פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 442)

אבל בואו נדבר על מלחמת וייטנאם מול מלחמת יום כיפור. ועל התרבות שכל אחד מהם יצרה, נקודות להשוואה: ילדי הפרחים שהביאו לנו את וודסטוק מול אנשים שהביאו לנו את ההתיישבות ביהודה שומרון. וכן על זו הדרך.. יהיה מעניין

אבל מסתבר שהיו אנשים שלא ידעו את שמם לפני הפרסום, אז |מרים ידיים|

במנותק ולהיזהר מחשש שמיעת וקבלת לשון הרע.

כתב בספר חסידים בצואת ר' יהודה החסיד אות ב': "אין לחצוב קבר ולהניח פתוח אם אין נותנים בו המת מבעוד יום, ואם יניחנו פתוח עד הבקר בימים מועטים [עד ט"ז יום] ימות אחד מבני העיר.

מה אתה דואג?

בני אדם, יש לך שליטה על התוצאה? תשנה.

אם לא- תשחרר. מה זה יעזור לדאוג  אם זה כבר קרה?

לדעת להודות: נשום עמוק ואמור תודה

 

 

גם דואגת 

העולם השתגע נראלי

 

נהרסו לי כל השלושה מקומות שהייתי מתבודד בהם⁦
מקווה זה רק בגלל החופש, וכשהם יחזרו ללימודים אני יוכל לחזור לפחות ל2
אבל אני ממש צריך אותם לחודש הקרוב!

 

אבל תודה על העידוד⁦⁩

ובעז"ה שלא נצטרך להגיע לזה

לכל אחד יש תקופות שהוא מרגיש ככה.
שולחת חיבוק ענק❤ ותזכרי שאת חזקה מכל הפחדים והדאגות,הם בעז"ה יעברו💫

תחפש בחנות scanner

היה לה איזה סיפור באבטחה לפני כחצי שנה אבל התגברו על זה

 

זתומרת אם צילמתי כמה דפים אז זה הופך אותם לקובץ פידיאף אחד?

ברכותיי, אתה בדרך לחלום צלול

אם ממש מטריד אותך,
תעשה הטבת חלום...

לא להתייחס מעבר.

אתה מעלה המון פוסטים בנושא...

כשהנוכחי מדבר על שינוי הגישה תוך כדי שאני עדיין ישן...

אם תמקד ותיתן מושגים שאתה רוצה לדעת
יוכלו לעזור לך בשמחה

..

זה מושג פה בפורום
הכוונה שמישהו שכבר יש לו פה משתמש/ניק, פותח ניק נוסף, כדי לשאול/לפרסם משהו שהוא לא רוצה שידעו שזה הוא

איך אתם מגדירים מישהו כדוס?

אין הגדרה ברורה
כי כל אחד מגדיר אחרת

דוס זה תמיד ביחס לאדם שאומר את זה

כי לא ראיתי אותם בשום ספר קודם

וזה מעניין אם יש פירושים מוסכמים למושגים האלה (ומה מקורם)

או שכל אחד ופירושו

אם אני מגדיר את עצמי חרדלניק למשל
אני יכול לקרוא לאדם דוס גם אם הוא "פחות דתי" ממני

פרשת צו לא שמענו
פנים צריכות להיות שלוות
פשוט צריך להיות שמח
פחות צורם ללא צרחות
...
..
.

והתלבטתי אם להסביר את המושג הקדוש "דתי יתר"

האמת ?
תערוך את עצמך פשוט.
הוא מתכוון ברצינות.

קשה לחשוב על מה יכול להיות לא מובן לאחרים..

אני חושבת שעדיך לך לצאת מהבית בכללי,נגיד אצלנו חלק חיוביים וזה פשוט סיוט...

ולא יוצא ממנו אפילו לרוב הארוחות (פשוט מורידים לי צלחת למטה)... אז זה פחות שיקול.

מה שכן שיקול זה יותר זה שאין לי אנשים לדבר איתם עכשיו שבועיים

בכללי,יש פאלפון-אתה יכול לדבר עם חברים וכו,למרות שזה ממש לא אותו דבר,אני ממש מבינה אותך..

שבועיים זה בידוד למי שנחשף לחולה.

ברגע שאתה חולה זה יכול להיות שבוע ויכול להיות חודשיים...

בכולופן, רפואה שלמה בקרוב.

