מהו מטרת הציטוט הזה?

פרסומת לפייגלין?

זה לא נרשם בצורת דיון האם הגופות האלה לגיטמיות 

אני תוהה באמת למה ציטטת את זה (לאו דווקא בקטע ניהולי)

(הדיון כעקרון בעיצומו של שרשור אחר שקצת הסתבך)

תרגיע אחי חביבי.

אלא שואל ברצינות למה הוא שם את זה.

אשמח שיהיה פה דיון פורה

אבל אני לא מבין איך יצמח דיון פורה מפרסומת לפוליטקאי

הלוואי ואטעה, וזה יוביל לדיון מעשיר

בהצלחה!

אישית אני לא חסיד של פייגלין.

אני מעריך מאוד את דעותיו, נותן להם הרבה משקל.

אני חושב שדעותיו, כמו דעותיהם של הרבה אחרים, מנוסחות בטוב טעם,

ונותנות כיוון יותר נכון, מסודר ומלומד לדיונים מופשטים (שאגב, כבר התחילו כאן

לפני שהוא הביא את דברי פייגלין הרלוונטיים).

דיון לא יהיה לכאורה... לא נראה לי שיש נושא לדיון, הדברים פשוטים לגולשים באתר שמשתייך לצד השפוי במדינה, לא?

אבל למה פרסומת? ולמה אתה הופך אותו למין "פוליטיקאי"?

הוא לא פוליטיקאי, ואף אחד לא עושה "פרסומת"

על זה אין ויכוח

כמו שמי שמגדר חסה הוא חקלאי.

וטבעי שכל פוליטיקאי ינסה לעשות לעצמו פרסומת 

פרסומת יכולה להיות גם כמאמר שבו הוא משמיע את דעותיו

אני לא פוסל את המאמר 

פייגלין הוא אדם חכם מאוד, ואחד הפוליטקאים השפויים שיש

זה נשמע רע שאתה אומר פוליטיקאי... פוליטיקאי זה גנאי

פייגליו אמר שיכול להיות שהוא לא יהיה ראש הממשלה במקרה שינצח, אלא מישהו אחר שייצג את התנועה... זה פוליטיקאי זה? 

בפוליטיקה כמו אצל עורכי דין.

99% מוציאים שם רע לכל השאר

פוליטיקאי זה אדם המתעסק (או עובד) בפוליטיקה

כמו שחקלאי זה מי שמתעסק בחקלאות 

גרפיקאי - גריפקה

וכו'

וכדי שיבואו להפגנה שאני בעזרת השם אשתתף בה.

פ'סדר נפשי?

זה ראוי לשרשור נפרד, לא?

אפשר למחוק את ההודעה מהשרשור ההוא...

לפחות כמו התופים שדופקים לי בראש...

שנית, כתר יקירתי, שרשור רגע של עברית הוא שרשור מחכים ונפלא, אבל הוא עדיין לא מעורר דיון פורה ומעניין מספיק בשביל יום שלם.

על מה את רוצה שידברו? שיתווכחו פוליטיקה? זה לא מקובל עליכם המנעלים..

חכמה גדולה לנעול עשרות שרשורים כי "...זה לא המקום..." "...לפורום לנ"ו בבקשה..."  או ברגע של יצירתיות והומור:                                   

"אני נכנסת לפה ו....

מלא שרשורים של נסיונות פעילים!

מה נסגר חבר'ה?...." ()

יש לך רעיונות? בכאאבוד! אין לך? מה את רוצה מאיתנו?!

את אחרי הכל המנעלת, ומתפקידך למצוא נושאי תעסוקה לילדים בגן...

אז מנעלים! במטותא...

*נקודה למחשבה

שרשורי סמיילים למיניהם - מקומם בפורום נסיו"פ.

פינויים - מקומם בפורום אר"מ.

וכן על זה הדרך.

אני מנסח שעה הסבר מפורט ומנומק, רציני וענייני, ולך זה כל מה שיש לומר?

