פורום צעירים מעל עשרים (עמוד 487)

אומרים שמערכת החיסון של הנשים חזקה יותר ולכן יש פחות נפגעות קורונה, לעומת גברים שחולים יותר.

ועוד ביומהולדת שלי!!!
כיף🤦‍♂️

ואני רעבבבבבבבבבבבב😭😭😭

 

פינת ההגדה חלק א - עומק מהותו ומשמעותו של ליל הסדר - צעירים מעל עשרים

פינת ההגדה חלק ב - מבט כללי על המבנה ההלכתי של ה'סדר' - צעירים מעל עשרי

פינת ההגדה חלק ג - קדש, ורחץ, כרפס - צעירים מעל עשרים

 

השלב המקדים את ה'מגיד' הוא 'יחץ' - חציית המצה האמצעית, והצנעת החצי הגדול לאפיקומן. כך למעשה יוצא שההגדה נאמרת כשלפנינו שתי מצות וחצי.

 

טעם הדבר הוא, שהמצה נקראת בתורה 'לחם עוני' - "שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עוני", וחז"ל פירשו זאת בכמה אופנים, וביניהם: "שעונים עליו דברים הרבה"- כלומר שאומרים את ההגדה כשלפנינו מונחת המצה, ופירוש שני - "דרכו של עני בפרוסה" - כלומר דרכו של עני לאכול לחם פרוס=חצוי, ולפיכך כשאומרים את ההגדה על המצה צריך שהיא תהיה חצויה.

 

[פירושים אלו הם על דרך הדרש; ע"פ הפשט 'לחם עוני' הוא לחם של עניים, שהם אוכלים מצות כיוון שהן משביעות יותר, או שהמצה עצמה היא 'ענייה', כלומר שלא תפחה.]

 

שתי המצות האחרות מובאות לצורך 'לחם משנה', ככל יו"ט, ולפיכך ב'מוציא מצה' אוכלים גם מהמצה החצויה, שבה מתקיימת הדרשה של 'דרכו של עני בפרוסה', וגם מאחת המצות השלימות (העליונה), מדין 'לחם משנה'.

 

יש לציין כי לדעת הרמב"ם וראשונים נוספים, לוקחים שתי מצות בלבד, וניתן לומר שלדעתם גם באופן זה מתקיים דין 'לחם משנה', מכיוון שבפסח זוהי צורת המצה הראויה - כשהיא חצויה,, והמצה החצויה נחשבת כשלימה מכיוון שכך היא צריכה להיות.

 

--------

 

ובשעה טובה אנו ניגשים ל'מגיד' (שיספק לנו חומר גם לפינות הבאות בע"ה), ונתחיל מהקטע הראשון שקשור לעניין שפתחנו בו - ה'יחץ' :

 

"הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם.

כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח.

הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל.

הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין".

 

[ללא-דוברי הארמית שבינינו:

זהו לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.

כל הרעב יבוא ויאכל, כל הצריך יבוא ויפסח.

השנה כאן, לשנה הבאה בארץ ישראל.

השנה עבדים, לשנה הבאה בני חורין.]

 

כידוע, בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. משום כך אנו מציינים את ההקבלה בין המצות שלנו כעת, לבין המצות שאכלו אבותינו בארץ מצרים בלילה זה טרם יצאו ממצרים.

נוסח זה נשתמר עוד מימות המקדש, שהיו מזמינים את מי שטרם נמנה על קרבן פסח להצטרף לחבורתם (לפני ההקרבה, אח"כ אי אפשר להצטרף), ולהקריב ולאכול עימם.  בימינו 'יפסח' יכול גם להתפרש כהצטרפות לסעודת חג הפסח.

 

נאמרו הסברים רבים על מהות הקשר בין שלושת העניינים שצורפו כאן לקטע אחד: המצות במצרים, הזמנת העניים, והבעת התקווה לחירות בא"י.

