)כי בשמחה תצאו.אין מה ל'שות, אם אני סובל מהקול הזה אתם צריכים לשאת בנטל.
בשנים האחרונות, בליל כ"ח באייר, אני הולך ל"בית אורות" בהר הצופים, לפגוש את סבא שלי. למטה ברחבה הנוער רוקד בכחול לבן, ואני עומד מעליהם מעל מרפסת האבן הישנה, ומדבר עם סבא שלי, שהלך לעולמו לפני שנים רבות. אולי אני צריך להקדים ולספר עליו איזה דבר קטן. כשהייתי בגן, באחת השנים הראשונות של המדינה, יצאנו לתהלוכת נטיעות בט"ו בשבט. כל ילד החזיק שתיל אורן ודגל ישראל קטן, הסתדרנו בזוגות וצעדנו על המדרכה ברחוב גאולה בירושלים, ואני כבר לא זוכר לאן. אנשים עמדו בצד ומחאו לנו כפיים, והייתי גאה מאוד. פתאום ראיתי בין האנשים את סבא שלי. עזבתי את השורה ורצתי אליו, ואז גיליתי לתדהמתי שסבא בוכה. הדמעות ממש נשפכו על הזקן שלו, והוא הסתכל על הילדים, על הדגלים ועל השתילים, בכה כמו ילד ואמר: ימות המשיח – ימות המשיח – ימות המשיח. אני מצִדי בכלל לא הבנתי מה התרחש ומדוע, אבל היום אני חושב שאולי זה היה הרגע שבו התחלתי להיות ציוני משיחי. כשגדלתי למדתי את תולדות הציונות והגותה. קראתי את הרצל ואת אחד-העם, וגם את ז'בוטינסקי ואת בורוכוב. ולמרות כל הפולמוסים הגדולים וכנגד כל הניתוחים המזהירים, הגעתי להבנה משלי, שהכוח המניע של התנועה הציונית, הדלק במנועי המהפכה, היו הדמעות של סבא שלי.
ועכשיו אני עומד שם למעלה בליל כ"ח באייר, צופה על הר הבית, ואני מרגיש שאני צריך למסור לו איזה דו"ח על מה שהתרחש בינתיים במהפכה שלו. ואולי הדו"ח אינו מיועד רק לו, שהרי גם הוא קיבל את הדמעות האלה בירושה. ולכן אני מזמין לי למרפסת גם את הסבא של סבא שלי, ואת הסבא של סבא של סבא, חבורה שלמה של סבאים בני מאות שנים, והם עומדים ומסתכלים עליי ועל עצמם, ושואלים זה את זה בתימהון, כמעט ברוגז, מדוע דווקא אני. איך זה שמכל השורה הארוכה של מצפים ומנחילים את הציפייה ואת הדמעות, מכולם דווקא אני זכיתי לראות את זה בעיניים.
אין לי מושג, סבא, מה התשובה לשאלה הזאת. גם אני תמה על כך מאוד, אבל את הדו"ח השנתי הנה אני מעביר בזה בנאמנות: העניין שלכם מתגלגל ומתקדם מאוד, אבל הכול מעורבב ומבולבל, וזה בכלל לא הולך כמו שתיארתם לעצמכם. מהר הצופים רואים בעיניים גם את הנחמה וגם את הפורענות מתרוצצות זו בתוך זו. ירושלים בנויה על כל ההרים סביב לה, והיא יפה ומלאה צאן אדם יותר מכפי שהייתה מעולם. יותר מימי דוד ושלמה. יותר מימי עוזיהו, ויותר מימי תפארתו של בית שני. תאמין לי, סבא. אני לא מגזים. אבל בהר הבית ובסביבתו הקרובה, עשיו שונא ליעקב כמו שכתוב בנבואות הפורענות, ויחד עם זה אותו עשיו גם מתפלל ומשתחווה לא-לוהי אברהם, כמו שכתוב בנבואות הגאולה.
כבר מתקיים הפסוק "גדול יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים". הר הבית מפורסם וגדול וחשוב עד מאוד, בעיני מאות מיליונים של בני אדם בכל העולם, בכל הגויים. אבל זה בכלל לא כמו שחשבתם שיהיה: הגויים נוהרים אל הר ה' תוך כדי ומתוך שנאת ישראל גדולה.
