לא מצליח למצוא לעצמי חברים (גיל 26)zada150
היי אני אוטוטו בן 26 ולא מצליח למצוא לעצמי חברים, אני גם ניסיתי להתחבר לטינדר ולמצוא בת זוג אבל במשך חודש לא מצליח למצוא אף התאמה, לפני שנה הרגשתי כאילו יש לי חבר טוב שממש רציתי להתחבר אליו והייתי אצלו בבית לפני שנה, אבל אחרי שנגמר הקיץ והתחילה השנה הוא התייחס אליי כאילו הוא בקושי מכיר אותי.
בנוסף לכך - משפחתו נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה ועד היום במשך שנה הם אפילו לא התקשרו להתנצל על היחס שקיבלתי מהם, וכמו כן לא דיברתי עימו במשך שלושה חודשים, ואז השלמתי עימו בניסיון לשבור את הקרח אבל שום דבר לא הלך - אפילו איחלתי לו ברכה מושקעת ליום ההולדת שלו שהייתה לו ביום חמישי האחרון אבל הוא לא העריך את זה.
בסופו של דבר נגמר לי כבר הכוח לרדוף אחריו, אבל הבדידות לא עושה לי טוב ומכניסה אותי עוד יותר לדיכאון והתכנסות בתוך עצמי, ותחושת התסכול מאוד גדולה בעבורי - אני מרגיש שלא משנה כמה אני מנסה לטפח את עצמי ולהיראות טוב אני פשוט לא מצליח למצוא לעצמי חברים.
מה העצות שלכם למצב הזה?
אנחנו איתך חבררוצהלהיותבשמחה
עיצה ללכת לבקש מה' שישלח לך חברים אמיתיים ואישה צדיקה בעזרת ה בקרוב!
וואו. קשה.ננחנחמ
אין ספק שהבדידות וחוסר הקשר זה מכה קשה נפשית ורגשית..
לא מצליח לתאר לעצמי כמה זה קשה.. אנסה לתת עצות, דברים שעזרו לי ונראה לי שהם גם קשורים אליך.
דבר ראשון כמו שכתבו- לדבר עם ה'. לא רק לבקש עזרה אלא גם להפוך אותו לחבר שלך. לקבוע זמן לשיחת נפש כל יום זה הכי טוב אבל גם סתם להרים עיניים מדי פעם, להתעניין בשלומו ולספר לו על שלומך. גם אם זה מרגיש מטופש בהתחלה, אחרי זמן מה אתה קונה לעצמך חבר לכל החיים. אה וייתכן שבאמת הוא יענה לך וייתן לך מה שאתה מבקש. בונוס לדעתי.
דבר שני- לא לזוז מהשמחה. לעשות כל מיני פרצופים לעצמך, לרקוד, לצחוק בכח, לאכול משהו טעים, לא לוותר על זה. לא להכנס לדכאון שרק יקשה את הקשרים ויגביר מחשבות של "האם הוא באמת חבר שלי?" וכל מיני בחבושים מטופשים. וזה עוד עצה- תהיה פשוט. לא להכנס ל- מה הוא חושב עלי וזה. תאמין. וואו עכשיו כשאני קורא את זה זה נשמע קשה..
בכל מקרה בהצלחה ממש! ה' ישמח אותך!
ניסיתי להתעניין בשלומו מספר פעמיםzada150
"להתעניין בשלומו ולספר לו על שלומך" התעניינתי בשלומו מספר פעמים והוא תקע לי את הסכין בגב בכל פעם מחדש, שבוע לפני היום הולדת שלו גיליתי שהוא פתח קבוצה בוואטסאפ בלעדיי אפילו בלי לחשוב בכלל להכניס אותי, וגם אחרי שניסיתי לפייס אותו ולתת לו משלוח מנות לפני פורים השנה הוא בתמורה שיקר לי שהוא עסוק ושאין לו זמן לקבוע עימי להיפגש, ואז אחרי קריאת המגילה אני רואה אותו שהוא קבע להיפגש עם 2 תלמידות אחרות שהוא בקושי מכיר.
זה היה לי ממש קשה היחס שלו כי אהבתי אותו כאילו שהוא אח שלי, וגם נקשרתי באותה תקופה של הקיץ לאח שלו הקטן - מדובר במשפחה מהציונות הדתית, האמא והאבא דתיים אבל ילדיהם פחות מקפידים על מצוות ההלכה היהודית קלה כבחמורה, והתחושה הייתה קשה כי בהתחלה באמת ראיתי אצלם את היהדות היפה - היהדות שדוגלת בכך שצריך לקבל כל יהודי בסבר פנים יפות, היהדות שדוגלת בכך שבתור החברה הישראלית הגבוהה והחזקה חלה עלינו חובה מוסרית וערכית לעזור לחברה הישראלית החלשה והמוחלשת, היהדות שדוגלת בכך שכאשר הבן שלנו מתייחס באופן לא ראוי כלפי החבר שלו אנחנו צריכים להעיר לו על כך ולגנות זאת בכל תוקף כי "חוסך שבטו שונא בנו".
אבל אחר כך הם בחרו להשאיר אותי עם טעם מר בפה ועם תחושה מאוד קשה שמלווה אותי עד היום, הם היו חייבים להראות לי שהם מתנשאים והאף שלהם יותר מדי למעלה, שהם מאוד קנאים לטריטוריה שלהם, ושהם חושבים שאם יש להם בית פרטי אז הם יותר טובים מאחרים.
"להתעניין בשלומו".. הכוונה הייתה על ה' ית'...ננחנחמ
להתנדבהפי
מה שגם יש שם אנשים מקסימים
הברסלבר צודק "התבודדות היא מעלה עליונה וגדולה מן הכל"בן רחלאחרונה
מר' אושרסוג'וק
אדם חושב שיש לו מנורה יקרת ערך וזה שייך לו,
והנה מגיע מישהו ושובר לו אותה,
ואז יש לו כעס גדול עליו כי הוא שבר לו את המנורה שלו.
אבל האמת היא שהמנורה כלל לא שייכת לו,
אלא היא של הבורא,
והאדם ששבר אותה –
לא הוא שבר רק הבורא שבר אותה,
נמצא שהרבש"ע שבר את המנורה של הרבש"ע
ואם כן אין מקום לכעס כלל כי אין לזה קשר אליו...
איזה יופי.נפש חיה.
הרב אושר זצוק"להדסדסאחרונה
מחזק
שואלת בשביל ניקית אחרת...פה לקצת
ולא עם קשישים, פחות בשבילי
יש את עמותת איילים, אבל הם עובדים רק עם מוסדות אקדמיים, ואני עוד לא בטוחה שאהיה סטודנטית מן המניין...
רעיונות? הצעות? אשמח לכל קצה חוט.
אפילו אם יש אולי גרעינים שאפשרי לעבוד אצלם תמורת מגורים או משו בסגנון..
כפרי בני עקיבא, או קדמא( קחי קורס אחד בפתוחה )אריך וייס
תודה! מקפיצה לעוד תגובותפה לקצת
הדרכת לילה בבתי ילד וכפרי נוער וכו תופס?מיונז
הייתי ממליץ לגגלארץ השוקולד
אוניברסיטת ת"א ועיריית תל אביב מעניקים מלגה על מגורים והתנדבות במספר שכונות בדרום העיר
אני חושב שקיבוצים עירוניים כנראה יכללו אפשרות זוארץ השוקולד
דרך אגב את יכולה להגיד לניק ההוא לפתוח בעצמו אצ השירשור...המלך 1
ויכתוב גם שואלת בשביל ניקית אחרת 
😁😁😁😁
🤣🤣🤣
ההבדל הואפה לקצת
והיא כנראה רווקה אז יהיה פחות אמין
אבל היא עוקבת אז אם יש לך רעיון בשבילה אני בטוחה שהיא תשמח לשמוע
צודקת🤣🤣המלך 1אחרונה
מי ער? הייתי עכשיו צריך עזרה דחוף והתפללתי ל-ה' והוא עזר.חסדי הים
זושא (בדיחה למתקדמים) וואו משמח לשמוע! חיזקת!ננחנחמ
אנימירי123123
ערהחיים שלאחרונה
נסיונות שקשים לי הם שמלווה בהם בושה. עבדתי בשביל פרופסורחסדי הים
שאפו על ההתגברותחיים של
חחחחהפי
שלקחתי לו בסוף בטעות את הקלסר..
רק שיצאתי מהחדר שלו קלטתי שהקלסר שלו אצלי
ישר נכנסתי שמתי לו על השולחן..
מלמלתי לו הקלסר שלך בטעות לקחתי
וברחתי
מביך כל כך מבינה אותך
בושותתתחיים של
יפה מאד!ultracrepidam
אתה יודע שיש מצב שהיא פשוט חושבת ש..האטורי האנזו
קראת את הספר שלו. (:
לאחיים שלאחרונה
איך בעז"ה יצאתי לגמרי מהתמכרות של שניםאני איתך
אולי יחזק אחרים אם ישמעו את הסיפור שלי ואיך יצאתי מזה, יותר מעשר שנים של נפילות ברשת שהפסיקו לגמרי ברוך ה'.
למישהו יש רעיון איפה כדאי לספר את זה למי שצריך?
