פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 2255)

ויש פה מספיק שרשורים דומים.

 

מחילה.

למי שלא הבין.. התכוונתי לשאול מי ער...

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f12

תודה, שימחתני

 

 

 

קוראים שדות הא אמונה וכו'

והוא צדיק משוכני עפר

בס"ד בר"ה

 

ו...לא נראה לי בכלל שייך, לשים אותי באותו משפט עם רבינו הקדוש

 

שאזכה להיות עפר תחת רגליו

 

אפילו רק איפה זה נמצא

כי לפעמים אני רוצה לעיין בפסקה כדי לראות על מה היא מדבר בכלליות.

ואני לא יודע

 

 

תודה רבה,

תבורך!!

 

(-:

פיתחתי חוש קופירייטריה בהשראת כמוצי...

תודה צדיק

היום אתה חש מושפל

אל תתן ליום האתמול וליום המחר לרומם את רוחך

בס"ד בר"ה

 

זה לא סך הכל!!!!!!!!!!!!!!!!!!

 

עזוב את זה שאתה מחזק את ידי כמוצי

 "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצווה אפילו שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה" (סנהדרין ק"ה) 

תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם!

״מתוך שלא לשמה״ כלומר מהתוך של הלא לשמה מפנימיות התורה שהיא תורת החסידות מגיעים לדרגת לימוד תורה לשמה...

אחר הפעולות נמשכים הלבבות 

ועוד כתב שהחיצוניות מעוררת הפנימיות

זה לא בדיוק של המסל"ש

בבירור שספר החינוך אומר את זה. (ספר החינוך מצווה טז שלא לשבור עצם מין הפסח)

ואני חושב שגם חובת הלבבות (שהיה לפני ספר החינוך) אמר את זה, אבל אין לי מקור.

 

דרך אגב, זה לא אישי. זה רק בשביל הדיוק

 

גם אני הסתפקתי אם זהשל חובת הלבבות אבל השני ודאי של המסילת ישרים

בס"ד בר"ה

 

ת'אמת שאני קצת צמא בתקופה האחרונה...הרוויתם אותי..ועל כך מגיעה לכם תודה גדולה ועצומה וגם חיבוק גדול ואוהב

תמיד הרגשתי צביעות שהתפללתי ב"דביקות"

 

למי שיש רעיונות איך לא להרגיש את זה אני אשמח אם תכתבו לי...

רבי נחמן אומר פה- זה לא צביעות "לעשות את עצמך" בהתחלה

למה?

כי זה אמצעי

יש לך רצון אמיתי וכנה להיות במקום דבק ושמח- אבל זה לא זורם לך טבעי להיות ככה בפועל

לכן מה שאתה עושה כדי להגיע לאותה דבקות- זה לא צביעות- זה ביטוי של הרצון האמיתי

 

 

 

בס"ד בר"ה

 

וואלה אהבתי ת'הסבר..אשרייך בלאפה

תמיד! לעשות רצון ה'.... אבל יש מסכים ביננו לבין ריבנו של עולם (כתוצאה מהקליפות שבנו) שמונעים ממנו להרגיש זאת!! אבל דרך עבודת המעשים, ה' אומר שהוא יסיר את המסכים ויאפשר לנו גם להרגיש.... 

מאוד מעניין כאן! [מוסב על המשפט האחרון]

 

בס"ד ובהשתדלותי

 

אם היית לוחץ על הלינק ששמתי, והיית מעיין בפורום היית מגלה כמה דברים מאוד חביבים! חוצמזה, אם תתחיל גם אתה ועוד חבר'ה לכתוב שם, בטוח שיהיה הרבה יותר מעניין! אבל זה תלוי בהיענות של אנשים!

בס"ד ובהשתדלותי

 

|מודה שלא הבנתי את כוונתו הראשונית|

בס"ד בר"ה

 

מיד! אבל מיד!

 

לקחת תיק עם אוכל, שתיה, שירים, סיגריות (במידה ו...) תהילים, ליקוטי תפילות, אמונה ושמחה ולהתעופף לכיוון הים...

 

תאכלי משו טעים, תשתי, תעשי איזה סיגריה ככה בסבבה תקראי תהילים, ליקוטי תפילות ואח"כ דברי עם ה' כמה שבא לך...

 

הבטחה שלי, שהבאסה כבר תלך לה לבדה

 

ישועות

תכריחי את עצמך לעשות משו שאת יודעת שתהני בו!! כמו נגיד קראת ספר /אפיה / הליכה / משו שאת יודעת שכיף לך לעשות ואת אוהבת לעשות!