נניח, השרשור על מגרון כאן למטה, לדעתי ממש מוזר לנעול אותו,

לא רק שהתפתח שם דיון שלא קשור דוקא ל"פינויים" וכו'

אלא שגם בתחילתו הוא התעסק בתחושות של ננשמה,

לא בארגון הפגנה או משהו... זה נושא שיחה סתמי גם למי שלא הולך לשם...

אולי גם לדבר על חורבן הבית שייך לאר"מ?

לא לעניין...

לעניות דעתי... כן?

אני לא מבינה מה על סמך מה מחליטים מה קשור לפה ומה לא. 
יש נושא אחד ספציפי שלא מדברים עליו פה - וזה נישואין וזוגיות.
אם יש שירשור שכולל העלבות ודברים לא יפים, אז בסדר - לנעול או למחוק. 

אבל למה לכל הרוחות על כל נושא שני שעולה פה אי אפשר לדבר???

*כרגע אני כותבת על דעת עצמי...

בעז"ה עוד נכתוב ונדבר על כך.

יש הרבה נושאים שאפשר לדון בהם! אנחנו ממש לא נועלים ומוחקים פה דברים על ימין ועל שמאל.

אני עצמי, ובטוחה שגם האחרים, ממש לא אוהבים לעשות זאת.

אך אנו מעוניינים שתהיה פה רמה רצינית או לפחות נורמלית.

אפשר לפרוק ולהשתולל - אך בגבול ובמידה. לשטויות - הקימו פורום מיוחד לשם כך!

אין צורך לפתוח כמה שרשורים ברצף בלי תכלית ומשמעות.

ונושאים שמיוחדים לפורומים אחרים - בבקשה לשם. זו גם הסיבה שבפורום הזה לא מדברים על דייטים וכו' - כי יש לכך פורום מיוחד!

לילה טוב!

אפשר גם דברים כאלו, השאלה היא מה התדירות.

לשרשור מי ער יש מסורת מסוימת  ואני לא בא ח"ו לבטל אותה.

אבל הכול במידה...

אני עצמי למשל לא אוהבת שיש כמה כאלה ברצף....

בעניין שרשורי קשקשת

אבל יש הרבה שרשורים שננעלים... גם לא שרשורי קשקשת וחבל...

אני רק שאלה\הצעה. כן?

בכל זאת,

מחילה... אבל אני גמורה מעייפות.

אז בהזדמנות.

לילה נהדר!

יותר מדי דברים ננעלים פה..

זה כבר לא כיף!!

מדברים על מה שזורם.. אם כל רגע נגביל את עצמינו-זה כבר לא יהיה כיף...

ו--כתר--

אני יודעת שזה מכוונה טובה!

בתור מנהלת לשעבר של אתר וירטואלי  ומאד פופולארי . שהיה על רמה גבוהה

אבל אני לא הבוס כאן ואם אלו הם הכללים אז נשלים עם זה

אחרי הכל לא מצאתי מקום אחר

וסתם לחיים , מותר לקבל ביקורת קל וחומר בעולם הוירטואלי

 נא לקבל את הדברים ברוח טובה

בוקר טוב לכולם

קודם כל- באמת גדלנו... |זקנה|

שנית- שאלת למה זה קשה ללמד זכות...

אומר לך את ההרגשה שלי-

זה קשה כי.... ככה גדלתי. גדלתי שיש חשד כלפי כל אחד (הרי מישהו רימה את הבת-דודה את הרמאות של החיים), תמיד לבדוק שהחזירו לי את כל הכסף, שמענו על גניבות, פריצות, האקרים שפורצים לחשבונות... למה שלא יתגנב לו יצר הרע ויכליל את זה על כוווווולם? למה שנחשוב שכולם דוברי אמת? למה שנאמין שכולם רוצים טוב אבל בל-כורחם יוצא להם רע...?

הזהו- לדעתי הפואנטה שדווקא שלא תמיד זה ככה (יש גנבים, רמאים, פורצים לכתחילה..) אנחנו מחוייבם לחשוב שזה לא מכוונה רעה אלא כי הם "משוגעים", משהו עובר עליהם, מישו מאיים עליהם...

