יש אנשים שהצרה הזו מאמללת אותם,

מה הפלא שנכתבים דברים חריפים בנושא.

בנושא הזה... מצד כל מיני גורמים רבניים ושאינם - בציבור, זה לא התייפיפות מבחילה ...

כי אני כעיקרון מחזיק שאין דבר כזה... (וזו סטייה כתוצאה מגורמים שנים)

ואני ממש לא מצליח להבין איך זה מסתדר עם התורה שלנו.... זה לא מסתדר!

ואני מכיר  את הצביעות של המערכת כשזה לצד הנאור...

ואני רואה שהדיעות חלוקות בעניין (למרות שמשווק אחרת) ואני יודע שלאלו ששוללים את זה אין שום אינטרס פוליטי... כי זו דיעה לא אהודה ו"נאורה"... לעומת אלו שמצדדים.. שהם יוצאים "נאורים" ()

ואני יודע שהגבולות בין פסיכולוגיה לדברים אחרים מטושטש בקלות...  ברור לי לגמרי (בלי מעבדה) מדוע שתיווצר סטייה כזאת... ואין ספק שסוטה כזה ירצה הכרה (אולי הוא לא יכול לתפוס את מצבו)

גם מקור חז"לי יתקבל בברכה..

זה מסתדר לך?

התורה שוללת אכילת חזיר, למרות שזה טעים.

התורה שוללת יחסים בין שני גברים, למרות שיש אנשים עם נטיות כאלה.

זה אפילו קצת ראיה לכך שיש דבר כזה..

באופן כללי לא זכור לי שום מקום שהתורה טיענת איזה משהו במדעי הביולוגיה..

ואיך לכל הרוחות אתה משווה בין איזה מאכל אסור לעניין כ"כ מהותי וחשוב לאדם...

אתה מעוניין בנישואין באותה מידה שמתחשק לך לאכול חזיר? לא מבין אותך...

מה הקושיא?

על מה אתה מדבר... חצי עולם כבר הומו...

אגב -

קח בחשבון שיש הרבה שמתוך המהומה והעיסוק האינטנסיבי,

הגיעו למסקנה (מוטעית) שגם הם כאלה, וכך הם חיים...

המממ אני מסכים שאם מדובר במספרים ממש מועטים זה לא סותר לי את התורה...

ו... שים לב, אם יש כאלה שמגיעים למסקנא מוטעית כזאת ,וחיים עם זה, זה מלמד אותך שכבר אין לדעת גם על אלו האמיתיים, כי זה מראה לך כמה זה נתון לסוג של בחירה..

נטייה הומוסקסואלית היתה מוגדרת בספרות הפסיכיאטרית כמחלת נפש. 

התפיסה בנוגע לזה התשנתה בספרות הרפואית מאז - אבל ההבדל בין מחלת נפש למוסכמה חברתית מבחינת הספרות הרפואית, הוא בסה"כ הצורה שבה החברה תופסת את הענין. 

אני חושב שייתכן שיש לזה גורמים ביולוגיים ופסיכולוגים - אבל אני לא חושב שמישהו מגיע למסקנה מוטעית בנוגע לנושא כזה. כלומר, שהוא לא באמת כזה, אבל שכנע את עצמו שהוא כזה. 

לתקופות עתיקות, רווח אז המנהג שלכל גבר- יש נער שעשועים! (ולא רק בדרגת מדבר, אלא חי ממש וד"ל)

מבחינה רפואית - הענין תלוי בסך הכל במוסכמה חברתית. 

אני יכולה להביא לך דו' רבות לדברים / חטאים עם מספרים גבוהים. זה לא מוכיח כלום ובטח שלא מעלה או מוריד מהאמונה. (כל הסוגיא של 'אחר רבים להטות' במקום ספק)

או שלא הבנתי מה רצית...

אני מסכים שאם מדובר במספרים ממש מועטים זה לא סותר לי את התורה...

לבין הרבה אנשים עם טבע כזה...

התורה אומרת מה מותר ומה אסור,

התורה לא טוענת שום דבר על הגנום האנושי, או על ביולוגיה בכלל

זו הסקה מוטעית!!!

כל עוד לא תתן לי מקור לכך שהתורה אומרת שאין דבר כזה,

עדיין אשאר בדעתי שזה מסתדר מעולה..