אשריךחסדי הים
כאן?מישהו כל שהוא
עולם קטן אם הם יסכימו.אריק מהדרום
תספר כאן זה יחזקינשוף קטן
כן, אבל יש כאן בנות שיכנסו לסרטים...אני איתך
טוב לא חייב לפרט בצורה שתכניס לסרטיםינשוף קטן
אבל גם בנות צריכות עידודים וחיזוקים בנושא, שתדע.
זה חשוב.
פורום יהדות ותורהekselion
עד כמה הוא פעיל? כמו פה? יש שם בנות?אני איתך
דיי פעילekselion
יש בנות אבל לא הרבה
ומאי נפקא מינה??
...פלונפון מירוסלב
מסקרן מאוד לעקוב
אשריך !דעתן מתחיל
וגם רציתי לחזק - זה קול חשוב שלא נשמע מספיק. שתזכה לזכות, להצליח ולגרום הצלחה.
תודה, ותודה על העצה!אני איתך
באתר שמור עינך, אשריך!ברגוע
יש בת שמוכנה לעבור על הסיפור שלי בפרטי ולתת ביקורת בונה?אני איתך
למה דווקא בת?פה לקצת
כבר ביקשתי מבןאני איתך
פורומים סגורים של בנים.ותן טל
יש פורומים גם לבנים צעירים(נוער מה שנקרא) וגם לבוגרים. תבקש להיכנס לפורומים האלו ושם תפרסם מה שבא לך.
עצתי לך: אל תפרסם משהו ארוך ומפורט בפורום שפתוח לשני המינים. לא מתאים.
כתבתי, אבל עכשיו אני באמת מתלבט איפה לשים את זה...אני איתךאחרונה
זה קורה בכל מקום, ואסור להשתיק, ואסור להתעלם (*אזהרת טריגר*)מזמור לאל ידי
אל תגעו בי,
אל תתקרבו
יש פה נחש
יש כאן חושך נורא
אל תגעו בי,
אל תראו,
את מה שפחדתם לדעת,
או להבין שקרה.
אל תתקרבו,
תעצמו חזק עיינים,
שהמפלצת לא תרגיש,
שהמפלצת לא תדע,
תתנו לה לגעת,
תתנו לה להרגיש,
אל תתערבו,
אל תעצרו
את השריפה.
תסתמו את האוזנים,
תגידו "לא ידענו"
ו"איך זה קרה"?
אל תרגישו,
אל תשאלו
אם הכל בסדר,
או שאולי אני צריך עזרה
תתעלמו,
תגידו "הוא כזה"
"מין ילד נורא",
כל הזמן לבד,
כל הזמן פוגע,
משהו בו לא בסדר
הוא בטח משוגע.
תטייחו את הכאב
ואת הצלקות בלילה
אל תהיו כאן בשבילי
או בשבילם
תגידו שלא הבנתם,
שלא הפמנתם או ידעתם
איך תחת אפכם
מת לו עוד חלל
😥😥רובוטאחרונה
היי לכולכםכשהשמש בורחת
אני מתנדבת בקייטנה ואני צריכה להחזיר ילדים הביתה עד לבית
היום החזרתי ילדה אחת לבית שלה והיא פותחת את הדלת ואין שם כלום לא ספה לא שולחן לא כיסאות כלום
שאלתי אותה אם הם עברו דירה היא אמרה לא אנחנו אוכלים על המיטות עד שיהיה לנו רהיטים
בית קטן פצפון
שאלתי אותה אם היא הולכת לאכול ארוחת צהריים
היא עונה לי כשאבא יחזור נלך לדודה שלי ונאכל אצלם
מסתבר שהיא יתומה מאמא !!!! אוף בא לי לבכות
לא ידעתי שקיימים עוד משפחות כאלה
בקיצור אל תדאגו אני דואגת להם
אבל שיתפתי כדי שתדעו שיש כזה דבר עוני
ושכמה אנחנו צריכים להעריך את השפע הרגיל שיש לנו
אוףחיים של
נורא. אני מתפלל ש-ה' ידאג להם, הרי הוא אבי יתומות.חסדי הים
בהחלט לא מעריכים מספיקבסדר גמור
כואב הלב..מלכות דוד
כבר גייסתי את כל המדריכות... בשקט בלי שהילדה יודעתכשהשמש בורחת
כל הכבוד לך!הָיוֹ הָיָה
אם כל אחד היה מתרגם את רעיונותיו והגיגיו ל"למעשה" כמוך, העולם היה יותר טוב..
אשרייך! בהצלחה!
בהצלחה אשרייךמלכות דוד
יישר כוח. אולי כדאי לשתף מישהו מבוגרתפוחית 1
...פלונפון מירוסלב
נשבר הלב
את בטוחה ?הפיאחרונה
וגם את יכולה להתנדב לעזור לה בשיעורים ..
הכי חשוב שתתנו לה הרגשה טובה.. אל תהיי בשוק מזה ותראי לה את זה...
עוד עניין יש אתרים היום שהם בחינם לגמרי למסירה !!
זוגות צעירים משתמשים בזה המון מה הבעיה להיכנס? אתם לא צריכות את איקאה ...
יש שם דברים איכותיים תפרסמו גם שאתם מחפשות רהיטים אנשים בארץ דבש יביאו לכם.. אמא שלי מסרה כבר שולחן וספה במצב מצויין
צריך מתנדבים פשוט שיעשו הובלה בלי כסף..
אני מכירה כמה משפחות שנשרף להם הבית וממש אנשים הזרימו המון רהיטים וכו
זה לגמרי אפשרי הכל אפשרי
מחשבות לילהתתעלמו ממני
באמת שאני כותב את השורות האלה עם דמעות בעיניים
הרבה פעמים בחתונות ב"תתן אחרית" ו"אם אשכח" אני בוכה מצער אמיתי על הגאולה השלמה ובית המקדש
עכשיו הייתי בחתונה התחילו תתן אחרית בשורות הראשונות היה לי קצת רגש ופתאום בום יבש ואדיש כמו בלוק
ואני מנסה להתאמץ להתחבר ולהרגיש כי זה דבר שאני רוצה להצטער עליו, וכלום לא עוזר
ואז פתאום אני חושב לעצמי שאולי אני לא בוכה כי אני מתפדח מהחבר'ה, כולם שם מסביבי לא בוכים ורק אני יהיה רגשי או רוחני כזה
ואז ביקשתי מהצד הזה בי שמתפדח לזוז ופתאום גל של דמעות כיסופים לבית המקדש הציף אותי
וכששרו "אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" חשבתי על זה שמה בעצם אומרים פה?(רובד מסוים כמובן, לא הפשט) אני לא יכול או רוצה תמיד להיות בצער על בית המקדש, אבל מה כן? שלפחות ברגעי השיא שלי ואני הכי מאושר ולא צריך כלום, ירושלים תהיה שם ואני אזכור שהיא חשובה וחסרה לי, וזה חיסרון כ"כ מהותי שמצד העיקרון צריך להיות איתנו תמיד
ואז כשחזרנו מהחתונה חשבתי קצת לעצמי
שאולי בעצם הרבה בעבודת ד' שלי ככה, שבאמת הנשמה שלי רוצה להיות תמיד מלאה בחיים ורגש בעבודת ד', ותכלס זה שהיא לא ככה זה נטו בגלל כל מיני פחדים חברתיים למיניהם
ווואלה זה מזה כואב לי שאני ככה
וחשבתי על זה שבעצם אולי זה לא רק אני ככה, לכל יהודי יש נשמה שרוצה חיים ורגש בעבודת ד', אבל יש פחדים וחשבונות, "אלוקים עשה את האדם ישר" עם רגש ורצון לקדושה אבל "המה ביקשו חשבונות רבים" כל מיני חשבונות של מה החברים או המשפחה או הסביבה תגיד, ומה אני יתחיל עכשיו להיות חסיד רוחני רגשי כזה?! שוואלה זה דבר מפחיד כי האדם פוחד שזה ישנה לו את כל האישיות שלו ואת מי שהוא, אז הוא לא רוצה
כי מי הוא מכיר שחי ככה? רק רבנים וצדיקים, ואני לא רוצה ולא מתאים לי להיות כזה כי יש לי תחומי עניין כשרונות רצונות ואופי שונה ואני לא רוצה לוותר עליהם
ואז קלטתי שיש לי כמה חברים שאני ממש מעריך אותם מהסיבה הזאת, למשל אחד שהוא בחור עירוניסט מגוש דן הולך עם ג'ינסים, ורואה סרטים וכדורגל והכל (סליחה שאני מציג את הדברים האלה כניגוד, בצורה כ"כ סטיגמטית ולא יפה, כי באמת הם לא, פשוט לרוב, לפחות באזורי, ככה זה נתפס, כאילו יש איזה טאבו לחבר'ה הדוסים או חסידים ושאבא שלהם למד בישיבה רצינית והוא היום איזה רב או משהו, והלוואי שזה לא יהיה ככה)
ובכל זאת הלוואי עליי כ"כ הרבה מסירות נפש כמו שלו על א"י ולחיות בפשיטות ובשיא הרגש והטבעיות את כל האידיאלים הגדולים שאני בעיקר מדבר עליהם, החל מחסד וכלה בלהאמין בגאולה וראשית צמיחת גאולתנו ובסגולה של כל יהודי, וזה לא שהוא למד את כל הדברים האלה, זה חינוך פשוט אצלו מהבית
ואולי באמת אני והחבר הזה מיוחדים, כי אני זכיתי לטבול במקווה של תורה שמאוד העצים את ההרגשה והחיבור שלי לנשמה שלי, והוא מחונך ככה מהבית
