פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 469)

חוץ מלאכול מצה ולברך המוציא?

תחשבי על זה ככה-

יש חתונה באולם בירושלים והחופה מתקיימת בשעה שמונה. את יוצאת מרעננה.. בדרך יש פקקים, רמזורים, עיכובים.. את מגיעה לאולם בחצות לילה, רואה איך המלצרים אוספים ומנקים את הכל, חוץ מהם האולם ריק. 

את שואלת אותם -סליחה, איפה בעל האולם?

הם עונים לך ואת פונה אליו

-שמע, הגעתי עכשיו מרעננה, היו פקקים, אני באתי לחתונה ואני רוצה חתונה. לא משנה לי מה ואיך. 

הוא מנסה להסביר לך שאין מה לעשות, האירוע כבר היה.. היתה חופה וכולם הלכו לישון..

ואת בשלך- תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני הגעתי עכשיו ואני רוצה חתונה, תקרא לכל המוזמנים, לחתן ולכלה ותעשו כאן את החתונה שוב.

וזה מה שהיה שם.. הם לא עשו את פסח ודרשו מה' פסח שני.. והפלא ופלא, כנגד כל הסיכויים, כמו בחתונה, ה' עשה את זה שוב. 

חתונה חוזרת למי שפספס.

ופסח שני זה החיים כי זה נותן תקוה תמיד, בכל מצב.

בא להגיד שלא משנה מי אתה, לא משנה מה אתה, תתחיל שוב, יש לך תקוה.. גם אם פספסת.

או כמו שאומר רבי נחמן- אם לא התפללת תפילת נעילה.. אז תתפלל נעילה ביום שאחרי. (מה? מה? וואט? אבל כבר לא כיפורים אז איך? וה' אומר-  צצ, ככה זה.  וזה פסח שני)

ופסח שני זו גישה לחיים שלא משנה מה.. מתחילים שוב כי כבר יש פסח שני

ורשי אומר על זה במקום- האנשים האלו חידשו משהו מדהים לדורות עולם! כי הם הביאו את התקוה הזו, את הכלל הזה.

אז היום זה הזמן להגיד לה'-

תראה, רבש"ע, אני עשיתי לך צרות זה נכון.. עברתי על הכל, צודק.. אבל..

אתה יודע, גם אתה עשית לי.. פה פנצ'ר ברכב.. פה בעיה בבריאות.. 

ואני עובדת אותך אפילו שאני לא רואה אותך ולא מרגישה אותך.. ועדיין איתך, מקבלת אותך כמו שאתה, ולא מסתכלת על זה שאתה מסתתר.. מעלימה עין

אז גם אתה תעלים עין מהדברים הלא טובים שאני עשיתי והסתבכתי בהם כמו בראסטה, וכל שכן שמתחרטת עליהם..

כי עכשיו זה פסח שני, ואתה נתת את הכלל הזה שמתחילים שוב, לא הלך לי בשנה האחרונה, אז תתן לי אותה שוב. מתחילה אותה שוב מחדש. 

גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום

(:

אבל תמיד יש הזדמנות שניה...

תתייג אותי פעם הבאה?

אבל אני באמת מרגישה נוח יותר בכתב מאשר בדיבור, והאימוג'ים עוזרים לי ליכולת ההתבטאות

אם למישהו מגיע ממני לב הוא יקבל אותו, אבל בדרך כלל זה לא קורה.

אני משתדל להתבטא בכתב בדומה לאיך שאני מתכתב בעל פה והשימוש של הסמיילים האלה שאת מתארת הוא די מינורי אצלי.

האמת שהסמיילים הכי בשימוש אצלי זה....

(לפי הסדר)

????‍♂️????????????????????????????????????????????????????????️

יש שם לב אחד, והוא כחול, והוא בשימוש מסויים.

אני לא משתמש בהרבה מדי סמיילים. אולי כי אני זקן מדי?

עם חברות טובות האימוג'ים מוסיפים להומור ביננו

עם אנשים חדשים האימוג'ים עוזרים לצאת ממבוכה אני מניחה

(אבל לטווח הרחוק אם לא שוברים את המתח גם בלי אימוג'ים זה נהיה מעיק משהו)

"אל תדברו אתי לפני הקפה"

          שותה קפה

   "אוקיי, זה לא היה זה"

אולי כי כאלו אנחנו. 

