פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2188)

קראתי את המאמר שקישרת אליו שמסביר את החשיבות של העצומה..

אני אמנם בוגר בני עקיבא, אבל הקשר שלי לתנועה די רופף, ובוודאי שאי אפשר לחשוד אותי בפטריוטיות יתר לתנועה..

רק שאלה..

למה לא לעשות עצומה כזו, שתדאג שהנושא השנתי של שלושת התנועות (בנ"ע עזרא ואריאל) יהיה זהה בכל שנה..

וכך גם שמות השבטים.. (וכך הם יהיו קשורים גם לנושא השנתי..)

ולצמצם את ה"מחלוקת החריפה" כפי שהוגדר שם (שאין לי מושג במה מדובר, כשאני הייתי חניך המחלוקת הייתה בענייני צניעות בלבד, ולא בשום נושא שאפשר להגדירו חריף או קרוב לחריף, דברים השתנו מאז??).

בסופו של דבר, עד כמה שאני זוכר, המטרות של התנועות באופן כללי דומות עד זהות..

או שפספסתי משהו?

 

(נא לקחת בחשבון שאני ממש לא מעורה, ויכול להיות שרק קשקשתי.. אם אכן קשקשתי.. נסו להיות עדינים איתי...)

בעזהי"ת.

 

אני גם לא לגמרי מעורה כיום, אבל כשהייתי תיכוניסטית עליזה הייתי אריאלניקית, והכרתי טוב טוב את ההנא"ר וכו'. (ואפילו אם תחפשו מספיק אחורה בהודעות שלי תראו שכתבתי על עניין שמות השבטים בפורום "תורת חיים בעוז". )

אני גם בעד איחוד. אחרי הכל- פחות או יותר הערכים של כל התנועות זהים, כולנו דוסים וכולנו רוצים לשלב בין תורה לעבודה...

ודיי עם הסנוביות של אריאל, זה עוד יהרוס את העולם. באמת. קצת עם הפנים לכלל ישראל, זה באמת לא יזיק...

בס"ד

מוזמן לקרוא את המאמר הזה - http://www.tariel.co.il/?CategoryID=333&ArticleID=2360&dbsAuthToken=

שהוא בעד המהלך.

ואת המאמר הזה שהוא נגד - http://www.tariel.co.il/?CategoryID=333&ArticleID=2501

וכן אתה מוזמן לקרוא את התגובות העיקריות על המאמרים.

במס' מילים - ניסו כבר לעשות דבר כזה של שם משותף ל3 התנועות, זה לא הלך.

אבל בינתיים עד שזה יקרה יש היגיון ברור בכך שתנועת אריאל תקבע לעצמה את השם כי זה אבסורד שיש לנו שם של תנועה אחרת.

אם אתה סובר שאין זה אבסורד, אתה מוזמן להחליף את שמך לשם שלי.

בעזהי"ת.

 

וממש ממש לא הגיוני שהתנועה לא תקבע את השמות של השבטים שלה.

אבל כדי לתקן משהו מעוות אחת- לא צריך להוסיף עוד עיוות. אם חותרים למצב של שמות אחידים עדיף להישאר בסטטוס קוו שהיה עד עכשיו.

הבעיה נעוצה בזה שהחבר'ה של אריאל פשוט לא סגורים על עצמם שזה מה שהם רוצים (כמו תמיד אצל דתיים.. מליוני מחלוקות), ובני עקיבא לא מאירים פנים לתהליך הזה, ובצדק... אחרי שתנועת אריאל יצאה כ"כ נגד בני עקיבא, אין סיבה שהם יהיו נחמדים לאריאל.

 

צרות של מבוגרים.

מצד שני הסמליות שתהיה בצעד שמוצע בעצומה.. עלולה ליצור נזק..

קצת מוזר שהשם הוא לא שלכם.. אבל, זה באמת בקטנה...

"יש דבר כזה חברה מעורבת צנועה"

"אין דבר כזה! אתה לא מקשיב לרבנים!"

"אבלבלבלבל..."

 

אך הימים ההם...

 

ולעצם העניין, הוא פשוט פנה לבוגרים.. שכבר לא שם..

לשלושת התנועות יש מטרות די זהות וקהל יעד דומה.
ואין באמת הבדלים מהותיים שדורשים תנועה נוספת.

אבל
לכל תנועה יש מזכ״ל ומנהל ורכז הדרכה ורכבים ומשרדים והרבה הרבה תקציבים ממשלתיים (והכנסות ממיסי תנועה כמובן) וד״ל...

בע"ה.

 

ממש ממש לא.

 

 

אבל אם אתה ממש רוצה מוזמן באישי.
(וכנראה שאני מבין בנושא יותר ממך)

הלוואי שתנועות נוער היו ממשיכות לבעור בנו כמו תיכון-שירות..
ודעתי בנושא ידועה, אז לא אחתום..

(הדבר היחיד שאני מסכימה איתך זה הרעיון שנהיה כולנו תנועה אחת).

יאללה יאללה

כאילו שבחיים האמיתיים השם של השבט משנה למשהוא

(מלבד שזה דרך אלגנטית לשאול אישה "בת כמה את?" ... )

 

 

כאילו שחסר מחלוקות בעם שלנו גם בעלי עזרה מסמנטיקה ושמות

 

 

 

אח,כ עוד תבכו שאתם רוצים איחוד מפלגות בציבור שלנו...

אבל איחוד מינימאלי בשיתוף-שם-שבט בתנועת נוער- אתם לא מסוגלים?...