רק שאי אפשר להוכיח מהתורה,

אולי יש ראיות מדעיות לכך, אני לא מתמצה..

לו התורה היתה אומרת שנישואין הם אסורים, זה היה סותר בעיני, בעיניך לא?

אבל..

לא בגלל שהטבע האנושי הוא הפוך..

אלא בגלל סיבות הרבה יותר עמוקות,

נניח,

הכחדת המין האנושי..

אני לא רואה בעיה מוסרית באיסור של יחסים חד מיניים... בשונה מהדוגמא שהבאת..

זה לא קשור לביולוגיה..

גם אם המעשה לא בעייתי מוסרית (אם "מוסר" הוא במובן של "בין אדם לחבירו"),

הוא בעייתי ביחס למושג של "טבע האדם" כפי שהוא נתפס.

יש מקום רציני להבין בשכל,

שנטיה בריאה היא כזאת שמכוונת לטבעו של האדם להתרבות (גבר עם אישה),

ממילא, אם זה נעשה אחרת - זה לא טבעי, אלא מעוּות.

נטיה בריאה היא אכן כזאת שמכוונת לטבעו של האדם להתרבות

זה נכון מבחינה תורנית

אבל הרבה יותר מכך

זה נכון מבחינה מדעית (לא רוצה לפתוח פה דיון על אבולוציה)

אבל,

גם המגזימנים שב"נאורים" יודו שאנשים בעלי נטייות חד מיניות הם מיעוט. (בעיקר אם נוציא את אלו ששכנעו את עצמם)

וכיוון שמדובר במיעוט, אז אין פה שום בעיה, לפחות לא מבחינה תורנית..

ובנוגע לחלק הראשון : אני לא הייתי מסוגל לקבל דבר כזה, בגלל הטבע ההפוך, וממש לא בגללל הכחדת המין האנושי וכו'...

איך אפשר לקבל דבר כזה

החוש מעיד שיש התאמה (באופן כללי) בין הנטיה הטבעית של האדם לתורה,

הסיבה לכך, שגם התורה וגם הטבע שואפים לחיים בריאים ומאוזנים (היתרבות כלולה במושג חיים).. (שוב, באופן כללי ביותר, וודאי שזה לא מוחלט ותמידי בכל פרט ופרט)

כיוון שכך

נטיות חד מיניות לעולם לא יוכלו להיות נחלת הכלל (וגם לא הרוב), משום שזה נגד טבע האדם.

אבל,

כל זה אינו סותר קיום של מיעוט שהטבע שלו מנוגד לשאיפה לחיים בריאים, לכן זה נקרא "סטיה".

בוודאי לא מבחינה תורנית, ולגבי הבחינה המדעית, תשאל מדענים..

יש הסכמה די רחבה (בלשון המעטה) שטבעי לאדם לרצות להתחתן.

לעומת זאת - אין שום הסכמה (בטח לא רחבה) שטבעי לאדם להיות בעל נטיות הפוכות!

מה בעייתי בלומר, שאדם נולד עם נטיות בלתי הפיכות - אז יש לו פגם מסויים,

ויתכן שהוא לא יוכל לממש את אותה נטיה?

שכמו שאתה לא תוכל לקבל  מצב  שבו נישואין הם פסולים.

כך אני לא יכול לקבל את זה לגביו (אם זה אכן גנטי)

תבחין בין מי שמבקש שהחברה לא תנדה אותו על דבר שלא תלוי בו (ושהוא לא רוצה בו),

לבין מי שמבקש להתיר את האסור!!!

לא אמרתי כלום על אף אחד!  רק אמרתי שלדעתי זה עניין של עיוות פסיכולוגי ולא עניין גנטי.

תסביר יותר טוב בבקשה מה רצית...

(העיסוק שלי הוא בכלל לא באיסור, זה לא מעניין אותי כרגע, ואני לא מדבר על הומוהים בציבור הדתי בכלל... אני מדבר על הומוהים בכלל, יש\אין דבר כזה)

מה זה עניין לאינטרס פוליטי ולצביעות?

בילבלת לי את העסק לגמרי

אצל הרופאים ובכלל...