אבל אני רוצה להאמין ומאמין שלא, שבאמת כולנו ככה ורק מסתירים את זה בגלל כל מיני פחדים וסיבות
כמו שאני נזכר בט' באב הראשון שלי בישיבה, שעד אז תמיד הייתי בבית, ואז פתאום אני מגיע לישיבה ואני קולט שיש אשכרה חבר'ה שבוכים בקינות ובאיכה, ורציתי גם שכ"כ יהיה אכפת לי מבית המקדש, ואז פתאום נפתח לי משהו והתחלתי פשוט להתמלא בדמעות וצער על החורבן
ולא הבנתי מאיפה זה בא לי, כי זה לא שאני איזה מקדשניק או משהו וזה גם לא איזה נושא שלמדתי ואני יודע עליו יותר מידי, ודוגרי בשכל לא מבין מה כ"כ חסר לי בלי בית מקדש, ואז פשוט קלטתי שגם אם אני לא מבין, הנשמה שלי יודעת מה זה בית המקדש והיא מרגישה כמה הוא חסר ולכן היא בוכה, ובזכות היום המיוחד אני מצליח להתחבר אליה ובוכה את הכאב שהיא מבינה
ואני נזכר באיזה התוועדות אחת של אברך מתורת החיים שהייתי בה פעם, ולא כולם היו שם חסידים, והיה חבר'ה שנחשבו יחסית מחוספסים, ואז באמצע הוא ביקש מכולם לעצום עיניים ולהגיד "אני צריך חום ואהבה" ואני באמת עשיתי את זה, ולהפתעתי גיליתי שאשכרה כולם אמרו את זה, אז אני מאמין שאנחנו ככה בהרבה דברים, שאנחנו בפנים באמת כאלה, ואנחנו צריכים לחיות ככה, גם אם לא תמיד, ופשוט צריך לנתק את זה מכל הדברים הנלויים שהתרגלנו שבאים ביחד עם זה ולא מתאימים לנו
ונזכרתי בעוד התוועדות שהרב שם דיבר על מעלת השבת וכמה אנחנו משתוקקים ורוצים להרגיש את השבת, והוא באמת דיבר את זה עם רגש וחי את מה שאמר, ואז אחרי הדבר תורה שרנו "יה אכסוף" והוא היה ההכי טוב ומרומם ומרגש ששרתי בחיים שלי
וחשבתי לעצמי עכשיו, אולי באמת נארגן משהו כזה עכשיו איפה שאני לומד, מין חבור'ה כזאת בליל שישי, שקודם כל פותחים בהרגעה ונתינת חופש להיפתח, משהו בסגנון כמו "כולנו באמת רוצים את ד' ורוצים לאהוב אותו ולכסוף אליו, ואת זה הכי אפשר להרגיש בשבת, וכולנו באמת רוצים להרגיש את השבת ולהתגעגע אליה, אז בואו באמת ניפתח וניתן לעצמו להרגיש את הנשמה שלנו שהיא באמת ככה, ולא נפחד מזה", ואז אומרים איזה דבר תורה על מעלת וקדושת והעונג של השבת, לא איזה משהו כבד, זה יכול להיות דבר תורה של חמש דקות, העיקר שזה יהיה דברים שמעוררים את הלב ומגיעים מלב חי, ואז לשיר יה אכסוף ברגש בתור הכנה לשבת, שזה יכול להיות חזק ומרומם, ולהעיף ולשנות לגמרי את השבת
והלוואי שזה באמת יצליח לתפוס ולהפוך את החבר'ה פה לכאלה שחיים את העבודת ד' שלהם וזה יהיה חלק מהאוירה של הישיבה, וזה מה שהשבושים יראו, ואף אחד לא ייתפדח להיפתח כי זו תהיה האוירה, ומצד שני שזה לא יסתור את החיים והסגנון והאופי של כל אחד, והישיבה לא תהיפך פתאום לאיזה ישיבה חסידית, אלא ישיבה רגילה שגם חבר'ה עירוניסטים וליטאים יוכלו לבוא אליה ולהישאר הם ביחד עם ה(לפחות לפעמים)רגש בעבודת ד'
ואחרי כל הדיבורים אין לי טיפת אומץ לעשות את זה, אני באמת מת מפחד ומחשש לבושה ופאדיחות ושזה לא ילך ולא יזרמו איתי, ויהפכו אותי לחי בסרט
אולי כשאני יהיה אברך מבוגר שכבר מעביר בית חם או משהו והחבר'ה מקבלים ממנו
אז טיפת האומץ שלי זה לפרסם את זה פה (גם אם מפצל"ש)
ואולי זה יעורר איזה יהודי או שמישהו מפה יעשה עם זה משהו... הלוואי
והלוואי באמת שכל דתי שרוצה להרגיש קדושה ואהבת ד', באמת יפתח להרגיש את זה בלי לפחד
ואי...לב אוהב
אצל בנים אולי יש באמת איזה חשש של מה יגידו... כי אולי פחות מקובל להיות רגשניים
אבל אצל בנות זה יחסית טבעי
וכן בסביבה של תורת החיים זה די מקובל חח
אישית אצלי אני ממש מחכה לרגעים האלו, שאין שכל ופשוט משהו בפנים נפתח ונפרץ כמו גאות כזאת של רגשות
רק שליד אנשים זה אולי נראה מוזר וקצת לא נעים, אבל בפנים בפנים זאת הרגשה ממש עילאית אז אני ממש מבינה 
וכמו שאמרת אני חושבת שבפנים יש את זה לכל אחד, ורק צריך קצת להזדכך לתת לנשמה להופיע...
כי באמת מצד השכל אני לא כזה מבינה למה צריך להצטער על חורבן הבית ומה זה באמת צער השכינה
אבל כמו שאמרת הנשמה יודעת ומרגישה ולכן אם מדברים על זה היא מתעוררת ומצטערת
ולפעמים באמת גם הגוף נסחף לזה...(לא תמיד)
מצד שני תמיד אחרי שזה נגמר אני אומרת לעצמי "אוקי ומה הלאה? מה עכשיו?" "מה עושים עם הרגשות האלו?" "לאיפה מתקדמים מכאן?"
יש עצהתתעלמו ממני
אז לפחות אצל בנים אומרים שאחרי התוועדות טובה לשבת ללמוד ככה איזה סך זמן רציני
אבל גם בלי זה טוב, זה מראה שאתה עוד חי
וזה גם נותן לך אוויר לנשימה בשביל לצלול לחיים עם מלא כוח ורצון בעבודת ה'
נכון זה נותן מלא כוחות ורצון בעבודת ה'לב אוהב
אבל לא נראה לי שזאת המטרה להגיע לעוד ועוד התרגשויות כאלו או לחכות שזה יגיע
למרות שזה ממש כיף ומרגש שזה קורה
וכן, איך בנות בדיוק אמורות להכין כלים?...
ותודה
ונראה לי לא דייקתי את השאלה
בתוך ההתרגשות אתה רוצה להגיע להתרגשות יותר גדולה
ואחרי ההתרגשות אתה כאילו צמא לעוד דברים רוחניים...
ואח"כ באות גם שאלות של כאילו -למה זה היה עכשיו? ומה המטרה של זה? ומה זה בעצם אומר?
באופן כללי צריך לחשוב מה אני לוקח מזהאבי(:
קודםתתעלמו ממני
וגם זה כמו בשחייה שחייב לעצור מידי פעם לעלות לקחת אוויר ו... לחזור לצלול
הרגעים האלה הם גם מטרה שמנסים לחיות אותה כמה שיותר וזה לופ של התעלות מתמשך כל מצווה גוררת מצווה, וגם אמצעי בשביל לחיות את החיים כמה שיותר מתוך חיבור ל-ה' ועשיית רצונו
ובשביל כלי אתן גם יכולות ללמוד... לא בטוח שזה אותו דבר, אבל העיקרון הוא שכל התקדמות מעשית טובה היא כלי, אז זה יכול להיות ללמוד לעשות חסד לאהוב יהודים לחייך ולהתעניין
למרות שבאמת העבוידה של נשים זה דבר שלא ברור אצלי
ואי.. איזה כיף שמבינים... תודה ממש !לב אוהב
(זה לא ברור כי זה באמת אחר.. גם הרגש הטבעי שלהם אחר...)~אניגמה~
בדיוק יצא לי לחשוב עלזה לפני כמה ימים...
וזה גם חוץ מזה שהם בוכות יותר..
מנסה לענותהָיוֹ הָיָה
למרות שגם לי לא ברור בדיוק מהי ה"עבוידה" של נשים,
אבל מציע כמה דברים,
ראשית - גם לכן יש המון לימוד תורה, ברוך ה' אכשר דרא, ויש הרבה הרבה מה שבנות לומדות, ומפתחות עולם רוחני נפלא, ואני לא מדבר על לימוד גמרא... ניתן ללמוד תנ"ך היטב בדרך פשוטו של מקרא ובדרך הדרש, לחקור את מהלכי הפרשנים לסוגותיהם ואת דרכי הדרש בחז"ל, ללמוד אמונה - כוזרי, חובות הלבבות, וספרי רמח"ל הנהדרים, כמו דרך ה' ועוד, וכמובן - לימוד הלכה טוב, שנוגע לנשים בחיי היום יום, ואפשר ללמוד אותו לא רק כאפשרות ("היכי תמצי" בארמית, לא מצאתי תרגום מדוייק..) לדעת מה ההלכה, אלא לימוד לשם לימוד, לעומק.