אחד ההסברים הוא שכדי לתת הרגשה טובה למוזמנים העניים, מטשטשים את הבדל המעמדות שבינינו לבינם:

 בעבר - אבות כולנו היו עבדים במצרים ואכלו לחם עוני, ובעתיד - כולנו נהיה בני חורין; ואיננו מייחסים משמעות לפערי מעמדות של עושר ועוני בחיי הווה החולפים.

 

במציאות של ימינו, הקטע לכאורה לא רלוונטי; הן בעניין הזמנת העניים והן בעניין הבקשה לשנה הבאה בא"י ובני חורין.

אך אם נרחיב את המשמעות של 'בני חורין', נבין כי עם ישראל בכללותו עוד לא נמצא שם, כל עוד הוא משועבד הן במישור הפוליטי הן במישור התרבותי, לאומות העולם; ובוודאי הבקשה 'לשנה הבאה בא"י' רלוונטית לרבבות אחינו היושבים בגולה, שיעלו ארצה במהרה.

 

גם בעניין הזמנת העניים - העיקר בזה הוא לא מצידם אלא מצידנו. לקב"ה ישנן דרכים רבות לסייע לעניים והוא אינו זקוק לנו, אך כדי שאנו נזכה ונשפר את מידות הנדיבות, האחווה והנתינה, הוא הטיל עלינו את מצווות הצדקה וגמילות חסדים. לפיכך, גם בזמננו שאף אורח לא יצוץ פתאום באמצע הסדר - קריאת הקטע הזה, בעצם הבעת הנכונות לכך - מהווה הזדמנות לכל אחד מאיתנו לנסות לחזק בתוכו את המידות הנ"ל, ולחשוב על המשמעות העמוקה שעומדת מאחורי קטע זה - היות כל ישראל כגוף אחד וכו', וכיצד הוא יוכל ליישם זאת בפועל בחייו, בהתחשבות בזולת, נתינה וויתור.

 

ולסיום, כתבו חלק מהמפרשים שהשייכות בין סוף הקטע לתחילתו הוא - שבזכות האחווה בעם ישראל, נזכה לגאולה במהרה ולשנה הבאה בארץ ישראל בני חורין.

 

אין לימודים, אין עבודה.

 

זריחה ושקיעה, זמן ק"ש ותפילה, כניסת שבת וצאת הכוכבים, הכל נשאר אותו דבר.

מוצ"ש קיץ
אז כמה הספקתם לשנוץ?

שלום. אם מישהו מכיר רב שמתמצא ומכיר את התחום של התמודדות נפשית

שיוכל לכוון אותי כחברה של מתמודדת כזאת מה נחשב פיקוח נפש שדוחה שבת עבורה.

אשמח לפרטים. תבורכו

איך יכול להיות שבמדינת ישראל יש 9 מיליון תושבים ומה שיש לטלוויזיה הישראלית לדווח כל יום זה על 10.000 תושבים בשכונת מאה שערים שלא שומרים על הנחיות.
כל הטלוויזיה מדברת על אחוז הנדבקים בבני ברק （שאגב שווה למספר האנשים ל10.000）,ממש מחפשים את החרדים.
אני מרגיש שזה האנטישמיות החדשה,ומכאן הדרך הקצרה להתחיל את הסיסמאות הידועות שהיהודים מפיצי מחלות.
למה שונאים את הדתיים ככה?
מה עשינו שמחפשים אותנו?

לכל מי שיגיד מה אתה רוצה,הם לא שומרים על ההנחיות של משרד הבריאות,הם האמת מפיצים מחלות והורגים את כולנו.
את כל הישיבות הגדולות כולל פונוביץ וחברון סגרו באותו שבוע שנסגרו ישיבות הר המור ומרכז-ואני נכנס לקרוא כל יום בכיכר השבת וכל יום מביאים מכתב מאת הרה"ג התורן לקרוא לשמור על ההנחיות של משרד הבריאות ולא לבוא לבתי הכנסת.
אפילו את איצקוביץ' סגרו,והרב גרשון אדלשטיין（ראש ישיבת פונוביץ-הרב הליטאי השני בחשיבותו ）הורה להקשיב לכל ההנחיות של משרד הבריאות, וכל החסידיות סגרו את כל המוסדות ומלכלכים דרך קבוצה קטנה שגרה במאה שערים על ציבור גדול.
לא ראיתי שחיפשו את הערבים או חילונים סוררים בכזו היסטריה.