דווקא המחשבות האלו- הם מה שיכולים לגרום לשינוי.

מזכיר לי, (ממש לא זוכרת טוב אבל זה היה בסגנון הזה) משהו ששמעתי על רב אריה לווין זצ"ל:

הרי הרב היה ידוע שידע לראות את הטוב שבכל אדם, גם אם היה מן הפושעים הגדולים.

שאלו אותו תלמידיו: "הרב, מה יש טוב באדם שדעתו משובשת? משוגע כזה..??"

ענה להם הרב: "דווקא יש הרבה מה ללמוד מאדם כזה! בגלל שיבוש דעתו הוא בקלות יכול להסביר דברים מוזרים!  (>>לדוג' לתת סיבה לאדם שגנב.....)

שנזכה...

החוכמה היא לדעת מה אתה רוצה מעצמך בחיים ולהשתנות לפי זה

אני מאמינה שבנאדם נהיה רע-כשחושבים עליו שהוא כזה.

אפילו אם לא אומרים. מספיק לחשוב.

לפי התיאוריה הזאת-לבנאדם שחושב טוב על כולם-לא יקרו דברים רעים!!

וזה נכון!

למה?

כי בכל דבר הוא ימצא את הטוב

יש אלפי סיפורים על הרב קרליבך זצ''ל,סיפורים מהממים ומחזקים (דוגמת הספר הרבי מקרן הרחוב) שמדגישים ומסבירים את זה.

אהה,ו-- שלא תחשבי שאני בדרגה הזאת. הלוואי!! זו ר-ק שאיפה...

והאמתי, באווירת חודש אלול, כדאי להתחיל עם תובנות מעשיות...

תודה!

יתכן ותופתעי

לא ציפיתי שתדעי (בלי להעליב, כמובן)

ובגלל זה האגדתא הזו הרבה יותר עוצמתית, כי למרות מצבו של ר"ע (או אם תרצו 'עקיבא') באותם ימים, ויחסו דאז לת"ח.. הוא דן אותו לכף זכות..

הא.. והגמרא ההיא מדף קכז עמ' ב' (לא א')

אבל אני אדון אותך לכף זכות ()

אתה צודק,אני לא באמת חכמה..

המקור של זה הוא בפרקי דר"א..

ורוב האנשים לא מודעים לזה (כי מי חוקר אגדתות)

שכוייח על הידיעות

בס"ד בר"ה

שזה המפתח לחיים טובים!!!

לדון לכף זכות!!!!

תחשבו, ברגע שאתה דן לכף זכות, וכל דבר מצטייר בעיניך כ"טוב" אז החיים מושלמים!! הכל טוב!!

וממילא יותר קל לחיות

ושוב, תורה רפ"ב ליקוטי מוהר"ן, רק שתראו כמה התורה הזו חיונית לחיים, כמה פעמים הזכרנו אותה בשבוע האחרון?

חס וחסה.

לימוד לכף זכות זה להתאמץ להבין עם השכל,

לראות איך אולי אפשר להבין בכל זאת שהדברים לא רעים, או בכוונה,

כמו שהם נראים.

לימוד לכף זכות הוא עבודה קשה ומרה (כי אנחנו ממש לא רגילים לזה, וזה תובעני).

מי שרגיל ללמד לכף זכות, בצורה נכונה, בלי "לרמות" את השכל, אלא אדרבה -

להחדיר לעצמו שאנשים הם לא כאלה רעים, ולהבין מהיכן הם הגיעו לעשות כך וכך -

אז חייו אכן יהיו טובים.

דברים טובים מושגים בעמל ויזע.

ו-כן...

לא תמיד שייך ללמד לכף זכות, להגיע ללימוד לכף זכות אמיתי.

לעיתים אפילו אסור.

כפי שאמרתי, זה דורש מאיתנו התבוננות ומחשבה.

כמו כל עיון שכלי.

למה לימוד לכף זכות זה לא לראות טוב?

