* "יכול כל אדם בימי העומר ליהפך לצדיק שעליו נאמר "להנחיל אוהבי יש" (יש גימטריא עמר)
וכל השנה תלויה בימים אלו של ספירת העומר, כמו שגידול כל התבואות בימים אלו, כך חיות האדם מתגלה עתה"
(שפת אמת)
"פסח וימי הספירה הם שורש לכל ימות השנה, ובדרך שאדם הולך בה מוליכין אותו כל ימות השנה"
(הרש"ש)
* בקרב הימים האלה הקדושה רבה והולכת עד יום מתן תורה. ואמרו הקדמונים כי הימים האלה המה לאות ומופת לכל השנה כולה, כי אם ירבה בהם תורה ומצוות כן יהיה מראשית השנה ועד אחרית השנה"
(חמדת הימים)
* "חכמינו אמרו שולשה מוחלין עוונוותיהם ואחד מהם הוא חתן, וכיוון שמוחלין לחתן וודאי מוחלין גם כן לכלה. ואמרו חכמינו "ביום חתונתו" 'זה מתן תורה'. נמצא, כיוון שהיה נישואין בשבועות ואנו הכלה, נמחל לנו עוונותינו. אם כן זהו רומז ליום הכיפורים בשבועות"
(קדושת לוי)
* "וציוה ה' שיספרו ואז יהיו מוכשרים ליכנס לחופה. וספירה זו היא "לכם", לסיבתכם, לטהרתכם. וכמשפט הזה ייעשה באותו פרק עצמו מידי שנה בשנה"
(אור החיים)
* "וכשם שבימים ההם על ידי התעוררות ישראל ליטהר, ממרום שלח שפע קדוש להיותם עזרם ומגינם... הימים האלה מסוגלים לזה, עת שהגיעו אבותינו ליטהר, ואנחנו נחלץ חושים לעשות כמעשיהם ולהזהר כל סדרי טהרה"
(החיד"א)
* "ותיקון זה מתחדש בכל שנה ושנה"
(רמח"ל)
* "ולכן שם החג "שבועות", להראות שהוא לא רק זמן מתן תורה, אלא סיום תקופה של שבעה שבועות של הכנה לכך, וכל דבר שנעשה בהכנה מוכיח על חשיבותו, וא"כ הרי זה מעצם מהות החג שהוא דבר הבא בהכנה של שבעה שבועות"
(הגרש"ז אוירבך)
* "וכל תקופה זו היא יחידה אחת מפסח עד שבועות, שבו נשלמת היציאה ממצרים, שהרי כל ענין חג הפסח הוא זמן חרותנו... אך היציאה הזאת אינה נמצאת כי אם בחג השבועות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה... וכל עוד שיהודי אינו עובר את תקופת הטהרה ומגיע לקבלת התורה, אין זו שלימות זמן חרותנו"
(נתיבות שלום)
* "חודש אייר מסוגל להשגת התורה"
(הר"ש אלקבץ)
* אף שאדם אינו מרגיש בתועלת הספירה וטהרתה, יש לו להאמין שנשמתו נטהרת בהכח, מעט או הרבה, וזה נותן חיזוק גדול להתחיל מחדש לגמרי"
"זה הכח הוריש אברהם לבניו אחריו, שכל איש יהיה מי שיהיה ואפילו בשפל וסתר המדרגה, יהיה ביכולתו להתחיל מחדש, וזהו עניין מתן תורה שנעשה עולם חדש. ובאה הארה בכל חג שבועות לעורר לב אנשים להתחיל מחדש ולא תזכרנה ראשונות ולא תעלינה על לב, אלא כגר שנתגייר וכקטן שנולד, וזהו "וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה"
"להורות שלעומת הקדושה שאדם מתקדש , כמו כן הוא מקבל הארה מעשרת הדיברות, ואם הוא מתקדש יותר, יש לו הארה יותר"
(שם משמואל)
* "הבחינה של יציאת מצרים מאירה עד ל"ג בעומר, ומל"ג בעומר מתחילה ההארה של מעמד הר סיני, ומתחיל להאיר בחינת הארת קבלת התורה"
(קדושת לוי)
"בעצרת נידונין על פירות האילן... והעולם נידון ביום זה על התורה שניתנה בו אם ביטלו עצמם ממנה"
(של"ה)
"יש להקדים בתפילה עוד קודם בוא ימי החג... שיזכה לבוא מוכן וראוי לקבל את הארות החג ולקיים מצוותיו כראוי, וכשמתפללים על רוחניות נענים תחילה, וכבר כתב המהרש"א שזה שתפילה מועלת ומתקבלת אין זה דבר על טבעי, ואדרבא טבעי הוא, כי טבע התפילה היא שמתקבלת ונשמעת...