-סוף פריקה-

שכאילו בתקופה כזאת

נראה לי הרבה שואלים מה ה' רוצה מאיתנו

אבל רגע מה עם בימים רגילים

מה אז ה' רוצה מאיתנו

כאילו, יש משהו מיוחד ש-ה' רוצה מאיתנו דווקא עכשיו??...

 

או שסתם כי המצב רעוע ולא יציב

אז פתאום זה יותר מסקרן ומעניין 

אולי יש כאן באמת איזה משהו מיוחד.

 

היי,

ב''ה זכיתי שהחברה הכי טובה שלי מאורסת!!

היא מתחתנת (בעזרתו יתברך) עוד בערך חודש, ואני מלווה שלה..

הבעיה, שיש קורונה.

וזה אומר, מעבר לקושי שאולי אני לא אוכל להיות בחתונה שלה ()- שאני ככל הנראה אצטרך להיות רק מלווה מרחוק כל הזמן הזה...

והעניין הוא שממש בא לי לשמח אותה ולהקפיץ לה את החתונה ואת כל המסביב!!! בלי קשר אם החתונה עצמה תהיה מצומצמת מאוד מאוד.

כבר יש מחברת כלה, ספירה לאחור ולוח שנה של ספירת הגומר  (שלחנו לה בדואר עם שליח...)

אבל בא לי לעשות עוד דברים מיוחדים שיעשו לה שמח בלב!

יש לכם רעיונות?

 

 

משרד הבריאות עכשיו בדילמה קשה:

האם עדיף מחסור במכשירי הנשמה
או
מחסור בפסכיאטרים?



----------
ויקרא שמה בישראל: חנה

הפלאפון שלי מצלצל באמצע שאני עושה קניות (שיר כלשהו)

פתאום האשה שלידי מתחילה לרקוד לעצמה

לק"י

1. עוד שבוע של בריאות חלף עלינו. ב"ה ובריאות לכולם

2. אפשר להגיד שפחות או יותר הסתגלנו למצב.

3. קיבלתי ספרי קריאה.

4. יש לנו יין, מצות, מרור וכרפס. מעבר לזה, השאר זה בונוס (למקרה שהמשלוח שעשינו יהיה מלא חוסרים)🤣

5. שבת היתה אי של שפיות ורוגע.

בשורות טובות ורק טוב לכולנו!!!!!!

יותר קל לפרק אטום מלפרק דעה קדומה

תחושת השעמום נובעת לכאורה ממודעות. מודעות עצמית ומודעות לציר הזמן - בעבר פעלתי ונהניתי, עכשיו לא, יכול להיות יותר טוב, מבאס.

לבעלי חיים לרוב אין תודעה או שיש להם אותה ברמה נמוכה יחסית (נעשו ע"ז כמה מחקרים). השאלה היא האם נגזר מזה שאם נניח בעל חייים במצב שלפי דעתינו מזמין שעמום עמוק, הוא לא ירגיש בפועל בתחושה הזאת. עוד מסקנה שעשויה להיגזר מזה היא שככל  שרמת התודעה גדולה יותר כך גדל פוטנציאל השעמום, מה שאומר שעוללים ותינוקות למשל, יסבלו פחות משעמום (ובאמת כך נראה).

 

ואגב, תחושת השעמום היא גם פרס גדול וגם סימן גדול שיש מאיתנו ציפייה ואנחנו לא חתיכת אורגניזמים אקראיים המדדים בדרכם עד דעיכתם. ויש כמובן לבעל הדין לחלוק. 

כיוון שאין הרבה זמן אבל חשבתי שזו הנהגה טובה שיכולה להיות לי בצה"ל אז כדאי להתחיל אותה לפני- לכתוב איזה עניין לשבת. בוודאי ששבת הבאה כשאכתוב לכם כחייל- זה יהיה פלא פלאים.