שנית יש את עניין התפילה, שניתן רבות לעבוד ולעמול ולהתגדל בו, ואולי אפי' יש שם בקעה שנתגדרו בה נשים, וגם זה מתחבר לעניין הללמוד - יש כ"כ הרבה מה שאפשר להעמיק בתפילה, הן בביאורי תפילה, הן במהותה, וכמובן - לפתח את הרגש הנכון בה.
וכמובן - כמו שכתב @תתעלמו ממני, יש הרבה מצוות מעשיות שניתן להתחזק בהן, כמו חסד ועוד.
ובנוסף - דווקא יש מעלה גם ברגעים האלה מצד עצמם, רגעים של דבקות בה', הם מאוד בעלי מעלה, גם בעצמיותם, ובנוסף - במציאות היא שהם משפיעים על הנפש ועל האישיות, אולי לאט לאט, אולי קשה לשים לב, אבל הם משפיעים היטב, אמנם כמובן כמו שכתבת בטוב טעם- צריך גם לקחת אותם הלאה "בידיים", לגרום להם באמת לשנות דברים בחיים, ואז זה יכול להיות לדוגמא באפשרויות שהבאתי, וכמובן יש עוד.
אגב, כשאני אומר שיש מעלה לרגעים האלה מצד עצמם - זה גם מתחלק ל2, החלק של כיסופים עצמיים, דבקות, שאיפות, וכו', והחלק של אבלות החורבן, כמיהה לגאולה, וכו', ומה שכתבתי עד כאן היה על החלק הראשון - אבל החלק השני דווקא עיקרו הוא ברגשות האלו עצמם, זה מה שה' רוצה, כמובן שגם ראוי שישפיע על פעילות למען החשת הקץ במהרה, אבל תכל'ס זה זה אבלות החורבן ו"ציפית לישועה", ואין קץ לתאר כמה זה משפיע למעלה,
מקווה שהועלתי.
ואי תשובה ממש טובה! תודה!לב אוהב
וגם נקדת בנקודות באמת חשובות
ומעניין מה שרשמת בסוף שזה מתחלק ל2... זה ממש ככה!!!
בשמחה!הָיוֹ הָיָה
כיף לשמוע שהועלתי.
אשריך צדיקדעתן מתחיל
הלוואיתתעלמו ממני
אני נראה לי יותר יתמקד לבנתיים בלהתחזק בלימוד
אבל אשריך אחי!
וואי איזה מטורף!אהבת ישראל תנצח
באמת אצל בנות זה קצת שונה כי הם הרבה יותר ריגשיות אבל זה באמת תלוי בחינוך של הבת ו.. וואי בחיים לא חשבתי על הדברים האלה כמו שהעלת פה זה מטורף באמת להצליח לבכות על בית המקדש בחיים לא הצלחתי להגיע לרמה הזאת מטורף שיש אנשים בגיל שלי שעושים את זה! זה ממש מיוחד! הלוואי שאני אזכה!
אני חושב שאני אדם מאוד שכלי אבל יש זמנים שפשוט הדמעותחסדי הים
יש זמנים שזה קורה לי בחתונות ובפומבי אבל אני מתבייש שיחשבו שיש לי בעיה רגשית או שאני מתגאה וכדומה ואז נוצר אצלי סתירה פנימית שהדמעות גועשות אבל אני מרגיש לא טוב איך שמסתכלים עלי.
אני ממש מבינה אותך!אהבת ישראל תנצח
לפעמים מפדח שחושבים שאני ריגשית מידי או צדיקה מידי לכן באמת זה מטורף לבכות ככה בחתונות תפילה וזה..
וזה לא כזה עוזר שאומרים זה לא בושה לבכות כי לפעמים זה כן מפדח. אבל אני חושבת שזה פשוט חלק מהעבודה. לפעמים להשים את כל מה שחושבים עלי בצד זה משחרר
מכיר 😔תתעלמו ממני
אשריך
אני לפעמים הייתי אוכל בזמנים אחרים. וואי אני מתגעגעחסדי הים
אני כבר לא במדרגה הזאת.
אשרי עם ישראל שיש להם געגוע עמוק בלב ל-ה'!
תסבירו ליאהבת ישראל תנצח
איך מגיעים לרמה כזאת שרוצים להתכוון בברכות ולבכות על בית המקדש אני רוצה להגיע לכל זה אבל זה לא הולך
איך עשיתם את זה?
מבקשים מה' זה קודם כל ...לב אוהב
וכמה שפחות תחשפי את עצמך להשפעות/מקורות שלא מהקדושה ככה תהיי "נקייה" יותר...
כלומר לדוג' שירים, סרטים, סדרות...ומשהו בפנים יוכל להשתחרר
בעיקרון הכלל הוא (שמעתי מהרב יורם זצ"ל) כמה שתמעיט בגשמיות אתה מוסיף ברוחניות...
אבל זה ממש בקצרה...
לדעתי אפשר ממש להרחיב על זה, פשוט אני ממהרת
ואם כבר נחשפתי לדבריםאהבת ישראל תנצח
הם גם אם אני רוצה וגם אם לא הם השפיעו... אז איך אפשר להוציא אותם מהראש כדי להיות נקי יותר?
אפשר לגמרי לגמרי...לב אוהב
קודם כל נמנעים מחשיפה נוספת
הרבה תפילות
בזמנים מיוחדים להקפיד יותר בתפילות עלזה, נגיד יוט ושבת, הילולה של צדיקים וכו'
לקרוא ספרים של צדיקים מדורות קודמים (יש קדושה בספרים האלו)
לדבר על זה עם ה'
הכל הולך לפי הרצון...
אה וכמובןלב אוהב
לעבוד על מידת הכעס
"שכל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו..."
אז אולי זה לא דרגת נבואה, אבל אתה מרחיק ומסלק ממך שפע רוחני...
וואלהאהבת ישראל תנצח
תאכלס זה באמת קשור לכמה רוצים ולכמה משקיעים בזה... אבל בחיים באמת לא הבנתי את המשפטים על כעס תאכלס כשאתה כועס אז אפשר להגיד הכל כמה שזה מוריד והכל אבל אחרי שהאדם כועס אחרי שהאדם נרגע אז הוא יכול לחזור למדרגה שהוא היה למה שהכעס ישפיע עליו גם כשהוא רגוע?
אם את ממהרת אז תעני לי אחכ...
אם:הָיוֹ הָיָה
תפסיקי, ובמקביל תעסיק את הראש בדברים קדושים ורוחניים, לימוד, תפילה, וכו' זה פשוט ייצא לבד עם הזמן, לא להאבק בכח,
אצלי זה נבע מלימוד עמוק ושירה ל-ה'.חסדי הים
לרצות את כבר רוצהתתעלמו ממני
ללכת ככה לאיזה מקום שאת שם לבד ויכולה להשתחרר בלי שיראו וישמעו אותך
ושאין לך שם כל מיני הסחות דעת או כל מיני דברים שיושבים עלייך ומפריעים לך להיות עצמך
ואז בפשטות לדבר עם ה' ולהגיד לו כמה שאת רוצה להיות קרובה אליו וכמה את רוצה להיות מחוברת לנשמה שלך ולעשות רצונו
וגם אם את לא מצליחה לדבר מהלב ומרגישה קצת אטימות אז אפשר לצעוק לה' על זה שכואב לנו שאנחנו רוצים ושיעזור לנו להיפתח ולהיטהר
וגם ה' שומע אותך ושולח לך סיעתא דשמיא
וגם בטבעיות זה לדברר על משהו מטמיע אותו בך
וואלה שבאמת תהיה לך סיעתא דשמיא
הבא ליטהר מסייעין בידו
וואי..תופסת אומץ
הרעיון שלך מדהים ואני מאמינה שיש עוד סביבך שמרגישים כמוך גם אם קשה להם לשתף, ואולי תוכל להיות שליח גם עבורם, ובזכותך הם ייצטרפו.
יכול להיות שזה תהליך שאתה צריך לעבור, ובע"ה יגיע הזמן שזה יהיה מדויק לך ותרגיש מוכן. אבל אני מאמינה שאם לאט לאט תאפשר לעצמך לעשות שינוי תפיסה קטן ולהתרגל לרעיון, להפנים אותו, לדמיין אותו, ולהעצים את מי שאתה מבפנים - אז הוא כבר לא יהווה עבורך אתגר.
כנראה שבאמת בחברת בנים הנושא של הבעת רגשות תופס יותר משקל מצד התפיסות החברתיות, אבל ממש כואב וחבל שבגללן תתאפק עם הרעיון.
הרי זה בא כל כך מבפנים. זו הנשמה שזועקת ומבקשת קירבה והגעגוע שלה כל כך אמיתי... במיוחד שכתבת פה בכל כך הרבה השתוקקות וגעגוע, מרגישים את זה. עולה לך קריאה פנימית, וזה מדהים. הלוואי שתקשיב לה.