מהר הצופים רואים דגל ישראל מתנופף על עמדה של מג"ב בדרך לרוקפלר, ובמרחק 100 מטר משם דגל אש"ף תלוי על חוט חשמל וכתובות נאצה בערבית כתובות על הקירות. רואים מכאן את הבתים היפים של תלפיות מזרח ואת הגן והטיילת המקסימה, ובמדרון מתחת בוערים צמיגים ועולה עשן. הכול מעורבב, וכאילו כל ההתפתחויות הסותרות זו את זו עדיין אפשריות.
אם אתה יכול להביא הנה את שרה אמנו היא תוכל עדיין לראות את ישמעאל מצחק וצחוקו מפחיד ורע, אבל רחל אמנו עומדת כמה קילומטרים דרומה מכאן, בדרך לגוש עציון, ורואה את הבנים שבים לגבולם מרוסיה ומאתיופיה. כל אחד שחוזר מנגב לה דמעה אחת, ורק בזמן האחרון נוגבו כמעט חצי מיליון דמעות. אלא שירמיהו הנביא לא יכול לעמוד שם ולומר מנעי קולך, בגלל דהיישה. רעולי פנים זורקים שם אבנים ובקבוקי תבערה והמואזינים במסגדים מעודדים אותם להתפרע ולהרוג, וגם – כמובטח בנבואות הגאולה – קוראים להם להאמין בה' א-לוהי אברהם. הגאולה מתרחשת ומתגלגלת אבל נוסעת במין שיווי משקל רופף, שיווי משקל של רוכב אופניים. והכול מעורבב כאילו הכול עוד ייתכן, גם לכאן וגם לכאן. ואני מבין את המסקנה מכל זה, אני יודע איך זה לרכב על אופניים: או שאתה ממשיך להתקדם או שאתה נופל.
לכן, אני מסתכל לא רק על מה שרואים מכאן למרחק אלא על מה שמתרחש פה קרוב. יש פה למטה רחבה מוארת בפרוז'קטורים גדולים ומקושטת בדגלים. ומסביבה – חושך. כל הזמן, מן הבלתי נראה, זורמות לתוך מעגל האור חבורות-חבורות של נערים ונערות בכחול לבן. עשרות, מאות ואולי אלפים. גם לי, סבא, אין מושג איך זה ומאין זה ומי ילד לי את כל אלה. מישהו צריך לכתוב עליהם נוסח חדש של "מאמר הדור". דור אחר שגם הוא כולו תימהון.
התאורה החזקה שברחבה ומעגל החושך שמסביבה יוצרים הרגשה כאילו הם באים מן האין. רק לפני רגע הם לא היו קיימים בכלל, ופתאום הם כאן בתוך האור. עוד קבוצה ועוד כיתה ועוד חבורה; שמחים ושרים ורוקדים, נערים ונערות, לגמרי בנפרד אבל מאוד ביחד. וגם זה פלא בעיניי. לא רק שהם ישנם כאן, אלא גם הנוסחה המאוזנת והחכמה הזאת, של אחווה ורעות ומעורבות, יחד עם צניעות ואיפוק והפרדה. מין נוסחה של בנות ירושלים במוצאי יום הכיפורים, שהדור שלי לא ידע אותה. וגם עכשיו, מחוץ למעגל האור שכאן, איש לא יאמין שהיא אפשרית.
עד כאן הדו"ח לסבא, ולמרות שהכול רק דמיון ולא באמת הוא נמצא איתי על המרפסת, אני מסתכל במעגלי הכחול לבן הרוקדים ואני יכול לשמוע אותו אומר שוב: ימות המשיח – ימות המשיח – ימות המשיח. אבל הפעם – משום מה – הדמעות שלו מרטיבות את העיניים שלי. האם ייתכן שהוא הוריש לי את הכוח המניע של המהפכה הציונית, או שזה בסך הכול סימן לכך שעכשיו גם אני כבר בין הסבאים.