 

בינתיים- שבת ויקרא. - מתחילים ספר ויקרא

כתוב בגמ' שתינוקות מתחילין ללמוד בספר ויקרא קודם לכל הלימוד שלהם בתורה. למה? מפני שהוא ספר על טהרה- יבואו טהורים ויתעסקו בטהרה.

 

שמעתי מכמה חברים עניין שהקורונה ממש מזכיר שמירת טהרה, מפרסמים מקומות שאסור לעבור בהם וכו'. זה רעיון יפה. אבל אני חושב קצת על הבידוד באמת. 

ספר שמות הוא ספר הלידה, ספר במדבר הוא ספר הדרך. כך הרצי"ה היה אומר. אנחנו עכשיו נמצאים בין הלידה שלנו לדרך שלנו בנקודה הזו הקב"ה מלמד אותנו את ענייני הטהרה והקדושה.

 יש הרבה סכנות בדרכים הגמ' נותנת דוגמאות למקומות טומאה ב"שבילים", הדרך מלאה סכנות.

לכן לפני כל המסעות, לפני ה"בלכתך בדרך" יש לנו "בשבתך בביתך" בפרשות הקודמות בנינו את הבית שזה נפלא מאוד. אבל העיקר הוא בכלל לא הקידושין

אלא "כונסה לביתו", הגמ' אומרת שקידושין הם "צורך ביאה" כל העניין זה לבוא לחדריו.

 

אנחנו רואים ממש שהקב"ה נתן לנו את העבודה הזו של "בשבתך בביתך" ממש עם פרשיות המשכן וספר ויקרא.

גם החתונות היום שקיימות מזכירות לנו שהקידושין זה לא העיקר. העיקר זה הבית.

 

אפשר להתבונן קצת, גם השבת מגבילה אותנו "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי". איזה פלא עצום זה, המצוה היא לראות שאין לנו לאן ללכת, הכל כבר כאן.

 

אפי' מתן תורה, שכתוב שזה "יום חתונתו"- זה לא יום שמחת ליבו- בניין בית המקדש, שייבנה בב"א.

 

היה ראש חודש מספק

ברכת האילנות

תהילים

תפילות

ולסיום ניגונים ודיבורים בzoom. היה ממש כיף!!!

 

 

השם! זה יום כזה מושלם לטיול...
יש מישהו שבקיא בדמיון מודרך לפחות שנדמיין שאנחנו משתכשכים בנחלים עם השמש היפהפיה הזאת..?
מישהו יצירתי?

מילים כאלה שיוצאות מפיו של אחיךְ הקטן - הן מכות בך.
במבט קרוע ועיניים כואבות הוא מתנשף, וצונח כמו מתעלף על המיטה.

אין מה לומר... תקופה קשה לכולם...

כל המשפחה (מסתגרת) בבית. גם אנחנו, האחים, נמצאים אחת עם השני יותר מכל זמן אחר בשנה האחרונה.
ובין היתר, אני מקבלת הצצה - חטופה אך קרובה - לצד אחר בחיים של אחי ...ודעתי נחלשת.

אני רק יכולה לשער כמה קשה לו בנוסף לכל, להתמודד עם הדיכאון, התקפי החרדה הנוראיים, והפרעות בשינה ואכילה.

הוא מטופל ועושה את כל ההשתדלות לפי הספר. עדיין, אני מכירה אותו, יודעת שאף פעם לא רצה להיות שם, שקשה לו להודות שקשה לו.

זה בטח לא איך שתכנן להעביר את הזמן הזה. לא רק בגלל הקורונה שבאה משום מקום, גם אם היה ממשיך ללמוד בישיבה עד א' ניסן, הוא סיפר לי כמה הוא רוצה ומקווה לזמן פורה ומשמעותי גם בבית, במרחב האישי.

במקום זה, מה איתו עכשיו? - "שבור, רצוץ, בודד".

אני כאובה בשבילו. הלוואי שיכולתי לעזור. כולי תקווה שהוא יראה את התקווה ושהיא תיתן לו כוח בהווה לעשות את כל אשר חפץ ליבו באמת.