לפעמים, קשה להוריד את האורות והרעיונות הגדולים לפרקטיקה כי עלול להיות משהו שאולי מעיב וחוסם קצת נפשית. (מה גם שאיפה שיש פונטציאל גדול של קדושה יש גם מניעות שמצריכות התגברות).. ככל שאנו מסירים חסימות וקליפות, כך יותר ויותר מזדככים ומתקרבים רוחנית. ולפעמים נצרך איזשהו שינוי קטן בתפיסה מבחינה פסיכולוגית כדי לקבל את האומץ לשמוע לבקשת אמת שעולה בך.
אז יכול להיות שהעבודה שלך היא גם נפשית ולא רק רוחנית. זאת אומרת, נפשית - עם הראש, לא להיבהל מהספקות והפחדים שהוא מציף, דוגמת "מה יגידו ואיך זה ייראה". אלא לשמוע אותם, לתת להם מקום, אבל לא בהכרח לשמוע בקולם, ולנסות להבין אותם, שהרצון שלהם להגן עלייך.. להחזיר להם חמלה ואהבה. לעזור להם לראות בך את הטוב שבך ולקבל את עצמך כפי שאתה, שזה הרבה מעבר להגדרות של דימוי עצמי ותפיסות של עבר, נורמות חברתיות וכ'ו - וממילא הדבר ישפיע על העמדה הרוחנית, כך שתאפשר להתקדמות לפרוץ ולהתעצם כמו שבאמת אתה מבקש בפנים.
וכן להפך, לתת מקום לרוחניות, להמשיך להעמיק בלימוד תורה, לנסות להתבודד ולהתפלל על זה ובאופן כללי על קירבת אלוקים, וממילא ההתקדמות תשפיע ותמוסס תפיסות ישנות ומגבילות שהראש התרגל לאחוז בהן.
אני מבינה את החשש מכך ששינוי כזה עלול לטלטל, להרעיד ולהפוך את עולמך, אבל זה לא כך.. זה שינוי נעים, קשוב, אמיתי, לרובד אחר שהתגלה לך ומבקש עליית מדרגה ומקום בלב שלך, בעבודת השם שלך. זה חופש אמיתי ומלא אהבה.
אולי יעזור לנסות לעזוב את ההגדרות ואת השיפוטיות של הראש, ולראות כמה שהם תעתוע של המוח, שנוח לו לחשוב שהוא שולט במצב ומנהל ויודע, אבל בסוף מתחת להגדרות נמצא פשוט לב פועם, נשמה טהורה שמחוברת למקור אלוקי. והגעגוע הזה קורע לב... אך לב שבור הוא הכי שלם שיש. כי להרגיש אותו זה להתקרב לבורא עולם, שמאפשר להכיר בחוסר שבמציאות, ולחוש געגוע לשלמות האמיתית שחסרה.. וכרגע אין דבר יותר שלם מזה במציאות חיינו.
כתבתי קצת ארוך ומבולגן אז מקווה שהצלחת להבין ושהדברים בע"ה יתיישבו על הלב.
..בוגרת קטנה
צדיק אתה!!
צדיק
ומה שיש לי להגיד לך מנסיון אישי אל תחשוב על מה יגידו, זה הכי מיותר בעולם, הדברים שנראים לנו כהכי פדחניים בעולם מהצד לא נראים כ'כ נורא, תנסה, גם אם לא ילך לך לא יקרה כלום, אנשים יעריכו את זה, מבטיחה לך וגם אם לא הם ישכחו מזה אחרי כמה שעות או ימים אבל אתה תישאר עם ההרגשה שניסית
בהצלחה עם זה
כולנותתעלמו ממני
רק צריך לדעת להיפתח ולתת לזה להתגלות ולהתבטא
פתחו לי פתח כחודו שלך מחט...
והלוואי שזה היה כזה פשוט להתעלם מהסביבה לצערי אני כבר קצת כווי וכבוי ואיך אומרת הגמרא מי שנכווה ברותחים אחרי זה נזהר גם בפושרים
שה' יעזור לי להתגבר על זה
אתה מדהיםארלט
וואלה באמת יישר כחאבי(:
וואו איזה יהודי מתוקוהוא ישמיענואחרונה
אתה כל כך צודק.. השכל שלנו- הנשמה- כל כך מחוברת לעולם שלנו (ע''י הרגש שבאמצע האדם שמחבר), ורק צריך להסיר את כל העטיפות, המחיצות, החומות- שמקשות עלינו להיות מודעים לזה..
התרגשתי.
כל הכבוד לך
אתה נשמע אדם באמת עמוק ופנימי, ומיוחד מאוד
דיון האם יש אנשים שבאמת לא יכולים לנגןאבי(:
אםמלח ופלפל
למדתי כמעט 3 שנים קלרינטנחשון מהרחברוןאחרונה
ואני לא יודע לנגן למרות שהתאמנתי המון
תאריך, מתי תהיה הגאולה השלמה ותחיית המתים: (לפי הגר"א)הודעה1
לכל היותר שנת תתע"ה (עוד 95 שנים).
זה כפי הטבע שקבע ה'. אלא אם כן זכויותינו יקדימו את הגאולה.
והנה ההסבר:
חז"ל לימדונו שזמן קיום העולם - המציאות הנוכחית, הוא 6,000 שנים. המקובלים מלמדים כי האלפים מקבלים כנגד 6 ימי הבריאה, שלאחריה יום שכולו שבת ומנוחה. אם כן, כל יום מששת ימי בראשית מקביל לאלף שנים, ככתוב בתהלים: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" – "יומו של הקב"ה אלף שנים' (בראשית רבה יט, ח)". [פה לא העתקתי איך כל אלף שנה דומה ומקביל לכל יום בבריאה]
הגמרא במסכת סנהדרין (לח ע"ב) מבארת את שלבי בריאת האדם הראשון ביום הששי, ומה קרה עמו בכל שעה מ-12 שעות היום. אם "יומו של הקב"ה אלף שנים", יוצא שיש לחלק את האלף הששי ל-24 שעות היממה. ואם כן 500 שנה הראשונות הם כנגד הלילה, בו אדם הראשון עדיין לא נברא. ואת 500 השנה האחרונות של האלף הששי יש לחלק ל-12, כנגד 12 שעות היום, על פי הסדר הכתוב בגמרא סנהדרין. החל מבוקר יום ששי יש להתכונן ל"שבת" באופן מעשי.
500 לחלק ל-12 = 41.6. זהו מספר השנים של כל שלב בשלבי הגאולה, החל מ-500 שנה לפני תום שנת ה6000.
נביא את דברי הגמרא על שעות האדם הראשון, ובצדם את השנים של כל שעה באלף הששי:
שתים עשרה שעות הוי היום: (מתחילים לחשב מ-5500 לבריאה. כל שעה=41.6)
שעה ראשונה - הוצבר עפרו (ת"ק (1740 למניינם) - אמצע תקמ"א).
המהפכה המדעית, אמנציפציה. תחילת תנועת החסידות וגילוי חשבון הגאולה לגר"א.
בתחילת השעה ניסה הבעש"ט לעלות לארץ ובסופה ניסה הגר"א. שניהם חזרו.
עלית הרמח"ל, האוה"ח, הרש"ש ותלמידי הבעש"ט. הקמת ישיבות בירושלים.
שניה - נעשה גולם (אמצע תקמ"א (1782) – תקפ"ג).
המהפכה התעשייתית. עלית תלמידי הגר"א ועוד עולים מלוב, מרוקו ואלג'יר.
שלישית - נמתחו אבריו (תקפ"ג (1823) – אמצע תרכ"ד).
עליות נוספות ממגוון ארצות - בסה"כ 5000 עולים. קניית שדות ואדמות. התעוררות הלאומיות בעולם ובישראל.
רביעית - נזרקה בו נשמה (אמצע תרכ"ד (1864) – תרמ"ו).
הקמת השכונות מחוץ לירושלים. התנועה הציונית, עליות המוניות לארץ.
חמישית - עמד על רגליו (תרמ"ו (1906) – אמצע תש"ח).
מלחמות העולם, הוגדרו מחדש מדינות ושיטות ממשל. פריחת הארץ ובנייתה, הקמת מדינת ישראל.
ששית - קרא שמות (אמצע תש"ח (1948) – תש"נ).
קיבוץ גלויות, מלחמת 6 הימים ויוה"כ, התבררות כיוונים ומהויות בעמים ובתוך עמ"י.
תש"נ - המעבר בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד (הידרדרות לאומית ועליה רוחנית) - פוסט-מודרניזם, נפילת בריה"מ, מלחמת המפרץ, התחלת הסכמי אוסלו ומנגד תנועת התשובה
שביעית - נזדווגה לו חוה (תש"נ (1990) – אמצע תשצ"א).
מהלך חיבור בין ישראל לאביהם שבשמים. כל הקליפות נושרות והתוך מתגלה.
חודש אב שנת תשע"א - "כי ינטו צללי ערב", תחילת זמן מנחה (זמן שבו מתחיל הצל), אפשר לקבל "תוספת שבת". מתחילה התפוררות העולם הערבי.