 

לרימונים - אשה בונה אשה הורסת

 

מהיכן אתה מכיר את כל השירים האלה? איזה מין דוס אתה?!

 

 

וחידה - מה המקור בתורה לשיר הזה?

ולשאלתך הראשונה - גדלתי בעיה"ק ב"ש תובב"א והייתי חייל בחטיבה שר"ת של שמה הן - גוף ונפש למען נצח ישראל

 

חוץ מזה שמה שהבאת זה מהגמרא ואני התכוונתי מהתנ"ך.

ואין לי ממש כח לחפש מקור אחר אבל משום מה עולה לי בראש משהו בקשר לשמשון

 

בגלל זה אני מכיר את השירים

 

שאנחנו תקועים כרגע באותו חור....

ואתם אפילו מאותו subnet.

מפגש משפחתי על גבעה כלשהי

הימים שבחג הסוכות שבימינו שאנו חוגגים הם כנגד הימים שהיו בביהמ"ק וכל יום משבעת הימים
הקריבו עמ"י שבעים פרים כנגד אומות העולם,
ובזכות שבעים פרים אלו היה קיום לשבעים אומות העולם,
ביום השמיני אמר הקב"ה לישראל שיקריבו פר אחד בשבילו, להראות את החיבה של עמ"י לקב"ה
וזה בעצם היום השמיני שאנו חוגגים.
יש על זה משל אבל ארוך
עד כאן דבריו

כיוונתי לדעת אחיך

שכיונת לדעת גדולים

הוא  הכלאה של חג נפרד וחג קשור שהגמ' אומרת שמיני רגל בפני עצמו לעניין פז"ר קש"ב (לא, אין לי כוח להסביר מה זה)

ומבינה מהותית הוא גם הכלאה כי הוא נעשה בגלל סיום חמשה חומשי תורה שזה לא קשור לסוכות ומצד שני הוא סמוך  כ"כ לסוכות ונקרא שמיני שז"א שהוא המשך.

מקווה שלא חפרתי (למרות שזה בדיוק מה שעשיתי)

(וסליחה על הנצל''ש)

יחי הפוטושופ!

אמרתי את זה בערב חג

לחברה שלי- שהתחילה להלחץ מ"אחרי החגים" הבא עלינו בעז"ה...

 

אמרתי לה-

השם אומר לנו- עצרת! תעצרו

נשאר פה רק אנחנו- אני ואתם, נחגוג את הביחד שלנו

כאילו אין עולם חוץ מאיתנו...

מה היה אח"כ?

מה אכפת לנו!!! מה שיהיה- יהיה, אנחנו עסוקים עכשיו בלהיות מאוהבים  ב \ מתענגים על -הקב"ה

 

 

 

עכשיו- שיצא החג- אפשר להתחיל לחשוב מה יהיה אחרי החג...

להריץ תוכניות, כביסות, מטלות, עבודה...

בעז"ה

אין פלאפונים וכו'

סתם אני חושב שהולך להיות משעמם בבית

זה או להפגש או לחרוש למבחן בחג, אפשרות א נראית יותר כיפית.

ובא נסכים אתך שזה אכן היפוטתי‎‎

שזה היפוטתי אז כנראה זה היפוטתי

אגב היפוטתי זה בעברית?

ב. זה מאנגלית - hypothetic (ובתעתיק לעברית th=ת ו-t=ט, לכן גם יש לכתוב היפותטי)

 

אני רואה שהמילה הזו נעשתה ממש פופולרית

אני אף פעם לא משתמש במילה היפותטי, רק היפוטטי.

זה צריך להיות עם סיומת cal שלא הוספתי. אחרת, לא נראה לי שיש מילה כזו... ויתקנוני דוברי האנגלית כאן שמבינים יותר טוב ממני

 

ואילן - לא הבנתי (או שזו הייתה בדיחה?)

לא חשוב, עזבי

מי רוצה?
אני מוציאה מכרז.
‏‎‎

היה ממש כיף!

הבנתי שבשבוע הבא אני הכותרת הראשית בעמוד השער של "יומן"

היית מת להיות מפורסם ומגניב כמוני!!!!

זהו

מה קורה שם באמת...

 אפשר הסבר?

 

(אתה עוד צריך לעצב לי משהו עם גרגמל, כמו שדיברנו

ו-הבחירות אוטוטו קרבות...

מתי יושבים על המשך הקמפיין?

אנחנו עוד נשב על רזולוציות וכאלה....

 

(מה זה בכלל? )

שנפתח לך

לכל הרוחות! עמוד פייסבוק אני יכול לפתוח לבד!!!

אני מדבר איתך על קמפיין לכנסת!

 

עמוד פייסבוק.... קודם כל תפתח לעצמך...

זה הפרופיל שלי... אמנות מודרנית...  

הא קיש?

זהו

 לא להגזים כמוצי

יחיו הקנאים ויהנו!!=)

אני יותר מפורסם! 

תירגע!!!

בע"ה.

אתה לא עושה לו פה כמה אאוטינגים היום?

אבל צחי מחל לי בדיעבד.

ככה תמהים יותר מה מיוחד בחצילים על בטטה?!

 

בע"ה.

 

זה מה שעושים בהושענה רבא בלי שיש כוח ללמוד

שנינות...

הרגע שמתי לב

רוצה לפתוח דוכן אופנה שאווה כזאת?!=)
באגב זה אמור להיות אופנת גברים

את תעמדי בדוכן ואני אקטוף ת'רווחים

חצי חצי,מה?