נתתם עצות ממש טובות! (טוב, אולי העצה עם הסיגריה  קצת פחות..) וחיזקתם אותי אז תרשו לי לחזק גם אתכם. נזכרתי במשהו שלמדתי  לפני הרבה זמן. במזמור ע"ג בתהילים(אם אני טועה תקנו אותי..) יש פסוק שדוד המלך אומר-"קרבת אלוקים לי טוב" דוד המלך נמצא במצב עם הרבה הרהורים וקשיים, והוא יודע שברגע שהוא יתן לקב"ה חלק וינסה לחוש בקרבתו הוא כבר ירגיש טוב, מאחר והקב"ה טוב, וכל מה שעושה הוא טוב, להתקרב אליו ולנסות להידבק בו יעשה טוב.. שנזכה, וכמה שיותר..

 

חפר לגמרי

 

אבל צודקת

<צ>

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t446107#5236627

 

אבל תצטרך להתמודד.

P=

http://www.alljobs.co.il/Mador/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D.htm

כשאת/ה כותב/ת קורות חיים, חשוב לבדוק לאיזה תפקיד את/ה בדיוק מתמיין/נת ולפי זה לכתוב את הקורות.

[אסביר: למשל, להוראה, כדאי לציין בקורות התנדבויות בחונכות אישית, הוראה פרטית וכו'.]

בסה"כ לא את כ-ל מה שעשינו בחיים מכניסים לקורות חיים. תסנן ותמיין לפי הדברים הרצויים לתפקיד, או איך שאתה רוצה שיכירו אותך.

אגב אני בת..

קשה להתגעגע לדבר שלא חשת אותו מעולם!
או אם נגדיר את זה נכון יותר: להתגעגע לתחושה שחבוייה עמוק בנפש מגילגול אחר...

משפיע עלי קצת פורום ברסלב

בס"ד ובהשתדלותי

 

אבל היום חלפה בי המחשבה ש....

 

אני לא באמת אוכל להגיע לרמה הרוחנית שתאפשר את הקמת ביהמ"ק ה-3.... כאילו זה גדול עלי.... אולי אפילו לא כ"כ מעניין אותי... אולי אני שקועה יותר מדי בהבלי העולם הזה, והאתגר הרוחני מפחיד אותי....

 

אולי בניסיון לנחם את עצמי, עברה בי המחשבה שבכל זאת הקב"ה רוצה שאצליח להתמודד.... >.>

גורמים לנו לשים לב שעברו 20 אביבים... גם זה משהו

כשראיתי את התמונה של השלט לבית המקדש זה עשה לי משהו, לא הרבה.

כמשהו פיזי וממשי, צריך להסתכל בצורה פנימית- רצון לגאולה- זה רצון לעבודת ה' שלמה, לקרבת אלוקים ממש, למלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים!! לאמונה שמתפשטת בכל העולם, עולם שכולו טוב לגמרי... כשעם ישראל הוא אור לגויים, אין מלחמות, מאבקים, בלבולים, הכל פשוט וברור, מלכות ה' גלויה!! 

לזה צריך לצפות ולקוות והבניין הפיזי של בית המקדש הוא ממילאחלק וביטוי במהלך העצום הזה של גאולה...

והגאולה מתרחשת גם עכשיו ברגעים מיוחדים של אור- בתפילה מיוחדת, לימוד מיוחד כו'....

הכל זה עניין של הסתכלות ופרשנות....

שנזכה להיות במודעות של גאולה, ולהתפפלל ולהתחנן לזה, ולפעול במעשינו לקרבה!! 

איך מעוררים את הרגשות הנ״ל?

מה שזכור לי שאומרים על זה , פשוט לדמיין איך החיים שלנו היו נראים אחרי שיבוא המשיח ויבנה המקדש וכמובן ללמוד טיפה את הנושא

שאין צורך להרגיש את הצער של החורבן שהיה אז לפני אלפיים שנה אלא להתמקד בחורבן היומיומי ובגלות החשוכה ומכופלת כאן בשנות האלפיים על אדמתנו ועל הסתר פניו של אבינו רועינו, על הקושי להתקרב אליו ולקיים מצותיו, על כל הלא מובן לנו,
שהיא כמובן כפועל יוצא מן החורבן ההוא..

ז"א לראות כמה קשה וחרב וחשוך היום ,

וכמה קל ובנו ומואר וטוב יהיה בביאת הגואל 

בעזרת ה' יתברך!