"לראות איך אולי אפשר להבין בכל זאת שהדברים לא רעים, או בכוונה,

כמו שהם נראים."

אתה יכול להסתכל עליהם כ-לא כ''כ רעים ואתה יכול להסתכל עליהם כ-טובים!!

לראות את הנק' הטובה שבכל דבר (כדברי שדות בשם רבי נחמן <<אני מושפעת!!!!!)

אני חושבת שזה מאוד תלוי מאיזה נק' אתה יוצא.

אם אתה חושב שכולם רעים ומסים לרמות,אז הלימוד זכות שלך הוא אכן לראות שהם לא כא-לה רעים.

אבל אם אתה יוצא מנק' הנחה שאנשים הם טובים. מאוד טובים. אז הלימוד זכות שלך יהיה שלפעמים קצת מתפקשש להם. ולא הולך להם. ואולי היה לה יום רע. ואלי לא אהבו אותם מספיק. אז הם טובים עדיין!! ולא רק-"לא כאלו רעים"

במחשבה שניה,אתה צודק. אפשר לראות את המושג "לימוד זכות" כמו שהסברת, אבל לדעתי יש מעלה יותר גדולה והיא עין טובה!! שזה מה שהסברתי קודם!!

אנסה לנסח מחדש:

הוורט שלי הוא: להסתכל במשקפיים אולטרה-ורודות (לחשוף את הטוב שבפנים, בראיה חודרת),

ולא במשקפיים שצבענו בוורוד סמיך.

ברור שהמשקפיים הראשונות יותר יקרות.

אני משוכנע ומאמין שאנשים הם ביסודם טובים וחיוביים.

"לְבַד רְאֵה זֶה מָצָאתִי:

אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱ-לֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר,

וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת).

על המשנה "והוי דן את כל אדם לכף זכות" (אבות א, ו) כותב,

שברשע מפורסם - יש לדון לכף חובה.

להגדיר מישהו כ'רשע מפורסם'. ובפרט אחרי פסיקתו של החזו"א, שכולם היום בגדר תינוקות שנשבו.

זה לעניין דין "מורידין ואין מעלין" בכופרים.

כאן השאלה היא - האם מעשה מסויים נעשה בתום לב או מתוך רשעות.

לא בשאלה האם הוא מאמין בבורא או לא...

שהגדרת החזו"א היא לאו דווקא על אמונה או חוסר אמונה, אלא ע"כ שאין מי שראוי להוכיח בדורנו ואז ממילא לא משנה מה הסטטוס האמוני של האדם וכולם נכללים בגדר הנ"ל.

(משום מה יש לי ההרגשה שלא ירדתי לסוף דעתך.)

יש להאריך, ולא כאן המקום.

חלק יורה דעה, סי' י"ג, אות ט"ז.

אם יש לך פשט אחר, אשמח לשמוע...

זה בדיוק מה שהרמב"ם התכוון.

   "ראוי להשמר  ממנו  ושלא  תאמין  בו שהוא טוב," - יכול להיות שהכוונה שאל תכריע אותו לכף זכות, אלא תחשוש שיש לו כוונה רעה, אבל לא בהכרח שצריך לדון לכף חובה ולהתייחס כאילו בוודאות הכוונה רעה.

היום הסתכלתי קצת ברפרוף בנוגע לסוגיה...

עלו לי כמה שאלות מעניינות.

נכון לעכשיו נראה שמה שכתבתי די רחוק מלהיות מדוייק...

|מפזר שושנים|

אבל יש לי עוד חודש וחצי

עצבים איתם!!!! 

הייתי בטוח שהבעיה הזאת הייתה אצלי.

עד איזה 5-6...

לא היה אף גולש ב-segentים של רימון בערוץ 7... כנראה תקלה אצלם.

הנה עוד סיבה למה אני משתמש באינטרנט אמיתי...

בית משפט למה?

"ר' מאיר - רימון מצא;

תוכו אכל, קליפתו זרק"!!!

"וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד,

וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם,

וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ"

שירבו זכויותנו כ'בזק בינלאומי'!! (ואוכלים תוכי)

או

שירבו זכויותנו כ'נטויז'ן'!! (ואוכלים לטאה)

אנחנו מהאלה שאוכלים רוביא-לוביא! זה מין תרמיל כזו עם הרבה-הרבה שעועית קטנים-קטנים!

וזה כ-ז-ה טעים!

ואז ביום השני של ר"ה, כשמשעמם (כי אסור לישון) - פותחים רימון ומתחילים לספור ת'גרעינים!

(עד כה יצא לנו 7 פעמים תרי"ג ופעם אחת תרי"ב ...) 

ככה שלא יהיה רגע משעמם ח"ו

.. באמת יצא 613.. ומאז כל שנה ספרנו שוב.. ורק פעם אחרת יצא 612

עובד לא עובד..

הלבן התוחם אותו. "אורות הטיפוגרפיה" שם, שם)

סליחה בשם כולם

טוב, תמיד הרגשתי הזדהות וחיבה אליו...

הוא אכל אותו!!!  (קילף ו...אכל!)

צריך לדייק!

"תוכו אכל קליפתו זרק"

ר' מאיר יכל לאכול את הביפנוכו בלי הקליפה אע"פ שהוא מחובר לקליפה...

איזו גדלות

"!!!

אני בקטע של - להתפנק על האנטר

שירשור כהלכה או כמנהג המדינה- לא בקמפיין שלי...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t464399#5414406

וכן עוד...

שלאסטריקס ולגאלים בכלל יש "יראת שמים" (הם הרי מפחדים כל הזמם שהשמים יפלו להם על הראש

חייל לקראת ספירת העומר:

קדימה השתער!

תודה כמוצי... זה היה נחוץ... הוווווי...

מלכת השרשורים

לקודמים:

1. יש לי מבחן קשה בקרוב.

2. האחים הקטנים עושים לי צרות.

3. מישהו אנונימי היה צריך לעשות משהו בשבילי ולא עשה.

4.חם בחוץ.

5. אני עייף ויש לי מטלות.

6. היא זרקה אותי.

7. צריך להגיש עבודה עד שעה מסויימת.

8. המרצה (תשלימו לבד)

9. משהו שמאלני באקטואליה.

10. אני ברוגז עם ההורים.

(לא בעיות שלי ח"ו.. אני רק מסכם אתכם..)

אנחה זה לא להתבכיין!!!

יש אפילו משפט כזה,שאנחה של יהודי זה משהו מיוחד...

חכה,אני אמצא לך אותו!

תמתיני בסבלנות..

"אנחות עמוקות מסירות את עורלת הלב"

וגם-

שעל ידי אנחה דקדשה

שוברין עזות הגוף, ואזי הנשמה יכולה להתקרב להגוף ולהודיע לו מהשגות שהיא

משגת וכו'.

(רבי נחמן)

אוף,אני זוכרת שהיה משפט אחר...לא מוצאת אותו!!

דבוקה לכסא בספריה כבר (כמעט) כל היום....

בעעע זה לא יהודי

'בעע' זה הכי יהודי שיש! או לפחות עברי....(שאלי את כתר!)

איזה טוב ה'

איזה טוב, איזה טוב, איזה טוב ה'!

חבר'ה, גם שהמצב לא כ"כ טוב

עדיין המצב נפלא!
 

באו נסתכל על הכיוון החיובי שיש בכל דבר!

רימונים

אודי דוידי- איזה טוב ה' 

בבקשה להתעלם מזה שהשיר שייך לפורום לנ"ו

ומישהו יסביר לי מה סנופקין עושה שם?

תנו חיוך,

לי זה עולה יותר! 

אני שואל אתכם...

זה לא קשור לאנחה שלי..

סוף כל סוף אני לא היחידה שנאנחת פה!

מחרתיים המבחן!

המצב - על הפנים

ההורים שלי נסעו להם לחופש והשאירו אותי לבד בבית עם הפיזיקה

שהחליטה לעשות איתי ברוגז

אה, ונתפס לי הגבב מרוב לימודים!