אענה לך שכל אחד רוצה להיות בצד של ההומוהים, כים הוא ה"נאור"

ולהיפך, זה שעוד ישנם כאלה שסוברים אחרת, למרות שהם לא מרוויחים מזה תדמיתית - אלא מפסידים,

זה מוכיח באמת שזו האמת...

לא רק אצל הדתיים יש אנשים עם אינטרס להיתפס כשמרנים,

או להיות פופולאריים בקרב בעלי תפיסה שמרנית.

ודאי בנושא הזה, מישהו תמך באנסטסיה מיכאלי? ברגע שאתה מדבר על זה לשלילה אתה פרימיטיבי...

אולי באמריקה יש מצב שתרוויח מדיעה כזאת, אולי!

אבל הרבה מאוד בחוגים רחבים בחברה.

כמדומני שאצל הרבה מאוד ממצביעי "ליכוד" הטיפוסיים, אין ספק שתמצא הרבה תפיסות

ששייך לתארן כ"שמרניות" - והם לא שומרי תורה ומצוות בהכרח.

והמפלגה הזאת מנהיגה את הקואליציה שלנו.

באמריקה היו נשיאים שזכו בבחירות עם השקפות כאלה.

גם האלו שהם כן בקטע של מסורת, מנסים כל הזמן להראות שהמסורת היא לא שמרנית מקובעת...

(וזה נכון) אבל שלא כמו באמריקה, אף אחד פה (חוץ מחרדים) לא מכבד שמרנות לשמה...

(מקווה שהובנתי)

ובנושא הספציפי הזה, כולם ללא יוצא מן הכלל אנטי אנטי אנטי שמרנים, מי שמגלה קצת שמרנות מותקף מכל הכיוונים (רק תקשורת? מה יותר חזק ממנה?)

בשום מצב לא תוכל להרוויח מלצאת נגד ההומוהים...

תשאל חבר מרכז ליכוד, או אוהד בית"ר ממוצע (הוא יכול להיות גם אקדמאי), 

מה דעתו בנושא.

תעשה להם "סקר שמרנות כללי".

(ברור לי שזה ממש לא רק אצלם - אבל כדי להקל עליך...)

אני לא אומר שכולם יענו את אותו הדבר, אבל אתה בהחלט תהיה מופתע.

יש כאן כמה נושאים:

א. היחס כלפי אנשים בעלי נטיות כאלה בחברה הדתית / הבושה וההדחקה שלהם עצמם.

ב. האם יש פתרון רפואי / פסיכולוגי לבעיה.

ג. לגיטימציה ח"ו של המעשה האסור כשלעצמו.

יש כל כך הרבה דוברים, כשכל אחד עוסק בנושא אחר לגמרי, מתוך מקום אידיאולוגי אחר.

למשל: לא כל מי שיש לו נטיות ומדחיק את הבעיה בינו לבין עצמו, והוא כשלעצמו יהודי ירא

ושלם - הוא בהכרח "אידיאולוג" שסבור שיש להתיר את האסור חלילה.

ממה שהצגתי אותו.

או לפחות... לא שאלתי על כמה נושאים.

שאלתי האם יש חילוק גנטי שבשלו אדם מסויים גודל להיות בעל נטיות הומולסביות?

או שמדובר בעניינים פסיכולוגיים, זה הכל...

אני לא אוהב דיבורים כאלה "האם יש פיתרון ? ז"א הוא אחר ללא ספק... אך אולי נוכל לעצב אותו בצורה כלשהיא?..." 

נקוט בלשון "האם אפשר לתקן עיוותים פסיכולוגיים שנוצרו אצלו... בגלל סטייה..."

אם זה גנטי, אז יש פה בעיה רצינית, ואני לא מבין איך זה מסתדר עם תורתנו הקדושה...

איך יתכן שהתורה אוסרת דבר,

בעוד שיש לאדם נטיות טבעיות כלפיו?

(בהנחה שאם יש נטיה, כנראה שבריא לממש אותה!)

אני מזדהה עם התשובה של thinker לעיל.

להבא, נסח את השאלה ברור!

שאולי יכריחו אותי לשנות את עמדתי בעניין...

וכל אחד מהם מביא טיעונים שונים,

וטוען שהוא מגובה בידע מדעי, סטטיסטיקות, ניסיון...