כולנו, או כמעט כולנו מעדיפים את הקול של עצמנו באיך הוא נשמע לנו ולא דרך ההקלטה. לאו דווקא כי הגולגולת מייפה את הקול, אלא בעיקר כי אנחנו נוטים להעדיף את המוכר
פסנתר חשמלי לעומת פסנתר אקוסטי אמיתי שאפשר ממש להרגיש את ההדהוד של הצלילים העילאיים
ממה שאני יודעת לגבי עצמאיים יש קצת חוקים שונים משכירים ולכן כדאי לשלם לרו"ח בכל מקרה שיבדוק את העניין
רק שימי לב שגם אם מוותרים על האזרחות לפני הויתור את צריכה לדווח מס על השנים רטרו ( ולשלם אם את עוברת את תקרת המס לשלם לארה"ב.. ) כך שזה לא בהכרח משתלם
ויתור על האזרחות עולה לא מעט כסף גם
כי ההכנסה על כל ילד היא קבועה, אבל ההוצאה על המיסים עולה ועולה ועולה ככל שאתה מרוויח יותר.
אנו מארגנים אמירת שיר השירים גם בערב שבת זו לרפואת כל חולי הקורונה ובינהם:
הרה"ג מימון בן בתיה נהרי חבר בית הדין הרבני הגדול.
הרב חזקיהו רפאל אפרים בן שרה לאה שינפלד.
האברך הרב נתנאל בן שרה זהבה כץ.
בתוך שאר חולי עמך ישראל,
כל מי שיכול ומעוניין להצטרף בלי נדר לאמירת שיר השירים, אנא יעשה השב למייל זה rachelon909@gmail.com
או ווצאפ / שיחה למספר 0527111902.
בשבוע שעבר הגענו ללמעלה מ1500 איש, כמובן שהודענו למשפחות ששמחו מאד עם הידיעה שעם ישראל איתם.
בשורות טובות, אייר- אני ד' רופאך.
נשמח ונודה לכל מי שיוכל להפיץ הלאה.
כאילו היה יותר נחמד אם הוא היה אומר- אנו מכריזים בזאת על יומיים חופש בעצמאות ועל הקמת.. ידה ידה ידה.
חבל, סתם פספס. היה יכול לצאת מלך.
איכההיה נחמד
מזמור לאל ידיעם כמה ניקים בפורומים דיברתם?
(בונוס- כמה בנים/בנות?)
ועם כמה ניקים את מדברים קבוע?
(בונוס- כמה אתם מכירים מחוץ לפורום?)
ומכמה ניקים 
חחח, סתם למרות שתמיד יש אחד שפעיל יותר ואחד שפעיל פחות
אין לי ראש למילים ארוכות אז אעשה זאת בקצרה:
אחד. אתמול נטשתם אותי. הנה בא בנאדם כריזמתי, איכותי, ייחודי, מגיע עד אליכם, מציע לכם את הקוסמת שבהצעות,
מנסה לארגן אתכם לעשות משהו עם החיים שלכם ביחד עם כל העם, מביא רעיון אש ואתם? מבריזים לישון..
בית. ואני שואל- "מה זה"?
טרי. מה זו ההתנהגות הזו, כאילו, איפה חונכתם ביער שרווד?!
קיצר, תתאפסו על עצמיכם, אתן לכם עוד הזדמנות לנצל את הכישרון הסוחף שלי לטובתכם, ויחד נצליח!
*לצוות ההנעלה- אני מאד מקווה שהוספתם כפתור- 'מחק', אחרי שכולם נחפשו ליכולת המדהימה שלי לעשות משני רשרושים אחד.
תודה.
כבר מתחילים.
הרעיון הוא כזה, עד שנארגן את כולם, בינתיים ננשנש לנו משהו, כבד אווז, או לפחות קצת חלוויאת להרגיע את המחשבות ואז נוכל לחשוב בבירור על איך לארגן את כל העם לטיול בצפון.
עכשיו נעבור לשאלה שמקוננת בראשכם והיא- 'אז מה אתה אומר, בעצם'?
אז אני אומר- בואו נתארגן כל העם למנגל אצל נריה, ונישאר לישון. ומשם, על בטן מלאה, הכל ייראה אחרת.
אתם איתי או שאיבדתי אתכם באין לי ראש למילים ארוכות?
