פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 488)

@איכה@אילת השחר@חיות צבעונית@בת של השם@הודעה@(אהבת עולם)@ברוקולי@בסדר גמור@יהיה בסדר....

זה עושה כווץ כזה בלב.

לא הייתי בחיי בפסח בבית.
כשהייתי קטן בחו"ל היינו טסים לסבא וסבתא שלי וכל הבנידודים שלי.
בארץ כל שנה למלון.

איך אני יעבור את הפסח בלי משפחה.
לפחות נקווה שאוכל לעשות סדר אצל אמא ואבא שלי.

סוף סוף קצת פחות ראוותנות

חוזרים לפשטות, לשקט, לביתיות.

 

כיף לראות את הארץ תוססת ושוקקת חיים למרות הכל.

חיים, גאולה, לא ראוותנות

לראות את ז'בוטינסקי ריק, יכול להיות מעורר תקווה.

אבלאבל,

זה סמל לחיים.

 

(עברתי השבוע בתחנה מרכזית בירושלים, יום ראשון, צהריים.

התחנה בדרך כלל שוקקת חיים בשעות האלו.

אני רגילה לסיבוב הקבוע בחנויות הרגילות, 

חיילים מכל כיוון,

רעש מזוודות,

תקווה קלושה שיהיה מקום בעמידה באוטובוס

ופתאום כלום.

הכל סגור, ושומם.

 

וכן, היה לי מקום באוטובוס,

אבל עגוממש

ונותן תחושה של חורבן.

 

 

העולם חוזר לתשובתו. לראשוניותו (יש הרבה חיות שיוצאות לרחובות בחו"ל)
אנשים חוזרים לטבעם כבני אדם (גם כלל העולם, ובייחוד פה בארץ ישראל )
אוהבים
אהובים
מתקשרים , מתחברים , מגלים את עצמם
את האלוקים שמסובב הכל.



בזכות וירוס קטן ומורכב (שלא יודעים עדיין איך הוא מתנהג בגלל שהוא שילוב של תכונות שעמידותו היא עדיין אגוז לפיצוח)
כמו יתושים של טיטוס בשעתו


מחר יאמרו כולם בקבלת שבת
"ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלוקינו"

(שבת. זכר למעשי בראשית. חמדת ימים. כי בו שבת מכל מלאכתו. ישמחו במלכותך. כולם יישבעו וייתענגו. וינוחו בו כל ישראל מקדשי שמך.
וייתנו לך כתר מלוכה. ויאמר כל אשר נשמה באפו "ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה")



בפי ישרים תתרומם.

זה שמח תחשוב שבשבת כולם יהיו בבית ולא יהיה להם איך לחלל שבת (:
גאולה שלמה לכולם!!! אמן בקרוב !!

אולי חילול שבת במרחב הציבורי לא יהיה וזה אכן מבורך אבל לא בנסיבות האלה.

שכבר שעכשיו שתי שבתות לא יחללו שבת בפרהסיה
מהמם.
מה שעצוב זה לא שאין אנשים ברחובות אלא שאנשים חולים!! צריך להתפלל עליהם לעזור להם שה' יתן להם רפואה שלמה
צריך לזכור לא כמה התוכניות היום יומיות שלנו נהרסו אלא שיש מי שבצרה ואיך עוזרים לו

בפרהסיה "ברוב עם הדרת מלך".
אין מנינים. אין חבורות לומדי תורה. בריתות וחתונות בצמצום וכדומה.

ולא בהשפעת השכנים שחיתנו/ העשירים ש.../ מה יאמרו



העולם (גם היהודי) חוזר לתחייתו.

לפחות בכבישים אף אחד לא צועק.. כולם בנחת,
חצי כביש ריק אז אין פקקים !
זה נחמד

יאלה

@זריחה הנגנית שלנו

סליחה שנעלמתי פתאום

 

אחרי שגנבו לי את המחשב וקיבלתי אותו חזרה ניסיתי למצוא אתכן וזה כבר לא עבד

 

 

היה לי ממש כיף איתכן

 

@השתדלות !

@לב אוהב

@הודעה

@מוריה2

רק אבא אמא והגדולות בבית,

בשישי קורונה כולם ביחד מארגנים את הבית לשבת וזה כיף הרבה יותר!!

שאסתכן בלהשמע בכיינית?
לא היה קייטרינג בסופר מסוים וזה אומר שאין לי ארוחת בוקר שאני רגילה אליה

ווווווהכי גרוע:שבתות קיץ אני הולכת לישון כל כך הרבה בצהריים שזה ידפוק לי את מנגנון השינה במוצ"ש

עשינו הזמנה בסופר חרדי בבני ברק שלא עמד בעומס

לא הגיעה

 

נסתדר עם אוכל לשבת על בסיס המקפיא. יהיה בסדר.