להיות שבועיים וזו הסיבה שבידוד הוא שבועיים... יעני שגם אם אתה חולה זה אמור לעבור עד אז...

בעז"ה שכן אבל לרוב מי שאני שמעתי זה עבר אחרי יותר זמן

במקרה הרע... חבל

אין מצב חודשיים,למה אני כבר מתחילה להשתגע🙃

כבר לא מדבקים בכל מקרה ואפשר לצאת.

אז מקסימום חודש

את מתחילה להשתגע? גם את חולה יעני?

אני ב"ה יצאתי שלילי,אבל יש לי 4 חולי קורונה בבית,ככה שכל העול עלי ותאמין לי שזה הרבה יותר קשה...

ואוי זה נשמע באמת קשה מאוד לתחזק את הבית לבד... ממש בהצלחה

שבועיים זה תקופת הדגירה


לפי הידוע לי אין שום קשר.

לנו זה לקח חודש- חודש וחצי (למרות ש"הרבה" זה יחסי, יש כאלה שהיו שלושה חודשים חולים).
ושמעתי שהמלוניות האלה זה ממש כלא. לא נראלי בנאדם יכניס את עצמו לכלא מרצונו החופשי אז...
זה שבועיים כי עד שבועיים אם אתה חולה אתה מפתח תסמינים ואז לפחות אתה יכול לחשוד שאתה חולה ולעשות בדיקה... (למרות שגם תסמינים אין להרבה אנשים).

אחד

(יחד עם זו שלפניה)

 

המספרים האלה מייצגים את אחת התקלות היותר מרגיזות שהיו פה .

שאמור לסייע לאפלקציה.

הפיצ'ר החדש משתמש בבלוטוס ועל כן
יכול לזהות בקרבה יותר גדולה.

זה לא בא להחליף את האיכון שב"כ אלא לסייע
לאפלקצית מג"ן.

ופה בעיקרון המשתמשים מדווחים על עצמם
אז זה אמור להיות אמין.

זה עוזר לארגון של הדף

כלומר 5 לחיצות על לחצן ההזחה. (הלחצן שלוחצים עליו בין מילה למילה)

"מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין *מזיחין* אותו, ואמרי לה אין מזניחין אותו, ואמרי לה אין מזחיחין אותו. מאן דאמר מזיחין כדכתיב (שמות כח, כח) ולא יזח החשן" (חולין ז.).
ופירש"י:"למדנו שאין *מזיחין* תלמיד חכם האומר דבר הלכה חידוש לאמר לא שמעת אין מזיחין אין *מבדילין* אותו משמועתו לאמר חזור בך".

במקום להביא את הגמרא שמביאה את ולא יזח,

תביאו אותו עצמו!

 

 

(ואיך אפשר לשכוח את האמירה החרדית הידועה: מנין יודע בן ישיבה תנ"ך? מהגמרא, וגמרא מנין הוא יודע? מהקצוית...

היום כבר מוסיפים, שקצוית הוא יודע מ"שיעורי ר' שמואל"....)

כהסרה או כניתוק או כפירוק או כהריסה לא כהבדלה.

"וכל המזיח חושן מעל האפוד ומפרק חיבורן דרך קלקול לוקה".
לפי הפירוש הבדלה זה לא צריך להיות דרך קלקול.

לגבי שאר הפירושים - זה כמעט היינו הך, רק בשינוי ניואנסים, כידוע למי שמכיר את לשה"ק.

הגמרא במקרה זה כוללת גם את המקרא וגם את פירושו הלשוני של רש"י עליו.

וכמובן אין הקוריוז הידוע דומה לנידון, כי הגמרא עצמה דנה בפירוש המילה הלא שכיחה הזאת ומביאה את פיענוחה מהמקרא. כמו שלמשל אם הייתי דן בפירוש המילה להשיל, לא הייתי נמנע מלהביא את הגמרא בביצה (לה: ) שהביאה את הפסוק 'כי ישל זיתך'.

וידעתי גם ידעתי מהעקצוצים שיש לציבור הצורבים יודעי המקרא מאלו שלא נטועים בו (וגם גדלתי עליו...), אבל לא בכל מקום שייך לשלוף את הטיעון הזה.

כל זאת, מלבד מה שכתב ר' חסדי.

לא התכוונתי להאשים, רק לציין, למודעות...

רק בכללי APA

(לא מכיר APA, שואל מהגיון)

ויש גם דרך לעשות את זה אוטומטית לכל המסמך...