כי אין לשער את ההבדל והנפקא מינה בין מצוה או חג שמתכוננים לה קודם..."
(מרבה חיים)
"גם ירמוז במאמר "בכל הטוב" אל התורה כאומרם ז"ל (ברכות ה, א) "ואין טוב אלא תורה", שאם היו בני אדם מרגישין במתיקות ועריבות טוב התורה היו משתגעים ומתלהטים אחריה ולא יחשב בעיניהם מלא עולם כסף וזהב למאומה כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם"
(אור החיים)
"הקב"ה סידר את הבריאה בצורה כזאת שע"י כל לימוד התורה הקדושה מתרבה ומתחזק החיבור של הנשמה של היהודי לה' יתברך, ובא שפע רוחני שהוא אור עליון מה' יתברך על הנשמה, ואור עליון זה נותן לנשמה עוצמה חזקה מאוד ומביא לנשמה הצלחות עצומות. אלא שלא תמיד בשעת הלימוד עצמו האדם מרגיש את ההארה, אבל עם הזמן אדם זוכה להרגיש חלק מן ההארה אבל החלק המורגש הוא מועט מאוד ביחס אל מה שבאמת זוכה הנשמה ע"י הלימוד"
"ועם הרגל האדם בלימוד מתרבה הרגשה זו ונוצר חשק גדול אל הלימוד ואפילו אם יש גם אז נסיונות אבל באופן כללי החשק ללימוד הולך וגודל.
וצריך לדעת שאין שום תענוג בעולם שיכול להשתוות אל התענוג של קבלת אור עליון מה' יתברך וכל תענוגי עוה"ז כולם הם תענוגים אל הגוף אבל התענוג של ירידת אור עליון מה' יתברך אל הנשמה הוא תענוג לנשמה וכל תענוגי הגוף כאין וכאפס לעומת תענוגי הנשמה"
(ספר ההתקרבות לה')
"וכפי ערך הקיבול אשר יקבל עליו עול תורה באמת ובכל כוחו, כן לפי זה הערך יסירו יעבירו ממנו טרדות עניני זה העולם. והשמירה העליונה חופפת עליו, והוא כבן המתחטא על אביו ואביו עושה לו רצונו ומשלים לו כל חפצו, וכמו שאמרו רז"ל (ע"ז יא.) כל העוסק בתורה הקב"ה עושה לו חפצו, וכן איתא במדרש תהלים (א) ואמרו עוד שם שכתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים , שכל העוסק בתורה נכסיו מצליחין"
(נפש החיים)
ואוו, זה כל כך עצוב!
אומרים לי שאני לא אמורה "להנות" בעבודה אלא לעשות מה שצריך אבל אין לי ביטחון עצמי בשביל זה, זה תמיד ילחיץ אותי...לא שמה שעושים בעבודה לא מתאים לי אלא סביבת העבודה. אשמח לשמוע רעיונות או כל הארה אחרת לגבי המצב... האם יש אלטרנטיבה בין בסוגי עבודה ובין בהתנהלות שלי... תודה רבה רבה.
מצדי אבל הייתי עייף..
כן... בהחלט מעשה אציל נפש מצידי... חן חן 