אני קמה בבוקר נוסעת עם בעלי לטייל לשתות קפה ביחד
ועכשיו אנחנו בבית 😐

טוב, מסתבר שלא כ"כ (זקן).

חוץ מזה שהנזק הכלכלי שלהם הוא הרבה יותר מהרווח שאולי היה להם

בינלאומי.

- הרווחתי זמן איכות נדיר עם המשפחה האהובה שלי.

- טיפ- בלי בהלה. להישאר רגועים ולנצל את כל הפלוסים שקיימים בתקופה הזו, כג':הנ"ל.

ובפעם המיליון וחצי בערך: אני במצב נתון רגיל רק עם עוצר יציאות.
טיפ-אוכל אוכל אוכל סדרות וקבוצות וואטסאפ (כשכל אוכל מבטא משהו אחר)

יותר בית יות ר זמן פנוי

המון.

לנצל את החופש הלא צפוי, ולעשות דברים שיתנו סיפוק.

פעם היה פה חיים

- לא לקום ב6 בבוקר?
- לישון באותה שעה כמו עכשיו, ולא לקום ב6 בבוקר
- לאפות ולבשל המון דברים שרציתי ולא הספקתי.
- לבלות עם אחיינים שלי דרך וידאו (פחות בגדים מטונפים, יותר חוויתי להם, פחות סחרחורת לי 😝, שמירה על ילדים ממשפחות שונות בו זמנית )
- לשנוצ תוך כדי שיעור בלי מצפון כי המרצה לא רואה.

ועוד ועוד.
הודו לה'. מנוחת הנפש ממש.

שנצא לחירות "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

הרווחתי חופשה וזמן עם המשפחה באמצע החיים.

הטיפ שלי (בעיקר לעצמי..)
לנסות להעיר פחות לאחרים ובאופן כללי להשתדל להיות כמה שיותר נעימה כדי לעשות אווירה טובה בבית....

לא מתענים בחודש ניסן.
אסור ללכת לבית הקברות כל חודש ניסן.

חודש של שמרבים בו בשמחה ומרגישים חירות.

משעמם לי.
ואני לא מרגישה שום חידוש

שוקלת להמשיך תהליכים מאתמול

כל השיעורי תורה ותפילות שיש דרכו.

חוסך כסף ועוגמת נפש לכולנו

אמנם צריך לנקות את הכלוב שלהם המון כי הם מסריחים אבל הם נורא חמודים

אותם מגרשים ואותם מטפחים, אפלייה.

אבל לא כשהם מסתובבים לנו בין הרגליים

אחרי שכל השנה לא מבינים למה יש בבית עומס דברים.

במיוחד עכשיו עם הקורנה הם ממש קמו לתחיה

וארנבים, ושרקנים, וכלב וכו' וכו'..

 

אני אוהב חיות  

 

לי יש אקווריום כרגע, אין מה לשנות בגלל פסח

בשפע.

גפן, לימון, קלמנטינה, תפוח, שזיף, תאנה, אגוז, אגס, רימון.

זה מה שאני זוכרת בשלוף

אבל זה אווטינג

אפשר לדאוג שיהיה עץ על הדרך..

אתה רואה סברה כלשהיא בלהצריך דווקא שני עצים?

 

ושני מינים מאן דכר שמיה? אין לזה שורש וענף בתלמוד ובראשונים

הסתומה הזו בגמרא (ברכות מג: ): האי מאן דנפיק (האם יש הידור לברך דוקא מחוץ לעיר) ביומי ניסן (האם ניסן דוקא) וחזי (עיוור או לילה) אילני (מיעוט רבים שניים. שני סוגים) דקא מלבלבי (ולא פירות), אומר... 

 

וכמובן שאין מלשון 'אילני' ראיה אע"פ שהוא בלשון רבים, שאפשר לומר שהכוונה היא ל'אילני דעלמא' וכעין שאמרה הגמרא בעירובין (יד: יח.) ופסחים (כג.) ובקידושין (סד: ) ועוד.

והסברא בזה, אפשר לומר שהיא עצמה ע"פ הכלל של מיעוט רבים שניים. שכיון ששניים נקראו רבים [ועי' בגיטין (מו.) ובחידושי הרש"ש (חולין יז: ) ובלשון רש"י כריתות (ב: ד"ה נזירות) וי"ל], יש לשבח את ה' דוקא על רבים שמורים על השפע. והוא הדין והוא הטעם לשני סוגים.

ואעפ"כ, לא חושב שיש טעם לקבוע הלכות לפי דיוקים כאלו. לא צריך להגיע לאילנות דעלמא, המציאות ביומי ניסן היא שיש אילנות מלבלבים בחוץ. גם באילן אחד יש ריבוי של פרחים, ואין שום סיבה שחז"ל יתקנו ברכה דווקא על שניים.  ובכל מקרה בוודאי הגמרא לא היתה אומרת "וחזא אילנא דקא מלבלב" כיון שלא זו המציאות, כך שאין מקום לדקדק בלשון הגמרא בעניין זה.