 

אפשר לעורר את הרגשות האלו בכל מיני דרכים:

-להשתמש בכוח הדמיון ולדמיין גאולה... איך שאתה מתחבר ומבין את זה...

-להתפלל על זה!! גם במילים שלך....ה' בבקשה תן לי רצון וכיסופים לגאולה!! וגם לנסות בתפילה הכתובה להרגיש ולהתחבר למילים- יש כ"כ הרבה אזכורים בכל תפילה אפשרית על גאולה- לאורך כל התפילה...ובברכות -ברכת המזון, על המחיה וכו'... לנסות להתבונן טיפה, זה לוקח רק כמה שניות יותר מאשר למלמל....

-ללמוד על גאולה, בעניין הזה חב"ד מאד מעוררים אותי, הם כל הזמן מדברים וחושבים גאולה, וזה מאד משפיע...

-להזכר בחוויות רוחניות נדירות, רגעים של הארה כאלו, בזמנים מיוחדים- כמו קבלת שבת, לילות חגים: שבועות, ליל הסדר וכו'.. הופעה של הרב חזיזה!! ה' ישמרהו ויחיהו!! אחרי שחווים עונג רוחני במלוא העוצמה, אי אפשר שלא להתגעגע לזה... הנשמה פשוט נהנת מזה כ"כ, וזה לא משתווה לשום עונג גשמי כלשהו, כשחווים התעלות כזו, זה בחינת גאולה, מעין עולם הבא..... לשם השאיפה... (לי אישית מבאס אח"כ לחזור לשגרה הפשוטה, אבל שם העבודה.....)

- ללכת למקומות קדושים -כותל, קברי צדיקים וכו'... כשמגיעים לשם כמעט ולא צריך להתאמץ לפתוח את הלב, הוא פשוט נפתח ומוסרים המסכים... ואפשר להתחבר לגמרי.... בשנה האחרונה ב"ה הלכתי הרבה וזה קידם אותי מאד...

-וגם לדעתי בעניין הגעגוע למה שאני לא מכיר, אז א'- אנחנו כן מכירים מעין חוויות דומות... 

 ב'- אני חושבת שכל אדם שמחכה למצוא את אהבת החיים שלו, יודע מה זה להתגעגע למשהו לא ממש מוכר, ללא נודע שבהכרח טוב, לדבר הטוב הזה שאני לא ממש יודע מה הוא...והצפייה לגאולה פרטית כזו, ממש מקבילה ומאפשרת להתחזק בצפייה לגאולה כללית...

 

השוטר שמונע ממך לעלות עם משור להר הבית ולנסר את המבנים העתיקים שם כדי להעביר אותם למכה (אם אפשר במרכז תל אביב ובבית אל, למה לא בהר הבית?) הוא שוטר ישראלי.

שהגענו למדרגה כזאת שאפילו הפריצים הגויים שלנו הם יהודים?

סה"כ אכן מדובר במבנים הסטוריים וחשובים, ואין כל סיבה לקומם את כל העולם עלינו בשביל לבנות את בית המקדש
פשוט לקחת אותם על משאית בחלקים ולהעביר למכה)

עשוים להיות גם, בין השאר, געגועים לבית מקדש.

 

סליחה על הפרשנות הנועזת משהו.

אני נזכרת בשיעור ששמעתי של הר"ג חיים שטיינר שליט"א,

זה נראה לי היה על יום ירושלים (לא זוכרת כבר..)

הוא ניסה ממש לצייר בפנינו איך ייראו ימות המשיח- לדוגמא, התחבורה בי-ם פשוט לא תעבוד כי כשעולים מליוני אנשים לי-ם אין מקום לכבישים/מכוניות... החניה של אלו שבאים מרחוק תגיע עד מוצא, והוא אמר שבטח ישתמשו ברכבלים כדי להסיע אנשים מהחניה לאיזור התור לקורבנות....

הוא פשוט עמד וכביכול סיפר כאילו זה סיפור עורגה מהזיכרונות הרחוקים... ישבנו שם כולנו עם פה פעור ועם חיוך כוסף... אז באמת התחלתי קצת לגעת בשורש הזה שחבוי בכולנו כמו שנאמר כאן... כאילו נגיעה קטנה..