את צמחונית.
אני מתרגש, אני לא יודע מה למלמל :/
למי אני טורח? בשביל מה? אני את החומר יודע. אם אתם לא רוצים לישון אצל נריה אז סבבה. אני אשן אצלו לבד.
כאילו, as if..
האטורי האנזו- מהדורה מוגבלת.
נחטף מהמדפים. (אחרי כל שאר הסחורה)
למה מפחיד? זה השם של יוצר החרבות היפניות. מאיזה סרט שהיה פעם.
זה לא יותר מפחיד מזה שאת משמידת חסות, בואי
למה את לא אוכלת בשר? חבל, אם את לא תאכלי וההוא לא יאכל אז מה יהיה על בעלי החיים? יתרבו ואז יעלה להם מחירי הנדלן.
נולד לב ומסביבו בנאדם!
אבל אם אני אעטוף לך את שקדי העגל נגיד בעלה בננה, תאכלי? תנסי לפחות?
די, את נעולה, אי אפשר ככה.
הבנתי. לא אפרט! (: (למזלי, כי מאיפה לי עלה בננה עכשיו)
כשאת מסבירה לאט אני מבין מהר.
אחזור!
איי שוד בי בק.
*וויל בי בק.
*הב בין בי בק!
ההתנהלות החסרת אחריות של מי שאחראי על הזיקוקים. מתפוצצים לנו מעל הראש ברעש, בלי להתחשב בילדים ישנים, זקנים, הלומי קרב, וכול אלה שרעבים ללחם (בפרט בימי המשבר בעקבות הנגיף) או זקוקים לסיוע כלכלי. במקום לקבל סיוע מהעירייה, העירייה מפוצצת להם את הכסף מעל הראש במשך כבר 19 דקות לפחות אם לא יותר..
להגזים בכמות
בינתיים אין לי מגזר
למה צריך מגזר?
ומה זה אומר להיות חרד'ל \דתל' תורני?
איך אהבתי את הסדרה הזאת..
מצאת פה צופן תנ"כי חביבי 
יום העצמאות נחגג בזמנו. פעם אחרונה שזה קרא היה לפני 9 שנים. אך הפעם שלפני הייתה יחסית מעט זמן לפני, שנתיים לפני. והפעם הבאה עוד 3 שנים
שאר התזוזות מונעות חילול שבת. אבל במקרה הזה זה רק משיקולי נוחות
את יום העצמאות עד הערב, שזה כבר יהיה שבת אם הוא יצא ביום שישי.
אני לא חושבת שיום עצמאות בשבת יהיה כיף,
איך נקיים את מצווות היום, לעשות על האש ?
אפשר להכין את הבשר לפני, להוציא החוצה עם פלטה ולחבר לבית עם כבל מאריך
מתקיים אחרי חידון התנ"ך, פרס ישראל וכו' וכו'.
זכור לי מצעד עם משאיות וטנדרים שעשו מוזיקה ותערוכה והוא היה ביום עצמאות בלילה
עיקריים לא פחות מטקס הדלקת המשואות.
הסיבה היתה שההכנות לטקס גרמו חילול שבת.
יום הזיכרון חייב להיות ביום שני, ויום העצמאות לא יאוחר מיום חמישי. אחרת - חילולי שבת.
יום העצמאות לא נחגג בזמנו לפני 9 שנים אלא פעם אחרונה לפני 11. והפעם שלפניה היה לפני 3 שנים, וגם הפעם שלפניה. פעם הבאה עוד 3 שנים ואחריה שוב אחרי 3 שנים ואז אחרי שנה. אנחנו בפתחו של עידן חדש שבו יום העצמאות נחגג בזמנו לעיתים קרובות יותר. לעיתים יש תקופות יובש ארוכות בלי שזה קורה ואנחנו סיימנו את הארוכה מבניהם.