שמינית - עלו למטה שנים וירדו ארבעה (תשצ"א – תתל"ג).
עשיית פירות בגאולה השלימה בב"א.
תשיעית - נצטווה שלא לאכול מן האילן (תתל"ג – תתע"ה).
תיקון חטא האדם הראשון בעזה"י. זמן תחית המתים ע"פ התנאים והזהר.
עשירית – סרח
אחת עשרה – נידון
שתים עשרה - נטרד והלך לו. שנאמר: אדם ביקר בל ילין".
אני לא מכיר את המקור בגר''א. זהו מאמר של רב שאני לא יודע אם רוצה ששמו יתפרסם
אני לא רוצה להכנס לריב שלכםמלכות דוד
מישהו שיושב בבית קפה עם גמרא ולומד בניגון (לא הכי בקול). זהחסדי הים
אותי זה ישמחמלח ופלפל
לא.נפש חיה.
כן. שילמד בשקטפה לקצת
בעיני זה ערב לאוזן. בודאי אם זה שקטארלט
לפעמים. ולפעמים זה מעיקפה לקצת
ואי, זה מחרפן לפעמים..כמו זבוב..חחנקודה טובה
כמה שיותר בקול יותר יפההפיאחרונה
כן!!!הָיוֹ הָיָה
לאזני זה מעולה, סוף כל סוף גם אני בייניש ביינישי מבויינש,
אבל ברור שלא כולם כאלה, ולכן צריך להתנהג נורמלי.
כמו לדוגמא לדבר בנייד בקולי קולותrivki
מה?הָיוֹ הָיָה
לא הבנתי מה התכוונת לומר.
זה נקרא 'להתנהג נורמלי'= מה שהרוב עושיםrivki
טוב נו...הָיוֹ הָיָה
קצת, כן.מבקש אמונה
למרות שזה היה יפה אם היו לומדים בכל מקום (בלי להפריע לאחרים)
אבל תכלס זה לא מקום שנועד לפתוח בו ספרים וללמוד, לכן זה יראה מוזר.
לא.אני זמנית כאן
יפה לדעתי. ואני יעריך.
טוב, וברור שאני לא אבין לגמרי, מה הוא עושה שם. אבל לא כזה משנה..
מוזר לאחיים של
זה מתאים כמו כרעיים וארטיקהאטורי האנזו
אזלת לקרתא הלך בנימוסיהמושיקו
בהנחה והוא מאמין ומקיים מה שהוא לומד
נראה לי לא מתאים... קצת כמו שגזר רבימישהו כל שהוא
אז אמנם פה מדובר על שיעור ולא לימוד אישי אבל בכל זאת נראה לי יש הבדל בין ללמוד בקול ללמוד בשקט.
והמקור אסמכתא בעלמא....
לאבת 30
למה דווקא חמודהפי
מר' אושרסוג'וק
אני לא יכול לעזור לכם מאומה
כי זה תלוי רק בך
אצלך הבחירה שיהא לך טוב
אתה צריך לתת את העבודה
זולתכם
אף אחד לא יכול לעשות משהו בשבילכם
אם תרצו לפעול
ערב אני על הסיעתא דשמיא שתהא לכם
מי ערגלויה
בדיוק בזמן
אנימחודשת.
הידד הידדדד 😁
אניחיות צבעונית
אניחופשיה לנפשי
אניפלונטר 999
עובד על הפקת וידאו
אנימשיח נאו בפומ!
לילה טוב
אניחיים של
אם אני אצליח אני אעדכן כאן
אניהפי
בכל זאת אני ובא לי סושי
עראוי טאטע!
רק אצלנו הירח אדום עכשיו?
וכמו כן, שזה יעבור כבר!!
אין לי כוח לזה
ועושים לי מצפון מטורף...
טוב נכנעתי. גם אני!האטורי האנזו
הייתי חייב לתת קצת 'זוית' לסיפור.
אם אתה כבר ער, אולי תוכל לתת לנו פירוש לשאלה ששאלנו? רק מה, אל תסתכל על כל השרשור אלא רק על השאלה,
כי אנחנו לא רוצים שתעתיק מאחרים!
@בזמני היותר מדי פנוי
|ידפרצוף|
מסכן..אנונימי (2)
סליחה.
אבל.למזלנו.יש אלוהים לפורום .
@ימ''ל
אם תוכל למחוק את התגובות.
תשאיר רק את ההודעה הראשונה של האוטורי.
כי ישאלך בנך מחר - צעירים מעל עשרים
להה,האטורי האנזואחרונה
מה קרה לך, יצא קורע ((:
מי שירצה להשיב, יקבל את זה גם ככה :/
(: בקטנטו'ש לגמרי
כי ישאלך בנך מחרהאטורי האנזו
נאמר- אין אדם מת וחצי תאוותו בידו,
יש לו מנה, רוצה מאתיים
יש לו מאתיים, רוצה ארבע מאות
והשאלה היא: אם יש לו מאה ומתאווה למאתיים, נמצא שיש לו חצי תאוותו בידו
ואיך זה מסתדר?
אוקיי, שמישהו ישיג לי את 'בנות לא לריב' על הקו ווקשה האטורי האנזו
אם אני לא ישן אף אחד לא ישן Lol
צריך לעשות משהו עם הקונספט לילה הזה.. או שאפסיק לישון צהריים! ואז נראה אתכם מטפסים יחד עם איתמר על קירות.
ולגבי החתימה, (:
כתב אשר נחתם בטבעת המלך אין להשיב. זו החתימה ל24 הקרובות.
סורי, גם אני לא אהבתי אותה אבל איזה קול פנימי ניצח את השאר. הובסנו dude
תוהה, עם איזו לזניה הוא הסתבך הפעם, שלא נכנס כבר כמה ימים ואני נאלץ להצחיק את עצמי.
איך היה הכינוי שלו, אני רוצה לתייג
@בנות לא לריב
@לא לריב בנות
@בנות רק רבות
@לריב בנות לא
@עדיף בנים
Lol הרגת..! (:האטורי האנזו
והחרבת והרסת השרשור!
איזה קטע שלא קלעתי לכינוי מבין כולם? זה היה אמור להיות כחול, נכון?
לא להיט אבל ה'תראי מה זה' ממכר באופן ביזארי.
ולגבי סעיף 5ב שלך.. שומעת? מזה ביייי! (:
אז איך עושים שיהיה כחול? תלמדו אותי, תשקיעו בי קצת מה קרה, הבנאדם כל לילה מרחיב לכם אופקים לייק דר איז נו טומורו.
אנשים כאן עשו תארים על השורות שכתבתי <מהמגזימים>
תגובה זו תשמיד ת'עצמה עד עלות השחר. אם זכיתם ואתם מבין הבודדים שזכיתם לראותה, הללויה.
אתה באמת שואל איך מתייגים ?אנונימי (2)
תקליד לאט את הניק שאתה רוצה. עם @ לפני השם. תמתין שנה תופיע לך תוית קטנה צהובה עם השם של הניק. תלחץ עליה.
(כשתלחץ זה יכתוב לך שורה עם היוזר הפנימי בתוך סוגריים מרובעות. אז לא להיבהל.)
זהו.
פשוט.
סוג של.
ואני לא אסבך אותך במחיקת אותיות מיותרות לפני ואחרי התיוג. כי זו טכניקה למתקדמים.
ואני לא מרגישה צורך להתנצל על הרס השירשור שלך.
כל אחד ובעיותיו.
..הפי
אנונימי (2)
חח לא נכוןהפי
אני בטוח שזה יחמיא לו יותר מאשר לו תייגתי אותו בעצמי (:האטורי האנזו
תודה על ההסבר המפורט,
אנסה ממש עכשיו
@בזמני הפנוי
לא, תביאי ליצן ותצחקו עלי בצוותא!האטורי האנזו
מה 'פצלש' עכשיו? לא למדנו מספיק דברים חדשים להיום?האטורי האנזו
חחח לא הצליחהפי
מה הקטע?האטורי האנזו
@ה' אתה התקוה היחידה שלי, איך עושים?
<שם חמישה שקלים לצדקה>
@ ה', אולי בכל זאת?
<+ תשובה, תפילה ובובת וודו>
נו, באמת.
חחחחחחהפי
אין איןהאטורי האנזואחרונה
שאת פשוט פשטידת שכל מהבילה.
זה מסתדר יופיהפי
מר' אושר. מדוע לא הפסיק רשב"י לתפילה?סוג'וק
מדוע לא הפסיקו
רבי שמעון בר יוחאי ובנו רבי אלעזר,
לתפילה ?
ענה: רבי שמעון בר יוחאי הגיע לדרגה זו,
שהתורה שלו הייתה בבחינת תפילה,
עד כלות הנפש,
וממילא לא היה צריך להפסיק לתפילה,
כי תורתו הייתה תפילתו.
מה הכוונה שהתורה נעשית בבחינת תפילה?מבקש אמונה
נראה לי כמו שרבי נחמן אומר, שלעשות מהתורות תפילות.פלונפון מירוסלב
אם הבנתי אותו נכון, מליקוטי תפילות, הכוונה היא שנניח לומדים מסכת אבות - אז להתפלל כשאפשר לעצור (לא באמצע סוגיה כמובן) שנזכה לדבר שלמדנו. אם למדנו הלכות גזל, להתפלל שלא נגזול ושנזכה לתקן את כל מה שגזלנו. וכאלה דברים.
