אבל את הקושי של "להכנס לראש" אני כן מכירה קצת...
א. חברותא- לחפש לך מישו- במיידי, גם אם הוא לא מושלם
אם אין- כל יום- להצטוות לחברותא שכן פנוי באותו יום (מי יודע? איזה "שידוך" יכול לצאת מזה?
)
ללמוד ביחד- הרבה יותר חזק מללמוד לבד
ב. לא נסות "לחזור"
להבין שאתה עושה משו חדש
אתה בשלב אחר של החיים- גם הלימוד שלך- וההבנה שלך בתורה- יהיה אחר
אם תנסה לשחזר את מה שהיה- אתה עלול לחוות מפח נפש... תמיד בחלומות וזכרונות המציאות מתוקה יותר- בלי הקשיים של הדרך...
אם אתה בא במוכנות למשו חדש - יכול להיות רק טוב
ג. התמסרות על לימוד תורה
את כל העולם- כל המחשבות הרצונות הדאגות ההתעסקויות החוויות הזכרונות-
תשאיר את כולם מחוץ לבימ"ד
(על הקולב של המעילים, ליד הסטנד לפלאפונים... ככה יותר טוב
)
כשאתהל ומד- יש בעולם רק דבר אחד- הדבר שאתה לומד אותו עכשיו
ד. ללמוד באקשן!
למה לשבת? לעמוד! להתנדנד!
להסתער על החברותא! לצעוק עליו! לתת לו לכתוש לך עד יסוד כל מה שחשבת!

ה. אשר אנוכי מצווך - היום!
לא משנה מה היה אתמול, או מה יהיה מחר
היום- אני עושה את המירב והמיטב
|מגילת צאדיקה|
אחחחח.... היו ימים -שמגילה היתה באמת מגילה!