לדעתי זה מרבה אהבה כל האימוגים האלו, ומתוך שלא לשמה אולי נבוא לחיבה אמיתית. 

ולדווח על ההוצאות.

בפועל אני עצלן. מדווח על הוצאות מע"מ (להזדכות) רק פעם בחצי שנה כי אין לי כח להתעסק עם ההקלדה של כל הניירות.

אני מעדיף לשלם מע"מ וכו' בסביבות התשיעי, זה כדי שזה ירד מהבנק בעשירי ולא יסגור לנו את המסגרות של כרטיסי האשראי.

רק שהפעם הכרטיס סגור בגלל השודדים של ביטוח לאומי (הפרשים) ומס הכנסה של החודש שעבר, ששילמתי ב-13.

בדרך כלל אני מעדיף לשלם להם ביותר ושיזכו אותי. 4% ריבית (אמנם מסוף השנה) בלי מיסים. זה חסר משמעות בגדול.

שאנחנו בכלל בעד מדינה פלסטינית

ובעד הלהט"ב

ובעד חילוי שבת ממלכתיים

ובעד ביטול תקציבי הישיבות

ובעד גירוש ישובים

ובעד עינוי נערים

ובעד צווים מנהליים

ובעד ובעד ובעד

ובעד.

ואז כל הציבור יהיה בעדינו, סחת'יין

‏https://rotter.net/forum/scoops1/617839.shtml

בכל מקרה זה לא משנה, יש כאן דוגמאות למגיבים שהם לא מאוהדיו ובכל זאת מעריכים אותו כשר תחבורה. אבל קשה לשכנע את מי שלא רוצה להשתכנע. 

גם אני אישית חיבבתי אותו יותר לפני מה שקרה עם בן גביר, אבל עדיין, אם הוא עושה עבודה טובה מגיע לו על זה הערכה. 

יותר מלהסביר לאויבי ישראל האלו את האמת בפרצוף?

מחפש להתחנף לגוים? נשיג לך פריץ מחמד!

כל מילה שהיא מוציאה מהפה זה  תפילה שנענית

שה' ישמור אותה ואותך צדיק שאתה עוזר לה

...הן לחיילים הבודדים שהגיעו מחוץ לארץ והן ל"חיילים הבודדים הישראלים".

יותר הגיוני לא לעשות הפלייה בין יתום ליתום. הצרכים של יתום של משרד הבטחון שווים לכל יתום אחר במדינה!!!!!

להלהלהה....

מתגעגעת למוזיקה נורמלית. 

עי' פורום בית במדרש ותרווה נחת

(לא פיסקת)

אתה אומר ששאלות אלו לא שייכות שם, כי שואלים שם בכללי. אז אני מציע לך, תעשה אותם שייכות, מוכן לעזור לך...

אז כנראה שזה יישאר לפורום הזה @נפש חיה.

למרות שבפעמים שפתחתי שרשור על זה כאן, זה קצת הרגיש לי לא קשור כי פה זה יותר שרשורים קלילים כזה יותר...

תפתחי, מה יכול להיות

נשמע מעניין

לא יגיעו הרבה :/

מה שממש מזכיר לי את הקיץ של אביה. רק שלה היו ממתקים. ואת אמא שלה. וקרחת  (רגע, אז מה פה בכלל דומה לקיץ של אביה?!  וואו, בראש האנלוגיה הזו ממש נראתה לי מדהימה ועטורת פרסים)

@משה

צריך לתייג אנשים יצירתיים...

@אנשים יצירתיים

כאילו אין לי הרשאה לפתוח פורום כן?

(וגם לא יודעת כמה יש לי סבלנות לנהל...)

@האטורי האנזו

ה' ישמור הראו לנו תסרט הזה ביסודי.. יש לי טראומה מהקטע שאמא שלה גילחה לה את הראש... 

אהממ..

לב אוהב,

שאפו על הרעיון שנתת. וכבר נאמר- בזכות נשים נגאלנו וכו'..

גולדה מאיר, חנה סנש, הדבורה מאיה, כולן נשים חזקות שעשו היסטוריה, 

והכל מתחיל ברעיון ולעתים בשורה בודדת.. שעולה, מצליחה ומחזקת.

תודה.

אנחנו שמחים ותומכים ברעיון המעולה שנתת..

ומקווים שנוכל להעשיר אחד את השני ברעיונות ודרכים להתקרבות לה' ית'.