אם שני הצדדים טוענים לנתונים בידיהם, אז אני נוטה ממילא להאמין לצד השולל. 1. כי אין לו אינטרס (אל מול הצד המצדד שיש לו, 2. כי זה מסתדר לי עם התורה

(הבהרה: אישית אינני בא להביע כל עמדה משלי במחלוקת זו.)

יתכן שיש רופאים שסבורים בכנות - שהנטיה הזו בלתי הפיכה,

ובאותה מידה יתכן, שרופאים משוחדים לדעה מסויימת (וממילא עושים הכל כדי להוכיח

מדעית שהיא צודקת, אחרי שהניחו שהיא כזו) אחרי ששמעו מהרב בין מנחה למעריב

שזו דעת התורה.

אני לא שולל בהכרח את הגישה הזו - רק לא יכול לקרוא לזה חוסר אינטרס.

לא מדעיות אובייקטיבית נטולת "נגיעות".

אגב - עוד נקודה חשובה (שנידונה חלקית בתגובות לעיל):

מי אמר שהתורה לא יכולה להכיל את זה שיש כאן נטיה בלתי הפיכה?

צריכים הרבה אחריות וכתפיים רחבות לקבוע כזה דבר.

כי נניח שהגיע (איך שהגיע) אדם למסקנה, שהנטיה בלתי הפיכה.

האם זה אומר שהוא לא יכול לקבל את אמיתת התורה מכאן ואילך ח"ו?

אולי הוא חושב שזה כן מסתדר עם התורה, בכל זאת,

זו שאלה מוזרה...

לא יודע... אני לא יכול לתפוס שזה מסתדר עם התורה... תחשוב שנייה! איזו התמודדות!

אויש נו!

אף אחד לא הבטיח לך חיים מאושרים, עם כל הצער שבזה.

אולי יש אנשים שאם יבואו ויאמרו להם שהם לא יכולים להינשא, וש"לא הבטיחו לך חיים מאושרים" הם יסתדרו עם זה... לדעתי רובם פשוט כלואים, לא באמת חוו חיים (אם יורשה לי לדבר קצת גבוהה גבוהה  )

טוב... לי זה לא עונה כלום.

זה בדיוק מה שיוצר אצלי חוסר הזדהות עצום,

עם כל מיני דרשנים שמציגים את החיים כסרט ורוד ונוטף דבש.

החיים קשים!

ו...כן, בשביל עקרונות וערכים - מקריבים, משלמים וסובלים.

ממש כפי שאדם יכול, תאורטית, להשליך את המוסריות שלו - 

ולחיות חיים של הנאה ומימוש תאוות.

ו...טוב,זה נושא חדש

גם עם חיים קשים ומרים - אפשר להיות מאושר.

גם עם נטיות שלא יכולות לבוא לידי סיפוק -

אפשר למצוא את האושר באפיקים אחרים בחיים...

תבין, אתה  (לא אתה, כן? )מתיר לי להכניס כ"כ הרבה ציפיות ואושר לחלק הזה בחיים (נישואין)

ואז כשמדובר באחר אני אמור למחוק הכל? לא מקבל את זה, נכון שיש אנשים שהחיים שלהם בזבל, שהם מסכנים כל החיים... וזה מאד מטריד אותי. אבל הם יחידים.

אבל זו אינה עוד צרה שמשאירה לך אפיקים אחרים... האשה לגבר היא יותר מסתם... היא משלימה, היא "צלע" שלו, בקיצור יש המון דיבורים על ההשלמה שיש בנישואין וכו וכו וכו

ולהומו אין את זה? לא מקבל!

התורה נותנת לנישואין את הערך הגדול שלהם... אז אל תגיד לי שלשם התורה אני צריך להסכים לוותר...ו"לפנות לאפיקים אחרים"

להבדיל, בלי גפיים, בלי יכולת לראות, לשמוע, לדבר...

כמה מהעושר של החיים הם לעולם לא יוכלו לחוות... והלב נקרע.

יכול להיות אדם שנולד באופן, שלא יאפשר לו לחוות את החיים בשלמותם...

אבל הקב"ה מיטיב עמנו מה שמיטיב?

צריך להודות.

את המקום שממנו אתה מדבר. 