אנחנו צריכות גבר שיעמוד גם בדוכן=)
עו"ד נשמע מצויין זה ימשוך קונים!!

היא תיקח חצי ואני חצי, ומה יישאר לך?

חצי לי, חצי לאייכה.

ואתה מקבל שקל תשעים על הטרחה.. ועוד פירגנו לך!!!

את תקבלי את הדוכן, ואני ואייכה נתחלק חצי חצי

או במילים אחרות:היית מת

עכשיו אני חי, נושם, ולוקח את הכסף

פתרון אידיאלי=)

"אנחנו נהיה ארבעה שותפים שווים,

אתם תקבלו 50 אחוז ואני אקבל חמישים אחוז"

גשששםשם.

תשתוק!!!

תעסיקו אותו גם,

אולי בתור בובת ראווה- אתה יודע עם הכתונת פסים..

ובתמורה, הוא יקבל את הכתונת

אחרי שפתרנו את הבעייה עם מוטי, נחזור לענייננו

כולם מרוצים?(גם אם לא לא באמת שאלנו=) )

אני מקווה שהשווי שלה שווה לשכר הטירחה..

אתה יודע, בובת ראווה כל היום לעמוד באותה תנוחה

בניגוד אלי, אתה תוכל פשוט לישון בחלון הראווה

התפקיד הזה מתלבש עליך בול!

 

 

נראה לך שאני ארדם שם?

אין סיכוי

ודאי יותר ממני...

אחר כך אני חצי ואתם מתחלקים בחצי הנותר=)

שהרי הרב נבון כותב שם בפירוש שהמשמעות של 'כותנת פסים' היא - כותנת בעלת שרוולים!

(כלומר, ההבדל בין הכותנות של האחים של יוסף הוא שלהם היו כותנות קצרות, ולו -כותנת ארוכה ...)

 

---

ואגב, גם אני לא הייתי קוראת את הספר הזה אם אח שלי לא היה לוקח לי את הביוגרפיה על איינשטיין באמצע המתח

בסה"כ היו שם 3 עובדות שלא ידעתי .זה אחד מהם

עבר עריכה על ידי משכנות הרועים בתאריך כ"א תשרי תשע"ג 15:31
ישנם כמה פירושים, ויש רבים שאומרים שכן
מדובר בכותנת בעלת פסים, כפשוטו.
אותו הדבר לגבי דבריו על משה רבינו.

על בערך חצי מה׳עובדות׳ כביכול שהוא מביא
שם אפשר לפקפק, ונראה שהספר הזה יותר
משהוא בא להראות את האמת, מציג בסה״כ
את דעת מחברו, שלא תמיד עולה בקנה אחד
עם העובדות.
לא הייתי מייחס משקל רב מדי לספר הזה.

ומזל טוב לרגל השרשור השלושים!

את חיברת את כל ה׳רגע של עברית׳ פה??

והתשובה היא כן.

אבל העורכים שלה הם בד"כ אנשים שמבינים משהו או שניים בחיים.

לכן אחוז הטועויות שם לא גדול מאנצ' אחרת.

 

 

מי שעורך את ערכי העברית שם לדוג' זה אנשים כמוך שמבינים בעברית 

נכון שהעריכה היא חופשית, אבל יש על זה בקרה.

 

 