הסטה פנימה של השורה הראשונה של פיסקה

ואז לא צריך ללחוץ לא טאב ולא רווח.

בהגדרות מסדרים שהשורה הראשונה בכל פסקה זה יכנס פנימה מעט.
אני לא זוכרת בע''פ בדיוק איך להסביר. אני אסביר בערך -
בסרגל כלים של הקובץ, איפה שכיווני הכיתוב - מימין לשמאל וכו' יש בפינה למטה חץ שלוחצים עליו להרחבה של ההגדרות ושמה מסדרים שיעשה הזחה.

שיש למעלה שגורר את כל הפסקה לצד שמאל

ככה תרגיש שאתה בסדר גמור כשאתה מבקש.

אולי תעשו חצי חצי?

שאני ישלם הכל.

אתה יזמת למה שבעל הבית ישלם הכל? זה כבר מידת חסד אצלו
אם יזמת והוא במילא התכוון זה משהו אחר.
אבל אם אתה יזמת אני לא חושבת שאתה כלכך ביישן אולי בצדק אתה לא רוצה לדרוש ממנו לשלם..
אני חושבת שאתה יכול להגיד לו שאתה מעריך את זה שהוא הסכים ותציע להשתתף איתו בחלק..
מה שכן כל זה עדיף מאשר שאתה תשלם את הכל

אז הוא אמור לשלם.

אבל צריך לדעת שאין שום בושה לבקש משו ששיך לך.
תחשוב, אם זה היה הפוך,
זה היה מוזר אם הוא היה מתקשר אליך?
כנראה שלא..
אז תרגיש בנוח להתקשר אליו.

כאחד שמתמחה בהריסת קשרי לקוחות, 

אם תרצה אני אבקש ממנו עבורך.

גם אבוא אתך אל המלך וגם אמליץ בעדך, כי כזה אני. בתקוה שלא יזרוק את שנינו.

לעתים זה עוזר כשצד שלישי מבקש.

 

 

בגדול, אין בעיה שלא הצלחתי להחמיר.

תרגיש חופשי.

 

מכתבו של הרב הוטנר זצ"ל, לצעיר שביכה את נפילותיו וקשייו, במכתבו אליו:

 

אהובי וחביבי, שלום וברכה!

מכתבך הגיע לידי, ודבריך הגיעו ללבי.

דע לך חביבי כי עצם מכתבך מתנגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו. והנני בזה להסביר לך תוכן משפט זה.

רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.

הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע - משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל.

התוצאה מזה היא כשנער בעל רוח, בעל שאיפה, בעל תסיסה מוצא בעצמו מכשולים, נפילות, ירידות, הרי הוא דומה בעיניו כבלתי "שתול בבית השם". שלפי הדמיונות של נער זה, להיות שתול בבית השם, פירושו הוא לשבת בשלוות נפש על נאות דשא של מי מנוחות וליהנות מיצרו הטוב, כדרך שצדיקים נהנים מזיו השכינה שעטרותיהם בראשיהם במסיבת גן עדן, ולאידך גיסא, לא להיות מרוגז מסערת היצר על דרך הכתוב של "במתים חופשי" [תהילים פח, ו].

אבל דע לך, חביבי, ששורש נשמתך הוא לא השלווה של היצר הטוב, אלא דווקא מלחמתו של היצר הטוב. ומכתבך היקר והנלבב מעיד כמאה עדים כי אכן לוחם נאמן אתה בצבאותיו של היצר הטוב.

באנגלית אומרים - Lose a battle and win the war - דהיינו, הפסד קרב, ותנצח במלחמה. בודאי שהנך נכשל ועומד להיות נכשל (אין בזה משום פתיחת פה לשטן), ובכמה מערכות תיפול שדוד. אבל אני מבטיח לך שלאחר הפסד כל מערכות תצא מן המלחמה כשזר על ראשך, והטרף החד מפרפר בין שינך.

החכם מכל אדם אומר "שבע יפול צדיק וקם", והטיפשים חושבים כי כוונתו בדרך רבותא: אף על פי ששבע יפול צדיק, מכל מקום הוא קם. אבל החכמים יודעים היטיב שהכוונה היא שמהות הקימה של הצדיק היא ה"שבע הנפילות" שלו. וירא את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. טוב זה יצר טוב, מאוד זה יצר הרע.