ובכלל לא הרגשתי אלול עד עכשיו

קיצר -

אחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

יהיה בסדר, אחות!

אנחה יהודית היא כללית ... על החיים... היא פילוסופית.

אפשר להגיע לאנחה על החיים מתוך צרה מסויימת, אבל בשופו"א לא להיאנח על הצרה המסויימת הזאת...

מנעלים, למחוק!

 יש כאלה שלא יודעים קרוא וכתוב, וישנם שיודעים רק לקרוא...

ועל אותו משקל... לא לדעת לשרשר זה עניין אחד - אבל לא לדעת לקרוא שרשור נכון?

ובקיצור, לא הגבתי לך

מרגש....

(אני חייבת לציין, שלא הבנתי עד הסוף את הסיפור... מה קרה לאבא שלה? הוא דיבר ו'פתאום' נהיה שקט והוא 'נעלם'?

עצם הסיפור - משהו בו לא 'אמין'. אם הוא דורש - ואף אחד לא שומע, כי הם עסוקים ב'צעקות' ו'בכי', מה גרם להם להשתתק ? ואם איש לא שומע, איך היה יודעת את תוכן דבריו? משהו פה לא מסתדר לי.

הייתי שמחה לשמוע את הסיפור המלא. אפשר? כמובן במידה שזה אמיתי)

אחד המשפטים שעשו עבורי את הסיפור הוא - 'אגרטל עם פרחים שנבלו כי זמנם עבר'

יש כ"כ הרבה עומק ועצב במשפט אחד קטן!

בשנתיים האחרונות אני עובדת עם ניצולי שואה בכל מיני תחומים.. לא יכולתי שלא להצטמרר..

עוד כמה דברים שהפריעו לי: (סליחה ...)

1. 'דלת חורקת , כנראה שהרבה זמן לא נפתחה' - טכנית, לא נכון. ניצולת השואה יוצאת מהבית (לפחות! למכולת, למרפאה וכו'. ואם לא אז מישהו - משלוח וכו', מביא לה קניות, או מטפלת.. או משפחה... אין דבר כזה דלת חורקת בגלל שלא נפתחה - אלא יותר - דלת חורקת, שכבר איש לא טיפל בה זמן רב'.

2. לגבי השימוש בגופים - אם את מדברת על 'אנחנו' - סיפור הביקור, ולאחר מכן מדברת על 'היה זה חודש אלול' - כלומר, סיפורה של הניצולה - קצת מפריע להשתמש בשניהם בגוף ראשון. זה מבלבל מעט..

אבל בסה"כ - מאוד מרגש ונוגע.

ההארות שלך מאוד מחכימות. את תתפלאי לשמוע שרוב הסיפור לא אמיתי.. היה לי כיוון והידיים המשיכו להקליד מעצמן. ב"ה שיש לאן לשאוף ולאן להתקדם..

האמת שלא.. פעם באמת פרסמתי שם משו.. חח אבל אני משתפת אותכם. זה לא פחות שווה.. לא??

כמו שאמרתי,פרסמתי(לא ממש אני, חברות, בהסכמתי.) קטע קצר בעולם קטן, אך זה לא ממש בשבילי... אולי, בעתיד(:

שגיאות כתיב בטקסטים... ניקוד קלוקל...

מחרפן אותי..

(וכן, גם אני 'חטאתי' וכתבתי שם פעם או פעמיים.. עד שגיליתי שזה במה קצת מוזרה

ולא כ"כ מוצלחת)

בהצלחה...

התיאור - רומנטי.

זה הכל, מה רע?

רומנטי אצלך זה רק בהקשר של לנ"ו?

חסרות לי כל כך הרבה ידיעות יסוד 

שפכת אותי עכשיו.

בעזהי"ת.

אני מכירה את המשמעות השנייה של "רומנטיקה".

רומנטיקה = להתרפק על העבר.

אז איפה יש התרפקות על העבר פה?

בעזהי"ת.