 

כמו כן, פשוט שמבחינת ההלכה אין שום סיבה בעולם שהברכה תהיה דווקא בניסן ולא באדר או אייר,או בכל חודש אחר שיש בו לבלוב עונתי.

 

גם מה שמובא בכמה אחרונים בשם 'המקובלים' לברך דווקא בניסן, זה מקסימום יכול להיות הידור כדי להרוויח 'עניין', לא יכול לעקור את ההלכה הפשוטה. (וגם לפי הקבלה אין לזה מקור באר"י , והמקור הקדום ביותר שמזכיר זאת הוא החמדת ימים וכולם העתיקו ממנו או ממעתיקיו, וכידוע אמינות הספר שנויה במחלוקת).

 

 

פשוט שמבחינת ההלכה אין "הידור לברך מחוץ לעיר", "נפיק" הכוונה יוצא מהבית למקום שיש בו אילנות, יהא זה בעיר או מחוץ לה. ובכלל, אין דבר כזה בתלמוד "ללכת לברך ברכת האילנות", הברכה נתקנה למקרה שרואים.

 

 

 

 

וגם הדחיות שכתבת שהמכנה המשותף לכולן הוא 'אורחא דמילתא נקט', גם ידועות וניכרות.

 

אני חושב שהסיבה שהאחרונים ראו לדייק במימרא זו ביותר היא משום שאין עוד איזכור לברכות האילנות במקום אחר, וגם קשה לדמות אליה עניין אחר וילמד סתום מן המפורש, ולכן אי אפשר לגזור את דיניה וגדריה אלא מכל קוץ של יו"ד במימרא הזאת.

(או שרק פוסקי זמננו הם אלו שאמרו שזה לכתחילה בלבד. לא יודע)

שהמהות של חודש ניסן הוא "הניצנים נראו בארץ" ועל שם זה נקרא ניסן מאכדית.
ניסן מסמל תחילה ופריחה חדשה בעולם ובנפש האדם.
לכן אני כן רואה סברא שיהיה דווקא בניסן ובמיוחד שרק מברכים פעם בשנה ותחילת שנת הפריחה בארץ ישראל זה בניסן.

לגבי שני עצים או לא. בנוסף למה שהביא @שום וחניכה יש ראיה מהמשנה בברכות פרק ט שכתוב: "על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו מלא עולם. על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר ברוך עושה מעשה בראשית" ושם ברור שהכוונה לאחד.

לגבי מה שכתבת שהמדת ימים לא אמין. נראה לי לא נכון בכלל, כי גם אם נתעלם מרוב החוקרים שאומרים שהוא לא כתב ומלא רבנים במשך הדורות שציטטו את הספר ונניח שזה נכתב על ידי נתן העזתי, הרי הרמח"ל כותב שנתן העזתי כתב הרב דברים עמוקים על פי הקבלה ורבי יהודה פתיה כבר תיקן את נשמתו. אבל זה נושא לשרשור חדש.

במקום להקשות- לא הגיוני לקבוע דיוקים כאלה כי הגמרא אורחא דמילתא נקטה,
אפשר לומר- הגמרא תיארה מציאות שבה מברכים. אדם שיוצא ביומי ניסן ורואה אילנות מלבלבים מברך עליהם. המציאות שהייתה בזמן חזל ועליה הם דיברו היא הרבה אילנות יחד ולא אחד פה אחד שם. על מציאות אחרת הם לא דיברו וממילא התקנה לא הייתה עליהם.

לכן- האם מסברא צריך לברך רק כשרואה אילן אחד? האם מסברא צריך לברך באדר או אייר?
כן. אבל זו לא המציאות שעליה חזל תיקנו. אה"נ שאם הייתה מציאות כזו בזמנם היו מתקנים, אבל פשוט לא הייתה.

לגבי האם צריך ללכת לברך ולחפש אילנות כדי לברך- אמנם לא, אבל נהגו ישראל לחזר אחר המצוות/ברכות. ובפרט הנדירות.
אכן קשה על אלו האומרים שעדיף להזדרז לברך כמה שיותר מוקדם אם הם אומרים כך לפי הנגלה.

וכי בזמנם הפריחה התחילה בדיוק בא' ניסן ונגמרה בל' בו?!

 

וכי בזמנם לא היה אפשר לראות עץ בודד?!

 

אמינא כד ניים ושכיב רב אמר להא מילתא.