אהובי, הנני לוחץ אותך אל לבבי, ולוחש באוזנך, כי אילו היה מכתבך מספר לי אודות המצוות והמעשים הטובים שלך, הייתי אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב. עכשיו שמכתבך מספר על דבר ירידות ונפילות ומכשולים, הנני אומר שקיבלתי ממך מכתב טוב מאוד. רוחך סוערת לקראת השאיפה להיות גדול. בבקשה ממך, אל תצייר בנפשך גדלותם של גדולי עולם שהם ויצרם הטוב בבחינת חד הוא. לעומת זאת צייר גדלותם של גדולי עולם באותיות של מלחמה נוראה עם כל הנטיות השפלות והנמוכות. ובזמן שהנך מרגיש בקרבך סערת היצר, דע לך שבזה אתה מתדמה אל הגדולים הרבה יותר מאשר בשעה שאתה נמצא במנוחה השלמה שאתה רוצה בה. דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים.

דווקא באותם המקומות שהנך מוצא בעצמך הירידות הכי מרובות, דווקא באותם המקומות עומד הנך להיות כלי להצטיינות של כבוד שמיים

אינך רוצה לגנוב את דעתי, שאחשוב עליך שהנך בקו הטוב בעוד שבאמת הנך כך וכך, ועוד כך ושבע פעמים כך. ואני מה לי לכל השבע פעמים הללו. בשבילי עבודת היסוד היא שבמשך החורף העבר רכשת לך ידיעה הגונה בהלכות נזקי ממון. חזרת כמה פעמים על המסכת שלמדת. לא תכחיש את זה, זו היא העובדה המכריעה. בעובדה זו גנוז סוד הניצחון במאבק היצרים שלך.

הנך כותב: "לעולם לא אשכח הרצון שהיה בי להצליח ולעלות מחיל אל חיל. אבל חבל, כבר אבדה תקוותי". אינני יודע כיצד אתה מעיז פנים להכחיש מציאות חיה, האם אתה לא עלית מחיל אל חיל מאותו זמן שנכנסת לבית המדרש?!

מכיר אני אותך שאינך בעל העזה כזה, שלא שהם הם הדברים: אם מוצא אתה בעצמך שיצרך הרע מתגבר עליך, הנך חושב בטיפשות ובתמימות שכבר אבדה תקוותך. דבריך פשוט מביאים לידי גיחוך. משתתף אני בסבלך הרע, אבל הסבל הזה הוא, הוא הרחם של הגדלות. ראיתי את פניך בשעת עיון בהלכה. ראיתי את פניך בשעת הקשבה לשיעורים. ראיתי את פניך בליל שביעי של פסח. האותיות החרותות על פניך בשעות הנ"ל הן אותיות של "סוף הכבוד לבוא". אין שביל הכבוד מתפתל דרך מישור: שביל הכבוד עובר מסתובב כנחש עלי דרך וכשפיפון עלי אורח. ארסו של נחש בקרבך? - הוא ישופך עקב ואתה תשופנו ראש.

מצאתי לנכון להציע לך דברים הללו במכתב. הכוונה היא לתת לך יכולת להזדקק להם מדי פעם בפעם. מובן מאליו שמפאת זה לא היתה לי הכוונה אלא לקו הכללי. בנוגע לנקודות פרטיות, בזה יפה כוחו של הדיבור החי פנים אל פנים.

אתה הוא השתול בבית השם!

בהשתתפות בסבלך, בביטחון בניצחונך, בתפילה להצלחתך

יצחק הוטנר.

נ.ב. עכשיו הנך מבין את המשפט הראשון של המכתב, כי עצם מכתבך מנוגד הוא לכל התיאורים הנמצאים בו.

*מתוך סדרת כתבי הרב הוטנר "פחד יצחק".

 

זה דור של תשובה - כלומר נגיעה בשני הקצוות, לפעמים בחזרה חלילה. חושך ואור, מר ומתוק.

סיפורים על צדיקים גמורים מעיקרים נראים לנו כמנותקים וכלא שייכים, כי כנראה שורשי הנשמות שלנו (וממילא נסיון החיים) לא קשורים למחוזות האלו, ולאו דווקא לשלילה. הן נמוכות יותר, ולכן בעל כרחן הן מתבוססות בעוכריות העולם, ודווקא בגלל זה גדולות יותר (כתר-מלכות, והסוף נעוץ בהתחלה וכו').