פעם אחרונה שיום העצמאות נחגג בזמנו הייתה לפני 11 שנה- בשנת 2009. יום העצמאות נחגג בזמנו רק כשהיום הראשון של פסח חל ביום חמישי (כמו שהיה השנה). כל השנים מ-2010 ועד 2019, היום הראשון של פסח חל רק בימים שלישי ושבת ולכן יום העצמאות לא חל בזמנו. עכשיו כשפסח חל ביום חמישי, יש לזה עוד השלכות שלא היו כבר זמן רב: תשעה באב יחול ביום חמישי (שזה אומר שיהיה לנו הרבה ימים של דיני "שבוע שחל בו") וכן זה אומר שהיום הראשון של ר"ה ושל סוכות יחול בשבת (כך שלא יהיו באותם ימים מצוות שופר וארבעת המינים). בנוסף, בשנה הבאה, ערב פסח יחול בשבת (פעם אחרונה שזה היה- בשנת 2008). ותמיד כשערב פסח חל בשבת, הפורים שלפניו הוא "פורים משולש".
ישר כוחו של @2121 !!
קוראים מגילה בי"ד ונותנים מתנות לאביונים ומשלוח מנות, בשבת מציינים את פורים בתפילה ובראשון סעודת פורים
מושיקוצופן את בש
| א' דחג הפסח | תשעה באב שאחריו (כשאינו נדחה) |
| ב' דחג הפסח | שבועות שאחריו, שחרור ירושלים (יום ירושלים [כשאינו נדחה])[1] |
| ג' דחג הפסח | ראש השנה שאחריו (וכן חג ראשון של סוכות ושמיני עצרת) |
| ד' דחג הפסח | קריאת התורה (שמחת תורה בחו"ל שנחגג ביום טוב שני של שמיני עצרת, כ"ג תשרי) |
| ה' דחג הפסח | צום כיפור שאחריו (וגם צום גדליה [כשאינו נדחה]) |
| ו' דחג הפסח | פורים שעבר |
| ז' דחג הפסח | עצמאות (ה' באייר כשאינו נדחה) או עצי המערכה, לציון ט"ו באב בו פסקו לכרות עצים למערכה |
מוצאי יום העצמאות זה החג האמיתי כנראה.
@חבדניקים
אז למה אתה סתם אומר נתניהו??
ואפשר לעבוד חצי יום וחצי שני לעשות מנגל. בכל אופן השנה שגם צריך לקצץ בגלל הקורונה וגם אי אפשר בקושי לצאת מהבית לא היה שום הגיון בשבתון כללי
תקרא את שאר התגובות בשרשור חמוד...
מן טיול גיבוש שכזה לכל העם. אנחנו חייבים, שלא לומר מוכרחים וצמאים
עם ישראל חייב חיבוק!
אני יותר מאשמח לשמוע את דעתכם בתנאי שהן מתאימות לדעתי. אחרת אני עלול להיות פחות מאשמח.
ויש להם גם מקום מיועד לאכלוס באילת. זה חלק מהתקציב שלנו עם הפעלות והכל, רק שיקחו כובע כי חם שם :/
נוכלת. ואני כבר ראיתי איך העם רוקם עור וגידים.
אגב, יש רק שלושה כובעים אז אם לשניים יש ראש קטן הם יכולים להתחבק יחד תחת שמשיה אחת.
מסכים.
דברי איתי בכט בנובמבר!
תקשיבי גיברת! מה לא מובן ביש רק כובע אחד לשניים? הרמז לא ברור? אז לשלושה!
אלא אם כן הם חמודים, לא מדברים הרבה, רגועים ומעסיקים את עצמם. וגם אז, אילת תהיה מושלמת להם.
היית רוצה, אני הכי מתאים! חוצמזה, די עם הפסיכולוגיה ההפוכה, זה עובד עלי וזה לא נעים לי!
אחזור!
איי שוד בי בק.
*וויל בי בק.
*הב בין בי בק!
אפשר לארגן עם כולם גם לבית המקדש..?!
אנחנו נפיץ את השמועה ולאט לאט זה יתגבש!
(זה באמת עושה קמטים? 
)
אל תשאלי, לפחות שני חברים כבר ענו לי בוואטסאפ שהם באים! למרות שאחד הערתי משינה ונראה לי שהוא לא בפוקוס והשני קצת שיכור אבל היי! אנחנו לא נאבד תקוה בגלל שעדיין 8 מיליון לא ענו לנו. לאט לאט.