11.2.
האם יש לכתוב פרגמטי או פרגמאטי? קלסי או קלאסי? פרדוקס, פאראדוקס, או אולי פארדוקס או פראדוקס? פארק או פרק? אנו בחרנו כמעט ולא להשתמש באל"ף לציון תנועת a במילים לועזיות, וכותבים פרגמטי, קלסי, פרדוקס, פרק. בסעיף זה נסביר מדוע.
o מן הידוע הוא שלאמות הקריאה בעברית אין הגייה יחידה: וי"ו עשויה לציין את התנועה או u, יו"ד מציינת i או e, וה"א מציינת בדרך־כלל a אך גם o או e. אם הקריאה אל"ף ניתנת לקריאה בדרכים כה רבות, שלפעמים עולה השאלה האם היא בכלל עוזרת לקריאה.
אל"ף עשויה לציין: 1. תנועת o: ראש, ראשן, ראשתן, שמאל, נאד, צאן, פארה, לא, זאת, מאזניים 2. תנועת i: ראשון, ראשוני
3. תנועת e: ראשית, וחלק מהשמות עם סיומת אל"ף: גא, פלא, דשא, פרא, כלא, טנא, מטאטא, שונא, בורא, רופא, קורא, ירא, טמא, צמא, מלא, גומא, נושא, הימצא, יוצא, צא, לולא
4. חוסר תנועה: חטא, גיא, שווא
5. לעתים אל"ף באה בסוף מילה אחרי אם קריאה אחרת, ולא מוסיפה כלום: קישוא, מצוא, בוא, קרוא, בריא, בקיא, נביא, נשיא, שיא, קיא, לביא, מצביא, מספוא, משוא, מלוא, מבוא, מחבוא, קפוא, יצוא, יבוא, ברוא, אפוא
6. תנועת a: כל שמות העצם עם סיומת "אי" )כגון בנאי, פנאי, ועוד עשרות(, חלק מהשמות עם סיומת אל"ף )שווא, סומא, מושא, מופלא, אימא, אבא, סבא, סבתא, תוצא, מוצא, דודא, אמורא, צאצא, מקפא, ממצא, מבטא, מורא, נורא, מקרא, תא,
מלאכותי, כאן, לאו
התפתח נוהג להוסיף אל"ף לציון התנועה a במילים לועזיות. נדמה לנו שנוהג זה לא התפתח על דרך העברית, כי בדוגמאות לעיל רואים שבפחות ממחצית המקרים, אל"ף באמצע מילה מציין תנועת a. לכן לדעתנו נוהג זה הושפע משפות זרות כמו ארמית, ערבית ויידיש.
הנוהג לציין את התנועה "a" בתעתיק מילים לועזיות על־ידי אם הקריאה אל"ף אינו חדש, והוויכוח מתי ראוי להוסיף אל"פים ומתי לא, נמשך כבר כמאה שנה.
בספרו יד הלשון ]17[, עמוד 2, מצטט יצחק אבינרי פרסום שלו משנת 1943, שטען בזכות השימוש באל"ף לתעתיק a, בכל מקום, ללא יוצא מן הכלל. להלן קטעים ממאמרו של אבינרי:
במילים זרות אלף נחוצה. בכנוס הארצי של הרגיסטראטורים, שנתכנס בתל־אביב בשבט תרצ"ה, הרציתי על הטראנסקריפציה של שמות זרים בעברית. )ההרצאה נדפסה אח"כ בחוברת הסתדרות הפקידים ובעתון "הדאר"(. בקורת־רוח יצוין כאן :a שהצעה אחת זכתה לצאת מגדר הצעה לפעל ממש. כוונתי לשמוש האלף במקום יאפאן ולא יפן. ]...[ עם ראשית תחית הדבור העברי, עוד ראו מעין "זרגוניזמוס" בכתיבת אלפין בשמות זרים ]...[ אבל בדורנו זה כבר אין "צחות" ממין זה מקובלת ביותר ]...[ עכשיו כבר כותבים יאפאן )לפני שנים מעטות כתבו הכל יפן( אך במקום מאדאגאסקר עוד כותבים לרוב מדגסקר וכיוצא בזה בשאר מילים ממין זה. ]...[ אל נא יאמרו: הכתיב המלא מאריך את צורתן הכתבית של המלים ]...[ פתרון ראדיקאלי זה, של קביעת אלף במקום a בכל המילים הלועזיות, מקיל את הקריאה והוא הכרחי
ומותר לנו.
אולם למעשה, הקביעה הנחרצת שיש לכתוב אל"ף עבור כל תנועת a מעולם לא התקבלה: בהערות שאבינרי מצטט ממתנגדיו דווקא יש היגיון: הוספת האל"פים באמת מקנה למילים צורה זרה לעברית, וללא צורך גורמת להן להיראות מסובכות )"זרגוניזמוס", בפי אבינרי(. היא באמת מאריכה ומקשה על הכתיבה. היום הכתיב "יאפאן" שעליו ממליץ אבינרי אינו מקובל כלל, והכתיב "יפן" הוא הנפוץ. למעשה, גם אבינרי עצמו הבין שלא סביר להוסיף אל"פים בכל מקום ללא הבחנה, ובשנת 1944 מפרסם המשך )ששוב מופיע ב"יד הלשון"(,
ולהלן קטעים ממנו:
במילים זרות אלף יתרה. הצעתי להטיל אלף במלים זרות במקום a זכתה להתגשם במלואה. אולם כבר יש מפריזים בענין זה עד כדי כך שיש להציב גבולות לדבר. קודם־כל אין להטיל אלף במלים זרות שבתלמוד, כגון: איטליה, גרמניה, פדגוג, ולא קאתידרה במקום קתידרה. גם אין לכתוב אמריקאני, אפריקאני, כי אלף זו אינה הכרחית להקלת הקריאה, והיא חוצצת בין הסיום העברי – ני ובין גוף השם ]...[ רבים התחילו לכתוב "גאז", באלף, אך מוטב לכתוב גז ]...[ אלף זו מעידה מיד על מקור לועזי, ואילו בכתבנו גז – הרינו מקרבים אותה למקור ישראל]...[ אין כשורש גוז )"גז חיש", "נגוזו ועבר"( הולם את הגז ]...[ יש לכתוב מסה, כי האלף היתרה נותנת טעם לפגם, ומה גם שיש חוקרים נודעים, המוכיחים כי המסה הלועזית לקוחה ממקור עברי ]...[ קפה, בלא אלף, הוא על משקל שדה, קצה, קנה. ולמה נטיל כאן אלף יתרה,