לא לחינם נאמר בזוהר (בהקדמה) שבישיבה של המשיח יהיה רק כל מי שיודע להפוך מר למתוק וחושך לאור. זאת שלימות אמיתית. של נגיעה בכל המנעד, ובכל זאת בסוף הכל מתיישר למקום הטוב. ולכן נפסקה ההלכה כמאן דאמר (בברכות לד: ) שגדולים בעלי תשובה מצדיקים גמורים. וכן המשיח עצמו מכונה בן דוד, וכן בר-נפלי, שדוד עצמו נפל וקם נפל וקם (עי' יומא כב: דוד בשתיים וכו'), ובסוף קם.

בדור הזה מתברר שמה שבכל הדורות הוגדר כדיעבד, הוא לכתחילה יותר זוהר מהלכתחילה הרגיל, ובלבד שעדיין נחשוב שהוא רק בדיעבד.

והדברים נוגעים לאגרת תקנה.

רציתי רק לציין שאני לומד בישיבה והייתה תקופה שמעט הפריע לי כל מיני חברים בכל מיני מדריגות גבוהות.

ככל שהכרתי אותם יותר הבנתי שגם 'צדיקים' הם צדיקים, גם הם עובדים, גם הם משתדלים, גם להם יש נפילות, גם אם הן הרבה יותר קטנות אבל הם נמדדים לפי זה ואנחנו לפי מדדים אחרים,
נכון, לפעמים מעצבן לחשוב עליהם, 
אבל, צריך לשמוח. ו שוב, נדמה לי שלא צריך לזלזל בהם.

(מחילה, ניצלתי לסדר לי בראש)

 

@צפנת פענח. איך קוראים לספר המוחרם?

ספרים, אנשים, שיעורים, הרצאות. 

 

שלחו לי והעברתי הלאה.

שהוחרם בדיוק בגלל זה

אני חושב שהעוול הכי גדול שאפשר לעשות לרב זה לרומם אותו בסופרלטיבים. 

זה הורס לו, הורס לסביבה שלו <בדרכ שלא ביודעין> 

והורס לקהל שומעיו ומפיקי לקחו. שתקעו אותו במקום ללא אפשרות להתקדם ולתת להם יותר.

זו כמובן הכללה גסה אבל המסר ברור.

 

 

אני עדיין לא הכרעתי את דעתי בנדון.
אנישם אוהבים להעריץ דמות גיבור וכל יכול, לא סתם. זה לגבי דמות מופת, רב מלאך שזו דמות השאיפות שלך. לגבי מורה דרך זה שונה, שם צריך מישהו ש"מכיר" את התהומות והנפילות.

ועדיין אני מסכימה עם שני הצדדים.

האמת שמצאתי שהוא עזר לי גם בזמנים שלכאורה הוא הי'ה אמור להזיק לפי זה.

שעה לקח לי להבין מה זה..

ובקשר לשאלה...
תמיד אפשר לנסות.

ונכון שתמיד אפשר, אך האם יואשם בנסיון רצח?

 

במקום שהיו בו כמה פריצות חוזרות ונשנות,

האם מותר לך לשים מלכודת לגנב בשטח שלך, בידיעה שיינזק?

הרופאים חותמים על שבועות כלשהן להשתמש בידע שלהם רק לטוב וזה
וגם הוא לא יכול לדעת מה תהיה ההשפעה של החומר הרעיל ואולי במקרה התרופה לא תעבוד

תיאורטית אפשרי בהחלט

אבל זה די ידוע
ויש לי קרובת משפחה שלומדת רפואה, והיא סיפרה לי על שבועת הרופא

ה)
אבל הלכה למעשה לא תמיד זה כזה פשוט.

אבל במקרה הספציפי הזה שיש פה סיכון פיזי ואסור לו גם לעשות את זה ולהשתמש ברעל לצרכים כאלו, כדאי מאוד לא לעשות את זה...

 

אם אני שם בתוך הבית משהו מסוכן לגנבים ניחא, כי גנב בתוך הבית עלול גם להרוג

אבל פה זה לסכן את חייו על גניבה נטו, ונראה לי שזה מוגזם.

ואח"כ ילך לרחרח בין התלמידים.

או שישים צבע מאכל כחול שצובע את הפה ויראה למי זה צבע...

בקיצור אפשרי למצוא בלי לסכן חיים ולא משנה סטודנט למה הוא