ויחד עם זאת, צריך לעשות חילוק בין החינוך לכך שהתורה היא שחור- לבן ואין כל מציאות אחרת זולת זאת!!! זה קשה, מערער ולא רצוי! יש גישות רכות ורחבות יותר...

לאו דווקא בהקשר פוליטי וכו', אלא יותר בתפיסה התורנית, בצורת ההסתכלות על העולם דרך התור.

לא הייתה לי כוונה כלל.. 

אתה מחזיק שזה סטיה- כי אתה לא שם. כי זה לא מדבר אליך!!! כי אתה בחור עם נטיות רגילות!

מי אמר שזה אכן סטיה?? האנשים שלא חוו את ההרגשה השונה??

תקראי את כל השרשור...

ו... הממ... טוב, מורכב לי לענות על זה .

גם סטייה כתוצאה מגורמים שונים היא תופעה קיימת.

יש כאן כמה שאלות:

האם ישנם אנשים שיש להם משיכה כזו (נראה לי, התשובה חד משמעית - כן)

האם זו נטייה מולדת?

האם אפשר לשנות אותה? (שתי שאלות אלו נתונות במחלוקת, ייתכן שבחלק מהמקרים כן ובחלק לא)

האם אפשר להתגבר עליה?

האם זה מעשה שלילי? (לשאלה זו התורה ענתה).

בנוסף קיימת שאלה לגבי העיסוק בנושא בפומבי, והאם הוא מועיל/ מזיק. 

אבל אם זו רק סטייה פסיכולוגית (יש בן אדם שאוהב "לשחק" עם ילדים... גם זה קיים!) אז צריך לטפל פסיכולוגית...

הקב"ה אסר על המעשה - משמע, הוא הכיר שקיימת נטייה כזאת בקרב אנשים מסוימים. 

אני חושב שיש כאלה שזו הנטייה שלהם - אבל כמו כל דבר אסור שלאנשים כאלה ואחרים יש נטיה לעשות - הם צריכים להתמודד איתה. 

ובתור חברה, כן צריכים להכיר בכך שיש אנשים כאלה ולעזור להם להתמודד כל זמן שברור עצם האיסור וחומרת המעשה עצמו. 

השאלה היא אם זה כתוצאה מהבדל גנטי... או שמדובר, נניח באדם שנתן יותר מידי דרור ליצריו והיום הוא צריך את העיוות כדי להתרגש,  

המח האנושי הוא מאוד מאוד מורכב ומסובך ובלתי אפשרי לדעת מה גורם לזה. 

יכול להיות שזה גם וגם. יכול להיות שזה כמו הרבה דברים אחרים, למשל סכיזופרניה. 

יש אנשים שהם בקבוצת סיכון וגורם חיצוני כלשהו גורם לזה להתפרץ או להתפתח. 

"השאלה היא אם זה כתוצאה מהבדל גנטי..." מוטי שם שם

כדי לברר אם יש למישהו ראיה ההיפך... אבל אישית אני נוטה שזה לא גנטי

תפתחי ויקיפדיה, שם הכל חד משמעי...

ממליצה מאוד!! לפנות לגורמי מידע נוספים בנדון

ויקי יכול להיות התחלה לקראת חיפוש מידע עליהם (מחקרים, מומחים לנושא שכותבים מאמרים וכולי...)

מסכימה מאוד עם דברי קיש

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t467540#5440828

שחייבים לחלק את הדיון לשלושה תת-נושאים לפחות

היחס שלנו לכל נושא- יהיה שונה לחלוטין!!!

לא משנה כמה נוקיע את העברה -

נקרב ונראה בעין טובה אנשים שתקועים בחיים עם בעיה שכזו

אדם הוא אדם- עם נשמה ונפש וחיים שלמים- לא רק נטיה אחת שהיא כל הגדרתו ועולמו

וזה הדבר הכי חשוב

לאהוב כל יהודי

לפני ואחרי ומעבר לכל המחקרים הפסיכולוגיים ההתנהגותיים הגנטיים הביולוגים

אין הוכחה חותכת וחד משמעית לאף אחת מהן - ואין גם הפרכה כזאת. 

לדעה של "מומחה"בנושא ולדעה של כל אחד כאן אני חושב שניתן לייחס משקל דומה. 