הפוגמת את הצורה העברית של התבה? מכני – אף בתיבה9 זו אין להכניס אלף
לא מצאנו החלטה רשמית ועדכנית של האקדמיה לגבי הכמות הראויה של אל"פים. בעבר האקדמיה נהגה להרבות באל"פים, במיוחד בשמות פרטיים לועזיים )אנשים, מוסדות ומקומות(. ב"כללי התעתיק מלועזית לעברית" ]7[ מ־ 1977, קבעה האקדמיה ש:
א היא סימן לתנועת a בתחילת התיבה ובאמצעה. בסוף התיבה יהיה הסימן ל-a ה,
9 הציטוטים מ"יד הלשון" הם כלשונם, בכתיב ששימש בספר. מעניין לשים לב שהכתיב הנהוג אז היה חסר יותר מזה הנהוג היום, ואחיד פחות )למשל הכתיב "תבה" ו "תיבה" מופיע במרחק מילים ספורות זו מזו(.
35
אך בעדכון האחרון של התעתיק של השמות הפרטיים, ]18[ מ 2007, האקדמיה כבר ממליצה פחות על אל"פים:
a באם הקריאה א או ללא סימן מיוחד. דוגמאות: אמריקה, טוסקנה, דבלין, מנהיים. בשמות קצרים ב־א: קאן, באק, נפאל, ת'אצ'ר.
a אפשר לציינה באל"ף במקום שהיעדרה עלול לגרום שיבוש בקריאה, וראוי לכתבה בשמות קצרים בני שתיים־שלוש אותיות )בלי האל"ף(. בשמות הקצרים היא נכתבת גם בכתיב מנוקד. שמות שכבר נשתרש בהם הכתיב בלי אל"ף ייכתבו בלי אל"ף, כגון יפן.
דוגמאות נוספות: הנובר, טיימז, פררה, פלרמו, ז'נווה, טהרן, בנגלדש, צ'אד, קניה, סנגל, פרגווי
כששאלנו את האקדמיה ב 2006 על תוספת אל"פים במילים לועזיות )ולא רק שמות פרטיים לועזיים( קיבלנו תשובה עם ההנחיה הבאה ]32[:
הדרך שהמזכירות המדעית ממליצה עליה, והיא אף הדרך שבה נערכים כתבי העת של האקדמיה, היא למעט באל"פין בכל הנוגע למילים לועזיות. לשיטתנו אפוא קלסי, פרדוקס, פרגמטי, ניטרלי.
מאותה תשובה ניתן גם להבין שגם עבור שמות פרטיים הנוהג העדכני הוא למעט באל"פים, וכן שעבור מילים קצרות כמו park ניתן להוסיף אל"פים כדי להפחית את דו המשמעות:
האקדמיה דנה לאחרונה בשאלת התעתיק מלועזית לעברית – הנוגע כפי שציינת לשמות פרטיים – ואישרה את המגמה לכתוב אל"ף לציון תנועת a רק בשמות קצרים. מגמה זו מוסברת בסיכוי הגבוה להיווצרות הומוגרפים ככל שמדובר בשמות קצרים ולאו דווקא בצורך לציין את תנועת a. אותה התופעה קיימת גם במילים לועזיות )שאינן שמות פרטיים(, דוגמת פארק. ... נראה שאפשר לעמוד על מגמה נוספת והיא שככל שהמילה או השם הפרטי שגורים יותר בעברית הצורך באל"ף פוחת, ובוודאי כאשר אין חשש להומוגרפיות. כך אנו מוצאים פחות ופחות יאפאן, יפאן, ויותר ויותר יפן.
לשם האחידות, אנו כותבים גם מילים קצרות ודו־משמעיות, כמו פרק, ללא אל"ף. ייתכן שבעתיד יש לשקול זאת שוב לאור החלטות האקדמיה הנ”ל. את שמות המדינות נפאל ו צ'אד אנו כותבים כך, עם אל"ף, מכיוון שכתיבים אלו מופיעים בפירוש בהחלטות הנ”ל.
מילון ההווה ומילון אבן־שושן החדש מקפידים כמונו שלא להשתמש באל"ף כאם קריאה ברוב המילים לועזיות, אך יש מקרה אחד בו גם הם, וגם אנחנו, החלטנו להשתמש באם הקריאה אל"ף במילים לועזיות )כרגע, לא מצאנו לו הצדקה מפורשת בכללי האקדמיה(:
כאשר יש יו"ד עיצורית שבכל מקרה היינו אמורים להוסיף עבורה אם קריאה )יו"ד נוספת(, אז אם התנועה היא a, אנו נוטים להוסיף את אם הקריאה אל"ף במקום יו"ד – ובכך בעצם מקלים על הקריאה פעמיים ב"מחיר" אם קריאה בודדת: אם הקריאה מבהירה שלא מדובר בחיריק אלא ביו"ד עיצורית, והאל"ף מבהירה )עם ההסתייגות מראשית הפרק( שמדובר
בתנועת a אחרי היו”ד. אפשר לראות מקרה זה בדוגמאות הבאות:
1. את הסיומת -יאלי אנו כותבים כך )ולא -יילי(. לדוגמה לויאלי, אקספוננציאלי, קולגיאלי, סקטוריאלי, מיניסטריאלי, מטריאלי, בקטריאלי, פריפריאלי, פרובינציאלי, אקזיסטנציאלי, קולוניאלי, טריטוריאלי, אימפריאלי, פוטנציאלי, טריביאלי, סטודנטיאלי, רדיאלי. כך גם מילים הנגזרות ממילים אלו, כגון לויאליסט,
מטריאליזם, אקזיסטנציאליזם וכד'. 2. כפי שביקש יצחק אבינרי בציטוט לעיל, בדרך כלל לא מוסיפים אל"ף לפני הסיומת
"-ני" – כמו אמריקני, מאוריטני, ג'מייקני. סיומת זו היא כמובן תעתיק הסיומת 36
אך בעדכון האחרון של התעתיק של השמות הפרטיים, ]18[ מ 2007, האקדמיה כבר ממליצה פחות על אל"פים:
a באם הקריאה א או ללא סימן מיוחד. דוגמאות: אמריקה, טוסקנה, דבלין, מנהיים. בשמות קצרים ב־א: קאן, באק, נפאל, ת'אצ'ר.
a אפשר לציינה באל"ף במקום שהיעדרה עלול לגרום שיבוש בקריאה, וראוי לכתבה בשמות קצרים בני שתיים־שלוש אותיות )בלי האל"ף(. בשמות הקצרים היא נכתבת גם בכתיב מנוקד. שמות שכבר נשתרש בהם הכתיב בלי אל"ף ייכתבו בלי אל"ף, כגון יפן.
דוגמאות נוספות: הנובר, טיימז, פררה, פלרמו, ז'נווה, טהרן, בנגלדש, צ'אד, קניה, סנגל, פרגווי
כששאלנו את האקדמיה ב 2006 על תוספת אל"פים במילים לועזיות )ולא רק שמות פרטיים לועזיים( קיבלנו תשובה עם ההנחיה הבאה ]32[:
הדרך שהמזכירות המדעית ממליצה עליה, והיא אף הדרך שבה נערכים כתבי העת של האקדמיה, היא למעט באל"פין בכל הנוגע למילים לועזיות. לשיטתנו אפוא קלסי, פרדוקס, פרגמטי, ניטרלי.
מאותה תשובה ניתן גם להבין שגם עבור שמות פרטיים הנוהג העדכני הוא למעט באל"פים, וכן שעבור מילים קצרות כמו park ניתן להוסיף אל"פים כדי להפחית את דו המשמעות:
האקדמיה דנה לאחרונה בשאלת התעתיק מלועזית לעברית – הנוגע כפי שציינת לשמות פרטיים – ואישרה את המגמה לכתוב אל"ף לציון תנועת a רק בשמות קצרים. מגמה זו מוסברת בסיכוי הגבוה להיווצרות הומוגרפים ככל שמדובר בשמות קצרים ולאו דווקא בצורך לציין את תנועת a. אותה התופעה קיימת גם במילים לועזיות )שאינן שמות פרטיים(, דוגמת פארק. ... נראה שאפשר לעמוד על מגמה נוספת והיא שככל שהמילה או השם הפרטי שגורים יותר בעברית הצורך באל"ף פוחת, ובוודאי כאשר אין חשש להומוגרפיות. כך אנו מוצאים פחות ופחות יאפאן, יפאן, ויותר ויותר יפן.
לשם האחידות, אנו כותבים גם מילים קצרות ודו־משמעיות, כמו פרק, ללא אל"ף. ייתכן שבעתיד יש לשקול זאת שוב לאור החלטות האקדמיה הנ”ל. את שמות המדינות נפאל ו צ'אד אנו כותבים כך, עם אל"ף, מכיוון שכתיבים אלו מופיעים בפירוש בהחלטות הנ”ל.
מילון ההווה ומילון אבן־שושן החדש מקפידים כמונו שלא להשתמש באל"ף כאם קריאה ברוב המילים לועזיות, אך יש מקרה אחד בו גם הם, וגם אנחנו, החלטנו להשתמש באם הקריאה אל"ף במילים לועזיות )כרגע, לא מצאנו לו הצדקה מפורשת בכללי האקדמיה(:
כאשר יש יו"ד עיצורית שבכל מקרה היינו אמורים להוסיף עבורה אם קריאה )יו"ד נוספת(, אז אם התנועה היא a, אנו נוטים להוסיף את אם הקריאה אל"ף במקום יו"ד – ובכך בעצם מקלים על הקריאה פעמיים ב"מחיר" אם קריאה בודדת: אם הקריאה מבהירה שלא מדובר בחיריק אלא ביו"ד עיצורית, והאל"ף מבהירה )עם ההסתייגות מראשית הפרק( שמדובר
בתנועת a אחרי היו”ד. אפשר לראות מקרה זה בדוגמאות הבאות:
1. את הסיומת -יאלי אנו כותבים כך )ולא -יילי(. לדוגמה לויאלי, אקספוננציאלי, קולגיאלי, סקטוריאלי, מיניסטריאלי, מטריאלי, בקטריאלי, פריפריאלי, פרובינציאלי, אקזיסטנציאלי, קולוניאלי, טריטוריאלי, אימפריאלי, פוטנציאלי, טריביאלי, סטודנטיאלי, רדיאלי. כך גם מילים הנגזרות ממילים אלו, כגון לויאליסט,
מטריאליזם, אקזיסטנציאליזם וכד'. 2. כפי שביקש יצחק אבינרי בציטוט לעיל, בדרך כלל לא מוסיפים אל"ף לפני הסיומת
"-ני" – כמו אמריקני, מאוריטני, ג'מייקני. סיומת זו היא כמובן תעתיק הסיומת 36
תנועת a, אך במקרה זה נשאלת השאלה האם זו בכלל תנועת a, או אל"ף עיצורית: האם בכתיבמנוקדכותבים פוְרּסַמְלְּדִהידאו פוְרְמּסַאְלְּדִהיד?באנגלית,לאניתןלכתובהבדלזה, כי אין את העיצור אל"ף.
לדעתנו, הכתיב הראוי הוא פורמאלדהיד, עם אל"ף עיצורית, משום שמילה זו היא הלחם של המילים אלדהיד )שהוא סוג של תרכובת אורגנית( וחומצה פורמית )חומצת נמלים(.
אך מסיבה לא ברורה, הנוהג הוא הפוך: מילון רב־מילים ]6[ כותב ללא אל"ף, מילון אבן שושן החדש ]12[ כותב גם הוא ללא אל"ף )בערך פורמלין(, וחיפוש בגוגל מעלה שהכתיב ללא אל"ף נפוץ פי 13 מהכתיב עם אל"ף. יתר על כן, הכתיב ללא אל"ף קיבל גושפנקה רשמית )אך עקיפה־משהו( מאקדמיה: במאגר מונחי הצילום ]27[ בערך "פורמלין", מוסבר
שהוא תמיסת 40% פורמלדהיד – כך, ללא אל"ף.
הסבר אפשרי לנוהג זה הוא תעתיק "כפשוטו" של המילה הלועזית, בלא ליחס חשיבות מיוחדת לעובדה שנוצרה מהלחם, ולכן תעתיק התנועה a במילה זו זהה לתעתיק כל a אחר – לא נוספת אל"ף.
החלטנו ללכת בעקבות האקדמיה, המילונים והציבור, ולקבל את הכתיב ללא אל"ף, פורמלדהיד.

