאלה שנותנים לך עבודה-

כיצד הקורס השפיע על חייך? 

כשההשפעה היחידה שלו הוא תוספת שעה וחצי של שיעמום בשבוע.