זה כמו לשאול האם לקלפטומניה יש מרכיב גנטי או שזה נובע מסיבות נפשיות. 

מחקרים בנושא הם בערך כמו משפטנים ונושאים פוליטיים. יש להם השקפת עולם, והם מכוונים את המחקר\מסקנה שלהם עפ"י הדעות שבהן הם אוחזים מראש.

או לדיכאון - אז כן, בהחלט ייתכן שגם קיים גן שאחראי במידה מסוימת לנטייה מינית. למה לא? 

אני לא חושב שאף אחד יכול לומר לך בודאות וגם את לא. 

עד היום לא הצליחו לפצח את הקשר בין תכונות של בנאדם לקוד הגנטי שלו. 

והוא רווח בדורינו

עצם העינין שזה נאסר דאורייתא מצביע על קיומו של דבר

פסיכולוגיה? דעתי האישית שלכאן או לכאן ההשפעה זהה

כל "אמן" מתחיל - מתחיל בזה שהוא הומו... עולם מטורף!!

ולו בגלל העובדה -

שאדם שחי בחברה הדתית, עוד יותר נוטה להסתיר ולהדחיק את הנטיות שלו.

נכון שגם הלגיטימציה ועצם העיסוק הנרחב בסוגיא -

גורמים להרבה אנשים שאליבא דאמת הם לא כאלה, לחשוב שהם כן.

היה לי פעם 'ידיד' הומו

כולם ידעו שהוא הומו

יום אחד הוא התחתן  עם בחורה רגילה לכל דבר

'נורמלי' יחפוץ בחיים כאלה?? שיוותר על הרבה דברים בשביל זה??

מי שעושה כזה דבר בימינו בשביל צומי!

והדו' שהבאת היא לכאורה הקצנה של נטיה טבעית- הרצון של הבנות לישא חן בעיני המין השני.

הפכו להומוהים ב-ד-י-ו-ק כי זה מסייע להם...

(אין לי מושג מה זה הביטוי הזה, עין ערוך, אבל הוא נשמע מתאים..)
ויצא לי לחשוב הרבה איך זה יכול להיות ש"אולפנה" שלמה (כמעט) התנסתה בשני המינים. מסקנתי היא כזו:
לכל אחד, לכל אחד! יש נטייה ברמה מסויימת לבני מינו. ההבדל הוא ברמה, ובעד כמה נותנים ליצר הזה מקום. יש לנו הרבה יצרים שאנחנו לא מודעים אליהם רק כי אנחנו לא מאפשרים להם מקום, כיום כשיש יותר קבלה לנושא אנשים "משתחררים" יותר, אבל בכל מקרה כן, בהחלט קיימת משיכה כזאת ויש אנשים שאצלם במיוחד.
 

לבין מה שאני כתבתי, שאדם שכבר שבע יותר מידי מחפש ריגושים ומוצא אותם דוקא בעיוותים, העיוות הזה מכניס איזה סיפוק לכל העסק.

ששמעתי הרבה מפיהם של דרשנים כאלה ואחרים.

אתה יודע איך סוקרטס מת?

הייתי אומר "מתפראים"

אבל נראה לי שאת מכלילה כאן בצורה קיצונית מאוד מאוד. 

כמו שחנוך דאום כתבת על הישיבות התיכוניות... אני למדתי בישיבה תיכונית, ומעולם לא שמעתי על דבר כזה שקרה שם בכל השנים שבהם למדתי שם.

אני לא יודע מה קורה בכל אולפנא, אבל אינ בספק גדול אם "אולפנה שלמה (כמעט) התנסתה בזה. 

ולא לכל אחד יש משיכה ברמה מסוימת לבני מינו. אני בספק אם ליותר ממתי מעט יש משיכה כזאת. 

אני לא חושב שלאדם יש יצרים שהוא לא מודע אליהם. 

(אגב, אני גם מכל מה ששמעתי או קראתי על "משנתו" של פרויד - אני לא מסכים עם שום דבר שהוא אמר).

שזה כל כך גדול עד שאי אפשר להעריך אותו

ואני לאמסכים עם דברייך לא לכל אחד יש את זה אלא השאלה אם האדם מעורר בעצמו את המשיכה הזאת או לא וכמו שאמרתי זאת בעייה פסיכולוגית לכל דבר

1. המקום שבו למדת לא באמת מייצג.