מרגיש חשוב כזה

אממ טוב, זה לא הרגיש לי נוסטלגי משהו,רק ניסיון להמחיש את גודל השעה.

לדעתי  המושג "רומנטיקה"  יותר רחב מאשר התרפקות על העבר... למרבה הצער אני לא מצליח להגדיר את זה...

שפע מן השמים!

אניווי בהצלחה והתחלה נחמדת וטובה

בעזהי"ת.

אהה ואני גם עוברת דירה, וזה לקחת פווול דברים איתי. והתיק הענק אצל החייל. והמוח שלי מתפוצץ מרוב דברים שאני צריכה לקחת. וכל שנייה נזכרת במשהו אחר. וחברה ביקשה שאני אעביר לה משהו דחוף.

אמאלה הרבה זמן (שנתיים) לא הייתי ככה לפני התחלה. כלשהי.

ותודה לכל המאחלים בהצלחה. בקרוב אצלכם

בצלחה ענקית!!!!!

אושר בכל אשר תפני

ותרגישי אותו

ממש בכל רגע!

ברכה והצלחה במסלול!

בעזהי"ת.

הגעתי ומסתבר שהשד לא כ-זה נורא.

למרותש הדירה מממממממממש מעצבנת אותי, ואני יודעת שאני הולכת לסבול, לפחות מהבחינה הזו.

נכון שיהיה טוב?!

הדירות שהיו נראות הכי מעצבנות- מתגלות בתור הדירות הכי שוות

בדוק ומנוסה!

*כל עוד בנות הדירה טורחות לארגן להן חיים שווים

בעזהי"ת.

ואני ממש ממש ממש מקווה. שיהיה טוב.

בינתיים חזרתי הביתה טלפון בכייני אחד לאבא- ומונית ספיישל הביתה אצלי בדירה

כאשר רצו האחים הקדושים ר' שמעלקא מניקלשבורג ור' פנחס מפרנקפורט ללמוד איתו

את המשנה הראשונה בברכות, אמר:

מנין לכם שיש לקרוא "מאֵימָתַי קורין ק"ש בערבין", ולא "מאֵימָתִי" - מאימת הקב"ה -

"קורין ק"ש בערבין?!"

בעזהי"ת.

זה או שלא אכלתי ארוחת צהריים, או שהחופש הזה עשה אותי סתומה

בעזהי"ת.

"הבשר שלי קשה.. ו..לא טעים!"

והלוואי שהיתה פה שווארמה לאכול...

הדבר הכי מכונן שיש לאכול כאן זה ג'בטינה עם אבוקדו.

(אביב גפן החוליגן והשרלטן, שם, שם, )

לק"י

לא די בכך שהגעתי לספריה רק בצהריים,

כתבתי ניתוח רק לשני פסוקים, ועכשיו אני פה..

סתם.. אני נתנת לעצמי הפסקה מידי פעם.

אבל נראה לי עכשיו אני חוזרת לעבודתי המרתקת.. אני רוצה לגמור היום לפחות את הפרק הזה של העבודה בעז"ה.

יום טוב ושבוע טוב ומבורך!!!

בעזהי"ת

פה לפחות לא לומדים על ווב2..

אם חודש אלול נראה בדיוק כמו החודש שלפניו,

זה נורא קשה להרגיש ככה....

כדאי לעשות איזו התחדשות חיצונית.

אולי ללמוד משהו, או איזה הנהגה טובה חדשה...

והאמת שאפילו רק להרגיש,

שכל המטרה של החודש היא להתכונן לר"ה.

אם את חושבת על זה פעם-פעמיים ביום,

זה כבר עושה משהו בנפש.

וכמובן, שירים של התקרבות...

(קולי שמע, מתוך כשיבוא הרועה, צבי זלבסקי)

לומדים דברים שמזכירים לנו שאלול..

הלכות תשובה לרמב"ם: http://www.mechon-mamre.org/i/1501.htm

אגרת התשובה- יש הוצאה מבוארת.

אורות התשובה- יש הוצאה מבוארת של בראש יהודי.

שערי תשובה.