 

היה שיעור מאלף

אני אישית לומד ממנו קל וחומר, הנביא שם זועם על כך, שהצום אינו מביא לשום תוצאה מעשית, מה שוה צום שאינו מביא את האדם להשתפר ביחס שבין אדם לחברו? שלא לדאוג לעני ולגר? הבעיה שלי היא, שגם את הצום ה'שלילי' שמציג הנביא 'לכוף כאגמון ראשו ושק ואפר יציע' איני מקיים כראוי, לא ההיתי באמת עצוב ומדוכא אתמול, וגם לא באף תענית עד היום, באוירה של היום קשה באמת להרגיש באופן אמיתי את החוסר הרוחני של עם ישראל, כשאני שומע כיצד סבא שלי היה מעביר את הצום, אני מתמלא חלחלה, איפה אני ואיפה הדור ההוא? הלקח שלי הוא שצריך לחתור לצאת מהציניות, ולחוש את הדברים באמת! שנזכה..

שגרמו לזה להימצא...

תתחילו להעריך את עצמכם.....

יש למשהו את יבנה המקדש של חיים דוד באיכות טובה?

כמובן שלא לעכשיו

לא עשית ביעור שירים?? 

שלושת השבועות?

 

ובגלל זה אמרתי בראש ולא במחשב!

אולי זה ווקאלי

(תסתכל בהודעה לנפשי)

 

כתר,תסבירי להם.

ליתר דיוק - מנסה...

השיר הוא בראש!

ואגב נראה לי שנפשי התכוון לבער שירים מהראש

הבנת הנקרא 

 

באמת, לא מתאים לך...

הרי כל עניין המנעות משמיעת שירים זה בכדי שנחוש צער

ואם אנחנו מזמזמים לנו שירים בראש, אנחנו מרגישים שמחה

 

ולכן, צריך לבער את השירים מהראש! 

אמרנו כבר, להתאבד - הפתרון היחיד! 

אמרו שצריך להשמיד את כל העולם.

בהשראת התקופה והמקום...

עכשיו הדבקת אותי..

ווקאלי

 

 

(אני אמנם שומע מוסיקה  שהיא לא ווקאלית עד לר"ח, אבל בשבילכם, שיהיה)

מעושים?..,

עולה בשביל..

יתכן שמישהו מכיר?...

ושלמים עם זה...

כי אנשים שעושים רק השתדלות או רק ביטחון- בעולם המעשה- זה מחרפן לגמרי...

 

אנשים שעושים רק מאמץ או רק קבלה בתחום הרוחני- זה הבנה עמוקה של המידה של האדם

יצחק אבינו היה במידה של לקבל כל מה שהשם נותן לו (ולכן העבודה הגדולה שלו היתה להתפלל על רבקה כלומר להתאמץ בעבודת השם) - למשל

לאור זה מעניין מאוד, גם איך להגדיר את העבודה בדברי האדמו"ר המי השילוח מאיז'ביצא:

"ובאמת בכל מקום שהאדם מכניס את עצמו בספיקות בעבודת הש"י ובדברים הצריכים

בירור, אם יתברר לטוב אז הוא גדול ממי שסילק עצמו מספיקות.

רק זאת היא בזרע יעקב, לפי שיש להם מבטח עוז בהש"י שיברר הכל לטוב, זה מותר לו

להכניס עצמו בספק, אבל מי שאין לו מבטח עוז אסור להכניס עצמו בספק".

(מי השילוח פר' תולדות, יעויין שם באורך)

 

סוג של עבודת ד' גם מתוך ביטחון עצום בקב"ה וגם במעלה שלך.

כך לפחות אני הבנתי...

אבל לא הסברתי את עצמי קודם... בוודאי שככל שאדם המדרגה גבוהה יותר הוא צריך פחות להשתדל, ויותר לסמוך על ה'.

אבל התכווונתי לעצם המאמץ והעבודה וההתמסרות בעבודת ה' שלפעמים יכול להתפספס...

בעזרת ה' יתברך!!

בוודאי שביטחון בה' זו מעלה גדולה מאד מאד, ועבודה ממש חשובה!

אבל זה לא אומר שלא צריך להתאמץ, ולעבוד קשה מאד כדי לעשות את דבר ה', בתורה ובמצוות, וגם בעולם המעשה. אי אפשר לסמוך על נס, אי אפשר להסיר אחריות מהעבודה...

יצחק בטח בה' לגמרי, אבל עשה את עבודתו, הוא התמסר לעבודת ה'.

מה שחשתי זה שלפעמים אנשים תופסים אמונה בצורה של- לקבל באהבה, ושוכחים שלמרות העבודה הגדולה והמורכבת הזו של ביטחון, יש גם עבודה של התמסרות, ומאמץ...