המציאות *השכיחה* של זמנם הייתה כמה עצים ולא אחד.
המציאות השכיחה היא שהלבלוב בימי ניסן.
המציאות השכיחה היא שאדם די נמצא בסביבת אילנות ולא יעבור ניסן מבלי שיראה (אם כי זה לא באמת קשה כי הם לא קבעו זמן סופי, כל עוד יש לבלוב אפשר לברך).
ועל המציאות השכיחה הם דיברו ותיקנו. לא בכוונה אלא כי זו פשוט המציאות.
יתכן מאוד שאם אמוראים היו דנים בסוגיות אלה ומפלפלים בהם הם היו אומרים שזה לא באמת משנה וכו, אבל זה כח שלנו אין אותו.

ועדיין דבריי במקומם עומדים.

אבל מה שהקשת לא קשה. הם פשוט דיברו בהווה ועל זה חלה התקנה. לא כי אין מקרי צד אלא כי הם לא עסקו בהם.

אדר ואייר הם לא 'מקרי צד'. כל עוד אתה לא מחלק באופן מלאכותי -  אין סיבה שיהיה חילוק.

 

כנ"ל לגבי עץ אחד.

 

זו לא תקנה לדבר לא שכיח, אלא תקנה כללית שמטבעה כוללת מצבים שכיחים יותר או פחות.

 

כמו שתאמר - בדר"כ כשיש ברקים ורעמים אז יש כמה בסופה אחת, לכן תיקנו דווקא על כמה ולא כשיש רק ברק אחד.

הם לא התכוונו לשלול מקרים אחרים אלא פשוט לא דיברו עליהם. ואנחנו לא יכולים להוסיף עליהם.

ולכן זה שונה מברקים שם המשנה לא מדברת בצורה של תיאור מציאות ולכן פועלים לפי ההגיון, שאין הבדל בין ברק אחד לשניים ולא מסתכלים על המקרה השכיח.

האם אלו מקרי צד?
אדר- בדכ פריחה, לפחות בולטת, היא בניסן או לקראת ניסן. אבל פה אפשר להסכים שהכוונה לתקופת ניסן וזו המציאות שחזל התייחסו אליה (ולא משום אורחא דמילתא נקטה הגמרא).
אייר- בדכ אדם שחי בזמנם ראה עצים בתדירות גבוהה וכבר ראה בניסן. ומעבר לזה, הם תיארו זמן התחלתי ולא זמן סופי כך שזה לא קשה.
עץ אחד- ודאי שזה מקרה צד. תלך אפילו לישובים ישנים ותראה.

בדיוק בירכתי

מקסימום עושים הפגנה ליד כמה עצים

גם של רבי שמואל הלוי קֶעלין זצ"ל בעל ה"מחצית השקל" על המגן אברהם.
בסימן רס"ח ס"ק ב' הוא מסביר את שיטת ה'שלטי גיבורים' שלא צריך במוסף לפסוק אם התחיל בברכת 'ואתה חונן' על פי הירושלמי "אם אין בינה אין תפילה" שמשמע שברכת 'ואתה חונן' שייך לכל התפילות, אפילו למוסף.

ספח ת.ז?

 

שבת.

הם גרים 5 קילומטר ממני.
אם אסור מאה מטר. זה פי 50 מעל המותר.

אבל ההתנהגות הכי אחראית היא להישאר לבד ולא ללכת להורים.

זה לא פשוט בכלל, אבל זה מראה הרבה על רמת האכפתיות שלך.
מעריך

מעריך את האכפתיות שלך.
זה לא פשוט בכלל, וההקפדה ראויה להערכה

מה יבקשו תעודת זהות אם יראו אותי בחוץ?

שיתן דוג' אישית

בואו נהיה גיבורים, בוגרים ואכפתיים כלפי אחרים ונשתדל פשוט לא לצאת החוצה סתם כדי שלא נרבה חולים בעם ישראל ובעולם

או לא ליד בתים.

תחזיקו איתכם שלט קבוע "ביבי טוב/ רע" ותגידו שאתם בדרך להפגנה🤷‍♀️

בואו נהיה גיבורים, בוגרים ואכפתיים כלפי אחרים ונשתדל פשוט לא לצאת החוצה סתם כדי שלא נרבה חולים בעם ישראל ובעולם

ושאנשים לא ייפגשו עם חברים.

ככל שנמעיט במפגש עם אנשים אחרים בעת הזאת כן ייטב.

זה קשה, אבל ראוי שנהיה בוגרים ונחשוב על האחרים ונהיה זהירים.

נתפלל ונעמוד בכללים ונעשה תשובה ובעזרת ה' המצב ישתפר במהרה.

אבל לפעמים נדרש מאיתנו מחיר קשה כדי לדאוג לאחרים.
עולה השאלה כמה אנחנו מוכנים לעבוד קשה בשביל "בין אדם לחברו", בואו נראה לקב"ה, לעצמנו ולזולת שאנו עומדים בכך ונשארים בבית כדי לא להפיץ את המגפה