מבשר נריהבכיתה הטיפולית הזו. יקח לי שעה לחזור ואז נמשיך להתארגן- כל העם לצפון! (חוץ מהילדים של זאתי שנראה כבר מה נעשה איתם) קיצר, הבנת. תפוס פיקוד,
אחזור חד וממקומד! ס'תומרת ממוקד!
שעה נריה! זה כל מה שאני צריך! אל תירדם לי!
סעו ברכה!
מבשר נריהנראה לי סופר חשוב.
עיגול אדום, לבן מוקף אדום, אדום מוקף לבן מוקף אדום.
אני אלך למדבר, לנשום אוויר שקט
ורגוע.
תשאירו מישהו להפעיל סירה בים-סוף.
או שתשאירו אותה לבד.
קשורה למזח.
אהה,
ואם כל העם,
נכון הפלאפון שלי גם?
והמחשב, והמרצה
וכל מה שאני לא רוצה.
אז תהנו, בצפון
תהנו בדרום
תדווחו לאן הלכתם,
תהנו המון.
קיצר, חשבתי על זה, לא חייבים לצפון כוספת, אפשר לדרום ולשלוח את הילדים של זאתי לצפון. לחוף גיא או למצוקי דרגות, אם זה בצפון. כי אני לא סגור איפה זה, רק זכור לי שיש מקום כזה- מצוקי דרגות. בכל אופן אפשר.
עכשיו סתם יצא לי לחשוב בשעה האחרונה תוך כדי שאני מתבונן על עלה, עלה לי רעיון
נכון כל אחד מאתנו עוסק במשהו למחייתו? ואנחנו הרי קבוצה מגובשת שמלכדת את כל העם אז אפשר שכל אחד מאתנו יציע את מרכולתו לקבוצה במחיר הקרן וכך כולנו נרויח ממחירי עלות על מה שאנו זקוקים לו,
אז אני אתחיל..
מי צריך מאבטח? :/
וכולם צריכים מאבטח ושלא יספרו לך אחרת! העתיד נמצא במאבטחות!
*באבטחות!
לדעתי צריך למספר אותנו. כוספת רוצה להיות 1?
לא?
כוספת, את עושה סלט. את מספר 1.
אחרייך, מזמור, מס' 2
אחכ, זאתי 3
אני 4
הודעה 5
נריה 6
ו.. היו שם כמה שמות באמצע הרשרוש אבל נראה לי שהם בוטים :/
נראה לי שהבנתי את הכוונה של 'הגבת לא במקום'.. :/
אפשר למחוק הודעות בפורום הזה? אהממ
טוב, לכל המתעוררים בבוקר.. אממ..
עשיתי לכם קצת בלגן בפורום אבל הכל בגלל ארבעה ילדים ושלושה כובעים ונסיעה אחת לבית המקדש.
הא ומאבטח. היה אממ, גם מאבטח.
בכל אופן,
בוקר טוב ועצמאות שמח. ותוסיפו אפקט מחיקה, זה משהו שהמציאו בעתיד אתם תאהבו.
קיצר, כוספת, לחזור למטה? לא נעים לי שנדחפתי לכאן.. מרגיש קצת לא שייך, כמו מיונז בחריימה :/
אליהו בן רוני ז"ל, היה חייל הסדר איתי בישיבה. עלה לארץ עם הוריו, היו לו בעיות בריאותיות אך עשה הכל כדי להעלות פרופיל ולהתגייס לשריון (אני הייתי מבין אלה ששכנעו אותו 
).
באירוע חדירה בגבול מצרים הטנק שלו הוקפץ ומסיבה לא ברורה הטנק התהפך ואחד הפגזים התפוצץ (לא ברור מה גרם למה, הפיצוץ גרם להתהפכות או ההפך) ובתור נהג שנצא עמוק בתוך הטנק הוא לא שרד. יהי זכרו ברוך
השקיע את כולו בישייבה בתורה ובבנין עצמי, תמיד מחייך ובמצב רוח חיובי. אני כמעט בוכה עכשיו בכתיבת שורות אלה 
מרוב השקעה באנונימיות לא כתבתי את שמו...
אליהו דרורי ז"ל
