כדי שנספיק לסיים את המגילה עד פורים, אפרסם בע"ה כל ערב פוסט חדש. (קצת אינטנסיבי אבל נעמוד בזה
)
נעבור לפרק ג - "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אֶת הָמָן".
מיהו ההמן הזה, ומדוע פתאום המלך מגדל אותו? בדרך כלל המקרא אינו מתאר התרחשויות ללא הסבר הרקע.
יש מהפרשנים שהסבירו שהמן עשה תרגיל ועבד על אחשוורוש כך שיחשוב שהוא זה שסיבב את הצלתו מבגתן ותרש - ולכן גידל אותו, במקום את מרדכי. (על פי זה נבין היטב נקודה נוספת בהמשך המגילה, אך נניח זאת בצד לעת עתה)
חלק מהפרשנים האחרונים (ר"א אשכנזי, הגר"א, המלבי"ם, כל אחד בדרכו) נוקטים בפירושם לאורך המגילה, בשונה מחז"ל ומהפרשנות המקובלת, שאחשוורוש לא היה שותף בכלל למזימת המן. אם נעיין היטב בפסוקים, נראה שהמן לא אמר לאחשוורוש באיזה עם מדובר, ויתרה מזאת, הוא לא אמר כלל "להשמיד להרוג ולאבד", אלא "ייכתב לאבדם", כלומר לאבד את הלאומיות והדת שלהם, או למכרם לעבדים וכד', ולזה אחשוורוש הסכים.
ע"פ זה מובן מאוד מה שאומר אחשוורוש "מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו ליבו לעשות כן", (שהמפרשים האחרים נדחקו בפירושו.)
גם מובנים דברי אסתר "ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי", שכן זה מה שאחשוורוש חשב שהמן מתכוון.
המן פיתה את אחשורוש להסכים לעצתו, בכך שהעלים ממנו את שם העם, ואמר לו "ישנו עם אחד", והבין ממנו אחשורוש שמדובר באיזה שבט נידח חסר שם, ואילו היה יודע שמדובר על היהודים סביר להניח שלא היה מסכים לאבד את "עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"; ועוד שאמר לו "לאבדם" ולא "להשמיד להרוג ולאבד" כמו שכתב באגרות, והבין אחשורוש שכוונתו למכרם לעבדים ולאבד את חירותם, כדי שעל כל פנים תופק מהם תועלת, ולכן אמר להמן "וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ".
כעת המן רצה להוציא את זממו לפועל ועם זאת - להמשיך להסתיר מהמלך את הכוונה האמיתית, וכן רצה גם להסתיר זאת מהיהודים עצמם, שלא יפעלו במשך אחד-עשר החודשים הללו לביטול הגזירה. זוהי משימה מסובכת למדי (ופרס).
וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ - מיד באותו יום שקיבל את הטבעת, פן יתחרט המלך.
וַיִּכָּתֵב כְּכָל-אֲשֶׁר-צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי-הַמֶּלֶךְ וְאֶל-הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל-מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל-שָׂרֵי עַם וָעָם... פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב, לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה, גָּלוּי לְכָל-הָעַמִּים--לִהְיוֹת עֲתִדִים, לַיּוֹם הַזֶּה - יש כאן סתירה לכאורה: איגרות המן היו ממוענות לאחשדרפנים והפחות והשרים בלבד, או שהיו גלויות לכל העמים?
המן כתב שתי איגרות. אחת שהיתה מיועדת לשרים בלבד, ובה היה כתוב:
לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת-כָּל-הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים-עָשָׂר הוּא-חֹדֶשׁ אֲדָר; וּשְׁלָלָם לָבוֹז".
איגרת זו היתה חתומה וסגורה, ונאסרה לפירסום עד הגיע היום המיועד. השרים נצטוו לשמור את תוכן האיגרות כמידע מסווג.
איגרת שנייה היתה גָּלוּי לְכָל-הָעַמִּים, ובה נכתב רק "לִהְיוֹת עֲתִדִים, לַיּוֹם הַזֶּה", יום י"ג באדר, אך לא נכתב מה יהיה באותו יום.
ע"פ תכנית המן, הדבר יישאר בסוד עד אותו יום, שבו השרים יפרסמו את האיגרות החתומות, ושונאי ישראל יקומו עליהם מבלי שיהיו ליהודים זמן ואפשרות להתכונן ולהתגונן.
ולפיכך: "הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים, בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ, וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה... והָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה" - אנשי העיר שושן, שבה כבר ניתנה הדת ראשונה, היו נבוכים - שלא הבינו את פשר האיגרת, שקראה להיות עתידים ליום י"ג באדר ולא פורש מה ייעשה בו.
"וּמָרְדֳּכַי יָדַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר נַעֲשָׂה" - שנודע לו ברוח הקודש מה עומד מאחורי האיגרת הגלויה, ופירסם זאת כדי לעורר את ישראל לפעול לביטול הגזירה במישורים הרוחניים והארציים.
וּבְכָל-מְדִינָה וּמְדִינָה, מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר-הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ--אֵבֶל גָּדוֹל לַיְּהוּדִים, וְצוֹם וּבְכִי וּמִסְפֵּד; שַׂק וָאֵפֶר, יֻצַּע לָרַבִּים. - אע"פ שכאמור, מהאיגרות לא היו יכולים לדעת, ואם כן כיצד ידעו על תוכן הגזירה? או שע"י מרדכי הדבר התפרסם בכל המדינות (מלבי"ם), או שהשרים גילו את הסוד למקורביהם היהודים (הגר"א) והם פירסמו את הדבר.
חשבתי כבר להפסיק, אבל אם את מבקשת...