וכתבתי היום כבר בפורום חלק מתורה מאד חשובה של ר' נחמן, שכאן אפרט אותה שלמדתי לפני בערך 4 שנים מהרב מיכי יוספי והשפיעה עלי מאד מאד: יש 4 סוגי התנהלות במציאות:

1. עושה את שלו ואיכפת לו- תרבות המערב, הכל תלוי בי, אני פועל ואיכפת לי מאד מה יוצא לי מזה.

2. לא עושה את שלו ואיכפת לו- זה הכי גרוע, גם מתעצל ולא מתאמץ, וגם מאד איכפת לו מהתוצאות של המעשים שלו, בקיצור הבנאדם מתוסכל ומסכן. הוא כל הזמן דואג מהתוצאות הגרועות של חוסר המעש שלו...

3. לא עושה את שלו ולא איכפת לו- חי את הרגע, נהנתן, עושה מה שבא לו ולא דואג, (סוג של "אקונה מטטא"). לא מזיז לו מה יהיו התוצאות של החוסר מעש שלו..

4. עושה את שלו ולא איכפת לו- כאן השאיפה, לכאן אנו חותרים, לשלב בין ביטחון ומאמץ: לעשות כל מה שמוטל עלינו, אבל באופן ש- איזו תוצאה שתבוא, יהיה בסדר. התוצאות של אלוקים, גם ברוחניות. לא לעבוד בשביל הצלחות, פשוט להתאמץ לעשות רצון ה', ולקבל באהבה והכנעה מה שהוא נותן.

 

מקווה שברור.... 

מי שחי רק בבחירה הוא קצת מסכן קשה לחיות בכזה עולם שאין לו מנהל..

 

לעומת זה מי שחי רק בידיעה אני מסכים שאולי הוא קצת עצלן (לי אישית קשה מאוד מאוד עם אנשים כאלה) אבל זה סוג של נטיה נפשית (מכירה את המושג 'נשמות דתוהו'? אז הם ההפך הגמור מזה..).

 

לפעמים אולי צריך לנער אנשים כאלה אבל לא תמיד כדאי כי אז זה רק מבלגן אותם נפשית..

למי שרוצה קצת יותר להעמיק. 

מתוך שיעור של הרבנית חוה שמילוביץ

 

20120708221624.doc

כזה כישרון ולא ידענו?

א. למה בייניש"ים אוהבים USB 

כי כל פעם שמכניסים למחשב כתוב: "התקבלה חומרה חדשה"

ב. אמא קניבל הביאה ברסלבר לארוחה, בא הבן ושאל : אמא מה יש לאכול?

     -מוקפץ

אז הרב טאו עונה: אני הרב קו

איך מצלצל שעון מעורר של הר המורניקים??

טאו טאו טאו טאו וכו'

איך מצלצל שעון מעורר של מרכזניקים??

קוקוק קוקוק וכו'

כתר,תמשיכי אותי..

אבל ההסבר כאן בכל מקרה:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t445546#5233093

זו הבדיחה הכי ידועה שיש!!!

פרניציפ!!!!!!!!!!!!!!!!!!

|טורקת את הדלת בזעם|

למה הפאה והביכורים משחקים כדורגל?

 

כי אין להם שיעור.

 

 

  

ולמה הם מסתננים

כי אין להם גבול  (קצת חלש אבל...)

איך יודעים שהקב"ה משחק כדורגל (ח"ו)?
שנאמר: "וירם קרן לעמו"

וחידוד מהרב שלי:

מה הראשי-תיבות של סובארו ‏DL‏?

Dati Leumi ‎‏(תרגום: דתי-לאומי)‏

אחד התלמידים: המורה, המורה!
אביי:אני לא המורה,אני אמורא..

אחד שאל רב "האם מותר להתפלל מנחה בפאב?" הרב ענה: "מה פתאום!"
אח"כ הרב שאל: "מה זה פאב?"

במפח-נפש, הלך לרב רפורמי ושאל: "האם מותר להתפלל מנחה בפאב?"
הרב הרפורמי ענה: "בטח!" והמשיך, "מה זה מנחה?"

אבל יש לי אחת טובה.

בינייש יוצא לדייט
לאחר הדייט הוא מתקשר לבחורה ואומר לה שלא נראה לו
הבחורה מפצירה בו שיספר למה החליט לחתוך
לאחר תחנונים רבים פולט הבייניש:
״את אלוקית מידי בשבילי״
כמובן שהבחורה לא מבינה את כוונתו ומבקשת הסבר
עונה לה מיודענו: ״ אין לך לא גוף ולא דמות הגוף״

(סליחה מראש מכל הנפגעים, אל תקחו כל דבר בכובד ראש)