נתיב התשובה למהר"ל, נמצא בנתיבות עולם ב'.

דרשת הרמב"ן לר"ה.

יש כאן שיעורים לחודש אלול http://www.meirtv.co.il/site/archive_new.asp?cat_id=3805 (מכון מאיר)

להתחיל את התשובה הפרטית, לראות איזה דברים אנחנו צריכים לתקן, עזיבת החטא-חרטה-וידוי-קבלה לעתיד..לראות לאן אנחנו שואפים להתקדם, ולעבודה..

זה מה שלי עוזר

שנזכה בע"ה לשוב בתשובה שלימה,ולהתקרב אל ה' ית' כמה שיותר באלול בפרט וכל השנה בכלל!

ככה הר"מ שלי בתיכון הגדיר את בני עקיבא..

אחרי הפעולות נמשכים הלבבות..

ודוק.

להשיג בדברי שיר!

שאלה לי אלייך,

בסוכות, כמה את מרגישה את סוכות? לא את השמחה, אלא את הנס, ההשגחה הצמודה על אבותינו במדבר ארבעים שנה?

בפסח (אחרי ליל הסדר) כמה את מרגישה שמחה על שאבותינו יצאו ממצרים?

זו הבעייתיות לכאורה של מעגל השנה, זמנים ומועדים,

הרי כשמסתכלים החוצה מהחלון, כל יום נראה כמו קודמו, לא רואים הבדל,

ואז בא לוח השנה ואומר: "היום, יום של תשובה!" "היום, יום של שמחה!"

ואנחנו במעין "הוקוס פוקוס" צריכים להתאים את עצמנו לדרישות..

זה לא פשוט!

שתי תשובות בדבר,

האחת, כבר הוזכרה, אקטיביות, לעשות דברים שמתאימים לרוח הזמן.

אך אני רוצה להוסיף עוד עניין,

הציניות (אינני מתכוון לסקרזם),

אופי ציני לא יכול לקבל את הדרישות של מועדי השנה,

את אלול צריך להרגיש, את השבת צריך להרגיש, את החגים צריך להרגיש,

איך נלחמים בציניות? לא יודע, נראה לי שכל אחד ימצא את הדרך שלו, אבל לענ"ד זה תנאי בסיסי, אם את רוצה להרגיש אלול..

משום מה מאד מזדהה עם החלק השני של הדברים שכתבת.

הקושי להתחבר אולי באמת נובע מציניות?

אולי לא לקחת אף פעם דברים קשה מידי, שזה ייתרון גדול!
לפעמים עומד לרועץ?

* למחשבה. 

תודה לך!

ואישית אני משייכת אתזה לחוסר מסגרת..

אבל צריך חיים בשביל זה...

של להכנס לדיונים של בג"ץ.. אז כן, אני מסכימה.

למעט דיונים שהכניסה נאסרת אליהם ספיציפית (מנימוקים של בטחון המדינה או סיבות אחרות)

אלא אם כן אתה מתכוון להתמחות במשפטים ואתה רוצה לראות את הפרקטיקה המשפטית

הדיונים בבתי המשפט יבשים ומשעממים בד"כ (למרות שמידי פעם מעלים גם חיוך )

מן הסתם יהיה מעניין, חוצמיזה שאני צריך לראות אחת ולתמיד את הפושעת זועבי... בLIVE

וחוצמי כל החוצמיזהים, אני צריך ת-ע-ס-ו-ק-ה

לזרוק על גרוניס נעל בשמי, זה יהיה נהדר... 

מה קורה אם אני מחטיף סטירה לזועבי ברחוב?

יש לה זכויות יתר כח"כ?

אבל אתה ככל הנראה תואשם בתקיפה. 

ואם המותקף הוא עובד ציבור, אז זה אפילו יותר בעייתי למיטב ידיעתי. 

אבל, אם אתה כבר מתכוון לתקוף את חנין זועבי, אני ממליץ על מחבט בייסבול... 

ו... יכול להיות שיתברר שהיא גברתנית קשוחה...

אבל עניין אותי לדעת...