חחח יאלה אז בעז"ה עד שנפתח תחשבו על שאלות בעבודת ה'

חשבתי לפתוח גוגל דוקס לשאלות ....

כבר סיפרתי על המיזם לאיש זר ברחוב! והוא ממש התעניין במה אני רוצה ממנו

וקצת הטריד אותי שהוא דיבר בסווהילית, מה שרמז לי שאולי הוא לא בעניין..

אבל אני פירשתי את דבריו כ- אני נותן לכם את ברכתי, עלו והצליחו. 

אז הנה, גם ברכה יש!

(למרות שהוא צעק את זה אז אולי הוא קילל :/

הוא מוזמן בכבוד רב לבחור שם לפורום

לא לא,

מספיק הייתי בועדת קישוט בכיתה ו' 3 אלופים, כשסימה ה.. לא משנה, החליטה שהיא מורידה לי את הקישוט כי הוא לא תואם לצבעים שבעיני רוחה. 

ואני אומר לה- סימה, כתום.

והיא- טורקיז..

וכך זה חזר על עצמו..

עד שאמרתי שהיא לא הקערה הכי עמוקה בסרוויס וכולם צחקו והודחתי :/

ואת יודעת מה? זה ממש הזכיר לי את הקיץ של אביה. רק שלה היו ממתקים. ואת אמא שלה. וקרחת  (רגע, אז מה פה בכלל דומה לקיץ של אביה  וואו, בראש האנלוגיה הזו ממש נראתה לי מדהימה ועטורת פרסים)

וסימה, אם את קוראת כאן? רק שתדעי לך שאפילו אאאפרת (במלעיל) אמרה שכתום! 

קיצר, מאז עברו שלושים שנה וזה בהחלט מאחורי! 

(: 

ורק לא הבנתי איך הקיץ של אביה קשור לזה 

איך היא לא עולה על מטאטא ועפה?!

בחייך, ברור שטורקיז (: 

אתן מבינות שכל הסיפור מומצא, נכון? כבר לא נעים לי (:

בעיקר קרוקס או בירקנשטוק כתומות.

אבל מה שלא תעשי, השתדלי להמנע מנעלי אולסטאר, הסוליה שם ככ דקה שאם את דורכת על שקל

את כבר יודעת אם זה עץ או פאלי  :/ 

עד כמה זה כבד? נניח כמו שתי שמיכות פוך פלומה יחדיו? 

עריכה:

עכשיו קראתי על זה.. מעניין הרעיון הזה. 

ולא נרדמת לו היד

לא כדאי להשאר בגלל זה בלי סינון, הרי בחיים לא היית נכנס למקום פריצות גם אם היה מונח שם "קצות" והיית חייב לסוגיא.

גם כאן לא כדאי להפוך את הטלפון למקום (עם גישה ל)פריצות בשביל שתהיה לך נגישות לקצות.

ובד"כ באמת יש מסננים שמזהים די טוב, נרא'לי נטספארק זה מעולה.

רעיון אחר ששמעתי, להוריד אפליקציות נצרכות מראש, ואת הדפדפן לנעול עם סיסמא שרק מישהו אחר יודע (חבר/ בן זוג) מה שנותן ביטחון בנושא.

לנחמיה בריה דרב חנילאי (עירובין מג: )?

וזה דווקא הזכיר לי משום מה את מ"ש בע"ז (סה.) וקיימן וכו'.

וגם כמובן את מ"ש בברכות (סב.) גנא תותיה פורייה דרב וכו'.

יש גם משהו דומה בעירובין (נד: ) לגבי שקיעותו בתורה של ר"א שאכן גרמה לו לשכח מכל מה שמסביב, וגם שם הגמ' הביאה פסוק זה של באהבתה וגו', אך שם לא עשה איסור.

זה בדיוק בגלל שהוא היה שקוע ולא שם לב, אבל לא מתוכנן..

וחוצמזה, תמיד אתה במצב של לא- שם - לב?

הרי הפלאפון איתך כל הזמן!

ואסור להכנס לניסיון (ז'תומרת, לא רק עצה טובה, אלא איסור בפ"ע, אפי' אם לא נכשלת)

מקווה שהראשון.

כי דברים לא צנועים יכולים להרוס לך את החיים. מילה שלי.