כלומר לחבר את התורה לתפילה.
הסיבה לזה היא השורש הרוחני של התורה ושל התפילה.
בד"כ אומרים שתורה מעל התפילה, וזה נכון בבחינה אחת.
ובמשיבת נפש מביא הרבה ראיות שהתפילה מעל התורה, וזה נכון בבחינה אחרת.
ורבי נחמן מסכים שצריכים לחבר בין שני הצדדים יחד, ואז זה מעל הכל, וזה נכון בבחינה אחרת (שם התורה קצת עדיפה על התפילה, אבל הן כבר בלתי נפרדות, אז אין לזה משמעות בפועל).
אבל אני מבין שר' שמעון בכלל לא התפלל אלא רק למד.מבקש אמונה
ור' נתן כותב שעל התפילה הזאת (לעשות מהתורה תפילה) נאמר בגמרא "זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד"
זה בדומה למה שאמר האר"י ז"ל למהרח"ופלונפון מירוסלב
שעסק הייחודים גדול מעסק התורה.
כי ייחודים, שהם בעצם לימוד תורה עמוק מאוד (הרמב"ם קורא ללימוד הפרדס תלמוד), הם גם תפילה משולבת בתורה.
אבל אנחנו לא בדרגה הזאת, אז אנחנו מחברים אותם "ידנית". לכן ר' נתן כותב לעשות אותן בנפרד.
לא רק רבי נתן מדבר על זה, זה מובא גם אצל ליטאים (מובא בחזון אי"ש והבלבבי מבאר) ועוד.
הרעיון של זמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד זה כדי שהלימוד לא יפגע. אי אפשר להרים את הראש מהספר ולהתפלל כל שניה ולא לאבד את העיון בסוגיה. וגם בגרסא בעלמא זה מבלבל אם אתה מנסה לזכור ולשנן, שזה עיקר הגירסא.
מממ..נשמע יפה ומעניין.מבקש אמונה
סתם מוסיף קצתפלונפון מירוסלב
הראש שלי רץ בזה עכשיו, אז צריך לפרוק 
כל העניין ה"ידני" הוא בעצם הרעיון שמאחורי הלשם יחוד, לקחת את שתי הבחינות הנמוכות יותר ולחבר אותן כדי שיתדמו לבחינות העליונות יותר.
כשנגיע למדרגה הזאת, שהיא הלימוד נסתרות התורה (כלומר שכל מה שנלמד יהיה כלול מכל הפרדס) אז כבר נהיה במדרגת רשב"י, תאורטית.
בע"ה כשתמלא הארץ דעה נזכה לזה
מה שגורם לי לחשוב על כל השתפכות הנפש (כתבתי למעלה משיבת נפש בטעות) מחדש, כי הוא מכוון לתפילה מאוד עמוקה ומשמעותית, שיש בה הרבה שכל.
בדבקות וקרבת אלקים , ביטולסוג'וק
זאת אומרתמבקש אמונה
שהעניין של תפילה זה לאו דווקא כשאני מבקש משהו?
מסופר על בבא סאליסוג'וק
שנכנסו אליו לחדר, הוא המשיך בלימודו מול האנשים והישועות היו נפעלות במקום בזמן אמת
התפילה היא איפשור לעניין להתחולל
כמו להפליל, לקבוע, לפסוק
התפילה יכולה להעשות דרך המילים - "ואני תפילתי..."
והיא יכולה להעשות דרכנו - "ואני תפילה" (שניהם מתהלים)
יפה מאד! יישר כוחמבקש אמונה
תורה ותפילה זה 2 תנועות שונותמושיקו
הן מהאדם והן מלמעלה.
ועם התורה שלו הוא פעל מה שפועלים על ידי תפילה.
אוקיי, אז אם ככה איך אחד פועל את פעולת השני?מבקש אמונה
כשמונחים בתורה ברמה גבוהה, מגיעים לדרגה הזומושיקו
שזה אומר לוותר על הרבה מתענוגות עולם הזה, קדושים ככל שיהיו בשביל התורה
זה נכון.. אני שואל בפועל איך התורה פועלת כמו תפילהמבקש אמונה
אם זה שתי תנועות שונות כמו שאתה אומר
הוא היה דבוק בתורה ברמה שלמעלה הוא היה קשור בדרגות גבוהותמושיקו
ולכן הצליח לפעול בהתאם למה שהוא היה דבוק וקשור למעלה.
כל חלק בתורה קשור בדרגה למעלה.
גמרא משנה חומש וקבלה
אז השאלה היא כמו ששאלתי הרגעמבקש אמונה
ת'אמת אני לא מתחיל להבין את מה שאתה אומר..
אתה מדבר כאחד שמבין את כל המערכת, ואני לא ברמה הזאת.. תסביר לי כאחד מתחיל 
במקום שאסביר עדיף שאצטטמושיקו
החילוק בין תורה ותפלה הוא ע"ד החילוק בין ברכה ותפלה19. דתפלה היא מלמטה למעלה (כנ"ל), שהמתפלל הוא למטה ומבקש שישפיעו לו מלמעלה, וברכה היא מלמעלה למטה, שהמברך [זה שיש לו כח לברך, וע"ד אברהם אבינו שאמר לו הקב"ה הברכות נתונות לך20] הוא למעלה מהשורש שממנו נמשכת הברכה וממשיך אותה מלמעלה למטה. וזהו שברכה היא בדרך ציווי, כי המברך הוא למעלה מהשורש שמשם נמשכת הברכה ולכן בכחו לצוות.
והנה המעלה דברכה לגבי תפלה היא בנוגע להאדם המברך והמתפלל, אבל בנוגע לההמשכה עצמה, ההמשכה שע"י תפלה היא נעלית יותר. דענין הברכה הוא להמשיך מה שכבר נמצא בהמקור ולא דבר חדש, וענין התפלה הוא בקשה מהקב"ה שגם באם לא ישנה ח"ו ההשפעה גם בהמקור, ולא עוד אלא שנגזר עליו שיהי' חולה
ח"ו וכיו"ב, מ"מ, תומשך לו השפעה חדשה מאוא"ס שלמעלה מהשתלשלות. דזהו שאומרים בכמה תפלות יהי רצון, דפירוש יהי רצון הוא שיהי' רצון חדש. והטעם על זה שהמשכת אור חדש הוא ע"י התפלה דוקא, כי למעשה ידיך תכסוף21, ולכן, ע"י התפלה, עבודת המטה, מגיעים לאוא"ס שלמעלה מהשתלשלות.
https://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/AB2E4C30-7589-484B-B93C-D9A6286FA912/131638/Tfila.PDF
תודה, יפה מאד. אבל לפי זה אני מבין שתפילה זה דווקא לבקשמבקש אמונה
כמו שהוא כתב:
"וענין התפלה הוא בקשה מהקב"ה שגם באם לא ישנה ח"ו ההשפעה גם בהמקור, ולא עוד אלא שנגזר עליו שיהי' חולה ח"ו וכיו"ב, מ"מ, תומשך לו השפעה חדשה מאוא"ס שלמעלה מהשתלשלות."
על יד תפילה ותורה ממשיכים המשכה חדשהמושיקו
בתפילה זה על ידי בקשה, ב(פס"ד של)תורה זה בדרך ממילא.
מצד שני בתפילה ממשיכים מדרגה יותר גבוהה מאיפה שהתורה ממשיכה.
התורה של הרשבי המשיכה המשכה חדשה מאותו מקום שהתפילה ממשיכה
אה אוקיי, תודה! מבקש אמונה
....פלונטר 999אחרונה
חזק מאד! תודה!!אני זמנית כאן
הוא הפסיק לקריאת שמעחסדי הים
פריקה לילית משונה על אובדנים או "למה אני פה בכלל"?פלונטר 999
לא מזמן, כשמצאתי את עצמי שוב בפורום, שמתי לב למשהו שקצר ערער אותי, לעצם הבריחה שהפורום מספק לי.
מה קרה בעצם? עלעלתי ביומן שהתמדתי בו, ופתאום ראיתי שכשהפסקתי לכתוב בעצם קרה מקרה... יותר נכון אובדן קרוב.
חויה קשה ומבגרת, שגרמה לי למצוא את עצמי פה, בגלגול אחר, ושלא התמודדתי איתה ויצרה אצלי לחץ ומתחים. נראה לי שזה גם השפיע על ההתנהלות שלי בפורום (ואולי כאן המקום להתנצל בפני מי שנפגע מזה).
אז מה הקשר בעצם?! גם לאחרונה חוויתי אובדן קרוב, הפעם לא בהפתעה, וגם הפעם היה לי קשה להתמודד, ומצאתי את עצמי בורח לפורום. לשמוע את הצרות של שאר העולם ולנסות לתרום את שלי בלעזור (לא יודע אם זה קרה בפועל).
כשזה הכה בי, העובדה שאובדנים הביאו אותי לכאן, ההתנהלות שלי כלפי הפורום השתנתה. מעבר לעובדה שהצטרכתי לפחות בריחה כי בחרתי לטפל בזה, והנוכחות שלי כאן מלכתחילה קטנה מהצפוי, גם ההתנהלות שלי כלפי התנהגויות מסויימות רכה בהרבה.