2. התופעה קיימת גם במקומות אחרים. כן - לא בכזה נפח פעילות כמו שהצגת. אישית אני לא חושב שיש מוסד שבו זה לא קיים, אבל אני כן משער שאחוז האחיזה של התופעה מושפע מגורמים רבים ומגוונים.

3. התופעה קיימת ועל כך כנראה שאין חולק. אני גם חושב שמעט מאוד אנשים הגיוניים יחלקו על כך שהחשיפה הרבה והפובמי שניתן לנושא מעלה את רף הסוטים והמסכנים מהסוג הזה, הרבה מעבר לאחוז האמיתי של אלו שסבלו מכך בשנים שלפני הפרסום וה"מצעדים" הארורים.

4. לגבי העולם החילוני - כמדומני שלחשיפה הרבה יש השפעה, אבל בעיקר למיגור הזלזול. מי שזוכר עד לפני כמה שנים "הומו" הייתה בכלל מילת גנאי איומה.

תמיד היה.

הבעיה היא שבימינו זה כ"כ מדובר עד שאנשים שלא נמשכים למין שלהם מרגישים צורך להתנסות

בנוסף לכל ההפגנות (הרי זכותם להיות מי שהם!)

וההיחשפות (דיבורים על זה, בלוגים, כתבות, מיש הולך למועדונים - יותר הציבור החילוני]

הדיבורים על זה שהם מסכנים שלא מקבלים אותם כמו שהם (בלי הבעת דעתי!)

סדרות טלויזיה [שזה הזוי כמה זה משנה את החברה! ילדים בני 8 רואים דברים מזעזעים....(ריאלטי או לא..)]

כל הנ"ל^^^ מזיז משהו. ילדה בת 12 שרואה את תמונות המצעד על המרקע בסלון שלה- למה שלא יעלה בדעתה ש"אולי" גם היא כזאת? היא מבררת את זה לעומק...

בתור אחת שבאה מרקע מעורב [חילונים, דתיים, לייט, מסורתיים.. חוץ מחרדים..] זה פשוט נהייה באופנה...

בין השאר כדי לשמור על הבית היהודי - כמה שיותר מוסתר יותר מושך. הרבה מהמשיכה היא עקב זה שזה דבר "אסור"/פרטי/אישי ויעני כשזה פרוץ לכולם זה כבר לא כזה מושך.. כשדבר לא מקובל הוא הרבה יותר מושך ולו מיצר שהוא לא יצר המין.

יצרים יש מכל הסוגים.

בשביל זה יש שכל- שידע לנווט ולמתן/להגביר מה שצריך...

אם הכל יהיה בחזקת מותר- זה יהיה טוב יותר?....

אלו שני עניינים לעניות דעתי :

אסור זה עניין אחד, "מים גנובים ימתקו ... " וכו'

לא נראה לי שלזה נועד הלבוש הצנוע,

עניין שני זה הפרטיות  (יש מילה יותר מוצלחת... אוףףף לא מצליח להיזכר בה! )  לא נראה לי שהם קשורים... ולזה אני באמת חושב שיש קשר לצניעות...

יש הומוסקסואלים אמיתיים והם אחוז מאוד קטן בקהילה ההומו-לסבית

אח"כ כשרציתי לתת קרדיט לא מצאתי איפה ראיתי שכתבו את זה..

זו בעעיה נפשית כמו כל בעייה נפשית אחרת, כמובן שיש להתייחס אליה ברגישות אבל בשום פנים לא לתת לזה לגיטמציה,

הכל עניין של אופנה (מה שמביא אותנו למסקנה של סטיה).

בשנות השמונים, כל הגברים האריכו שיער והתלבשו כמו נשים.

כיום, כל גבר שני הוא הומו (בכוונה מקצין). 

לך תדע מה תהיה האופנה בעשור הבא - תהיה בטוח שאז יהיו פחות הומואים. 

ההיפים לשם שינוי היו תקופה ונעלמו...

כל דור והנסיונות שלו. דור הבא - בזע"ה כבר לא יצטרך להתמודד עם נסיונות

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!