(ב"ה כבר לא שם)

אולי, ביום יום אני עם נוקיה ישן, ויש לי סמארטפון בלי סים בשביל אינטרנט ללימודים ומצלמה.
היו תקופות שהייתי רק עם כשר, לא יודעת להגיד על רמה דתית כי לא יודעת מה המדד של זה באמת אבל אין ספק שזה מבזבז לך הרבה פחות זמן, אתה יותר פנוי לעבוד את השם, וכן, מונע ממך להתרגל לתכנים לא הכי נקיים שקופצים לך (אפילו לא משהו בוטה מדי ופרובוקטיבי, לפעמים מספיק איזו פרסומת אחת שנראית כבר לא ראויה, אתה ניהיה רגיש לזה אחרי כמה זמן)

ואת כל אחד זה תופס במקום אחר בחיים.

נכון זה יותר נוח ואפילו יש אפליקציות "כשרות", אבל כל אחד עושה את הפלוסים והמינוסים שלו. באופן אישי, כרגע בחיי אני נאלצת כן להשתמש בזה באופן חלקי לפחות וזה שימושי לי.
ויש תקופות שאם אני לא צריכה את זה אז הייתימעדיפה להסתדר אחרת ולהגביל את השימוש בזה.

זה כל היום עלייך.

אני אפילו לא מדברת על עניין של צניעות וקדושה, עזבי את זה.
זמן. זמן זמן. מבזבז זמן והרבה פעמים על שטויות מעבר לשימוש הבסיסי שנכפה עלינו (לטובתנו או לא) באמצעים הללו..
זה מחנך את האדם להיות באופן מודע או לא מודע להיות תלוי בזה מדי, לפתח שטחיות ורדידות וחוסר סבלנות להתעמק, כפייתיות מסויימת. נו לא חסר מחקרים על זה.

אשרייך, אם את יודעת שזה עוזר לך באמת, סבבה. 

ויש מי שיגדיר אותי ברמה דתית גבוהה, אבל זה קשור ולא קשור.

מבחינתי זה קשור גם לעבודת ה' שלי (תכנים באינטרנט..) אבל גם לא פחות לבזבוז זמן ושוטטות וירטואלית חסרת תכלית שזה גורם.. מספיק לי מחשב נייד שקניתי ללימודים כדי להבין שאני לא רוצה את זה גם בכיס זמין תמיד בכל מקום.

לא מרשים. אם הייתה לי אפשרות להיות עם טלפון מגע סביר להניח שהייתי מנצלת אותה...

לגמרי. חד משמעית. גם לי לא הרשו כשהייתי באולפנה ודווקא עכשיו אני מבינה כמה זה צודק.

גם אם אח"כ סמארטפון זה שימושי, השנים המשמעותיות האלה של התיכון פשוט נראים אחרת לגמרי עם ובלי...

אני יודעת על אולפנת תפארת שאסור בה סמארטפונים

ולפנות שאסור בהן סמארטפונים...

כי אני אוהב לרכב

וכלב כחיית בית כי הוא חבר טוב

אני לא אוהבת חיות.

אני לא מהעדינות נפש שצורחות כשהן רואות כלב קטן מהצד השני של הרחוב. 

(יש גם בנים כאלה, אני לא שופטת)

אבל חיות מגעילות אותי בזה שאין להם שום מודעות למרחב אישי והאם אני מעוניינת לגעת בהן.

(יש גם הרבה הרבה אנשים כאלה, אבל זה נושא אחר)

פעם כשהייתי בת 7 בערך ילדים ליטפו איזה חתול רחוב בתורות,

כשהגיע התור שלי וליטפתי את החתול אני חושבת שהבנתי כמה ומגעיל ומפחיד שגוש הפרווה הזה יכול לזוז בכוחות עצמו ולשרוט אותי בכל רגע.

אם אני אראה חתול או כלב ברחוב אני לא אצרח, אבל אני אנסה להמנע ממנו כמה שאפשר.

(וזה ממש לא עוזר שהבעלים תמיד אומרים "זה בסדר, הוא לא נושך" ודוחפים אותו יותר לכיוון שלי,

זה ממש לא עוזר!)

תכלס אם חושבים על זה אנחנו ענקיים יחסית לחיות בית,

וצורת הגוף שלנו שונה לחלוטין משלהן,

(אנחנו עומדים זקופים וחיות הולכות על 4)

מעניין למה החיות לא בורחות בפחד מפנינו.