34

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t463409

(ציטוט מתשובת האקדמיה בנושא):

הדרך שהמזכירות המדעית ממליצה עליה, והיא אף הדרך שבה נערכים כתבי העת של האקדמיה, היא למעט באל"פין בכל הנוגע למילים לועזיות. לשיטתנו אפוא קלסי, פרדוקס, פרגמטי, ניטרלי.

ועכשיו אתה מאמין לי שאני לא ממציאה?...

היא יודעת מה היא אומרת! 

אני חושב שזה היה נושא שהכללים לגביו לא היו מספיק ברורים, ורק לאחרונה עדכנו אותם לכלליים הנהוגים כיום.

משום מה בקלאסי זה לא מסתדר לי, לא יודע למה ....

גם לי זה היה כך.
הכול עניין של הרגל!

והכי שווה זה הצורה שבא קיבלת (ויישמת‎ ‎‏) את הורדת האל"ף במילה סלולר.‎‎

מה עם השאלה שלי???

ושכוייח ענקי על ההתמדה!!!

המשיכי להעשיר אותנו ברגעים יפים של עברית!
ותודה

אמן ואמן.

הוא להגיד תודה רבה.

זה שהגעת לרגע של עברית 30 זה רק מראה על גודל ההשקעה.

כתר תודה רבה לך על המסירות לפורום.
על המסירות לרגע של עברית.
ויותר מהכל, תודה על היחס הנפלא לתגובות והערות לשרשור,
כל שאלה מקבלת את מלא תשומת הלב, זה בכלל לא הולך ברגל! תודה רבה

יישר כח עצום!!

בס"ד ובהשתדלותי

 

אבל אני מקווה שזה לא באמת יקרה. בטח לא 'באייר הכל קרס' וכו'. 

חוץ מזה, השיר כתוב מצויין

לא לחשוד בי סתם=)

שיהיה לכולנו חג שמח

שפע של אנרגיות - בלי עין רע

זזתי לעיר הקודש

בהמשך השנה

וגם השמחה של שמחת תורה

ושנזכה לשבת בבית ה' כל ימי חיינו...

ושביתנו יהיה בית של ה'

(בהשפעת נתיבות שלום..)

 

רק טוב לכולנו אמן!

חג שמח ולא לשכוח להינות (ולנשום בין ההקפות ‎‎‏ )


חוגג איפשהו בדרום, רחוק מהבית..

לא שאני בעד זה, ממש לא, אבל
יש כאלו שהולכות לזה.

(אם כבר אז פנימיסטי )

כ''כ חג של בנים...

ומצטערת, לצפות בבנים רוקדים לא "עושה לי את זה"

(מפתיע אותך,ירחמיאל? יש בנות והרבה שלא אוהבות את זה ולא רואות בכל בן שרוקד מועמד פונטציאלי,מוזרות נכון??)

 

אני בנתיים רק מקווה שחיניכות שלי (לשעבר) יגיעו לבי''כ ואז אולי יהיה קצת מעניין.. חברות שלי גרות רחוק

כמה אני מתגעגעת לחג הזה כפי שחגגתי אותו בימים עברו בבני עקיבא - שם זו הייתה שמחה אמתית!! שם סוף סוף הייתה לנו (הבנות) הזדמנות לרקוד ולהרקיד את עזרת הנשים בכל בית כנסת אליו נכנסנו. בא לי לחזור לתקופה הזו.

כל החברות שלי נוסעות לדודים/ אחים נשואים/ סבאסבתא וכו'.

אילו רק היו לי אחים גדולים ונשואים...

אלה שמחים להם עם התורה ולנו נשאר רק לצפות בהם ולצפות לסוף!

אף פעם לא באמת אהבתי לרקוד. רוב הזמן  בשנים האחרונות ישבתי בצד עם עלון שבת שנשאר לפליטה או עם משהו מהקידוש.

 

האמת צריכה להאמר ששנה שעברה פשוט לא קמתי לתפילה, בזו שלפניה התעוררתי בסביבות תשע אז הגעתי להקפה שלישית-רביעית.

 

לא חסרים בנים שזה פחות מתאים להם.

מנהלים כבר יש, ואין להם תחליף

ומה מטרתו?

 

ומי מנהל?

יש מישהו שיכול להתחרות איתך?

במבט שטחי אפשר לזהות מיד את אלה שכותבים פה מתוך שינה...

אז כנראה שאפשר גם לנעול

כל היום בעצם. לא?

 

לק"י

 

 

כי אם כן, אז זה לא ממש מתאים לי עכשיו..

 

אולי כשאני אמצא עבודה בעז"ה, ואני אחזור לישון בשעות נורמליות.

היה יפה מאוד.

וישנתי

מיטב הברכות והאחולים!

טוב נו

המון מזל והרבה טוב, עד 142 וחצי, הרבה אושר עושר וכושר

זה השרשור הרשמי של קיש, אתה לא יכול לכתוב מה שבא לך...