למה אני כותב את כל זה? לא יודע.... אולי כדי שאנשים ידעו שלפעמים יש אנשים שעובר עליהם משהו. בדרך כלל אנשים הם נחמדים ונעימים. אני חושב שאני אחד מהאנשים האלה, ככה נראה לפחות. בתכלס? על האובדן הראשון עדיין כואב לי, קשה לי להתמודד איתו. אני מלא ברגשות מודחקים שאני לא יודע איך להושיט אליהם יד ולעקור אותם. הפתעה כזאת, אדם קרוב. הזדקנתי ב20 שנה. והפעם? גם אובדן קרוב, קרוב אבל רחוק. בן משפחה שהיה ברור שזה רק עניין של זמן. יותר זמן לעכל. יותר זמן לכאוב. ועדיין, כאב מפתיע. וכאן מה שיותר כואב הוא המהירות שבה הכאב דהה. מה השתנה בכלל? אולי חוויתי מספיק כאבים מהסוג האובדני הזה כדי להתמודד יותר טוב?
לא יודע. כואב לי לחשוב על זה, כואב להתעסק בזה. תוך כדי כתיבה אני מרגיש שזה צף, משחרר.
קשה... קשה שאין מקום יותר פרודקטיבי לברוח אליו. למרות שהצורך לברוח מתמעט...
לא יודע מה אני מנסה להגיד פה.... לא חושב שיש פואנטה בכלל. .סתם בליל של מילים שנובעות מכאב שקבור עמוק בלב של מי שאמור להיות סלע גברי לכל הסובבים אותו ולא יכול להתפרק אף פעם... בהלוויה אחת זה לראות את הבן משפחה שוכב כל הדרך באמבולנס של החברה קדישא בהלוויה אחרת זה לדאוג שהמתעלפים לא יפגעו... הכנות מראש כבר...
לא רוצה להתבגר עוד, שתהיה כבר תחיית המתים. זה פשוט כואב מדי, הכאב שלי, הכאב של הסובבים אותי. לאבד דמויות שגדלתי איתם, אנשים שלא יהיו עוד אפילו ברקע...
אם לא אשאל איך אדע?האטורי האנזו
אמר רבי יהודא בר אילעי,
לעתיד לבוא, הקב"ה מביא את יצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים.
צדיקים נראה להם כהר גבוה,
רשעים נדמה להם כחוט השערה.
הללו בוכין, והללו בוכין.
צדיקים בוכים ואומרים: איך יכולנו לכבוש את ההר הזה?
רשעים בוכים ואומרים: איך לא יכולנו לכבוש את חוט השערה הזה? ואף הקב"ה תמה עמהם.
יוצא מכאן שהרשעים צודקים בעולם הזה. שכן, הם אומרים שהיצה"ר הוא הר גבוה,
ולפי ראות הצדיקים בעולם האמת, היצה"ר הוא באמת הר גבוה שקשה לנצחו עד כדי התפעלותם מהדבר.
אז מה רוצים מהרשעים, בעצם?
אפילו אם נאמרהאטורי האנזו
סובייקטיבי. על מה ידונו אותם?
'רק זה שכואב לו יכול לומר כמה זה כואב'
והם יאמרו: "ראינו מולנו הר שלא יכולנו לעבור. ואפילו הצדיקים ראו הר".
אז על מה ידונו אותם? איך אפשר, והיכן מגישים טופס התנתקות?
לא בטוח שהבנתי את השאלהימ''ל
יצר הרע הוא יצר הרע, לכולם יש אותו (מי יותר ומי פחות) וכולם יכולים ואמורים לעמוד בו.
איך דנים כל אחד? לא יודע, אלו חשבונות שמים.
זה מה שאני אומר לעצמי כל בוקרהאטורי האנזו
'לא הבנתי את השאלה'
אבל אולי אתה צודק. אולי באמת כולם יכולים וכו'.
עונהיהודי פשוט.
אבל הרשעים אומרים על כל ניסיון "בקטנה", הם לא מבינים שמעברה קטנה מגיעים לבירא עמיקתא..ולכן הוא נראה להם כחוט השערה.
ככה שמעתי פעם מהרב יורם אברג'ל זצ"ל, לא זוכר אם הוא אמר את זה בשם רב אחר.
יפה ממש.האטורי האנזו
ועדיין.
יש הרבה שלא אומרים 'בקטנה' אלא
רואים בדבר כהר גדול ומתייאשים. והוא באמת הר גדול לפי הצדיקים.
תודה!יהודי פשוט.
הזכרת ליהאטורי האנזו
את מה שאמר משה-
'וישב משה אל יהוה ויאמר אנא, חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב'
ונשאלת השאלה- וכי משה רבינו רוצה לסבך אותנו יותר? מה הוא אומר שזו חטאה גדולה? אלא
שידוע שלפני חטא גדול יש חטא קטן והולך ועולה.. וכאן פתאום בום! ישר חטאה גדולה.
לכן אמר משה- רבש"ע, מה קרה שהם ישר עשו חטא גדול? זה אומר שאתה זה שגרמת להם ולא בגללם.
או בקיצור אמר,
'כאן חשדתי'.
שאלה טובהפלונטר 1
שמעתי פעם מרב גדול שהיצר הוא באמת כחוט השערה והצדיקים בעצם מתגברים כול הזמן על היצר ואז מרוב הניצחונות נהיה הר של שערות ואילו הרשעים היצר נראה להם בטיפשותם כהר אבל באמת הוא כחוט השערה ובעולם הבא יראו באמת איזה יצר קטנצ'יק היה להם . ויש את העניין של כול הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. נראה לי שיש קשר בין הדברים, שהצדיקים התעלו ועלו למדרגה כזאת שהיצר נהיה גדול , כהר. ואילו הרשעים נשארו עדיין עם היצר הקטן שהוא כחוט השערה. כי היצר מתחיל בקטן ואז גודל ככול שמתעלים.
תשובה טובההאטורי האנזו
ולגבי מה שכתבת לגבי 'כל הגדול מחברו'..
אני אישית חושב שמדובר ביחס ישר בקושי שבין כל האנשים לגבי היצה"ר. היינו
שיש לצדיקים ולרשעים את אותו הקושי בדיוק לגבי היצר. וכל אחד קשה לו לפי מקומו אך לכולם קשה באותה מידה.
למרות שזו מסקנה אישית שלי, שאותה אפשר להפריך עם האמרה של הגר"א, כמדומני,- אם היה לכם את היצה"ר שלי, כולכם הייתם עובדים עבודה זרה.
ומצד שני, יש לו אותו כי זה הוא, לפי מעלתו. ולכל אחד קשה באותה מידה, לפי מעלתם.
משביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשעמושיקו
לא הבנתי אותך:הָיוֹ הָיָה
למה בחרת במה שהצדיקים ראו, ולא במה שהם ראו, שזה חוט השערה?
ככה שניסוח הקושיה שלך ודאי לא הגיוני,
מה שכן, צריך באמת להבין - איך יכול להיות שני הכיוונים יחד, האם ככה זה או ככה,
ואז יש כאן את מה שהציעו,
ומסתמא ניתן גם למצוא עוד תירוצים,
בדעתי עולה כעת, לדוגמא, אפשרות כזו:
הרי כתוב "אלמלא ה' עוזרו" וכו',
והצדיקים - שקויים בהם "הבא ליטהר מסייעין אותו" - פתאום גילו כמה ענק הוא היה לולי הסיוע....
והרשעים- מגלים כמה פשוט היה להשיג סיוע.
זוהי אפשרות, ומסתמא יש עוד.
אבל בכל מקרה ככה צריכה להתנסח השאלה, לענ"ד, ולא כמו שהצגת.
מחילה, לא הצלחתי להבין את השאלה...אש לבנהאחרונה
אני הבנתי כך - היצר הרע של הרשעים הוא שערה,
והיצר של הצדיקים הוא הר, כי כל הגדול מחברו - יצרו גדול הימנו.
סתם כי זה הפורום הכי פעיל שיכול לעזור בעניין...שיח סוד
ומה כבר יש בירושלים חוץ מכותל, שוק, ממילא ויפו...?
כד וחומר?חיים של
יש בירושלים חדרי בריחה, עיר דוד, מנהרת הזמן,בעוז וענווה!
בעין כרם יש מעיינות גם בקיץ?חיים של
ברור, הייתי שבוע שעבר... קוראים להם:בעוז וענווה!
כדאי להגיע יחסית מוקדם בבוקר כדי שיהיה יותר פרטיות.
לוקחים רכבת להר הרצל ומשמה אוטובוס 27 להדסה עין כרם, יורדים בכניסה והולכים בשולי הכביש לכיוון אבן ספיר ואז יש פניה שמאלה לשביל המעיינות... בהצלחה! מקום מהמם!
הייתי שם...חיים של
כנראה שלא חיפשתי במקום הנכון😰😰😰
הממ... בעיקרון זה לא מסובך כ"כ. רוצה הסברבעוז וענווה!
לא...חיים של
חיפשתי בכלל במקום אחר.
ירדתי בטיילת עין כרם עד למטה.
חשבתי פשוט ששם המעיינות
אהה.. את צריכה פשוט ללכת לכיוון אבן ספיר..בעוז וענווה!אחרונה
איזה כיף!