ואני אדאג לזה, הרי אנחנו (אני וקיש) ברוטציה בשלטון

 

אחוות השולטים... אתה יודע...

שפע ברכותת ואיחולים

שתזכה לכל הטוב בשהקב"ה ייעד לך!

ולזיווג הגון בקלות ומהירות 

 

מזל טוב!
שפע ברכות שמחה אושר וגם עושר לא מזיק!

ועכשיו תרגום

זה הפרוש!

כל הברכות, ובעז"ה ה' ישלח לך את כל האמצעים להגיע למטרתך!

 

מזל"ט

זה השירשור של קיש!! לא לנצל''ש!!!!!

 

שמחה, ברכה והצלחה!

עלייה, סיפוק והתקדמות.

רק טוב ושפע של אור.

עד 120 לפחות באושר ועושר

שתהיה לך ס"ד גדולה בכל אשר תפנה,

והרבה סיבות טובות לשמח, בע"ה.

כל הברכות והאיחולים.

בריאות שמחה ואושר!

איזו עוגת יומולדת מביאים לקיש?

אפילו המטבע קוראת קיש קיש

שיהיה לך המון אושר ועושר הצלחה בריאות, נחת מההורים וכלה נאה וחסודה והמון הצלחה ושפע עד אין קץ ואין תכלית

רק שמחה ואושר 

 

 

רק אחרי כמה שרשורים וכבר עוד אחד?



מזל טוב ומאחל לך המון הצלחה בהמשך

ותפסיק להיות כזה קשיש!

 

 

מצטער אחי, זה פשוט החרוז הכי מתבקש...

(ואני אפילו לא מכיר אותך אישית. רק מקריאה בפורום)

 

תזכה לשמחה, ברכה, הצלחה והרווחה!

וגם להקים בקרוב משפחה!

(ונראה מי יעיז לצנזר אותי)

מזל טוב

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t474944#5507817
 

/Forum/Forum.aspx/t475017#5507821

 

הרבה אושר ועושר, בריאות וכושר

את הברכה המושקעת כבר קבלת -אחותך-

(גם לאדמין וגם לכמוצ)

 

ותודה לכווולם על הברכות המאליפות!

 

אמן עליכם בעצמכם!

כפרעליכם...

http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=77130

מתוך הנ״ל^^^^^^^^^ אהבתי את זה:
קודם מסבירים שבערבה מבין ארבעת הנינים משולה לפה, ובאמצעותה אנו מבקשים מחילה בעת חיתום הדין.
ולהלן הקטע שאהבתי:
״הערבה שהיא "נציגת המים" (ערבי נחל), בקבוצת ארבעת המינים, אנו לוקחים בהושענא רבה, ערב חג שמיני עצרת, שבו אנו מתפללים לראשונה על הגשם, להביע באמצעותה את תחנונינו לגשם. ״

ותודה למישהי על הקישור.

והלו! שכחת שאמרתי שכולם נשמות?

נו טוב, אולי רק כולן ולא כולם..

(שהרי אין לעשות אפליות מגדריות..).

(אבל לא כזה מעניין אצלינו..)

יש לי לאן ללכת אם אני רוצה..השאלה אם ללכת..

אם אני יבוא אליך בטוח יהיה מעניין!!

אז היו לך הרבה מתנדבות

המונים!

יש לי רשימות אם את רוצה

מה מצאתן שם? 

 

בס"ד בר"ה

 

מרכזניקים!!!!

 

או לפחות עזרת נשים עם תצפית טובה 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב-"מרכז"

מה הן *לא* מצאו שם

 

 

 

אבל אז נצטרך לעבור פורום

אני חוזרת על זה- לא חושבים רק על זה!

 

יש כמה אנשים [או אנשות] בעולם שמחפשים [או מחפשות] דרך להרגיש את החג! וכנראה שזה לא יקרה בקרבת הבית....

 

 

 

*לימוד זכות*

 

בס"ד בר"ה

 

מכירים כבר את כולם!!!

 

 

 

שזה יתחיל ממש לעצבן, תבקשו שאני יפסיק

בע"ה

 

המרכזניקים הכי שווים (אני וקיש) - לא יהיו השנה בשמח"ת בישיבה. אז על מי לתצפת?

זזתי לישון, לילה טוב:p

אני לא מכיר את הריסוסים של האתרוגים

אבל אני יודע שאין היום פרי או ירק בשוק (למעט אורגני וגם לא בטוח) שלא רוסס בחומר כימי

 

כל פרי שאוכלים צריך לשטוף טוב!

אסור גם לאכול את האתרוג עד מוצאי שמחת תורה

לא ישבים בסוכה בשמחת תורה (למי שיש צורך גדול יכול לפסול אותה ורק אז לשבת בה.

לא מפרקים את הסוכה עד מוצאי שמחת תורה

 

 

 

שמחת תורה שמחה

מלאת אור ורוממות רוח

 

ולחברינו ששרדו את הלילה בלימוד

שינה ערבה

כמו שצחקן כתב - אתרוג מרוסס יותר מפרי רגיל.

וגם אחרי הקטיף טובלים אותו בחומר משמר ושלא תדעו איזה תהליכים מעין אלו הוא עובר עד סוכות.

ככה שלאכול אתרוג ששומש לברכה לא מומלץ בכלללל....

בג' דחוה"מ, בין ההלל להושענות?...

 

 

באמת תמוה שהיצרנים לא מזהירים בכלל.

חסרים מי שנוהגים לעשות ריבה אחרי החג?...